פוסט מיום 18/9/2021
בהמשך לפוסט על הצורך בהדפסת כסף למימון ההוצאות בגין הקורונה , ניתן לראות מטבלה מעלה את היקף הזרמת המזומנים של בנק ישראל לשוק ולבנקים.
ניתן לראות באופן ברור כיצד סיוע לבנקים החרום באמצעות עסקאות ריפו אג"ח ו-החלף דולרי הסתיימו ביוני-יולי ובקביל המשיך בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתי והחל לרכוש אג"ח קונצרני.
חשוב להבין כי ההחלטה להתחיל לרכוש אג"ח ממשלתי במרץ 2020 לא נועדה למממן את פעולות הממשלה אלא לייצב את שוק האג"ח ובעקיפין למנוע עליית תשואות על מנת להוזיל את עלויות המימון של הממשלה אך המשך הרכישה בחודשים מאי - אוגוסט 2020 בוצע כבר בסביבת שוק אג"ח רגוע בו תשואות האג"חים הממשלתיים לטווח ארוך חזרו לרמתם טרום המשבר . למעשה כבר בתחילת אפריל 2020 האג"ח הלא צמוד ל- 10-20 שנה חזר לתשואות של תחילת ינואר 2020.
אז לשם מה הרכישות? לתמוך בגיוסים החריגים של הממשלה.
אם זה המצב, אולי כדאי להפסיק המשחק ושהממשלה פשוט תנפיק אג"ח ישירות לבנק ישראל ובזה יסתיים העניין?
יש מי שחושבים שהעניין טכני בלבד אך הוא לא. אחד הטיעונים להנפקות האג"ח הגדולות (והיקרות ביחס לגיוס בארץ) של המדינה בחו"ל היה כי "הגיוס בחו"ל מאפשר גיוס מהיר וגבוה בבת אחת, בעוד הגיוס בארץ נעשה באופן עקבי ו"חלק". לכן, הגיוס בחו"ל היה מחויב המציאות לאור המשבר שפקד את המשק הישראלי, בעקבות ההגבלות שהוטלו בניסיון לצמצם את התפשטות הקורונה. "
כידוע אגף החשב בכללי באוצר יודע להסביר כל נתון , לכל כיוון בבטחון רב אך כשלבנק ישראל עתודות מט"ח של למעלה מ- 100 מיליארד דולר מה הבעיה לגייס ממנו כסף בשעת משבר? לתומי חשבתי שבדיוק לכך נועדו העתודות - לתמוך בפעילות הממשלה והמשק בשעת משבר.
לגיוס בחו"ל יש מחיר יקר (זוכרים "ארביטרז הסיכון" - כשמגייסים בחול משלמים אותו...) וגיוס של 29 מילארד ש"ח יעלה הרבה יותר מ- 10 מליארד ש"ח לאורך חיי האג"ח שגוייסו.
נניח ובמקום לגייס 3.64 מיליארד ש"ח ל- 100 שנה בריבית של 4.5% המדינה הייתה מגייסת מבנק ישראל מק"מ בריבית 0.1% לשנה ולא משלמת אותו בסוף, במילים אחרות - "מדפיסה כסף" באופן ברור וחד. מה ההבדל בין ה- 3.64 מיליארד שהגיעו מחו"ל להדפסת כסף? 165 מיליון ש"ח בשנה בתשלומי ריבית לגופים מוסדיים בחו"ל. כמה רופאים ואחיות אפשר לממן ב- 165 מיליון ש"ח בשנה?
ככה זה שהמדינה לא מנוהלת אין קשר בין מה שצריך לעשות למה שעושים כי לחשב הכללי חשוב להתהדר בהנפקה ל- 100 שנה ברזומה אז מה זה 165 מיליון ש"ח לשנה בריבית?
וכאילו שזה לא מספיק, מי מייבא דולרים למדינה כאשר במקביל בנק ישראל רוכש דולרים על מנת להחליש את השקל? מישהו אחראי היה צריך לצעוק "משוגעים תרדו מהגג" , אבל כידוע אף אחד לא אחראי.
וכאן בדיוק טמון הכישלון של בנק ישראל - מצד אחד רוכש אג"ח בישראל "להקטין עלויות מימון הממשלה" ומצד שני שותק מול גיוסים יקרים של משרד האוצר המייבאים דולרים למדינה למרות שתפקידו לשמש יועץ לממשלה.
על בנק ישראל לאמר לממשלה באופן ברור - אנו במלחמה שאיננו יודעים מתי תסתיים, יש לנצל את רזרבות המט"ח ולגייס הלוואות בדולרים מהרזרבות ולהנפיק אג"ח שיקלי לבנק ישראל ל- 10 שנים שיממן את "קופסאות התקציב" לקורונה. בתום המשבר, לאחר התייצבות הפעילות במשק , חידוש הצמחיה והירידה באבטלה תוקם וועדה כלכלית שתחליט מה עושים עם חובות הממשלה לבנק ישראל - האם מוחקים , האם מגלגלים החוב בבנק, מגלגלים אותו בשוק ההון או שהמדינה תפרע מתקציבה השוטף. אך בינתיים אין כמעט עלויות ריבית.
במקביל לרכישות של אג"ח ממשלתי בנק ישראל החל לרכוש אג"ח קונצרני וזאת על מנת להוריד את פרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרני בקפצה מרמה של 1% בינואר 2020 ל- 1.6%-1.8% ביולי-אוגוסט 2020.
לכאורה בנק ישראל שואב השראה מבנקים מרכזיים אחרים בעולם ובראשותם הפד שהחל לרכוש אג"ח קונצרני אך נשאלת השאלה האם כל מה שהפד עושה צריך לשכפל בישראל? התשובה היא חד משמעית לא. רכישות אג"ח קונצרניות הן מעשה שלא יעשה בעת הזו.
הסיבה שלבנק ישראל אסור לרכוש אג"ח קונצרניות טמונה במבנה השוק הישראלי - מצד אחד פנסיית חובה הדוחפת סכומי כסף אדירים המחפשים אפיקי השקעה לטווח ארוך ומצד שני שוק אג"ח ישראלי לא לא ממש גדול. במילים אחרות בישראל יש עודף ביקוש להשקעות ביחס לשוק האג"ח הגורר ממילא ירידה משמעותי בפרמיית הסיכון אותה דורשים המשקיעים הישראלים ודוגמה טובה לכך הן ההנפקות האג"ח "האמריקאיות" המנצלות את כשל שוק זה.
מכיוון שפרמיית הסיכון של האג"ח הקונצרני משקפת את הסיכון בהשקעה האג"ח , אם בנק ישראל מקטין אותה ומוזיל את עלויות המימון לפירמות, הרווח של בעלי המניות גדל (פחות הוצ' מימון) על חשבון המשקיעים שמקבלים פיצוי מוקטן על סיכון גדול יותר . העברת הון מציבור הפנסיונרים לבעלי החברות הינו מעשה לא מוסרי!
תוצאה לא מכוונת של צעד זה היא כמובן הגדלת רווחי "ארביטרז הסיכון" לחברות נדל"ן אמריקאיות - היום יותר מתמיד כדאי לארוז אג"ח בדרוג AA ישראלי ולהנפיק חוב אמריקאי בהנחה אדירה על פרמיית הסיכון ששוק חופשי בארה"ב קובע. מילא העברת הון מחוסכי הפנסיה לבעלי מניות של חברות ישראליות, האם בנק ישראל צריך לתמוך גם בנדל"ניסטים שעובדים בארה"ב?
יתרה מכך, דווקא החברות המדורגות AA ומעלה בהם קונה בנק ישראל האג"ח הן השיכבה החזקה של המשק הישראלי וכתוצאה מכשל השוק בקביעת פרמיית סיכון נכונה לאג"ח סחיר , כשל זה אינו קיים כאשר בנקים באים לממן חברות קטנות יותר והפער בין פרמיית הסיכון שהבנק גובה מחברה בינונית לפרמיית הסיכון השוק גובה בחברה גדולה הוא עצום וגדל הרבה יותר בעיתות משבר.
בנק ישראל רוצה לסייע להקטנת פרמיית סיכון? - שיקדיש את המיליארדים הללו לסיוע מתוחכם לחברות הבינוניות (לדוגמה איגוח של הלוואות בנקאיות לסקטור זה ורכישתו ע"י בנק ישראל עם מנגנון loss-sharing)
לסיכום, בנק ישראל צריך להיות ער להשפעות של צעדיו על כלל הציבור ולהשקיע מאמצים היכן שצריך באמת ולא לחפש פתרונות "מתחת לפנס" שנזקם גדול מתועלתם.
שוב פעם הדפסות? תגיד עד שלא תראה מדינה קורסת אתה לא תרגע?! כבר כיום יש מאות אלפי ישראלים שהולכים לים ומקבלים כסף מהמדינה(חל"ת) עד אמצע שנה הבאה. כמה אתה חושב אפשר לסחוב אנומליה כלכלית כזאת לפני שהכל יתרסק? אגב בוא נלך עם הגישה שלך עד הסוף, בוא נדפיס 9 טריליון שקל, נחלק לכל אחד מיליון ונסגור את המשק, מה לא? כי כמה להדפיס זה בסדר כדי לממן בטלנות זה בסדר?
השבמחקאנ מבין שאתה מעדיף לשלם את החל"ת מכסף של פנסיונרים יפניים ולשלם להם 4.5% ריבית ל- 100 שנה ....
מחקכהרגלך אתה מבין מה שאתה רוצה להבין. אני רוצה להפסיק את החלם הזה ומייד. ממש לא בא לי לסחוב על הגב מאות אלפי מובטלים, יש פתרון קסם, תפסיק את דמי האבטלה ותראה בדרך פלא איך אנשים מוצאים את עצמם חזרה בשוק העבודה ולוקחים כל עבודה שיש. את הקרקס האמריקאי תשאיר לפד, אל תייבא לי לארץ "מחלות" כלכליות. הם יכולים להרשות לעצמם להדפיס דולרים שכל העולם מכבד(גם זה יגיע לסופו מתישהו), אנחנו לא.
מחקאני כותב על כיצד לממן הגרעון הממשלתי, אתה עונה שלא צריך ליצור גרעון. אתה מבין שזה לא נושא הפוסט?
מחקברור שזה כן נושא הפוסט, ברגע שאתה מנסה להציע רעיונות מימון משמע אתה תומך בגרעונות עתק חסרי היגיון. שישלמו ליפניים גם 1000% בשנה, ככה הנפילה תהיה מיידית ולא תיפול על דור העתיד שלא אשם בכאוס הנוכחי.
מחקכלכלת המאה-21, לשלוח אנשים לים ולהדפיס כסף, לאן הגענו?! לתפוס את הראש ולא להאמין שאנשים אשכרה מאמינים להבל הזה.
לדעתי,
השבמחקשורש הבעיה הוא הנפקת חוב ב- $, אירו, ין - למדינה כמו ישראל אסור שיהיה לה חוב במטבע זר.
תראה מדינות כמו טורקיה וברזיל שיושבות על קרקעות גדולות ומאות מיליוני בני אדם - הבעיה היא חוב במט"ח.
מדינה קטנה וחלשה כמו ישראל צריכה לקחת את המודל היפני של חוב במטבע מקומי בלבד.
אתה מספר על הפרש ריביות - אני מסתכל על זה אחרת וטוען שהפרש הריביות הוא משני לסיכון בנטילת חוב במטבע זר במדינה כמו ישראל.
לדעתי, יש לאלץ את משרד האוצר לבצע עסקאות החלף על כל החוב של מדינת ישראל בטח בשער חליפין של 3.4ש"ח ל- $.
לדעתי, בנק ישראל צריך להשקיע את הכסף שלו בנכסים זרים כמו מדדי S&P או אגרות חוב של מדינות חזקות כמו ארה"ב, סינגפור, יפן, גרמניה - אף ורק אם התשואה לפידיון נמוכה מתשואת המק"מ - באם בנק ישראל מנפיק מק"מ ב- 0.1% וקונה נכס שמניב לו 1% הוא יכול להמשיך את המלחמה הזו עד אין קץ. לאורך זמן S&P יעשה תשואה דו ספרתית שנתית כולל ירידות בשווקים ולא יקרה כלום אם 15-20% ממאות המיליארדים של בנק ישראל יושקעו במדדי רוחב בבורסות מובילות.
בסופו של יום, מדינת ישראל חייה על בעיקר היטק - עובדים בשכר גבוה שמשלמים שליש מהמשכורת שלהם כמיסוי - בלי תרגילים, בלי חברות ארנק, בלי קזוז הוצאות - כל חברה שמעסיקה 200 איש שקבלים 20,000ש"ח בחודש משכורת ומתוכה משלמים 6,000 ש"ח מס (כולל בטוח לאומי ומס בריאות) - כלומר המדינה מכניסה 1.2M ש"ח מיסי עבודה רק מבניין אחד שמגיעים אליו לעבודה 250 אנשים כל בוקר. תכפילו את הבניין הזה ב- 5,000 חברות כאלו ומדובר ב- 6 מיליארד ש"ח (כמובן שלא משנה אם העבודה נעשית מהבית דהיום).
החברות הללו מתמחרות את העובדים ב- $. בשיא המשבר בנק ישראל איפשר לשער החליפין להגיע ל- 3.35ש"ח ל- $ מה שאומר שפתאם עובד ישראלי יקר בכ- 10% משנה קודם ולכן את העובד הבא ישכרו בארה"ב, אוקראינה, הודו או גרמניה.
למדינת ישראל יש בעיית מיסים בשל הקורונה - הפתרון הוא שער החליפין שיהווה עוגן לקליטת עובדים דווקא בתעשיות העלית.עליית שער תייקר קצת את המוצרים המיובאים אבל מאחר ורובינו התחלנו לייבא עצמאית בגוד או ציוד אלקטרוני לפעמים בשליש מחיר דרך אתרי אינטרנט אז ההשפעה לא תהיה גדולה למעט דלקים שקונים בתחנת הדלק.
לדעתי, בנק ישראל פשוט נרדם בשמירה. לגבי משרד האוצר שמנפיק חוב ב- 4.5% ריבית מדובר בחלם, ורוע כלפי הקופה הציבורית.
לגבי מצב הקורונה בכללותו, הסגרים לא מקויימים באזורים נרחבים בארץ - את הצעירים בעיקר שלא נפגעים מהמחלה אבל מעבירים אותה אנחנו פוגשים יום למחרת במקומות העבודה והתור בסופר. בהינתן שהסגר בדיחה יש או לוותר עליו ולהגן על הזקנים והסימפטומטיים שהם בסכנה - עד כדי משלוח של מזון, רופא ותרופות עד הבית או ליישם סגר של כמה שבועות אבל לא סגר שנאכף רק איפה שקל - ע"ע תקיפת שוטרים רק לפני כמה ימים בחתונה המונית בכפר ערבי.