מחודש מרץ עת התפרצה הקורונה אני טוען כי בהיבט ההשקעות יש להתיחס לארוע כמלחמת עולם שלישית.
כמו במלחמה העולם סקטורים שלמים חדלים מלפעול, גרעונות הממשלות גדלים בקצב מסחרר , התל"ג האזרחי יורד באופן חד (אם מעקרים גידול בייצור צבאי) והעניין נמשך חודשים ארוכים ואף שנים.
יחד עם זאת , ההבדל הגדול בין מלחמה לקורונה הוא שהגרעונות הממשלתיים אינם מממנים תעשיית נשק אלא מממנים פיצוי לעסקים / אזרחים הנפגעים כלכלית בתוספת גידול חד בהוצאות על מערכת הבריאות. מדובר בכספים שרובם המכריע מוזרם למשק המקומי בכל מדינה ואינו מממן יבוא אלא מקביל לתשלומי אבטלה המהווים מנגנון "אוטומטי" של הגדלת הוצאות הממשלה בעיתות מיתון. הסיוע הממשלתי לעסקים ותשלום חל"ת לעובדים מאפשרים לרבים להיכנס "לשנת חורף" כל עוד עסקיהם סגורים מכורח צווים ממשלתיים וכאשר יהיה אפשר לפותחם בשנית, הם יהיו שם, מוכנים לפעול , אומנם עם נזקים כלכליים , אך קטנים מאוד ביחס למה שהיה מתרחש לולא סיוע המדינה.
על נושא מימון גרעונות הממשלה כתבתי באופן נרחב ונראה כי בנק ישראל אכן הולך בדרך של סיוע למימון הגרעונות ואף יותר מזה, רכישת אג"חים קונצרניים ע"י הבנק , שומרים על ריבית נמוכה לעסקים יציבים. אני עדיין מחזיק בדעתי כי המדינה צריכה למממן 50%-75% מהוצאות משבר הקורונה באמצעות הדפסת כסף ולא ליצור חובות שעליהם יש לשלם ריבית כך שמימון הסיוע לעסקים ותשלום החל"ת לא יעלה למשק הישראלי בהוצאות ריבית שנים בעתיד.
מצדה השני של המטבע , בישראל פרץ שלום. ההסכמים עם מדינות המפרץ ואפריקה אלו שנחתמו ואלו הצפויים להחתם , מסמנים שינוי טקטוני במצבה הכלכלי של מדינת ישראל אשר תהפוך להיות שותפת סחר משמעותית של מדינות המפרץ העשירות ומשקיעה ביזמות במדינות אפריקה. לא רק זאת, ההסכמים יאפשרו לנצל את מיקומה הגאוגרפי הטיבעי של ישראל כגשר בין אסיה-אפריקה-אירופה כשכבר אנו רואים את הניצנים הראשונים בדמות הפעלת קו הנפט בין אילת לאשקלון לייצוא נפט מפרצי לאירופה. חיבור נמלי אשדוד / חיפה המופרטים לקו רכבות עד למפרץ הוא רק שאלה של זמן כי ההתכנות הכלכלית לחיבור דרך ירדן היא ברורה כשמש.
למשק הישראלי נפתחים שווקים עשירים וקרובים שהיו סגורים בפניו , תיירות ערבית , הוזלה בלוגיסטיקה למזרח והכי דרמטי - כסף רב שמחפש השקעות בטכנולוגיה, תשתיות ונדל"ן מניב.
אם לא הייתה קורונה, שוק המניות הישראלי היה עולה ב- 20%-30% רק על סמך הציפיות .
עם היציאה ממשבר הקורונה , ישראל , כמו יתר העולם, תבצע קפיצת מדרגה בפריון המשקי תוצאה של שני תהליכים עיקריים:
- השני אימוץ "עבודה מרחוק" ע"י כלל המעסיקים במשק. איננו מבינים עוד את עומק השינוי אך די להבחין כיצד אוכלוסיית העולם מתרגלת לאינטראקציה באמצעות זום , מוסדות שמרניים ומפוקחים כמו הבנקים בשראל מאפשרים לעובדיהם להתחבר למערכות המיחשוב של הבנק מביתם , התרחבותם הדרמטית של השירותים שמעניקות קופות החולים מרחוק, סקטור ההי-טק המתרגל לפעול במפוזר ולהעביר חלק מהמפגשים בחו"ל לווידאו קונפרנס. גם ממשלת ישראל תפעל ביתר שאת להנגיש שרותים באמצעות האינטרנט.
היכולת להמיר אינטראקציה בינאישית (פגישה) בתקשורת מרחוק היא ליבת ההתייעלות אך היא תשפיע בעיקר על מפגשים "רחוקים" , כלומר במקום לנסוע לחו"ל או לעיר שכנה , חלק מהמפגשים יומרו בפגישות מרחוק אך אינני רואה שינויים דרמטיים בביקושים למשרדים . הפרדיגמה של "משרד" מספקת לא רק מקום לעבוד אלא בסיס לאינטראקציה בינאישית, בלתי פורמלית התורמת לא רק לעסק אלא לבריאות הנפשית של העובדים. האם יהיו חברות שינסו להרחיב את העבודה מרחוק ולנסות לצמצם שיטחי משרדים? בוודאי . אך הם במהרה יגלו , בוודאי במקומות בהם שיעור תחלופת העובדים הוא יחסית גבוה, כי הדבר יוצר קשיים שאת חלקם לא רואים היום שכן צוותים המכירים אחד את השני עברו לעבוד מהבית ועדיין אין נסיון במה ההשפעה של כניסת עובדים חדשים למסגרות של עבודה מרחוק.
לפיכך התחזיות כי למשבר הקורונה תהיה השפעה ניכרת על שוק הנדל"ן למשרדים לדעתי אינן במקומם, למעט ירידה בביקושים הטיבעית למיתון עמוק.
מהקדמה ארוכה זו ניתן להניח מספר הנחות כלפי העתיד:
היי משקיע
השבמחקבנושא אחר האם אתה עדיין מחזיק במניות הבכורה של פאני\פרדי? עתה אחרי בחירתו של ביידן?
אני עדיין מחזיק אך התקווה היחידה שלי היא בית המשפט (לאחר שגם טראמפ הכזיב) וזה יקח שנים ארוכות נוספות...
ממשל טראמפ קידם מאוד התהליך - יש החלטה על ההון שצרכיות החברות להחזיק, יש יועצים לגיוס הון ובמקביל בתחיל דצמבר דיון משפטי חשוב. לדמוקרטים, שימור משכנתא ל- 30 שנה היא ערך חשוב כך שהדרך לסגירת ה- GSE חסומה , אז מה נותר? לשחרר אותם באמצעות גיוס הון. האם 2021 תהיה שנת השיחרור? אין לדעת בגלל משבר הקורונה אך אנו מתקרבים....
מחקמשקיע,
השבמחקלדעתי, אתה טועה בהיבט של שטחי משרד.
המשרד ישאר, חברות עשירות ובינלאומיות יחזיקו בשכירות יקרה נדלן מניב.
הרבה מאוד חברות יוותרו להערכתי על עבודה מהמשרד לטובת עבודה מהבית כשהמשרד ישמש לארועים חברתיים, מפגש עם לקוחות, פגישות עבודה,... בהרבה מאוד חברות בטח אם מדובר במשרדים בשכירות ניתן להקטין את השטח בכ- 80%. תאר לך מצב שחברה מוותרת על משרדים במרכז ת"א ומעלה את שכר העובדים בממוצע ב- 5,000 ש"ח בחודש. אותה חברה יכולה כעת לגייס עובדים אפילו מירושלים או רמה"ג או בקעת הירדן או צפת. אותם עובדים לא יהיו מחוייבים למגורים במטרופולין של ירושלים ויעשו את רב העבודה מהבית כשיש מפגש שבועי לפגישות קבוצה, ודיונים וחלוקת עבודה מהמשרד. עדין אם יש לקוח שמגיע תהיה חובת הגעה למשרד.
כשזה יקרה, החברה לא צריכה לשלם שכירות יקרה, ארנונה עסקית, לשלם נסיעות או לדאוג לליסיניג לעובדים, לא לדאוג למזוג אוויר בחורף ובקיץ, לא לנקות שירותים, לא לדאוג לצוות ניקיון גדול או אבטחה גדול.
כעת אותה חברה יכולה לגייס אוכלוסיות שטרם היו נגישות אליה כמו נניח עובד מירושלים שיעבוד בחברה שיושבת בנתניה - לא מרחק מעשי לנהיגה יומיומית בתנאי פקקים אבל פעם בשבוע לא נורא. או אותה חברה מנתניה תגייס עובדת מטבריה ולקראת מפגש עם לקוחות נניח פעם בחודש תעזוב את ביתה מוקדם ותגיע עד נתניה.
השנוי כאן להשאר בהיבט של נגישות לכח אדם, חסכון בעלויות והעיקר זה עדין מאפשר להנהלה לבקר את כמות ואיכות עבודתו של העובד.
אגב, ראה הגשת תביעה לאחר שכבר ניתן פס"ד כנגד ברוקלנד ומנוי נאמן ופעולותיו מזה כמה שנים, ברוקלנד שגייסה אג"ח בישראל ופעילה בארה"ב טוענת שלביהמ"ש בישראל אין סמכות כנגדה וכל ההליכים המתנהלים הם ללא סמכות - האם זה מה שהיתה טוענת לו ביהמ"ש והנאמן היה פועל לטובתה?
https://maya.tase.co.il/reports/details/1333188
jsphs007
השבמחקאין סוף מחקרים הוכיחו שמה שמחזיק עובד הייטק בחברה זה לא המשכורת זה העניין בעבודה הקשרים עם הקולגות וכל ההווי הכללי
בתור איש הייטק שעובד מהבית, החוויה שונה לחלוטין, זה לא אותו הדבר, לטוב לרע
ברור שיש זמנים ואנשים שיעדיפו לעבוד מהבית אבל זה לא 80% אלא נוטה יותר לכיוון ה 50% , וגם אז , ברגע שתהיה תחרות ותדע שמי שבא למשרד הוא בעל סיכויים גדולים יותר לקידום בתפקיד ובמשכורת, נחזור מהר מאד למצב שרוב האנשים באים למשרד
ועדיין, מודל היברידי הוא מצויין לכולם, נשים בהריון ועם ילדים קטנים יוכלו לעבוד מהבית, רק שאני לא חושב שהרוב יעבדו מהבית
היי,
השבמחקבהמשך לעליות ופדיונות של מרבית האגחים ומימוש מתבקש של חלקם, אשמח אם תוכל לשתף באיזה מניות השקעת?
תודה, תמיר
משקיע,
השבמחקלדעתי, חברות כמו לייבפרסון וצק פוניט כדוגמא מוותרות על נדלן - לייבפרסון לגמרי, צק פוניט תשאר עם הנדלן בבעלותה ומעט שכור ולא תשכור עוד חרף שגייסה עוד עובדים.
לעבודה מהבית יש יתרון כספי מובהק. ארנונה עסקית, ליסינג שיורד מהנטו של העובד, שכירות במקום נוצץ,....
אתה טוען שמה שמניע את העובדים הוא לא שכר. יצא לי במהלך חיי מספיק עובדים שבעבור 4,000 ש"ח נוספים בחודש לברוטו עברו למקום חדש בלי למצמץ.
רב משקי הבית גם כשאחד העובדים עובד בהייטק די גומרים את המשכורת החודשית ועוד כמה אלפים הוא תוספת מכובדת.
אין חולק שלעניין בעבודה יש עניין חשוב בהשארותו של עובד.
ימים יגידו אם הצדק יותר עימי או עימך.
לא משקיע ענה לך אלא אני
השבמחקחברות הייטק לא מחפשות לחסוך כסף, הם מחפשות להצליח. להגיע לשוק בזמן עם המוצר הנכון ולהקדים המתחרים.
העלויות של משכורות ומשרדים בטלות בשישים לעומת הההכנסות אם מצליחים מסחרית.
לכן, למה לסכן את ההצלחה בחסכון קטן יחסית בעלויות? ואיך תמשוך עובדים כוכבים חדשים ללא משרדים נוצצים ?
אל תטעה , אני לחלוטין בעד שילוב עבודה מהבית, כלומר מודל היברידי, אבל חברה שתגיד לי שאין לי אופציה לבוא למשרד כשמתחשק לי, לדעתי יכולה לסגור הבסטה.
3718, אני מתנצל - פספסתי שאתה ענית ולא משקיע.
השבמחקבכל שלב בעבודה יש אחד מאלו: למוד, כתיבת קוד, debug. עבודת מעבדה, כתיבת מסמכים, בקרה על תוצרים ו- review מול צוות הנהלה זוטר, מפגשי לקוח, מפגשי מכירות. תמיכה טכנית. תמיכה באתר הלקוח ועוד.
פגישות לקוח, באם צריך פעילות מעבדה, פגישות תקופתיות עם העובדים האחרים וההנהלה - כל אלו ראוי שיעשו ממשרדי החברה. כתיבת מסמכים, כתיבת קוד, הכנת תוכניות עבודה אפשר בקלות לעשות מהבית.
האם היקף העבודה מהבית יהיה 80% אן 50% או 20% ימים יגידו.
כוכב שמגיע למקום עבודה בגלל משרדים נוצצים אין לי מה להגיד עליו. אני מבין כי הטכנולוגיה מעניינת אותו, הוא קיבל אופציות באם החברה תצליח תהינה שוות מיליונים, הוא קיבל מענק חתימה של 100,000$ פטור ממס, הוא מכיר את ראש הצוות והם יחדיו היו מתכנתים בממר"ם בצבא. הוא עוזב מקום עבודה שהבוס הישיר שלו מזלזל בו בנוכחות כולם ובעוד הוא עשה את מירב העבודה בפרויקט הבוס שלו העלה לכולם את השכר למעט לו.
מנכ"ל לייבפרסון עלה לפני כמה חודשים לשדור ברדיו ואמר שהוא ויתר על המשרדים ברעננה - הויתור חסך בין 5,000-7,000$ לעובד. הוא חילק את כל המסכים והציוד במשרד לעובדים ומאז שהעובדים - עובדים מהבית התפוקה לא ירדה.
5000$ לעובד זה הרבה מאוד כסף, תחשוב אם תתן חלק קטן מזה לעובד עצמו.
צק פוניט מוותרת על נדלן, היא חברה שיש לה המקורות, אם היא עושה זאת סביר שהיא מבינה מה היא עושה.
כמו תמיד הכותב אוהב לדהור לכיוון הקיר במהירות 300 קמ"ש. כשהמגמה ברורה לכל הוא רוצה לשנות את העולם. כן חברות לא יעבדו 100% מרחוק והאחוז לא רלוונטי, המגמה כן וזה עבודה מרחוק. להיכנס לנדל"ן מניב זה ניסיון להכניס אצבע בעין ולהגיד הנה אמרתי לכם, רק שלא יסתיים בהתרסקות כמו בטסלה/אנבידיה ודומיהם בשביל הכותב.
השבמחקלגביי הכותרת אני דיי מסכים, השוק המקומי נראה מבטיח באופן כללי אבל כפי שכבר הבנתם לא בתחום שהכותב בוחר בו.
לגבי נדלן מניב, יש פה שני נושאים שונים:
השבמחק1) האם חברות הייטק יעבדו מהבית? אני איש הייטק שעובד בעצמאי מהבית ב +10 שנים האחרונות (הרבה לפני הקורונה), ואני קובע שזה לא פשוט כמו שזה נראה. אבל למה להתווכח? בואו נחכה עוד כמה חודשים כשהחיסון יגיע ונראה מה יקרה. אין ספק שמודל היברידי הוא טוב לכולם, אבל אני טוען שהעסק יתכנס חזרה ל 80% במשרד די מהר.
2) מה יקרה לנדלן המניב? מדובר בנדלן באזורים המרכזיים ביותר שמממן את העיריות של כולנו עם הארנונה שלו, האם אתם באמת מאמינים שהוא יזרק לפח \ ישאר ריק? ומי ישלם הארנונה לעיריות? המתכנתים שישבו בבית?
אתם מפריזים בדומיננטיות של ההיטק שיוותר על משרדים. ההוכחה היא טרנד ה- "משרדים המשותפים" בו עצמאים שוכרים שולחן עבודה. הם יכלו לעבוד מהבית והעדיפו שלא ואפילו משלמים כסף על כך. אין ספק שמי שגר רחוק ולוקח לו הרבה זמן להגיע למשרד יעדיף יום- יומיים לעבוד מהבית או ממשרד שיתופי ליד הבית, אך הוא צריך לעבוד במשרה שמאפשרת לו את זה. רוב המשק זה לא הייטק. רוב המשרדים לא מושכרים לחברות הייטק. המשק במיתון, תהיה עצירה טיבעית בבניה של משרדים חדשים , כנראה נראה החלטה לאפשר הסבת בנייני משרדים ישנים בערים למגורים והשוק ידיע מהר מאוד לשיווי משקל , בעיקר כאשר המשק יחזור לצמוח
השבמחק