את הפוסט המקורי (מטה) כתבתי לפני 4 חודשים וקריאתו היום מראה כמה קל היה לצפות את מה שנדרש היה לעשות ב- 4 חודשים שחלפו. כבר אז כתבתי על "חוסר התוחלת במידע" והערכתי שביציאה מהסגר המשק יתייצב על 70% תפוקה.
אם לפני 3.5 חודשים היה לי ברור כי "הממשלות ובוודאי האזרחים , עוד לא קלטו את גודלו של האירוע בו אנו נמצאים בהיבט הכלכלי בשלביו הראשונים." היום נראה כי ההפנמה מתחילה לחלחל אך קיים פער עצום בין ההפנמה לקבלת ההחלטות , שנראה כי הממשלה פשוט אינה מסוגלת לקבל ושוב מרוב פרטים ונושאים לא מצליחים להתמקד במה שחשוב.
אז מהם הנושאים הקריטיים שיש להתמקד בהם?
1. קטיעת שרשראות ההדבקה - אין מה להרחיב בנושא, הכשלון הממשלתי בעניין ברור לכולם אך אני מופתע שעדיין לא שומעים על "הגאונים של 8200" שיתלבשו על מערכות המחשב של התהליך וייצרו מערכת אינטרנטית מודרנית אשר תאפשר ליצור מערך חקירות מגעים מבוזר, ארצי, באיוש אזרחי / צבאי אשר מתממשק עם המשטרה לטיפול במי שאינו משתף פעולה בחקירה ולמערך הסוציאלי התומך ברשויות המקומית. את האחיות של טיפת חלב שגוייסו כתגבור חרום למערך יש להחזיר לעבודתן ולהחליפו עם מובטלים שכל שצרכים זהו טלפון , מחשב וחיבור לאינטרנט על מנת לעבוד, אפילו לא צרכים לצאת מהבית לשם כך!
2. סגירות / סגרים מקומיים - השאיפה של מדינת ישראל היא חיים לצד קורונה, כלומר ששיעור ההדבקות יצור חולים קשים ברמה שניתן להכיל אותה במערכת הבריאות תוך פגיעה מינימלית בכלכלה. זו פונקציית מטרה ברורה ופשוטה להבנה אך למרות זאת אינה מתוקשרת באופן ברור לציבור.
פונקציית מטרה זו למעשה מכתיבה סגירה של פעילויות בעלות תרומה מינימלית לתל"ג / תעסוקה אך בעלות פוטנציאל סיכון הדבקה גבוה. רשימת פעילויות אלו פורסמה בעבר אך הפוליטיקה מונעת פעולה מתאימה כאשר הדבר הבולט ביותר הוא המשך הפעלת בתי כנסת ומוסדות חינוך דתיים שתרומתם לתל"ג אפסית אך מהווים מוקד הדבקה משמעותי. לא רק שלא סוגרים אותם, הפוליטקאים נזהרים מאוד מלדבר על הנושא אך התוצאה היא כמובן סגרים מקומיים על שכונות / ערים חרדיות שגם הם לא מבוצעים כנדרש בשל לחצים פוליטיים.
סגירה של 2 פעילויות - בתי כנסת ומערכת החינוך החרדית בצרוף סגרים על ערים "אדומות" יאפשרו ירידה בכמות הנדבקים ויחד עם חיזוק מערך חקירות המגעים ישראל תשתלט על המגפה ותתאפשר הסרה חלקית של מגבלות בסקטורים משמעותיים לתעסוקה , בעיקר בענף המסעדות עתיר העובדים בשכר נמוך.
במבט קדימה יש להערך לחורף:
נראה כי במערכת החינוך בוחרים בדרך הקלה של לימוד מרחוק לכיתות ה' ומעלה במקום להתאמץ קצת יותר - חלוקה של כיתות ל- 2 -3 קבוצות (קפסולות) ולימוד פורנטלי בבוקר , אחה"צ וערב תוך חלוקה פיסית של בית הספר לחלקים מבודדים שימנעו מגע בין קבוצות של כיתות באמצעות הקמת קירות גבס וכו'. משרד החינוך חייב לתת חופש פעולה והחלטה לרשויות המקומיות שיפעלו בהתייעצות עם ועד ההורים המקומי , דבר המבטיח פתרון תפור ההולם את אילוצי הרשות.
שרות לאומי - על המדינה להפנות את המשרתים לפעילויות שיתמכו במשבר - איוש מוקדים טלפונים, מערך חקירות, בתי חולים, מד"א, חמ"לים ישוביים, תגבור פיקוד העורף וכו' - הדבר דורש תכנון, הקצאות כ"א והכשרה.
בתחבורה הציבורית חייבים לתגבר משמעותית את האוטובוסים באמצעות הציוד והנהגים של חברות ההסעה על מנת לאפשר תחבורה בטוחה של 20-25 נוסעים באוטובוס.
מערך בדיקות חייב לגדול לתפוקה שתאפשר בדיקת כל בעלי תסמיני השפעת וזאת בנוסף לכמות היום.
על בתי חולים להגדיל הקיבולת - יש לגייס היום כח עזר שיסייע בתוך בתי החולים ויפנה כ"א מקצועי להתמקד בעבודה המקצועית , יש לפתוח מחלקות אישפוז נוספות ולגייס פנסיונרים של מערכת הבריאות , מחזה "הזקנה במסדרון" של מחלקות צפופות הופך ממחזה לא נעים לסכנת נפשות. יש לפתוח בכל בית חולים חדר מיון לבעלי תסמינים - יגיעו עשרות אלפים אם לא מאות אלפים עם תסמינים (שפעת...) חייבת להיות מערכת שתמיין שפעת / התקררות מקורונה באופן יעיל, מהיר ובטוח.
שפעת - נקודת האור היחידה היא שהריחוק החברתי יביא בהכרח לצמצום הנדבקים בשפעת ומכיוון שהמבוגרים שומרים על עצמם, התחלואה הקשה צפויה לרדת דרמטית , בישראל כבר רואים זאת עם מחלת החצבת ששיעור החולים בה ירד בכ- 80%.
הצד הכלכלי
תוכנית ראש הממשלה לחלק כסף לציבור הינו צעד של פניקה המעורב בחוסר הבנת המצב של יועצו הכלכלי שמחון. מדינת ישראל אינה במיתון. היא במלחמה. במיתון מחלקים כסף להגברת הצריכה שיגביר התעסוקה , במלחמה מסייעים למי שצריך כי מילא הצריכה מוגבלת. אבל כשמחלקים כסף, כמובן שכולם רוצים , היד רחבה , ההזרמה מתרחבת וכך מדינת ישראל זורקת כספים שהיו יכולים להיות מנוצלים הרבה יותר טוב.
על התמיכה הכלכלית של הממשלה להיות יותר ממוקדת במי שצריך "ולפזר את הנזק" באופן חכם:
- עסקים שהמחזור שלהם ירד ב- 50% לפחות- ביטול ארנונה ויתר מיסים עירוניים. הרשויות החזקות יספגו זאת , החלשות יש לפצות.
- עסקים שהמחזור שלהם ירד ב- 50% - דחיית החזרי הלוואות שלקחו ואיפוס הריבית בתקופת הדחיה- המדינה תפצה המלווים ב- 50% מהפסד הריבית.
- עסקים שהמחזור שלהם ירד ב- 50% - הקטנת שכ"ד שעליהם לשלם ב- 50% כאשר המדינה תפצה את המשכיר ב- 25% והיתרה הוא יספוג.
עסקים שמחזורם נפגע בשיעור של 25%-50% לקבל פיצוי יחסי כלשהו שיעודד אותם לעבוד ולהרוויח.
על הממשלה לטפל בענפים משותקים - אולם ארועים סגור לא צריך לשלם את מלוא השכירות , גם בעל הנכס צריך להתחלק בנזק, כך לגבי מסעדות ויתר עסקים המוגבלים בפעילותם ע"י המדינה.
הסבות מקצועיות - לפני הקורונה הייתה בישראל בעיה קשה של כ"א מקצועי בשורה של מקצועות - מנהגים לרתחים, מאנשי סיעוד למורים למתמטיקה ועוד. על המדינה לגבש רשימה של מקצועות ולפתוח באופן מיידי מערך הכשרות מוגבר לביצוע הסבות מקצועיות והכשרות מקוצרות שיושלמו בהכשרה משלימה במקום עבודה כאשר שכר המתלמד ישולם חלקית ע"י המדינה.
וממה עוד הממשלה מתחמקת? - לא קוצץ שקל בשכר הציבורי ובפנסיות הציבוריות! הוצאות חריגות של 80 מיליארד ש"ח , ציבור העצמאים קורס, שכירים רבים בחל"ת / אבטלה כך הממשלה לא מצאה זמן או נכונות להעביר החלטה של קיצוץ שכר מיידי בסקטור הציבורי. אלו הם מנהיגנו.
השורה התחתונה - כתבתי לאורך השנים כי הבעיה העיקרית של ישראל היא ניהולית. משבר הקורונה נתן לנו דוגמה למחיר העצום של חוסר יכולת ניהולית , אי הבנה של קריאת מספרים , אי הבנה של שליטה בתהליכים של פוליטיקאים גורמים לנזקים עצומים למדינה. בל נטעה, כך מדינת ישראל מתנהלת כבר 20 שנה והדברים פשוט מכונים בשמות שונים - "בעיה במערכת החינוך" , בעיה במערכת הבריאות" , "משבר דיור" , הביצועים הירודים של צה"ל ועוד.
ישראל מדינה עשירה אשר מנוהלת ע"י אנשים לא ראויים. זו האמת העצובה.
פוסט מקורי מיום 28/3/2002
האמרה הידוע כי מרוב עצים לא רואים את היער תקפה למצב הנוכחי.
הממשלות ובוודאי האזרחים , עוד לא קלטו את גודלו של האירוע בו אנו נמצאים בהיבט הכלכלי בשלביו הראשונים.
נתחיל בישראל -
ריכוזי החרדים בירושלים ובני ברק מובילים בשיעור ההדבקה בעוד משרד הבריאות משער, עפ"י בדיקות , כי שיעור הנדבקים בישראל חצה את ה- 2% (=200,000 אלף איש) ובישראל מוטל סגר שהוריד היקף העבודה במשק בלפחות 50% כאשר כ- 20% מהמועסקים ב- 1/3/2020 יושבים בבית בחל"ת או אבטלה.
המספרים בישראל מראים, לפחות בשבוע החולף, עצירה בגידול הנשאים המאובחנים אך מכיוון שיש כ- 3200 מאובחנים (בבדיקות כ- 8% מהנבדקים נמצאים חיוביים) ומשרד הבריאות מעריך 200 אלף נשאים.
אני לא יודע ליישב את ההיגיון בין שני המספרים הללו מול כמות המונשמים או הנפטרים. המספרים פשוט לא מסתדרים גם אל מול הסטטיסטיקה המפורסמת של אחוז התמותה מהווירוס העומד על 3% או אפילו ה- 0.5% מגרמניה.
באופן כללי כל הדיווח לציבור על נשאים וחולים לא מאפשר להבין המצב לאשורו. מצד אחד אין ספק כי הווירוס בקהילה , מצד שני ישראל מייבאת מטוסים שלמים של נשאים שנכנסים לסטטיסטיקה הישראלית ומעוותים אותה לחלוטין. ראוי היה לדווח על הידבקויות בישראל מול הידבקויות בחו"ל לצורך הבנה טובה יותר של המצב בארץ.
לאחר ההקדמה הארוכה הזו על חוסר התוחלת במידע בו עושים שימוש אפשר להבין את הלחץ בהנהגה אשר אינה רגילה להתנהל בתבניות בהן ההשפעה של פעולה היום ניכרת בעוד שבועיים וגם בעוד שבועיים התוצאות יהיו לאחר "חיכוך" עם המציאות , כלומר זו לא מתמטיקה אלא אומנות חיזוי העתיד על סמך ההווה ותחזיות לעתיד, תהליך סטנדרטי לחלוטין לאנשי השקעות .....
אסתכן בתחזית - להערכתי בישראל שיא המאובחנים היומי מתרחש בימים אלו שבוע הבא יהיה יציב ואח"כ ירד נתחיל לראות ירידה של כ- 50% בכל שבוע שיחלוף במהלך שבועיים - שלשה כלומר בעוד 3 שבועות נרד מ- 500 מאובחנים ביום ל- 150-120 ביום. אז מה? האם ישחררו המשק אם יהיו 50 נדבקים ביום שבועיים אח"כ?
ואם ישחררו את המשק תחת תנאים מגבילים לכמה תחזור התפוקה? - ל- 70%? כיצד יתנהל המשק, לאחר שתודעה הציבור נצרבה , עם "רק" 10 מאובחנים ביום?
חשוב לציין כי ישראל שונה מאירופה וארה"ב - המדינה היא "אי" שהגביל את הקשר עם העולם החיצון בשלב מוקדם ונקט מדיניות בידוד אגרסיבית יחסית. בני ברק וירושלים הן המודל לניו יורק ולונדון ולא ישראל.
הניתוח מראה כי היציאה מהאירוע תהיה הליך ארוך הרבה יותר מהכניסה אליו ויש לשער כי נראה את הסרת ההגבלות באותו הסדר בו הוטלו - קודם חזרה של מקומות עבודה ורק בסוף בתי ספר ואירועים כאשר לאורך כל התקופה יהיו מאובחנים חדשים ואנשים הנכנסים לבידוד אלא אם יתרחש נס והווירוס יעלם בקיץ , כמובן ללא הבטחה לאי חזרה בסתיו , הפעם במקביל לשפעת ליצירת "הסערה המושלמת"....
מה תהיה ההשפעה על המשק?
כדבר הראשון בחשיבותו, המשק יחווה מיתון כבד כתוצאה ממספר מובטלים ללא תקדים וירידה בביקושים לשירותים ומוצרים.
סקטורים שלמים בתחום השירותים פשוט יישארו סגורים - תיירות , אירועים , תרבות ובידור, ספורט עם קהל וכו' ובכך שיעור האבטלה יישאר גבוה מאוד (~10%)
סקטורים מושבתים אחרים שיצאו מהשבתה יראו ירידה בביקושים לטווח קצר שילכו ויעלו עם החזרה לנורמליות עד לרמה של מיתון - מסעדות, בתי קפה , מכוני כושר , חוגים (בעיקר למבוגרים) .
בתחום המסחר צפויה ירידה חדה בביקושים למוצרי צריכה כאשר לצרכנים ישאר פחות כסף להוציא.
התעשייה תיפגע מירידה בביקושים העולמית כתוצאה מהמיתון העולמי , ההשקעות בהייטק יצטמצמו לרמות של 2008 ואף פחות.
ענף הבניה יפגע כאשר הביקוש לדירות חדשות , משרדים ושטחים תעשייתיים יקטן.
אם בישראל הצפי הוא כי מספר הנשאים שיתגלו ירד לסביבות ה- 50 ביום עוד כ- 6 שבועות, ארה"ב ובריטניה נמצאות במרחק של כחודש אחרי הלו"ז של ישראל מכיוון שעדיין לא הוטל שם סגר אזי המועד לחזרה לתחילת פעילות "נורמלית" הינו עוד 10 שבועות , כלומר חודשיים וחצי - אמצע יוני 2020 במקרה הטוב.
כל עוד ארה"ב לא תחזור לנורמליות, העולם לא יוכל להתחיל ההתאוששות פשוט בגלל שרשראות אספקה בינלאומיות הנפגעות כתוצאה מהשבתות ייצור בלו"זים שונים בכל רחבי העולם.
אם נשליך מהמצב בישראל על העולם , הרי צפויה במהלך מרץ-יוני 2020 צניחה של כ- 30% בתל"ג של המדינות המושפעות , כלומר 10% שנתי וזאת מבלי שנלקחה בחשבון החזרה האיטית לפעילות שתמשיך להשפיע על התל"ג עד תום השנה כך שירידת תל"ג של 12%-15% בשנה 2020 מהווה התסריט הסביר.
לשם השוואה , במיתון הגדול של 1929 התכווץ התל"ג בעולם ב- 15% ב- 4 שנים - ממוצע של 3.75% "בלבד" בשנה וב- 2008 ב- 1% בלבד.
בהיבט האבטלה, ב- 1929 בארה"ב עמדה על 23% - דומה לאבטלה בישראל היום.
הניתוח מראה כי התוצאה הצפויה היא קשה מזו של 1929 ודומה להשפעה של מלחמה עולמית המחריבה יכולות ייצור (=השבתה) , זוללת הון ממשלתי (=סיוע לכלכלה) ומותירה משק עם אבטלה גבוהה.
כמובן שקיימים ההבדלים גדולים בין מלחמה לאירוע הנוכחי :
-תשתיות פיזיות לא נפגעות
-רובם המכריע של החללים לא נמנים על כח העבודה
-הון הממשלתי לא מתבזבז על ציוד וחימוש צבאי אלא מושקע כולו במשק אזרחי.
כך שההתאוששות תהיה הרבה יותר קלה מאשר מאירוע מלחמתי .
העולם כבר התנסה בתוכנית כלכלית "שאחרי מלחמה" - תוכנית מרשל לשיקום אירופה. היום כל מדינה תצטרך לארגן את "תוכנית מרשל" שלה שתצטרך לטפל בשלשה היבטים:
- סיוע מיידי לגופים השונים במשק שבמצב רגיל אינם מקבלים סיוע (עצמאים / עסקים קטנים ועסקים בינוניים / חברות גדולות) במענקים כפיצוי על ההשבתה.
- אספקת נזילות למשק באמצעות הלוואות בערבות מדינה
- צעדים אנטי - מיתוניים קלאסיים של הגדלת הביקושים הממשלתיים , בעדיפות להשקעה בתשתיות פיזיות
על כיצד לממן את "תוכנית מרשל הישראלית" בפוסט הבא
האמרה הידוע כי מרוב עצים לא רואים את היער תקפה למצב הנוכחי.
הממשלות ובוודאי האזרחים , עוד לא קלטו את גודלו של האירוע בו אנו נמצאים בהיבט הכלכלי בשלביו הראשונים.
נתחיל בישראל -
ריכוזי החרדים בירושלים ובני ברק מובילים בשיעור ההדבקה בעוד משרד הבריאות משער, עפ"י בדיקות , כי שיעור הנדבקים בישראל חצה את ה- 2% (=200,000 אלף איש) ובישראל מוטל סגר שהוריד היקף העבודה במשק בלפחות 50% כאשר כ- 20% מהמועסקים ב- 1/3/2020 יושבים בבית בחל"ת או אבטלה.
המספרים בישראל מראים, לפחות בשבוע החולף, עצירה בגידול הנשאים המאובחנים אך מכיוון שיש כ- 3200 מאובחנים (בבדיקות כ- 8% מהנבדקים נמצאים חיוביים) ומשרד הבריאות מעריך 200 אלף נשאים.
אני לא יודע ליישב את ההיגיון בין שני המספרים הללו מול כמות המונשמים או הנפטרים. המספרים פשוט לא מסתדרים גם אל מול הסטטיסטיקה המפורסמת של אחוז התמותה מהווירוס העומד על 3% או אפילו ה- 0.5% מגרמניה.
באופן כללי כל הדיווח לציבור על נשאים וחולים לא מאפשר להבין המצב לאשורו. מצד אחד אין ספק כי הווירוס בקהילה , מצד שני ישראל מייבאת מטוסים שלמים של נשאים שנכנסים לסטטיסטיקה הישראלית ומעוותים אותה לחלוטין. ראוי היה לדווח על הידבקויות בישראל מול הידבקויות בחו"ל לצורך הבנה טובה יותר של המצב בארץ.
לאחר ההקדמה הארוכה הזו על חוסר התוחלת במידע בו עושים שימוש אפשר להבין את הלחץ בהנהגה אשר אינה רגילה להתנהל בתבניות בהן ההשפעה של פעולה היום ניכרת בעוד שבועיים וגם בעוד שבועיים התוצאות יהיו לאחר "חיכוך" עם המציאות , כלומר זו לא מתמטיקה אלא אומנות חיזוי העתיד על סמך ההווה ותחזיות לעתיד, תהליך סטנדרטי לחלוטין לאנשי השקעות .....
אסתכן בתחזית - להערכתי בישראל שיא המאובחנים היומי מתרחש בימים אלו שבוע הבא יהיה יציב ואח"כ ירד נתחיל לראות ירידה של כ- 50% בכל שבוע שיחלוף במהלך שבועיים - שלשה כלומר בעוד 3 שבועות נרד מ- 500 מאובחנים ביום ל- 150-120 ביום. אז מה? האם ישחררו המשק אם יהיו 50 נדבקים ביום שבועיים אח"כ?
ואם ישחררו את המשק תחת תנאים מגבילים לכמה תחזור התפוקה? - ל- 70%? כיצד יתנהל המשק, לאחר שתודעה הציבור נצרבה , עם "רק" 10 מאובחנים ביום?
חשוב לציין כי ישראל שונה מאירופה וארה"ב - המדינה היא "אי" שהגביל את הקשר עם העולם החיצון בשלב מוקדם ונקט מדיניות בידוד אגרסיבית יחסית. בני ברק וירושלים הן המודל לניו יורק ולונדון ולא ישראל.
הניתוח מראה כי היציאה מהאירוע תהיה הליך ארוך הרבה יותר מהכניסה אליו ויש לשער כי נראה את הסרת ההגבלות באותו הסדר בו הוטלו - קודם חזרה של מקומות עבודה ורק בסוף בתי ספר ואירועים כאשר לאורך כל התקופה יהיו מאובחנים חדשים ואנשים הנכנסים לבידוד אלא אם יתרחש נס והווירוס יעלם בקיץ , כמובן ללא הבטחה לאי חזרה בסתיו , הפעם במקביל לשפעת ליצירת "הסערה המושלמת"....
מה תהיה ההשפעה על המשק?
כדבר הראשון בחשיבותו, המשק יחווה מיתון כבד כתוצאה ממספר מובטלים ללא תקדים וירידה בביקושים לשירותים ומוצרים.
סקטורים שלמים בתחום השירותים פשוט יישארו סגורים - תיירות , אירועים , תרבות ובידור, ספורט עם קהל וכו' ובכך שיעור האבטלה יישאר גבוה מאוד (~10%)
סקטורים מושבתים אחרים שיצאו מהשבתה יראו ירידה בביקושים לטווח קצר שילכו ויעלו עם החזרה לנורמליות עד לרמה של מיתון - מסעדות, בתי קפה , מכוני כושר , חוגים (בעיקר למבוגרים) .
בתחום המסחר צפויה ירידה חדה בביקושים למוצרי צריכה כאשר לצרכנים ישאר פחות כסף להוציא.
התעשייה תיפגע מירידה בביקושים העולמית כתוצאה מהמיתון העולמי , ההשקעות בהייטק יצטמצמו לרמות של 2008 ואף פחות.
ענף הבניה יפגע כאשר הביקוש לדירות חדשות , משרדים ושטחים תעשייתיים יקטן.
אם בישראל הצפי הוא כי מספר הנשאים שיתגלו ירד לסביבות ה- 50 ביום עוד כ- 6 שבועות, ארה"ב ובריטניה נמצאות במרחק של כחודש אחרי הלו"ז של ישראל מכיוון שעדיין לא הוטל שם סגר אזי המועד לחזרה לתחילת פעילות "נורמלית" הינו עוד 10 שבועות , כלומר חודשיים וחצי - אמצע יוני 2020 במקרה הטוב.
כל עוד ארה"ב לא תחזור לנורמליות, העולם לא יוכל להתחיל ההתאוששות פשוט בגלל שרשראות אספקה בינלאומיות הנפגעות כתוצאה מהשבתות ייצור בלו"זים שונים בכל רחבי העולם.
אם נשליך מהמצב בישראל על העולם , הרי צפויה במהלך מרץ-יוני 2020 צניחה של כ- 30% בתל"ג של המדינות המושפעות , כלומר 10% שנתי וזאת מבלי שנלקחה בחשבון החזרה האיטית לפעילות שתמשיך להשפיע על התל"ג עד תום השנה כך שירידת תל"ג של 12%-15% בשנה 2020 מהווה התסריט הסביר.
לשם השוואה , במיתון הגדול של 1929 התכווץ התל"ג בעולם ב- 15% ב- 4 שנים - ממוצע של 3.75% "בלבד" בשנה וב- 2008 ב- 1% בלבד.
בהיבט האבטלה, ב- 1929 בארה"ב עמדה על 23% - דומה לאבטלה בישראל היום.
הניתוח מראה כי התוצאה הצפויה היא קשה מזו של 1929 ודומה להשפעה של מלחמה עולמית המחריבה יכולות ייצור (=השבתה) , זוללת הון ממשלתי (=סיוע לכלכלה) ומותירה משק עם אבטלה גבוהה.
כמובן שקיימים ההבדלים גדולים בין מלחמה לאירוע הנוכחי :
-תשתיות פיזיות לא נפגעות
-רובם המכריע של החללים לא נמנים על כח העבודה
-הון הממשלתי לא מתבזבז על ציוד וחימוש צבאי אלא מושקע כולו במשק אזרחי.
כך שההתאוששות תהיה הרבה יותר קלה מאשר מאירוע מלחמתי .
העולם כבר התנסה בתוכנית כלכלית "שאחרי מלחמה" - תוכנית מרשל לשיקום אירופה. היום כל מדינה תצטרך לארגן את "תוכנית מרשל" שלה שתצטרך לטפל בשלשה היבטים:
- סיוע מיידי לגופים השונים במשק שבמצב רגיל אינם מקבלים סיוע (עצמאים / עסקים קטנים ועסקים בינוניים / חברות גדולות) במענקים כפיצוי על ההשבתה.
- אספקת נזילות למשק באמצעות הלוואות בערבות מדינה
- צעדים אנטי - מיתוניים קלאסיים של הגדלת הביקושים הממשלתיים , בעדיפות להשקעה בתשתיות פיזיות
על כיצד לממן את "תוכנית מרשל הישראלית" בפוסט הבא
לדעתי בנק ישראל בעט בדלי.
השבמחקתעשיית ההיטק נשענת בישראל על שתי רגליים:
א) חברות רב לאומיות.
ב) הון סכון שנשען על המצב בבורסות.
פרק ב' יתחיל להצטמצם בקרוב. חברות הסטארט-אפ יתקשו בקרוב מקורות למצוא ממון.
חברות רב לאומיות בדגש על האמריקאיות נשענות על תמחור דולרי של העובדים.
מדינת ישראל מתפרנסת בעיקר ממסי הכנסה של העובדים בהיטק שמקבלים משכורות שניתן לגזור מהן מיסים. הצד השני של המשוואה - אין צורך בשירותי בריאות ורווחה כי מדובר באנשים בריאים ברובם בגופם ונפשם.
עד לפני שבוע $ הגיע ל- 3.85אג מ- 3.45אג מדובר בפחות של 10% בקרוב.
בנק ישראל התערב וסיפק נזילות דולרית שלחצה את שער החליפין לאזור ה- 3.6ש"ח.
אם בנק ישראל היה נותן ל- $ להגיע ל-4ש"ח המשמעות היא הוזלה של 20% בעלות המתכנת הישראלי ביחס לחודש אחרונה. הדבר שקול לצמצומים של 20% בסניף הישראלי.
בנק ישראלי כנראה חשש מאינפלציה - רק שכשיש 20% אבטלה איך יעלו המחירים? את הגדול במחירי המזון ראינו בעיקר בגלל עליה בבקוש ואגירת מלאיים בבתים.
בקצור, בנק ישראל בחר באינטרס של היבואנים והמשווקים על פני תעשיית ההיטק שמאפשרת גביית מיסים.
העניין בכלל לא קשור לאינפלציה. זה היה חילוץ של גופים פיננסים / קרנות גידור / סוחרי מט"ח / מהמרים בבורסה בארה"ב שנאלצו לרכוש דולרים בדחיפות בגלל הירידות החדות בבורסה ותנודתיות במטבעות על מנת לחזק בטחונות דבר שהביא לזינוק בשער הדולר. ברגע שבנק ישראל סיפק נזילות, הארוע הסתיים....
מחקהפיחות עוד יגיע באופן טיבעי עם הקטנת ההשקעות במטבע חוץ במשק הישראלי ואיפוס המימושים בסראטאפים
כלומר בנק ישראל העדיף ביודעין אינטרס של קרנות הימורים בבורסות על פני האינטרס של אוצר המדינה.
מחקהשהייה של הפחות בחצי שנה יכול להגדיל את הפטורים ב- 100,000 איש מייד לאחר הפסח.
jsphs00728
מחקאתה נסחף עם נושא המטבע, חברות הייטק בינלאומיות דואגות לגדר את עצמן במיוחד אם יש להן חשיפה גדולה למדינה מסויימת. אם יפטרו אנשים זה לא בגלל שהדולר זז עשרים אגורות לפה או לשם.
המשקיע העצמאי
לא הבנתי מה קשור חילוץ להזרמת דולרים? חילוץ זה אם הבנק נתן להם משהו ישירות כמו בטחונות או מענקים, פה מדובר על סיפוק נזילות לשוק, זה הכל. לפי דעתי הזינוק במט"ח נובע מיציאת משקיעים זרים מהמשק.
איך לדעתך צפוי להתנהג שוק ההון האמריקאי? האם יגיע גל ירידות משמעותי נוסף או שכבר ראינו את התחתית?
השבמחקמה שאותי מעניין בצד הכלכלי של המשבר זה באמת מה יעלה בגורלם של אותם טריליונים שפד (שוב) הולכים לשפוך. האם באמת פעולה שיצירת ביטים חדשים במחשב מסוגלת לפתור משברים או שהם בדרך בטוחה ל-JAPANISATION של המערכת הפיננסית שלהם. הרי למעשה רכישות של איגרות חוב ממשלטיות וקונצרניות (ביפן מזמן עברו גם לרכישת תעודות על מדד NIKKEI) זאת הלאמה של חובות גם של מדינה וגם של חברות. ואם זה הפתרון אז שירכשו גם SPY ונבטל את הירידות בשווקים כדי לגרום לכל המשקיעים אושר עילאי.
השבמחקמענה לשאלות מעלה:
השבמחקכיצד מכירת דולרים ע"י בנק ישראל היא "חילוץ" - שער הדולר הוא תוצאה של שיווי משקל ביו ביצע לביקוש דולרים בישראל, כאשר השער עלה במהירות , מי שהיה זקוק לדולרים שילם "קנס" בדמות ההפרש בשער הדולר בין מצב "נורמלי" למצב הקיים והעלות , למי שעובד במינוף , היא גדולה . אם בנק ישראל לא היה מספק נזילות, הדולר היה ממשיך לעלות וגורר הפסדים כבדים לשחקנים הללו. מצד שני, אני מניח שהיו אחרים עם דולרים, כמוני, שהמתינו שהשער יעלה עוד "קצת" על מנת למכור דולרים...
איך יתנהג שוק ההון? - אני מניח שהירידות יתחדשו, אינני חושב שראינו התחתית אך יש גורמים מתערבים - כאשר ה FED מקבל אגרות חוב קונצרניות / מניות כבטוחות למימון קצר טווח, השיווי משקל בשוק משתנה לגמרי ואין לי מושג איך וכיצד תגיע ההתערבות , אך היא תגיע....
מצטער מאוד אבל זה לא חילוץ ובכלל שער הדולר עלה מסיבות אחרות לגמרי כמו גידורי SWAP וכו, התיאוריה שלך נחמדה אבל חסרת אחיזה במציאות.
מחקגידורי SWAP וכ' כמובן של משקיעים תמימים שבמקרה נאלצו כולם לפעול ביחד בהיקף שהקפיץ את שער הדולר ואילץ את בנק ישראל להתערב.
מחקמומחים גדולים ממני טוענים אחרת:
https://www.themarker.com/markets/1.8683086
תיאוריה נחמד ותו לא, בעולם שוק ההון לכולם יש הסבר להכל, הבחור הנחמד הוא לא עושה שוק ולא ברוקר כולה מנכ"ל קבוצת פריקו לשירותי ייעוץ בניהול סיכונים פיננסיים. שילם אחלה כסף בשביל לקבל חשיפה ולבלבל את המח. אם אני צריך להמר הזינוק נובע מבריחה של משקיעי חוץ, הגופים המוסדיים בישראל ועסקאות הקרי טרייד שלהם הם פרומיל בלבד מהשוק הענק הזה של מט"ח ועדיין זה לא חילוץ
מחקמאיזה פוזציות "המשקיעים הזרים" ברחו? אילו נכסים שיקליים הם מכרו בהיקפים כל כך גדולים לצורך המרתם לדולרים?
מחקבנק ישראל רכש אג"ח ממשלתי - האם "המשקיעים הזרים" היו לונג אג"ח ישראלי עם הגנת מטבע מול שורט אג"ח אמריקאי על מנת להרוויח את הפרשי הריבית? ואם זו הפוזציה שיצאו ממנה, מה זינוק בשער הדולר עושה להם, בעיקר שפוזציות אלו ממונפות מאוד ?
אם בנק ישראל קנה מהם את האג"ח הממשלתי מצד אחד וקנה מהם השקלים תמורת דולרים בצד השני תוך שיכוך תנודתיות המחיר בשני מכשירים אלו להקטנת ההפסדים של "המשקיעים הזרים" זה לא חילוץ? האם במקום "משקיעים זרים" נקרא לילד בשמו - קרנות גידור וספקולנטים שונים?
שוק המניות? קרנות הון סיכון? כאלה שהיו בשורט על הדולר מול השקל וחטפו סקוייז? ישראלים שבעת משבר תמיד מחפשים בטוחות כמו הדולר? לא מספיק בשבילך כדי להזיז את הדולר מול השקל? למה אתה כל כך בטוח שמשני הצדדים של מוכרי האג"ח ממשלתי ורוכשי הדולרים עומד אותו גוף? אתה הרי מודע לזה שבשוק ההון יש כל כך הרבה ידיים שאי אפשר לדעת בוודאות מה גרם למה ולא כולם מנהלים קרי טרייד של נכס ומטבע. אני האחרון לנסות להסביר למה דברים קורים בשוק ההון, למעשה אני תמיד מגחך כשאני רואה ירידות בשווקים ואז באים כל מומחים בבלומברג ו CNBC ומסבירים למה היו ירידות או עליות. לכולם תאוריה יפה אבל המציאות רחוקה שנות אור מהקשקשת של האנשים הללו כולל הבחור מהלינק שצירפת.
מחקלאנונימי 22:55,
השבמחקשים לב לכתבה שהביא המשקיע.
ירידת שערים חדות של הבורסות חייבו את המוסדיים וקרנות ההשקעה לחזק בטחונות במטבע הדולר.
העליה בשער חייבה את היבואנים לקנות מט"ח בעוד שבמשך השנה דחייה בקניית המט"ח הביאה לרווחי שער.
הזרמת הנזילות הדולרית הבהירה לכל המהמרים כנגד בנק ישראל בשנים האחרנות שאין מחיר להימור ברגע האמת יגיע בנק ישראל ויחלץ אותם.
בנק ישראל העמיס כ- 100,000,000,000$ בעשור האחרון על מנת לתמוך בשוק התעסוקה. לאורך השנים הבנק הפסיד עשרות מיליארדי ש"ח מהפסדי שער.
לדעתי, בנק ישראל פעל מוקדם מדי כאשר יכול היה לאפשר לשער החליפין להגיע ל- 4.5ש"ח ל- $.
לעניין גדורים ו- 20אג לפה או לשם.
רב עובדי ההיטק שלא בתחום הסטארט-אפים בישראל מספקים שירותי R&D לחברות הרב לאומיות. המתכנת הישראלי או המהנדס הישראלי נמדדים ביחס לאלטרנטיבות אחרות על פני 5 יבשות.
בכל רגע יושב מנהל פרויקטים בכיר ומתמחר כל מרכז וכל פרויקט.
השכר + תנאים נלויים הם חלק עקרי מהעלות של סניף R&D.
טראמפ הולך בקרוב ללחוץ על החברות בעמק הסיליקון ללחוץ על החברות לשמור משרות בשכר גבוה לאזרחים אמריקאים.
כאשר מתכנת מקבל 25,000ש"ח ברוטו + 30% סוציאלים כמו 8.33% פיצויים, 7.5% קרן השתלמות, 6.5% פנסיה + בונוס שנתי.
יש הבדל גדול מאוד בין שהשכר מתומחר לפי 3.45ש"ח ל- $ או לפני 4ש"ח ל- $.
בזמן הקצר מאוד ששער החליפין נע מ- 3.45 ל- 3.85 מדובר בהוזלה של 10% הסניף הישראלי.
אם היו מאפשרים לשער לעבור את ה- 4ש"ח ההוזלה היא 20%.
כאשר תקציב המדינה נסמך מאוד על מיסי הכנסה מ- 300,000,000 עובדי ההיטק בישראל, וכאשר האבטלה 20% עליית השער לא תתגלגל כמו מהר לאינפלציה.
היבואנים מחזיקים במלאי קיים. גם אם ינסו לגלגל את עליית השער על הצרכן - קשה מאוד לעשות זאת בימים אלו.
בנק ישראל להערכתי טעה בפעולתו המוקדמת ואיפשר ומאפשר לשחקנים כנגדו שהבנק יגיע ויחלץ אותם.
הפעולה של הבנק הטיבה על קומץ שחקני מעוף, שחקני נוסטרו על חשבון מאות אלפי עובדים בישראל.
שוב אני חוזר ואומר למרות שאתה בוחר להתעלם, חברות הייטק גדול סוגרות עסקאות SWAP בכל שנה, תזוזת המטבע של השקל מול הדולר לא עושה להן כלום, לא רווח ולא הפסד.
מחקאנונימי, בסדר, גדרת לשנה קדימה. האם הפרויקט הבא יהיה בישראל או באירלנד? האם בישראל או בניו גרסי?
מחקאתה חושב שמטבעות אחרים הם סטטים ברמת המחיר שלהם? אתה באמת חושב שחברת ענק למשל כמו מייקרוספט זה השיקול היחיד שלה כאשר הם מחליטים על פרוייקט ענק במדינה כזאת או אחרת? אם כן אז איך זה שבמשך שנים השקל כל כך חזק מול הדולר ועדיין תעשיית ההייטק פרחה פה? שלא תבין אותי לא נכון, אני מתעב את ההתערבויות הללו של ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, הם עושים יותר נזק מתועלת אבל תמיד מנסים לשכנע את עצמם שהם הצילו את העולם, ראה מקרה ברננקי דוד הליקופטר שבטוח שהוא חילץ את ארה"ב מהמשבר(ברור..) לעומת מדינת ישראל שלא עשתה דבר ב-2008 וראה זה פלא לא ראיתי שההתאוששות אצלנו הייתה נחותה לעומת ארה"ב
מחקלאנונימי,
מחקתעשיית ההיטק הבינלאומית של ישראל החלה לאחר שהייתה פה תעשיה צבאית ותעשיה מעורבת מסורתית. מצד אחד בנו כאן מכ"מים, כרטיסי בקר לבקרה על מערכות מכניות. זה היה עד שנות ה-80. ואז הגיעו ראשית החברות הרב לאומיות וגילו שיש כאן מהנדסים במחיר של 500$ לחודש אל מול 5,000$ בארה"ב. מחיר הכח אדם הוא שגרם לאותן חברות להשקיע בהכשרת כח אדם.
כשאתה מנהל ומציגים לך שמעבר לאוקינוס הפעילות תעשה בעשירית המחיר הגלובליזציה מעבירה פעילויות על פני הגלובוס.
כך, בהנתן מאות מיליוני הודים שדוברים אנגלית ובעיקר כותבים וקוראים ברמה שקרובה לשפת אם העבירה את ה- call centers מארה"ב להודו. חרף פערי המבטה וההגיה. פעילות התמיכה הצרכנית, ה- IT עבר לבנגלור ובנותיה פשוט כי הוא מאוד זול.
גם במדינת ישראל גילו את המתכנתים באוקראינה ובארמניה כאשר 500$ למתכנת מתחיל או 1,000$ למתכנת מנוסה קצת. חלק מהמתכנתים הם לא ברמה של מתכנתים בישראל. אז אתה מעביר להם פעילויות של בדיקות, כתיבת קוד ברמה נמוכה, תמיכה טכנית במדינות הגוש הסובייטי לשעבר.
למחיר של כח אדם יש משמעות גדולה בהעסקה של חברה רב לאומית.
מנהלת אינטל קריית גת צוטטה בעיתונות בשנת 2008 שהיא פגשה בפישר נגיד הבנק והסבירה לו שללא פיחות של 20% היא תתחיל לצמצם כח אדם במאות תקנים.
מה שבנק ישראל עשה מבחינתי זה לבעוט בדלי. במקום שיהיה פחות של 20% והוזלה של כח האדם הישראלי הבנק הישראלי סיפק תחמושת לכל מי שהימר כנגדו מזה עשור.
לא היה מספק להם $ השער היה מגיע ל- 4.5ש"ח ומאפשר לו לממש חלק המט"ח ברווח עצום. המהמרים כנגדו היו משלמים מחיר כלכלי ובפעם הבאה לפחות לכמה שנים חושבים היטב אם הם מוכנים לקחת את הסכון.
jsphs007
מחקאתה מדבר איתי על היסטוריה ואני מדבר איתך על עכשיו, בשנת 2019 השקל היה בין המטבעות החזקים בעולם ועדיין תחום ההייטק בישראל פרח וגם VC וכל זאת למרות שציינת שבהודו, אוקראינה והרבה מקומות אחרים בעולם יש כוח אדם זול בהרבה מישראל עם מטבע שרק הולך ונחלש. בבקשה תענה לי איך הנס הזה קרה?
לאנונימי, 30-Mar 13:25,
מחקאתן לך את דעתי,
לנושאת מטוסים לוקח זמן והרבה מרחק לשנות כוון.
בתחום ההיטק לוקח הרבה זמן להכשיר עובד, הכרות עם נהלים, אופן עבודה, רמת איכות נדרשת הן בהיבט של כמות והן בהיבט של איכות. איפה אפשר לעגל פינות ואיפה לא. איזה לקוחות רגישים למחיר וזמן הספקה קצר ומי עובד עם מנגנוני בקרה מחמירים.
הישראלים טובים לדעתי בגמישות מחשבתית. לצד פרויקט שיבדק באופן מאוד מדוקדק פרויקט אחר יכול לצאת בזמן קצר עם באגים.
ישראל מציעה כח אדם איכותי אבל יקר במונחים עולמיים.
החוכמה לא נמצאת רק בישראל.
בהמהלך 2019 היה פחות של השקל בפחות מ- 10%.
נושאת המטוסים שטה, הפרויקטים מתקיימים, הבורסות גבוהות, הריביות אפסיות, המימון זול, החברות לווות כסף זול וקונות מניות של עצמן חלקן דרך חברות ארנק באיי קיימן, איי הבתולה, אירלנד, איי התעלה,....
גם אתה לא תשנה את הרכב בו אתה נוסע בגלל שהדלק התייקר ב- 10% בתוך שנה. לומדים לספוג את זה.
2020, נראיית אחרת, המימון לחברות הרבה יותר קשה, חלק מהפרויקטים עומדים בסימן שאלה בקשר לנחיצותם, חלק מהחברות רואות את ההכנסות יורדות. והרבה יותר דירקטוריונים מתחילים לשאות את עצמם איפה ניתן לקצץ.
תקרא את הכתבה הבאה:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3804674,00.html
בפירוש מדובר על אלפי עובדי היטק שהולכים להחזיר את הליסינג לאוטו בגלל פטורים או קצוצים ברמת החברה.
זה לא יהיה בחגיגה גדולה אבל זה יקרה לאחר הפסח.
חברות רבות גם עצרו גיוסים מבחוץ או מה שבד"כ קורה: אישור בדרג גבוה לכל מגויס מבחוץ.
כשאני כותב שבנק ישראל בעט בדלי, בפירוש 20% הנחה זה משהו שכל מנהל של שלוחה זרה יכול היה להראות מחר בבוקר: הנה ההוצאה העקרית של השלוחה בישראל הוזלה בקרוב ל- 20% ביחס לשנה שעברה אין מה לחפש קיצוצים נוספים.
בנק ישראל העדיף את האינטרס של המהמרים כנגדו שנדרשו למיליארדי $ כאן ועכשיו לחזק בטחונות בפוזיציות ממונפות. מה עשה בנק ישראל בעט בדלי שהיה מלא בחלקו במים שער דרוש להערכתי הוא 4.2 ש"ח ל- $ והוא באמצע הדרך ב- 3.88ש"ח איבד את קור הרוח ופגע במאות אלפי עובדים בישראל ובהכנסות משכר של אוצר המדינה.
ולטובת מה?
יבואנים שהתרגלו לשלם מאוחר כי השער רק יורד ואין ביכולתם לגלגל את עליית המחירים על הצרכן במצב של מיתון ן- 22% אבטלה במשק.
וכן את המהמרים כנגדו במט"ח.
בהיבט הזה, בנק ישראל לא החמיץ עד עתה את ההזדמנות לתת לשער לעלות, לממש בגבוהה חלק מתיק המטח שלו ולייצר לעצמו רווחי הון שאום יכל להעביר לקופת המדינה בעשרות מיליארדי ש"ח - דווקא בשנה שמדינת ישראל זקוקה לכסף.
תאר לך שהיה מוכר ב- 4.3ש"ח מטח שקנה סביב 3.5ש"ח ובכמות של כמה עשרות מיליארדי ש"ח. זה עשרות מיליארדי רווח קל ומיידי. ואז במקום תיק מטח שיושב בעיקר באג"ח בריבית אפסית בסך של 130,000,000,000$ התיק היה רק 80,000,000,000$ - די והותר למדינת ישראל וקצב היבוא שלה.
בפירוש, לדעתי רשלנות רבתי.
שער הדולר בטווח הבינוני-ארוך הוא תוצאה של נתוני מקרו ותנועות הון. פעולות בנק ישראל סה"כ השפיעו בטווח הקצר מאוד ולא ישפיעו בטווח הבינוני. חזקה על שער השקל להתחזק כאשר ישראל צומחת ומתחזקת כלכלית. אם הייצוא יחלש וההשקעות החיצוניות יקטנו, השקל יחלש , זו דרכו של עולם. אי אפשר להיות אחת המדינות העשיורות בעולם ולצפות להיות אטקרטיבי בשכר למשרות הנדסה....
מחקהמקרה שהיה לפנינו היה של הטווח הקצר בשיא הפאניקה.
מחקבנק ישראל בחר לספק נזילות לסגירת פוזיציות כנגדו והזרמת מט"ח ליבואנים שדחו את רכישת המט"ח.
בזמן הקצר, בנק ישראל יכול היה לא לספק את הנזילות הדולרית ולתת לשער החליפין להגיע ל- 4.2ש"ח.
למעשה, בנק ישראל אסף מט"ח עשור שלם, ובחר גם לאכול את הדגים הסרוחים, גם להיות מוכה נמרצות וגם להיות מגורש מהעיר וכל זה ביוזמתו שלו.
jsphs00730 התכוונת לייסוף לשקל ולא לפיחות. כל התובנות הללו של כלכלנים ועיתונאים צצו בגלל משבר הקורונה וחסרות קשר לשקל החזק כבר שנים. מכבד את דעתך אבל סטית לחלוטין מהדיון הראשוני שלי איתך שהוא תזוזה של כמה אגורות לפה ולשם(לא בגלל הקורונה) לא משפיעות כלל על פרוייקטים. אם יסגרו פרוייקטים או יפטרו עובדים זה רק בגלל המגפה ולא השקל.
מחקלאנונימי, 20:31,
השבמחקאני מסכים כי תנועות מתונות של המטבע לכאן או לכאן במצב עסקים רגיל לא משנות הרבה.
מצד שני, אם מחיר הדלק עולה מ- 6ש"ח לליטר ל-8ש"ח לליטר בעלי הגיפים מבינים שאמנם הרבה יותר כייף לנסוע בגיפ אבל לא בטוח שזה נכון לעשות כעת וימירו את הגיפ בבהיברידית נטולת אקשטן - לא מיידית אלא לאורך הזמן הבינוני.
כאשר הזמנים לא רגילים, כמו כאלו שאנחנו חווים חלק מהעסקים יאולץ לבצע חשיבה מחדש לפעמים כפעולה מונעת.
במשבר הגדול של 2009 שוחחתי עם מנהל סטארט-אפ והוא סיפר שהוא נשאל ע"י המשקיעים כמה אנשים הוא פיטר. הוא ענה שאף אחד כי יש לו המון פרויקטים לבצע - התשובה שהוא קיבל אבל כולם עכשיו מפטרים עובדים.
ישנה יומרה של אנשי הכספים ל"התיעלות" תמידית איזו מחשבה שכל עסק בכל רגע נתון חייב לבצע טיוב. מאחר והם בסה"כ אנשי כספים ולא מבינים כלום במה שהם מנהלים בפועל הפעולות שלהם בד"כ מובילות לנזק ארוך טווח. בהרבה מאוד ארגונים שאני ראיתי ברגע שבראש המערכת עומד איש כספים העסק קורס.
הדוגמא הטובה ביותר היא דירקטוריון טבע שהכיל הרבה מאוד אנשים מרקע של כספים ומימון או רקע של עסקי השוקולד ומעט מאוד אנשים שהרגישו את תעשיית התרופות דרך 40 שנות ניסיון בתעשייה. ואז על הנייר מה שהם מציעים נראה חלומי בפועל הם קנו חתול בשק.
הבעיה שהמימון הגלובאלי מגיע מהם והרבה מאוד חברות יקבלו דרישה לצמצום אשראיים, להערך לעתיד הלא נודע, להקטין הזמנות עתידיו ת ולאכול את המלאי.
זה יקרה לאורך תעשיות שלמות, יבשות ועמים.
אם במצב עסקים רגיל בגיפ בחניה נראה מובן מאליו - יתכן מאוד שהחברות הרב לאומיות תעמודנה בקרוב מול דרישה של הדירקטוריון לצמצם 15% בהוצאות.
כשזה יקרה, שלב ראשון יעצרו גיוסים אלא באישור מנהל בכיר. שלב שני פטורים של מי שלא הכרחי כרגע, שלב הבא הוא פטורים רוחביים. שום צוות עבודה לא יתמוטט אם מחר במקום 10 מהנדסים יש לו רק 8.5.
איש הכספים ראה שהוא חתך את ההוצאה ב- 15% ושום דבר לא קרה. הוא לא מבין את הנזק ארוך הטווח שהוא עושה. זה בסדר לטווח הקצר וזה בסדר לחברות במצוקה. אבל כשעושים כשיטה מייצרים נזק ארוך טווח. עובדים על הטווח הקצר. לא מגיעים לפרויקטים העתידיים, לא סוגרים כמו שצריך פרויקטים ושבעתיד המאמץ בלהבין איפה הבעיה של פרויקט שלא נסגר כמו שצריך תעלה הרבה יותר מאשר עוד מהנדס וחצי בקבוצה.
אני לא מדבר על הפגיעה במוניטין העסקי ועזיבה של כח אדם איכותי. כשמתחילים לפטר זה נראה מאוד נהדר במצגת של ההוצאות אבל כשעובד מפתח שלך ראה 15% מהעובדים הולכים הביתה ובשיחת ריכול עם אנשים בתעשייה הוא מביא את עצמו לראיון עבודה מהיום למחר למתחרים יקח לך לפעמים 5 שנים לגדל כזה בן אדם ולפעמים בזמן הקצר לשים תחתיו 3 במחיר של פי 2.5 מהמחיר המקומי.
אני זוכר מצב בו נאלצו להחזיר עובדת מדרג ב' שלמדה במכללה לא משהו רק שלאחר סבר פיטורין חודש וחצי אחרי חצי משאר הצוות שם מכתבי התפטרות וזה קרה בשיא המשבר הפיננסי של אז.
בעיני הכלכלנים כמו גם המשפטנים נראים כמי שבאמת חושבים שהם מסוגלים לנהל גם תחומים שאין להם מושג בהם. הם מקבלים החלטות שאין להם אחריות לתוצאות וחושבים שזה בסדר.
תסתכל איך המדינה שלנו מתנהלת דרך אגף התקציבים ודרך היועצים המשפטיים שעל החלטה נלקחת לא ידי מי שהוא בעל התפקיד אלא בידי נער אוצר שביכולתו לסגור את הברז או יועץ משפטי או שופט שלא אחראי לשום החלטה שיצאה תחת ידו.
לגוף העניין, דווקא במצב בו ישראל חייב על מיסי הכנסה מעובדים בהייטק. דווקא בגלל שחברות רב לאומיות מודדות את הפעילות בסניף המקומי ב- $ ודווקא בגלל ששער החליפין זז 10-15% לכוון 3.88ש"ח בנק ישראל לטעמי עשה שגיאה ענקית שלא המתין לשער חליפין 4.2ש"ח שהוא בפועל פחות של 20% והוזלה של הסניף המקומי ב- 20%. החברות הלאומיות ההוצאה הגדולה ביותר שלהן היא שכר עבודה שקלי.
בנק ישראל שטרח עשור שלם, קנה עוד ועוד מט"ח כשכנגדו בימי שישי התיצבו מוכרים ובמחזור קטן החזירו שוב פעם ושוב פעם את השער לאחור. בנק ישראל שראה הפסדי הון כתוצאה מהיסוף בשקל כשתיק הנכסים שלו כולל אג"ח בריבית נמוכה ואף שלילית.
שפך לטובת המהמרים כנגדו 15G $ ודפק את הסקטור היצואני והמעסיק שעובדיו משלמים עשרות מיליארדים של מיסי הכנסה וכל זה דווקא בשיא הפאניקה לטובת יבואנים שמעסיקים אולי מזכירה וחשב.
jsphs00731
השבמחקמעריך מאוד את ההשקעה שלך בתגובות אבל אתה מסתכל מנקודת מבט בודדת על הפעולה שעשה בנק ישראל ולא לוקח בחשבון שיש עוד צדדים לזינוק מהיר בשער הדולר. הסתכלות על מגזר ההייטק שהוא מגזר מייצא זה נחמד אבל שכחת שמצד שני יש את צד היבוא. ניסית לחשוב מה היה קורה למחירים אם השקל מתרסק בכזאת חדות? תחשוב שעכשיו מתחילה לה אינפלציה כשבנק ישראל עושה הכל כדי לאפס ריביות, מה היו עושים אז? כבר עכשיו אתה יכול להרגיש מסביבך שמעלים מחירים, מה יקרה אם בנק ישראל ייתן לשקל להתרסק, מה אתה חושב יקרה? מדובר פה על כאוס גדול ולא נקודתי ועם כל הכבוד למגזר ההייטק שעסקתי בעברי הוא האחרון שבנק ישראל צריך לדאוג לו.
למכובדי האנונימי 12:27,
השבמחקכל העולם פועל להגן על היצוא ופחות על היבוא על כך נעוצה כל מלחמת הסחר בין טראנפ לפינג.
היצוא ולא רק היטק הוא המעסיק הגדול במשק כולל במגזר המעורב מסורתי.
היבוא מפרנס בעיקר את המקורבים ובני ביתם.
כאשר יש לך מיליון מובטלים בעיקר בגילאי 20-40. כאשר יש לך משק ללא קביעות ברובו.
כאשר יש לך בועת נדלן שדפקה לחלוטין את ילדי שנות ה-80 ויש להם ל- 30 השנים הקרובות משכנתאות ענק לשלם.
כאשר כל המשק סגור ומסוגר למעט מזון וטואלטיקה.
מי בדיוק יעלה מחירים?
עליית המחירים היא בעיקר של תוצר מקומי בתחום הפירות והירקות ומוצרי חלב.
וכדי לטפל בזה הייתי מפעיל מכניס כמעט את כל מוצרי המזון לפקוח ממשלתי ושולט במחירים.
כבר כיום שמנת מתוקה 38% מפוקחת עולה 2/3 ממחיר שמנת 10% כאשר המצב אמור להיות הפוך ופחות. החמאה המפוקחת זולה בכ- 30% ביחס ליבוא.
פערי התווך בפירות וירקות בין החקלאי שעמל שנה לקבל פרי ורואה את המחיר של הפרי משווק בפי 3-4 בתוך כמה ימים בסופר.
יש פתרונות, אם תסתכל לדוגמא על פתרונות לשנת שמיטה כמו אוצר בית דין - כולמו מכירים שבשנת שמיטה יין שעולה 60ש"ח לבקבוק נמכר בארגז של 6 בקבוקים ב- 50 ש"ח ולדברי החקלאי בשנת שמיטה הוא לא מרוויח פחות - בית הדין לפעמים נותן לו להרוויח יותר כאשר בית הדין ממנה אותו לשמור על הכרם בשם כל עם ישראל בשנת השמיטה.
לגבי יבואנים, יש להם מלאי שנקנה במחיר הישן.
שימכרו או שישבו על המלאי.
מה גם, שמיתון יש בכל העולם וניתן למצוא דילים טובים ללא קשר אם שער החליפין הוא 3.45 או 4.2 ש"ח.
בבחירה בין מיליון משפחות שאין להן מפרנס או יותר וחובות עתק בגין בועת הנדלן הישראלית לבין 10-20 משפחות ששולטות ביבוא - אני בוחר בהמונים אין לי ספק שהאלפיון העליון יסתדר.
מה שהתגובה שלך מעידה שאתה חושב שזה בסדר שבנק ישראל יפעל לטובת ההון הגדול והמקושר ולא לטובת מיליוני בית ישראל בים אם עסקינן בעובדי היטק או כורמים.
jsphs007
השבמחקלצערי אתה לא מבין אותי כלל אם זה מה שאתה חושב עליי "מה שהתגובה שלך מעידה שאתה חושב שזה בסדר שבנק ישראל יפעל לטובת ההון הגדול והמקושר"
אני חושב שבנק ישראל לא צריך להתערב כלל, למען האמת עדיף ולא היו קיימים בנקים מרכזים בעולם כלל, הם יוצרים יותר נזק מתועלת ועולים הון תועפות למשלם המיסים. ניסיתי להמחיש לך את קו המחשבה של הבנק שלא מסתכל באופן חד מימדי כמוך. אין לי מושג מאיפה הכנסת לדיון את מחירי הדיור(וכן אני מסכים שהם מחירי בועה כבר יותר מעשור) אם אני מסכים עם מה שהם עושים שם? לא אבל מה דעתי שווה?
"כדי לטפל בזה הייתי מפעיל מכניס כמעט את כל מוצרי המזון לפקוח ממשלתי ושולט במחירים"
עד כאן, אני לא סוציאליסט ולא מוכן לדברים הללו, כן בעד לפתוח את השוק לתחרות חופשית ולתת לדברים להתנהל באופן טבעי אבל בטח שלא להכתיב מחירים.
לא ברור לי כלל הסמטוחה שעשית עם משפחות עשירות ומחירי הנדל"ן, הנהנה הגדול ביותר ממחירי הבועה היא מדינת ישראל שבוזזת את אזרחיה אם זה דרך קרקע או מיסים על הדירה אבל עזוב זה כבר דיון אחר, גלשנו פה למקומות שלא התכוונו.
אנוני,
השבמחקשוק חופשי הוא לא באמת חופשי. ברגע האמת כשהגיעו המפולות של 2008 כל חסידי השוק החופשי אצו רצו למקבלי ההחלטות והפד על מנת להושיע את AIG, ופרדי. בנקים נזקקו לנזילות והיחיד שיכול היה לתת להם אותה הוא הפד.
אתה לא אוהב בנקים מרכזיים - אתה יכול גם לא לאהוב יתושים. הם קיימים ויש להם תפקיד בכלכלה המודרנית. מדינת אי קטנה כמו ישראל מפעילה בנק מרכזי בדומה למדינות מולן היא סוחרת.
רק היום פורסם את הכתבה הבאה:
https://rotter.net/forum/scoops1/617252.shtml
כולנו רואים עליית מחירים בפירות וירקות וניצול ציני של הרשתות לעשות קופה.
תוך כדי, חקלאים משמידים סחורה כי כושר המקוח של הרשתות גבר והם מעדיפים לייבא ותוך כדי ללחוץ את המחירים עוד יותר כלפי מטה.
אפשר לדבר על שוק חופשי בו משפחה הוציאה 1,000ש"ח בחודש על סלולאר וכיום אותה משפחה מוציאה פחות מ- 100 ש"ח ועוד נשאר עודף.
אני בהחלט מאמיו ביוזמה החופשית, אבל לא מוותר על הרגולציה המדינתית בין אם עסקינן בבנק המרכזי שאת פעולותיו בקרתי בראש הדף והן את הרגולטורים השונים.
כל נושא הפירות והירקות שנרכשים ב- 1-2-3ש"ח לק"ג ונמכרים בתוך כמה ימים ב- 5-8-11ש"ח חייב בקרה של המדינה.
אני לא יודע אם חייבים להטיל פקוח על כל נושא המזון. יש פסאבדו כמות אין סופית של מק"טים במיוחד ביצור של מוצרים.
לגבי פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, ביצים, דגים טריים, עוף, הודו ובקר הייתי מטיל פקוח על המחירים בדיוק כמו שיש על שמנת 38% וחמאה שזולים ב- 30% ממוצרים אחרים שגם עליהם הרשת מרוויחה.
לא הייתי מכניס לפקוח מוצרי כמו שתייה ממותקת, אלכוהול, ממתקים, וכ"ו.
לא מסכים בכלל עם הטיפול בעסקים ע"פ פרמטר הירידה בהכנסות. לא רואה שום סיבה להחיות עסקים שאין להם עתיד אבל בוא נעזוב רגע עתיד בוא נדבר על ההוווה, לדוגמא איזה סיבה יש לממן עסק תיירות נכנסת אם אנחנו יודעים שבתקופה הקרובה העסק הזה לא יתרום דבר לכלכלה? למה צריך להחיות אותו? כשהדברים יחסרו לסדרם אפשר לעזור לעסקים בתחום "להניע" אבל עכשיו לחלק להם כסף במסווה של החייאת עסק כשאי אפשר לדעת מתי הסיפור הזה ייגמר? ממש לא.
השבמחקמישהו יכול לנחש אם לא מתחיל לנו סדר עולם חדש שמעתה נצטרך לחיות אחרת בריחוק האחד מהשני? אם עסק שלא מסוגל להתמודד עם המצב כיום למה להחיות אותו? מתרחש לנו כנגד עינינו תהליך אבולציוני של עסקים, מי שלא מסוגל לשרוד בימים אלה כנראה שאין זכות קיום לעסק. המדינה לא יכולה לבצע החייאה בכל העסקים, היא כן צריכה לעזור לעסק לבצע התאמות למצב, למשל אספקת משלוחים לדוגמא אבל להחיות עסק סתמי כמו אולם אירועים? באמת? ממש לא נראה לי, יתכבד בעל העסק לסגור במיידית, שיחזיר את הנכס לבעל הבית שיחליט מה לעשות איתו.
איזה סיבה יש לממן עסק תיירות נכנסת - לא מממנים אותו אלא שומרים עליו חי על מנת שיוכל לחזור לפעילות ועושים זאת בעלות נמוכה אל מול החלופה שהעסק ימות , יגרמו הפסדים גדולים לכולם וידרשו השקעות להקים הפעילות מחדש
השבמחקלהחיות עסק סתמי כמו אולם אירועים? - שומרים עליהם בחיים כי האלטרנטיבה אלו פשיטות רגל של עסקים ואנשים פרטיים שיפרנסו עו"ד לשנים רבות שבעלות יחסית נמוכה ניתן למנוע זאת ע"י תמיכה וגישור התקופה. כפי שכתבתי צריך לבצע הבחנה בין סוגי העסקים ובאמת לעסקים מתחום האירועים יש להתייחס באופן קצת שונה ו "לפזר את הנזק" גם לבנקים המממנים אותם וגם לבעלי הבתים המשכירים להם השטחים
ההנחה שלא מתחיל סדר עולם חדש ובקיץ הבא החיים ישובו למסלול. אם תוך מספר חודשים יתברר כי ההנחה הזו שגויה, כל העולם יאלץ לחשב מסלול מחדש
למה צריך לשמור עליו חי? למה צריך בכלל עסקי זומבי? הפכנו ליפן? כשישתנה המצב(אם ישתנה) אפשר לעזור בהרמת העסקים מחדש אבל למה להזרים כספים לעסקים שאי אפשר לדעת אם אי פעם יהיו עוד רלוונטים לימינו? למה כל סגירת עסק חייבת להסתיים בפשיטת רגל? אי אפשר להוריד את השאלטר וזהו? כן יש עסקים שזה קצת יותר מורכב אצלם מאחרים אבל מרבית העסקים לא כאלה. אנשים חייבים למצוא את מוקמם בחברה מחדש אין מה לעשות, לתת החייאה מלאכותית סתם דוחה את הקץ ויגרום רק יותר נזק בעתיד, מה גם שאני לא סומך כהוא זה על חלוקת כספים פוליטית, כל מה שהם נוגעים רק נזק.
מחקדעתי היא שמחשבים מסלול עכשיו ואם דברים ישתנו מחשבים שוב, להתפלל לחיסון או פתרון זה טוב אבל לא פרקטי בעיני, צריכים להיות מעשיים וכמה שיותר מהר.
"למה כל סגירת עסק חייבת להסתיים בפשיטת רגל? אי אפשר להוריד את השאלטר וזהו?" - אתה כנראה מעולם לא בניתה עסק. לעסק יש הלוואות, השקעות, שטח שהשקיע והתאים אותו (משרד / אולם שמשלם עליו שכירות ) , ציוד, מלאי. בעל העסק צריך להתפרנס - יש לו משכנתא, צריך לקנות אוכל ודלק לרכב, להשקות את הדשא בכני הארועים וכו. בעל הנכס גם לו יש משכנתה והוצאות של פחת ותיקונים .
מחקאין ספק שיש עסקים שאפשר לסגור בקלות וללא נזקים, אז גם רמת ההנשמה של הוצאות קבועות שהם מקבלים היא קטנה מאוד. יכול להיות שאתה לא מבין את העניין, אך עובדה שכך כל העולם עובד. 1929 היתה דוגמה לדרך שלך - זה הסתים במלחמת עולם שניה.
כמו שאמר יאיר לפיד לנתניהו היום בכנסת, תלמד לכבד את אלה שסביבך. זה שאני לא חושב כמוך לא אומר שהוא חסר מושג, כן בניתי עסק, למשפחה שלי יש עסק, ברור וידוע לי מה ההתחייבות שיש לעסקים אבל כמו שאמרתי, רוב העסקים המושבתים כיום הם לא מה שאתה מתאר, לרובם אין משכנתא(אולי חוזה שכירות). מלחמת העולם התחילה בגלל המשבר הכלכלי של 1929? האומנם? זאת הייתה מערכה שניה של מה שהתחיל כעשרים שנה לפני במלחמת העולם הראשונה, אולי אתה רוצה להטיל את האשמה גם של מלחמת העולם הראשונה במשבר של 29?
מחקלעסקים אין הלוואות? לבעלים אין משכנתא על אולם ארועים או משרד שרכש?
מחקמלחמת העולם השניה החלה בגלל משבר 1929 שהביא לעליה של תנועות לאומיות / פשיטיות באירופה.
תקרא ותלמד: https://www.britannica.com/topic/20th-century-international-relations-2085155/The-origins-of-World-War-II-1929-39
אני כנראה לא משהו בהיסטוריה אז פניתי לגוגל בשאילתה וזה מה שצץ לי
השבמחקThe major causes of World War II were numerous. They include the impact of the Treaty of Versailles following WWI, the worldwide economic depression, failure of appeasement, the rise of militarism in Germany and Japan, and the failure of the League of Nations.
אתה החלטת לקחת סיבה אחת ולהפוך אותה לסיבה היחידה, בפעם האחרונה שבדקתי אמנת ורסאי הייתי כמה שנים לפני 29.
שוב אתה בוחר לקחת חלקי דברים ולנתח רק אותם, כמו שאתה עושה בכל הטריידים שלך, את הטובים אתה מנוסס בכותרות ואת הנפילות כמו טסלה, נבידיה שטסו מאות אחוזים נגדך אתה מוריד לתהום הנשייה. אמרתי שאכן חלק מהעסקים כן חשופים למשכנתאות אבל לא כולם זה אולם אירועים. רוב העסקים זה עסקים ששוכרים חנות, משרד וכו, את המשכנתא של הבעלים אני לא מתכוון לממן, שימצא דיירים חדשים, יתכבד ויתבע את החברות שפשטו רגל לפיצויים.
מדהים, העולם מצא פתרון חדש, להיות נדיבים בכסף, לוחצים על הדפסה ויאללה לחלק כמו סוסים עיוורים על פני תהום.
אז לפחות אתה מסכים שמשבר 29 הוא לפחות אחד מ- 4 הסיבות העיקריות למלחמת העולם השניה....
מחקלגבי TSLA, שיהיה לי משהו לכתוב אעשה זאת, הבלוג שלי לא נועד לענות לבקשות הקהל ואת ההשקעות הקטסטרופליות שלי איני מסתיר הם כתובות בבלוג ואפילו מנותחות....
אני מבין שאתה נגד הדפסת כסף כי קיימנו את הדיון בנושא. את דעתי הבעתי אז אז אין מה לחזור רק נאמר שלמרות הדפסת הכסף בישראל השקל התחזק מאוד אז כנראה השד לא כזה נורא כפי שאתה מתאר...
במקרה הזה לא מדובר על שחור ולבן, למלחמה יכולה להיות אלף סיבות, אתה פשוט נחוש לשייך את זה בלעדית למשבר הכלכלי של 29 ואני לא.
מחקאני נגד יצירת יש מאין, זה קשקוש מוחלט שרק הופך כל משבר כלכלי ליותר ויותר נורא. השד כן נורא, השקל התחזק מול הדולר ששם מדפיסים עשרות מונים יותר מאיתנו, אפילו היורו הפאתטי עם כל האיחוד כרעי תרנגולת כבר עלה מעל 4 שקלים כאשר התחיל המשבר היה באיזור 3.8 כך שאני לא רואה התחזקות שקלית להוציא את הדולר שכבר אמרנו מה קורה בארה"ב.