הבעיה של אגנווינד

 

לחברות העוסקות באגירת אנרגיה צפויה צמיחה ארוכת טווח על בסיס המגמה של שילוב מקורות אנרגיה הרוח / שמש הדורשים אגירה לשעות בהן אינן מיוצרות או לחילופין הסטה של ביקושים לאנרגיה משעות בהם החשמל יקר.

הכיוון של מחירי החשמל ברור. החשמל יהיה מאוד זול בשעות בהם יש ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים ויקר מאוד (יחסית) ביתר השעות , בעיקר בשעות בהם הביקוש גדול. חברות האגירה / הסטת צריכה נכנסות למעשה לניצול הארביטרז בין המחיר הנמוך לגבוה ע"י אגירה.הפתרון הגנרי של סוללות הוא מצויין כפתרון גנרי אך הוא יחסית יקר בהשוואה לפתרונות "התפורים" לתעשיה ספציפית. 

אוגנווינד היא חברה של פתרון מסוג "התייעלות אנרגטית" שמשמעותו ביצוע פעולה מסויימת באופן יותר חסכוני בעלויות אנרגיה.  החברה מציעה פתרון  האוגר אוויר דחוס במיכלים בשעות מחירי שפל לטובת  שימוש באוויר בשעות מחירי שיא וזאת במקום לדחוס אוויר בזמן אמת (AirSmart) . ההשקעה במיכלים מניבה תשואה כלכלית חיובית מהחסכון הנוצר מצריכת חשמל . תשואה זו טובה יותר מאגירת החשמל בסוללות שיזינו המדחסים בזמן אמת מכיוון שמיכלי אוויר דחוס עולים הרבה פחות הסוללות. מיהם הלקוחות? מפעלים המשתמשים באוויר דחוס , יש רבים כאלו בעולם , מדובר בשוק של 1 מיליארד דולר.

החלום של  אגנווינד היא רצונה להפוך הפתרון לשוק "יעילות אנרגטית" לפתרון גנרי המתחרה בסוללות. מיכלי אוויר דחוס יהיו "סוללות" שבמקום לספק אוויר דחוס לתהליך מפעלי, האוויר הדחוס יניע טורבינה שתייצר חשמל שיוזרם לרשת כפתרון גנרי לאגירת חשמל המתחרה בסוללות (AirBattery) הפונה לשוק של 30 מיליארד דולר.  פתרון זה העלה את ערך החברה לסטרטוספרה.

הבעיה של אוגנוויד היא שאוויר דחוס כסוללה  אינו  מספיק יעיל אנרגטית (כמה חשמל מקבלים חזרה ביחס לחשמל שהושקע ) ביחס לחלופות. החברה מסתכלת על סוללות ליתיום כתחרות אך לאגירת אנרגיה במבנים (מפעלים)  השוק הולך  לסוללות עם כימיה הרבה יותר זולה ע"ח משקל / נפח גדולים יותר שבמערכת נייחת הצרכן אינו רגיש להם בשונה מכלי רכב או מערכות לאגירת חום (לעיתים תוך ניצול חום שיורי ממערכות הייצור) שיצור קיטור להנעת טורבינות. 

אוגנווינד חייבת להתמקד בשוק של אגירת אוויר דחוס / דחיסת אוויר לתהליכי ייצור בו יש לה פתרון שעובד ולוותר על ההשקעות הגדולות בחלום הגדול של ה- AirBattery כל עוד לא עושה זאת, החברה תדמם מזומנים והמשקיעים ימשיכו לסבול עד שלא ימצאו משקיעים שיהיו מוכנים לשפוך כסף לחברה.

 

אג"ח בסיכון - צמוד מדד

 לאחר עשור של אינפלציה נמוכה מאוד, אג"חים קונצרניים צמודי מדד הפכו לנדירים בנוף בשל התלכדות אינטרסים של המנפיקים והמשקיעים.  מצד אחד מדוע שחברה תנפיק אג"ח צמוד ותיקח על עצמה סיכון התפרצות אינפלציונית ומצד שני מדוע משקיע נטו ירכוש אג"ח צמוד מדד וישלם 25% מס במקום 15% בלא צמוד כאשר אין אינפלציה?

לצורך הדוגמה אם משקיע רכש אג"ח לשנה בפארי בריבית  שנתית של 10% כלומר משקיע היום 100 ובעוד שנה מקבל 110,  מס 15% באג"ח לא צמוד יעמיד התשלום נטו על 108.5 .   אותו אג"ח אך צמוד, אם האינפלציה 0  ישלם 25% מס כלומר הנטו יעמוד על 107.5. מי ירצה לשלם פרמיית מס של 10% מהרווח כאשר אין אינפלציה?

אך כאשר יש אינפלציה של 5% בשנה האג"ח הצמוד ישלם  -  105 (קרן+מדד) והריבית 10.5 , כלומר תשלום של 115.5 . הרווח הריאלי יעמוד על 10.5 , המס - 2.625. נטו לאחר מס - 112.8. 

התוצאה במונחים נומינליים היא האג"ח הצמוד הניב 50% יותר תשואה נטו אחרי מס מהאג"ח הלא צמוד!

המשמעות היא כי כאשר מסתכלים על תשואות לפדיון של אג"ח צמוד בהשוואה ללא צמוד, על המשקיע להוסיף לתשואת האג"ח הצמוד את "פרמיית ההצמדה" שאמורה להיות מגולמת בתשואה לדיון שכן משקיע יהיה מוכן לשלם מחיר גבוהה יותר על מנת לקבל הצמדה למדד כך שתאורטית בטווח הארוך , בשיווי משקל הנוצר ע"י כוחות השוק  משקיע נטו אמור להיות אדיש בהשקעה בין אג"ח צמוד ללא צמוד שכן הציפיות לאינפלציה עתידית כבר מגולמת במחירי האג"ח. בתאוריה זה נחמד, בפרקטיקה, בוודאי באג"ח בסיכון, כל משריע צריך להניח הנחותיו. 

במילים אחרות, המשקיעים "שעיוורים" להבדל בין אג"ח צמוד ללא צמוד, כדאי לתת את הדעת ל "תשואה הנומינלית בחינם" שהאג"ח הצמוד מספק ביחס לאג"ח הלא צמוד. אם העולם וישראל נכנסים למספר שנים של אינפלציה, ההבדל בין השקעה במכשיר צמוד ללא צמוד עשויה להיות גדולה מאוד.  

הטבלה מעלה מציגה את האג"ח בסיכון (וגם פחות) הצמודות למדד, המבחר דל  ומורכב בעיקר מקבוצת נורסטאר - ג'י סיטי והיתר חברות קטנות עם סדרות קטנות , לא מאוד סחירות וחלקן בסיכון גבוה מאוד.

אם נבחן את 10 אחזקות האג"ח הגדולות בתחילת השנה   החשיפה לאג"ח צמודות מדד עמד על כ- 25% והורכב מג'י סיטי וארזים. היום אחוז האחזקה הצמוד גדל משמעותית כאשר השקעתי באג"ח נורסטאר יב' במטרה להמירו ל- יג'.  

במבט קדימה , הציפיות לאינפלציה לשנים הקרובות הן בסביבות 3% לשנה עובדה ההופכת האג"ח הצמוד אפיק רלבנטי למרות המיסוי הגבוה יותר והמשקיעים נדרשים ליותר תשומת לב מבעבר באשר לתשואה הצפויה מהאג"ח בו הם משקיעים.

שלושה גרפים מוכיחים איך תכנית לוין תגביר את השחיתות ותפגע במשק

 

מהמכון הישראלי לדמוקרטיה :

שינויים משטריים שהותירו כוח רב בידי הממשלות בהונגריה ובפולין גרמו לעלייה בשחיתות. מחקרים רבים שנערכו ב-25 השנים האחרונות הראו כיצד מוסדות שמחילים מגבלות אפקטיביות על השלטון ומנהיגים מנגנון ביורוקרטי עצמאי הם ערובה חשובה לפיתוח כלכלי ארוך-טווח.

תרשים ראשון (מעלה) 

ב-31 בינואר 2023 התפרסם מדד תפיסת השחיתות העולמי (Corruption Perception Index - CPI) לשנת 2022. המדד, אשר מחושב על ידי Transparency International (TI), מבוסס על תפיסות והערכות מומחים ואנשי עסקים בנוגע למידת השחיתות השלטונית במדינה. הוא משקלל נתונים ממקורות עצמאיים שונים המבצעים סקרים והערכות וכוללים שאלות ספציפיות הנוגעות לאופנים שונים של שחיתות שלטונית. ערכי המדד נעים בין 0 (שחיתות גבוהה) ל-100 (היעדר שחיתות).

ישראל, שהלכה והתדרדרה במדד זה בין השנים 2021-2016, השתפרה לראשונה מזה חמש שנים בדירוג השחיתות בשנת 2022. השופטת בדימוס נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, הסבירה את העלייה במדד כנובע מהקפדה "על מערכת משפט חזקה ועצמאית, על קיום מערכות החקירה וההעמדה לדין בעבירות של שחיתות שלטונית, על אי תלות הייעוץ המשפטי, על הגנה על שומרי הסף ותקשורת חופשית." בימים אלה בישראל, קשה שלא לחשוב על ההסבר של ארד לעלייה בדירוג של ישראל בהקשר של ההפיכה המשטרית שממשלת נתניהו מבקשת לקדם. השיח הציבורי מרבה לעסוק בהונגריה ופולין כמקרי בוחן שניתן ללמוד מהם בהקשר הנוכחי. בהונגריה, מפלגת פידז (Fidesz) בראשות ויקטור אורבן עלתה לשלטון בשנת 2010 ובפולין מפלגת חוק וצדק (PiS) עלתה לשלטון בשנת 2016. ובכן, מה קרה לרמת השחיתות הנתפסת במדינות אלו מאז שינויי השלטון?

התרשים הבא מציג את רמת השחיתות במדינות אלה, ולשם השוואה, גם של שתי מדינות שכנות – סלובקיה וצ'כיה, בין השנים 2012-2022 (בשנת 2012 השתנתה המתודולוגיה לחישוב מדד השחיתות, ולכן ניתן לבצע השוואה בין מדינות רק מ-2012 ואילך). בהונגריה ניכרת התדרדרות במדד השחיתות לאורך כל התקופה (בה אורבן מחזיק בשלטון), וכך גם בפולין החל מעלייתה של מפלגת חוק וצדק לשלטון בשנת 2016. לעומת זאת, בסלובקיה וצ'כיה השכנות חל שיפור במדד השחיתות. כאשר מפרשים תרשימים מסוג זה יש להיזהר. לא מדובר במחקר אקדמי מקיף אשר בהכרח מתאר קשר סיבתי ישיר בין השינויים שהנהיגו אורבן והונגריה ומפלגת חוק וסדר בפולין לבין עליית השחיתות. אולם הנתונים מציירים תמונה מדאיגה, ומהווים סיבה טובה לעצור ולחשוב היטב על ההשפעה של השינויים החוקתיים והמשפטיים שהממשלה מבקשת לקדם.

תרשים שני

אם כן, האם יש סיבה טובה לחשוב שיש קשר בין השינויים המשטריים בהונגריה ובפולין, אשר פגעו באיזונים והבלמים ואפשרו ריכוז של כוח רב בידי הרשות המבצעת, לבין העלייה היחסית בשחיתות במדינות אלה? התרשים הבא מרמז שהתשובה היא חיובית. התרשים מציג קשר חיובי חזק ביותר בין מידת ההגבלות אשר מוטלות במדינות שונות על הרשות המבצעת, לבין רמת השחיתות השלטונית במדינה. הנתונים אודות ההגבלות על הרשות המבצעת מגיעים מה- Rule of Law Index, מדד בינלאומי אשר מחושב על ידי ה-World Justice Project (WJP). המדד נועד לתפוס את המידה שבה הרשות המבצעת ונושאי התפקידים הבכירים בה כפופים לחוק ומוגבלים על-ידו, וכולל, בין היתר, את מידת עצמאות הרשות השופטת ומידת האפקטיביות שלה כגורם המגביל ומרסן את הרשות המבצעת, וכן הגבלות וביקורת מצד גורמים אזרחיים כגון עיתונות חופשית ועצמאית, ארגוני חברה אזרחית וכיו"ב. על מנת למדוד את רמת השחיתות השתמשנו בנתוני ה-TI המוזכרים למעלה.

כמו בתרשים הקודם, גם כאן מדובר במתאם בנתונים. התרשים לא בהכרח מראה שפגיעה באיזונים ובבלמים יוצרת שחיתות, אבל הוא מראה ששחיתות שלטונית ומשטר חוקתי בו אין מגבלות אפקטיביות על כוחה של הרשות המבצעת הולכים יד ביד. ככל שבמדינה יש פחות בלמים ואיזונים על הרשות המבצעת, כך רמת השחיתות השלטונית בה גבוהה יותר. אומנם העובדה שיש קשר חיובי בין השניים איננה מפתיעה, אולם העובדה שמדובר בקשר סטטיסטי כה חזק היא מטלטלת.

תרשים שלישי

איך כל זה קשור לכלכלה? ברור כי לכשעצמה, שחיתות שלטונית היא רעה לתפקוד כלכלי תקין. אך האם יש כאן משהו מעבר לכך? מכתב הכלכלנים, ששניים מאתנו (אטר, רז) חתומים עליו ונמנים עם מנסחיו, מזהיר מפני הנזק חסר התקדים שייגרם לכלכלה הישראלית בעקבות הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט והשירות הציבורי. אחת הטענות העולות במכתב מתייחסת לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק. הטענה הזו נשענת על ספרות מחקרית ענפה בכלכלה שהתפתחה החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20, וביתר שאת ב-25 שנים האחרונות, אשר מדגישה כי מוסדות "טובים", בהם יש מגבלות אפקטיביות על כוחו של השלטון, החקיקה היא כללית ואוניברסלית, המנגנון הביורוקרטי הוא מקצועי, אמין ועצמאי, ומערכת המשפט חזקה ועצמאית ויכולה לאכוף חוזים ולהעניק הגנה וסעד משפטי לאזרחים ופירמות, הם אחד הגורמים החשובים ביותר לפיתוח כלכלי בטווח הארוך.

בשני העשורים האחרונים מחקר כלכלי אמפירי בשיטות מתקדמות סיפק עדויות רבות התומכות בטענה, אולם די בתרשים הפשוט הבא בכדי להדגים אותה היטב. התרשים מציג את הקשר החזק הקיים בנתונים בין מידת ההגבלות המוטלות על הרשות המבצעת במדינות שונות לבין רמת החיים במדינה. בכדי למדוד את המגבלות על הממשלה השתמשנו בנתוני ה-WJP המוזכרים לעיל לשנת 2021, וכדי למדוד את רמת החיים השתמשנו בנתוני הבנק העולמי אודות התוצר לנפש לשנת 2021, מתוקנן לכוח הקנייה (PPP). כפי שעולה מהתרשים, במדינות בהן ישנן יותר מגבלות משמעותיות יותר על כוח של הרשות המבצעת רמת החיים היא  גבוהה יותר. למעשה, תרשים זה מדגים מחדש תוצאות ידועות ביותר בספרות הכלכלית, המופיעות בעבודות של החוקרים בעלי השם העולמי אסמוגלו, ג'ונסון ורובינזון, המראות כי קיים קשר חיובי חזק בין מגבלות שמוטלות על הרשות המבצעת ובין הגבלת היכולת של השלטון להפקיע קניין פרטי לבין פיתוח כלכלי. במילים אחרות: ביקורת שיפוטית אפקטיבית על פעילות הממשלה או קיומם של מנגנונים אחרים הממתנים את כוחה של הרשות המבצעת מובילים לעושר ופיתוח כלכלי.

מחברים הכל ביחד

הנתונים שהצגנו כאן, לצד שלל עדויות רבות וספרות מחקרית ענפה בכלכלה ובתחומים אחרים, ממחישים את החשש הכבד כי השינויים החוקתיים והמשפטיים המתוכננים בישראל, אשר יפגעו בבלמים ובאיזונים ויאפשרו לרשות המבצעת לרכז בידה כוח רב, יובילו לעלייה ברמת השחיתות ולפגיעה ארוכת-טווח בכלכלה. יתרה מכך, הספרות הכלכלית מראה שמוסדות "רעים" עם מינהל ציבורי בלתי-מקצועי, בלתי-אמין ומושחת, עלולים לעצב נורמות תרבויות עמוקות, ובכך להשפיע על ההתנהלות המדינה שנים ארוכות קדימה, וזאת גם אחרי שאותם מוסדות "רעים" ייעלמו. לאור זאת, שינויים חוקתיים ומשפטים מהותיים כמו אלו שנשקלים בישראל כיום יש לבצע בזהירות יתרה וחרדת קודש. אם לא, אנו וילדינו עלולים למצוא את עצמנו חיים במדינה מושחתת ונחשלת כלכלית

תשואות קרנות גידור 2021-2022 - ומה אצל משקיע?

 

בדה-מרקר פורסמה כתבה על ביצועי קרנות הגידור  בישראל וכמו בדרך כלל, אין חדש תחת השמש.

לניהול אקטיבי קשה מאוד להניב תשואה עודפת על פני מדד הייחוס . בטווח של 18 חודשים רק 4 מתוך 17 קרנות הניבו תשואה עודפת (לפני דמי ניהול) ממדד הייחוס (תל אביב 125) , מדובר בפחות מרבע (!). 

בטווח של 5 שנים יהיו רק 5% שיכו המדד , כלומר אולי קרן אחת(!)

יש כאן לקח חשוב לכל מי שרוצה להשקיע בבורסה וחסר ידע . לא צריך לדעת כלום. קנה תעודת סל מדדית עם דמי ניהול אפסיים ומובטחת לך תשואה ארוכת טווח הגבוהה מרובם המכריע של מנהלי הכספים המציעים ניהול אקטיבי.

עניין אותי להשוות את התשואות אצלי לאלו של קרנות הגידור. אני חייב לאמר כי ההשוואה לא ממש הוגנת כי איני כפוף לכללי ההשקעה , כלומר ההשקעה היא גמישה לחלוטין במסגרת מה שיש לשוק   בישראל להציע (לונג בלבד, ללא אופציות או נירות ערך זרים) וההיקף הכספי קטן בסדר גודל, אך מצד שני רובן המכריע של ההשקעות נסחרות במחזורים סבירים כך שכל קרן גידור יכולה לפתוח פוזיציות דומות.

יחד עם זאת קיים שוני מהותי במדידת התשואות. מדד ת"א 125 הוא מדד סינטטי שאינו מתחשב במס. קרנות גידור פטורות ממס והמיסוי מתבצע ברמת המשקיע, כלומר התשואות המפורסמות הן ללא ניכוי מס ועמלות ניהול לקרן . התשואות בתיק שלי הן אחרי מס. 

באשר לתוצאות, 2021 הסתיימה בתשואה של 37.5% , מדובר בתשואה נטו ממס וכל העמלות המשולמות בתיק. תוצאה זו מכה את מדד הייחוס ב- 6.4% ומעל 15 מתוך 17 קרנות גידור אשר תשואותיהם הינן ברוטו, כלומר לפני דמי ניהול.

במחצית הראשונה של 2022 התשואה עמדה על מינוס 1.36% , 7.0% מעל למדד הייחוס ומעל 10 מ- 17 קרנות הגידור.

התשואה המצטברת ל- 18 חודשים היא מעל 15 מתוך 17 קרנות הגידור.

כיצד הושגה התשואה? 

מי שעוקב אחר הבלוג וודאי קרא את הפוסט על התחזית שלי לשוק שורי בישראל- מה לקנות מסוף נובמבר 2020 בו כתבתי על השקעתי בנדל"ן מניב,  בנקים ביטוח ומימון חוץ בנקאי .באוקטובר 2021 פרסמתי עדכון בו כתבתי כי הנדל"ן המניב נמצא בשיא וצפוי לרדת בשל עליית עלויות המימון וסוף במרץ 2022 כתבתי שוב  על הנדל"ן המניב לאן באמירה ברורה שיש לצמצם פוזציות.

גם מגזר האג"חים בסיכון תרם לא מעט לתשואה - אג"חי דלק שבשלב מסויים  מומשו חלקם לפוזיציה במניית דלק וברציו ובזן. במאי 2021 סיכמתי את הרכישות אג"ח  בתקופת הקורונה   ועדיין בתיק מספר אג"חים מאז.

בדיעבד בשוק המניות היה לי מזל לרכוש מניות נדל"ן מניב  בזול ובטווח של 10-14 חודשים לצמצם פוזציות באופן משמעותי תוך מימוש רווחים קרוב לשיא בנדל"ן המניב וכך התשואה השיגה המדד.

אבל, 

מאמצע 2022 החלתי להסיט התיק לחברות קטנות יותר ואפילו נגיעה קלה בהי-טק .  בדיעבד היה זה הרבה יותר מוקדם  שכן המניות הקטנות ממש צנחו ברבעון האחרון של 2022 שלא לדבר על המימון החוץ בנקאי שאני מאמין בצמיחתו לטווח ארוך. "השחיטה" במניות הקטנות הייתה משמעותית. מדד SME60 השלים ירידה של 33.2% (!) ב- 2022 ובמקביל גם אג"חים קונצרניים בנקים ונדל"ן ירדו עובדה שהובילה לתשואה שלילית של 13.2% בתיק במהלך 2022  1.4% פחות מממד הייחוס , תל אביב 125 שירד ב- 11.8% במהלך 2022. 

יוצא אפוא כי התשואה ב- 2021 עמדה על 37.5% וב- 2022 על מינוס 13.2% המהווים תשואה מצטברת של 19.35% לתקופה .

בהשוואה למדד ,  התשואה המצטברת של ת"א 125 ב- 2021-2022  עמדה על 15.4% , כלומר תשואות התיק היכו המדד בכ- 4% במהלך שנתיים , תשואת יתר של 2% לשנה.

כלכליסט פרסם את תשואות קרנות גידור המתייחסות למדדים שונים כמדד הייחוס לשנים 2021-2022 כך שניתן לבצע השוואה של התשואות שהושגו על ידי ביחס לתשואות בשוק במניות.

אל מול 16 הקרנות המתייחסות למדד תל אביב 125 התשואה ב- 2022 היתה גבוהה רק מ 5 מתוך ה - 16

אל מול 4 הקרנות שמדד ההשוואה שלהם ת"א  SME60 או S&P500 התשואה ב- 2022 הייתה גבוהה מ-3.

במצטבר, בהשוואה ל 20 קרנות שפורסמו ב- 2022 התשואה הייתה גבוהה מ- 8 , כלומר די באמצע (40%) התשואות של הקרנות.

ביחס לתשואות 2021-2022 תשואת הקרן הייתה גבוהה מ- 12 מתוך 16 הקרנות המתייחסות לת"א 125 ומכל הקרנות המתייחסות ל-ת"א SME60 ו- S&P500  כך שבמצטבר תשואת "הקרן שלי" גבוהה מ- 16 מתוך 20 קרנות בגידור  , כלומר בחלק הגבוה (80%) של תשואת הקרנות.

בדקתי גם התשואות לפני מס שהיא הרלבנטית באמת להשוואה ע"י בדיקת החלק היחסי של תשלום המס השנתי משווי התיק בתחילת השנה (כלומר אם במהלך השנה נוכו  10 ש"ח כתשלומי מס על תיק ששוויו התחילת השנה 100, תוספת התשואה היא 10%):

ב-  2021 תשלומי המס היו   6% . תוספת זו מביאה   התשואה לפני מס ל- 43.5% המעמידה את התשואה במקום הראשון ביחס לתשואת 20 הקרנות מעלה.

ב- 2022 תשלומי המס היו  1.3%., תוספת זו מביאה התשואה לפני מס ל- מינוס  11.9% (דומה לתשואת ת"א 125)  ומעמידה את התשואה מעל 14 קרנות מתוך  20  (70%)

במצטבר ביחס ל 2021-2022 עמדה התשואה, לפני מס על 26.4% , גבוהה מ- 16 מתוך 20 הקרנות .

בסוף , מה שבאמת חשוב זו ההשוואה למדד ת"א 125 שכן אם איני יכול , כמשקיע עצמאי, להכות את המדד לאורך זמן, עדיף לקנות תעודת סל זולות ולשכוח מהעיסוק בשוק ההון. מכיוון שאותי מעניינות התשואות אחרי מס  ההשוואה למדד כל שהוא היא ממילא בעייתית שכן גם אם התשואה אחרי מס נמוכה מהמדד, בפועל התשואה לפני מס עשויה להכות אותו. 

לפיכך השורה התחתונה הינה:

התשואה המצטברת של התיק ב- 2021-2022 אחרי מס הינה 19.3% לעומת  15.4% של ת"א 125 .

התשואה המצטברת של התיק ב- 2021-2022 לפני  מס הינה 26.4% לעומת  15.4% של ת"א 125 . 

אז בזה העניין לא מסתיים.

מה החוכמה להניב תשואה גבוהה בשוק שבאופן מובהק הוא עולה? בכל זאת המדד הניב 15% תשואה שנתית ותיק הכולל יותר סיכון באופן טיבעי אמור להניב תשואה גבוהה יותר.

את הסיכון בתיק בודקים עפ"י השונות בתשואות היומיות (תנודתיות) ועל מנת להשוות בין תשואות שני תיקים יש לבדוק את התשואה מתוקנת לסיכון, יחס זה מקובל למדוד באמצעות מדד שארפ.

מכיוון שתשואות התיק ותשואות השוק בשנת 2022, שהייתה שנת ירידות מובהקת, דומות, בדקתי את שונות תשואות התיק בהשוואה ל לשונות בתשואות המדד במהלך השנה, והתוצאות מאוד הפתיעו אותי.

השונות של התיק עמדה על 0.795% לעומת שונות המדד שעמדה על 1.17%  כלומר השוק היה תנודתי (מסוכן) בכ- 46% יותר מהתיק אך בכל זאת התשואה דומה! לקח לי זמן להבין כיצד מתרחש "הנס" הזה בו תיק לכאורה משמעותית פחות מסוכן מניב תשואה דומה לשוק במצב של שוק יורד וההסבר מתחלק ל- 3:

ראשית, ניכוי המס משפיע על התשואה היומית של התיק , אני מניח שמכירות בתחילת 2022, כשהשוק עוד עלה הקטינו את תשואות התיק בימים של עליות , אם "אחזיר" את המס שהיווה 1.3% מהתשואה כנראה תשואות התיק יהיו יותר תנודתיות.

הגורם השני הוא המרכיב הלא סחיר של התיק, העומד על כ- 4% של אג"חים שונים שאינם סחירים עוד וכן עוד קבוצה של אג"חים דלי סחירות שלא נסחרים מדי יום, אני משער שיש להם השפעה ממתנת על תנודיות תשואות התיק.

הגורם השלישי הוא ההיקף הגדול באופן יחסי של אג"חים קונצרניים אשר במהותם פחות תנודתיים ממניות אך בהיותם אג"ח בסיכון, מרכיב הסיכון ל- "יחידת תנודתיות" גדול משל המניות המרכיבות את מדד 125.

מה התנותיות "האמיתית" של התיק ב- 2022? האמת אין לי מושג , אך אני די משוכנע שמבנית התנודתיות שלו נמוכה יותר בגלל מרכיב האג"ח אך אני מודה כי אינני מכיר מתודולוגיה של מדידת סיכון של תיק אג"ח בסיכון שהיא שונה מהשיטות הרגילות למדידת סיכון.  יתכן וזה יהיה נושא מעניין לדוקטורט....

מעניין יהיה לראות תגובות בעניין של מדידת סיכון תיק המכיל מרכיבים לא סחירים.