![]() |
| מדד השוק הרחב אל מול מדד הסחורות הרחב |
מדי פעם פונה אלי מישהו בשאלה המנוסחת כך:
"שמעתי / קראתי כי מומלץ לפזר השקעות גם לסחורות ובעיקר ל ....(זהב / נפט / אורניום / ליתיום / תירס - תלוי בטרנד .....) כי (יהיה מחסור כי נגמר , יהיה מחסור כי צפוי גידול ענק בביקוש , מגן מאינפלציה , מגן מנפילת שוק, בצורת , שיטפונות .....) מה דעתך?
אז דעתי היא כי השקעה בסחורות כקטגוריה זו השקעה נוראית לטווח ארוך , בהשוואה להשקעה במניות - הטבלה מעלה ממחישה זו באופן ברור על פני יותר מ 200 שנה:
למעט החזקת מזומן, השקעה בסחורות נחותה אפילו אל מול השקעה באג"ח קצר מאוד, בוודאי אג"ח ארוך.
אז ברור כי להחזיק השקעה ב "תיק סחורות" כנכס לטווח ארוך מהווה שגיאה קשה, אך מה בדבר זהב? בוודאי מדובר בנכס יחודי , שמראשית ההיסטוריה מהווה דרך לשמור על ערך הכסף, אינו מתכלה , נדיר יחסית יקר לכריה כו'....
הטבלה מעלה מראה כי גם זהב הוא נכס נחות לטווח ארוך - אומנם טוב ממזומן אך נותן פיצוי קטן מאוד אל מול האינפלציה.
כאן יעירו (ובצדק מבחינתם) המצדדים בהשקעה בזהב , כי השוואה על פני 200 שנה אינה רלבנטית בכלל מכיוון שחלה התייעלות ניכרת בכריית הזהב שבהכרח הביאה לעליה בכמות הזהב המופקת ובעלות משמעותית נמוכה מלפני 200 או 100 שנה, לכן יש לבדוק את הזהב על פני 50 שנה.
העניין כי לזהב, כמו לכל סחורה יש מחזורי שיא-שפל הנובעים מהתאמת ההיצע ע"י יצירת קיבולת ייצור אל מול הביקוש. המיוחד בזהב הוא כי מחזור שיא - שפל שלו מאוד ארוכים וכך פעם בדור נראה הזהב כהשקעה יוצאת מהכלל - בשיא של 1980 ובשיא של 2011/2012 וכאשר מנטרלים אינפלציה הדמיון בולט:
כאשר בוחנים את התשואות הריאליות של מדד S&P500 לזהב , ניתן לראות כי ההשוואה תלויה מאוד בנקודה ממנה מתחילים - אם בודקים את תשואה המדד מהנקודה בה הזהב היה בשיא (1982) הרי המדד עלה ריאלית בכ 550% ובאותו זמן הזהב ירד בכ - 40%.
אם בודקים 1960 , הזהב עלה 250% והמדד עלה ב 220% - ולכאורה הזהב היה השקעה יותר טובה (חוגגים תומכי הזהב....)
אך יש כאן אבל ענקי שבדר"כ חומק מתשומת הלב - בעוד אחזקת זהב אינה מניבה תשואה שוטפת, השקעה במדד המניות מניבה תשואה שוטפת של דיבידנדים . לדיבידנדים השפעה עצומה על התשואה הכוללת המקבל משקיע במדד המניות:
מתשואה שנתית ריאלית ממוצעת של 2.77% עבר המדד לתשואה שנתית של 5.87% - כלומר תשואת הדיבידנד יותר ממכפילה את התשואה של המדד - וזו התשואה האמיתי שיש להתייחס אליה כאשר משווים לנכס שאינו נושא תשואה שוטפת כגון סחורה כלשהיא.
מבחינת תשואה כוללת - מדובר על כ- 460% ריאלית למדד , 80% יותר מהתשואה הריאלית על זהב לאותה תקופה - כלומר מדד המניות מכה את הזהב גם בטווח של 50 שנה.
הפרש התשואות המוצג כאן הוא "סינטטי" ,כלומר אינו לוקח בחשבון את עלויות האחזקה של זהב והמדד. כאשר בודקים זאת , החזקת זהב כנכס פיננסי באמצעות ETF עולה כ - 0.4% לשנה בדמי ניהול לעומת פחות מ 0.1% דמי ניהול ב- ETF מדדית . הפרש זה של יותר מ 0.3% לשנה רק מגדיל את פער התשואה בין מדד המניות לאחזקה בזהב.
אז אם אחזקת סחורות לטווח ארוך אינה משתלמת - מה עם טווח קצר?
השקעה של "טווח קצר" היא בעייתית למשקיע הרגיל מכיוון שהדרך היחידה בה ניתן להרוויח היא בנסיון לתפוס את הסחורה קרוב לנקודה קיצונית במחזוריות המחיר - לקנות בשפל או למכור בשורט בשיא.
מעבר לקושי לזהות את השיא או השפל במחזורי המחיר , רוב המשקיעים מאוד מושפעים מהטרנד וכנראה ירכשו סחורה יותר קרוב לשיא מאשר לשפל....
יתרה מזו, מכיוון שמחזורי המחיר ארוכים מאוד , גם אם הצלחת לתפוס את הסחורה קרוב למחיר בשפל (כלומר בדיעבד מתברר כי הסחורה לא המשיכה לרדת באופן משמעותי או נותר הרבה מקום לעליות) לעולם יהיה קשה לזהות את השיא או קירבתו ורוב הסיכויים הם כי משקיע "לטווח קצר" ימכור את ההחזקה ברווח מכובד בגל תנודתיות הרבה לפני השיא.
לאור זאת , מהמלצות על "לרכוש זהב / נפט / חיטה / סוכר / לתיום / אורניום " וכו' לא חשוב מה הסיבה - מוטב פשוט להתעלם מהם.










