יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

אלגו טרייד על מוצרי VIX - לרכב על דרקון

כבר מספר שנים לא קטן אני עוסק במסחר במוצרי VIX והשאיפה כל העת היא למצוא "פטנט" שיאפשר מסחר אוטומטי, על סמך אלגוריתם שיאפשר הפקת תשואות טובות "ללא מאמץ".

שלמרות שהנושא מפתה ונראה כצעד הגיוני, יש לי מספר השגות עקרוניות ופרקטיות על העניין:

ראשית לכל, בהיבט הפרקטי אני כלל לא בטוח שיש צורך באלגוריתם מתוחכם על מנת לקבל תשואה פנטסטית במוצרי  VIX. כל מי שימכור בשורט UVXY או TVIX ביום המסחר הראשון של השנה ויסגור הפוזיציה ביום המסחר האחרון של השנה ירוויח בין 50% ל- 95% ובממוצע כ 80% בשנה. מי שיקנה ZIV וישכח אותו 10 שנים בתיק ימצא כי קיבל תשואה של כ 35% בשנה. אז בשביל מה צריך אלגוריתם?

שנית, אנשים רבים היוצרים "מכונות מסחר" מתייחסים לעניין כנושא דטרמיניסטי - כלומר אם יש מספיק נתונים ללמד את המכונה ולקבל אלגוריתם שעובד על נתוני עבר אזי התוצאה דטרמיניסטית - המכונה תהיה בסדר. הבעיה היא כי החיים בשוק ההון הם סטוכסטיים , אך אנו כבני אדם  מחווטים למצוא תבניות ולכן אנו נתלים בתוצאות העבר ומניחים כי התבנית שאנו (והמכונה) רואים היא תבנית אמיתית בעוד שהאמת היא שזו תופעה אקראית וכל שיצרנו זו "תבנית דינמית" שהותאמה באופן אופטימלי לנתונים שהוזנו בה.  המקרה השכיח הוא שמתחילים לסחור עפ"י המכונה ואם יש מזל העסק עובד מספר חודשים ואז פחות. הדילמה היא ברורה - להמשיך או להפסיק? אז בודקים את המכונה ," מכווננים אותה" , מסבירים הסברים ולבסוף מעטים מגיעים למצב בו הם מפעילים משהו לתקופת זמן המקבילה לתקופה של הנתונים ההיסטוריים מהם נבנתה המכונה - מכיוון שאם יש הפסד רציני בגלל תנודתיות שוק או סתם יש 0 תשואה לאורך זמן כל העניין נראה מיותר.

הנושא  השלישי קשור יותר למסחר ב VIX. התנודתיות של ה VIX מורכבת מהרבה אלמנטים פסיכולוגיים ופונקציית התמסורת של ה VIX למוצרי ה VIX אינה טריוויאלית לכן אני בדעה שמכונה שסוחרת על סמך אלגוריתם הניזון מערכים של VIX ומוצריו חסרה מידע לקבל החלטות הנכונות למצב הספציפי -מידע שעשוי להיות במדדים אחרים, בוודאי שטרם נמצא מחקר שיראה כי ל VIX יש ערך חיזויי כלשהו. במילים אחרות, לבסס אסטרטגיית מסחר  על מידע הגלום ב VIX ומוצריו בלבד שמחקרים רבים הראו כי אינם חוזים דבר נראה לי נאיבי למדי.


לאור האמור לעיל, הדרך למסחר אוטומטי  במוצרי VIX היא לא פשוטה בהיבט פונקציית המטרה - מהי פונקציית מטרה "נכונה" מקסימום רווח? מקסימום רווח ליחידת סיכון? קיבוע הפסד מקסימלי באירוע בלתי צפוי?

כאשר בוחנים את פונקציית המטרה יש להבין היטב את הקשר בין הגורמים השונים במשוואת הסיכוי / סיכון:

  • כאשר פונקציית המטרה היא מקסימום רווח, הצד הנגדי לכך הוא מקסימום סיכון - האם אני כמשקיע מוכן לשלם את המחיר כאשר הסיכון מתממש? האם אני בכלל יודע להגדיר נכון מה הסיכון המקסימלי?
  • פונקציית מטרה של מקסימום רווח ליחידת סיכון מחפשת נקודה "אופטימלית" בה   היחס בין התשואה המתקבלת ליחידת זמן לסיכון המתואר ע"י תנודתיות התשואה או מינימום התשואה במהלך יחידת הזמן הוא הטוב ביותר . הבעיה היא כמובן להגדיר את יחידת הזמן - יום? שבוע? חודש ? שנה? 5 שנים?  
  • קיבוע הפסד מקסימלי הוא אילוץ על פונקציית המטרה - מה שלא יהיה , איני רוצה להפסיד יותר מ X אחוזים ביחידת זמן. 

גורם נוסף שחייבים להתייחס אליו הוא נושא תשואת המטרה. כפי שכתבתי בתחילה, החזקה של מוצרי VIX שונים לאורך זמן תתן תשואה וודאית , כך שאין כל  כל טעם בליצור אסטרטגיית מסחר על XIV שתיתן 20% בשנה אם החזקת XIV לטווח ארוך נותנת 35% בשנה' אלא אם קיבלת תמורת הירידה בתשואה ירידה בסיכון.
 גם אם התשובה חיובית, יש לבדוק האם האסטרטגיה יותר טובה מאשר "אסטרטגיה פסיבית" - פשוט להחזיק 57% מהפוזיציה ב XIV ולקבל על 100% תשואה של 20% (על החלק המושקע מקבלים כאמור 35% לשנה) והתנודתיות כמובן יורדת - אם לאסטרטגיה האקטיבית המניבה 20% בשנה תנודתיות יותר נמוכה מאשר השקעה פסיבית של 57% ב XIV והיתר במזומן - הרי היא רלבנטית.
בדוגמה על XIV  החכמה האמתית כמובן זה ליצור אסטרטגיה  שתיתן תשואה יותר גבוהה מאשר החזקה פסיבית של XIV ובתנודתיות שאינה יותר גבוהה מזו של XIV

לאור כל האמור לעיל, אסטרטגיית מסחר במוצרי VIX חייבת לכלול המרכיבים הבאים:

1. דינמיות שתתאים למצבי שוק משתנים
2. שימוש בפרמטרים נוספים מעבר לערכים של מוצרי ה VIX
3. פונקציית מטרה שתביא לביצועים טובים יותר מהחזקה פסיבית , מלאה או חלקית במוצרי VIX עם גידור הסיכון

בימים אלו התחלתי בניסוי אסטרטגיה המבוססת על התובנות הנ"ל. האסטרטגיה נראית אומנם מבטיחה, אך היא אינה מושלמת.

למעשה , אינני קורא לכך אסטרטגיית מסחר, אלא ניהול פוזציה , כי למעשה זה מה שמתבצע - הגדלת / הקטנת פוזציה ,  גידור הפוזציה וכו'.

בפוסטים הבאים אתאר קצת ממה האסטרטגיה מורכבת  ואציג ביצועי עבר.


  

יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

פלח השוק של טסלה יורד - וכפי שצפיתי - BMW מתחזקת

מכירות רכב חשמלי נטען (היברידי / חשמלי) מאי 2015


טסלה כמעט הגיע ליעד השורט שלי , אך יוון שוב טורפת את הקלפים.

תזת השורט לא השתנתה -מחיר טסלה היום משקף ציפיות לגידול משמעותי ביותר במספר הרכבים הנמכרים, גידול שיכול להגיע רק מהתרחבות ההיצע של טסלה לפלחי שוק שאינם רכבי סופר יוקרה בסופר מחיר. כשתנסה טסלה לחדור לשווקים אלו התחרות מצד חברות הרכב המבוססות תאלץ את טסלה לעבוד במרווחים הרגילים של תעשיית הרכב וזה יגזור תמחור שונה לחלוטין של המניה.

כתבתי כבר לפני למעלה משנה כניסת BMW לשוק של המכוניות החשמליות תציב אתגר רציני לחברה וכאשר   BMW  החליטה להגדיל את היקפי הייצור בסוף אפריל שנה שעברה עובדה זו נעשתה עוד יותר ברורה.

שנה חלפה ומעניין לראות למה התחרות גורמת.

מבחינת השוק, ירידת מחיר הדלק הקטינו את המכירות ב - 33% (!) כשמשווים בין מאי 2014 ל- מאי 2015

מכירות טסלה S ירדו ב - 5.6% ואילו BMW I3 המכירות עלו ב- 143%.

ההשוואה בין 1-5/2014 ל- 1-5/2015 בין הדגמים אינה רלבנטית מכיוון שמכירות BMW בראשית 2014 היו קטנות ביותר.

BMW I3 אינה מתחרה ישירה של טסלה בהיבט מודל הרכב - אי אפשר להשוות בין המכונות בגודל, ביצועים או מחיר אך זו דוגמה לכך לסוג התחרות העומדת בפני טסלה שתנסה להיכנס לפלחי שוק  של המכוניות שאינן מיועדות לאלפיון העליון.

נכון להיות 3 הדגמים החשמליים הנמכרים ביותר במאי  -

ניסן ליף  - 2100 יחידות
טסלה -  1700
במוו 3 - 818

פלח השוק של טסלה ירד מ 24% ל- 22% ואילו פלח השוק של BMW 3I עומד על 9%


ומילה על סוללות לשימוש ביתי - עכשיו גם סמסונג מוציאה לשוק מוצרים הדומים לסולללות הבייתיות של טסלה:



שוק הסוללות הבייתיות רק בימיו הראשונים, בסופו של תהליך זה יהיה מכשיר חשמלי ביתי שיותקן בבית או בחוץ ופשוט יחובר לשקע קרוב. למכשיר, כמו יתר המכשירים בבית, יהיה WIFI כזה או אחר שבאמצעותו ניתן יהיה "לתכנת" את משטר פעילות הסוללה.
החלק בכי מעניין הוא שאם תיתן לחברת החשמל לשלוט מתי הסוללה תיטען (בשיא השפל בצריכת חשמל) ומתי הסוללה תיפרוק האנרגיה (בשיא הביקושים) זה לבדו עשוי לתת תשואה נאה על ההשקעה כתוספת לוויסות החשמל המיוצר עצמאית ע"י מערכת סולארית.

יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

כמה עולה להפיק זהב? בערך 800 דולר לאונקיה



בפוסט על מחירי הסחורות ציינתי כי מחירי הסחורות עשויים לרדת הרבה מתחת  למחיר ההפקה ההוגן לטווח ארוך ולא תמיד זה ברור כיצד זה יתכן.

הדוגמה הבאה היא משוק הזהב, המנתחת את עלויות חברת Barrick Gold עפ"י הדוחות הכספיים שלה.

כפי שניתן לראות בעסקי הסחורות ישנם שני מעגלי עלויות -

  • עלויות פיתוח מכרות , החלפת ציוד וסגירת מכרות
  • עלויות הפקה ישירות
במקרה של Barrick , עלות ההפקה הישירה היא 610 דולר לאונקיה + 44 דולר תמלוגים - כלמר 654 דולר לאונקיה. אלו העלויות המשתנות שכל זמן שמחיר הזהב מעליהם הפקת זהב תייצר לחברה תזרים מזומנים (אני מתעלם מהקרדיטים וריווחי הגידור).

עלות המעגל השני הינה 358 דולר,  182 דולר הם עלויות פיתוח מכרות וסגירתם ו- 121 דולר הם רכש ציוד במקום ציוד שמתיישן, הוצאות שהחברה יכולה להימנע מהם בטווח הקצר או לצמצמם באופן משמעותי.

מהנתונים הלו עולה כי החברה תייצר תזרים מזומנים חיובי מפעילות ברמות מחיר של 654 דולר (עלות הפקה ישירה) + 44 דולר (הנהלה וכלליות) - סה"כ  כ- 700 דולר, ללא חידוש ציוד. במידה והחברה תשקיע רק 80% ממה שצריך בחידוש הציוד , מדובר על עלות כוללת של 800 דולר לאונקיה.

כמובן שכאשר המחירים יגיע לרמות של 800-900 דולר לאונקיה התמלוגים שהחברה משלמת יצטמצמו החברה תנקוט צעדי התייעלות  הכוללים צמצום הוצ' הנהלה וכלליות, הדממת מכרות יקרים, הפסקת חידוש ציוד וכו'. הכל על מנת לייצר מזומנים לכיסוי החוב, כלומר החברה תוכל לפעול לתקופה מסוימת גם ברמת מחירים של 650 דולר ואף פחות מכך.

למעשה, כאשר המחירים יורדים אל מתחת לרמה בה החברה מייצרת מזומנים, השרדות החברה תלויה ברמת המינוף והמח"מ של החוב. חברה בעלת מינוף נמוך תוכל לעמוד במספר רבעונים בהם החברה מפסידה תפעולית, חברה בעל מינוף גבוה - לא תשרוד.

יש כאן נקודה כללית שמשקיע ביצרני סחורות חייב לתת דעתו - המינוף בחברות אלו קטלני לטווח ארוך אך למרות זאת בכל מחזור של עליה במחירי הסחורות מגיעה הנקודה בה חלק מהחברות ממנפות עצמן לדעת על מנת לרכוש מתחרים , הכל בשם "פלח שוק" או "סינרגיות תפעוליות" . אותן חברות שלרוע מזלן ביצעו הרכישות סמוך לסופו של המחזור לא שורדות את תחתית המחזור.