“You’re neither right nor wrong because other people agree with you.
You’re right because your facts are right and your reasoning is right –
that’s the only thing that makes you right. And if your facts and
reasoning are right, you don’t have to worry about anybody else.”
Warren Buffett
משבר הקורונה הוא גם הזדמנות פורסם לראשונה 4/4/2014
השאלה כיצד הופכים למשקיע עצמאי היא שאלה ששואלים את עצמם אנשים רבים במהלך חייהם - ככל שאתה יותר קרוב לשוק ההון כך העניין הופך להיות יותר מטריד.
רבים עובדים בענף השקעות ומתפרנסים ממנו כשכירים או כבעלי עסקים שמנהלים כספם של אחרים - מנהלים תיקים, אנליסטים , סוחרים ורבים עוד יותר בעלי אורנטציה טבעית לתחום ההשקעות - רו"ח, כלכלנים, מהנדסים , מתמטיקאים, וכו' , רבים עוד יותר משקיעים בבורסה חלק מחסכונותיהם , אך רק מעטים מצליחים לנטוש את מסלול העבודה הרגיל ולהפוך למשקיע עצמאי - אדם שמתפרנס מהשקעות בני"ע מכספו שלו - ללא לקוחות וללא כל עבודה או עיסוק נוסף.
השאלה הנשאלת היא ברורה - אם כל כך הרבה חולמים להפוך למשקיע עצמאי , - מדוע רק מעטים מצליחים? הרי לכאורה אין בעניין חכמה יותר מדי גדולה וגם ההון העצמי שנדרש הוא לא מחוץ להישג ידו של מי שרכש מקצוע מבוקש.
אז בכל זאת מה המכשול הגדול?
לדעתי אין זו שאלה של "מכשול" שצריך לעבור אותו , אלא יותר שאלה של תהליך - כמו שיש הרבה רופאים שאין חולק שהם אנשים משכילים ואינטליגנטים אך רק מעטים , ביחס לכמות הרופאים הקיימת, מצליחים להתפרנס רק מקליניקה פרטית, בדיוק כפי שקיימים ציירים או נגנים רבים , רק מעטים מהם ממש מתפרנסים רק מציור או נגינה וכך הלאה בכל מקצוע.
כפי שרפואה שונה מאומנות, כך ניהול השקעות שונה מיתר המקצועות ומציב סדרה של אתגרים / דרישות לאורך מסלול ההתפתחות המקצועית לצד תכונות אופי נדרשות שביחד יוצרים "משקיע טוב" .
המעבר מלהיות טוב בהשקעות למצב בו אתה הופך להיות משקיע עצמאי יותר קשורה לרצון האישי מאשר לכל דבר אחר - כמו כל אדם שמחליט לצאת לדרך עצמאית ע"י הקמת עסק בתחום בו הוא מרגיש שיש לו יתרון יחסי.
בניגוד לעסקים אחרים, משקיע עצמאי הוא לא "עסק" במובן הרגיל של העניין - אין לקוחות, אין עובדים אבל גם אין בוס ואין הנהלה והמדדים ל"הצלחת העסק" הם לא הכי ברורים - אתה אומנם רוצה "להכות את השוק" ו"לעשות תשואה חיובית" אך לצפות לעשות זאת בכל פרק זמן ובכל מצב שוק זו פשוט צפייה לא ראלית ולכן גם "שהעסק מפסיד" זה חלק אינטגרלי מהעניין.
בפוסטים הבאים בנושא אנסה לגעת באבני הדרך העיקריות בתהליך המעבר למשקיע עצמאי -
- רצון
- השכלה
- ניסיון
- תכנון
- ניצול הזדמנות
- הערכות לעצמאות
- קפיצה למים
אשמח אם תשתפו מחשבות בנושא בתגובות
אני 15 חודשים עוסק במסחר באופן טוטאלי אחרי שעזבתי את תחום ההיי טק. אני יכול לכתוב כמה ספרים עם הניסיון הדל שיש לי בתחום! מה שחווים ביום אחד בשוק שווה לשנה עבודה בחוץ, זה עולם אחר לגמרי!
השבמחקאשמח לעזור לך בפוסט אם תרצה!
לדעתי זה תחום בעייתי וזאת עקב המתח הנפשי והצורך לפעול, כאשר לפעמים השיטה הכי טובה זה השקע ושכח, כמו כן האפשרות לנצל הזדמנות הולכת ומצטמצמת עקב כניסת האלגוריתמים למסחר שיכולה לפעול ללא הטייה רגשית ובמהירות הרבה יותר גבוהה, כמו כן יש לי הרגשה שרוב המסחר בארץ הוא מכור ולא הוגן ואת השמנת גורפים הנוכלים המניפולטרים ובעלי העניין, ולמשקיעים מן השורה שמתבססים על המידע שמתפרסם נשארים רק פירורים...מצד שני יכול להיות שאני טועה
השבמחקאנסה להשיב,
השבמחקבכתבה כתבת שהמשקיע הפוטנציאלי רו"ח, מהנדס, מתמטיקאי יכול להיות candidate להיות משקיע פוטנציאלי.
לצורך הפשטות ניקח את מסלול החיים הבא:
א) הקנדידט מסיים שירות צבאי בגיל 21.
ב) עד גיל 23 הוא עובד בעבודות מזדמנות + טיול גדול לחו"ל.
ג) בין גיל 24-25 הוא משלים בגרויות ופסיכומטרי כמה וכמה פעמים - לא שהוא לא עבר את הבחינות אבל מדינת ישראל דאגה שהשכלה גבוהה באוניברסיטאות הטובות יהיו מנת חלקם של המעמד הגבוה - אלו שיכולים להרשות לילדים לבזבז שנתיים על פסיכומטרי ובגרויות שוב ושוב + החכמים והמוכשרים במיוחד מהפריפריה.
ד) בגיל 29 הקנדידט שלנו מסיים לימודים.
ה) בגיל 30-31 הוא מתמחה בעבודה לדוגמא בבנק או במשרד רו"ח בשכר זעום. הוא עובד שעות ארוכות שבקושי מכסה את השכירות לדירת 2 החדרים המתפרקת ששכר.
ו) בגיל 32 - 40 הוא בשיא הקריירה. אבל על הגב שלו (או שלה) 3 ילדים לפרנס ומאחר ונמאס לו או לה מדירת השכירות במחיר מופקע הוא רכש נכס ב- 1.8M ש"ח. כמובן שלא היה לו או לה את הכסף אלא 200,000ש"ח ואז הוא שעבד את קרנות ההשתלמות והפנסיה לקבל עוד 300,000 ש"ח ומאחר וחסר עוד קצת אז הוא לווה 100,000ש"ח נוספים ב- 7% ריבית נוספים על מנת להציג "הון עצמי" ועל כל זה הוא לווה 1,200,000 ש"ח נוספים ל- 25 שנים עם משכנתא על הנכס.
ז) בשנות ה- 40 לחייו ידידנו שקוע בחובות עתק עם התחיבויות לשלם משכנתא של 6,000ש"ח כל חודש. גם אם הוא עובד בהיטק הוא יודע שאין לו קביעות בעבודה ומשברים מגיעים וחברות מתפרקות בלי קשר. ידידנו ובת זוגו שבמקרה יכולה להיות עובדת סוציאלית או עובדת בשכר נמוך זקוק ל- 15,000 ש"ח נטו בחודש רק בשביל לשלם משכנתא, גני ילדים, כרטיסי אשראי.
ח) ידינו מצליח לחסוך כמה אלפים בחודש טוב וכבר יש לו 100,000ש"ח בבנק אבל גם הוא יודע שזה כסף שלא נוגעים בו אלא למטרות דחופות.
ט) בחודש פחות טוב הוא מגלה שהברוק במוסך עלה לו 3,000ש"ח ורעייתו שהארון שלה מתפקע מבגדים הוציאה 3,000ש"ח על בגדים כי אין לה מה ללבוש וחיים רק פעם אחת.
י) לגוף העניין, הדור הנוכחי קרי בני ה- 25-30 כולל אם מדובר בבנקאים צעירים, אנשי היטק או רו"ח קשורים בצווארם לחובות עתק שאירגנה להם מדינת ישראל על מנת שיהיה ניתן לשלם פנסיה תקציבית של 90,000ש"ח בחודש לבכירים לשעבר שיש להם 50 שנות פנסיה להם ולבני \ בנות זוגם.
יא) לטעמי, להפוך למשקיע עצמאי מחייב הון פנוי של 2,000,000ש"ח תחת הנחה שלא תמיד מצליחים בהשקעות ולפעמים יש גם כשלונות. תחת תשואה אפשרית של 5% בשנה כשלא כל הכסף מושקע בכל רגע נתון ההכנסה השנתית החייבת במס היא 100,000 ש"ח. לא סכום שמאפשר לאדם הסביר לעזוב את מקום העבודה הקבוע לטובת לנהל את התיק של עצמך.
יב) מי כן יכול להיות משקיע עצמאי, נניח גימלאי צעיר של משרד הבטחון\עירייה\אוניברסיטה\חברת חשמל\בנקים כך שבשנות ה-50 לחייו ידידנו יכול להרשות לעצמו לשבת בבית מול המחשב לקרוא דווחי מאיה, לקרוא עיתונות כלכלית ולהפוך למשקיע עצמאי.תוך ידיעה שקנה דירת מגורים ראשונה ב- 30-40 משכורות חציוניות בזמנו ומגיל 30 הוא ללא משכנתא נוסף על כך .יש לו קצבה של 10-15-20,000 ש"ח חודש בחודשו מעתה ועד לכתו לעולמו ורעייתו אחריו.
יג) מי עוד יכול\ה? מי שהתמזל מזלו ויצא לו אקזיט טוב בהיטק - נניח עובד שהגיע לגרעין המייסדים של חברה צעירה שנמכרה בהמשך לחברה רב לאומית ולמזלו הטוב חלקו בעוגה היה כמה מיליוני ש"ח וכעת בגיל 40 הוא יכול להוריד קצת את הרגל מדוושת הגז.
יד) מציאות החיים כפי שהיא מאורגנת בישראל לטעמי, לא מאפשרת לאדם הסביר שלא נולד למשפחה חזקה במיוחד את האפשרות להוריד את הרגל מהגז ולו לרגע אחד עד שנות ה- 70 לחייו.
מכיוון שזו סידרה של פוסטים שפורסמה בעבר, אתה יכול לקרוא את ההמשך... בקצרה - תיאורך אינו מסלול של משקיע עצמאי טיפוסי - הוא אינו "מבזבז" זמן בחיפוש עצמי בחו"ל או עבודות מזדמנות, הוא בוודאי לא זקוק להשלמת בגרויות. הוא יעבוד תוך כדי האוניברסיטה ויבחר מקצוע או סביבת עבודה שלא עובדים בה בשכר זעום, ובוודאי לא ישלם על דירה יקרה בשכירות... מדוע? כי יש לו תוכנית.
מחקמשקיע,
מחקכמה נערים בגיל אוניברסיטה אתה מכיר שיודעים מה זה אג"ח או תשואה על ההון.
כמו כל דבר בחיים אתה לומד כשאתה נזקק לזה.
בפעם הראשונה שהגיע משבר וזה היה עמוק לאחר התואר הראשון קניתי כמה מניות בטוח בכסף קטן - כמה שנים אחרי ראיתי שהשקעה החזירה את עצמה פי 3.
במשבר הקודם הגדול למדתי מה זה אג"ח, מה זה מניה, מה זו תשואה ואפשר שלאמר שהיום הייתי עושה טוב יותר.
החיים לצעירים היום קשים יותר, הם מתמודדים עם שוק עבודה קשה ותחרותי, עלות השכירות בערים הגדולות עלתה משמעותית ואם בעבר בוגר אוניברסיטה במשרה טובה היה בעל דירה כעבור 5 שנים ללא חובות הדור הנוכחי קבור בחובות עתק.
זה לא שהם לא בסדר, זו המערכת שארגנו להם.
זה כמו שתלך יום אחר יום בשוק ותראה שמחיר העגבניות הוא 15ש"ח לק"ג. אתה תסיק שזה פחות או יותר המחיר. כך גם הצעירים דהיום לא שואלים למה לעזאזל דירה שעלתה 600K לפני עשור עולה 1.8M - כאשר השכר עלה בערך ב- 20% בלבד.
למי שלא מתחום ההשקעות, איך יגיע לזה?
"החיים לצעירים היום קשים יותר," - זה פשוט לא נכון. אפילו שנדרשות היום יותר משכורות מהממוצע הרב שנתי , שיעור הריבית הוא בשפל היסטורי כך שבהתחשב שדירה היום הרבה יותר איכותית מדירה מלפני 30 שנה הרי העומס הכלכלי לא באמת גדל.
מחקבאשר לשוק עבודה תחרותי - העשור האחרון התאפיין באבטלה מינימלית, זה לא היה כך תמיד, ועל השכר הגבוה והתנאים המצויינים שניתן לקבל היום בחברות הי טק או קונצרנים ישראלים / בינלאומיים לא היו קיימים לפני 30 שנה
פעם צעירים היו קונים דירה 2-3 חדרים היום ישר 4-5 ומשתעבדים - זו הצרה
משקיע,
מחקלהלן כמה דוגמאות מהתקופה של לפני 20 שנים.
השנים 1996 - 2000 הנדסאי יכול היה לקבל משכורת ותפקיד של מהנדס. כל מי שידע לתקתק קוד היה מקבל עשרות הצעות עבודה גם אם אין לך את הניסיון הדרוש למשרה. יצא לי לעבוד תקופה קצרה בחברה ששלמה לי שכר דומה למה שאני מרוויח היום אבל אז עלות המחייה היתה שליש מהיום. שכירות אפילו במרכז עלתה 450$ כיום דירה דומה מושכרת ב- 6,000ש"ח. ק"ג בשר בקר קפוא עלה 10ש"ח לק"ג.
השנה 2005 חבר מהאוניברסיטה - אבא קונה לו דירת 2.5 חדרים בצפון הישן של ת"א המחיר 600,000ש"ח.
השנה 1992 - צעירים חלקם עם השכלה לקוייה או חלקית יכולים להתגייס לצה"ל לתפקיד של תומך לחימה עם הבטחה לקביעות שתאפשר לו לקבל שכר של כמעט 20,000ש"ח בדרגת רב נגד בגיל 45 ומשם פנסיה צבאית שתאפשר לו נחיתה קלה אל הפרישה ואולי משרה שמעניינת אותו כמשרה נוספת כשפנסיה צבאית מפנקת ממתינה כל ראשון בחודש.
השנה 2006, השכן של הורי ביקש למכור את הבית המחיר 90,000$ - היום הבית שווה 2,000,000ש"ח.
צעירים הצטרפו למערכת הבנקים, חברת חשמל, משרדי ממשלה והיה להם הגנה של ועד ועליית שכר שנתית + קביעות.
איך סיפרה לי ידידה לא מזמן, היא שוכרת בית מאדם שמבוגר ממנה בעשור - היא ובעלה משכילים ממנו וגם חכמים יותר. היתרון שלו שהוא קנה את הנכס כשעלה שליש מהמחיר דהיום.
לגבי דירות 2-3 חדרים, דירת 2 חדרים בנתניה עלתה 100,000ש"ח אז חלק מהצעירים היו קונים במזומן דירה לחיות בה כמה שנים ואח"כ להשכיר ולקנות גדולה יותר.
אתה חושב שדירה של 1.8M בריבית ממוצעת של 3% לחוב של 1,200,000 ש"ח ל- 30 שנה טובה מאשר דירה ב- 600K בריבית של 6% על חוב של 300K לעשור.
אני לא קונה את זה.
המצב של הצעירים גרוע שבגרועים, כולנו מכירים אנשים שלא מוצאים פרנסה ראויה חודשים. מדד ה- 3-4% אבטלה סופר גם מי שעובד 6 שעות בשבוע.
הצעירים מודעים לכך שאין להם קביעות, אין להם ועד, הם עובדים כדור ב' או דור ג' שהעובד מדור א' שילדם מרוויח לפעמים פי 3 שכר ללא סיבה.
הצעירים צריכים לשלם פנסיות תקציביות של עובדים שנהנו מקביעות כל חייהם וכעת נהנים מ- 20-30-40-50-60-70-80-90,000 ש"ח בחודש לעוד 40-50 שנים.
בישראל של בניימין נתניהו דור ילידי ה- 40-60 נהנה מכל השפע של מדינת ישראל ומעמיס את המחיר על כתפי דור ילידי ה- 80-90.
יצא לי לקרוא לא מזמן טוקבק של זקן כבן 70, הוא הגיב לתגובה של: אתם צעירים מפונקים, כל היום בבית קפה ופעמים בשנה טסים לחו"ל, לקנות דירה תמיד היה קשה.
התשובה שהוא הגיב: אני קניתי דירה בעלות של 35-40 משכורות באזור המרכז. בגיל 25 הייתי ראש משפחה ללא משכנתא. מי שהלך לגליל או לנגב ובהמשך לשטחים מחירי הדיור היו נמוכים אפילו יותר. במרחק של 10 דק נסיעה מכפ"ס אנשים היו מקבלים צמוד קרקע במחיר של כמעט כלום.
----------------------------
שורה תחתונה, בועת הנדלן שבניימין נתניהו גידל מ- 2009 דפקה עד העצם דור שלם של צעירים שמחוייבים לחובות עתק עד שנות ה- 60 שלהם.
אתה משווה בננות עם תפוזים. דירת שני חדרים בנתניה שעלתה 100 אש"ח שקולה היום לדירת שני חדרים בנתיבות. ודירה שעולה 1.8 מיליון היא לא 2 חדרים בנתניה...
מחק2006 היה משבר כלכלי בישראל בעקבות האינתיפדה השניה .
ילידי 40-60 אכלו חרה יחד עם המדינה - הם ילדים להורים עם 0 הון עצמי. חוו צנע על קום המדינה ומעברות מלחמות קשות - מיתון כבד בשנות ה- 60 , מלחמת ששת הימים, ההתשה, יום כיפור עם עשור אבוד כלכלית כתוצאה ממנה, מלחמת לבנון הראשונה, אינפלציה של 400% , הלאמת המערכת הבנקאית, שחיקה של משכורות . ילידי 80-90 הם ילדי שמנת להורים יש כבר הון עצמי, הם הרבה יותר משכילים מדור הוריים, חיים בשאנטי של טיול בחו"ל באחת המדינות העשירות בעולם ועסוקים בהגשמה עצמית ומתלוננים שיקר לקנות דירה באמצע גוש דן כאשר הם נוסעים פעמיים בשניה לחו"ל.
הדור הקודם לא נסע לחו"ל אבל נסע באוטובוסים, שרת במילואים 30 יום, למד בכיתות של 42 תלמידים וקיבל כלום מהמדינה אך שילם מיסים ברמה הרבה יותר גבוה מהיום....
טענת טענה.
מחקבוא נבדוק זאת.
"להורים יש הון עצמי" - כלומר המחירים ההזויים מנסים לנגוס בכסף של ההורים - למה? האם ההורים לא יזדקקו לכסף לפרישה? מה עושה מי שאין להורים שלו כסף? האם אנחנו במערכת אוליגרכית?
"הם הרבה יותר משכילים" - נכון ולכן היה מצופה שיהנו מרמת חיים גבוה, בפועל רבים מהם חיים מהיד לפה. במשבר האחרון רבים מצאו את עצמם ללא פרנסה ושלא מרצון בדרך להורים.בניגוד לדור ההורים שלהם שהיו במשרה עם קביעות או פסאבדו קביעות - הדור הנוכחי נמנה על דור ב' או ג' במקומות העבודה ומרוויח לפעמים שליש ברוטו מעובד פחות משכיל לפעמים לא אקדמאי אבל נהנה מתנאים של פעם. רק כדוגמא, יש לי ידידה בעלת תואר דוקטור במדענים. לדבריה, הטכנאית בת ה- 60 שלא בעלת מוטיבציה מי יודע מה במעבדה מקבלת לפחות פי 2 ממנה וכל זה באוניברסיטה מובילה.
"אמצע גוש דן" - משרות טובות יושבות בגוש דן, ירושלים ננטשת לא בגלל החרדים ולא בגלל הערבים ולא בגלל "תרבות" אלא שלאחר אולמרט כראש עיר אין עבודה בעיר למעט משרות בסקטור הצבורי או עסקי תיירות. אני רואה יותר ויותר צעירים שבהתחלה על המסלול לשפלה וחזרה קרי 3 שעות כל יום על הכביש עד שעוברים למדינת ת"א.
"פעמים בשנה לחו"ל" - טיסה ושהות לוורנה או לגאורגיה זה כמה מאות $, זה הכל - זה הרבה יותר זול מנופש בארץ. אין לי בעיה שהשכר שלו ממוצע במשק ומעלה שמוציא 1,000$ בשנה על נופש.
"וקיבל כלום מהמדינה" - הדור הקודם קיבל דיור במחיר שפוי. תגיד שגם הדירה היתה אחרת - נכון גם האוטו של אבא בשנות ה- 80 נחות מרכב פשוט דהיום. או שאתה מציע שגם נמכור דיור ללא טייח כמו מכנה פליטים? עלות הבניה עצמה הוא שבריר ממחיר הדירה. עלות הבטון בדירה דהיום הוא 1%. זה הכל.
הדור הקודם קיבל קביעות בעבודה, הוא קיבל עליית שכר שנתית, הוא קיבל שירותי בריאות שוויוניים, הוא קיבל פנסיה על בסיס משכורת אחרונה גם אם היה פועל 40 שנים ומנהל בשנה האחרונה בתפקיד. חלקם קיבל תקן צבא קבע עם פרישה בגיל 42 כרס"ן או רס"ב בפנסיה גבוהה שמאפשרת לקחת משרה נוספת.
בואו נהיה כנים עם עצמנו.
ההבדל בין הדור הנוכחי לקודם הוא סדרי העדיפיות, הדור הזה חי מהיד לפה פשוט כי מבזבז כסף במקום לחסוך - כמה מאות דולרים לחופשה זה זול מאוד, אבל אם זה בא על חשבון חסכון או החזר משכנתא הזול הזה מאוד יקר כי אתה משלם עליו ריבית 30 שנה. לכולם יש איפון או סמסונג יקר שמחליפים כל שנה , ולרבים 2 מכוניות - כמה משפחות לפני 40 שנה החזיקו שתי מכוניות? תראה כיצד אחוז השימוש בתחבורה ציבורית יורד עם השנים . המצב בישראל היה רע, לא סתם היו בדיחות על "האחרון בנתב"ג יכבה האור" כך שהדור הנוכחי עם זיכוי במס לאבות צעירים, חינוך חינם מגיל 3, רפואת שיניים חינם לילדים , בית ספר של החופש הגדול וכל זאת כאשר משלם משמעותית פחות מס שולי חייב לזכור שאלו דברים שדור הוריו אפילו לא חלמו עליהם.
מחק