יום רביעי, 25 במרץ 2020

חילוץ אל-על - תשתית לחילוצים הבאים - כיצד לבצע?



משבר הקורונה רק בתחילתו וכבר נדרשות פעולות ממשלתיות לשמירת תשתית חיונים של המדינה ואל-על , כחברה ישראלית עצמאית בה למדינה מניית זהב היא תשתית כזו.

אין ספק כי על אל-על לבצע מהלך התייעלות עמוק  - החל בשכר ותנאים  , דרך מספר העובדים הקבועים וכלה בתהליכי ונהלי עבודה ודרישת האוצר להראות חיסכון של כ- 200 מיליון דולר בשנה בהוצאות תפעוליות היא דרישה סבירה וככל שתתממש רק מדגימה את בורות השומן הקיימים בחברה.

יחד עם זאת, חילוץ של חברה פרטית ע"י המדינה אינה יכול לבוא ע"ח העובדים בלבד אלא על הבעלים לתרום  - הן בהשקעה הונית והן בפיצוי המדינה באמצעות הענקת אופציות למניות בחברה במחיר מימוש סמלי בתמורה להלוואות והערבויות שהמדינה מעניקה המונעים פרוקה של החברה ואיפוס הון הבעלים.

למעשה מדובר במימוש הדומה לתוכנית TARP של ממשל ארה"ב ב- 2008 שחילץ את המערכת הפיננסית ותעשיית הרכב.

כמה על הבעלים לתרום ולאיזה אחוז מהחברה תקבל המדינה אופציות הינו עניין פרטני שצריך להיקבע אך ככלל אצבע המדינה צריכה לדרוש פיצוי של כ- 15% לשנה על הסיוע שניתן שיורכב בדמות ריבית על ההלוואות ורווח ממימוש האופציות ככל שתהיה התאוששות בפעילות החברה.

באופן זה תוכל המדינה לחלץ חברות פרטיות אשר נקלעות למשבר ואפיקי הסיוע הרגילים באמצעות מערכת הבנקאות או קרנות הסיוע אינן יכולות לתת מענה. מרכיב ההון לו תיזכה המדינה יאפשר רווחים בחברות שיצלחו המשבר ויקזז הפסדים בחברות שבסופו של דבר לא יתאוששו כך שבשאיפה הציבור ירוויח על הסיוע הממשלתי שניתן לחברות הפרטיות.

אילו סקטורים המדינה עשויה להידרש לחילוצם? 

הדוגמה הטובה ביותר היא חברת דלק, הבעלים של תשתית קריטית למדינה הנקלעת למשבר נזילות חריף. על מנת למנוע חדלות פירעון שתוליך להפסדים כבדים לפנסיות של הציבור ותסכן את פיתוח תשתיות האנרגיה במדינה על המדינה לבצע השקעה הונית עד לבעלות של 100% בחברה , אין ספק כי בטווח של שנים בודדות המדינה תרוויח יפה מההשקעה וכמובן תמנע "תספורות" לחובה של החברה.

דוגמה נוספת הינה חילוצים של חברות ייזום בנדל"ן בתחום הבניה למגורים שתבטיח השלמת הדירות ומסירתם לרוכשים תוך בעלות חלקית / השתלטות המדינה על החברה.

כל הסקטורים שנפגעו - מלונאות, השכרת רכב, חברות מימון וניכיון המחאות, תעשיה ושירותים צרכים להיות מועמדים לחילוץ ממשלתי - תרומת בעלים, הלוואות / ערבויות מדינה תמורת אופציות להון מניות במחיר סימלי.

אני אומנם משתמש במילה "חילוץ" אך מדובר בהשקעה בעתיד המשק - בשמירה על ידע / תעסוקה / תחרות  מצד אחד תוך סיכוי לקבלת תשואה פיננסית נאה לטובת משלמי המיסים מהצד השני.










17 תגובות:

  1. אי אפשר לחלץ את כל המשק, אל-על היא מקרה ייחודי כי מדובר על בטחון המדינה אבל חברות לניכיון המחאות? מה עם הבחור שמוכר שניצלים, לא מגיע לו חילוץ? השכרת רכב, מלונאות ושאר ירקות ממש לא ראויות לחילוץ, שיעבירו את החברות לבעלי החוב, שום שקל מהמדינה לא צריך להגיע לבעלים שחלבו במשך שנים את החברות ולא מסוגלים להחזיק את הראש מעל המים 3 חודשים.

    לגביי דלק זה מקרה דלוקס, אם בקונסטלציה כולשהי ישאר לספר מלוב שקל בכיס באמת אפשר לכבות את האורות במדינה ואומר את זה מישהו שהעמיס השבוע אג"ח של דלק. החברה צריכה לעבור לבעלי החוב, לא למדינה ובטח לא להישאר אצל תשובה.

    השבמחק
    תשובות
    1. דעתי שונה. הבחור שמוכר שניצלים יכול לפנות לקרנו סיוע של המדינה ולקבל הלוואה בערבות מדינה בהיקף 85% אחוז. השאלה מה המדינה צריכה לעשות עם עסקים גדולים יותר שנדרש עבורם סיוע רחב יותר כתוצאה מהמשבר. חברה לנכיון המחאות היא כמו בנק ללקוחותיה - הבעלים ספג הפסדים ועשוי לסגור החברה ובכך יפיל גם את לקוחותיו (הוא מכיר אותם ולכן מוכן להלוות להם) , במצב של משבר נזילות יש חשיבות לשמור על חברות כאלו פועלות רך כמובן שתדרש תשרומת בעלים ופיצוי. כך גם חברות השכרת רכב - אם המדינה לא תסייע ויהיו פשיטות רגל , פחות חברות השכרה = פחות תחרות בליסינג, דומיננטיות גדולה יותר של היבואנים - זה יעלה למשק הרבה יותר מאשר מאמץ חילוץ שעשוי להיות ריווחי תוך שנה שנתיים

      מחק
    2. חילוץ לחברה חייב להיות לדברים שנוגעים לבטחון המדינה ותו לא. בדיוק קראתי ראיון עם גבי רוטר שזועק לחילוץ, גם אותו אתה רוצה לחלץ? הרי אם קסטרו "תפשוט רגל" תהיה פחות תחרות והמחירים יעלו לא?

      צריך להבין שכל חילוץ והזרמת כסף מהמדינה יוצא מהכיס ואנחנו נשלם על זה בעתיד, אי אפשר לחלץ את כולם והמטרה של המדינה היא לא להיות משקיעה כי אולי בעתיד היא תוכל להרוויח(מדינת ישראל היא וורן באפט?) אלה להחזיק את המדינה מתפקדת. עם כל הכבוד לחברת ניכיון צ'קים אפשר לחיות בלעדיהם, כולל חברות השכרת רכבים. שיפלו, זה יהיה קשה בהתחלה אבל בעתיד כולנו נרוויח, מה שנקרא ריסט לעולם העסקים. להמשיך להחזיק חברות זומבי הורג את הכלכלה בטווח הארוך, אתה מוזמן לראות מה קרה ליפנים. עדיף כאב גדול לתקופה קצרה מאשר כאב קטן ואינסופי.

      הלוואות זה בכלל פתרון קלוקל, עדיף כבר לגדוע את הנמק בתחילתו. חברות יהפכו לזומבי רק כדי לממן את החובות ולהתגלגל, זה הכי גרוע למשק.

      מחק
    3. התפיסה שאתה מייצג שלטה ב- FED של שנות ה- 20 של המאה הקודמת והביאה למיתון הגדול של 1929. הבנקים המרכזיים למדו את הלקח וב- 2008 ו- 2020 פועלים לספק נזילות וייציבות לשווקים והממשלות שופכות כספים לסיוע. המטרה היא לשמור על עסקים חיים על מנת שעובדים יקבלו שכר וכך גלגלי המשק (והכנסות ממיסים) ימשיכו לנוע ותקופת המשבר תתקצר דרסטית
      קפיטליזם ללא פשרות טוב לתקופות רגילות , הרסני למשק במצב מלחמה.
      הדוגמה של נכיון צ'קים היא מצויינת - שרות פיננסי לעסקים קטנים שלא מקבלים שרות מהבנק . תשמור על השרות שהם מקבלים - הם יחיו וימשיכו להעסיק אלפי עובדים, לא תשמור - אלפים יצטרפו למעגל האבטלה. עכשיו תכפיל פי 50 - הון עצמי של רבים יתאדה, הביקוש השולי במשק יקטן , שטחים מסחריים (משרדים / סדנאות) מתרוקנים, פחות ביקוש במשק , מיתון כבד וארוך שיעלה הון לממשלה (למשלמי המיסים) בדמי אבטלה, אובדן מיסים וכו'.

      תשאל כל בעל תפקיד שהיה מעורב במשבר 2008 בממשל וב FED. אם יש משהו שהם מצטערים עליו זה שלא חילצו את ליהמן ברטרס -לא חשוב כמה זה היה עולה. ההיסטוריה לימדה כי העלות האלטרנטיבית הסתכמה בנזקים של טרליונים

      מחק
    4. אז זהו שנקודת הראייה שלך קצרה משלי, נתת דוגמאות יפות 1929 ו-2008, אז בוא נראה מה קרה לאחר מכן. לאחר המשבר הגדול של 1929 באה פריחה של הכלכלה ואם להוציא את מלחמת העולם השנייה פריחה שהחזיקה מעל 50 שנה, מה הביא לנו הגישה ב-2008? 12 שנה של כלכלה בתרדמת עם בועת נכסים חסרי כל היגיון ומה עכשיו? שוב מחלצים את כולם העיקר להמשיך לתחזק את בועת הנכסים של העשירים כדי שהם ימשיכו לרכוש מטוסים פרטיים ויאכטות בעוד האדם הפשוט שיכול לשכוח מחילוץ יחזור לעבוד 30 שנה בשביל קירות ורכב טרנטה. ואללה עם כמה שאני קפיטליסט, יש גבול כמה אפשר "לפרגן" לשכבה העליונה בטענה שמצילים את הכלכלה ואת כולם. כמו התוכנית בארה"ב עכשיו, נותנים לאדם הפשוט פירורים(1200 דולר כדי שלא יגידו אח"כ שהוא לא קיבל) ואת הטריליונים על מי שופכים? על תאגידים כמו בואינג שהמנכ"ל שלה יגזור משכורת של 20 מיליון דולר כול שנה, נו באמת. הגישה הזאת של ברננקי של להצניח כסף לא פתרה שום משבר, היא רק דחתה אותו והעצימה אותו ותו לא.

      מחק
    5. אחרי המשבר של 1929 עלו הנאצים לשלטון בגרמניה והפשיסטים באיטליה וספרד. המיתון הסתיים רק כאשר העולם החל להתחמש לקראת מלחמה (הגדלה של הביקושים הממשלתיים). זה לגבי 1929.
      אני לא חושב שאם הממשלה משקיעה בחברה שמחקה ההן העצמי או שנכנסה למשבר נזילות שימחוק ההון העצמי וימנע החזק חובות לנושים עם מתן אפשרות לבעלים "לקנות" את חלקו התמורת הזרמה זה חילוץ לעשירים,. האם החילוץ של AIG ב- 2008 תוך מחיקת הבעלים הוא דבר רע? האם החילוץ של תעשיית הרכב ב- 2008 הזיק לכלכלה?
      המדינה צריכה , במשברים מסוג זה שאינם קשורים למחזורים כלכליים או כשלים ניהוליים , להיות לא רק המלווה האחרונה אלא גם המשקיעה האחרונה באותם מקרים שמצדיקים זאת. אפשר להתווכח מי זכאי לחילוץ ובאילו תנאים אך לטעמי יש חשיבות לשמור על תעסוקה ונזילות בשוק מאשר טהרנות קפיטליסטית.....

      מחק
    6. אגב - מדוע זה בסדר לסייע לעסקים שנפגעו כתוצאה מארוע ביטחוני (דרך מס רכוש) וזה לא בסדר לסייע לעסקים שנפגעו מסגר המוטל מכוחן של תקנות לשעת חרום?

      מחק
    7. בוא נעשה סדר, כשאני מדבר על עשירים אני לא מדבר בהכרח רק על בעל השליטה, אני מדבר על כל שדרת הניהול של החברות שגוזרים משכורות עתק ומתעשרים לפעמים מעבר לבעלי החברות, איפה ההיגיון שראש הפירמידה ירוויח פי 100 ממשכורת חציונית של עובד חברה? קפיטליזם כן, קפיטליזם חזירי ממש לא.

      מי אמר שזה בסדר? מדינה לא אמורה לטפל במקרי קיצון של עסקים, הם צריכים לדעת לגדר את עצמם ולחסוך לימים לא צפויים(ברבורים שחורים). אפרופו מוכר השניצלים, בשפעת העופות כשהמחירים זינקו והוא קרס מישהו חילץ אותו? למה לא? בשבילו זה גם שעת חירום. אין סוף לדברים הללו ואי אפשר וגם לא צריך לחלץ את כולם.

      חברות שלא עומדות בתשלומים צריכה לעבור לבעלי החוב, המדינה לא צריכה להיות חלק מבעלות על שום עסק(האם זאת לא סתירה לקפיטליזם שדוגל בהפרטה ולא הלאמה? צריך להחליט, אי אפשר להחזיק את המקל בשתי קצוותיו)

      מחק
    8. גידור כנגד "ברבור שחור" הוא בהגדרה חוסר הקצאה נכונה של משאבים במשק. הון עסקי צריך לעבוד במינוף המתאים לניהול עסקים במסגרת מחזוריות עיסקית , לא לשרוד פגיעת אסטרואיד. כשפוגע אסטרואיד, ברבור שחור אמיתי, תפקיד הממשלה לייצב המשק ולמנוע "עיי חורבות עיסקיים" המותירים מיליוני מועסקים ללא פרנסה.
      החשבון הכלכלי אגב הוא פשוט - בהינתן אותה עלות , מה עדיף - חילוץ עסקים ותשלום דמי אבטלה ומענקים ליצירת תעשיה מחדש או השקעה הונית בעסקים תמורת מניות ומניעת גל אבטלה.
      אם המדינה לדוגמה השקיעה במענק לצורך הקמת מפעל במסגרת החוק לעידוד השקעות הון , מפעל שיתקיים ללא בעיה במצבנורמלי אך כעת אין לו הזמנות והעלויות הקבועות יביאו אותו לחדלות פרעון. איזה הגיון יש בלתת לו ליפול בגלל סגר בריאותי? לא עדיף שהממשלה תהפוך לשותף שיצא עוד שנתיים ברווח?

      מחק
    9. לא ברור לי למה אתה חושב שאם המדינה מכניסה כסף לעסק כושל מחר הוא יפרח? אם העסק כזה מוצלח הוא ימצא את דרכו על הגל עם בעלים חדשים(בעלי החוב וכדומה). הזרמת כסף של המדינה לא מונעת שום אבטלה, את זה עושה הגל הכלכלי. אם לא יחזור לאנשים התאבון לשניצלים אחרי הקורונה לא יעזור שום כסף שהמדינה תדחוף לשניצליה, העסק הזה לא שווה כלום ואם כן יחזור לאנשים התאבון לשניצל אז לא צריך את המדינה, העסק ימצא את דרכו מעלה חזרה אם זה ע"י הבעלים הקודמים או בעלים חדשים. הזרמת כסף זה לא זרעי צמיחה או בניית עסקים, סתם בזבוז של משאב שמוקצה לרוב באופן שגוי(למקום ולעסק הלא נכון).

      אתה חי באוטופיה של ברננקי שלהמטיר כסף מחדש את הכלכלה, זה קשקוש, שום דבר ממה שקרה מאז 2008 ועד עכשיו לא קשור לכסף שהוא המטיר, זה היה קורה גם בלעדין ואף טוב יותר ללא בועת נכסים נוראית שלא נראתה מעולם.

      מחק
    10. רק מיעוט קטן של עסקים המגיעים לידי מפרק נמכרים לצד ג'. הנושים הם בדר"כ בנקים / מוסדות פיננסיים וספקים שאין להם עניין בשיקום , את המפרק מעניין שכרו . בזמנים רגילים זו לא בעיה - נושים מפסידים קצת העובדים מוצאים מקום אחר. כאשר 20% מהמשק מגיע למצב כזה, ההפסדים של הנושים גדולים מאוד, הן עצמם בסכנה, לעובדים אין לאן ללכת.
      הבעיה של 2008 אינה מה בוצע ב 2008 אלא במקבלי ההחלטות לא פעלו החל מ 2013 להחזיר את משור הריבית לנורמליות ובכך סייעו לניפוח חוזר של בועות.

      מחק
    11. המחזור הכלכלי המתחדש יצור עסקים חדשים ומקומות עבודה, אין ואקום.

      אחרי 2008 כבר לא יכלו לחזור יותר לריבית נורמלית, זה כמו ליפול לחור שחור, להזכיר לך מה קרה בסוף 2018 כשהפד העלה ריבית ל-2.5? השוק קרס ומיד הפד עשה רברס. אי אפשר לחזור יותר לריבית נורמלית תודות לכסף של ברננקי. פתרון של המטרת כסף זה לא טיפול אמיתי בבעיה, זה טיוח שנמשך כבר מעל עשור.

      מחק
  2. הערה קטנה : דלק קבוצה היא חברת אחזקות שאין בעיה אם תפשוט רגל. אפילו אפשר להגיד אותו דבר על דלק קידוחים, שנמצאת פחות בסכנה

    השבמחק
  3. אהבתי את הויכוח, שני הצדדים הציגו טיעונים טובים לעמדתם, מי צודק?
    אני נוטה לעמדת ההתערבות המינימלית, לצורך העניין אם אל על תפשוט את הרגל מה שסביר שיקרה, בעלי החוב יקחו את השליטה על החברה יקרעו לחתיכות את הסכמי העבודה האנכרוניסטיים של החברה עם העובדים שחנקו את החברה עד היום, יצרו מחדש הסכמי עבודה בריאים ורזים יותר, ואז לחברה יש בעתיד סיכוי לשגשג.
    יש לשמר רק את הפעילות השוטפת של הבנקים והמערכת הפיננסית ועזרה נקודתית לאנשים לא לחברות.
    אני גם חושב שהתערבות הפד בארצות הברית התחילה בכוונות טובות אבל נקלעה למבוי סתום וגרמה ליותר נזק מתועלת... ועכשיו המצב הגיע לאבסורד שהפד מזרים טרליונים על גבי טרליונים, ובסוף מעצים ומחזק את פיצוץ הבועה שתהיה הרסנית הרבה יותר

    השבמחק
    תשובות
    1. התסריט שלך לאלעל לא מציאותי. בעלי החוב אלו בנקים זרים שמימנו רכש מטוסים המשועבדים להם. הם יעשו לאלעל בדיוק מה שסיטי בנק עשה לדלק. יממשו הערבויות, ימכרו המטוסים. ואז מה יעשה המפרק? מי יקנה עובדים בלי מטוסים? כמה זמן תיקח ההתארגנות מחדש? מי ישלם לעובדים עד אז? כמה מהעובדים ימתינו לחזרתם לעבודה ולא יחפשו משהו אחר? אלעל נופלת, ללא הלאמה החברה תעלם.

      מחק
    2. הדיון בהחלט מרתק ולדעתי זאת הסוגייה הכי חשובה מכל מה שקורה בעלם אחרי 2008. הרי זאת באמת דילמה משמעותית - האם להציל מוסדות קורסים או לתת לכל האלמנטים החולים במערכת ליפול ואז לחכות שמערכת תאתחל את עצמה. מאוד קשה לענות על זה והנסיון המינימלי שיש לנו הוא 1929 (לא להתערב) ו-2008 (להתערב בצורה מסיבית). תפיסה אישית שלי היא להתערב איפה שחייבים (בנקים גדולים, חברות בסגנון של בואינג בארה"ב או אל על אצלנו). אבל התערבות כזאת כנראה באמת צריכה להיות בתנאים שמדינה גובה מחיר מבעלי מניות נוכחיים. כמו כן יש לתמוך ברמה מינימלית ביחידים שנשארים ללא מקורות פרנסה, במיוחד במשבר מסוג שאנחנו חווים עכשיו שהוא זמני מטבעו. אבל מה שנוצר בעולם אחרי 2008 זאת מפלצת שאף אחד לא ידע מה לעשות איתה מלבד להזין אותה (להזרים טריליונים כל פעם כששוק בוכה כמו תינוק ואז מאכילים אותו כדי שיירדם סוף סוף, ע"ע דצמבר 2018). כמובן אף אחד לא יודע איך הנסיון התערבות של 2008 והמשכו ב-2020 יסתיים אבל מצב הזוי כאשר לזמן אין ערך ומלווה משלם ללווה כדי לממן אותו הוא משהו שלא מסתדר עם שום הגיון. כמו כן, האנפלציה שכולם חיכו בעקבות ההזרמות החל מ-2008 משום מה לא הגיע (ואפשר לדבר על הסיבות לכך - ייצור יתר בכל העולם, התפתחויות טכנולוגיות, נדידה של האינפלציה לנכסים פיננסיים וכו') אבל זה עדיין נשמע לי פשוט לא הגיוני כי אם אפשר לבטל ירידות בשווקים כל פעם ע"י קנייה של נכסים מצד של בנקים מרכזיים אז אולי המציאו פה נוסחה מנצחת ומעכשיו יהיו לנו רק עליות?

      מחק
    3. שלום איציק, אין לי ויכוח עם המשקיע רק דיון ודרך חשיבה שונים זה הכל. אני אישית מאסתי בהתערבות מסיבית בחברות ענק ואת החברות הקטנות והעצמאים מזניחים, דווקא אלה שסוחבים את המדינה על הכתפיים נזרקים מהאלונקה.

      לאל-על אמרתי שצריך לעזור רק במקרה שזה מקרה יחודי של בטחון המדינה, מעבר לזה ולעוד אולי מקרים ממש נקודתיים אסור להתערב כלל. אגב אם כבר עסקינן ב-2008, מדינת ישראל לא חילצה אז אף אחד והפלא ופלא, החיים המשיכו מאז, בארה"ב הזרימו טריליונים ומה השיגו חוץ מבנקים מפוצצי נכסים במחירי בועה? כלום ושום דבר, הנה שוב הם באותה הבעיה, הקורונה זה רק הטריגר, הבעיה הייתה ונשארה בעינה.

      מחק

ממתין לאישור