לפני כשנה וחצי כתבתי על חלם הרכבת הקלה בת"א, ומשפט המפתח היה:
בישראל הלכו על פתרון משולב - רכבת קלה אך היא תנוע בחלקים מהמסלול במנהרות. כלומר רקחו מרקחת שנפגעת מהחסרונות של כל מערכת - גם הקמה והפעלה יקרים מאוד בגלל החפירות של המנהרות , וגם קיבולת נמוכה.
עתה אנו למדים כי וועדה משותפת של האוצר ומשרד התחבורה ממליצה על שינוי משמעותי בפרויקט ולמעשה להופכו לרכבת תחתית מלאה , על זה נאמר בוקר טוב אליהו.
אין דבר יותר מעצבן בבירוקרטיה הישראלית מאשר השיטה של שינוי החלטות תוך כדי ביצוע, לצהלת כל העוסקים במלאכה. איזה משרד תכנון מתנגד לבצע 3 פעמים תכנון במשך 10 שנים לאותו פרויקט בדיוק?....
ההצדקה לשינוי:
מסמך פנימי של אגף האוצר מצייר תמונה עגומה מאד עבר אזרחי המדינה, ותושבי תל אביב בפרט. לפי המסמך, פרויקט הרכבת הקלה שזה עתה יצא לדרכו לא יעמוד בביקוש למערכת הסעת המונים כבר בעוד שנים ספורות. "חלופה A4 (הפרויקט הנוכחי, ה.פ) לא מתפקדת בשנת 2040 וכנראה גם הרבה קודם. תחזית הביקוש לקווים 'אדום', 'ירוק' ו'סגול' גבוהה מהקיבולת". עוד אומרים שם כי "נדרש שלד משמעותי של קווי מטרו כדי לעמוד ביעדי התוכנית והיקף הביקוש".אין כוונה לשנות את פרויקט הקו האדום מכיוון שממילא בחלקיו העמוסים הוא תת קרקעי , אך מדובר על תכנון מחדש של הקו הירוק שכבר סיים מזמן את התכנון הראשוני ועומד לפני תכנון מפורט ומדובר על והתחלה מ- 0 של הקו הסגול שכנראה ישנה את מסלולו לאור המעבר לתת קרקע והתאמה למרכז האורבני הגדול שיקום במקום מחנה תל-השומר. במילים אחרות, הקו הירוק ידחה בלפחות 5 שנים ( 3 שנים לתכנון מחדש + שנתיים הארכת תקופת העבודה בגלל שכל הקו תת קרקעי) כלומר פתיחת הקו תהיה לא לפני 2025 אם מחר מתחילים לתכנן על בסיס הקו הקיים והקו הסגול נדחה בכשנתיים -זה מקרה קלאסי שהאוייב של הטוב הוא הטוב יותר.
אין זה אומר שהתוכנית החדשה אינה טובה. זו תוכנית מצויינת שתתן רמת שרות הרבה יותר גבוהה ל 2.5 מליון תושבים המתגוררים בגוש דן המורחב. השינוי המהותי, התפיסתי בתוכנית החדשה הוא "קו הטבעת" המחבר את רשל"צ / חולון דרך כביש 4 עד צמת גהה ומשם דרך רמת החייל לכיוון צומת גלילות - למעשה זה קו שהיה חסר מאוד בתוכנית של נת"ע מכיוון שהיא ממוקדת "כניסה לת"א" בעוד רוב העובדים והגרים בגוש דן המורחב לא עובדים בתוך ת"א אלא במעגל החיצוני שרווי אזורי תעשיה , מסחר ובילוי. במילים אחרות, "קו הטבעת" הופך את המערכת לרשת - מערכת ללא מרכז וזאת במקום כוכב - מערכת עם מרכז אחד. היתרון הגדול של מערכת רישתית היא הגדלת הקיבולת של המערכת באופן משמעותי (למשל במערכת כוכב נסיעה מפ"ת לראשון לציון עוברת דרך מרכז ת"א, במערכת רישתית אין צורך בכך).
הבעיה בכל החשיבה מחדש של פרוייקט הסעת ההמונים בגוש דן היא שלא חשוב כמה התוכנית טובה , אנו עומדים בפני שינוי טכנולוגי מהותי שיהפוך את הרכבות הקלות / תחתיות לנחלת העבר מלבד באזורים סופר צפופים:
אם נסתכל על אופק תכנון של 25 שנה - 2040 , יש לשאול את השאלה הבאה - האם ננהג במכונית או שהיא תהיה אוטונומית?
עפ"י ההתקדמות בתחום נראה כי מוניות אוטונומיות יופיעו עד סוף העשור, בין 2020 ל 2030 הטכנולוגיה מאוד תתפשט וב 2030-2040 תהיה מסה קריטית שתחולל שינוי עמוק - משאית של מרצדס נוסעת אוטונומית כניסוי באוטובן בגרמניה, רכב אוטונומי של פיז'ו סיטרואן השלים נסיעה אוטונומית מפאריז לבורדו הרכב האוטונומי של גוגל רשאי לנוע על הכבישים כבר ביותר ממדינה אחת בארה"ב , רכב אוטונומי של אובר כבר בנסיעות ניסוי ואפילו אפל בונה מכונית אוטונומית
הבעיה של נסיעה אוטונומית היא בעיית תוכנה , לא חומרה. לא צריך להמציא חומרה חדשה על מנת להגיע לנסיעה אוטונומית, צריך ליצור תוכנה מתאימה. זה לוקח זמן ומשאבים אך נראה לי שאנו קרובים יותר לסוף מאשר להתחלה בפתרון בעיה זאת וככל שהזמן עובר כמויות הכסף המושקעות בנושא גדלות באופן מעריכי ולדעת כולם מדובר בבעיה פתירה.
כאשר המכונית הופכת להיות אוטונומית (גם אם יהיה נהג בכיסא הנהג למקרה חרום) עולם התחבורה משתנה - התנועה בכבישים נעשית במהירות אחידה , תכנון הנסיעה נעשה דינמי לכל הרכבים יחד כך שפקקים יעלמו מהנוף , אין צורך ברמזורים מכיוון שכל המכוניות מסונכרנות או לחילופין החלפת הרמזור מירוק לאדום היא מיידית - רכב אוטונומי לא מנסה "לגנוב ירוק" או לעבור בכתום.
התחבורה הציבורית ב 2040 תהפוך ליותר "אישית" - "מונית שרות" תאסוף נוסעים שישתמשו באפליקציה להזמנת נסיעה בדומה להזמנת מונית היום אך למעשה המכונית האוטונומית שתוקצה תאסוף נוסעים נוספים לאותו כיוון (כמו השרות של VIA בניו יורק) . לא עוד מסלולים קבועים של אוטובוסים גדולים העוצרים בתחנות קבועות בתדירות נמוכה אלא מערכת תחבורה ציבורית "לפי דרישה" בזמינות גבוהה שעוצרת רק היכן שצריך (לאסוף / להוריד). כך תשתית הכבישים העמוסה לעייפה היום מכיוון שרוב הרכבים הנוסעים בה נוסעים לבד, תהפוך לפנויה כי רובה המוחלט של התנועה תהיה ברכבים עם 10-15 נוסעים.
מערכת תחבורה ציבורית לפי דרישה , מנקודה לנקודה וללא פקקים תחליף את מערך האוטובוסים העירוניים כולו ותאפשר לא רק רמת שרות יותר גבוהה לנוסעים אלא תהיה גם יותר יעילה וזולה לתפעול והקמה מכל מערכת אחרת.
המערכת המתוארת כאן היא העתיד שיגיע ללא כל ספק , אם לא ב 2040 אז ב 2050. הנקודה היא שהקמת מערכת רכבות תחתיות בישראל שיתחילו לתת שרות ב 2025 לכל המוקדם תהיה זריקת כסף אם בעשור של 2040-2050 התחבורה הציבורית תשתנה לחלוטין. התשואה המשקית על ההשקעה תהיה שלילית ובפועל מדובר על בזבוז כסף קולוסלי.
אז מה צריך לעשות?
ההחזר על ההשקעה בפרויקטים של רכבת קלה הוא מהיר יותר מאשר רכבת תחתית , בוודאי כאשר הרכבת הקלה תגיע למלוא הקיבולת הרבה יותר מהר מאשר רכבת תחתית. יתרונה של רכבת תחתית ברמת השרות הגבוהה ובקיבולת הגדולה - השקעה חד פעמית גדולה בחפירה ומאפשרת קצירת התועלת הכלכלית במהלך 100 שנים בגלל הקיבולת הגדולה. לעומתה, ברכבת קלה יש להתמודד עם הצורך להגדיל את הקיבולת (קווים חדשים).
אם התחזית היא שתוך 15 שנה מפתיחת הרכבת התחתית הראשון (2025 קו ירוק) - שנת 2040, מודל התחבורה הציבורית ישתנה, יהיה זה נכון להשקיע בפרויקטים זולים בעלי החזר השקעה מהיר יחסית. במקרה הגרוע שהתחזית לשינוי ב 2040-2050 אינה מתממשת , ניתן תמיד להוסיף קיבולת באמצעות הוספת קווים חדשים לרשת. כלומר מחיר הטעות הוא נמוך. לאור זאת, דווקא מודל הרכבת הקלה הוא הנכון לעת הזו, אך חשוב לעדכן את הפרויקט בראיה של שילוב רכבת פרברית עם רכבת קלה:
1. הפעולה הכי חשובה היא יישום "קו הטבעת" הדורש התמודדות עם קטע הכביש העמוס בישראל - כביש 4 בין צ. מסובין לצ. גהה שכמות התשתיות מתחתיו היא גדולה, כולל המוביל הארצי.....
הרפלקס האוטומטי של מתכננים במקרה זה זה "לעשות סדר בתשתיות" ואח"כ לחפור קו רכבת מתחת , אך זה פרויקט ארוך , מסובך ומאוד יקר ולכן מיותר. יש שתי חלופות הרבה יותר זולות - הראשונה פשוט להפקיע רצועה בצד הכביש, לפנות את מי שצריך לפנות תוך מתן פיצוי ולבצע קו קרקעי - זה יותר מהיר וזול מאשר כל חלופה אחרת, השניה היא לקרות את כביש 4 , להעביר רכבות (קלה וכבדה) מעל הכביש ולממן הקרוי באמצעות זכויות בניה משמעותיות מעל הכביש ובצידיו.
2 אסור לגעת בקו הירוק - יש להמשיך לקדמו בכל המהירות במתכונתו הנוכחי - הוא ממילא תת קרקעי בחלקו תודות להתעקשות של עיריית ת"א מול משרד האוצר.
3. את הקו הסגול יש לפשט - להעבירו בכביש 471 החל ממזרח לצומת נחשונים (ראש העין / אלעד וכל מי שמגיע לגוש דן דרך כביש 6 + תהיה שם בעתיד תחנת רכבת) עד לאוניברסיטת בר אילן (מפגש עם "קו הטבעת") ומשם בקשת תת קרקעית מתחת לבני ברק (העיר הצפופה בישראל), רמת גן וגבעתיים עד לתחנת רכבת השלום, דיזנגוף סנטר (יש תחנה מוכנה במרתף....) - סה"כ 7 ק"מ תת קרקעי בלבד ומשם מעל הקרקע לאן שרוצים
4. יצירת "קו הטבעת" יאפשר חיבור קל של שלוחה עילית משהם , יהוד מונסון, אור יהודה, תל-השומר למערכת בכביש 4 ועתה זה עניין של עלות תועלת - להיכנס לת"א דרך תוואי הקו הסגול / האדום או להשתמש בתכנון הנוכחי של הקו הסגול - קו עילי לאורך יצחק שדה אך הפעם להמשיך אותו לאורך קיבוץ גלויות עד שדרות ירושלים (מפגש קו אדום).
היתרון של כל אלו הוא אדיר - במקום מערכת הסעת המונית הממורכזת בת"א , נוצרת רשת אמיתית שתאפשר מתן שרות הרבה יותר טוב לגוש דן בטווח הקצר ובעלות יותר נמוכה. למעשה , לאור הניסיון שנוצרת בעקבות פרשת הפיכת חלקים מהקו הירוק לתת קרקעיים הייתי מצפה כי העלות למשלם המיסים תהיה 0. כיצד? פשוט ע"י הגדלת זכויות בניה לאורך הצירים כיד הדמיון וההיגיון הכלכלי / אורבני- כפי שמדובר על קירוי האיילון, ניתן לקרות את כביש 4, 471 ולבנות מגדלי תעסוקה ומגורים, ניתן להפקיע קרקעות עם מבנים ישנים ולבנות במקומם מגדלים כאשר התחנה במרתפם - זו ההזדמנות לנצל פרויקט זה לפינוי בינוי בבני ברק, רמת גן, גבעתיים ות"א - כולם רק ירוויחו מכך אך בשביל זה צריכה להיות יד מכוונת של מהנדסי הערים הרלבנטיות שהיום הם מחוץ לתהליך התכנון.

מעניין כתמיד
השבמחקומסכים עם כל מילה
ובעניין אחר,
ממתין לפוסט שלך על SVXY וחסרונותיו
כמו כן בפוסט על האגחים, אשמח אם לטבלה המצורפת של האחזקות העיקריות תוסיף מספר עמודות -
תאריך הרכישה, מחיר הרכישה
הרשימה כפי שהיא מוצגת, מאפשרת לדעת את החלק היחסי של כל אגח בתיק בלבד.... מבלי לדעת באיזה שער נקנה (את השער הנוכחי ניתן לבדוק לבד...) ומכאן שאין בה די יישום/פרקטיקה לעניות דעתי
תודה!
שכחתי להוסיף את עמודת הסדרה הספציפית עבור אגחים להם יותר מסדרה אחת....
מחקצודק, מסכים עם כל מילה...
השבמחקמסכים.
השבמחקהבעיה שבארץ דברים נקבעים לפי פוליטיקה מקומית קטנונית (1% צעקניים) ולא לפי צורכי הכלל (99% שקטים). במילים אחרות, חוסר משילות של השלטון המרכזי.
ראה לדוגמא תחנות הרכבת שנבנות מחוץ לערים, ודורשות רכב להגיע אליהן..., וגם אם יש תחנות רכבת שנבנות קרוב, עדיין מנתקים אותן באופן מלאכותי מהעיר הקרובה כדי לא להפריע את מנוחת 5 השכנים שגרים קרוב, אחרת יתקעו הפרוייקט במשפטים אינסופיים.
ראה לדוגמא תחנת הרכבת בבני ברק שרחוקה 500 מטר בקו אוירי מאזור התעשייה ברמת החייל, אך בפועל חייבים עיקוף של 2 ק"מ כדי להגיע ברגל.
ראה לדוגמא תחנת הרכבת בצומת רעננה שנבנית מתחת להצטלבות כבישים 4 ו 531 ורחוקה מאות מטרים בודדים מבתי רעננה, ועדיין הכניסה הרגלית תהיה מאזור התעשייה בצומת רעננה בלבד, כדי לא להפריע את מנוחת 5 השכנים שגרים שם ...
לא הכל שחור....
מחקהמכרז לחיבור תחנת בני ברק עם רמת החייל האמתעות גשר הולכי רגל / אופניים מעל הירקון בשלב בחירת זוכה , וכנראה עד סוף 2016 הגשר יעמוד
לגבי רעננה - ההחלטה בעיני הגיונית - הרבה יותר סביר לחבר תחנה למוקד תעסוקה ממאשר ליצור חיבור תת קרקעי לקצה של עיר שממילא רחוק מאות מטרים ומספר התושבים בטווח הליכה שישתמשו במעבר יהיה נמוך מאוד - יש לזכור שהמעבר צריך לחצות 2 מסלולים של 531 + פסי רכבת, להתגבר על הפרש גובה רציני (מעליות?) - העלות היא אדירה והתועלת שולית לחלוטין.
תחנות מחוץ לערים - גם כאן השיקול הוא של עלות תועלת - בירושלים מוציאים מליארדים על מנת להכניס הרכבת המהירה לתוך העיר - כי השימוש יהיה אדיר, במודיעין העיר תוכננה עם רכבת במרכז. האם בדימונה יהי ה זה נכון להשקיע בהכנסת התחנה לעיר ? לא נראה לי. לעומת זאת בעפולה התחנה ממוקמת "מחוץ לעיר" אך תוך 20 "עפולה חדשה" תיבנה סביב התחנה. בשורה התחתונה , גם בת"א וחיפה שהתחנות "בתוך העיר" חלק גדול מהנוסעים זקוקים לנסיעה באוטובוס על מנת להגיע לייעד -החוכמה היא ליצור מערכת תחבורה ציבורית עירונית המקושרת לרכבת ואז מיקום התחנה לא ממש משנה.
שמח לשמוע לגבי תחנת בני ברק והחיבור לרמת החייל, לא הייתי מודע לסטטוס
מחקלגבי תחנת רעננה, צריך להסתכל במפה כדי להבין, התחנה תהיה מתחת לכביש 4 (כביש 531 יעבור בגשר מעל) בין כפר סבא לרעננה, כך שניתן בקלות לחבר התחנה גם לאזור התעשיה וגם לרעננה העיר
זה יחסוך לתושבי רעננה מעבר של צומת רעננה מרכז המרומזרת בבקרים כדי להגיע לתחנה דרך אזור התעשיה, דבר שיכפיל את זמן הנסיעה הכוללת בבקרים
אם היתה כניסה מכיוון רעננה ניתן היה להגיע בקלות ברגל או באופניים (חשמליים) או ברכב ללא צורך בחציית צומת רעננה מרכז בבקרים וכניסה לאזור התעשיה הפקוק ממילא בבקרים (כלומר, מי שירצה לנסוע לתל אביב ברכבת יצטרך להיכנס לפקקי אזור התעשיה בצומת רעננה)
מידע אישי שלי, היציאה לרעננה העיר בוטלה בגלל לחץ התושבים שגרים קרוב
לגבי שאר הערים, אין לי הידע הטופוגרפי והגאוגרפי שיש לי לגבי רעננה ורמת החייל כך שקשה לי להגיב, אני מאד מקווה שאתה צודק והדברים יתפתחו כראוי
"החיבור בקלות" עולה כסף - קרא את תגובתי מעלה, ועל אחת כמה וכמה אם אתה חושב על רכב - איפה יחנו? היכן יסתובבו ? והכל בשביל מה? לחסוך ל- 50 תושבי רעננה שילחו ברגל / יסעו באופניים חשמליות לרכבת במעבר תת קרקעי ארוך מאוד (ורק שאלה של זמן - ומסריח....) ?
מחקלא נראה לי שהרמזורים שצרכים לעבור לאחר השלמת הפרויקט הם משמעותיים, בוודאי לא יאריכו כפליים את הנסיעה .
בתור תושב רעננה הייתי במקמך הופך שולחן בעירייה על הסרוב להכניס רכבת קלה לאחוזה ולא דוחף לבזבז מליונים על חיבורים לא הכרחיים
משקיע,
מחקאין בכוונתי להתנצח, אבל אני רוצה לציין נקודה אחת חשובה שאני חש אותה הרבה פעמים בדיונים על תחבורה ציבורית. הרבה מאלה שדנים בה ואפילו מחליטים לגביה, לא נוסעים בתחבורה ציבורית ...
מה שאנשים אלו מפספסים בגדול לגבי התח"צ בארץ זה נושא השונות. כלומר, לפעמים האוטבוס יגיע תוך 5 דקות ולפעמים תוך 20 דקות. לפעמים לעבור את צומת רעננה יקח 3 דקות, ולפעמים 20 דקות. זה קריטי לגבי תכנון המסלול של נוסע ברכבת כי הוא חייב לקחת את התסריט הגרוע ביותר שלפעמים ארוך בהרבה מהתסריט הממוצע. זה אומר שערבוב של מסלול שמכיל אוטובוס + רכבת יש בו פוטנציאל להארכה עצומה בזמן ההגעה. אם אפשר לוותר על אוטובוס, זה עדיף בהרבה.
ולכן, גישה רגלית , או מנתיב צדדי פתוח שלא עובר דרך אזור פקוק, לתחנת רכבת היא דבר חשוב ביותר.
ואני חולק לחלוטין על המספרים של "50 איש" שיגיעו ברגל או באופניים. אין לי טענה אליך, כי אתה לא מתכנן תעבורה. הבעיה בארץ היא שכך גם המתכננים עובדים, ללא מחקרים אמיתים של זמן ואמצעי הגעה עם איסוף סטטיסטיקה אמיתי של אנשים אמיתים שנוסעים באוטובוסים. הדברים נסגרים כפשרות בין פוליטיקאים ואנשי משרד האוצד ללא הערכות תמורה אמיתיות ומדויקות למיקום וכניסות התחנות. ככה לא בונים מערכת יעילה.
מכוניות אוטונומיות מתאימות לאזורים דלילי אוכלוסין, הן לא יוכלו לספק לעולם את כמות הנוסעים בדקה שנכנסים לת"א. רק רכבת יכולה לעמוד בביקוש כזה, כי קיבולת של קו רכבת עולה בהרבה מקיבולת של כביש, אוטונומי או לא.
השבמחקזה פשוט לא נכון. הבעיה היא שהיום רוב המכוניות הנכנסות למרכז הם עם נוסע בודד. מכונית אוטונומית תאפשר מודל חדש של "מונית שרות" תאסוף נוסעים שישתמשו באפליקציה להזמנת נסיעה בדומה להזמנת מונית היום אך למעשה המכונית האוטונומית שתוקצה תאסוף נוסעים נוספים לאותו כיוון (כמו השרות של VIA בניו יורק) . לא עוד מסלולים קבועים של אוטובוסים גדולים העוצרים בתחנות קבועות בתדירות נמוכה אלא מערכת תחבורה ציבורית "לפי דרישה" בזמינות גבוהה שעוצרת רק היכן שצריך (לאסוף / להוריד). כך תשתית הכבישים העמוסה לעייפה היום מכיוון שרוב הרכבים הנוסעים בה נוסעים לבד, תהפוך לפנויה כי רובה המוחלט של התנועה תהיה ברכבים עם 10-15 נוסעים. מכאן זו רק מתמטיקה של קיבולת נתיב לרכבים אוטונומיים כאלו לשעה - כשבכל רכב 10-15 נוסעים הקיבולת הרבה יותר גדולה מזו של רכבת המסיעה 1000 איש - שזו רכבת דו קומתית מלאה לחלוטין בנוסעים - 3 רכבות בשעה - 3000 איש שקול ל 300 כלי רכב עם 10 נוסעים בשעה - 5 רכבים בדקה על מסלול ייעודי - זו תנועה דלילה מאוד למכוניות אוטונומיות שיכולות לנסוע 120 קמ"ש פגוש אל פגוש
מחקלמה אתה מחשב לפי 3 רכבות בשעה? הקו האדום ייסע כל 3 דקות בשעות השיא (http://www.nta.co.il/line/1), ותדירות טיפוסית של מטרו היא כל 2 דקות, כלומר 30 רכבות בשעה. ברכבות הקו האדום לא ייכנסו 1000 איש, אבל אם ניקח מטרו אמיתי, 1000 נוסעים כל שתי דקות הם 500 נוסעים בדקה, כלומר רכב של 10 נוסעים כל שנייה. קו בחשבון רמזורים (התנועה יכולה לנוע רק רבע עד חצי מהזמן), ותגיע לקיבולת שדורשת כביש רב-נתיבי שרק הולך ומתרחב.
מחקמול מטרו של 1000 איש בתדירות של כל 2 דקות - את צודקת. אבל אין ביקוש כזה לאף קו בישראל - כך שזה כלל לא רלבנטי. החישוב שלי אגב מתייחס לרכבת כבדה - הבעיה היא הכניסות לאזור ת"א מהטבעת החיצונית. רכבת קלה בקיבולת מקסימלית של כ 250 איש לרכבת כל 3 דקות נותן קיבולת של 5000 נוסעים בשעה - שקול ל 5.5 רכבים של 15 איש בדקה - וזה בשיא הקיבולת ולא לשכוח כי הרכבים של 15 איש הם "תחבורה גמישה" באיסוף ובהורדה כלומר רמת שרות הרבה יותר גבוהה מקו רכבת קלה או תחתית. תחשבי על מודל המטרונית בחיפה רק עם רכבים קטנים המבצעים איסוף בשכונה חפני שעולים על הנתיב הייעודי.
מחקהבעיה בגוש דן היא בכך שאין "מרכז" מוגדר המייצר מסה אדירה של ביקוש לכיוון מסויים אלא סדרה של מרכזי תעסוקה, מסחר, בתי חולים , מוסדות לימוד המשרתים את כל גוש דן ולכן הפתרון הוא רשת (בניגוד למודל הקלאסי של מטרו / רכבת קלה - כוכב) - מי שגר בראשון ועובד ברמת החייל לא צריך לעבור דרך מרכז ת"א - ואין יותר טוב מרכב אוטונומי ליישום רשת תחבורה
אז זהו, שכן יש ביקוש בסדר גודל כזה בתל אביב, והביקוש הזה עוד יגדל. על פי מסמך תכנון של הרכבת הקלה משנת 1998 (http://www.nta.co.il/sites/default/files/%20%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93%20%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91.pdf) הנסועה הצפויה לשנת 2030 בקטע העמוס ביותר של הקו האדום (צומת עלית) היא 10,000 נוסעים בשעה (ר' עמוד 68 במסמך). המסמך הוכן לפני הגל האדיר של בניית גורדי שחקים לאורך התוואי, כך שההערכה כנראה גדלה מאז משמעותית. עם ההערכה המתונה הזאת כבר מדובר בפי 2 נוסעים ממה שציינת, כלומר רכב של 10 נוסעים כל 3.75 שניות (אם הרמזור ירוק שליש מהזמן, אז בערך כל שנייה).
מחקהביקוש הצפוי לקו האדום נובע מהעובדה שמסמך התכנון מתייחס אליו כקו אליו יגיעו בתחבורה ציבורית / רכב מחוץ למעגל המיידי שלו וישתמשו בו על מנת להיכנס לת"א (למשל תושבי גבעת שמואל , חולון פ"ת רבתי וכו - מעבר למי שיגיע באוטבוס מראש העין למשל לפ"ת) וינועו באמצעותו במעגל הפנימי - כאשר אין חלופה. אך אם יהיו רכבים אוטונומיים מאספים, כלל לא יהיה צורך להתחבר לקו האדום ותנועת הרכבים המאספים תהיה מצירים רבים - בשביל להגיע מפ"ת לרכבת צפון לא חייבים לעבור בציר ז'בוטינסקי, על מנת להגיע מיפו לפ"ת לא צריך לעבור במרכז ת"א ומבת ים לרמת גן אפשר להגיע בנסיעה באיילון ותושבי גבעת שמואל כלל לא יגיעו לקו האדום -זה ההבדל בין רשת המפזרת את התנועה ל"קו כוכב" המרכז את הביקוש. כל שנדרש הוא להקצות מסלולים ייעודיים לרכב אוטונומי מאסף בצירים הראשיים ובן לילה יש רשת תחבורה יעילה בכל רחבי גוש דן - בהשקעה אפסית
מחקגם זה לא נכון. הצפי לוקח בחשבון את שאר קווי נת"ע ורכבת ישראל, ובפרט את הקו הסגול לבקעת אונו ופתח תקווה ואת קו רכבת ישראל הקיים לראש העין. לא כולם צפויים להשתמש בקו האדום, והתחזית של 10,000 נוסעים בשעה היא בלעדיהם. וכאמור, התחזית הזאת היא בלי כל גורדי השחקים לאורך הקו.
מחקמצד שני, יש עוד נוסעים רבים שחוצים את האיילון ממזרח למערב וצפויים להמשיך להשתמש באוטובוסים ובאמצעים אחרים. לכן סך כל התנועה שתחצה את האיילון הן בבורסה והן בשאר הגשרים תהיה הרבה יותר גדולה מ-10,000 איש לשעה. ה-10,000 זה רק הנוסעים שלאורך הקו האדום.
לשם המחשת הנקודה, לא אתווכח עם 10,000 נוסעים בשעה. יש לזכור שמדובר על 10,000 לאורך כל הקו ובשני הכיוונים ואורך הקו 24 ק"מ . נניח 5000 לכיוון - במכוניות של 15 איש מדובר על 335 רכבים - 5.5 לדקה לכיוון - ואני שב ומזכיר - הם לא נעים כולם על אותו קו , אינם יוצאים כולם מאותה נקודה ומגיעים לאותה נקודה ואינם אוספים או מורידים נוסעים דווקא בנתיב של הקו האדום - זו מערכת גמישה וזה גם לא אוטובוס - ה 5.5 לדקה יסעו דרך מספר צירים הקושרים יעדים שונים - ה- 15 איש שרוצים להגיע מבת ים לפ"ת כלל לא יסעו בנתיב של הקו האדום וכך גם ה 15 איש מאם המושבות לבורסה בר"ג לא יסעו בציר ז'בוטינסקי.
מחקאגב , לא צריך להיתפס למספר 15 - היופי במערכת כזו שניתן להתאים את גודל הרכב לביקוש בין יעדים - אם 400 איש בשעת שיא רוצים להגיע מפ"ת לבת ים ו- 400 להיפך יתכן ויופעלו רכבים של 30 נוסעים שיבצעו איסוף בפ"ת יסעו דרך כביש 4 ויפזרו בבת ים כולל מתן שרות איסוף הורדה בדרך - זה רכב כל 5 דקות ... בקיצור בגוש דן אי אפשר לנצח מערכת אוטונומית של רכבי שרות המבצעים איסוף ופועלים כרשת דינמית שגודל יחידה ניתן לאופטימיזציה באמצעות קו לינארי קבוע.
לתשומת ליבך - איני טוען שצריך לבטל את הקו האדום , הירוק או הסגול, אך בהינתן שהם קיימים, את יתר הקווים והגידול בביקוש בעוד 15 שנה ניתן יהיה לתת עם מערכת רכבים אוטונומית ואין צורך להתחיל לתכנן קווים תת קרקעיים סופר יקרים
זה לא 10000 לשני הכיוונים ולא לאורך כל הקו. המספר 10000 הוא בכיוון אחד בלבד ובקטע שבין הבורסה לרכבת מרכז בלבד. זאת הקיבולת שתידרש מהרכבת הקלה בחציית האיילון לכיוון מערב, על פי ההערכות משנת 1998. אתה מוזמן לקרוא את המסמך שהבאתי.
מחקקראתי את המסמך- ואת לא מסתכלת בחלק הנכון- אין מה להסתכל על הביקוש לקו האדום שהוא תוצאה של המתודולוגיה שהשתמשו בה שנועדה לייצר קווים לינארים הכי טובים בעלות תועלת כאשר העלות גדולה מאוד ולכן הם "מקבצים ביקושים למנות גדולות". כאשר בודקים אלטרנטיבה תחברותית עליך לבדוק את רשתות ביקוש לתח"צ ב 2030 - מפה 7 עמוד 123 - המבנה הוא רישתי ומודל הביקושים מאולץ ע"י ההחלטות של מי שבנה אותו - ועדיין הביקוש המקסימלי לכיוון לא עולה על 7000 -כאשר יש רק 7 "כיווני כניסה" לת"א! אז כיצד בגיעו ל 10,000 בקו האדום? - פשוט איחדו ביקושים.
מחקלתשומת ליבך כמה מודל הביקושים "נכה" - כל גוש דן חולק רק ל 26 גושים עפ"י צירים ראשיים - ראי עמוד 120 (כי עליהם להתאים לרכבת קלה / אוטובוס גדול) כל השטח בין הים לדרך חיפה - למעשה כל מרכז ת"א "אוחד" לביקושים לכיוון רכבת צפון / דרך בגין - כלומר לאורך הצירים של הרברט סמואל, בן-יהודה / ירקון , דיזינגוף , אבן גבירול - כולם היעד שלהם עובר דרך רכבת צפון / דרך בגין . אם היו מחלקים את הגרעין ששם הביקושים הגדולים - ר"ג / גבעתיים / ת"א / חולון / בת ים במקום 8 חלקים ל- 32 חלקים ובמקום "7 כיוונים" היו מתכננים לפי "50 כיוונים" - כבישים המתאימים לרכב של 15 איש המקסימום ברשת הביקושים היתה קטן משמעותית.
אם יש כשל אחד מרכזי במודל הביקושים הוא שכל מרכז ת"א - אזור גרים / עובדים בו כ 700 אלף איש הוגדר כאזור בודד (גוש 0) ואז כל הביקוש מר"ג / גבעתיים ומזרחה הזורם לת"א מתנקז לווקטור ביקוש בודד בין הבורסה הר"ג לרכבת צפון. מדוע? כי כך המודל תוכנן.
מודל מודרני, שישתמש ברשת הרחובות הקיימת ויחלק את גוש דן במקום ל 26 גושים ל- 120 גושים יראה שיא ביקוש הרבה יותר נמוך בכל "כיוון"