שורט DGLD - עדכון - סגירת התעודה והחלפת פוזיציה ל- BAR / GDX

לפני שנה בדיוק חנכתי פוזיציית לונג זהב מסיבות שפורטו בפוסט מטה.

הפוזציה הניבה כ- 50% תשואה עד תחילת יולי 2020 כאשר מנפיק התעודה CS החליט לסגור את  DGLD כחלק מסגירה רוחבית של תעודות ממונפות.

הסגירה העניקה הזדמנות לבחון שוב את ההתייחסות שלי לזהב שהולידה השקעה בתעודה BAR המחזיקה בזהב פיזית ו ב-  GDX המשקיעה בחברות כריית זהב.

יש להתייחס ל GDX כהשקעה ממונפת בזהב שכן אם מחיר הזהב עולה, הרווח הגולמי של כורי הזהב גדל בקצב גדול יותר ואם תיתפתח "בועת זהב" מכפילי הרווח של החברות יגדלו אף הם.

אם באוגוסט 2019 השקעתי בזהב בתור גידור לשוק מנופח, באוגוסט 2020 תזת ההשקעה שונה ונסמכת על הנסיון ממשבר 2008 שהביא את הזהב לרמה של כ- 1900 דולר לאונקיה במקסימום כפועל יוצא מהחששות האינפלציוניות של ההקלות הכמותיות והצטרפות  של משקיעי ריטייל רבים למגמה.

ההזרמות של 2008  מחווירות לעומת ההזרמות של 2020 ו"משקיעי רובינהוד" זו תופעה שלא ניתן להתעלם ממנה (כן... טסלה...) כך שהזהב צפוי להמשיך במסעו צפונה  ורק כאשר אראה "שיח משקיעים" ער כסימן שכולם קונים יהיה זה סימן להתחיל לצמצם הפוזציה.

פוסט מקורי מיום 12/8/2019

דולר מתחזק, שערי ריבית בעולם שוב במגמת ירידה, התנודתיות עולה, השוק נסוג מרמות שיא  - כל הסימנים המעידים כי השוק בלחץ כבר כאן.

באופן טבעי תנועות ההון הן לכיוונים בטוחים כמו אגרות חוב ממשלתיות וזהב.

פעמים רבות כתבתי שאינני מאמין בסחורות וזהב כהשקעה אך כעת האני מוכן להיכנס לפוזיציית לונג זהב אך באמצעות כלי שלהערכתי יקטין מאוד את הסיכון אם אני טועה...

DGLD היא תעודה ממונפת X3 על שורט זהב. כלומר ביצוע שורט על תעודת שורט היא למעשה פוזציית לונג.

מדוע ללכת בדרך זו ולא פשוט לרכוש זהב? משני טעמים - כנגד תעודה ממונפת X3 פועלת רוח נגדית של דעיכת מחיר בגין התנודתיות (Volatility Decay) כך שגם אם מחירי הזהב ירדו עלייה המחיר בתעודת השורט הממונפת  תתמתן ואולי אף תתאיין אל מול ההפסדים הנגרמים ממינופה. מנגד ההיסטוריה מלמדת כי המשקיעים נוהרים לזהב בעיתות משבר כך שמדובר מבחינתי בגידור זול למרכיב הלונג בתיק.

המכירה בוצעה בשער 29.3

אפשר לחזור לשורט VIX - הפער בין תנודתיות השוק ל VIX

 

ההשקעה בדיבידנד השונות , כלומר שורט תנודתיות השוק הינה תהליך מתמשך עם הרבה חלקים נעים ופעמים רבות המשקיעים שוכחים לתת את הדעת לדברים הבסיסיים.

אחד הדברים הבסיסים שנראה לי כי נשכחו היא העובדה שפוזציית שורט תנודתיות טובה היא כזו שיחס סיכוי סיכון שלה הוא טוב אך נראה , לפחות עפ"י חלק מהתגובות בבלוג בחודשים האחרונים, כי המדד היחידי להשקעה הוא "מה גובהו של ה- VIX".  

בעוד אני בהחלט מסכים כי לערכו של ה- VIX חלק משמעותי בהחלטה על גודל הפוזציה וגידורה, ישנם מרכיבים נוספים שחייבים להתייחס אליהם.

המרכיב החשוב הראשון הוא כמובן מבנה עקום החוזים העתידיים. כאשר העקום בבקוורדיישן, אחזקת פוזציית שורט עולה לא רק עלות השורט אם מבוצע שורט XVV אלא לכך יש להוסיף את עלות גלגול החוזים הפועלת לרעת המשקיע.

לא רק זאת, במצב של עקום שטוח או בבקוורדיישן , ספוט VIX גבוה או שווה ל- F30 משמע אין שום הגנה בפני עליית ה- VIX שמייד תגרור את F30.

היום המצב שונה לחלוטין, עקום החוזים בקונטנגו גבוה של 10% והפער בין F1 ל- ספוט VIX עומד על 11%:

בעוד עקום החוזים העתידיים ונושא הקונטנגו מוכר, הפער בין תנודתיות השוק (המדודה) לערכו של VIX (התנודתיות הצפויה) כאינדיקטור לשורט VIX הינו פחות מוכר והוא מוצג בגרף שבראש הפוסט.

כפי שניתן לראות, מאז החל משבר הקורונה תנודתיות השוק הייתה גבוהה או נמוכה במקצת מערכו של VIX כלומר לא הייתה כל פרמיה בין התנודתיות בפועל לבין התנודתיות הצפויה , כלומר לקנות VIX לא "עולה" בפרמיה על התנודתיות הנוכחית משמע מי שמוכר ה- VIX לא נהנה מפרמיה זו - אז מדוע למכור?

התשובה ל-  "מדוע למכור"  היא  - "כי ה- VIX   גבוה". זו תשובה טובה , בוודאי לאחזקה ארוכת טווח, אך הסיכון להיתפס בקפיצת תנודתיות בשוק המתרגמת לקפיצה ב- VIX שתגרור מייד קפיצה של F30 כי התמסורת ביניהם היא הדוקה כי אין "פרמיית ביטוח" הוא גדול ומבחינתי זה יותר הימור מאשר השקעה ולכן לא היה טעם לכתוב על שורט VIX. 

היום המצב השתנה וניתן לראות כיצד השבועות האחרונים נפתח פער קבוע וגדול בין תנודתיות השוק ל- VIX כך שרמת הסיכון בביצוע השורט קטנה משמעותית מבעבר.

אז מה כדאי לעשות?

פשוט לחזור לפוזציית שורט תנודתיות אך לא לשכוח כי אנו לא בזמנים נורמליים ולקבוע את גודל הפוזציה או לגדרה כך שגם אם יתרחש ארוע שיגרום לקפיצה בתנודתיות התיק יוכל להחזיק הפוזציה.

 

פרופיט - תמונת מצב - ועדכון הסדר ב' - עדכון תוצאות השקעה

הסיבה שאני כותב בבלוג היא שהכתיבה מאפשרת ניסוח ברור של תזת השקעה וחשוב לא פחות, יכולת תחקור החלטות השקעה לאורך זמן , טובות וגרועות כאחד וההשקעה באג"חים של פרופיט היא  הזדמנות לתקף הנחות השקעה מלפני שנים רבות.

לפרופיט ז' נכנסתי בתחילת דצמבר 2013 במחיר 20  כאשר ניתוח החברה העלה כי צפויה תשואה נאה להשקעה באג"ח זה למרות מצבה הכללי של החברה.

מצבים אלו אני מכנה ספקולציה של רכישת כרטיס פיס עם מחיר כרטיס כניסה נמוך ביחס לתשואה האפשרית שכמובן צריכה לפצות גם על מרכיב הזמן. במילים אחרות , יחס סיכוי / סיכון טוב.

בינתיים חלפו כ- 7.5 שנים, החברה עברה הסדר בו אג"ח ז' הומר ל 0.75 אגח ד' וניתן לבחון, במבט ארוך טווח את תוצאות הביניים , הקרובות להיות סופיות, של ההשקעה. 

 

מכיוון כי אג"ח ז' הומר  ל- 0.75 אג"ח ד' הרי ההשקעה שביצעתי במונחי אג"ח ד' הינה בשער 26.6.

תשלומים עד כה

6/7/2016  3.34

8/8/2016 5.63

19/10/2016 1.07

7/5/2017 7.49

25/5/2017 1.36

28/6/2017 1.38

31/8/2017 2.36

3/10/2017 1.83

8/11/2018  0.72

2/4/2019 0.72

13/6/2019 2.0

6/8/2020  27.01 (מכירת יגלונסקה)

סה"כ עד כה 54.9 אג

תשואה 106% ב- 7.5 שנים - 10% שנתי.

הנקודה שאותי הפתיעה היא הדיוק באומדן שיעור ההחזר לאג"ח ז' , עפ"י הניתוח שהוצג ב- 4/2015  בפוסט מטה:

"הנכסים יכסו רק 53% מערך האג"ח המשקפים מחיר של 62 אג לאג"ח ד' (פרמיה של 77% מול מחירו בשוק - 35) ו- 55 לאג"ח ז' (פרמיה של 100% מול מחירו בשוק - 27 אג). "

מי שרכש את האג"ח ב- 2015 נהנה מתשואה שנתית של כ- 8.8%.

אין ספק שתשואה של 10% בשנה היא תשואה יפה אך יש לזכור כי מדובר בהשקעה בסיכון ובנכס לא סחיר אך כמרכיב בתיק רחב של אג"ח בסיכון אין ספק שזו הייתה השקעה מוצלחת.

פוסט מקורי מיום 28/4/2015 

לאחר שהחברה לא שילמה את ההפדיון החלקי  לאג"ח ד' במועד ועתה היא רישמית חדלת פרעון עובדה המדגישה  את הצורך הברור בהסדר II בפרופיט ולאחר פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2014 , הגיע העת לבדוק האם יש "בשר" כלשהו בהשקעה באג"חים החבולים של החברה כאשר היום ברור כי הצעת ההסדר המקפחת את אג"ח ז' נדחתה ע"י בית המשפט .

ניתחתי בעבר את פרופיט ותמיד היה ברור כי שווי הנכסים קטן מהיקף החובות  ועובדה בסיסית זו לא השתנתה.   מכיוון שרוב הנושים המחזיקים את האג"ח הם גם בעלי מניות כתוצאה  ההסדר הראשון שהעניק 80% ממניות החברה תמורת מחיקת חוב הם העדיפו  להתעלם מהעובדה , עד הרגע בו מישהו מבחוץ יכריח אותם כפי שקרה לבסוף עם מחזיק אג"ח ז' שרכש האג"ח אחרי ההסדר.

הטבלה מעלה היא מתוך דוח המומחה, שמסקנתו ל"הסדר ראוי" כאמור נדחה ע"י בית המשפט. הטבלה נועדה להראות כי בפרוק יהיה אובדן ערך גדול ולכן עדיף להמשיך במתכונת הנוכחית,  אך בפועל החברה בתהליך של פרוק מרצון ובעל ערך נוכחי נקי 0 במקרה הכי טוב:

לאור זאת, דווקא חישוב ערך בפרוק הוא הנכון בעיקר לאור העובדה שחלק גדול מנכסי החברה אלו קרקעות שנרכשו בשיא הבועה 2006-2007 המעורכים לפי 38 מליון ש"ח (רומניה, רוסיה, הונגריה) אך מימושם גם לא בפרוק יהיה במחירים הרבה יותר נמוכים משווים בספרים , להערכתי כ- 13 מליון ש"ח לעומת 8.9 לפי הערכת החברה שנמסרה למומחה והערכה עצמאית של  המומחה העומדת על  22.8 מליון.

יתר הנכסים משוערכים על-ידי  כדלקמן:

נכס X-CORP בשוויץ- 10
נכסים בפולין  - 25

יתר הסעיפים - מזומן, הכנסות לקבל ובקיזוז תקורת וזכאים  מגיעים לסך חיובי של - 3

כלומר שווי הנכסים של פרופיט עומד על כ - 51 מש"ח שדומה מאוד לשווי אליו הגיע המומחה בחלופת הפרוק שלו.

החובות למחזיקי האגח עומדים על כ- 95 מש"ח, כלומר הנכסים יכסו רק 53% מערך האג"ח המשקפים מחיר של 62 אג לאג"ח ד' (פרמיה של 77% מול מחירו בשוק - 35) ו- 55 לאג"ח ז' (פרמיה של 100% מול מחירו בשוק - 27 אג).

ראשית יש להבין, בניגוד למצב בדוח "המומחה" בו ניתן היה להעמיד פנים כי החברה אינה חדלת פרעון, היום העמדת הפנים הסתיימה.  מכיוון שהחברה  חדלת פרעון  אין כל הבדל בין סדרות האג"חים מכיוון שהן חולקות את אותם הבטחונות פארי -פאסו.

שנית, החברה לא רק חדלת פרעון אלא  ההון העצמי הכלכלי של החברה הוא שלילי , בניגוד להון עצמי חיובי המוצג בדוחות. [ הנובע מהצגת ההתחייבויות עפ"י ערכם הכלכלי (כלומר שווי האג"ח בבורסה הנמוך משמעותית מההתחייבות בפועל בפארי )  אחד מהעיוותים הכי קשים של עקרונות החשבונאות המיושמים הישראל. ]

שלישית, אין כל  סיכוי כי נכסי החברה ימומשו "תוך שנתיים" ותזרים המימושים יתאים במועדיו לתזרים הנדרש עפ"י לוחות סילוקים של האג"חים.  נכסים מניבים אפשר למכור בוודאות  בפולין ושוויץ אך מכירת קרקע חקלאית ברומניה, קרקע לבניה בהונגריה  או שטחים גדולים ברוסיה זה עניין מסובך הרבה יותר - השווקים הללו פשוט "מתים". כך  כשהחברה תסיים למכור את נכסיה המניבים , כל שיוותר זו ספקולציה אחת גדולה.

לא אכפת לי להשתתף בספקולציה, אך מחיר "הכרטיס" צריך להיות זול מאוד ויחס התמורה להשקעה צריך להיות גבוה מאוד וברוח זו יש לבחון את ההזדמנות הגלומה באג"ח ז' הנסחר ב 25% מפארי, כלומר משקף שווי התחייבויות של 23.5 מש"ח מתוך 95 מש"ח.

מול 23.5 מש"ח עומדים הנכסים "הנזילים" - X-CORP בשוויץ ונכסים בפולין ששוערכו על ידי  ב 35 מש"ח. כלומר מחיר האג"ח בשוק מהווה כ - 75% מהתמורה הצפויה לחברה מהמימוש הקל, כך שרכישת אג"ח ז' במחירו הנוכחי צפויה להניב תשואה של כ - 50% בשנתיים - כלומר מקבלים את הקרן + 50% ריבית , ועדיין עומדת הזכות לקבל את יתרת שווי הנכסים שעשויה לתרום 50% נוספים בפרק זמן ארוך.

בפועל המצב עוד יותר טוב כי לחברה סכום של כ- 10 מש"ח מוכן לחלוקה. הסכום אומנם יועד לתשלום לאג"ח ד', אך כעת זה ברור כי תהיה זו העדפת נושים. המשמעות היא שכ - 10% מהפארי ישולמו לאג"חים כחלק מהסדר חדש - כלומר 40% מערך השוק הנוכחי של אג"ח ז'  אמור להיות משולם ממקורות המזומן של החברה.

במילים אחרות, אג"ח ז' צפוי לראות 10% מפארי עם חתימת הסדר חדש, 35% מפארי במהלך שנתיים מהסדר חדש כתוצאה ממכירת נכסים מניבים והיתר לוטה בערפל של שווי וזמן. 45% מפארי שווה למחיר שוק של 46 אג' לאג"ח ז' 70% יותר מערכו היום.

אם לסכם, רכישת אג"ח ז' במחירו הנוכחי צפויה לשאת תשואה של כ - 70% בשנתיים + אופציה בשווי לא ברור (=ספקולציה) לערך השיורי של הקרקעות לבניה של החברה שעשויות לתרום עוד 50% בפרק זמן ארוך.

==========

הפוסט הנ"ל נכתב ימים ספורים לפני פרסומו, אך עד שפורסם המציאות השתנתה - פורסם הסדר חדש בפרופיט שלמעשה מקבל את התזה בפוסט - החברה חדלת פרעון ויש לפרקה.
הפרוק יתבצע (לדעתי לראשונה) כפרוק בהסכמה -  החברה תמחק מהבורסה ע"י רכש עצמי של כל מניותיה תמורת תשלום עתידי של ערך שיורי (אם יהיה ), ימונה בעל תפקיד ע"י בית המשפט שיהיה דירקטור יחיד וסדרות האג"ח יאוחדו ביחס של 1 אג"ח ז' מקבל 0.75 אגח ד' [ שיפור של 25% ביחס ההמרה מההצעה הקודמת].



באופן מעשי התשלום לאג"ח יהיה בפועל עפ"י המימושים ואם יתרחש נס בלתי צפוי הערך השיורי ישולם למחזיקי המניות - מעניין שהנושים מוותרים על השלד הבורסאי וההפסדים הצבורים.

במצב החדש החוב למחזיקי האג"ח יעמוד על כ - 88 מליון ש"ח  אל מול נכסים של כ 51 מש"ח - כיסוי של כ 58% מפארי אג"ח ד' המשקף שער של 68 אג (אל מול שער של 40 אג היום).

האם 70% רווח בתקופה של 3-4 שנים המלווה בסיכון כי הנכסים יהיו שווים פחות מהצפוי והסיכוי כי יהיו שווים יותר מצדיקה את האחזקה? אם מדובר ב- 3 שנים התשואה הגלומה ברוטו היא כ 19% - שלטעמי היא גבולית  ואם התהליך יגרר ל- 4 שנים מדובר כבר רק על 14% שנתי - זו תשואה נמוכה לסיכון.
מצד שני, התאור של קצב מימוש הנכסים בפוסט 

קיימת האפשרות כי מחיר אג"ח ילחץ מטה בעקבות ההמרה של אג"ח ז' והרצון של הגופים המוסדיים לסגור את הפוזיציה ותיווצר הזדמנות לרכישת האג"ח במחירים נמוכים יותר.

באשר להחזקה שלי באג"ח ד' ו- ז' - אמשיך להחזיק.

דבר אחרון - ההסדר המוצע עדיין לא הגיוני. איזו סיבה יש למחזיק אג"ח ז' להסכים לתספורת (כ- 15%) כאשר הולכים לפרוק והביטחונות שווים בין הסדרות?

זו לא 1929 ובוודאי לא 2008 זו מלחמת העולם השלישית - עדכון

את הפוסט המקורי (מטה) כתבתי לפני 4 חודשים וקריאתו היום מראה כמה קל היה לצפות את מה שנדרש היה לעשות ב- 4 חודשים שחלפו.  כבר אז כתבתי על "חוסר התוחלת במידע" והערכתי שביציאה מהסגר המשק יתייצב על 70% תפוקה.

אם לפני 3.5 חודשים היה לי ברור כי "הממשלות ובוודאי האזרחים , עוד לא קלטו את גודלו של האירוע בו אנו נמצאים בהיבט הכלכלי בשלביו הראשונים."  היום נראה כי ההפנמה מתחילה לחלחל אך קיים פער עצום בין ההפנמה לקבלת ההחלטות , שנראה כי הממשלה פשוט אינה מסוגלת לקבל ושוב מרוב פרטים ונושאים לא מצליחים להתמקד במה שחשוב.

אז מהם הנושאים הקריטיים שיש להתמקד בהם?

1. קטיעת שרשראות ההדבקה - אין מה להרחיב בנושא, הכשלון הממשלתי בעניין ברור לכולם אך אני מופתע שעדיין לא שומעים על "הגאונים של 8200" שיתלבשו על מערכות המחשב של התהליך וייצרו מערכת אינטרנטית מודרנית אשר תאפשר ליצור מערך חקירות מגעים מבוזר, ארצי,  באיוש אזרחי / צבאי אשר מתממשק עם המשטרה לטיפול במי שאינו משתף פעולה בחקירה ולמערך הסוציאלי התומך ברשויות המקומית. את האחיות של טיפת חלב שגוייסו כתגבור חרום למערך  יש להחזיר לעבודתן  ולהחליפו עם מובטלים שכל שצרכים זהו טלפון , מחשב וחיבור לאינטרנט על מנת לעבוד, אפילו לא צרכים לצאת מהבית לשם כך! 

2. סגירות / סגרים מקומיים - השאיפה של מדינת ישראל היא חיים לצד קורונה, כלומר ששיעור ההדבקות יצור חולים קשים ברמה שניתן להכיל אותה במערכת הבריאות תוך פגיעה מינימלית בכלכלה. זו פונקציית מטרה ברורה ופשוטה להבנה אך למרות זאת אינה מתוקשרת באופן ברור לציבור.

פונקציית מטרה זו למעשה מכתיבה סגירה של פעילויות בעלות תרומה מינימלית לתל"ג / תעסוקה אך בעלות פוטנציאל סיכון הדבקה גבוה. רשימת פעילויות אלו פורסמה בעבר אך הפוליטיקה מונעת פעולה מתאימה כאשר הדבר הבולט ביותר הוא המשך הפעלת בתי כנסת ומוסדות חינוך דתיים שתרומתם לתל"ג אפסית אך מהווים מוקד הדבקה משמעותי. לא רק שלא סוגרים אותם, הפוליטקאים נזהרים מאוד מלדבר על הנושא אך התוצאה היא כמובן סגרים מקומיים על שכונות / ערים חרדיות שגם הם לא מבוצעים כנדרש בשל לחצים פוליטיים.

סגירה של 2  פעילויות - בתי כנסת ומערכת החינוך החרדית בצרוף סגרים על ערים "אדומות"  יאפשרו ירידה בכמות הנדבקים ויחד עם חיזוק מערך חקירות המגעים ישראל תשתלט על המגפה ותתאפשר הסרה חלקית של מגבלות בסקטורים משמעותיים לתעסוקה , בעיקר בענף  המסעדות עתיר העובדים בשכר נמוך.

במבט קדימה יש להערך לחורף:

נראה כי במערכת החינוך בוחרים בדרך הקלה של לימוד מרחוק לכיתות ה' ומעלה במקום  להתאמץ קצת יותר - חלוקה של כיתות ל- 2 -3 קבוצות (קפסולות)  ולימוד פורנטלי בבוקר , אחה"צ וערב תוך חלוקה פיסית של בית הספר לחלקים מבודדים שימנעו מגע בין קבוצות של כיתות באמצעות הקמת קירות גבס וכו'. משרד החינוך חייב לתת חופש פעולה והחלטה לרשויות המקומיות שיפעלו בהתייעצות עם ועד ההורים המקומי , דבר המבטיח פתרון תפור ההולם את אילוצי הרשות.

שרות לאומי - על המדינה להפנות את המשרתים לפעילויות שיתמכו במשבר - איוש מוקדים טלפונים, מערך חקירות, בתי חולים, מד"א, חמ"לים ישוביים, תגבור פיקוד העורף וכו' - הדבר דורש תכנון, הקצאות כ"א והכשרה.

בתחבורה הציבורית חייבים לתגבר משמעותית את האוטובוסים באמצעות הציוד והנהגים של חברות ההסעה על מנת לאפשר תחבורה בטוחה של 20-25 נוסעים באוטובוס. 

מערך בדיקות  חייב לגדול לתפוקה שתאפשר בדיקת כל בעלי תסמיני השפעת וזאת בנוסף לכמות היום.

על בתי חולים להגדיל הקיבולת  - יש לגייס היום כח עזר שיסייע בתוך בתי החולים ויפנה כ"א מקצועי להתמקד בעבודה המקצועית , יש לפתוח מחלקות אישפוז נוספות ולגייס פנסיונרים של מערכת הבריאות , מחזה "הזקנה במסדרון" של מחלקות צפופות הופך ממחזה לא נעים לסכנת נפשות. יש לפתוח בכל בית חולים חדר מיון לבעלי תסמינים - יגיעו עשרות אלפים  אם לא מאות אלפים עם תסמינים (שפעת...)  חייבת להיות מערכת שתמיין שפעת / התקררות מקורונה  באופן יעיל, מהיר ובטוח.

שפעת  - נקודת האור היחידה היא שהריחוק החברתי יביא בהכרח לצמצום הנדבקים בשפעת ומכיוון שהמבוגרים שומרים על עצמם, התחלואה הקשה צפויה לרדת דרמטית , בישראל כבר רואים זאת עם מחלת החצבת ששיעור החולים בה ירד בכ- 80%.

הצד הכלכלי

תוכנית ראש הממשלה לחלק כסף לציבור הינו צעד של פניקה המעורב בחוסר הבנת המצב  של יועצו הכלכלי שמחון.  מדינת ישראל אינה במיתון. היא במלחמה. במיתון מחלקים כסף להגברת הצריכה שיגביר התעסוקה  , במלחמה מסייעים למי שצריך כי מילא הצריכה מוגבלת. אבל כשמחלקים כסף, כמובן שכולם רוצים , היד רחבה , ההזרמה מתרחבת וכך מדינת ישראל זורקת כספים שהיו יכולים להיות מנוצלים הרבה יותר טוב.

על התמיכה הכלכלית של הממשלה להיות יותר ממוקדת במי שצריך "ולפזר את הנזק" באופן חכם:

 - עסקים שהמחזור שלהם ירד ב- 50% לפחות- ביטול ארנונה ויתר מיסים עירוניים. הרשויות החזקות   יספגו זאת , החלשות יש לפצות.

 - עסקים שהמחזור שלהם ירד ב- 50% - דחיית החזרי הלוואות שלקחו ואיפוס הריבית בתקופת הדחיה- המדינה תפצה המלווים  ב- 50% מהפסד הריבית. 

 - עסקים שהמחזור שלהם ירד ב- 50% - הקטנת שכ"ד שעליהם לשלם ב- 50% כאשר המדינה תפצה את המשכיר ב- 25% והיתרה הוא יספוג.

עסקים שמחזורם נפגע בשיעור של 25%-50% לקבל פיצוי יחסי כלשהו שיעודד אותם לעבוד ולהרוויח.

על הממשלה לטפל בענפים משותקים - אולם ארועים סגור לא צריך לשלם את מלוא השכירות , גם בעל הנכס צריך להתחלק בנזק, כך לגבי מסעדות ויתר עסקים המוגבלים בפעילותם ע"י המדינה.

הסבות מקצועיות - לפני הקורונה הייתה בישראל בעיה קשה של כ"א מקצועי בשורה של מקצועות - מנהגים לרתחים, מאנשי סיעוד למורים למתמטיקה ועוד. על המדינה לגבש רשימה של מקצועות ולפתוח באופן מיידי מערך הכשרות מוגבר לביצוע הסבות מקצועיות והכשרות מקוצרות שיושלמו בהכשרה משלימה במקום עבודה כאשר שכר המתלמד ישולם חלקית ע"י המדינה.

וממה עוד הממשלה מתחמקת?  - לא קוצץ שקל בשכר הציבורי ובפנסיות הציבוריות!  הוצאות חריגות של 80 מיליארד ש"ח , ציבור העצמאים קורס, שכירים רבים בחל"ת / אבטלה כך הממשלה לא מצאה זמן או נכונות להעביר החלטה של קיצוץ שכר מיידי בסקטור הציבורי.  אלו הם מנהיגנו.

השורה התחתונה - כתבתי לאורך השנים כי הבעיה העיקרית של ישראל היא ניהולית. משבר הקורונה נתן לנו דוגמה למחיר העצום של חוסר יכולת ניהולית , אי הבנה של קריאת מספרים , אי הבנה של שליטה בתהליכים של פוליטיקאים גורמים לנזקים עצומים למדינה. בל נטעה, כך מדינת ישראל מתנהלת כבר 20 שנה והדברים פשוט מכונים בשמות שונים  - "בעיה במערכת החינוך" , בעיה במערכת הבריאות" , "משבר דיור" , הביצועים הירודים של צה"ל ועוד. 

ישראל מדינה עשירה אשר מנוהלת ע"י אנשים לא ראויים. זו האמת העצובה.

פוסט מקורי מיום 28/3/2002


האמרה הידוע כי מרוב עצים לא רואים את היער תקפה למצב הנוכחי.

הממשלות ובוודאי האזרחים , עוד לא קלטו את גודלו של האירוע בו אנו נמצאים בהיבט הכלכלי בשלביו הראשונים.

נתחיל בישראל - 

ריכוזי החרדים בירושלים ובני ברק מובילים בשיעור ההדבקה בעוד משרד הבריאות משער, עפ"י בדיקות , כי שיעור הנדבקים בישראל חצה את ה- 2% (=200,000 אלף איש) ובישראל מוטל סגר שהוריד היקף העבודה במשק בלפחות 50% כאשר כ- 20% מהמועסקים ב- 1/3/2020 יושבים בבית בחל"ת או אבטלה.

המספרים בישראל מראים, לפחות בשבוע החולף, עצירה בגידול הנשאים המאובחנים אך מכיוון שיש כ- 3200 מאובחנים (בבדיקות כ- 8% מהנבדקים נמצאים חיוביים)  ומשרד הבריאות מעריך 200 אלף נשאים.
אני לא יודע ליישב את ההיגיון בין שני המספרים הללו מול כמות המונשמים או הנפטרים. המספרים פשוט לא מסתדרים גם אל מול הסטטיסטיקה המפורסמת של אחוז התמותה מהווירוס העומד על   3% או אפילו ה- 0.5% מגרמניה. 

באופן כללי כל הדיווח לציבור על נשאים וחולים לא מאפשר להבין המצב לאשורו. מצד אחד אין ספק כי הווירוס בקהילה , מצד שני ישראל מייבאת מטוסים שלמים של נשאים שנכנסים לסטטיסטיקה הישראלית ומעוותים אותה לחלוטין. ראוי היה לדווח על הידבקויות בישראל מול הידבקויות בחו"ל לצורך הבנה טובה יותר של המצב בארץ.

לאחר ההקדמה הארוכה הזו על חוסר התוחלת במידע בו עושים שימוש  אפשר להבין את הלחץ בהנהגה אשר אינה רגילה להתנהל בתבניות בהן ההשפעה של פעולה היום ניכרת בעוד שבועיים וגם בעוד שבועיים התוצאות יהיו לאחר "חיכוך" עם המציאות , כלומר זו לא מתמטיקה אלא אומנות חיזוי העתיד על סמך ההווה ותחזיות לעתיד, תהליך סטנדרטי לחלוטין לאנשי השקעות .....

אסתכן בתחזית  - להערכתי בישראל שיא המאובחנים היומי מתרחש בימים אלו שבוע הבא יהיה יציב ואח"כ ירד נתחיל לראות ירידה של כ- 50% בכל שבוע שיחלוף במהלך שבועיים - שלשה כלומר בעוד 3 שבועות נרד מ- 500 מאובחנים ביום ל- 150-120 ביום. אז מה? האם ישחררו המשק אם יהיו 50 נדבקים ביום שבועיים אח"כ?
ואם ישחררו את המשק תחת תנאים מגבילים לכמה תחזור התפוקה? - ל- 70%? כיצד יתנהל המשק, לאחר שתודעה הציבור נצרבה , עם "רק" 10 מאובחנים ביום?

חשוב לציין כי ישראל שונה מאירופה וארה"ב - המדינה היא "אי" שהגביל את הקשר עם העולם החיצון בשלב מוקדם ונקט מדיניות בידוד אגרסיבית  יחסית. בני ברק וירושלים הן המודל לניו יורק ולונדון ולא ישראל. 

הניתוח מראה כי היציאה מהאירוע תהיה הליך ארוך הרבה יותר מהכניסה אליו ויש לשער כי נראה את הסרת ההגבלות באותו הסדר בו הוטלו - קודם חזרה של מקומות עבודה ורק בסוף בתי ספר ואירועים כאשר לאורך כל התקופה יהיו מאובחנים חדשים ואנשים הנכנסים לבידוד אלא אם יתרחש נס והווירוס יעלם בקיץ , כמובן ללא הבטחה לאי חזרה בסתיו , הפעם במקביל לשפעת ליצירת "הסערה המושלמת"....

מה תהיה ההשפעה על המשק?

כדבר הראשון בחשיבותו, המשק יחווה מיתון כבד כתוצאה ממספר מובטלים ללא תקדים וירידה בביקושים לשירותים ומוצרים.
 סקטורים שלמים בתחום השירותים פשוט יישארו סגורים  - תיירות , אירועים , תרבות ובידור, ספורט עם קהל  וכו'  ובכך שיעור האבטלה יישאר גבוה מאוד (~10%)
סקטורים מושבתים אחרים שיצאו מהשבתה יראו ירידה בביקושים לטווח קצר שילכו ויעלו עם החזרה לנורמליות עד לרמה של מיתון - מסעדות, בתי קפה , מכוני כושר , חוגים (בעיקר למבוגרים) .
בתחום המסחר צפויה ירידה חדה בביקושים למוצרי צריכה כאשר לצרכנים ישאר פחות כסף להוציא. 
התעשייה תיפגע מירידה בביקושים העולמית כתוצאה מהמיתון העולמי , ההשקעות בהייטק יצטמצמו לרמות של 2008 ואף פחות.
ענף הבניה יפגע כאשר הביקוש לדירות חדשות , משרדים ושטחים תעשייתיים יקטן.

אם בישראל הצפי הוא כי מספר הנשאים שיתגלו ירד לסביבות ה- 50 ביום עוד כ- 6 שבועות, ארה"ב ובריטניה נמצאות במרחק של כחודש אחרי הלו"ז של ישראל מכיוון שעדיין לא הוטל שם סגר אזי המועד לחזרה לתחילת פעילות "נורמלית" הינו עוד 10 שבועות , כלומר חודשיים וחצי - אמצע יוני 2020 במקרה הטוב.

כל עוד ארה"ב לא תחזור לנורמליות, העולם לא יוכל להתחיל ההתאוששות פשוט בגלל שרשראות אספקה בינלאומיות הנפגעות כתוצאה מהשבתות ייצור בלו"זים שונים בכל רחבי העולם.

אם נשליך מהמצב בישראל על העולם , הרי צפויה במהלך מרץ-יוני 2020 צניחה של כ- 30% בתל"ג של המדינות המושפעות , כלומר 10% שנתי וזאת מבלי שנלקחה בחשבון החזרה האיטית לפעילות שתמשיך להשפיע על התל"ג עד תום השנה כך שירידת תל"ג של 12%-15% בשנה 2020 מהווה התסריט הסביר.
לשם השוואה , במיתון הגדול של 1929 התכווץ התל"ג בעולם  ב- 15% ב- 4 שנים - ממוצע של 3.75% "בלבד" בשנה וב- 2008 ב- 1% בלבד.
בהיבט האבטלה, ב- 1929  בארה"ב עמדה על 23%  - דומה לאבטלה בישראל היום.

הניתוח מראה כי התוצאה הצפויה היא קשה מזו של 1929 ודומה להשפעה של מלחמה עולמית המחריבה יכולות ייצור (=השבתה) , זוללת הון ממשלתי (=סיוע לכלכלה) ומותירה משק עם אבטלה גבוהה.
כמובן שקיימים ההבדלים גדולים  בין מלחמה לאירוע הנוכחי :
 -תשתיות פיזיות לא נפגעות 
 -רובם המכריע של החללים לא נמנים על כח העבודה 
-הון הממשלתי לא מתבזבז על ציוד וחימוש צבאי אלא מושקע כולו במשק אזרחי.
כך שההתאוששות תהיה הרבה יותר קלה מאשר מאירוע מלחמתי .

העולם כבר התנסה בתוכנית כלכלית "שאחרי מלחמה" - תוכנית מרשל לשיקום אירופה. היום כל מדינה תצטרך לארגן את "תוכנית מרשל" שלה שתצטרך לטפל בשלשה היבטים:
 - סיוע מיידי לגופים השונים במשק שבמצב רגיל אינם מקבלים סיוע  (עצמאים / עסקים קטנים  ועסקים בינוניים / חברות גדולות) במענקים כפיצוי על ההשבתה.
 - אספקת נזילות למשק באמצעות הלוואות בערבות מדינה 
 - צעדים אנטי - מיתוניים קלאסיים של הגדלת הביקושים הממשלתיים , בעדיפות להשקעה בתשתיות פיזיות 

על כיצד לממן את "תוכנית מרשל הישראלית" בפוסט הבא

-פרסום חוזר - העיוורון של מתכנני התחבורה בארץ- מעבורות נוסעים

בשנת 2020 ישראל פתאום מתחילה לחשוב על תחבורה ימית כפתרון לפקקים.

כתבתי על כך כבר בקיץ 2014:

פוסט מיום 16/6/2014

מדינת ישראל משקיעה מליארדים בפרויקטי תחבורה, והפרויקטים שנעשים בתוך הערים הם היקרים ביותר לק"מ  - רק הקו האדום בת"א צפוי לעלות 18 מליארד ש"ח ל 23 ק"מ.

כל פרויקטי התחבורה הם יבשתיים - רכבות, כבישים מחלפים שמחברים מרכזי תעסוקה עם מרכזי מגורים וכולם פקוקים בבוקר  - בדרך לעבודה ובערב - שכולם חוזרים.

ומה אם היתה דרך להעלות את הקיבולת של מערכת התחבורה העירונית, במקומות הכי צפופים , ללא סלילת ק"מ אחד של כביש ובעלויות מינימליות?

הפתרון כל כך ברור, שמפתיע כיצד מומחי תחבורה הצליחו להתתעלם ממנו כל השנים - הים!

רובה המכריע של אוכלוסיית מדינת ישראל  מתגורר במרחק של קילומטרים בודדים מהים ולכן חלק משמעותי של המסחר והתעשיה נמצא בסמוך לים - אך אין בנמצא ולו קו נוסעים אחד שמשתמש בים.

להגיע בבוקר לאזור התעשיה של הרצליה או לאזור הרברט סמואל בת"א / סיטי של ת"א  בבוקר - זה סיוט רציני למי  שמגיע מחוץ לת"א - ברכב בכלל ותחבורה ציבורית בפרט.

עכשיו נתאר לעצמנו קו מעבורת ימי שיוצא מחוף הים בבת ים - ברחוב יוספטל עד למרינה בהרצליה - 20 ק"מ בים.
ברכב בבוקר ואחה"צ זו דרך שלוקחת כ 45-50 דקות , באוטובוס שעה ורבע.
בים זה יקח 35 דקות לכל היותר (מעבורת של 50 קמ"ש)

מנתניה ל"סיטי" של ת"א - הרברט סמואל  - 30 ק"מ בים.
ברכב בבוקר ואחה"צ זו דרך שלוקחת כ 60 דקות , באוטובוס שעה וחצי.
בים, ממרינה בנתניה למזח בהרברט סמואל יקח כ 50 דקות

מאשדוד ל"סיטי" של ת"א זו תמונה דומה לזו שמנתניה לת"א

כאשר קו תחבורה ציבורי מגיע יותר מהר ליעד מאשר רכב פרטי - הרי יותר טוב מזה אי אפשר.


ההשקעה בקו ימי , בהשואה להשקעה בתשתית כבישים היא מזערית   - רכישת מעבורות מתאימות והסדרת מזחים להפעלה - והתשתית תומכת בגידול אין סופי של ביקוש - בים אין פקקים.
המעבורות מרווחות, ממוזגות, חסכוניות להפעלה , רבות קיבולת והכי חשוב  - מורידות רכבים ואוטובוסים מהכביש ויקטינו במקצת העומס על הרכבות בשיא הביקוש - פחות זיהום אויר בערים.

יתרון נוסף לקו ימי הוא כמובן האטקרציה התיירותית  - איזה תייר יוותר על  מבט מכיוון הים על חופי המרכז - ובמחיר כרטיס אוטובוס?

אם כבר חולמים, אז עד הסוף - קו מעבורות לאורך חופי ישראל יכול לשמש כתחבורה ציבורית שלדית בשבתות וחגים - חיבור ערי החוף - אשקלון, אשדוד, בת ים, ת"א, הרצליה, נתניה, חיפה , עכו - יהיה לזה ביקוש מתיירים ומישראלים כאחד

דלשה קפיטל אג"ח א' / ג' - מלכודת או הזדמנות? - עדכון - מימוש

בשיאו של המשבר בסוף 2018 כתבתי על אג"חי דלשה א' ו- ג' כי הם "כסף על הריצפה" כאשר נסחרו בתשואות לפדיון של 25%-27%.

בספטמבר 2019 כאשר שערי האג"ח עלו עד כמעט לפארי כתבתי עליהם שוב  והסיכום היה שכדאי להחזיקן אל מול תשואה של 9%.

אנו 10 חודשים אח"כ והעולם כידוע השתנה ומגוון הזדמנויות רחב נפתח בפני המשקיעים באג"ח בסיכון בישראל כך שאני מנצל את ההגעה לשערים של מעל 100 למימוש האחזקות באג"ח לאחר תשואה של למעלה 50% (כולל ריביות) בתקופת אחזקה  של כ- 18 חודשים.

פוסט מיום 17/9/2019 - עדכון דוחות מחצית  2019

בסוף דצמבר 2018 כשאג"ח א' של דלשה עמד על שער 71 ותשואה של 27%  כתבתי לדעתי מדובר ב"כסף על הרצפה" שכן ריבית הוגנת על האג"ח הינה 8% לכל היותר.
היום האג"ח נסחר ב - 100 ותשואה של 9% ושילם במרץ 2019 3.4% ריבית חצי שנתית כך שהתשואה על ההשקעה הינה 45% בכ- 8 חודשים.

אגח ג' נסחר אז אף הוא בשער 71 ותשואתו עמדה  25% , כאשר לי היה נראה כי הריבית בה הונפק 6.1%  היא ריבית הוגנת. 
היום נסחר האג"ח בשער 98 ותשואה לפדיון של  8.1% כאשר שילם ב- 2019 ריבית של 6.1% כך שהתשואה על ההשקעה הינה 47%.
באג"ח א' יהיה פדיון של 11% ותשלום ריבית באמצע ספטמבר כך שהתשואה על ההשקעה תגדל משמעותית.

זו המשמעות של כסף על הרצפה.

ביחס לעדכון המצב אין מה לחדש. דרוג האג"חים נותר A3 , החברה עדיין עם הון חוזר שלילי ותזרים בעייתי אך רמת המינוף הנמוכה (LTV 60%) ומספר נכסים מניבים ב- LTV של 35% בלבד מפצים על כך.

הפרויקט המשועבד לאג"ח ג' הגיע ל- 71% אחוזי השלמה ושומר על שווי השמאי.

במצב עניינים רגיל, למעט גלישה למיתון חריף מחירי האג"ח ימשיכו לעלות והתשואה עליהם תרד.

האם מדובר בכסף על הרצפה? כבר לא, אך לקבל 9% שנתי על אג"ח המדורג A3 זו עסקה לא רעה בכלל.




פוסט מיום 26/12/2018


דלשה היא BVI וותיקה יחסית העוסקת בנדל"ן מניב בניו-יורק בדגש על נדל"ן למגורים.

החברה הנפיקה 160 מיליון ש"ח אג"ח א' בינואר 2016 ושילמה כבר 10% ממנו. האג"ח נושא ריבית של 6.8% ויתרתו תיפדה ב- 3 תשלומים של 11% , 22% ו- 63% ב- 30 בספטמבר 2019-2021.

לחברה נדל"ן להשקעה באופן ישיר ובחברות כלולות בהיקף 730 מיליון דולר , הלוואות מבנקים ומוסדות פיננסיים 280 ואג"ח 158 (מינוף 60%) והון עצמי של כ- 318 מיליון דולר.

השקעות החברה מגוונות:

המינוף ברמת הנכסים המניבים הוא נמוך.

יתרת אג"ח א' עומדת על כ- 40 מיליון דולר ומהווה רק כ- 12.5% מהונה העצמי של החברה כך שסכום נמוך זה לא יהווה בעיה לחברה.

אין מה להיכנס לניתוח מדוקדק של הנכסים , החברה הרוויחה ביושר את דרוג האג"ח - A3.

בשער 71 ובתשואה 27% (!!) לדעתי מדובר ב"כסף על הרצפה" שכן ריבית הוגנת על האג"ח הינה 8% לכל היותר.

אג"ח ג' של החברה בהיקף 245 מש"ח, 66 מיליון דולר   יפדה בתשלום בודד בסוף פברואר 2021 מובטח בזכויות חברת  נכס שבבעלותה - 5 בניינים העוברים שינוי ייעוד ושיפוץ ממשרדים למגורים להשכרה. 
שווי המבנים , הרשומים כנדל"ן להשקעה עומד עתה על 197 מיליון דולר ובחברה נכסים שוטפים של כ- 19 מיליון דולר כאשר מולם הלוואה בנקאית של 55 מיליון דולר שנלקחה לצורך שיפוץ המבנים.
ההון העצמי של חברת הנכס עומד על 161 מיליון דולר והוא משועבד לטובת אג"ח ג' , כלומר האג"ח מהווה 40% מהון החברה המשמשת לו כבטוחה.
כמובן שאם הבטוחה לא תספיק להשלמת פירעון האג"ח, היתרה תעמוד כחוב בלתי מובטח אל מול יתרת נכסי החברה.

אני מבקש להבהיר כי הנכס בשיפוץ והלוואת הבניה צפויה לגדול עד ל- 130 מיליון דולר ובמקביל יגדל שווי המבנים באותו סכום כך שהיקף החוב של חברת הנכס יעמוד בסוף הפרויקט על כ- 200 מיליון דולר המשקפים 75% מהעלויות שהושקעו הפרויקט. יחד עם זאת , גמר הפרויקט צפוי להביא לעליה בשווי הנכס לכ - 320 מיליון דולר כך שהמינוף לשווי יעמוד על כ- 65%.

בהתחשב שהאג"ח יעמוד לפירעון עוד 26 חודשים , 7 חודשים עוד לפני הפירעון הסופי של אג"ח א' נראה כי הריבית בה הונפק 6.1%  היא ריבית הוגנת.

ניתן כמובן לצפות שאג"ח עם בטוחות יסחר בתשואה נמוכה מאשר אג"ח ללא בטוחות אך ההיסטריה בשוק קובעת מחירים שאינם תלויים בדבר פרט באיזה מחיר ההיצע של הקרנות המוכרות כי חייבות פוגש ביקוש.
וכך אגח ג' נסחר בשער דומה ותשואתו ,25%  דומה לאג"ח א'.

אם אג"ח א' הוא "כסף על הרצפה", מה אפשר לאמר על אג"ח ג'?

מדוע אינני כותב על ה VIX מתחילת המשבר?

שואלים אותי לא מעט מדוע איני כותב דבר בנושא ה VIX מאז תחילת המשבר. אז כנראה הגיעה העת להסביר העניין.

אני מתייחס אל "קצירת דבידנד השונות" או כפי שזה מוכר כמכירה בחסר של תעודות על החוזים העתידיים של ה- VIX כהשקעה במסגרת שיטתית הלוקחת בחשבון הסיכון והתשואה הצפויים.

מסגרת שיטתית ניתנת לקיום בזמנים נורמליים, אך היום אין אנו קרובים אפילו לזמנים נורמליים כאשר ה- VIX משייט לו מעל 30 , הקונטנגו כמעט אנו קיים והשוק מגיב בעוצמה לכל מני חדשות החיצוניות לעולם הכלכלי ואין שום דרך להעריך מה ילד יום.

בסביבה שכזו , כל מה שאנו יודעים מההיסטוריה אינו רלבנטי כי ההיסטוריה נכתבת כעת ולכן אין לי שום דבר אינטליגנטי לומר חוץ מאשר שההשקעה ב- VIX היום היא הימור .

האם יחס הסיכוי סיכון של VIX ב- 37 ועקום שטוח מצדיקה מכירת תנודתיות  בחסר? בזמנים נורמליים התשובה היא חיובית אך היום ארועים חיצוניים כגון התפרצות נגיף בגלל ארוע המוני, גילוי שהחיסון רחוק, דוחות כספיים גרועים ביותר שיצאו בסוף הרבעון - כל אלו קטליזטורים למפולת כאשר מהצד השני הזרמת כספים אינסופית של הבנקים המרכזיים. בתוך המשוואה הזו אי אפשר לקבל החלטות השקעה רציונאליות כי פשוט חוסר הוודאות כה גדול שהכל הופך למשחק ניחושים , משחק שאינו אהוב עלי.

לפיכך המקום להשקיע היום הוא ללא ספק בעולם החוב המציע היום אפשרות לבנות תיק סופר מפוזר שיניב תשואה נאה בתקופה של אי וודאות רבה. 

מתי יהיה הזמן להשקיע ב- VIX?- כשאי הוודאות העולמית תצטמצם או שיפתח קונטנגו משמעותי שיתן בטחון מסויים שגם אם יתרחש ארוע תנותיות , ההשפעה של קפית ה- VIX על החוזה הסינטטי ל- 30 יום תהיה ממותנת.

לסוחרים  / "מהמרים"  - אפשר לנסות לרכב על הגלים - למכור קפיצת VIX גדולה  ולסגור פוזיציה כשה VIX יורד בצפיה לגל הבא. אין לי ספק כי הדרך הולכת להיות סוערת.

לסערות יש יתרון אחד - אם אתה מוכן פסיכולוגית לספוג הפסד, החזקה בפוזציה לאורך מספר מחזורים של קפיצת תנודתיות תישחק את ערך הפוזיציה (הכוונה למוצרים כמו TVIX / VXX) כך שניתן להרוויח מעצם התנודתיות לאורך זמן . שיטת השקעה זו היא הנכונה לעת הזו אך היא חייב להיות מרכיב קטן מהתיק כי ה- VIX יכול פשוט להתפוצץ ללא התרעה. כך ש- VXX שאינו ממונף נראה כחלופה המתאימה 

כיצד לממן "תוכנית מרשל" לישראל? - כן, גם להדפיס הרבה כסף! - וישראל אכן תדפיס

חלף חודש מהפוסט המקורי שעורר הרבה תגובות , והנה , עוד טרם שנדונו ברצינות חלופות אחרות למימון הוצאות הממשלה הגדולות בדגש על מנגנוני "ערבות הדדית" מצד המגזר הציבורי ומיסוי "הוגן ציבורי"  כבר יוצא בכיר במשק, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, באמירה  כי ממשלת ישראל הולכת להדפיס כסף כדי לממן את תוכניות הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה. 
את הדברים אמר שמחון בראיון לדנה וויס בחדשות 12. כשנשאל על האפשרות שהממשלה תחליט על קיצוצים, השיב שמחון כי הממשלה הולכת להעמיק את הגרעון ולהדפיס כסף. מדובר בהצהרה ראשונה מסוגה מצד אישיות כלכלית בכירה המקורבת לראש הממשלה.

"שני הסנט" שלי בנושא היו:

כמה כסף ניתן להדפיס? זו שאלה שלדעתי אף אחד לא יוכל לענות עליה, אך השאלה היא שונה - עד איזו רמה של הדפסה בטוח לחלוטין להדפיס כסף?

תשובתי היא - לפחות 50% מאובדן התוצר בגין השבתת המשק. מדובר בסכומים ענקיים - 40 עד 50 מיליארד ש"ח אך הם יבלעו ללא כל השפעה בתוך הכלכלה הישראלית. הסיבה לכך היא שמשבר הקורונה אינו תוצאה של מיתון בביקושים אלא החלטה ממשלתית לעצור הפעילות במשק.

אין כל ספק שהעולם הולך להדפסת כסף מסיבית ומוליך את הכלכלה העולמית אל הלא נודע.
פוסט מיום 4/4/2020

עדכון: 9/4/2020  - בריטניה תלווה ישירות מהבנק המרכזי מבלי לעבור בשוק האג"ח  (נמנעת "מהמשחק" של הנפקת אג"ח במקביל לרכישות אג"ח ממשלתיות ע"י הבנק המרכזי). כך המדינה מדפיסה כסף.

בהמשך לפוסט הקודם שהקביל את משבר הקורונה למלחמה עולמית וקבע כי נדרשת "תוכנית מרשל" משקית לישראל, עולה השאלה כיצד לממן את ההוצאה האדירה.

אינני נכנס לסוגיה כבדת המשקל כיצד ואיך להוציא הכסף בתוכנית השיקום והסיוע אלא בכיצד לגייס הסכומים הנדרשים.

כאשר עוסקים בצרכי המימון של הממשלה קיימות  4 דרכים מקובלות :
 - גביית מיסים
 - גרעון ממשלתי (גיוס חוב)
 - הפרטה
 - BOT / PPP לסוגיו 

קיימת דרך חמישית, אך לא מקובלת - הדפסת כסף.

מבין הדרכים המקובלות, הדרך הקלה היא כמובן הגדלת הגרעון הממשלתי. זה קל , זול (ריביות גיוס מאוד נמוכות) ולא פוגע היום באף מגזר ודוחה את בעיית תשלומי החוב / גלגולו לעתיד. שימוש בגרעון למימון השקעות שיגבירו צמיחה הוא דבר מקובל שכן התשואה על ההשקעה במשק מתבטאת בצמיחה המובילה לגידול בגביית מיסים שתאפשר החזר החוב בעתיד. מצד שני גיוס חוב פשוט על מנת לממן תשלומי העברה או תשלומי שוטפים (קצבאות / שכר ) זה רעיון רע.
במילים אחרות הגדלת הגרעון לצורך השקעה בתשתית פיזית (בתי חולים / כבישים / מערכות הסעה המונית) כחלק מצעדי  עידוד הכלכלה הינו דבר מקובל, כתבתי את דעתי בעבר כי על מדינת ישראל לנצל סביבת הריבית הנמוכה ולהגדיל הגרעון לטובת השקעה במשק, גם לטובת פרויקטים בעלי תשואה כלכלית מעט נמוכה אך בעלת תפוקה חברתית גבוהה (למשל השקעה במבני בתי חולים, גני ילדים, דיור ציבורי  וכו'). אני חושב שהיום ההנהגה הכלכלית של מדינת ישראל הרבה יותר קשובה לנושא ההשקעה במשק באמצעות הגדלת הגרעון והמשבר יהיה הזדמנות למימון פרויקטים רבים באמצעות גיוס חוב ממשלתי לטווח ארוך.

גיוס נוסף של מקורות הוא שיתוף המגזר הפרטי במימון , הקמה והפעלה של פרויקטים. יצירת שיתוף פעולה בו המדינה מעניקה "רשת בטחון" ליזם תאפשר הוצאת פרויקטים גדולים לפועל במימון המגזר הפרטי ללא הגדלת הגרעון.

האתגר היוצא דופן  במשבר הקורונה הוא הצורך לממן "פיצוי על השבתה" במיליארדי שקלים (20 מיליארד?)  לעצמאים עסקים וחברות . אלו הם תשלומי העברה קלאסיים שבמיתון רגיל, בניגוד לדמי אבטלה,  אינם קיימים ולכן רצוי כי המדינה לא תגדיל הגרעון לצורך תשלומים אלו , וכאן טמון אתגר המימון - כיצד לממן הפיצוי ללא הגדלת הגרעון?

העיקרון המשקי שצריך להיות מופעל הינו "ערבות הדדית" - שכירים שלא נפגעו והמשיכו לעבוד יתרמו משכרם לטובת עצמאיים ועסקים קטנים ואילו עסקים בינוניים וחברות יממנו את הסיוע למגזר העסקי.

כיצד תופעל הערבות ההדדית אצל השכירים?

קיצוץ זמני של פנסיות - הוצאות המדינה על גמלאות עומדות על 17 מיליארד ש"ח בשנה, קיצוץ של 10% בממוצע (מסף מינימלי, באופן פרוגרסבי) לשנתיים יביא לגביה של 3 מילארד ש"ח רק מתקציב המדינה , אני מעריך כי בכל המשק הסכום יגיע לכ- 8 מיליארד ש"ח
תרומת  מרכיבי שכר  - במגזר הציבורי , חברות ממשלתיות וחברות המקבלות סיוע ממשלתי מכל סוג שהוא- עובדים בעלי קביעות ידרשו לוותר על תנאים לתקופה זמן - תרומה של הפרשות לקרן השתלמות, וויתור על גמולי השתלמות, עיכוב בעלייה בדרגה , קיצוץ בשכר בכירים  - גיוס של 15 מיליארד ש"ח בשנתיים
תרומת שכר - לכלל השכירים במשק והעצמאים  יגדלו שיעורי מס הכנסה החל משכר מעל כפליים הממוצע במשק . 

כיצד תופעל הערבות ההדדית במגזר העסקי? - שיעור המיסוי על עסקים / חברות / עצמאים יועלה לפרק זמן מוגדר - מי שמצליח ל הרוויח בתקופה שכזו , ראוי שיתרום מרווחיו למשק

בנוסף על המדינה להטיל מיסוי שקל לגבות אותו , יש בו הוגנות צרכנית ומשרת מטרות משקיות  - 

• מס על מכירת חשמל -  למחיר החשמל הנמכר ע"י יצרני החשמל (גז / פחם) בישראל יתווסף מרכיב מיסויי שיביא לשיפור בכדאיות ייצור חשמל סולארי
• הגדלת המיסוי דלק  - ניצול מחירי הדלק הנמוכים להגדלת מרכיב המס עליהם ובכך גם לעודד המעבר לתחבורה החוסכת בדלק.
• הגדלת מיסוי על כלי רכב מזהמים  / יוקרתיים
• "מס מזומן" - מיסוי משיכה / הפקדה של מזומנים בבנקים ומוסדות פיננסיים יעודד מעבר לתשלומים אלקטרוניים ויצמצם ההון השחור
• "מס גודש" לרכבים בכניסה לערים גדולות 
• הטלת פיקדון כל בקבוקי פלסטיק גדולים הפטורים מפקדון היום
• "היטל ארנונה" ו- "היטל  מס שבח"  - הטלת מרכיב מיסוי של המדינה שיגדיל הארנונה / מיסוי שבח לנכסים נדל"ן למגורים מעל שווי X (מעין מס רכוש) ומשרדים באזורים שנהנים / יהנו מנגישות (נניח מרחק של עד 500 מטר מתחנה) לתחבורה ציבורית מסילתית (רכבת / רק"ל)  בגוש דן  לטובת גיוס מקורות להקמת ותפעול מערכות הסעת המונים 
• הגדלת תשלומי המעסיקים למס בריאות בשיעור שיממן תוספת לסל התרופות שתגדל עם הגידול בגביה 
• "מס שימוש בקרקע" - מיסוי שווי שימוש בקרקע במקרים בהם קרקע חקלאית בשימוש שאינו חקלאי

מעבר לדרכים הקונבנציונאליות למימון הגרעון הממשלתי, משבר הקורונה מאפשר שימוש בדרך הלא קונבנציונאלית אך הקלה והזולה ביותר למימון הוצאות הממשלה - פשוט להדפיס כסף, לא יקרה שום דבר רע.  כמה כסף ניתן להדפיס? זו שאלה שלדעתי אף אחד לא יוכל לענות עליה, אך השאלה היא שונה - עד איזו רמה של הדפסה בטוח לחלוטין להדפיס כסף?

תשובתי היא - לפחות 50% מאובדן התוצר בגין השבתת המשק. מדובר בסכומים ענקיים - 40 עד 50 מיליארד ש"ח אך הם יבלעו ללא כל השפעה בתוך הכלכלה הישראלית. הסיבה לכך היא שמשבר הקורונה אינו תוצאה של מיתון בביקושים אלא החלטה ממשלתית לעצור הפעילות במשק.

כדוגמה אפשר לחשוב על בית קפה  המוכר למעשה שירותים (מרכיב המוצרים מהמחזור הוא קטן) ומשלם שכר עבודה, שכירות , מיסים וכו'. באופן רגיל הלקוחות מממנים את כל השרשרת.
כאשר הלקוחות לא  באים לבית הקפה,  לבית הקפה לא נותר כסף לשלם לעובדיו , ארנונה לעירייה , שכ"ד וכו'.  
זה אינו מצב בו בית הקפה נשחק בתחרות ומפסיד כסף כי הביקוש לקפה נדד למקום אחר או התמתן. המדינה היא זו שהחליטה לסגור את כל הסקטור.

נניח כי הממשלה מחליטה לשלם לעובדי בית הקפה חלק משכרם (חל"ת) , את מלוא הארנונה לעירייה , את שכ"ד וכן פיצוי כלשהו לבעלים  מכסף  שיודפס.
האם נוצר לחץ אינפלציוני במשק? התשובה היא לא. המדינה פשוט ממלאת "חור כלכלי" שנוצר מהחלטותיה ובמקום שכל הנפגעים כלכלית ידרשו לצמצם מאוד צריכה , למשוך חסכונותיהם, לשמוט חובות או לפנות דירות ובכך לפגוע עוד במשק שידחף עוד יותר למיתון בשל אפקט השרשרת, המדינה תמתן מאוד הנזקים ותעצור את התפשטות "הוירוס הכלכלית"  פשוט באמצעות העברת כסף חדש שממילא היה נוצר אם הפעילות הנורמלית של המשק הייתה ממשיכה.

התוצאה תהיה:

בעל הבית יקבל את שכ"ד המגיע לו - 0 השפעה אינפלציונית שכן אין מדובר בהגדלת ביקוש לשטחי בתי קפה.
העירייה תקבל הארנונה - 0 השפעה אינפלציונית.
העובדים יקבלו חלק משכרם (חל"ת) - 0 השפעה אינפלציונית - הם ישתמשו בכסף לשלם משכנתא, שכ"ד, לקנות אוכל. ממילא הכנסתם הרגילה נפגעת כך שרמת הביקוש שלהם יורדת.
פיצוי לבעל בית הקפה  - 0 השפעה אינפלציונית - יוכל לממן חלק  ממחייתו ולכסות חלק מההוצאות הקבועות של העסק - ריבית על הלוואות,  הנהלת חשבונות וכו'.

מכיוון שכל השרשרת הזו היא שיקלית וכולה ביקושים / הצע מקומי, להדפסת שקלים לקיום השרשרת לא תהיה שום השפעה שלילית על העתיד מלבד הקטנת הנזקים למערכת הכלכלית של מדינת ישראל - זו פריבילגיה של מדינות המנפיקות המטבע שלהם.

החשש מהתפרצות אינפלציונית שמשק בו אבטלה של 20% ויותר שהממשלה לא מדפיסה כסף  על מנת להגדיל את ביקושיה אלא מספקת כסף לאוכלוסייה לצמצם פחות את הצריכה של מוצרים ושירותים בישראל הוא פשוט אבסורדי.

לאור זאת, הייתי מצפה מהמדינה לחלק את מימון משבר הקורונה ל- 3 מקורות עיקריים - 

1. גיוס חוב לטווח ארוך להגדלת ההשקעה הפיזית במשק על מנת להתמודד עם המיתון שיגיע  ובמקביל להוציא מספר פרויקטי PPP גדולים בדגש על דיור ציבורי ותחבורה.
2. הפעלת מנגנוני "ערבות הדדית" ומיסוי למימון אבטלה אמיתית שתיווצר במיתון והצורך לממן הגידול הנדרש בהוצאות מערכת הבריאות. 
3. הדפסת כסף למימון הוצאות חל"ת ופיצוי לעצמאים ועסקים 


הפעלה נכונה של מנגנונים אלו תאפשר למשק הישראלי לזנק מהמשבר עם מינימום נזקים.

כיצד להפוך למשקיע עצמאי - פרק 1 - רצון

“I insist on a lot of time being spent, almost every day, to just sit and think. That is very uncommon in American business. I read and think. So I do more reading and thinking, and make less impulse decisions than most people in business. I do it because I like this kind of life.” 

Warren Buffett 

לאחר פוסט המבוא  שעסק במה זה בכלל משקיע עצמאי, יעסוק הפוסט הנוכחי בתנאי המוקדם הראשון  להפיכת אדם למשקיע עצמאי.

בראש ובראשונה ומעל הכל - רצון.

כל אחד יכול לטעון כי הוא רוצה להפוך למשקיע עצמאי , אך הכוונה היא לרצון עמוק - רצון שמגיע ממקום של התעניינות אמיתית  - לא בתהליך ההשקעות עצמו אלא התעניינות בעולם - מדע, טכנולוגיה, כימיה , ביולוגיה, בניה , קרנות פנסיה , תקציבי מדינות - למעשה כל נושא שניתן ללמוד ממנו ולהקיש לעולם ההשקעות.

מי שלא ניחן בסקרנות, ברצון וביכולת ללמוד אינסוף נושאים למעשה כל יום , כל היום - לא יוכל להיות משקיע עצמאי  - כי ניהול השקעות זה לא "ניתוח דוחות כספיים" ,  ניהול השקעות זה הבנה של העולם / סקטורים כך שהשקעה לאורך זמן תעלה יפה - תמיד אפשר להשקיע רק בתחום ספציפי שמתמחים בו  - אג"ח,  מסחר ממוחשב, מניות, חוזים עתידיים, ניתוח טכני , מט"ח וכו' - אך רק הרחבת אופקים שתאפשר השקעה במגוון נושאים תבטיח   הזדמנויות מספקות ופיזור.

 כמו הציטוט של באפט - אני יושב קורא וחושב - ולרוב המכריע של חומר הקריאה אין קשר ישיר עם השקעה ספציפית  - זה מטען ידע ומידע שמסייע להבין עסקים , מגמות עולמיות וסקטורים שונים בכלכלה - אך "הקריאה וחשיבה"  צריכה להתקיים כבר מהילדות  - חלק מהאישיות.

השלב השני של הרצון מגיע מההתעניינות בשוק ההון - הנאה מתהליך ההשקעה שלמעשה כרוך בלימוד, ניתוח, החלטה, ביצוע  ומעקב - גם כאן - יש ללמוד ולהכיר את התהליך, להתנסות בו, להתאמן להרוויח קצת, להפסיד קצת  - זה תהליך של שנים שרק מי שעשה זאת להנאתו , כתחביב רציני  יצבור את מטען הידע שיאפשר לו לעלות שלב.

השלב השלישי , הוא הרצון להפוך למשקיע עצמאי - כלומר להתפרנס מהשקעות בשוק ההון כעיסוק בלעדי - הרצון הזה קיים אצל רבים בצורה של "הייתי רוצה לשבת בבית ולהרוויח בבורסה" - זה לא מספיק.

הרצון צריך להיות מספיק חזק על מנת שישפיע על החלטות משמעותיות בחיים , ומספיק מוקדם מכיוון שתהליך ההפיכה למשקיע עצמאי הוא לא תהליך קצר ודורש הכנות - ולו רק בהיבט של יצירות הון מספיק למסחר שיאפשר פרנסה.

לדוגמה - נניח ורוצים "משכורת" של 8000 ש"ח נטו בחודש ממסחר בבורסה - זה 96,000 ש"ח בשנה - כלומר צריך להרוויח 120,000 ש"ח כך שאחרי מס רווחי הון (25%) יוותרו 96,000 ש"ח, למעשה נדרש להרוויח עוד יותר כי נרצה שקרן ההשקעה תגדל לפחות לפי האינפלציה.

בתאוריה , אם שוק המניות עושה בממוצע 11% לשנה , והאינפלציה היא 3% - כלומר תשואה ריאלית של 8% - צריך קרן של 1.5 מליון ש"ח על מנת להרוויח 120 אש"ח + אינפלציה שיותירו למשקיע "שכר" של 8,000 ש"ח בחודש והקרן תיגדל עפ"י האינפלציה.

ההון העצמי הזמין למסחר הוא "אמצעי הייצור" של המשקיע העצמאי והמתח בין צריכה שוטפת, העלאת רמת חיים  והצורך בשימור אמצעי הייצור הוא מבחן רצון לא פשוט.

הפרק הבא  - השכלה.

חברות המימון החוץ בנקאיות הקטנות - מלכודת או הזדמנות?

ממצגת שוהם ביזנס

אחד המגזרים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה בישראל הוא המימון החוץ בנקאי. הסיבה לכך היא חוסר התחרותיות והשמרנות במגזר הבנקאי מצד אחד ושינויים בחוק ורגולציה  מהצד שהשני הכניסו לבורסה מספר חברות  אשר עוסקות במימון עסקים לטווח קצר ונהנות משיעורי צמיחה ורווחיות מרשימים.

החברות נאוי, אופל באלנס , פנינסולה, שוהם, גיבוי ומלרן  מייצגות הקבוצה  כאשר 3 האחרונות הן קטנות וחדשות  בשוק ההון ביחס ל- 3 הראשונות ואגרות החוב שלהן נסחרות בטווחים של 20% -30% תשואה לפדיון.  

שוהם

מדורגת BBB  במינוף הון למאזן 19% , עם הון עצמי של כ- 60 מיליון ש"ח הצליחה לגייס  ב- 2019 , פעמיים וללא בטחונות:
אג"ח א' -  100 מיליון ש"ח בריבית של 4.6% ב- 4/19 .
אג"ח ב' - 100 מש"ח בריבית של 2.9 ב- 9/2019 .

כיצד מתרחש נס כזה? 

ב- 3/2019 השקיעה בחברה בית ההשקעות מור 7.5 מש"ח בעצמה  ובאמצעות כספים שמנהלת (ובהנחה ענקית על מחיר השוק)  ובמקביל קלטה חלק לא מבוטל מההיצע של האג"ח באמצעות כספי לקוחותיה, כפי שניתן לראות בדיווח על החזקות בעלי עניין מה - 31/3/2020: 

מור מחזיקה 28 מיליון ע.נ אג"ח א' ו- 25.5 מיליון אג"ח ב' , כלומר כ- 27% מחובה הציבורי של שוהם בעוד מור מחזיקה מעל ל- 5% מהונה העצמי של החברה!

שוהם א' - שער 88.64 תשואה 22.7% פדיון ב- 4 תשלומים החל מ- 6/2020 עד 12/2021.

שוהם ב' - שער 90 תשואה 27% פדיון ב- 3 תשלומים 9/2020 , 11/2020 , 

1/2021.

שני האג"חים קצרים , כאשר אג"ח ב' קצר מאוד.

גיבוי 

גיבוי חדשה בבורסה , מדורגת BBB והנפיקה ב- 4/2019 חוב של 51 מש"ח בריבית של 5% ממנו נותרו 44. לחברה הון של 35 מש"ח ויחס הון  למאזן של 21% אם כוללים שטר הון בעלים בהיקף של 8 מש"ח.

כמו בשוהם, גם בגיבוי מור השקעות מעורבת עד מעל הראש - 

באמצעות השקעה שביצעה עם גוף נוסף ב-   1/2020 קיבלו 10% מהחברה במחיר מניה המשקף 75% הנחה על מחיר השוק ובתמורה של 6.6 מיליון ש"ח המגדיל ההון העצמי ל- 41 מש"ח ובאופן לא מפתיע, מור, באמצעות כספי הלקוחות, מחזיקה 11.6 ע.נ מאג"ח החברה  -  26%.

גיבוי אג"ח נסחר בשער של 83, תשואה 24% ומשלמת 88% מהאג"ח ב- 5 תשלומים חצי שנתיים שווים החל מ 6/2020 ותשלום אחרון של 12% ב- 

12/2022.

מלרן

מלדן מתמחה בשוק הערבי, הנפיקה ב- 12/2019  אג"ח בהיקף 120 מש"ח   ונהנתה מהשקעה של עילבד השקעות המחזיקה 22% מהונה.

תיק האשראי  של החברה עומד על 300 מש"ח על הון של כ- 60 מש"ח כאשר נכון לדוח  31/12/2019 , 100 מש"ח מתמורת ההנפקה ישבה עדיין בקופת החברה.

האשראי למגזר הערבי מתאפיין ברמת בטחונות גבוהה ומינוף נמוך המוביל לשיעור נמוך של חובות אבודים.

מלרן אג"ח א' נסחר בשער 82 , תשואה לפדיון של 22% ונפדה ב- 4 תשלומים חצי שנתיים לא שווים החל מ- 12/2020.

שיקולים להשקעה 

השאלה הגדולה ביחס לחברות היא היקף הפסדי ההון הצפויים כתוצאה מאי קבלת תשלומים. אין דבר בהיסטוריה  של האשראי היכול לתת תשובה לזאת לכן כל אחד יכול לנסות ולנחש מספר אך יש מצד שני יש גם לקחת בחשבון את הרווחיות הגבוהה של החברות היכולה לפצות על כך ובעיקר , בעקבות תיק האשראי המאוד קצר שהחברות מחזיקות, את יכולתם להעלות הריבית ולהקשיח תנאים לאור משבר הנזילות במשק.

אני בדעה כי החברות בהחלט עשויות  להציג  הפסדים , לפחות בשני הרבעונים הקרובים , ויתכן כי שוהם וגיבוי יזדקקו להזרמת הון  אך ההסתברות לאירוע חדלות פירעון באג"ח הוא נמוך, אך לא בלתי אפשרי  למרות שמעלות מעריכה כי ההפרשה לחומ"ס תגיע ל- 1% בלבד ואני מקווה שהם צודקים....

באשר לשוהם וגיבוי, אינני יודע אם דרך הפעולה של מור  המשקיעה בהון החברה בהנחה ניכרת ובמקביל מחזיקה בחלקים ניכרים מהחוב הציבורי של החברה באמצעות כספי הלקוחות תניח את דעתה של רשות שוק ההון אם העניין יגיע לבירור יום אחד, אך אני משער כי כל הנוגעים בדבר יעדיפו לא להיכנס כלל למצב בו הדברים נבדקים לעומקם כי יתכן ויש צדדים נוספים לעסקאות.

מעבר לכך מתקיימת חוסר סימטריה מוחלטת בין תפיסת הסיכון של שוק האג"ח אשר מתמחר את האג"חים לחדלות פירעון  לשוק המניות הנותן מכפיל שוק / להון של מעל 9 לגיבוי ומעל 3 לשוהם המעיד על צפיית השוק להמשך הצמיחה ובוודאי יאפשר הכנסת משקיעים נוספים במקרה של קשיי נזילות.

לזכות שלושת החברות יאמר כי  הן רוכשות האג"ח שלהן בשוק. 

לאור זאת  בתשואות של 25% לטווח קצר כאשר למור השקעות אינטרס עליון  שהאג"ח ישולמו בשוהם וגיבוי והחברות מדורגות "בסדר" אני מוכן לקחת הסיכון ולהשקיע באג"ח כחלק מתיק אג"ח בסיכון מפוזר. 

היתרון בהיותו של אג"ח קצר הוא שתשלום בודד מוריד את החשיפה להפסד במקרה של כשל פירעון שבכל מקרה לא יגיע באופן מיידי כך שקיימת וודאות גבוהה לתשלומים של החודשים הקרובים.

אני מתייחס ל- 3 החברות כמקשה אחת, כלומר רוכש פחות או יותר באופן שווה בין החברות כך שההשקעה מתפזרת אך חשוב להעיר, הסחירות נמוכה....

0

כיצד להפוך למשקיע עצמאי - מבוא

“You’re neither right nor wrong because other people agree with you. You’re right because your facts are right and your reasoning is right – that’s the only thing that makes you right. And if your facts and reasoning are right, you don’t have to worry about anybody else.”

Warren Buffett

משבר הקורונה הוא גם הזדמנות 

פורסם לראשונה 4/4/2014



השאלה כיצד הופכים למשקיע עצמאי היא שאלה ששואלים את עצמם אנשים רבים במהלך חייהם -  ככל שאתה יותר קרוב לשוק ההון כך העניין הופך להיות יותר מטריד.

רבים עובדים בענף השקעות ומתפרנסים ממנו כשכירים או כבעלי עסקים שמנהלים כספם של אחרים - מנהלים תיקים, אנליסטים , סוחרים ורבים עוד יותר בעלי אורנטציה טבעית  לתחום ההשקעות - רו"ח, כלכלנים, מהנדסים , מתמטיקאים, וכו' , רבים עוד יותר משקיעים בבורסה חלק מחסכונותיהם , אך רק מעטים מצליחים לנטוש את מסלול העבודה הרגיל ולהפוך למשקיע עצמאי - אדם שמתפרנס מהשקעות בני"ע מכספו שלו - ללא לקוחות וללא כל עבודה או עיסוק נוסף.

השאלה הנשאלת היא ברורה - אם כל כך הרבה חולמים להפוך למשקיע עצמאי ,  - מדוע רק מעטים מצליחים? הרי לכאורה אין בעניין חכמה יותר מדי גדולה וגם ההון העצמי שנדרש הוא לא מחוץ להישג ידו של מי שרכש מקצוע מבוקש.

אז בכל זאת מה המכשול הגדול?

לדעתי אין זו שאלה של "מכשול" שצריך לעבור אותו , אלא יותר שאלה של תהליך  - כמו שיש הרבה רופאים שאין חולק שהם אנשים משכילים ואינטליגנטים אך רק מעטים , ביחס לכמות הרופאים הקיימת, מצליחים  להתפרנס רק מקליניקה פרטית, בדיוק כפי  שקיימים  ציירים או נגנים רבים , רק מעטים מהם ממש מתפרנסים רק מציור או נגינה וכך הלאה בכל מקצוע.

כפי שרפואה שונה מאומנות, כך ניהול השקעות שונה מיתר המקצועות ומציב סדרה של אתגרים / דרישות לאורך מסלול ההתפתחות המקצועית לצד תכונות אופי נדרשות שביחד יוצרים "משקיע טוב" .
המעבר מלהיות טוב בהשקעות למצב בו אתה הופך להיות משקיע עצמאי יותר קשורה לרצון האישי מאשר לכל דבר אחר - כמו כל אדם שמחליט לצאת לדרך עצמאית ע"י הקמת עסק בתחום בו הוא מרגיש שיש לו יתרון יחסי.

בניגוד לעסקים אחרים, משקיע עצמאי הוא לא "עסק"  במובן הרגיל של העניין - אין לקוחות, אין עובדים  אבל גם אין בוס ואין הנהלה והמדדים ל"הצלחת העסק" הם לא הכי ברורים  - אתה אומנם רוצה "להכות את השוק" ו"לעשות תשואה חיובית" אך לצפות לעשות זאת בכל פרק זמן  ובכל מצב שוק זו פשוט צפייה לא ראלית ולכן גם "שהעסק מפסיד" זה חלק אינטגרלי מהעניין.

בפוסטים הבאים בנושא אנסה לגעת באבני הדרך העיקריות בתהליך המעבר למשקיע עצמאי  -

• רצון
• השכלה
• ניסיון
• תכנון
• ניצול הזדמנות
• הערכות לעצמאות
• קפיצה למים

אשמח אם תשתפו מחשבות בנושא בתגובות