כמות הכסף בישראל גדלה בקצב מסחרר

מדד M1 שקלי - כמות הכסף

בהמשך ל"חגיגות" בעקבות הגדלת יתרות מטבע החוץ ליותר מ 100 מליארד דולר (!) כמות הכסף בישראל עולה בקצב מהיר מאוד החל מהמחצית השניה של 2014.

הרבה מאוד כסף נזיל, כלכלה צומחת ואבטלה נמוכה הם מתכון לאינפלציה אם כי כל עוד הממשלה מרוסנת תקציבית החשש אינו גדול להתפרצות אינפלציונית רצינית אך אינפלציה תהיה , השאלה רק מתי.

אחד הדברים שעל הממשלה לעשות זה לאפשר "ספיגת" חלק מהמזומנים בשוק החוב פשוט ע"י הפסקת גיוס חוב חיצוני. אין שום הגיון בהנפקת אג"ח הנקוב במטבע זר ואז המרת המט"ח לשקלים כאשר יתרות המט"ח של המדינה כל כך גדולות. כל גיוסי החוב חייבים להתבצע בשקלים , מה גם שהריבית שעל הממשלה לשלם בישראל נמוכה מהריבית על אג"ח נקוב מט"ח.

משרד האוצר לא אוהב את הרעיון של הפסקת הנפקת האג"ח הזר כי כך לא יהנו עובדי משרד האוצר לנסיעות לחו"ל על מנת לארגן חתמים , לנהל הנפקה ועוד אח"כ לקבל קצת יח"צ על עוד הנפקה מצוינת (כלומר , היו הרבה מאוד ביקושים כי המדינה מציעה ריבית גבוהה מדי...).

ההגיון של משרד האוצר בקשר להנפקות אג"ח בחו"ל מתבסס על שני טיעונים מופרחים:

1. יש לשמור על "גישה" לשווקים הפיננסיים העולמיים  - כלומר אם ישראל לא תגייס בחו"ל 5 שנים , אז כאשר תבוא לגייס , השווקים הפיננסיים יהיו "סגוירם בפניה"
2. הנפקת האג"ח יוצרת באנצ'מארק לסיכון של המשק הישראלי - כלומר שיעור הריבית בה נסחרת איגרת החוב מאפשרת אמד לסיכון מדינת ישראל ביחס למדינות האחרות המשמש את השווקים הפיננסיים לצרכים שונים.

כמובן כי הסיפור על "סגירת שווקים פיננסיים" הוא ללא קשר למציאות , בייחוד שמצבה הכלכלי של ישראל מצוין. לגבי יצירת באנצ'מרק - מעולם לא ראיתי פרסום של בנק ישראל או משרד האוצר או אפילו מחקר עצמאי העוסק בצורך האמיתי במדד זה לטווחי זמן שונים (הרי יש אג"חים ישראלים הנסחרים בחו"ל) או כמה קיומו של מדד זה תורם למשק הישראלי (במונחים כלכליים) וכמה "כדאי" לשלם בעודף תשלומי ריבית בחו"ל על מנת לתחזק אמד זה. אם היה דבר כזה , אין ספק כי היה מפורסם ומצוטט שוב ושוב על מנת להבטיח את משך הנסיעות המפנקות לחו"ל....

בקיצור - סיפורי פוגי.