יחס CAPE ברמות היסטוריות - מה הלאה ?

השוק חצה נקודת היסטורית  - יחס CAPE המתאר את שוי השוק של מדד ה- S&P חלקי  הרווח  הממוצע , מתואם לאינפלציה,  ב - 10 השנים האחרונות.

הרעיון העומד מאחורי יחס זה הוא נטרול ההשפעה של מחזוריות העסקים והאינפלציה על הרווח כך  שהרווח בנוסחה יהיה מנורמל ככל האפשר.

כמו כל מדד מורכב אפשר כמובן לשאול מדוע לוקחים ממוצע רווח של 10 שנים ולא 8 או 12 אך באופן כללי יחס CAPE הוא אמד לא רע לבחון כמה השוק "יקר" ביחס לרווח "המנורמל".

גם מבחינת מכפיל הרווח הרגיל אנו ברמות גבוהות מאוד:

מכפיל רווח S&P500

 שני המכפילים  מראים תמונה דומה - רמת שוק כזו נדירה מאוד ולאחריה מגיעה בסופו של יום ירידה חדה במדדים - אם תוך  חודשים בודדים או שזה לוקח זמן ארוך יותר , אך הנפילה מגיעה.

חשוב לזכור כי רמות גבוהות של שווי שוק  גורמות ל- 2 תופעות מוכחות סטטיסטית:

1. ככל שרמת השוק גבוהה יותר כך הנפילה גדולה יותר
2. תשואות השוק שנים ארוכות קדימה נמוכות מהממוצע

אחד הפרמטרים שאני מסתכל עליהם על מנת להבין היכן אנו במחזור העסקים הוא הנתון של מספר ההנפקות החדשות:

עפ"י הגרף מעלה,  קצב ההנפקות ב 2017 עדיין נמוך ביחס ל 2014 אך קיימת הטיה משמעותית להנפקת חברות טכנולוגיה ב - NASDAQ ובמחירים גבוהים כך שגודלה הממוצע של הנפקה הוא הגבוה מ 2008 והרביעי בהיסטוריה.
אינדיקטור מצוין לשיא מחזור העסקים יהיה כמות גדולה של הנפקות שתעבור את נתוני 2014.

לאור זאת אינני חושב כי העליות בשוק מיצו  עצמן. הריבית עדיין מאוד נמוכה , מחירי האנרגיה נמוכים, הצמיחה מתחילה לחזור לאירופה והדיבורים על קיצוץ מסיבי במס חברות כולם תומכים בשוק. יחד עם זאת, כאשר השוק יקר מאוד לא צריך סיבות רציניות לירידות כך שכל אירוע פוליטי , נתון כלכלי או התבטאות לא מחושבת יכולים לגרום לירידות שסוחרי המומנטום ישמחו להעצים.

אז כיצד להשקיע?

כבר כשנה אני כותב על פיזור ההשקעות מעבר להשקעה באג"ח זבל. עסקתי בהשקעה במניות בישראל, כתבתי לא מזמן על מותם של אג"חי הזבל כחלק מהמחזור הכלכלי  והצבעתי שם על הכיוונים שלדעתי ראויים להשקעה בעת הזאת וכמו כן על השקעה בקרנות נדל"ן אירופאיות . במקביל יש לזכור שכאשר השוק גבוה ראוי להתחיל לצבור מזומן שיאפשר ניצול הזדמנויות כאשר השוק יעבור תיקון וכמו תמיד זה לא שאלה של האם אלא של מתי.

בצבירת מזומן אני מתכוון להוצאת מזומנים ממעגל ההשקעות הנזילות יחסית  כהחלטה "אסטרטגית" - המזומן לא יושקע עד אשר תנאי השוק ישתנו באופן משמעותי וזאת  בשונה מהחלטה "טקטית" של החזקת  מזומן כחלק מאסטרטגיית מסחר או המתנה להזדמנות נקודתית שכל משקיע מבצע באופן שוטף. הדרך בה אני מבצע זאת היא ע"י הוצאת כסף מחשבונות ההשקעה לעו"ש על מנת באמת להפריד בין פעילות ההשקעה השוטפת למזומן.

עד היום רק שלש פעמים  קיבלתי החלטה "אסטרטגית" באשר לתיק ההשקעות - ב-2005 החלטה לא להשקיע מחדש רווחים ולא להזרים כספים חדשים לשוק , ב- 2008 להגדיל הדרגתית חשיפה לאג"חי זבל וב- 2009 לעבור להיות 100% מושקע.

מאז ועד היום רמת ההשקעה עמדה על 100% כאשר הרווחים מושקעים חזרה בשוק או להשקעות נזילות פחות אך כעת אני מרגיש כי הגיע העת להתחיל ולהיערך למחזור העסקים הבא ומכיוון שאינני מתיימר לדעת מתי או כיצד מחזור עסקים זה יסתיים (ולדעתי יש לו עוד זמן לא מבוטל לסופו)   פשוט צריך להתחיל בתהליך הדרגתי.

יש קושי פסיכולוגי גדול באחזקת מזומן כאשר השוק עולה בגלל תחושת החמצה שכל מי שמימש רווח במניה שאח"כ המשיכה לעלות מכיר, אך במקרה של מזומן אין את "הנחמה" (או האכזבה) שני"ע שנרכש במקום הנייר שנמכר הניב תשואה.
יתרה מכך , החזקת מזומן "עד שתנאי השוק ישתנו באופן משמעותי" חושפת אותך לשחיקה אינפלציונית לזמן בלתי ידוע שעשוי להימדד בשנים וכך כל "הקנסות" שמשלם מי שמחזיק במזומן הופכים את החוויה ללא פשוטה.

למרות כל זאת אני חושב כי היכולת לקבל החלטה של יציאה הדרגתית מהשוק ומעבר למזומן מהווה את  אחד מהיתרונות הגדולים של משקיע עצמאי על משקיע מוסדי או מנהל תיקים שגם אם רוצים לצמצם חשיפה לשוק היכולת שלהם להחזיק מזומנים בהיקפים מהותיים "עד שתנאי השוק ישתנו" היא נמוכה עד לא קיימת.

לאור כל זאת, התחלתי בתהליך של הנזלת התיק ע"י כך שריביות / פדיונות / מימושים לא ישקעו מחדש. בשלב זה רמת המזומנים עומדת על 5% והיא תלך ותגדל ככל שהפדיונות באג"חים יתקדמו , דיבידנדים ישולמו והשקעות ימומשו.