יום שישי, 19 ביולי 2024

משפחה חילונית תורמת 6,000 ש"ח , חרדית מקבלת 6,000 ש"ח בחודש מהמדינה אך ההנהגה החרדית ממרידה !

 


קריאות של אישי ציבור , רובם מקבלי שכר מארגונים הנתמכים מתקציב המדינה, ומתן ביטוי לכך כ- "ספק ההלכה" המפורסם בעיתון של אותו ציבור שלא להתייצב לצו ראשון ב ועוד בעת מלחמה הינה קריאה להפרת החוק קולקטיבית בעניין שבלב הבטחון הלאומי של ישראל - גיוס החובה לצה"ל.  אין אפשרות לפרש זאת אלא כהמרדה עד כדי בגידה במדינה שכן אי גיוס מסייע ישירות לאויב.

מוויקיפדיה

עבירת ההמרדה מופיעה בסעיפים 133–139 של חוק העונשין בפרק העוסק בפגיעות בסדרי המשטר והחברה. סעיף 133 קובע מאסר חמש שנים למי ש"עושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור". סעיף 134 מטיל את אותו עונש על מי שמדפיס או משעתק חומר ממריד. סעיף 136 מגדיר המרדה כ:

(1) להביא לידי שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;

(2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;

(3) לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;

(4) לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין. 

השופטת אילה פרוקצ'יה כתבה על הקלון שדבק במי שהורשע בהמרדה[7]:

הפרת חוק שתכליתה לפגוע ביסודות השיטה הדמוקרטית, והמכוונת לפגוע בשלטון החוק, בשלום הציבור וביציבות השלטונית במסגרת תשתית ממשל דמוקרטי היא עבירה שיש עמה קלון. מעשה המבקש להכתיב מהלכי שלטון באמצעי המרדה הנוגדים את החוק סותר את גרעינו העמוק של הרעיון הדמוקרטי וההליך הדמוקרטי. ההליך הדמוקרטי איננו רק שיטת ממשל. הוא מבטא מערכת נורמטיבית-ערכית כוללת. פגיעה בהליך זה אגב הפרת חוק חותרת, איפוא, לא רק תחת שיטת הממשל אלא פוגעת בתשתית המוסרית-ערכית המונחת ביסודה. מעשה הפרה כזה נגוע על כן בפגם מוסרי-ערכי המגיע כדי "קלון".

— בג"ץ 1768/05, אילה פרוקצ'יה, 22 במאי, 2005 

במדינה בה מערכת החוק עובדת באופן תקין  על המשטרה לחקור את הממרידים ויש להגישת כנגדם כתב אישום. אם עובדים במוסד ציבורי עליהם לעמוד לשימוע לפני פיטורים.  אני צופה פניה של גוף ציבורי ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה שתתקיים חקירה  ויפה שעה אחת קודם שכן החרדים לא מבינים כי אחרי 7/10 "הגבינה זזה" , כללי המשחק השתנו ולמשרתים נמאס מההשתמטות הממוסדת. אין זה מקרה כי במקביל לגיוס גם השחיתויות והפרות החוק של רשתות החינוך החרדיות נחשפות  לאור השמש ועל כך יש לחרדים להודות ל- "ממשלת הימין על מלא".  

אני מניח כי בתגובות יהיו חוכמולוגים המבקשים להמשיך לחיות חיים בטוחים בישראל מבלי לשאת בעול הביטחון שישאלו מדוע מי שקרא לסרב להתנדב למילואים אינו ממריד? התשובה היא שהתנדבות למילואים , הינה כשמה  - התנדבות. אין חובה חוקית לשרת מעבר לגיל שנקבע בחוק ומי שלא מתאים לו להתנדב מעבר לדרישות החוק - זו זכותו. לעומת זאת קריאה בוטה להפרת צו פוקד המופק באופן מוסמך עפ"י חוק ובעקבות פסיקת בג"צ הינה המרדה במובן הכי פשוט של המילה. המרדה ע"י מנהיג ציבור כגון רב ידוע או ככותרת בעיתון הינה עבירה חמורה. אם הכותרת הראשית בידיעות אחרונות תהיה קריאה למשרתי מילואים להתעלם מצו 8, אף זו המרדה.

מה משעניין ש- "הימין" החילוני והסרוג שידע לזעוק מול קריאות להפסקת התנדבות למילואים , שותק  עכשיו.  אף אחד לא מצייץ גינוי, אף אחד לא אומר שזה מעשה בזוי , אף אחד לא  טוען כי מסכנים את בטחון ישראל ונותנים פרס לחיזבאללה וחמאס. אף אחד לא קורא לממרידים בוגדים. ככה זה שהאידיאולוגיה היא לא המדינה אלא המגזר, כסף חשוב מחיי אדם, הכסא חשוב מהכול ו"ביבי" מלך ישראל. אלו מאפיינים של ממשלה לא לגיטימית כפי שכתבתי על כך לראשונה ב- 16/8/2023 ועל פי הסקרים כ- 75% מהציבור וכנראה קרוב ל- 95% מהציבור העובד והמשרת  כבר חושב כך.  

המדינה אינה מכריחה אף אחד להישאר לגור בה, גבולותיה פתוחים.  מי שלא מתאים לו שרות חובה , יכול לעזוב את המדינה, אך מי שבוחר לחיות בה  אינו יכול לא להיות נאמן לה ובוודאי לא להמריד כנגדה. הבעיה של החרדים היא שאין אף מקום בעולם בו יש "סידור" של לקבל זכויות בלי חובות ושציבור שלם יחייה מעטיני המדינה כפי שפורסם כי משפחה חילונית משלמת 6,000 ש"ח במיסים בניכוי מה שמקבלת מהמדינה ואילו משפחה חרדית מקבלת 4,000 ש"ח. מבחינת החרדים מדינת ישראל עד היום היא מלון "הכל כלול" משולם ע"י הקב"א. החרדים לא מבינים כי איומים בעזיבה לא עושים רושם על הציבור העובד והמשרת שכן תרומתם של החרדים שלא עובדים ולא משרתים למדינה היא שלילית. אם יעזבו, יהיה כאן טוב יותר שכן מהווים מעמסה על הכלכלה ומערכת הבריאות. את ה- "שמירה על היהדות" יכולים הם לעשות גם בקנדה.

 החרדים בצומת היסטורית - ברית עם הציונים ו- "כניסה מתחת לאלונקה" במדינת ישראל באופן מלא בשרות בצה"ל ועבודה או חזרה לגלות. אני בטוח שאין לציבור החרדי שום כוונה לעזוב את ארץ הקודש ולכן יבחר בלהגן עליה, כפי שהתורה מצווה:

הצלת ישראל: נצטוונו שאם נראה אחד מבני עמנו בסכנה שנחלץ לעזרתו, שנאמר (ויקרא יט, טז): "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ", ולשם כך צריך אדם להיות מוכן להיכנס לסיכון מסוים. קל וחומר כאשר כלל ישראל נמצא בסכנה, שחובה להיחלץ להצלת ישראל. וכבר אמרו חכמים במשנה (סנהדרין ד, ה): "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא", ואם כן השותף בקיומו של העם כולו על אחת כמה וכמה שהוא ממש מקיים עולם מלא. וזוהי מלחמת מצווה מובהקת, וכפי שכתב הרמב"ם (הל' מלכים ה, א): "ואי זוהי מלחמת מצווה? זו מלחמת שבעה עממים (בכיבוש הארץ), ומלחמת עמלק, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם.

הכת היהודית חרדית , שהתפצלה מהיהדות (בדומה לכת היהודית המכונה נצרות) , ממציאה לעצמה פרושים חדשים של מצוות השם. מדובר בחדשנים הקובעים כי לימוד = הצלת ישראל , גם מול אוייב בשער. מדובר בליברלים שמאלנים קיצוניים פציפיסטים המוכנים כי חלקי ארץ ישראל יכבשו , נשים יאנסו , ילדים ישרפו אבל הם ימשיכו בלימודם ואז עוד יש להם החוצפה להטיף ליהודים חילונים המשרתים בצה"ל על הלכות יהדות!  


 

יום ראשון, 14 ביולי 2024

אול-יר אג"ח ד' - מלכודת או הזדמנות עדכון 8- אג"ח ג' מקבל קרן +ריבית מלאה


בשעה טובה, כפי שהנחתי ב- 2020 כשרכשתי אג"ח ג' בשער ~67  הוא נפדה באופן מלא בעקבות מכירת המלון ששועבד לו בשווי דומה להערכתי בעת ההשקעה, אפילו נותר קצת עודף לאג"חים הלא מובטחים.
התשלום האחרון עומד על 1.137 שח לענ. 
התשואה על ההשקעה באג"ח זה בסוף 2020 בהתחשב בתקבולים משנת 2023  עומדת על כ- 19% לשנה. מדובר כמובן בתשואה יוצאת מהכלל. 

באשר לאג"ח הלא מובטחות , הן  יקבלו כ- 2 אג ולגבי היתר יש להמתין לתביעות כאשר לי לא ברור ממי ניתן להוציא כמה ולכן תוצאות ההשקעה טרם ברורות ויקח כנראה שנים לסיום התהליכים וקבלת התשלום האחרון. בניגוד להצלחה הגדולה באג"ח ג', נראה כי התשואה השנתית על ההשקעה הלא מובטחות , אם בכלל יהיה רווח, תהיה אפסית. 

אין ספק כי ההשקעה באג"ח ד/ ו- ב' הייתה גרועה שכן התבססה על מידע שגוי מדוחות מוטים שחסרו מידע רב בין השאר על שיעבודים לטובת הלוואות של גולדמן , הלוואות שלא דווחו וכללו הערכות שווי מופרזות ביותר . קשה מאוד למשקיע באג"ח בסיכון לאתר הטיה בדוחות למעט להניח, כפי שעשיתי , כי הערכות השווי מופרזות עד כדי 20% , אך כאשר מידע כלל אינו בדוחות , אינך יודע מה שאינך יודע ולכן התביעה כנגד המעורבים עומדת על 300 מש"ח.

פוסט מיום 14/10/2021 - את ההצעה לאג"ח ג' אני מקבל


כשניכנסתי להשקעה באג"ח ג' , אחת ההנחות הייתה כי מכיוון שיש שותף המחזיק 50% מהמלון המשועבד במלואו למחזיקי האג"ח, השותף יעשה מאמץ להימנע מאובדן חלקו והנה מאמץ זה הגיע , רגע לפני שאסיפת אג"ח ג' דנה בהצעה מצד ג'.

השותף מציע שתי חלופות , ללא צורך בבדיקות או תהליכי פשיטת רגל של חברת המלון:
חלופה א - 155 163 מיליון דולר כתשלום חד פעמי  (87% 90% מפארי עפ"י שער דולר נוכחי) [שינויים עקב שיפור ההצעה]
חלופה ב' - 180 מיליון דולר (100% מפארי)  בשני תשלומים - 25 מיליון מיידית ו- 155 בינואר 2024 כלומר בטווח של שנתיים ממועד התשלום הראשון אם תתקבל החלטה לקבל ההצעה מחר בבוקר.

מכיוון שהמומחה העריך את המלון ב- 196 לאחר תקופת הקורונה ניתן אולי לקבל תמורה קצת יותר גבוהה במו"מ שבוודאי יתקיים אך לקבל פארי זו הייתה המטרה.

ההבדל בין החלופות מבטא "הלוואה" לקונה בסך של 150 מיליון דולר בשנתיים והריבית הנגזרת היא כ- 8% לשנה, בהחלט ריבית גבוהה מול נכס משועבד מלא כאשר כבר קיבלנו 25 מיליון דולר.

אם הצעה זו תתקבל וחלופה ב' תאומץ התשואה על ההשקעה באג"ח ג' שבוצעה ב- 12/2020 תניב תשואה שנתית של כ- 15% עד לפרעון מלא ב- 1/2024.

קשה לי להאמין כי ניתן לקבל הצעה טובה יותר (מלבד שיפור מסויים מצידו של המציע) ובוודאי אין סיבה להפעיל את המלון ולשאת בסיכוניו עד חלוף הקורונה כאשר יש משקיע המוכן  לשלם 96% משוויו המוערך בתום תקופת הקורונה ולכן יש לקבל ההצעה בחלופה ב'.

בתוך כל החישובים הפיננסיים יש לזכור כי שווי נכסי החברה דולריים והחוב הוא שיקלי ללא גידור. התחזקות השקל גורמת לכירסום ניכר היחס בין החוב לשווי הנכס שכן ערך החוב הדולרי עולה ככל שהשקל מתחזק וכך החוב השיקלי של אג"ח ג' צמח דולרית מ - 170 מיליון דולר לכ- 180 מיליון דולר בשנה החולפת.

בהצעה זו טמון גם מסר ביחס ליתר נכסי החברה שמכירתם הם מקור ההחזר לאג"חים הלא מובטחים- סבלנות תביא להחזרים גדולים הרבה יותר , אסור לקבל אף הצעה לרכישת נכסי החברה אלא לייצב החברה, להשביח נכסיה ולמוכרם בחלקים תוך השאת השווי לנושים. 



פוסט מיום 22/6/2021 - ההחזר כבר מסמן רווח על ההשקעה?



חלפה חצי שנה מקריסתה של אול-יר ומסיבות שאינן ברורות לי החליטה הנציגות לבצע תהליך של קבלת הצעות לרכישת / השקעה בחברה.  הצורך בנושא בעת הזו לא ברור לי ממספר סיבות - 
 - אין תמונה ברורה לחלוטין על מצב הנכסים וכך כל מציע יתייחס באופן שונה להערכת הסיכונים והכל על חשבון המחזיקים. ככל שהבהירות תיגדל, רמת אי הוודאות יורדת , התקבול בגין הנכסים יגדל.
- ארה"ב רק בתחילת הליך ההתאוששות , לפני מספר חודשים כתבתי כי ככל שמשבר הקורונה יתקרב לסיומו כך ערך הנכסים יגדל. אנו רק בתחילת המגמה , אז מדוע לבקש הצעות מחיר על בסיס ספקולציות של מה יהיה עוד חצי שנה?! זה בוודאי לא לטובת המחזיקים
 - לחברה תיק נכסים מניבים רחב, אין שום סיבה למוכרו  במיקשה אחת . זה מקטין את מספר המציעים , מגדיל המורכבות  ההליך וכורך נכסים בשלים למכירה עם נכסים שעם קצת עבודה וזמן ניתן יהיה לייצבם ולהשביחם.

בסמוך לקריסת החברה  אוכלי הנבלות עטו על החברה בהצעות הסדר הזויות , חלפו מספר חודשים והנה ההצעות השתפרו , בעוד 12 חודשים ההצעות יהיו אף טובות יותר.

מבחינתי ברור כשמש מה נדרש לבצע  - במהלך ששת החודשים הבאים להמשיך בפעילות הייצוב וההשבחה , לסמן הנכסים הבשלים למכירה ולהתחיל תהליך מוסדר של מכירת נכסים פרטנית, תחילה לצרכי מימון החברה ובהמשך לטובת פרעון חוב. 

דיווח הנהלת החברה תומך בדרך זו - התמיכה התזרימית בחברות הנכס יורדת ונאמר כי צפויה להפוך חיובית  , לחברה , בתסריט לא אופטימי , ידרש מימון של 25 מיליון דולר שאותו ניתן לקבל בערוצים בנקאיים מקובלים או כפי שאני מעדיף - ממימוש נכסים.

כך או כך , ההצעה הגבוהה ביותר עומדת על כ- 39 אג' החזר וזאת ללא תביעות שעתה ברור שיש בהם ממש. 

שיעור החזר זה יעביר את ההשקעה שלי באול-ייר לרווח:
  • ביחס לפוסט הראשון על החברה בינואר 2019 , נותחה השקעה באג"ח ד' בשער 59 מאז התקבלו 4 תשלומי ריבית בסך כולל של כ-  12.5 אגורות המעמיד את שיעור ההחזר הנדרש  על מנת להימנע מהפסד על 46.5%.
  • הגדלתי הפוזציה באוקטובר - נובמבר 2020 בשערים 35-36
  • ובמהלך דצמבר 2020  הגדלתי שוב  17.65-21. כתבתי אז כי העובדה כי גולדמן מוכן לשלם תמורתם 22 אגורות מראה כי שויים לפחות  פי שתיים

אני אולי אופטימי ללא תקנה, אך אני חושב שהתמורות בגין נכסי אול-ייר בעוד שנתיים בצרוף התביעות עשויות להביא המשקיעים קרוב לפארי. זו צריכה להיות הדרקטיבה של המשקיעים לנציגות וממנה להנהלה.

באשר לאג"ח ג' - המלון נראה עובד יפה, רק השוכר לא משלם....   העניין יפתר במהרה והתאוששות התיירות די תבטיח לאג"ח ג' פארי.
לגבי הבטוחה של אג"ח ה' , נראה ששם הולכים על מימוש בטווח הקצר , לא הצלחתי לשמוע התייחסות על שיעור ההחזר אך מניתוח ההחזר ל ב' ו- ד' הלא מובטחות לא נאמר כי כבר ידוע שיתרת החוב לאג"ח ה' תצטרף לחוב שאינו מובטח.




עדכון 5- מיום 24/4/2021-  אג"ח ג' (מובטח מלון) צפוי לפארי בתום הקורונה - מה זה אומר לגבי האחרים?




לאחר הגל הראשון של מחפשי ההזדמניות לרכוש את כלל אולי-יר בנזיד עדשים, ההתאוששות בארה"ב מביאה כנראה את הגל השני שיודע שבאוגוסט 2021 המציאות בארה"ב תהיה שונה לחלוטין (רמז - תראו מה קורה בישראל) ולכן מנסה להציע הצעות , יחסית לא רעות ביחס למחירי האג"ח בשפל ולמצב בכלכלי הנוכחי

 ההצעה לרכישת אג"ח ג' ב- 72 אגורות גבוה ב- 16% משער הפסקת המסחר ובכ- 10% משער האג"ח הממוצע בתקופת משבר הקורונה. במילים אחרות, מחיר האג"ח בקורונה שיקף את השווי במחירת חיסול. 
יחד עם זאת , היועץ הכלכלי לאג"ח כותב כי האומדן לשווי הנוכחי של המלון עומד על כ- 75 אג' , כך שמי שאינו רוצה לשאת בסיכונים של תהליך עליית ערך הנכס לאורך זמן נוצר לו חלון יציאה במחיר הוגן.

אני כמובן נכנסתי להשקעה תחת הנחה שלא יבוצע מימוש היסטרי והמחזיקים ימתינו לחזרה לנורמליות והתייצבות המחירים וכך באותה תקופה ב- 1/12/2020 כתבתי בפוסט שניסה לאמוד את שווי האג"חים:
 
מה עשוי להיות שיעור ההחזר תחת הנחות לירידת שווי נכסים במקרה של מימוש , לא היסטרי, ע"י מחזיקי האג"ח הלא מובטחים?

לשם כך יש להתחיל עם האג"ח המובטחות (סכומים במיליוני דולרים):
אג"ח ג'  ביתרה של כ- 170  מול נכס (מלון + משרדים המושכר לבעלים...) הרשום בספרים ב- 234. בהנחה כי השווי מנופח ב- 20% השווי יורד ל- 187 , איבוד הון רשום של 47 מיליון [אג"ח ג' עומד על כ- 65 אג,  משקף ירידה שווי של למעלה מ- 50% בנכס...]   יתרת הון 17...

עפ"י דוח היועץ הכלכלי , השווי הצפוי ב- 2024 עומד על 187 מיליון דולר, כלומר ההנחה על "ניפוח" השווי בדוחות בסך 20% התבררה כמדוייקת.

חשוב לזכור, וכך גם כותב היועץ הכלכלי, כי כאשר המלון ישוב לפעילות , התזרים שיווצר יעמוד לזכות מחזיקי האג"ח.  בתסריט זה אג"ח ג' מקבל פארי + ריבית מלאה עוד 3 שנים המהווים כ- 120 אג.  אל מול מחירי רכישה של 65 שצויין בפוסט מדובר יהיה בתשואה של 84% בכ- 4 שנים  , 16% לשנה.

אם יתר ההנחות בפוסט מ- 1/12/2020 יתבררו כנכונות גם האג"ח שאינן מובטחות יתקרבו לפארי , אך מדובר ב- "אם" גדול.



פוסט מיום 15/2/2021עדכון 4 - ייצוב הספינה ותמונת הנכסים מתחילה להתבהר



לקראת אסיפת מחזיקי האג"ח פורסמה מצגת כלכלית הנותנת לראשונה הצצה בלתי משוחדת למצבה האמיתי של החברה. יש לזכור כי "המצב האמיתי" מושפע מאוד ממשבר הקורונה שכבר בעוד כשלושה חודשים , בהנחה כי היקפי ההתחסנות בארה"ב ימשיכו בקצבם הנוכחי , יגיע אל "תחילת הסוף", כלומר התקופה הנוכחית והחודשיים הבאים יהיו , לפחות לדעתי, נקודת השפל הכלכלית של המשבר בשוק השכירות למגורים שיתחיל להשתפר בקצב מהיר ככל שהמסחר יפתח והמשרדים יחזרו לפעולה ויגיע לשיאו עם שובה של התיירות בעוד כ- 6 חודשים שגם באירופה המגפה כמעט ותעלם.

לאור זאת "שווי" נוכחי של נכסים פשוט לא מעניין אלא היכולת לשמור על הנכסים בטווח של 6-9 חודשים קדימה ,  כלומר לעמוד בהתחייבויות למלווים ברמת הנכס עד הגעה לתזרים נכסי המשלם ההלוואות ולהמתין עד אשר השוק יחזור לנורמליות ויהיה ניתן לממש הנכסים במינימום נזק להון העצמי.

במצב קיצוני זה של שיא ירידת ערך הנכסים , שמירה על 145 נכסי החברה דורשת הזרמה של כ- 1 מיליון דולר בחודש על מנת לעמוד בהחזרי ההלוואות עליהם, מתוכם כ- 0.5 מיליון בגין 5 נכסים שכנראה החברה תוותר עליהם שכן שווים לא צפוי לעלות על ההתחייבויות בגינם, כלומר בסכום זעום של 0.5 מיליון דולר לחודש למספר לא גדול של חודשים החברה תשמור על מרבית נכסיה הקטנים שיחדיו שווים לא מעט.
לפיכך מבחינת מחזיקי האג"ח הלא מובטחים יש להשתמש ביתרות המזומנים שבידי החברה על מנת לתמוך בתיק הנכסים  שעוד 6 חודשים בוודאי יחלו להניב תזרים חיובי לחברה, שווי השוק יחזור לקדמותו ככל שהכלכלה תחזור לנורמליות וכל שנדרש הוא להמתין שנתיים, לקבל התזרים  וכשהמשבר יהיה באופן מלא מאחורינו לממש הנכסים.

במצב דומה הנכסים המשועבדים לאג"ח המובטחות. שווי הנכס בשפל אך המתנה קצרה יותר (אג"ח ה') או ארוכה יותר (אג"ח ג') תביא לשיפור ניכר. מבחינת המחזיקים הלא מובטחים כדאי לדעתי להגיע להסדר עם אג"ח ג' ו- ה' לדחיית תשלומי ריבית תמורת פיצוי ריבית ואפילו תוספת בטחונות על מנת לשמר את הנכסים המשועבדים להם לטובת החברה.

לבושוויק1 המשועבד לאג"ח ה' תזרים חיובי אשר ילך וישתפר בחצי השני של השנה ואין ספק שיגיע לרמה שתאפשר תשלום ריבית לאג"ח ה' ובהמשך מימוש הנכס בנחת אך הוא תלוי בהחלטות לגבי בושוויק 2.
בבושוויק 2  אין פתרון טוב פרט להסכמה מסחרית על מכירתו ASAP אך אינני בטוח כי מכירה של בושויק 1 +2 בשלב זה הוא המהלך הנכון לטובת מחזיקי האג"ח . למרות שזו כוונת החברה , כלל לא בטוח שהשאת השווי היום לפרויקט המשותף באמצעות מכירה משותפת עדיפה על מכירת בשוויק 2 בלחץ היום (וכנראה מחיקת ההון) אך אחזקת בשוויק 1 עד למועד פדיון אג"ח ה' תוך פיצוי המחזיקים בריבית נוספת שתשולם במכירה.

באשר למלון , כל עוד החברה לא נדרשת להזרים מימון לאחזקת הנכס מחזיקי אג"ח ג' צרכים לגלות סבלנות, לצבור הריבית ולממש המלון כשיחזור לפעילות תוך הסכמה עם החברה לפיצוי בריבית. אני מניח , שכפי שנעשה בענף המלונאות, יש לתת הנחה זמנית לשוכר המלון ולכן אי תשלום השכירות החצי שנתית אומנם לא נעימה אך צפויה לחלוטין . השאלה האמיתית היא האם בראיה קדימה , שוכר המלון שהוא הצמד גולדמן ושותפו צרכים להישאר או שיש לפעול להחליפם . הפרת הסכם השכירות פותח פתח להחלפת השוכרים.

לגבי הקרקע בגואנוס, האינטרס של המחזיקים הוא שהדברים ייושרו עם המלווה של ההון המועדף. יש לשלם לו פיצוי על אי תשלום, לחזור למסלול הקודם של המימון ולהמשיך לשלם הריבית בזמן שמוצאים שותף לפרויקט שיזרים הון ויאפשר פרעון של ההון המועדף. מימוש חלקי בטווח הקצר עדיף ממכירה מלאה.

בטווח הקצר החברה "בפלונטר" מול הסכמי הלוואה בעיתיים בריבית פיגורים כולל הפתעה לא נעימה של הקפאת חשבונות בגלל הלוואה שלקח גולדמן שבמקביל העמיד כבטוחה את נכסי החברה, כמובן ללא אישור האורגנים המתאימים....  לאור ההפתעות נשקלת פתיחת הליך צ'פטר 11 על מנת להגן על הנכסים אך מבחינת מחזיקי האג"ח עדיף לשלם היום קצת יותר על מנת להגיע להסדרים בהלוואות הטורדניות מאשר לשלם פי כמה לעו"ד שילוו ויסבכו את התהליך.

בנוסף לכל , שוב עולה הצעת "הסדר" לא רלבנטית . הנהלת החברה צריכה להיות מרוכזת בהגנה על הנכסים וייצוב החברה. כשיעד זה יושג אפשר יהיה לדון בהסדרים כאלו ואחרים.

סה"כ נראה כי הנהלת החברה ויועציה מתחילים לשלוט בחומר, הם עדיין נדרשים לכבות שריפות אך זה תהליך נורמלי של ייצוב חברה שההנהלה הקודמת כשלה בניהולה.

ניתן לשאוב מעט עידוד מהפעילות של הנאמנים בסטרווד ווסט שנראה כי יצליחו להגיע להבנות עם המלווים להארכת הלוואות לשנים קדימה תוך תשלום ריבית מהכנסות הפרויקטים וצמצום ההלוואות מעודפי התזרים מבלי להעלות, בשלב זה , תזרים לחברה. זו אסטרטגיה נכונה ונדרשת של שימור נכסים שתביא למקסום ההחזר כשהשוק יחזור לנורמליות. אם בקניונים ניתן להגיע להבנות עם מלווים, אין סיבה שבפרויקטים למגורים בניו-יורק לא ניתן יהיה להגיע להסדרים דומים.





  עדכון 3- להפסיק את הטירלול!



עדכון מיום 8/1/2021
-----------------------

ישיבת העדכון של המחזיקים הייתה מהמוזרות בהתחשב בהיקף החוב. 
זמן רב בוזבז בהצגה של הצעת רכש/הסדר ממקורות עלומים בצרופו של גולדמן שאיש אינו מתכוון לקבל , הסיפורים של גיסין הפכו בשלב מסויים למביכים.
המלצה לנאמנים לפעם הבאה - אל תבזבזו הזמן על הצעות שלא ברור מקורם. את הצגת ההצעות יש להעביר במצגת ותאור בכתב מראש ולא ליצור מצב של תגרנות בשוק וחילופי דברים על מה נעשה עם ההצעה עד כה ובוודאי אין מה לעסוק בהצעות לפני שממונה יועץ כלכלי  שיכול להמליץ למחזיקים. הגיע הזמן להתבגר ולעבוד באופן יותר מקצועי. 
מבחינת העדכון , כפי שכתבתי בפוסט מטה, הנציגות הסבירה לגולדמן המשמעות של התעלולים שהוא מבצע ומסמך "הקפאת מצב" עדכני נחתם שהפעם כולל כבר את טיוטת הפניה (בהסכמה) לבית המשפט בישראל בבקשה להקפאת הליכים. במילים אחרות , הושלמה השתלטות מחזיקי האג"ח על החברה והיא תנוהל מעתה לטובתם.
מכאן הדברים בידיה של הנציגות וגולדמן. אם ישכילו לשתף פעולה ואכן יש הון חיובי בחברה, המחזיקים יראו פארי וגולדמן ישאר מיליונר כבד בדולרים. האלטרנטיבה מוחקת כלכלית את גולדמן והדירקטורים והנזק למחזיקים בסימן שאלה.
המחזיקים הלא מובטחים צרכים לתת לנציגות לעבוד . הנכסים טובים , ניו-יורק מוכת הקרונה תחזור לפעילות כמעט מלאה תוך 3-6 חודשים , הנזילות בשוק אימתנית  והריביות אפסיות . ניתן יהיה לקבל מחירים סבירים על הנכסים עם קצת סבלנות.
הבעיה העיקרית בטווח הקצר נראית דווקא בפרויקט בושוויק שהבניין בו משועבד לאג"ח ה' והמגרש לפיתוח מממומן בריביות גבוהות. מדובר בנכס איכותי שימצאו לו קונים, אך מחזיקי ה' שהחוב כלפיהם מרוכז בנכס בודד שקשור לנכס שני (המגרש) יצטרכו להחליט מה עדיף - למכור עכשיו בכל מחיר או להמתין למכירה משולבת של הנכסים יחדיו, מהלך המשפיע על הסדרות שאינן מובטחות וכך צפים כבר ניגודי אינטרסים שהנציגות צריכה למצוא דרך לגשר עליה.

פוסט מיום 4/1/2021

ממועד הפוסט האחרון בחודש שעבר הארועים רדפו אחד אחר השני, חלקם חיוביים חלקם פחות.

בצד החיובי ניתן למנות את הקמתה הזריזה של נציגות משותפת למחזיקי האג"ח,  "כיבוי השרפות" מול רובם של מממני הפרויקטים שקיבלו התשלומים , מינוי בעלי תפקידים בלתי תלויים שייצגו את האינטרסים של מחזיקי האג"ח תוך דחיקת הבעלים (גודלמן) מניהולה השוטף של החברה. 

בצד השלילי ניתן למנות את אי פרסום הדוחות הכספיים והפסקת המסחר אך הסוגיה הסוגיה הבוערת נותרה הממשל התאגידי של החברה שגולדמן מסרב לשתף פעולה עם  תיקונו. הבעלים פשוט לא מוכן להשלים עם תהליך הדחתו ולמרות מכתב ה- standstill  ביצע מחטף ברגע האחרון להעברת כספים מהחברה לצד ג' תוך עקיפת הדריקטוריון הקיים ע"י הרחבתו  , מהלך שגרם להתפטרות הדח"צים. 

לעיתים ברע יש גם טוב . להבנתי, בצרוף דריקטורים חדשים יש מעט טוב , גדל המעגל שניתן יהיה לתבוע ובמקביל אין לי כל ספק כי התעלול  של גולדמן הוא כנראה התעלול האחרון. או שהנציגות תצליח להסביר לו מה המשמעויות (פרוק ההחברה) שכבעלים זו החלופה הרעה ביותר האפשרית מבחינתו ובכך יגרמו לו לשתף פעולה באופן מלא  או שהחברה תפורק. כך או כך , הטירלול באול-ייר יפסק.

במקביל אני מניח כי גולדמן עם אחרים מנסה להגיע להסדר חוב שגם הוא חלק מהטירלול - תספורת של 79% לאג"חים הלא מובטחים....    . אינני יודע מי מייעץ לו אך הנסיון שנצבר במקרים של חדלות פרעון מצביע על יתרון גדול בהשתלטות הנושים על החברה ופרוקה בנחת תוך תביעות המעורבים על פני הענות להצעות מפוקפקות של הבעלים לתספורת בעיקר עם חודש קודם טען הדרקטוריון כי לחברה NAV חיובי מובהק גם בתרחישי קיצון.

במהלך דצמבר הגדלתי  הפוזציה באג"חים הלא מובטחים  בשערים 17.65-21. העובדה כי גולדמן מוכן לשלם תמורתם 22 אגורות מראה כי שויים לפחות  פי שתיים, אני עדיין בדעה כי יש הסתברות גדולה 80% ויותר לקבל פארי מלא.

החדשות הכי טובות הן  כמובן החיסון שמתחיל להחזיר וודאות לעסקים ולאזרחים ובכך מכירת נכסים תניב תמורות גבוהות יותר.


פוסט מיום 1/12/2020 כשל פרעון, בדרך לפרוק? - מלכודת או הזדמנות?

עצירת תשלומי האג"ח באול-יר הייתה הפתעה טקטית שכן התשלום נעצר ממש בסמוך להעברת הכסף לחשבון המחזיקים אך העצירה לא הייתה הפתעה אסטרטגית שכן החברה המאוד ממונפת לא הצליחה לממש נכסים למרות דיווחים על מו"מ מאוד מתקדמים למכירה כבר מזה זמן ממושך והתחזקות השקל שהגדילה את ההתחיבויות הנקובות בדולרים. לחברה שממילא גירדה את הקובננטים לאג"ח, להיות תלויה בשער החליפין היומי שיקבע אם עומדת בקובננטים זה פשוט אינה דרך סבירה להתנהל.

כשכתבתי על ההשקעה לראשונה בינואר 2019 התייחסתי למינוף , שאם החברה לא תקטין אותו , שינויי מאקרו יביאו לכשל פרעון תזרימי, ואין ספק כי הקורונה הינה ארוע מאקרו משמעותי כך שכשלון החברה להקטין המינוף הביאה למצבה הנוכחי.

משהתרחש כשל הפרעון התזרימי, השאלה שנשאלת האם מאזנית החברה סולבנטית, כלומר נכסיה עולים על התחייבויותיה ואני בשלב זה חושב שהתשובה לכך חיובית , יחד עם זאת , לדעתי ההון העצמי נמוך בכ- 50% מהרשום בדוחות אך עדיין חיובי אך מכיוון שקטן מאוד , אם המחזיקים יתנו לחברה להמשיך להתנהל ולקחת הלוואות מזנין יקרות , ההון העצמי יתאדה , בוודאי אם החברה תיכנס לכינוס נכסים.

בפועל  החברה כבר באוגוסט הפסיקה לשלם הלוואת מזנין (הון מועדף) מבלי לדווח לבורסה כך שכבר יש , לפחות לכאורה, טענה מוצדקת כנגד הדריקטוריון וההנהלה לנזקים אפשריים למחזיקי האג"ח וזאת כעוד הוכחה  לממשל התאגידי העלוב של החברה. 

לדעתי דריקטוריון החברה יודע שהוא כבר כעת חשוף לתביעה ולכן עצר את תשלום האג"ח בדקה ה- 90 מטעמי זהירות של העדפת נושים וצמצום ההסתבכות האישית. העצירה גם מהווה קץ אמון הדריקטוריון בבעלים שלמעשה הפריח הבטחות לעסקאות , שלא התתמשו והביאו החברה למחנק נזילות וירידת ערך הנכסים.
 אם באמת לחברה הון עצמי חיובי משמעותי , החברה הייתה משלמת לאג"ח ב' ולאחר פרסום הדוחות הכספיים הייתה פותחת במו"מ להסדר חוב / פריסה / חיזוק הון כאשר הצעד הראשון היה הזרמה של הבעלים לכיסוי הצרכים התזרימיים הנוספים של החברה.

כרגיל במצב כזה , הבעלים מבקש לקנות זמן באמצעות הסדר חוב כאשר הוא מציג שבעתיד (אחרי הקורונה) יהיה טוב. אם יש משהו שמחזיקי האג"ח למדו, זמן = כסף ועל הבעלים לקנות הזמן במתכונת שלא תגרום לשחיקת ההון העצמי.

לפיכך על מחזיקי האג"ח הלא מובטחים להקים נציגות משותפת אשר תפעל לקבלת הזרמה משמעותית מהבעלים שתאפשר חזרת ביצוע התשלומים ואם לא מגיעים להסכמה להכריז על פרעון מיידי ולקחת את ניהול החברה לידי מחזיקי האג"ח  כך שתנוהל לטובת האינטרסים של המחזיקים ולא של בעל המניות אשר אי הורדת המינוף מאז 2019 הינה באחריותו המלאה.

הבעיה הגדולה של החברה היא מול האג"חים המובטחים אשר להם עילה לממש הבטוחות מבלי להמתין ל "עתיד טוב יותר" בחברה עם משטר תאגידי בעייתי,  אך קיים קושי מסויים בו הנאמן הוא זהה לסדרות המובטחות ואלו שאינן מובטחות, סידור "ישראלי למופת" בו ניגוד אינטרסים חריף בין הסדרות לא מפריע למינוי נאמן זהה לכולן....   נראה כי האג"ח המובטח ג' / ה' יהיו מאוד אגרסיביים בהפרדת/ בידוד  הנכסים המובטחים מיתר החברה במגמה למוכרם . 

השאלה בסיום היא כמובן המעניינת ביותר - מלכודת או הזדמנות? האג"ח הלא מובטח נסחר ב- 35-36 אגורות  המסמן תספורת משמעותית לחוב. בינתיים אינני רואה כזו תספורת כך שברמת מחירים זו נראה לי נכון להגדיל הפוזציה.

מה עשוי להיות שיעור ההחזר תחת הנחות לירידת שווי נכסים במקרה של מימוש , לא היסטרי, ע"י מחזיקי האג"ח הלא מובטחים?

לשם כך יש להתחיל עם האג"ח המובטחות (סכומים במיליוני דולרים):
אג"ח ג'  ביתרה של כ- 170  מול נכס (מלון + משרדים המושכר לבעלים...) הרשום בספרים ב- 234. בהנחה כי השווי מנופח ב- 20% השווי יורד ל- 187 , איבוד הון רשום של 47 מיליון [אג"ח ג' עומד על כ- 65 אג,  משקף ירידה שווי של למעלה מ- 50% בנכס...]   יתרת הון 17.
אג"ח ה' ביתרה של  כ- 232 מול נכס מגורים בשווי 323. בהנחה של 10% ירידת ערך ל-   290 יהיה איבוד ההון 32, יתרת ההון 58. [אג"ח ב- 90 ]

הקבוצה הבאה הם הנכסים המוחזקים למכירה, אני מניח שאלו הקלים למכירה לכן אניח ירידת ערך של 10%  - שווי בספרים 303 , מימון ופקדון מרוכש 217 , שווי לאחר ירידת ערך 270 , הפסד הון רשום 33 , יתרת הון 53

נדל"ן בהקמה וקרקעות - שווי 193 , חוב 83. חלק זה הינו הספקולטיבי ביותר לכם אניח 30% הנחה, כלומר ירידה לשווי של 131 הפסד הון של 58

בושוויק שלב ב' - נכס סולידי הרשום ב-שווי 315 , אניח 10% ירידה - הפסד הון של 31. הנכס הוא חלק מהנדל"ן להשקעה בשווי כולל של 1549 , כך שללא בושוויק ב' הינו 1234 . אניח 15% ירידת שווי - הפסד הון של 185.

אם אסכום את "הפסדי ההון"  אגיע ל- 355 לעומת הון עצמי של 556 כלומר יתרת הון של 201 כלומר רק אם ירידת השווי של הנכסים השונים תגדל ב- 60% נוספים משהערכתי, ההון העצמי יתאפס.
הערה בקשר להון העצמי - "ערבבתי" הון בעלים (383)  וזכויות מיעוט (172)  כי הניתוח התייחס לקבוצות נכסים מאזניות, יחד עם זאת מרבית זכויות המיעוט להבנתי בנכס המשועבד לאג"ח ג' בהיקף של 117 (68%) שהורדתי שווי ב- 20% כך שבהחלט ה"חישוב על מפית" הוא בסדר.

היכן אני עשוי לטעות? יתכן והקרקעות יהיו שוות פחות, יתכן כי המלון המשועבד ל ג' יהיה שווה פחות אך קשה לי לראות קטסטרופה שמוחקת עוד 200 מיליון דולר שתאפס ההון העצמי ותגרום לתספורת כלשהי.

ותחת הנחת קטסטרופה, אם אלך צעד אחד נוסף, יתרות אג"ח ב/ד הן כ- 280 מיליון דולר . בשער 35 הן נסחרות בשווי של 100, כלומר מניחים מחיקת עוד 180 מעבר ל- 200 שנותרו מההון העצמי לאחר הנחות ירידת השווי שהצגתי. בשלב זה אי אפשר לאמר בוודאות כי תסריט זה אינו יכול  להתרחש אך ההסתברות לכך קטנה מאוד ותתקיים רק בליווי  מעשים פליליים בהערכות שווי / התנהלות כספית של החברה ולשם כך יש ביטוח דירקטורים , רו"ח  וכו'.

ביחס לפוסט הראשון על החברה בינואר 2019 , נותחה השקעה באג"ח ד' בשער 59 מאז התקבלו 4 תשלומי ריבית בסך כולל של כ-  12.5 אגורות המעמיד את שיעור ההחזר הנדרש  על מנת להימנע מהפסד על 46.5%.

בסיכומו של דבר אול-יר מאוד מזכירה לי את אורבונקורפ - מלכודת או הזדמנות? | קרן הגידור שלי (on-vix.blogspot.com)  עליה כתבתי שנכנסתי להשקעה :

"ראשית אני חייב לציין כי בניגוד להערכות השמאיות של נדל"ן במזרח אירופה אליהם אי אפשר להתייחס ברצינות, הערכות שווי בקנדה הרבה יותר קרובות למציאות, לפיכך אני מניח כי העבודה שנערכה  ברבעון האחרון של 2015 , כאשר דמ"צים מעורבים , שווי נכסי החברה בספרים ישקף שווים האמיתי וכך ההון העצמי הוא הון אמיתי ולא תוצר של שערוכים אגרסיביים לצורכי הנפקה. על כן איני צופה תופעה של מחיקות שווי מתמשכות בדומה לתהליך שארע בחברות הפועלות במזרח אירופה."

" כאשר מדובר בנכסים בשווקים מערביים מתקדמים ונזילים אני נוטה להאמין להערכות השווי ולשווי המאזני של הנכסים  כפי שמוצגים ע"י החברה תוך לקיחת "הנחת מימוש מהיר" וזאת בניגוד גמור למצב של נכסים במזרח אירופה שלא היה כל קשר בין שווי קרקע בספרי החברה למחירה בשוק - שכן לא היה מעולם במזרח ארופה שוק משוכלל ונזיל."


על סמך זאת חשתי בטוח מספיק (באובנקורפ)  להיכנס בשער ממוצע של 52 , וכנראה אזכה לראות פארי  .

מכיוון שקשה למצוא שווקים יותר נזילים ומשוכללים מברוקלין ניו-יורק,  לתחושתי אול-יר תסתיים באופן דומה , בהתבסס על הניתוח וההנחות לעיל. 

כמו תמיד, חייבם לזכור כי מדובר בהשקעה בסיכון שצריכה להיבחן לא בעיניים של "כמה בטוחה ההשקעה" אלא ביחס הסיכון / סיכוי של קבלת תשואה חיובית וגודלה אל מול הסיכון להפסד כל זאת אל מול שיעור ההחזר הצפוי מחד והזמן שהחזר זה עשוי להתקבל והכי חשוב - השקעה בסגנון זה דורשת פיזור המגן על המשקיע ממה שמסתבר בדיעבד כמלכודות.



פוסט מיום 12/6/2019 דוחות Q1 2019


כתבתי על אול-יר בתחילת ינואר 2019 עם המלצה לרכוש אג"ח ד' בשער 59 בתשואה שנתית לפדיון של כ- 24%.
מאז שילמה החברה קופון של 3% והאג"ח נסחר בשער 70.75 כך שמדובר בתשואה של 27% ב- 5 חודשים.
בשערו  הנוכחי התשואה לפדיון עומדת על כ- 16% , עדיין גבוהה מתשואה של 14% שכתבתי כי לדעתי הולמת הסיכון. 

מי שעקב אחר החברה היה יכול לנצל הזדמנות להגדלת פוזיציה גם בשערים של קצת יותר מ- 40 כאשר אג"ח ד' קבע תחתית מחיר של 40 באמצע פברואר 2019.

מבחינת פעילות החברה אין שינויים משמעותיים ב- Q1 2019 והפעילות מתקדמת עפ"י התוכניות תוך רווחיות מינימלית העומדת על 10 מיליון דולר במאוחד  אך 5 מיליון הפסד לבעלי המניות  כאשר הרווחיות נשענת כולה על רווחי שיערוך (24 מיליון ב- Q1) מנגד להפסדים תורמים מה שנראה כהוצאות גדולות בגין הפרשי שער בהיקף 18 מיליון.

עצם קיומם של ריווחי שיערוך הן  חדשות טובות שכן הסיכון מספר 1 על החברה הוא זחילה של שיעורי ההיוון המשמשים לחישוב שווי נכסיה. 

בדוחות Q1 גרעון גדול בהון החוזר אך הנושא כבר תוקן עם מימון מחדש של 165 מיליון דולר מהלוואת דניזן-בושוויק  שנשאה ריבית אפקטיבית של 11% להלוואה בהיקף  170 מיליון דולר בריבית אפקטיבית של כ- 6%, כך שצפויה גם ירידה בעלויות המימון של החברה.

באשר ליחסים הפיננסיים וביחס לאג"ח ב' החברה בהפרה של יחס חוב פיננסי ל EBITDA מתואם אשר עומד על 18.81 מול סף של 17.

כפי שכתבתי בפוסט המקורי, החברה חייבת לממש נכסים ותוכנית מכירת הנכסים ל 2019 עומדת על 94 מיליון דולר שיזרימו כ- 60 מיליון דולר נטו והחברה פשוט חייבת לעמוד בכך והסיכויים לכך גדולים מכיוון שחלק מימוש זה כבר מכוסה בהסכם.

כמו כל חברת השקעות שהאג"חים שלה נסחרות  בתשואות גבוהות עולה השאלה מדוע החברה אינה רוכשת את האג"ח במחירי שפל מכיוון  שבעסקיה הרגילים לא תניב תשואה גבוהה מכך. התשובה היא כי  מאותה סיבה שהאג"ח נסחר בתשואות גבוהות לחברה פשוט אין מזומנים פנויים לבצע הרכישה ובעסקי נדל"ן לוקח הרבה זמן עד שמממשים נכסים ומקבלים המזומנים שינותבו לרכישה אך עצם המימוש מוריד את פרופיל הסיכון ותורם לעלייה במחירי האג"ח....
אול-יר הצליחה לשבור במקצת את המעגל באמצעות הגדלת סדרה ה' בתשואות של 6%-7% על מנת לגייס נזילות לתשלומי ורכישות אג"ח ולאחרונה ביצעה מספר רכישות בבורסה ורכישה גדולה מאוד (15 מיליון ע.נ.) מחוץ לבורסה של  אג"ח ד' שהביאו אותה להחזקה של 4.5% מהסדרה.

מה הלאה? 

אג"ח ב' ו- ד' נסחרים בתשואה  לפדיון של כ-  16%  ובהנחה כי במהלך 2019 החברה תממש נכסים ואכלוס פרויקט דנזיין-בושניק יגדיל ההכנסות , יקטין הסיכון היזמי ויאפשר מימוש מחדש של יתרת ההלוואה על הנכס בריביות סבירות הרי צפוי המשך התכווצות תשואת האג"חים לכיוון ה- 12%  כאשר ירידת המינוף ל- LTV 65% יביא את האג"ל לתשואה של 8%.

יש לתת את הדעת שכאשר החברה תממש נכס , עצם ההודעה תביא לעליה במחירי האג"ח שתקדים את הרכישות שיבוצעו באמצעות התזרים שהתקבל אך כוונת החברה ברורה ועצם רכישת 4.5% מסדרת האג"ח ברובם שרמת השערים הנוכחית מצביעה על כך שהחברה מאמינה כי זו אלטרנטיבת השקעה ראויה למזומנים הפנויים.

פוסט מקורי מיום 8/1/2019

אול-יר (All-Year) היא BVI וותיקה שכבר הספיקה למחזר אג"ח אחד בשוק וכעת בעלת  4 סדרות אג"ח, חלקן עם בטוחות.

החברה עוסקת בנישה מאוד סולידית - השקעה וייזום בפרויקטי מגורים להשכרה בברוקלין.

נכסי החברה וחובותיה מחולקים כדלקמן (מאות מיליוני דולרים):

 - נדל"ן להשקעה - 1,550  ( 76% מנכסי החברה) הלוואות (בחברות הנכסים)  בשיעור  644    (LTV 41%)
 - נדל"ן בהקמה -  280 (14% מנכסי החברה) ,  הלוואות בשיעור 161 (LTV  50%) 
 - קרקעות  -  220 (10%)
סה"כ נכסים - 2050  סה"כ התחייבויות ללא אג"ח  805

במקביל החברה הנפיקה אג"ח מובטח (בזכויות בנכס) בהיקף 355:

אג"ח ג' בהיקף 160 אליו משועבד נכס (וליהלם וייל) בשווי 253 (LTV 63%)
אג"ח ה' בהיקף 195 אליו משועבד נכס (דניזן) בשווי כ-  322 (LTV 60%)

כלומר על מנת לקבל את מינוף הנכסים המוצגים כנדל"ן להשקעה  שאינם משועבדים לאג"ח יש להפחית 575 משווי הנכסים  וכך מתקבלת תוצאה של נכסים בהיקף 975 עם הלוואה של 644 (LTV 66%).

בהיבט הכללי של נכסי השקעה מדובר על 1,550 בנכסים מול 1,000 בחוב (הלוואות+אג"ח)  66% LTV, כשאני מתעלם מהנכסים בהקמה וקרקעות. 

מתחת לאג"ח המובטחות, הונפקו עוד 267 אג"ח שאינן מובטחות כך שמדובר במימון נוסף , בהיקף של כ- 17% משווי הנכסים המניבים,  המביא למינוף של 83% ביחס לשווי הנכסים המניבים בלבד.  



למעשה האג"ח הלא מובטח מממן את אחזקת הקרקעות וההון העצמי של הפרויקטים בהקמה.

הונה העצמי של החברה במאוחד 658 ו - 474 ללא זכויות מיעוט כלומר האג"ח הלא מובטחות הן בשיעור 56% מהון החברה ללא זכויות מיעוט.

כפועל יוצא, לחברה בעיה תזרימית מובנית.

נכסים להשכרה המשוערכים עפ"י CAP של ~4.5% וממומנים בשיעור של 66% לא מתירים  תזרים רב  והקושי גובר כאשר מינוף הנכסים המניבים עומד בפועל על 83% .

די לראות כי במימון מחדש מיולי 2018 לנכס Long island (מסומן בצהוב בטבלה מעלה) הכולל  188 יח"ד בשווי 117 ובתפוסה 100%, הריבית המשולמת היא 4.77% - מדובר, במקרה הטוב, בהחלפת כסף בכסף שלא לדבר על פרויקטים קטנים שעדיין ממומנים בריביות של 9%-10% למרות שהחברה גייסה כסף זול.

הדבר כבר ניכר באי עמידה באמות הפיננסיות של אג"ח ב' הקובעות יחס חוב ל EDITDA שלא יעלה על 17 והוא עומד על  18.37 (!).
אינדיקציה נוספת לקשיי התזרים היא נטילה הלוואה קצרה של 29 מיליון דולר בריבית של 9.75% ל- 45 ימים  אך עם "דמי טיפול" של 415 אלף דולר המביאה את שיעור הריבית האפקטיבית למעבר לריבית שוק אפור.

הבעיה מתגברת כאשר לוקחים בחשבון את עליית הריבית שבהכרח תביא לעליה בשיעור היוון הנכסים ומכאן לירידה בשווים.
עליה של 0.5% בריבית ההיוון תגרום לירידה של כ- 12% בשווי הנכסים השקולה לכ- 180 מיליון דולר המהווים 27% מהונה העצמי המאוחד של החברה

תרחיש זה של שערוך נכסים אינו תרחיש קיצוני, אלא תרחיש שסביר שיתרחש ב- 2020-2021 ויהפוך את השערוך  החיובי שבוצע בשנים 2017-2018 בהיקף 180 מיליון .
תרחיש יותר קיצוני מגלם עליה של 1% בשיעור ההיוון יביא להקטנת ההון ב- 50% ולסיכון מוחשי של כשל בפירעון, לפחות בזמן, של  האג"ח שאינו מובטח.

אינני רוצה ליצור את הרושם כי נכסי החברה אינם טובים. הבעיה אינה הנכסים אלא שינויי מאקרו בשוק העשויים להשפיע על שווי הנכסים אך גם על שיעורי הריבית שידרשו בהלוואות. לחברה כמו אול-יר , עליית הריבית היא אירוע מאוד משמעותי והחברה ממונפת מדי מכדי לעוברו ללא זעזועים.

החברה חייבת להתחיל במימוש נכסים משמעותי שיוריד את רמת המינוף של החברה אל מול נכסיה המניבים מרמה של 83% לרמה של 75%. המהלך יביא לקופת מזומנים של 100 מיליון  שתאפשר כרית מזומנים משמעותית למניעת לחץ תזרימי, הקטנת במינוף פרויקטים בפיתוח לטובת הורדת תשלומי הריבית , רכישה חוזרת של אג"ח ובאופן כללי החזרת הביטחון למשקיעים שיאפשר, בעתיד, למחזר את החוב הלא מובטח.

לאחר כתיבת הפוסט , הורידה מעלות את דרוג האג"ח מ A3 ל- A2 בדיוק מהסיבות המפורטות מעלה  - מינוף גבוה מדי וכרית מזומנים נמוכה לדרוג.

אול-יר לא הולכת לקרוס מחר או ב- 2020 אך הסיכון התזרימי הוא מהותי והתשואה שעל מחזיקי האג"ח הלא מובטח לדרוש היא הרבה יותר גבוה מהריבית בהנפקה.

מאזנה של  של החברה  צפוי להשתפר כאשר הבעלים יתרום את 4 הנכסים שטרם נכנסו לחברה (כ- 15 מיליון תוספת להון עצמי) וסיומו של דניזן שלב ב' שיאפשר הגדלת בסיס הנכסים המניבים ומימונו מחדש  יצור תזרים משמעותי.

מה התשואה ההוגנת על האג"ח שאינו מובטח? 

מכיוון שהנכסים מאוד סולידיים וסיום פרויקט דניזן יקטין מאוד את הסיכון היזמי של החברה  ויגדיל התזרים אני מעריך כי תשואה של כ- 12% לשנה היא הוגנת, בהינתן שהחברה תפעל להקטנת המינוף, וככל שהמינוף יקטן לכיוון 65% , התשואה הנדרשת תרד לכיוון  8%.

ללא הקטנת מינוף, תשואה של 14% תפצה על תוספת הסיכון , אך אין זה הגיוני כי החברה תשלם מחיר כל כך גבוה למימון הקמת פרויקטים בעלי תשואה מאוד נמוכה.

בטווח של עד 6 חודשים החברה תצטרך לפעול להורדת המינוף אחרת הדרוג ימשיך לרדת לרמה המשקפת טוב יותר את הסיכון הגלום בחברה.

אג"חי אול-יר הלא מובטחים, ב' ו- ד' נסחרים בשערים של 69 ו- 59 המבטאים תשואה לפדיון של כ- 21%-24%.

כרגיל באג"חי זבל אני מעדיף את האג"ח הנסחר בהנחה הגדולה יותר לפארי שהוא בדר"כ הארוך יותר וכאשר בסוף ינואר ישולם קופון של כ-   3%  באג"ח ד' השער האפקטיבי הוא קרוב ל 55 ורמה זו  מדובר לדעתי בהזדמנות לרכוש אג"ח המשלם ריבית הגבוהה משמעותית מהסיכון הגלום בו וכך יכול להיות תוספת מצוינת לתיק אג"ח זבל.





















יום ראשון, 30 ביוני 2024

מלווה חובה למימון מלחמת עזה - מרכיב חשוב במימון הוצאות המלחמה


כאשר הפתרון למימון הוצאות המלחמה הופך להיות סוגיה בוערת לאור הגרעון הממשלתי הגדל , כדאי להיזכר בפעולות הממשלה למימון מלחמות מהעבר. חשוב לזכור כי המשק הישראלי בעבר היה משק חלש, סגור, ריכוזי  וללא עתודות מט"ח משמעותיות כששער הדולר נשלט ע"י המדינה  וגיוס כספים בחו"ל היה משימה יקרה בוודאי בעת מלחמה ולכן מקור הגיוס הראשי היה מקומי אך יכולתו לקלוט את ביקושי הממשלה הייתה מוגבלת ביותר.  

ממימד  הנוסף של הגרעון הממשלתי הוא יצירת ביקושים בשוק המקומי שיעלו על ההיצא ובכך תגרמנה עליית מחירים (אינפלציה). זו הייתה התוצאה הישירה של הגידול בתקציב הבטחון לאחר מלחמת יום כיפור שהוביל ל - "עשור אבוד" בכלכלה הישראלית, כאשר מלחמת לבנון הראשונה ב- 1982 רק סיבכה את המצב. 

בהיבט מימון הגרעון המצב היום שונה כמובן בתכלית. לבנק ישראל יתרות מט"ח של כ- 200 מליארד דולר, לקרנות הפנסיה / גמל  ביקוש קבוע לאג"ח ישראלי בשל ההפקדות השוטפות  והגיוס בחו"ל פתוח בפני הממשלה כך שיש כיצד לממן את הגרעון , השאלה היא כמובן המחיר (ריבית).



ברור כי הריבית על החוב המגוייס עולה משמעותית ועל מנת "להוזילה" האוצר מקצר את המח"מ המגוייס שיחייב "גילגול חוב" תדיר יותר המעלה אף הוא את רמת הסיכון של המשק.

בהיבט האינפלציה התמונה יותר מורכבת שכן ישראל כמשק פתוח יכולה לייבא את צורכי המלחמה ואין בזה להשפיע על ההיצע המקומי. במילים אחרות , רכישת פגזים מארה"ב באמצעות גרעון הממומן מגיוס אג"ח אינה יוצרת לחץ אינפלציוני אלא לכל היותר מעלה את הריבית על גיוס החוב שיתבטא בעתיד בתקציב המדינה בתשלומי ריבית גבוהים יותר במקום להשתמש בכסף למטרות אחרות. בעיית האינפלציה הנוכחית היא נגזרת המלחמה ולא בגין הוצאות הממשלה -  מחסור בפועלי בניה מייקר את הבניה והשיפוצים , חברות תעופה לא טסות לארץ - שרותי התיירות מתייקרים , החותים פוגעים בנתיבי שייט - ההובלה מתייקרת. 

מוויקיפדיה: 

איגרת חוב מלחמה היא איגרת חוב ממשלתית המונפקת במטרה לממן פעולות צבאיות בעיתות מלחמה. איגרות מלחמה מגייסות הון עבור הממשלה וגורמות לציבור האזרחי תחושת השתתפות במאמץ המלחמתי. שיטה זו אף יעילה כאמצעי לשליטה בשיעורי אינפלציה, בעת שהכלכלה נמצאת בפעילות-יתר, על ידי הוצאת כסף מן המחזור עד לאחר תום המלחמה. עם תום המלחמה ניתן להפוך את איגרות המלחמה לנזילות, לעודד את הצריכה במשק, ובכך לסייע לכלכלה לעבור לפעילות בעיתות שלום.

בישראל הונפקו פעמים אחדות איגרות חוב ממשלתיות למימון הוצאות מלחמה. בחלק מהמקרים זה היה מלווה חובה ובמקרים אחרים - מילווה מרצון:


המשק הישראלי היום מפותח הרבה יותר ולכן הטלת מלווה מלחמה יכולה להתבצע באופן "אלגנטי" ע"י הסטה של שיעור מסויים, נניח 15%,  מהחסכון הפנסיוני / השתלמות  מהשקעה בשוק ההון לטובת  מלווה מלחמה כך מצד אחד צרכי הגיוס של הממשלה יקטנו ומצד שני המוסדיים יקבלו פחות כסף להשקעה והלחץ על תשואות הגיוס יקטן. את המלווה אפשר להפעיל באופן שוטף עד גמר הצורך ולהחזיר הכסף לאזרחים + ריבית בעוד 10 שנים - כהפקדה לפנסיה או לקרן ההשתלמות  ומי שיחל במשיכה מקרן הפנסיה - באופן מיידי. אני מעריך היקף מלווה זה ב- 15 מיליארד ש"ח בשנה.

במקביל ניתן להטיל על בעלי שכר / פנסיה / ריווחי הון גבוהים  מלווה חובה  בשיעור מדורג של עד 5% בדומה למלווה שלום הגליל. צעד זה יקטין את הביקוש הפרטי ובכך יתרום לבלימת האינפלציה, מלווה כזה בהיקף של 15 מליארד ש"ח נוסף בשנה יסייע בייצוב המשק

שיטה מעין זו של מלווה חובה המבוצעת ע"י קרנות פנסיה / גמל ומס הכנסה היא קלה ליישום ובעלת פגיעה מינימלית באזרחים. זה כמובן לא פוטר הממשלה מלנקוט צעדים לצמצום הגרעון שמקום ללכת למקומות הקלים של העלאת מע"מ יש לפעול לקידום מיסוי בתחומים נכונים המשרתים מטרת מאקרו כגון חזרה למיסוי כלים חד"פ ומשקאות ממותקים , העלאת מס על סיגריות, מיסוי עסקאות והפקדות במזומן (0.5%) ,  הגדלת מיסוי על רכבים יקרים (300 אש"ח ומעלה) 

יום ראשון, 16 ביוני 2024

גלוברנדס - מכונת דיבידנדים


 


גלוברנדס   פועלת בשלושה תחומי פעילות (המדווחים בדוחותיה הכספיים כמגזר עסקי בר דיווח), כמפורט להלן: תחום מוצרי עישון, תחום ממתקים וחטיפים ותחום אחרים .יצוין, כי מיקוד הפעילות העסקית של החברה הינו במכירת והפצת מוצרי צריכה מהירים המתבסס על התקשרויות החברה עם ספקי המוצרים בתחומי הפעילות השונים ועל מערך ושיטת ההפצה הייחודיים של החברה כמתואר להלן, כאשר כיום עיקר הכנסותיה של הקבוצה נובעות מיבוא, הפצה ומכירה של מוצרי עישון.

הפצת מוצרי צריכה מהירים,  ,Fast Moving Consumer Goods  דוגמת המוצרים המופצים על ידי הקבוצה,
מחייבים קיומו של מערך הפצה יעיל, גמיש ורציף על מנת לתת מענה איכותי למגוון מותגים במקביל ולהגיע למספר רב של נקודות מכירה בתדירות גבוהה וזאת, בין היתר, לאור העובדה שרוב לקוחותיה הקמעונאיים של הקבוצה נוהגים להחזיק מלאי מצומצם של מוצרים דוגמת המוצרים הנמכרים והמופצים על ידה. מערך המכירות וההפצה של החברה פועל בעיקר בשיטת ה- Van-Sale המבוסס על כ- 90 רכבים המאפשרת לאנשי המכירות של החברה להגיע ישירות לכלל נקודות המכירה הקמעונאיות בהפצה ישירה, ולספק ללקוח שירות מקיף, זמין ומקצועי. שיטה זו מאפשרת סגירת מעגל מיידית של הזמנה- אספקה - גבייה, המבוצעים כולם במפגש אחד בין איש המכירות של החברה לבין הלקוח תוך התמקדות בכמות האספקה המדויקת לכל לקוח, בזמן אמיתי ובהתחשבות בצרכי המלאי וזמינות אמצעי התשלום של הלקוח. שיטת  הפצה זו מאפשרת מתן שירות אופטימאלי אף ללקוחות קטנים ובכך יוצרת זמינות של מוצרי החברה בנקודות מכירה רבות ולפיכך מאפשרת נגישות קלה של הצרכנים למוצרים אלו.
תחום מוצרי העישון מהווה את תחום הפעילות העיקרי של הקבוצה המחזיקה  כ- 35% משוק  וההכנסות ממנו היוו, נכון ליום 31 בדצמבר בשנים 2022ו- ,2023 כ-% 83.8 וכ-% ,80.3 בהתאמה, מסך הכנסות הקבוצה במאוחד. הפעילות בתחום זה כוללת בעיקר יבוא, הפצה ומכירה של מוצרי עישון (סיגריות, טבק לגלגול, מצתים וניירות גלגול) ללקוחות הקבוצה. תחום הממתקים מהווה כ- 15% מפעילות הקבוצה וההפצה לפארם כולל קנאביס רפואי הינה פעילות חדשה שנרכשה במהלך 2022-2023. בתחום העישון / ממתקים לחברה 2500 לקוחות ובתחום הפארם 3,500 לקוחות.

שווי שוק החברה עומד על כ- 520 מש"ח וריווחי החברה (לבעלי המניות) : ב- 2021  - 73 מש"ח, 2022 - 70 מש"ח, 2023 - 59 מש"ח , רבעון ראשון 2024  - 18 מש"ח (קצב של 70-72 מש"ח בשנה) , EDITBA של 30 מש"ח. לפיכך  המכפיל צפוי ל 2024  ~7.5  וחלוקה של 75% מהרווח הנקי תהיה בהיקף של כ- 52 מש"ח, תשואת דיבידנד של של כ- 10%.
יכולתה של החברה לחלק דיבידנד בשיעור כזה נובע מהמודל התפעולי שלה הדורש השקעות נמוכות  בנכסים קבועים  ובמקביל מבנה ההוצאות, המורכב ממימון חוב  לטווח קצר העומד מול  יתרות לקוחות ומלאי והוצאות תפעול חודשיות כגון ליסינג רכבים שכירות מחסנים ושכר עבודה,  מתכתב עם ההכנסות. 

 החברה מעניינת אותי משלוש סיבות:

הראשונה -   המוצרים שהחברה מוכרת ומפיצה עמידים למדי לתנודות ביקוש בשל המצב הכלכלי על כן תוצאותיה הכספיות דומות בין השנים , למעט שינויים בגין רכישות או ארועים חיצוניים משמעותיים לכלל המשק.
השניה  -   הנכסים הפיזיים, הידע ובסיס הלקוחות הרחב  של מערך הפצה משומן הינו מצד אחד פלטפורמה להפצת מוצרים נוספים  והזדמנות להפוך ליבואן של מוצרים אלו ובכך להנות מאיחוד וורטיקלי של יבוא - הפצה ישירה לנקודות המכירה , כלומר היכולת  והרצון המוכח של החברה לצמוח בתוך שוק סולידי הופכת אותה למעניינת להשקעה.
השלישית -  תשואת דיבידנד גבוהה הנסמכת על חלוקת 75% מהרווח השנתי בעצמו בטווח צפוי  בשל אופי פעילות החברה.

לדעתי ל- "מכונת דיבידנדים" כגון זו עם סיכון תפעולי נמוך מגיע מכפיל גבוה יותר, בוודאי אם נלקח בחשבון פוטנציאל הצמיחה. אין ספק כי תמחור שוק המניות בישראל נמוך בשל העלייה בסיכון אך די ברור כי אנשים יוותרו על הרבה דברים לפני שיוותרו על מוצרי העישון , חטיפים או קנאביס רפואי כך שאני מרגיש בנוח להחזיק המניה לטווח ארוך בהתעלם מהסיכונים לטווח קצר תוך צפיה לגידול במכפיל שייצר רווחי הון שכן לחברה יש פוטנציאל הכפלת השווי במהלך 3 שנים.







יום ראשון, 19 במאי 2024

הילה משרדים אג"ח א' - מלכודת או הזדמנות? - עדכון - פדיון מוקדם

 


על האג"ח כתבתי בתחילת נובמבר 2023 את הפוסט מטה כאשר  אג"ח א' נסחר ב- 81 אג, מחמ 1.1 ותשואה לפדיון של 22%.  הייתה זו אחת מהרכישות של ההזדמניות באג"ח כתוצאה מהמלחמה

החברה כעת מגייסת אג"ח חדש ותבצע פדיון מוקדם לאג"ח א' ב- 30/5/2024 בשער 1.0173. 

עד כה קיבלתי תשלום ריבית בודד ב- 3/2024 בהיקף  0.0175 ש"ח לכל ענ. כך שסה"כ התקבולים יהיו 1.0348  המגלמים תשואה של 27.7%  ב- 7 חודשים בהשוואה לתשואת מדד ת"א 125  של כ- 16% באותה תקופה.

כפי שכתבתי בחודשים האחרונים, ההתנהלות הממשלתית הינה בלתי סבירה לחלוטין, לתקציב המדינה אין קשר עם המציאות הסיכון ממלחמה בלבנון הולך וגובר כך שלא ניתן לבצע השקעות רציונאליות בשוק הישראלי כי רמת הסיכון הבטחונית והכלכלית אינה ניתנת לכימות שכן אין ספק שאם יחל תמרון בלבנון, השוק ירד בחדות ומצד שני ככל שהממשלה לא מתחלפת, שוב דבר טוב לא ממתין לנו.

 

פוסט מיום 9/11/2023


הילה משרדים הינה חברת אג"ח בשליטת יזם הנדל"ן 
רפאל אלאלוף והמהנדס הוותיק ישראל קלר . החברה פועלת בתחום הנדל"ן המניב וייזום  בישראל ובאנגליה תוך כניסה לתחום התמ"א. הבעלים מתכוונים להכניס לחברה פעילות בניית 11 וילות בגבעות הוליווד בארה"ב בשווי של כ- 50 מש"ח.

בשנת 2022 החברה הפסידה 4 מש"ח ובמחצית 2023 הרוויחה 2 מש"ח כתוצאה משיערוך חיובי של נכסים בסך 7 מש"ח.

לפני העברת הנכסים לחברה הון עצמי של 68 מש"ח המניף מאזן של 272 מש"ח , מינוף של 75%. עם השלמת הכנסת המגרשים בארה"ב  לחברה ההון העצמי יגדל לכ- 118 מש"ח והמאזן לכ- 330

לחברה סדרת אג"ח בודדת , שאינה מדורגת , אשר הונפקה בינואר 2021 בהיקף של 90 מש"ח , נושאת ריבית קבועה של 3.5% ונפדית ב- 2 תשלומים שווים ב- 9/2024 ו- 3/2025. הסדרה מובטחת :


בנוסף לבטחונות, נקבעו אמות מידה פיננסיות לפרעון מוקדם - הון עצמי מינימלי 45 מש"ח, יחס חוב ל CAP 90% , יחס לבטוחה 75%. 

באשר לבטחונות, הקרקע למלון בת"א הוערכה ב- 109 מש"ח הפרויקט סיים שלב שלד ואכלוס שלב א' צפוי בסוף 2024 , הקרקע למגדל משרדים ברעננה מוערכת  ב- 57 מש"ח ומולה הלוואה של 34 המותירה 23 מש"ח כבטחון לאג"ח . סה"כ 134 מש"ח בטחונות אל מול 90 מש"ח חוב המהווה כ- 67% מהשווי, יחס כיסוי סביר.

אג"ח א' נסחר ב- 81 אג, מחמ 1.1 ותשואה לפדיון של 22%.

הכנסת נכס המגרשים בגבעות הוליווד בשווי של כ- 50 מש"ח מוכיח את האמונה של הבעלים בעתיד החברה, מחזק הונה  ומקטין מינופה. למרות ההון החוזר השלילי, שאינו  חריג בחברות ייזום ונדל"ן מניב , הדריקטוריון קבע כי אין בעית נזילות בחברה.

בהתחשב בעובדה שבשער 81  יחס החוב לבטוחה יורד ל- 54% הביטחון בהחזר קרן ההשקעה גדול.  לאור הבטוחות, חיזוק ההון העצמי ופדיון 50% מהאג"ח בעוד 10 חודשים בלבד לאחר שהדריקטוריון קבע שאין בעיות נזילות נראה כי האג"ח בתשואה לפדיון של 20% לשנה מהווה הזדמנות כחלק מתיק אג"ח בסיכון מפוזר.





יום ראשון, 3 במרץ 2024

על המצב - דולר , בורסה וכלכלה

 

התקופה הנוכחית רוויה אי וודאות עליה כתבתי לקראת סוף ינואר  שכלל לא פחתה. משלת ישראל איבדה שליטה על המדינה - בכלכלה , בביטחון, בפיתוח ובטיפול בבעיות הגדולות ואתגרי התקופה. יש קונזנסוס כמעט מלא כי מדובר בממשלה הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל בה אחוז חסרי היכולת ומלחכי הפינכה  , במקרה הטוב והמשרתים אינטרסים מגזריים צרים ולעזאזל המדינה במקרה הרע הוא הגבוה מעולם.

ממשלה שלא הצליחה להעביר תקציב ,  שמראשיתו  הוא פיקציה כי הגרעון בפועל ב- 2024 יהיה גבוה הרבה יותר מהמתוכנן , אך זה לא מספיק. שר האוצר מבקש לדחות אישור הפייק תקציב על מנת להכניס עוד כספים קואוליציונים אמיתיים. המשמעות היא שהמדינה פועלת על פ תקציב לא רלבנטי למצב . במלחמה. במצב זה הנגיד מתפקע מצחוק שמדברים על הורדת ריבית.

ממשלה שלא רוצה להחליט מה לעשות עם עזה . החלטה שהייתה צריכה להתקבל ביום שהתמרון הקרקעי החל. הסיבה? פוליטית. 4 חודשים למלחמה ומלחמת עזה הפכה למלחמה הפוליטית הראשונה בתולדות המדינה. לא לבלוע ולא להקיא, צה"ל מותש, בצפון 80 אלף איש מפונים והממשלה מבטיחה שזה יהיה "לפחות" עד הקיץ. תמרון בלבנון להסרת האיום?  השאלה איזה איום - בחירות? חיזבאללה? משפט נתניהו? נתניהו וממשלתו מתגלים כתומכי חמאס מספר 1 בעולם. לא רק הזרימו למעלה ממליארד שקל בשנה למימון התחמשות החמאס, אלא היום אומרים כי רוצים למוטט את שילטון החמאס אך מסרבים להעמיד אלטרנטיבה שילטונית....  

ממשלה שהצליחה לשתק ענף משמעותי וקריטי  - ענף הנדל"ן. לא רוצים פועלים פלסטינים אבל חסרי היכולת בממשלה אינם  מסוגלים לייצר אלטרנטיבה. הנזקים אדירים.  החל מאיחורים במסירות דירות שכמעט מושלמות, דרך צמצום מספר הדירות הנבנות, תקיעת פרויקטי תשתית ותחבורה , וירידה אדירה בייצור התעשייתי הקשור לענף הבניה , ממחצבות למפעלי בטון וחומרי בניה וגמר. המדינה "בונה" בתקציב על הכנסות ממע"מ, מס הכנסה על מגירת דירות ומשרדים, וכן הכנסות מעסקים עובדים בענף צפויה ל-"הפתעה" מאוד לא נעימה. 

אל מול כל אלו הבורסה עולה והשקל מתחזק. כיצד זה קורה?

בזירה של הדולר מדובר על מערכת של כוחות הגורמים להתחזקות השקל:

  • ריבית שהייתה יורדת כשממשלה נורמלית על ההגה, לא תרד בקצב שנידרש ובאין ירידת ריבית, השקל מתחזק. 
  •  הייצוא הישראלי לא נפגע אך הייבוא נפגע - ממוצרים לענף הבניה, מוצרי צריכה ויציאת ישראלים לחו"ל בעוד הייבוא הצבאי ממומן בחלקו הגדול ע"י סיוע אמריקאי.  
  • היקף יציאת המשקיעים, ישראליים וזרים,  משוק ההון הישראלי הצטמצמה

התחזקות השקל צפויה כי המשק הישראלי חזק ומוטה ייצוא, כבר ב- 17/10/223 בחלוף 10 ימים מהטבח בשימחת תורה כשהדולר נשק ל- 4 שקלים כתבתי:

"באשר למשקיעים - מי שמאמין בכלכלה הישראלית לטווח ארוך, צריך להיות בצד המוכר דולרים ורוכש שקלים. כרגיל אינני יודע לזהות נקודת שיא או שפל אך ברור לי כי השקל היום זול כפי שלא היה תקופה ארוכה מאוד. וזה זמני."

מי שרכש דולרים בשיא ההסטריה הפסיד כ- 14% בשקלים.

בנק ישראל מכר רק 8 מליארד דולר מהיתרות באוקטובר 2023  והמציאות היא שיתרות מטבע חוץ של בנק ישראל צמחו מ- 198 מיליארד בסוף ספטמבר 2023 ל- 206 מליארד בסוף ינואר 2024.

באשר לשוק המניות בישראל, כדברי באפט, הזמן לקנות הוא כשיש דם ברחובות. הבעיה היא שאיננו יודעים כמה זמן תימשך שפיכות הדמים בהבט ההשפעה על הכלכלה. אי הוודאות ביחס למלחמה בלבנון היא גדולה מאוד וההשלכות של מלחמה , אם תפרוץ, על שוק המניות לטווח קצר הינם דרמטיות ברמה של ירידות העשויות להגיע ל- 20% בימים הראשונים. הבעיה היא שבעוד שהמלחמה בעזה מתחילה להצטצמצם למימדים של מבצע ללא סוף ממניעים פוליטיים, כך גם מלחמה בצפון עשויה לפרוץ ממניעים פוליטים. מה אם לא מלחמה בצפון תסכל הפלת ממשלה? או סיכול קיום בחירות "עד לסופה" שהנימוק של "מלחמה בעזה" כבר לא יחזיק מים?

מצד שני תסריט של הפוגה בעזה ושיחרור חטופים ההופכת להפסקת אש קבועה והסכם בלבנון שיפתחו דרך לבחירות וכניסה של ממשלה שפויה תזניק את הבורסה , בוודאי אם זה ילווה בהליך מדיני סדור הכולל כניסה של סעודיה למסגרת של "הסכמי אברהם". באופן אישי , אינני רואה כיצד חמאס יסכים לשחרר את החטופים מבלי התחייבות ישראלית להפסקת המלחמה ואילו ישראל כבר מתקשה למצוא אנרגיה לכיבוש רפיח אחרי שבטימטום קוליסאלי "דחפה" למעלה ממליון פליטים לשם. 

האם שוק המניות בישראל הוא "קניה"? לטווח ארוך אין ספק. השוק זול מאוד אך אין זה אומר שלא יכול להיות זול יותר עם התממשות האיומים. הסקטור הכי פגיע הוא כמובן הנדל"ן. בעיקר היזמי  / קבלני שנפגע מהמחסור בפועלים והנדל"ן המניב שיצטרך לשערך את הנכסים מטה כתוצאה מירידה בשכ"ד ושיעור ההיוון שנדרש לעלות לאור העלייה בסיכון. דוחות רבעון 4 2023 ובמהלך 2024 ישקפו את ההרעה בעסקים אלו, אך מחירי המניות אטרקטיביים לטווח ארוך.

כיצד פעלתי  בחודשיים האחרונים?

מניות:

בפיננסים הקטנתי אחזקות בבנקים ובביטוח אך הגדלתי במימון החוץ בנקאי -  באס. אר אקורד בשערים 2570-2720  , פנינסולה ב- 141 שוהם ב- 544, מימון ישיר 42000, ישראכרט 1200 . מדובר בהגדלת החשיפה למימון החוץ בנקאי על חשבון אחזקות בבנקים וביטוח.

בנדל"ן הגדלתי באשטרום ב- 5150 ,  רני צים ב- 281 , הכשרת הישוב ב- 3160 אך הקטנתי באאורה ופתאל , מדובר במימוש רווחים במניות שעלו והשקעה בחברות זולות.

והשקעות נוספות ב- אנלייט 6360 , טבע 4811 , קיסטון 481  ובתי זיקוק אשדוד - 9105 אך הקטנה בבז"ן וניו-מד גם כאן מימוש רווחים והשקעה בחברות עם פוטנציאל ארוך טווח ופעילות בחו"ל.

אג"ח - תארתי הדברים בפוסטים השונים  - קניה ב- לוינסקי, אוטומקס , דה זראסאי ג', פסיפיק ב' (השקעה של פדיון חלקי) , בול מסחר ב' ולאחרונה מלרן ב'.  רכישה קטנה אך חריגה היא בסופרין אג"ח א' - אג"ח להמרה בפרמיה לא גבוהה וריבית של כ- 5% שלמעשה מהווה אופציה על המניה שכרגע זולה. 

לאור הסיכונים , בינתיים איני מתכנון הגדלת חשיפה לשוק המניות הישראלי אלא לכל היותר החלפת פוזציות.  התשואות באג"חים עדיין גבוהות כך שיש הגיון בהשקעת פדיונות חזרה לשוק האג"ח.












 

 

  

יום שני, 12 בפברואר 2024

תשואות קרנות גידור 2023 - ומה אצל משקיע?

 


ביצועי הקרן 2021-2022

שנת 2023 הייתה שנה קשה  למשקיעים. השנה התחילה עם הטרלול של המהפכה המשפטית והסתיימה במלחמה בעזה.  למרות כל זאת מדד ת"א 125 הצליח לעלות בכ- 4% . לכאורה הפתעה מרעישה אך מדובר בתשואת חסר רצינית ביחס לתשואות בחו"ל ובהתחשב בתשואה השלילית של כ- 12% ב- 2022 ואינפלציה של 3.5% מדובר בהישג מפוקפק ביותר, הישג גדול לממשלה הגרועה בתולדות מדינת ישראל.

לעומת מדד המניות, דווקא שוק האג"ח הניב תשואות לא רעות (ביחס לשנים הקודמות) , התאוששות מירידות שערים בעקבות העלאת הריבית בשנה שעברה.  


בסביבה אתגרית זו הקרן הניבה תשואה של 15.87% (לאחר הוספת המס ששולם) , כ- 12%  תשואה עודפת אל מול מדד ת"א 125   שהייתה מעניקה לה המקום הראשון  בטבלת קרנות הגידור להם מדד הייחוס הוא תל אביב 125 ואף 3.5% יותר ממדד תל בונד תשואות שהניב התשואה הגבוהה ביותר בעולם האג"ח. 



[הערה: 14.87% הינה תשואה אחרי מס. שיעור המס ששולם ב- 2023 עומד על 1% כך שהתשואה לפני מס הינה 15.87%]

הסיבה לתשואה הגבוהה טמונה בין היתר בהתמקדות באג"ח בסיכון תוך ניצול התנודתיות בעקבות מלחמה לטייב את התיק  כפי שכתבתי בפוסט על אחזקות האג"ח העיקריות בתום 2023 כאשר על חלק גדול מהפעולות כתבתי בזמן אמת. 

התשואה אחרי מס של 15.87% ב- 2023 הייתה כבר "כתובה" ב- 1/1/2023 כאשר ציינתי בפוסט על אחזקות אג"ח עיקריות  ב- 1/1/2023    כי "התשואה לפדיון של כלל תיק האג"ח בסיכון עומדת על 15.3%."  

אני כותב בעיקר על האג"חים בהם אני משקיע כי בגלל המח"מ היחסית קצר שלהם , הפדיונות וההזדמנויות שנוצרות יש יחסית הרבה פעילות בהשוואה למרכיב המנייתי העומד על כ- 50% מהתיק שהוא מבוסס על השקעות בסקטורים  (כמו "בנקים" אז ארכוש מניות של מספר בנקים) ופחות בחירה במניה ספציפית עם "סיפור", אך גם יש כאלו ואחת מהם הינה אאורה שמאז שרכשתי אותה ועד היום עלתה ב- 830% וצמחה להיות אחזקה מהותית בתיק . בשנת 2023 עלתה כ- 100% ובהחלט תרמה לתשואה הכוללת של התיק.

ניצול תנודתיות המלחמה להשקעה באג"חים בתשואה גבוהה מאוד כבר בא לידי ביטוי ב- 2024 כאשר תשואת הקרן  אחרי מס עד היום עומדת על 3.3% לעומת ירידה של 1.9% במדד תל-אביב 125, תשואה עודפת של 5.2% בפחות מחודש וחצי.

מבחינת ביצועים לאורך שנים:

תשואת הקרן ב- 2020 עמדה על 7.9% לעומת  ירידה של 3% במדד תל אביב 125 . התשואה  ב- 2021-2022 עמדה על  26.4% לעומת  15.4% של ת"א 125 . 

לפיכך התשואה המצטברת של הקרן בשנים 2020-2023 הינה 57.3% לעומת 16.4% במדד תל אביב 125 , תשואה שנתית עודפת של 9%.