הצעה לסיום הכיבוש - ישראל לא מפספסת הזדמנות לפספס הזדמנות

חשבתי מה מתאים לפוסט של תחילת שנה אזרחית, והגעתי למסקנה שלמרות כל "הצרות מבית" שאני כותב עליהם בתדירות גבוהה, הבעיה האמיתית של ישראל זה המצב הלא נורמלי עם הפלשתינים - הכיבוש משחית, הכיבוש עולה הרבה כסף, הכיבוש מקצין עמדות, הכיבוש הופך את החברה לאלימה, הכיבוש יוצר חוצץ בין אזרחי המדינה היהודים והערבים, הכיבוש מעלה את מחירי הדירות, הכיבוש מזניח את הפריפריה, הכיבוש פוגע במערכות החינוך, הבריאות והסיוע הסוציאלי. הכיבוש נמאס על רוב הישראלים.

לפיכך הפוסט הזה מוקדש למדינה  חכמה , שמקרבה יצאו זוכים בפרס נובל בתורת המשחקים, שאינה מצליחה לנהל באופן סביר  את "משחק המו"מ" החשוב ביותר לעם ישראל בדורנו.

 אנחנו כישראלים בדר"כ מסתכלים על הערבים וחוזרים על אותו משפט ידוע "הם אף פעם לא פספסו הזדמנות לפספס הזדמנות", מגלגלים עיניים לשמיים ומפטירים אנחה קלה שמגלמת את התיסכול מכך שהערבים אינם מתנהגים כמו שוויצרים.

הבעיה שאיננו מסתכלים על ההתנהלות הישראלית שהיא חלמאית לא פחות ומפספסת הזדמנויות לא פחות.

אין צורך לחזור לטעויות ההיסטוריות בעבר שהבולטת מהם היא הצהרתו של דיין "טוב שארם א-שייח' בלי שלום מאשר שלום בלי שארם א-שייח"  וההתעלמות מגישושי המו"מ של מצרים שהוליכו ישירות למלחמת יום כיפור.

היום ישראל ניצבת לאחר החלטה אסטרטגית שכבר התקבלה  - לא רק אצל הפוליטיקאים, אלא אצל מרבית העם - לא למדינה דו-לאומית - כן להפרדה לשתי מדינות.

מכיוון שההחלטה התקבלה, והמצב העתידי אמור להיות,   בסופו של תהליך, טוב מהמצב הנוכחי, הייתי מצפה משלטון רציונלי לפעול במרץ להשגת היעד.

אז אני מבין שנתניהו , באישיותו , אינו יוזם אלא מגיב לכיוון בו ההתנגדות הכי קלה ואפילו ליברמן מבין כי מדיניות שמבוססת על תגובה מוליכה בסופו של דבר לפתרון פחות טוב מאשר יוזמה.

לדעתי ישראל חייבת להפוך מנגררת ליוזמת.

הפלשתינים הגישו הצעה לאו"ם על סיום הכיבוש? - מצויין. אנחנו בעד. זה מה שאנו רוצים, בלב שלם וללא ספק  - יש אומנם הצעה פלסטינית אך יש גם והצעה ישראלית.

מה ההצעה הישראלית אומרת ?

ההצעה מכילה שורה של תנאים שממועד מימושם ישראל "תסיים את הכיבוש" - שגם מה זה בדיוק נדרש להגדיר.

אל הצבת תנאים ברורים, הגיוניים ולא מסובכים להשגה  לקהילה הבינלאומית , שמהם יתחיל להיספר זמן לנסיגה זו דרך הרבה יותר טובה להגיע לפתרון מאשר להסביר כל הזמן למה הצעות הפלשתינים לא טובות.

מה יכולים להיות התנאים? - דוגמאות לא חסר:

• הקביעה כי הרשות הפלסטינית יכולה להתנהל כלכלית באופן עצמאי  - דרישה ראשונה זה החזרת החוב לחברת החשמל הישראלית.
• דרישה לשידוד מערכות בתכני הלימוד בבתי הספר - רק כאשר חומר הלימוד לא יהווה הסתה תעמוד הרשות בתנאי.
• דרישה לשלטון אחד , דמוקרטי בעזה ובגדה -  בלי מהפכות צבאיות, עם בחירות במועדן לרשויות מקומיות ושלטון מרכזי
• מערכת משפטית מתפקדת באופן תקין - שלטון חוק בסטנדרטים מערביים

אלו אינן דרישות "דווקניות" להכשיל מהלך לבניית מדינה אלא להפך  - דרישות שיוכיחו כי המדינה שתקום היא ברת קיימא ולא תהיה מדינה כושלת כמו עיראק, אפגניסטן, תימן, סוריה, סומליה, לוב וכו'.

יהיה זה "הספר הירוק" של מדינת ישראל שמתקשר באופן ברור לעולם כולו בכלל ולציבור הפלשתיני בפרט מה צריך להתבצע.

מי בעולם יתנגד לדרישות אלו?  אף אחד.

ישראל גם צריכה להעביר לעולם אחריות - אתם דוחפים להקמת מדינה  -כנסו מתחת לאלונקה וסייעו - בפיקוח , אימון ופיתוח הרשות הפלסטינית עד שתהיה בשלה, עפ"י פרמטרים ברורים ושקופים להפוך להיות מדינה.

 ליהודים לקח 66 שנים להקים מדינה  - מתחילתה של העליה הראשונה ב 1882 ועד הכרזת המדינה ה 1948. הרשות הפלסטינית היא רק בת 20 שנה  - יש לפלשתינים עוד דרך ארוכה עד שיהיו מסוגלים לכונן מדינה עצמאית, דמוקרטית , ברת קיימא לצד ישראל והגיע הזמן, שאחרי 20 שנה של התקדמות איטית של צעד קדימה ושניים אחורה תהיה זו ישראל שתציב מפת דרכים לכינונה של מדינה פלסטינית - עפ"י האינטרס הישראלי ולא להיגרר אחר תהליך בינלאומי כזה או אחר שמושפע מלחץ פלשתיני שרוצה "מדינה היום" למרות שברור לכולם שאינו מסוגל לקיימה ומעמיד את ישראל בעמדת הסרבן.

הגיע הזמן שהמנהיגות הישראלית תאמץ את שיטת מו"מ המכונה - "כן, אבל..."  , אך לא כמו"מ אלא כקביעה - זו עמדת ישראל  - תתחילו לעבוד - זה רק בידכם.