יום שלישי, 18 ביולי 2023

פריים אנרג'י - מלכודת או הזדמנות? - עדכון- הסדר - תחילת פרוק מרצון

 

עדכון 2/8/2023 - מנהל הכספים שרק מונה ב- 1/5/2023 התפטר.

בפוסט הראשון על החברה בספטמבר 2022 צפיתי כי החברה תפר את אמות המידה הפיננסיות לאג"חים בשנת 2023. החברה ניסתה קצת להתחכם בסיווג הכנסות על מנת לעמוד בהם אך ברור עתה כי נכון ל 30 יוני 2023 החברה אינה עומדת בהתניות.

הפוסט במאי 2023 (מטה) עסק בהצלחת החברה לבצע עסקה בפרויקט תלמים שחלץ את הונה העצמי בפרויקט בהיקף של כ- 50 מש"ח ועוד לפני כן כבר בפברואר 2023 (מטה) כתבתי:
חשוב לאמר כי לדעתי זה הזמן לכינוס אספה של המחזיקים עם החברה שתסביר היום כיצד מתכננת לשלם את  פדיונות  2024 ולחייבה בהסכם שכל עסקת מכירת פרויקט / מימון פרויקט  תחייב הסכמת המחזיקים וכי התמורה תיועד לפרעון החוב. אסור לאפשר לחברה להשתמש ברווחים שאולי יווצרו מפרויקטים ריווחים שניתן למכור למימון הוצאות הנהלה וכלליות ופיתוח פרויקטים אחרים שכדאיותם גבולית או לאפשר לחברה להגדיל את מינופה.

התכנסות מועדי ההפרות אל מול תזרים מהותי שהחברה צפויה לקבל הוביל בדיוק למה שציפיתי - הסדר השומר על כל התקבולים שיתקבלו (מכירת פרויקטים , שיחרור ערבויות , החזר הון מימון פרויקטים וכו') בנאמנות לצורך פרעונות אג"ח ב- 2024-2025, שיעבודים על פרויקטים  והתחייבות החברה שלא לגשת למכרזים  חדשים.

בפועל החברה נכנסת לפרוק מרצון בו תממש את נכסיה לטובת תשלומים לאג"ח.

מרכיב שלא ראיתי בהסדר הוא הסכמה לפרעון מוקדם של אג"ח. נראה לי בלתי סביר שבעוד שכסף המיועד לתשלום לאג"ח יישב בנאמנות, האג"ח לא יפדה וימשיך לצבור ריבית. זה מנוגד לאינטרסים של מחזיקי האג"ח והחברה כאחד.


עדכון 15/5/2023 -  ההנחה על  (אי) הריווחיות - נכונה

בפוסט מטה מפברואר 2023 בדקתי את השווי של פרויקטי החברה כאשר הפרויקטים הקיימים היו הבסיס לבדיקה. תוצאות הבדיקה הראו כי הפרויקטים החדשים בתעריף של ~17 אג' אינם כלכליים כפרוקיקט יזמי, כלומר התשואה המתקבלת ממנו הינה תשואה נמוכה המתאימה לגופים פנסיונים וללא סיכון יזמי. הפרויקט שבדקתי היה פרויקט תלמים:

- 7.7MW שרק חובר וטרם דווחו הכנסות. עלויות הם 18 מש"ח מהון עצמי ועפ"י אומדנים מדוח השנתי EBITDA צפוי 1.6 מש"ח . ללא חוב זה ה- FFO ושוויו כ- 17.7 מש"ח.  אם החברה תממן הפרויקט בהלוואה בהיקף 70% מהעלויות (12.6 מש"ח) - 20 שנה ובריבית צמודה + 3.5% , עלויות המימון יעמדו על כ- 0.45 מש"ח וה- FFO על 1.15 מש"ח המהוון לשווי 12.7 פחות חוב של 12.6 לא נותר כל שווי כלכלי.

הפרויקט האחרון  מראה על הבעיה הקשה העומדת בפני החברה. פרויקטים שהיו ריווחיים גבולית בעידן של ריבית אפסית הופכים ללא שווים דבר אם מנסים למנף אותם ולקבל תשואה של 9% על ההון.
כמובן שאם הדרישה לתשואה יורדת , נניח ל- 8%  לפרויקט שווי של 1.7 מש"ח . על מנת לקבל שווי פרויקט בגובה ההון העצמי המושקע (5.4 מש"ח) נדרשת תשואה על ההון  העצמי של כ- 6.3%. (צמוד מדד) זה אולי מתאים לקרן פנסיה הרוכשת פרויקט עובד וגם במקרה זה היזם יקבל את כספו בחזרה ללא רווח.

לאחרונה דיווחה החברה על מכירת 50% מפרויקט זה במחיר קבוע כאשר החברה מתחייבת:
1. להשלים בניית שלב ב' על חשבונה 
2. מבחני תפוקה לאורך 3 שנים 

המשמעות היא כי החברה נושאת בכל הסיכון היזמי ואילו הרוכש מקבל נכס נושא תשואה ידועה תמורת מחיר קבוע.

התוצאה?   - החברה צפויה לרשום רווח חשבונאי בהיקף לא מהותי. 

עסקה זו , המלווה ברווח לא מהותי מוכיחה את הבעיה העומדת בפני החברה המחוייבת בהקמת פרויקטים גבוליים בהיבט הרווח היזמי.

מבחינת מחזיקי האג"ח, עצם מכירת 50% ללא הפסד מהותי ושיחרור ההון העצמי הכלוא (החברה מעריכה תזרים של 50 מש"ח לאחר מהשלמת הפרויקט ונטילת  מימון) היא בשורה משמחת, בוודאי לנוכח העובדה כי לחברה חסרים האמצעים לשלם למחזיקים כבר במחצית 2024. 

מכיוון שעיסקה ופוטנציאל להכנסת שותף לפרויקט אחר דווחו למשקיעים , אג"חי החברה התאוששו מהשפל אליו הגיעו ושעריהם:  אג"ח א' - 73 ואג"ח ב' 67 המהווים חזרה לשעריהם בתחילת ספטמבר 2022 כאשר כתבתי על החברה לראשונה (ראה פוסטים מטה)



פוסט מיום 26/2/2023 - ההתדרדרות נמשכת 



לפני 5 חודשים כתבתי על החברה (פוסט מטה) והמסקנה הייתה:

"השקעה בהונה של פריים היא ברמת סיכון גדולה מאוד. יש ספק יותר מסביר לגבי יכולת החברה להגיע לריווחיות בכלל או ריווחיות שתצדיק שווי השוק הנוכחי ובכל מקרה עליה לגייס הון ויהיה זה כנראה בשווי  נמוך מהשווי היום, ובמקביל קיים ספק סביר ביחס לריווחיות הפרויקטים."

ב- 5 חודשים שחלפו המניה צנחה משער  535 ל- 251 המשקף שווי שוק של 75 מש"ח רבע משוויה בהנפקה לפני כשנתיים.

חוסר יכולתה של החברה להתקדם בהיבט העסקי-פיננסי כנראה גרם למנהל הכספים לעזוב ומעיד כי הסיכונים עליהם התרעתי מתחילים להתממש ובאים לידי ביטוי בתשואת האג"חים המאותתת על חדלות פרעון קרבה:

אג"ח א' נסחר ב- 65 אג, תשואה לפדיון  26% ואג"ח ב' (צמוד מדד) ב- 62 המגלם תשואה לפדיון של כ- 22% זאת לעומת א'- 75.7 תשואה נטו  12.44% , ב' - 80.3 , נטו 9.33% בפרסום הפוסט המקורי. 

ב-  15/2/2023 - רכשתי  אג"ח  פריים ב' - בשער 65 (תשואה לפדיון ~19%)  המשקף מחיר הוגן אל מול הסיכון כפי שראיתי אותו לפני 5 חודשים (ראה פוסט מטה) בהנחה שהחברה תשרוד.

מאז חלפו 5 חודשים והחברה כאמור לא התקדמה עסקית ובמקביל עליית הריבית ועליית שער הדולר מקטינים את כדאיות הפרויקטים שממילא מוטלת בספק. נצרף לכך העזיבה של סמנכ"ל הכספים והתמונה רעה מאוד ואין סיכוי כי החברה תצליח לפדות את אגרות החוב שלה ע"י הנפקת חוב נוספת או מתזרים פעילות. 

לאור  האמור לעיל, אתייחס לחדלות הפרעון של החברה כעובדה מוגמרת (וזה כלל לא בטוח...)  ואנסה לאמוד את שווי  האג"ח תחת ההנחה שהחברה קורסת תחת התחיבויותיה באמצע 2024 כאשר תדרש לשלם למחזיקי האג"חים כ- 32 מש"ח שלא יהיו בידיה.

הנחה בבסיס הניתוח היא כי החברה תפעיל עד אז רק   את המתקנים שחיבורם מתוכנן ל 2023, שכן לא יהיו בידיה האמצעים להקים פרויקטים חדשים לקראת 2024.



לחברה 3 מתקנים מחוברים הרשומים בספרים:
- 16.5 MW  הנושא 40 מש"ח חוב עם כ- 2 מש"ח EBITDA  למעשה חסר שווי שכן לא מכסה את תזרים ההלוואה , כך שגם אם יוותר משהו בסוף, שוויו המהוון אפסי
-  1.5MW הנושא חוב של 8 מש"ח עם כ- 2.5  מש"ח EBITDA , ו- FFO של כ- 2 מש"ח בהיוון של 9% שווי כ- 22 מש"ח בניכוי החוב - 14 מש"ח
- 7.7MW שרק חובר וטרם דווחו הכנסות. עלויות הם 18 מש"ח מהון עצמי ועפ"י אומדנים מדוח השנתי EBITDA צפוי 1.6 מש"ח . ללא חוב זה ה- FFO ושוויו כ- 17.7 מש"ח.  אם החברה תממן הפרויקט בהלוואה בהיקף 70% מהעלויות (12.6 מש"ח) - 20 שנה ובריבית צמודה + 3.5% , עלויות המימון יעמדו על כ- 0.45 מש"ח וה- FFO על 1.15 מש"ח המהוון לשווי 12.7 פחות חוב של 12.6 לא נותר כל שווי כלכלי.

הפרויקט האחרון  מראה על הבעיה הקשה העומדת בפני החברה. פרויקטים שהיו ריווחיים גבולית בעידן של ריבית אפסית הופכים ללא שווים דבר אם מנסים למנף אותם ולקבל תשואה של 9% על ההון.
כמובן שאם הדרישה לתשואה יורדת , נניח ל- 8%  לפרויקט שווי של 1.7 מש"ח . על מנת לקבל שווי פרויקט בגובה ההון העצמי המושקע (5.4 מש"ח) נדרשת תשואה על ההון  העצמי של כ- 6.3%. (צמוד מדד) זה אולי מתאים לקרן פנסיה הרוכשת פרויקט עובד וגם במקרה זה היזם יקבל את כספו בחזרה ללא רווח.


לחברה פרויקטים בהיקף 13.3 MW שהקמתם הושלמה חלקית ומתוכננים להפעלה במחצית הראשונה של 2023 אני מניח  כי לחברה אמצעים להשלים הפרויקטים שכן התעריף הצפוי הינו 45 אג' ל- 23 שנים המבטיח כלכליות הפרויקט.
אני מניח כי עלויות הקמת פרויקטים תעמוד על כ- 32 מש"ח (עפ"י עלות הפרויט של 7.7MW שנבנה לאחרונה) . החברה צופה  EBITDA של 7.4 מש"ח אשר ללא מינוף יגלם שווי של 85 מש"ח. מימון בהיקף 80% (25.6) בריבית 6% יביא ל FFO של 5.9 בשווי מהוון של 65 מש"ח בהפחתת החוב נותר שווי כ- 40


מהמתקנים שבהקמה אתייחס רק לפרויקט של 12.6 MW  המתוכנן להפעלה ברבעון הנוכחי והוא בעל תעריף גבוה  של 45 אג' שבהתאם להנחות המודל שהוצג מעלה  שווי במינוף של 80%  כ- 37 מש"ח

השווי המצרפי של הפרויקטים עומד על 91 מש"ח אך הוא כולל מימון שהוצא מהפרויקטים החדשים בהיקף של 50 מש"ח שאניח שיושקע באופן אינטלגינטי (קידום פרויקטים ריווחים באמת) כך שערכו יצוף בעת פרוק, כלומר השווי בפרווק יעמוד על 141 מש"ח כשאני מתעלם מכל שווי שעשוי להיות בפרויקטים בתהליך , אופציות לגגות והפסדים צבורים בשלד בורסאי כו' .

מהשווי בפרוק אוריד 20% הוצ' פרוק כל שהשווי יעמוד על   כ- 112 מש"ח שיתקבלו בעוד 3 שנים מהיום כששיעור ההיוון על ההשקעה צריך לעמוד על 12% כך שהשווי הנוכחי עומד על 80 מש"ח.
פארי אג"חי החברה  יעמוד באמצע 2024 על כ- 138 מש"ח כלומר נראה שיש כדאיות להשקעה באג"ח, תחת הנחות המודל בשער של כ- 60 וזאת כחלק מתיק אג"ח סיכון מפוזר.

האם שווה לקחת את הסיכון ? 

בתקופה בה אין אלטרנטיבות רבות להשקעה באג"ח זבל , השאלה לא הייתה עולה. יחד עם זאת היום יש אג"חים ראויים (כאג"ח זבל ) בתשואות של למעלה מ- 12% , הגדולה והסחירה בהם היא אג"ח ג'י סיטי יב' בתשואה צמודה של 13%.

לפיכך מבחינתי, היוון תקבול של אג"ח זבל בפרוק ב- 12% אינו רלוונטי היום. על מנת להיכנס להרפתקה של פרוק ארצה לקבל תשואה של 50%+ על תקופת ההמתנה , כלומר מקדם ההיוון היום להשקעה באג"ח שהולך לפרוק עומד מבחינתי על 15%

לפיכך 112 מש"ח שיתקבלו עוד 3 שנים שווים היום 75 מש"ח, כלומר כ- 54 אגורות.

במחיר זה אני מרגיש נוח גם בהיבט הביטחון לקבל לפחות הקרן בחזרה וסיכוי לא רק לקבל תשואה טובה גם בפרוק ואם יתרחש נס, תשואה פנטסטית אם החברה תצליח איכשהו לשרוד.

בהיבט רחב יותר , תוצאות הניתוח מעלות כי עליית הריבית המגדילה את הריבית על המימון מחד ואת הדרישה לתשואה על ההון העצמי מאידך הופכת את הפרויקטים בתעריפים של ~20 אג ומטה ללא כדאיים לחברות הדורשות תשואה נורמלית על ההון עבור בעלי המניות שלהם כנכס מניב וגם ייזום פרויקט ומכירתו כנכס מניב סולידי למשקיע מוסדי לא יוצרת רווח אמיתי.

לא ברור לי האם זו בעיה ספציפית של מתקנים בדו-שימוש שהם בהגדרתם קטנים או בעיה רחבה של תעריפים שנקבעו בעידן ריבית / אינפלציה שונה מאוד מהנוכחי.

חשוב לאמר כי לדעתי זה הזמן לכינוס אספה של המחזיקים עם החברה שתסביר היום כיצד מתכננת לשלם את  פדיונות  2024 ולחייבה בהסכם שכל עסקת מכירת פרויקט / מימון פרויקט  תחייב הסכמת המחזיקים וכי התמורה תיועד לפרעון החוב. אסור לאפשר לחברה להשתמש ברווחים שאולי יווצרו מפרויקטים ריווחים שניתן למכור למימון הוצאות הנהלה וכלליות ופיתוח פרויקטים אחרים שכדאיותם גבולית או לאפשר לחברה להגדיל את מינופה.

26/2/2023 - קניה אג"ח ב' ב- 50 אג.


פוסט מיום 19/9/2022

פריים אנרג'י עוסקת בייזום והפעלת פרויקטים סולאריים בדו -שימוש , כלומר לא פרויקטים המותקנים על קרקע ייעודית אלא מתקנים מעל / לצד שימושים אחרים. החברה מקדמת התקנה של DC 712MW/  AC 475MW  שזכתה במסגרת מכרז של רשות החשמל (60% מהמכסה)  להתקנה בעיקר במהלך 2024.  מדובר בכ- 50 מתקנים נפרדים שלצורך ההקמתם נדרשים  להערכת החברה  1.4 מיליארד ש"ח מתוכם (?) הון עצמי של כ- 220 מיליון ש"ח בתעריף של כ- 17 אג' המובטח ל- 15 שנה.

החברה הונפקה מרץ  2021 בשער 1061, הגיעה לשיא במאי 2021 בשער 2107 והיום נסחרת  בשער 535 ובשווי שוק של 158 מש"ח המשקף ירידה של 50% מההנפקה. בשנת 2022 צופה  החברה הכנסות של 6 מש"ח עם הפעלת מתקני דו-שימוש בהיקף שיגיעה ל-  39MW DC עד סוף 2022. 

לחברה שתי סדרות אג"חים:

 אג"ח א' בשער 71.9 בתשואה לפדיון  של 13.9% ואג"ח ב' בשער 69 ותשואה 16.54%. פרטי האג"ח [נכון ליום הפרסום א'- 75.7 תשואה נטו  12.44% , ב' - 80.3 , נטו 9.33%]


הבעיה של החברה כפולה. היקף המכסה שזכתה בה גדולה עליה בכמה מידות ויש סבירות  כי זכייתה בנתח כל כך גדול מהמכסה מעידה על טעות בתמחור התעריף שהציעה בהיבט כלכליות הפרויקט.

תחילה בעיית ההון עצמי: 

אומנם החברה מדווחת על הון עצמי של 69 מש"ח אך 18 מש"ח ממנו הוא חשבונאי / פיקטיבי המתאר את המרכיב ההוני של אג"ח א' שהינו אג"ח להמרה בפרמיית  המרה של פי 4 ויותר ממחיר המניה הנוכחי של החברה. במילים אחרות , ההון העצמי המוחשי של החברה הוא 51 מש"ח ואין סיכוי שיספיק להניף פרויקט של 1.4 מיליארד ש"ח.

לא רק זאת , הפסדה של החברה במחצית הראשונה של 2022 עומד על 12.5 מש"ח מתוכם כ- 5 מש"ח הוצאות הנפקת אג"ח ב'.  יש להניח כי ההפסד יגיע לכ- 20 מש"ח עד סוף השנה (בהשוואה להפסד של 18.5 מש"ח ב- 2021),  כלומר הונה העצמי של החברה בתום 2022 יעמוד על 44 מש"ח.

בשנת 2023 ההפסדים צפויים להצטבר, בוודאי לאור הגידול בהוצאות ההנהלה וכלליות הדרושות לצרכי ניהול פרויקט ההקמת המתקנים בזכיה, וכך צפוי הונה העצמי של החברה להמשיך ולהתכווץ , כאשר החברה בסיכון מוחשי להפר את אמות המידה הפיננסיות של אג"ח ב' מחייבות את החברה להון מינימלי של 30 מש"ח במשך שני רבעונים רצופים כבר בסוף 2023.

לאור זאת , אין ספק כי החברה נדרשת  להנפקת הון , הכנסת שותף או מכירה מוקדמת של זכויות הקמה למתקנים.

מעבר לבעיית ההון , יש אפשרות כי המודל הכלכלי לוקה בחסר ותעריף הזכיה אינו כלכלי:

יש לציין כי פרויקט דו-שימוש יקר לפיתוח מפרויקט קרקעי רגיל בכ- 30%-20% ל-  KW. כמובן הקמת פרויקט של 200 MW  זולה  מהקמת 10 פרויקטים של 20 MW. הפרויקטים של פריים הם גם דו שימוש וגם קטנים (ממוצע ~14 MW) ולכן באופן מובנה רמת הסיכון של החברה גבוהה מחברות דומות.

לא רק זאת אלא בניגוד למכרזים בעבר בהם הובטח תעריף ל- 25 שנה, במכרז בו זכתה החברה התעריף מובטח ל- 15 שנה בלבד המציב קושי כפול - את מימון הפרויקט ניתן לפרוס לתקופה של התעריף המובטח , כלומר עומס תשלומים שנתי גדול יותר ביחס לפרויקט עם תעריף מובטח ארוך יותר שיפגע בתזרים ומכיוון שהתעריף לחשמל שייוצר בתום התקופה המובטחת יהיה נמוך משמעותית מהתעריף המובטח במכרז , שווי הפרויקט לאחר 15 שנים יהיה נמוך מאוד. 

עפ"י מצגת החברה צפי  הכנסה משנת 2025 עומד על  263 מש"ח, FFO של 114 מש"ח  ולתזרים פנוי מהפרויקטים  בסך 38.5 מש"ח. על תזרים זה לכסות הוצאות הנהלה וכלליות והוצאות מימון של החוב ברמת החברה.

הוצאות הנהלה וכלליות של החברה יעמדו ב- 2022 על 10 מש"ח. ב- 2025 שיעור הוצאות זה יעלה בשיעור ניכר . אם אניח  הוצ' הנהל"כ בשיעור שמרני של  12% מההכנסות (באנלייט  18% , אנרג'יקס 14%) מדובר ב- 32 מש"ח ובתוספת  הוצ' מימון  של האג"ח (בהתעלם מהצמדה, רק הריבית הנקובה)  מגיעים  ל- 35 מש"ח. 

המשמעות היא כי גם אם הכל יתרחש בדיוק עפ"י תוכניות החברה , התזרים החופשי ברמת החברה יעמוד על כ- 3 מש"ח , 1.5% בלבד מההכנסות אם תשמור על הוצאות הנהלה וכלליות נמוכות ביחס לחברות אחרות בענף.

ניתן  להשוות את מצבה של פריים ביחס  לחברה עם צבר הקמה דומה,  במקרה זה זו  טראלייט [גילוי נאות - מחזיק] , אשר מניחה הכנסות ב- 2024 של 311 מש"ח, מ- 878 MW  DC היוצרים FFO של 179 מש"ח (57% מההכנסות). בפריים ה-  FFO הצפוי מהווה רק  43% מההכנסות, כלומר נמוך בכ- 25% ל MW בהשוואה לטראלייט.

גם ביחס להון העצמי מדובר בפער אדיר - לטראלייט  המפתחת 23% יותר MW מפריים הון עצמי של פי 7 מזה של פריים -  364 מש"ח לעומת 51 מש"ח. 

ספציפית לפרויקט דו שימוש , טראלייט זכתה בסבב קודם במכסה של 114 מגה-ווט בדו-שימוש בתעריף של 24.1 אגורות לקווט"ש לעומת כ- 17 בפריים  וצופה עלות הקמה של 445 מש"ח הגבוה בעלות למגה  ב- 31% מעלות ההקמה הצפויה ל MW   המדווחת ע"י פריים.  הפער באומדנים מעלה חשד כי פריים אינה אומדת העלויות כשורה.  גם ב-  FFO נראה כי טראלייט חוזה FFO למגה נמוך משמעותית מזה של פריים , למרות שהמחיר למגה של טראלייט גבוה ב- 30% מזה של פריים. 

מכיוון שרק לעיתים רחוקות התחזיות במצגות מתממשות במציאות ואין סיבה אמיתית להניח כי פריים תהיה הרבה יותר יעילה מחברות גדולות בענף , כך  שההסתברות היא גבוהה לתזרים מפעילות שלילי בחברה   גם מ  - 2025  ואילך , כלומר ללא תשואה  על השקעת הון של 220 מש"ח ויותר שלא לדבר על הסיכון של טעות בתמחור שגרמה לזכיה המשמעותית במכסה שעשויה להביא לכך שמדובר הפרויקט הפסדי!

וכאן בדיוק הבעיה. אם התזרים הפרויקטלי במקרה הטוב לא מספיק להרבה יותר מכיסוי ההוצאות הנדרש לניהול החברה ובוודאי אינו  מספק תשואה נאותה להון העצמי שהושקע  מה שווי פרויקט זה במכירה?

אם התזרים אפסי, כיצד תפרע החברה את החוב לאג"ח?

לזכות החברה יאמר כי הבינה שתשואות האג"ח הן ההשקעה הכי טובה מבחינתה והחלה  ברכישות בהיקפים קטנים של אג"ח ב' ומחיקתם ממסחר תוך יצירת רווח הון ולאחרונה גם הבעלים רכש כמויות קטנות של מניות.

עפ"י ניתוח לעיל, השקעה בהונה של פריים היא ברמת סיכון גדולה מאוד. יש ספק יותר מסביר לגבי יכולת החברה להגיע לריווחיות בכלל או ריווחיות שתצדיק שווי השוק הנוכחי ובכל מקרה עליה לגייס הון ויהיה זה כנראה בשווי  נמוך מהשווי היום, ובמקביל קיים ספק סביר ביחס לריווחיות הפרויקטים.

באשר לאג"ח , התשואה לפדיון  כבר מעידה על מצוקתה הצפויה של החברה אך עדיין אינה מגלמת  תסריט סביר של מחיקת ההון העצמי הקיים  בהוצאות הנהלה וכלליות וחילוט ערבויות שמשמעותו תספורת עמוקה לאג"ח, תסריט שימנע רק אם החברה תצליח לגייס הון / למכור פרויקטים ולהקטין המינוף הצפוי.

שער 65-70 משקף תסריט של פדיון מלא של האג"ח תוך פיצוי הוגן על סיכון המשקיע שכן מדובר במימון מזנין לפרויקט  עם שיעור הון עצמי אמיתי מאוד קטן ולכן תשואות של 12%-18% הן סבירות ביחס להיקף ההון העצמי ורמת הסיכון במידה והמשקיע בדעה כי הפרויקטים יהיו ריווחיים.

על מנת להתגונן מפני חדלות פרעון של החברה , שער של 50 ומטה יתחיל להיות מעניין.

תסריט סביר לחברה , בהנחה שתוכל לשכנע משקיעים כי תזרים הפרויקטים יאפשרו תשואה חיובית ברמת החברה (בניגוד לניתוח שלי) הינו  גיוס הון של 100 מש"ח   שיקטין את מינופה ועשוי להספיק לביצוע הפרויקטים וגם יוריד משמעותית את רמת הסיכון של האג"חים. השאלה היחידה איזה חלק מהחברה קונים 100 מש"ח....    אפשרות אחרת היא להכניס שותף  ברמת הפרויקטים שיזרים חלק משמעותי מההון הנדרש.

האם האג"ח הוא קניה ברמת המחירים הללו? לדעתי בשערים 65-70 ניתן להתחיל לבנות פוזיציה קטנה ולהמתין להתפתחויות. אם יהיו חיוביות (גיוס הון) להגדיל, אם לא יתבצע גיוס הון, שער האג"ח ימשיך לרדת ובשער 50 סביר להתחיל לרכוש מנה נוספת.

גילוי נאות - רכשתי אג"חים בטווח 65-70 אך מימשתי האחזקה בשערים 78-80.











 







יום שלישי, 11 ביולי 2023

להחליש את הרשות! רגע, עכשיו לחזק! מתי הממשלה הגרועה בתולדות ישראל תעורר למציאות?

 


האפסות וחוסר הקשר למציאות של הימין יוצר ממש טרגדיה יוונית בה הגיבור (הימין הקיצוני) שבוי במציאות עגומה שככל שמנסה לפעול להגשים מטרותיו, כך הן מתרחקות ממנו.

מבחינת סמוטריץ (שר כלכלת "השם יעזור") ובן-גביר שר ה - (אי) משילות , יש למוטט הרשות הפלסטינית. מה אח"כ? רק לפחות עוד 10 גדודים באיו"ש (מתקרבים ל- 40 והשאלה היא מי מתאמן למלחמה?) ו- 15 מליארד ש"ח בשנה על חשבון משלם המיסים הישראלי לתחזוקת השירותים לפלסטינים במקום הרשות.
כמובן שכל מערכת הביטחון , אבל כולם, חושבים שהרשות היא הפתרון הנכון לאחזקת השטח הפלסטיני אך כמובן שזה בראיה של הסדר מדיני שסופו, כהצהרת בר אילן של נתניהו, שתי מדינות לשתי עמים , מטרה הפוכה מזו של סמוריץ את בן-גביר השואפים למדינה 1 ושלטון אפרטהייד שיביא לנידוי ישראל מהעולם. כאשר "בעזרת השם" מהווה חלק מאסטרטגיה, אי אפשר שלא להשוות המצב בחלחלה לחורבן בית ראשון ושני שגם שם השימוש ב- "השם" היה חלק מתהליך קבלת ההחלטות.

ככל שהמתנחלים הקיצוניים יעשו יותר פוגרומים, יעלו יותר נקודות לא חוקיות כך הם מקרבים את המדינה הפלסטינית. אם נשיא ארה"ב אומר כי זו הממשלה הקיצונית ביותר שהייתה בישראל, לא צריך לנחש מה האירופאים חושבים, אבל מדוע ללכת רחוק. ממשלת ישראל בעצמה הצביעה לטובת חיזוק הרשות!

קיזזו משכורות של הרשות למחבלים? יחזירו הכסף תחת שם אחר...

הנשיא ביידן התבטא באופן חריג בריאיון לרשת CNN נגד מדיניות ממשלת ישראל ביהודה שומרון ואמר כי "זו הממשלה הקיצונית ביותר שראיתי מימי גולדה מאיר". לדבריו, "שרים שאומרים 'אנחנו יכולים להתנחל בכל מקום שנרצה' הם חלק מהבעיה"

סמוטריץ הקובע בתגובה כי "אף אחד לא יאמר לנו היכן להתנחל" יתקפל , יתנצל ויאלם דום ברגע שארה"ב "תסביר" לממשלת ישראל שנמאס לה מהפרת הבטחות ממשלה קודמות באשר להתיישבות באיו"ש. בן גביר הקובע "לא נוותר על אף גבעה או מאחז, זה שלנו!" יאלץ להסביר מדוע ויתר כאשר "אחותינו הגדולה" תשטוף את ממשלת ישראל בקורטוב של מציאות. יהיה זה רגע קומי בטרגדיה.

כמה קרובים אנו להתערבות אמריקאית?

בריאיון פרידה ל"וול סטריט ג'ורנל", אמר שגריר ארה"ב היוצא , טום ניידס, כי ממשל ביידן לא יכול שלא להתערב במה שמתרחש בישראל: "ביקשתי מראש הממשלה ללחוץ על הבלמים ולהאט את הקצב". לדבריו, החשש של הבית הלבן הוא שממשלת נתניהו "מזרזת דברים שיכולות להיות להם השלכות תפיסתיות ענקיות"

ארה"ב , מדינות ערב והעולם לא יסכימו שממשלת ישראל תתעלם מכל התחייבויותיה באשר לפלסטינים.

וממשלת ישראל, ימין מלא מלא מלא לא מצליחה לפנות אפילו את חאן אל אחמר, אחרי שבג"צ מזמן התיר זאת. בתשובת המדינה לעתירת "רגבים", בסוגיית מימוש צווי ההריסה ופינוי המאחז הבלתי חוקי זאת לאחר מספר רב של פעמים בהם המדינה הודיעה על דחיות במתן תשובה על פינויו, שהוגשה בתום דיון מיוחד שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא לאחר שהשר בצלאל סמוטריץ' התנגד לה, נטען כי קיים "חומר חסוי" הנוגע ל"שאלת העיתוי ואופן מימוש הצווים, המושפעת משיקולים מדיניים וביטחוניים רחבים ומגוונים", ובשל כך דרשה לבטל את הצו ולדחות את העתירה.

אפשר רק לנחש מה יש "בחומר החסוי" . לדעתי זה פתק "דיר-באלק" באנגלית עם חותמת של נשיא ארה"ב.... העיקר שהחבורה צועקת כי בג"צ מונע ממנה לממש מדיניות , והנה שבג"צ מתיר, מסתבר שיש כוחות אחרים המשפיעים על המדיניות , כוחות חזקים יותר אפילו מסמוטריץ ובן-גביר! הטרגדיה תהפוך לקומדיה כאשר בג"צ יוציא צו המחייב הממשלה לפנות את הכפרון תוך 90 יום. נראה איזה תעלול תמציא ממשלת הימין על מלא בריבוע על מנת להתחמק מפסיקת בג"צ ולהמשיך לא לבצע את מדיניותה המוצהרת ....

הממשלה הגרועה בתולדות ישראל , במרוץ לקידום חזון משיחי-חרדי אנטי ציוני - בחינוך, בהתיישבות הלא עובדת באיו"ש החיה מכספי ציבור , בטיפול בפריפריה , בבטחון האישי והלאומי , באי השיוויון בגיוס (אפילו לא מעלים בשקל שכר כלל חיילי חובה , על תנאים סוציאלים אין מה לדבר) ועוד ועוד.

בינתיים חיילים ישראלים נופלים בשם אידאולוגיה משיחית המציתה את השטח ומנהיגי המתנחלים, המעודדים ואולי אף מסייעים במימון נקודות בלתי חוקיות באיו"ש , יונקים את כוחו של צה"ל ומתישים אותו גם בפרעות בערבים אותם הם מסרבים לגנות בלשון ברורה זועקים את זעקת הקוזאק הנגזל "אין מספיק מחסומים" ... גם לזאת יגיע הסוף בבחירות הבאות שברוב הציוני השפוי יאמר את דברו.

עד אז יהיו מחירים שנדרש לשלמם - בכלכלה, בביטחון ובפגיעה קשה בתחושה הבסיסית שכאן זה הבית

יום שלישי, 4 ביולי 2023

גיבוי אחזקות - מלכודת או הזדמנות? - עדכון - דוח הנאמנים- לא רק מעילה אלא סדום ועמורה בניהול החברה ורו"ח כושל

 


דוח הנאמנים על סיבות קריסתה של גיבוי  מציג תמונה בלתי מתקבלת על הדעת על אופן אי-ניהול החברה , אפסות הדירקטוריון כגוף פיקוח ורשלנותו הגדולה של רואה החשבון שהפכו את גיבוי לטרף קל  לכל נוכל מזדמן המבקש לקבל אשראי ולא חולם להחזירו.

בתמצית, החברה העניקה אשראי לכל דורש אל מול המחאות וגם בלעדיהן וזאת ללא בדיקה. כשהתברר שהלווה לא יכול להחזיר ההלוואה, היא הוארכה ע"י החלפת (גלגול)  המחאות. כאשר התהליך הופסק , האשראי הרע, בהיקף של כ- 250 מש"ח (!) יצא לאור.

לב העניין הוא מתן אשראי לכל דורש המציג המחאה או מבקש "מקדמה" וזאת מבלי ביצוע בדיקת חיתום אשראי מינימלית, דרך פעילות שממש מזמינה לווים שאין ביכולתם להחזיר ההלוואה . ההמלאות הופקדו בבנק להבטלת נאשרטי הבנקאי. כאשר ההמחאה חזרה או הלווה אמר שלא יוכל לפרוע אותה במועדה,   ההמחאה המקורית היתה מוחזרת לו אל מול המחאה חדשה עם תאריך פדיון מאוחר יותר ששוב הייתה מופקדת בבנק וחוזר חלילה , ללא כל אינדיקציה בדוחות הכספיים כי רמת הסיכון של ההלוואה גדלה, אפילו כשמדובר היה בהמחאות שלא כובדו.  במילים אחרות, במקום לפנות להוצאה לפועל לגביית חוב רע, נדחה פרעונו תוך הצגה של המחאות חדשות,  שיטה שיצרה הצטברות הולכת וגדלה של חובות רעים שגולגלו כחובות תקינים והחברה דיווחה על שיעור אפסי של חובות אבודים שהוצגו תודות ל- "נהלי  חיתום קפדניים " שכלל לא היו קיימים. 

את הנקודה האחרונה יש להדגיש - בחברה המספקת אשראי במליארדי שקלים, אין נהלי חיתום, אישור עסקאות או טיפול בכשלי פרעון . לא שיש נהלים שיושבים על מדף ואף אחד לא קורא או מתייחס. פשוט אין. כיצד הדירקטוריון מתייחס לכך? - בשיוויון נפש. רו"ח של הקבוצה - לא מתעניין.

את "חגיגת" גלגול החובות הרעים עצרו הבנקים בסוף יוני 2022 כאשר הפסיקו להחזיר המחאות שלא נפרעו במועד לידי החברה, גם לא תמורת המחאות חדשות. הנהלת החברה , מחוסר שליטה מוחלט על תהליכי העבודה בחברה , ללא תהליכי בקרה ומערכת מידע תקינה אפילו לא הבינה אז כמה חמור המצב, עובדה המשתקפת בדיווחים שהועברו לבורסה שהבעיות הם בגין "מעילה" בסניף הצפון וההיקף של חובות רעים הוערך ע"י החברה ב- 31/8/2022 בטווח של 100-80 מש"ח, אומדן שהתברר כנמוך מאוד ביחס למציאות....

הנאמנים מגלים כי הנהלת החברה הייתה מודעת להתנהלות המופקרת במיוחד בסניף הצפון והחליטה "לסגור הברז" בהיבט אשראי חדש בתחילת 2022  אך דבר מזה לא דווח בדוחות הכספיים ללרבעון הראשון של 2022 או בעת גיוס 34 מש"ח בהרחבת אג"ח ב' באפריל 2022.

גלגול החובות הרעים, באמצעות גלגול המחאות, שהגיע למימדי ענק כלל לא נבדק ע"י דריקטוריון החברה או  רו"ח של החברה, דלויט (אגב, רו"ח של אורבנקורפ). 

רו"ח טען כי גלגול המחאות הינה פרקטיקה מקובלת אך במקביל בעת הגלגול יש לבצע חיתום מחדש. למה הכונה? המציאות היא  כי לבית עסק המנכה המחאות של לקוחותיו או מקבל מימון כאשר ההמחאות הם הבטחונות  יהיו המחאות חוזרות אך ניהול עסק של ניכיון / מימון מחייב הבנה של מדוע ההמחאה חזרה. המחאה חוזרת מהווה דגל אדום אל מול איתנותו הפיננסית של כותב ההמחאה והצטברות של  המחאות חוזרות בבית עסק ספציפי , מעל לאחוז המקובל , מהווה דגל שחור ביחס לאותו בית עסק, שרצוי כנראה שלא יהיה לקוח של חברת נכיון ההמחאות.   להחליף המחאה שחזרה בהמחאה חדשה של אותו לקוח לתאריך מאוחר יותר  בלי כל בדיקה  למרות הדגל האדום זו פשוט הפקרות, לא לשלוט ניהולית בכמה המחאות חוזרות לבית עסק שהוא לקוח ניכיון זו הפקרות עיסקית. 

בגיבוי, לא רק שהחליפו המחאות חזרות בלי בדיקה , אף אחד לא ניהל את היקפי ההמחאות החוזרות ברמת בית עסק ולא בוצעה כל ביקורת של רו"ח על התהליך שלשיטתו היה צריך להתקיים.  רו"ח גם לא עסק בכל הקשור בקביעת שיעור החובות הרעים ואפילו לא בדק כרטסות לקוחות.  הנאמנים מטילים על רו"ח אחריות גדולה  לכשלים המתמשכים בחברה שהוליכו לכך שהדוחות הכספיים שפורסמו היו רחוקים מאוד מהמציאות.

בשורה התחתונה, מתיק אשראי של כ- 400 מש"ח שהיה אמור להיות ממומש במהירות, עד מינוי נאמן נגבו כ- 100 מש"ח, בקצב של 25 מש"ח בחודש. ממינוי הנאמנים נגבו 50 מש"ח המהווים 37% מהממחאות שהועמדו לפרעון בתקופה  - קצב של 7 מש"ח בחודש המעיד על קשיי הגביה הגדולים . נותרו כ- 250 מש"ח (300 כולל ריבית) , רובם חובות רעים שחלקם יגבה במאמץ ארוך של שנים וחלקם חובות אבודים.

בשלב זה לא ניתן להעריך מה יהיה שיעור הגביה , אך על פניו נראה כי חלק לא מבוטל מהחזר החובות לנושי החברה יגבה מתביעת  בעלי התפקידים בחברה, הדירקטורים, רואי החשבון וכל מי שהיה מעורב בהכנת התשקיף לפחות לגיוס אג"ח ב' והרחבותיו יתכן גם אג"ח א' . 

אנסה לנחש את שיעור ההחזר (לאחר הוצאות) :

גביה - מ- 300 מש"ח כולל ריבית יגבו 30%  - 90 מש"ח

דירקטורים -  ביטוח דירקטורים / בעלי תפקידים  בסך 10 מיליון דולר  - ~30 מש"ח

 בעלים / מנכ"ל  - 5 מש"ח 

פירמת רו"ח   - 10 מש"ח

תשקיף אג"ח ב' - 10 מש"ח [אני מקווה שלא תהיה פשרה בעניין ומחזיקי אג"ח ב' ינהלו משפט מלא עד לפס"ד שיקבע ויחזק את נורמות האחריות של החתמים ובעלי המקצוע העוסקים בהכנת התשקיף ושל בעלי התפקידים בחברה. זה מקרה ברור בו אם היה ניתן גילוי נאות למה שידעה ההנהלה במועד הגיוס, הגיוס לא היה מתקיים]

בעלי תפקידים - 5 מש"ח 

תביעות הקשורות במעילה - 5 [יתכן משמעותית יותר , יש עיקול של 14 מיליון על נכסים ]

בהנחה שדוחות 2021 והרבעון הראשון של 2022 יוצגו מחדש החברה תהיה זכאית לקבלת החזרי מס הכנסה ששולמו על רווחים לא קיימים בהיקף של כ- 5 מיליון ש"ח, אינני לוקח בחשבון זאת.

שלד בורסאי והפסדים צבורים - אינני לוקח זאת בחשבון.

סה"כ - 155 מש"ח מקרן חוב של 250 מש"ח , כלומר  הפסד של  כ- 95  מש"ח.

באופן בלתי צפוי, שיעור ההפסד , בהנחה של תקבולי תהליך התביעות שקול להון העצמי , אולי שיעור ההחזר למחזיקי האג"ח יהיה מספיק גבוה כך שהמשקיעים שנכנסו להשקעה כהשקעה בסיכון לפחות יחזירו חלק לא מבוטל מהשקעתם.

אין ספק שזו תהיה תוצאה מפתיעה ביותר אך כבר היו מקרים מעולם (אורבנקורפ...) 

אין ספק כי גיבוי מהווה דוגמה לסיכון הגדול ביותר של השקעה באג"ח בסיכון שהוא דוחות כספיים מבוקרים ע"י רו"ח שאין להם כל קשר למציאות העיסקית של החברה. דוחות אלו הם תמיד תוצאה של שרשרת כשלים ניהוליים, מעשי נוכלות וכשל מתמשך של רו"ח בביצוע עבודתו. במקרים רבים, גם תשקיף גיוס החוב לוקה בכשלים רבים שכן הוא בעצמו מסתמך על הדוחות הכספיים.

האם היו סימני אזהרה? 

כאשר השקעתי לראשונה באג"ח א' , באפריל 2020 ,   כתבתי על ההשקעה של מור בחברה בהנחה גדולה מאוד,   מכירת השליטה בחברה בהנחה גדולה ובדיעבד הגידול המהיר בתיק האשראי היה סימן לחיתום בעייתי. אי אפשר להתעלם כי בבול מסחר התרחשה תופעה דומה כך שרצוי מאוד לסכם עם החברה על "פרוק מרצון"  תוך הפסקת הענקת אשראי חדש.

מבחינת ההשקעתי , השקעתי לראשונה בגיבוי אג"ח א' באפריל 2020 בשער 83. האג"ח שילם 4 תשלומים המסתכמים ל- 70% פדיון קרן וכ- 7.5 בריבית סה"כ החזר של כ- 77 אג, אין לי ספק כי ההשקעה תראה תשואה חיובית...

סבב ההשקעה הנוסף היה עם תחילת  התגלות הבעיות רובו הגדול באוגוסט 2022 בשער ממוצע של 49 לכל הרכישות בשני האג"חים. כאמור אני מצפה שהשקעה זו לפחות תוחזר בשלמותה עם סיום התביעות, תהליך של 4-5 שנים.


עדכון 1/9/2022 -  עדכון אומדן הפסדים וגילוי תביעה -  1/9/2022



החברה עדכנה כי הצפי לגובה ההפרשה להפסדי אשראי בדוחות הקרובים הינו 80-100 אש"ח, כאשר האומדן שלי  לחובות אבודים בפועל עומד על 62 מש"ח. ההבדל בין האומדנים הוא בין ההפרשה המבוצעת לאחר איתור כל החובות הבעייתיים שיהיה קושי בגבייתם עם תחילת הליך גביה   ולבין ההפסד בפועל בתום תהליך הגביה וכך גביה של 25% מחובות שהופרשו לגביהם 80 מש"ח, יביאו להפסד אשראי של 60 מש"ח.

גם אם מלוא אומדן החברה יתממש להפסדי אשראי של 100 מש"ח אני צופה כי  לאג"חים יהיה החזר מלא. הונה  העצמי  של החברה העומד על 89 מש"ח ימחק ועתה כשנראה כי מדובר במעילה שיטתית רחבת היקף המביאה החברה לחדלות פרעון הוצאות התפעול של גביית החובות יכוסו ע"י תביעות דירקטורים, הנהלה  ורואי החשבון אך תהליך זה יקח כ- 3 שנים.

תהליך הגביה המשפטי כבר החל, כאשר החברה הגישה תביעה בסך 38 מש"ח כנגד עובדי החברה  שחוללו התרמית וקיבלה צו לעיקול זמני בסך 14 מש"ח על  נכסי רוזן, אליאב וקאירי שהיו  מנהל סניף הצפון, מנהל אשראי בסניף הצפון ומנכ"ל החברה בהתאמה.

אם הדברים שמייחסת להם החברה נכונים, הם צפויים לשנים ארוכות בכלא.

החדשות הטובות בכל העניין הן שהכספים שהוצאו מהחברה שימשו לרכישת נכסים ולא שימשו לכיסוי חובות הימורים ודרכם ארגוני פשע כפי שארע בפרשת בנק למסחר. נכסים שנרכשו ניתן לאתר ולממש.

שאלה שעולה כעת, מה ידעו בעלי החברה הקודמים כאשר מכרו את החברה בהנחה רצינית? כתבתי על העניין  בפרוץ הקורונה באפריל 2020  כאשר רכשתי את האג"ח לראשונה

הערה אחרונה - מור היא המחזיק הגדול באג"ח ומבקשת למנות עצמה כנציגה יחידה. עיסקת ההשקעה של מור בחברה המעלה תהיות לדעתי יוצרת ניגוד אינטרסים אפשרי ועל כן ראוי כי מחזיקי האג"ח ימנו נציגות אחרת או לכל הפחות ימנעו ממור להיות הנציגה היחידה

מחיר אג"ח הוגן למקרים השונים מוצג בפוסט מטה.

פוסט מקורי מ 24/8/2022

על גיבוי אחזקות כתבתי לראשונה בפרוץ הקורונה באפריל 2020  כאשר רכשתי את האג"ח לראשונה , כבר אז ההתרחשויות סביב ההשקעה של מור המניות החברה בהנחה גדולה נראתה לי משונה.

גיבוי אחזקות היום בתהליך של פרוק מרצון, כלומר חיסול נכסי החברה ע"י ההנהלה מבלי להכריז על פשיטת רגל וזאת בשיתוף פעולה של נושיה - הבנקים ומחזיקי האג"ח.

הסיבה לפרוק מרצון היא תרמית  רחבת היקף שהתגלתה בסניף הצפון של החברה (מזרע)   אשר אין ספק תעסיק עוד זמן ממושך את  המשטרה ובתי המשפט. בינתיים  לא פורסם סכום סופי שהחברה תאבד אך צוטטו מספרים בטווח של 45 מש"ח כחובות הקשורים לתרמית שצפוי כי יהיו קשיים בגבייתם עד כדי חשש לאובדנם. 

עפ"י טיוטת דוח ביקורת שהחברה הזמינה לבדיקת פעילו הסניף עולה כי ניתנו  ע"י מנהל הסניף הלוואות רבות ללא בטחונות כולל דוגמאות להלוואות לגופים שעל פניו לא היו אמורים לקבל הלוואות, הלוואות לקרובי משפחה, עסקאות סיבוביות , כן "גילגול" אשראי משמעותי שכנראה  נועד להסתיר הפסדי אשראי  וכן גזירת קופונים אישיים על הלוואות שניתנו. 

העסק של גיבוי הוא פשוט - מתן הלוואה /אשראי  קצר טווח אל מול בטחונות בדמות המחאות ממקורות שהם הון עצמי, קבלת אשראי מבנקים וגיוס אג"ח. תיק הלוואות (נכסי החברה) עמד על  408 מיליון ש"ח בסוף הרבעון הראשון , 232 מיליון היו לתקופה של עד 120 יום , 104 מיליון לתקופה מ- 120 יום ועד שנה ו-  37 מיליון היו למעל שנה. 

המימון החיצוני מורכב מ- 219 מש"ח מסגרות בנקאיות ו- 125 מש"ח בשתי סדרות אג"ח - סדרה א'  בהיקף 10 מש"ח לפדיון ב- 3/12/2022 וסדרה ב' בסך 125 מש"ח לפדיון בשיעורין עד דצמבר 2025

ההון העצמי עמד על 89 מש"ח בתום הרבעון הראשון של 2022.

התקופה הבעייתית היא 6 רבעונים מהרבעון הראשון של 2021 ועד הרבעון השני  של 2022 בו התגלו אי הסדרים ומתמקדת לדעתי ב- 175 מיליון ש"ח אשר ניתנו כאשראי לתקופה העולה על 120 יום שכן 35% מהם ניתן לא בטוחות (!) , זאת בניגוד לשיעור של 10% בהלוואות לטווח הקצר מ- 120 יום. אין ספק כי על מנת לכסות על מעילה, תרמית  ואי הסדרים המבצע  יעניק אשראי לטווח ארוך ככל האפשר וכמובן ללא בטחונות.

אנסה לאמוד את ההפסד שיגרם עפ"י ההנחות הבאות:

אניח כי שיעור של  10% מהלוואות ללא ביטחונות  הינו  נורמלי לעסק למתן אשראי מסוגו של גיבוי  , לכן אניח כי תוספת 25% (ביחס ל- 35%) של אשראי למעל שנה הינה  בגין התרמית.  25% מ- 175 מיליון ש"ח  מגיע ל כ- 44 מש"ח שאניח כי כולו אבוד. מהיתרה , 131 מש"ח, אניח שיעור גבוה של חובות אבודים בהיקף 5% , כלומר  6.5 מיליון ש"ח המביאים יחדיו להפסד של כ- 50 מש"ח ומתוך ה- 175 מש"ח - 29%.

מסך ההלוואות שניתנו לטווחים קצרים של עד 120 יום בהיקף של 232 מש"ח אניח שיעור חובות אבודים של 3%  המסתכמים  לכ- 12 מש"ח.

סה"כ יחדיו חובות אבודים 62 מש"ח,  כאשר מדובר לדעתי בהנחות מאוד מחמירות. מעבר להפסדי האשראי אניח 15 מש"ח הוצאות הנהלה וכלליות לניהול תהליך הפרוק מרצון, המביאים להפסד מצטבר של 77 מש"ח כלומר תאורטית יוותרו 12 מיליון ש"ח של הון עצמי שיבטיחו פדיון מלא של האג"ח.

מכיוון שהנכסים של גיבוי הם הלוואות , רובן לטווח קצר , הפסקת מתן אשראי חדש  יביא באופן מהיר מאוד לחזרת כספים לחברה שתאפשר החזר מסגרות האשראי  לבנקים. תהליך זה כבר בשיאו כאשר האשראי הבנקאי ירד מ- 219 מש"ח בתום הרבעון הראשון 2022 ל- 130 מש"ח היום.  מגמה זו תמשיך  ועד סוף שנת  2022 , מרבית  האשראי לטווח קצר יוחזר, חלקו יאורך אך מסגרת האשראי הבנקאי תכוסה כך שלא צפוי מצב בו ריביות הבנקים "אוכלות" את ההחזר למחזיקי האג"ח.

לפיכך למחזיקי האג"ח אין מה למהר לפרק החברה שכן תוך זמן קצר הם ממילא ישארו הנושים העיקריים.

גם אם אני  טועה בהנחות , תרמית  המתרחשת כל כך הרבה זמן בסכומים גדולים כל כך  יוצרת מצד אחד  עילות תביעה טובות כנגד ההנהלה, הדריקטוריון ורואי החשבון וכן סיכוי לאתר את הכספים שהוצאו מהחברה בדרך של תרמית בסיוע המשטרה ומס הכנסה שלא לדבר על תביעות אישיות כנגד מחוללי התרמית ואפילו מכירת החברה כשלד בורסאי . כל אלו יהוו מקור הכנסה נוסף לכיסוי ההתחיבויות למחזיקי האג"ח.

מנגד , חברת אשראי הנכנסת לקשיים "מזמינה" את מקבלי האשראי לנסות להתחמק מתשלום חובם ולהפעיל לחצים על החברה להתפשר על החוב ולו מהעובדה כי "סגירת ברז " האשראי לעסק יוצרת לו קשיים שממילא מקשים על החזר האשראי כך שצפויים  קשיי גביה משמעותיים שאם הנהלת החברה לא תעמוד בהם , מחזיקי האג"ח יאלצו לפנות לפרוק. על מחזיקי האג"ח לוודא שלא מופעל לחץ להסדרים מהירים עם החייבים אלא נדרש למצות הליך גביה מלא, גם אם נדרש להאריך אשראי ללקוחות תמורת בטחונות. 

מקור נוסף אפשרי להגדלת ההון העצמי יתכן ונמצא בהצגה מחדש של דוחות 2021 בהם החברה הציגה רווח ושילמה מיסים ועוד עפ"י דוחות 2022 מחזיקה עתודת הונית של כ- 5 מיליון ש"ח לתשלום מס שביטולה יגדיל ההון העצמי בסכום זה.

לעומת הניתוח היחסית אופטימי שלי ביחס לריקברי האפשרי השוק ממש לא מסכים. אג"ח א' נסחר ב- 59 אגורות ואג"ח ב' בכ- 30 אגורות המעידים על פסימיות גדולה להחזר משמעותי של הקרן אך באופן פרדוקסלי , המחיר הגבוה (ב- 50%!) של אג"ח א' ביחס לאג"ח ב' מעיד כי המחזיקים של א' בדעה כי יקבלו את חלקם הרבה יותר מהר וזה יכול להתרחש רק אם מחזיקי אג"ח ב' יהיו משוכנעים שתשלום לאג"ח א' אינו יוצר הפליית נושים.

המשמעות של אג"ח ב' הנסחר ב- 30 אג' הינה שהמוכרים מצפים לתספורת של יותר מ  60% לפחות , כלומר הפסד לא רק של כל ההון העצמי אלא עוד 72 מיליון ש"ח - סה"כ כ- 157 מיליון ש"ח, כ- 43% מסך תיק האשראי של החברה או 95% מהאשראי לתקופה העולה על 120 יום. דעתי היא שההסתברות לכך היא קטנה מאוד.

תחת ההנחה כי לאג"חים יהיה החזר מלא בטווח של עד  3 שנים , מחיר סביר לאג"חים הינו 70-75 אגורות תחת דרישה של 10%-12% תשואה שנתית למשקיע . באופן דומה, מחיר של 40 אג' מניח תספורת של 44% , וקבלת החזר של 56% מפארי בלבד בטווח של 3 שנים. 

על פי המידע שיש היום תספורת לאג"ח אפשרית בתסריט קיצון אך להערכתי ההסתברות לכך נמוכה, לא מדובר בערבות מזרח אירופה או בג'ונגל הנדל"ן בארה"ב שהנפיקו חברות עם שיערוכי נכסים מפוקפקים  אלא הפעילות היא בישראל מול גופים ישראליים תחת מערכת המשפט וההוצאה לפועל בישראל. כל עוד לא יתגלה כי הכספים "עלו בעשן" הימורים (ראה מקרה בנק למסחר)  ניתן יהיה לחלץ חלק מהם.

אני מניח כי שתי הסדרות ישולמו  יחדיו פרי -פאסו עפ"י קצב כניסת הכספים לחברה  שכנראה שחלק ניכר מהתקבולים יהיו  כבר במהלך 2023 . לאור האמור לעיל,   בשערים של 30-40 אגורות בכל אחד מהאג"חים מדובר לדעתי בכסף על הריצפה בהיבט הסיכוי/סיכון.








 

 



יום שישי, 30 ביוני 2023

אחזקות אג"ח עיקריות 30/6/2023

 

עם חזרתם של אג"חים בסיכון אני חוזר לפרסם את 10 האחזקות הגדולות באג"חים הסחירים מסוג זה. מדובר באג"חים בעלי תשואה לפדיון ברוטו מינימלית של  10%. אחוז האחזקה מתייחס לחלק הכספי היחסי של אג"ח מתוך סה"כ שווי הרשימה.

האחזקות לסוף הרבעון הראשון של 2023 פורסמו כאן

האחזקות לתחילת 2023 פורסמו בפוסט כאן.

כידוע הבסיס להשקעה באג"ח בסיכון הוא הפיזור. אומנם מדובר ברשימה של 10 אג"ח אך כולם בתחום הנדל"ן המניב (גם הלווינים של חלל הם נדל"ן מניב) . הפיזור הוא גאוגרפי בין ישראל אירופה ארה"ב והחלל וסוגי הנדלן הכוללים  דירות מגורים ( רגיל ושכ"ד מפוקח)  , משרדים, מרכזים מסחריים, נכסים מסחריים , מלונות ובתי אבות כך שקיימת חשיפה גדולה לסיכון מאקרו של המשך עלית הריבית בעולם לרמות הגבוהות מהצפוי היום , אם כי בעוד שברבעון הקודם סיכוני עליית הריבית היו גדולים, במבט קדימה הסיכונים פחתו שכן האינפלציה יורדת והצפי לעליות ריבית אינו גדול מ- 0.5% עד סוף השנה.

הרבעון החולף אופיין בהמשך העלאות ריבית בעולם ובישראל המגדילים את הסיכון לחברות הממונפות שממילא כבר היו בלחץ ובמקביל הטרלול של המהפכה המשטרית בישראל יצר לחץ משמעותי על הבורסה ותרם רבות לעליית התשואות של האג"חים בשוק בכלל ואג"חים בסיכון בפרט.

מתוך הרשימה  על מלרן,אם די גי',נורסטאר ,  ג'י-סיטי , חלל, נובל, דה זראסאי , בול והרץ כתבתי לאחרונה ועל  ווטרסטון כתבתי ב- מרץ 2019  

השינויים ברשימה ביחס לרבעון הקודם קטנים : יצא - דה זראסאי נכנס בול. השינויים נובעים מהירידה במחיר של דה זראסאי ובניית פוזיציה בבול  

סטטיסטיקה על  האג"חים ברשימה:

2 אג"חים בהליך של הסדר - חלל שהתהליך מתמשך ובול שרק נכנסת לתהליך הסדר. 

2 אג"חים מדורגים A ומעלה לעומת 4 ברבעון הקודם. כתבתי ברבעון הקודם כי צפויה ירידה  בדרוג  ואכן דרוג הרץ ירד ב- 2 רמות.  ממוצע התשואה בקבוצה זו, בהנחת אינפלציה של 3% לשנה,  עומדת על 12.5% , ירידה דרסטית מ-   19.5% ברבעון הקודם הנובעת בירידה דרסטית בתשואה לפדיון באג"חים  שנותרו, יציאת הרץ מקטגוריית ה- A ויציאת דה זראסאי מהרשימה.

6 אג"חים בדרוגים סביב B, דרוג שבאופן תאורטי אמור להיות הליבה של תיק אג"ח בסיכון. מכיוון או שמנגנון הדרוג דפוק או שמחיר השוק אינם "נכונים" (למעשה שני הדברים נכונים) היחס הוא 1:3  , ממוצע התשואה לפדיון של האג"חים בקבוצה B עומד על 20.3%.

בניגוד לרבעון הקודם, הפעם יש פער תשואה משמעותי בין האג"חים בקטגוריה A לאלו ב- B הנובע מכך שאג"חים שיותר "ראויים לדרוג" עלו במחיר וירדו בתשואה ואלו שאינם ראויים ירד דרוגם. לאור זאת מרכיב ה- A ברשימה ירד מ-  46% ברבעון הקודם ל- 31% ברבעון זה ו- B עלה מ- 40% ל- 49%

שינוי קטן נוסף הינו בתמהיל האחזקה שיקלי לעומת צמוד . אין אפשרויות רבות להשקעה  באג"ח בסיכון צמודות ולכן ברבעון הראשון  הגדלתי את האחזקה בג'-סיטי / נורסטאר. עם העלייה באג"ח גי' סיטי צימצמתי במעט האחזקה בו ומרכיב הצמוד ירד מ  27% ל- 25.7%. יש לציין כי  גם במרכיב השיקלי אג"ח של מלרן הוא עם ריבית משתנה כך שנותן הגנה בפני האינפלציה באמצעות מנגנון העלאת הריבית על האג"ח.

אפשר לקרוא הפוסט על אג"ח בסיכון צמוד מדד ביחס לאג"ח שיקלי.

בתחילת נובמבר 2022 כתבתי על שובם של אג"ח הזבל  עם המסר הבא:

"אני מציע למשקיעים להתאזר בסבלנות, הסייקל של עליית הריבית בעיצומו והלחץ על החברות הממונפות רק מתחיל כך שכניסה כעת לאג"ח חברה שתמשיך להתדרדר יביא להפסד. לא כל החברות ברשימה במצב של התדרדרות , אך קשה לצפות לדברים טובים שיתרחשו ב- 3 חודשים הקרובים ורוב בהסיכויים כי בעוד 3 חודשים הרשימה תגדל."

בסוף הרבעון הקודם כתבתי:

"אומנם אינני יודע לזהות שיא או שפל בבורסה אך כמות האג"חים בתשואה של 10% ומעלה והתשואות הגבוהות מאוד של אג"ח מדורגות מאותתות כי אנו כנראה קרובים ללנקודה הנמוכה. גם המאקרו תומך בכך מבחינת התקררות האינפלציה שתאפשר הפסקת העלאות הריבית במהלך הרבעון הבא והתייצבות הפוליטית בישראל תחזיר את פרמיית הסיכון הישראלית לערכים סבירים. לאור זאת הגדלתי החשיפה לאג"ח בסיכון, הדבר מתבטא גם בגידול של 19% בשווי הכספי של 10 האג"חים ברשימה ביחס לרבעון הקודם."

בסוף אפריל 2023 כתבתי על הכמות הגדולה של אג"חי זבל המאפשרת בניית תיק מפוזר מאוד ללא כל מאמץ 

ברבעון החולף המשכתי להגדיל את החשיפה לאג"ח בסיכון , הדבר בה לידי ביטוי בגידול מתון של 3% בשווי הכספי של 10 האחזקות הגדולות אך גם בהמשך פיזור התיק לאחזקות שלא נכנסו לרשימה כגון ספיר ח'.

במבט קדימה , רמת המאקרו צפויה להיות יציבה יותר ממחצית השנה הראשונה של 2023. אינפלציה נמוכה יותר ועליית ריבית של 0.5% לכל היותר.  הסכנה האמיתית היא הטרלול המקומי שבין היתר אחראי גם על הזדמנויות ההשקעה שנוצרו. המשך חקיקה יביא לירידות , הסכמות או אפילו הסכמה שצריך להסכים תביא לעליות חדות שכן תפנה את תשומת לב הממשלה לבעיות של המשק ולא לבעיות של הפוליטיקאים. 

כמו תמיד, פיזור הוא הכרחי. היום, יותר מתמיד,  הדבר אפשרי.






יום שישי, 2 ביוני 2023

אג"ח בסיכון גבוה - פיזור לעולם - חלק א' - השקעה ב ETF

 

PFFR

המהפכה המשטרית גרמה לפיחות של 10% בשקל כאשר משקיעים ישראלים ובינלאומיים החלו להוציא השקעות מישראל על מנת לצמצם סיכון בהשקעות במדינה שנראית נחושה ליצור תנאים מצויינים להתדרדרות כלכלית.

למשקיע ישראלי כמובן שהכי נוח להשקיע בבורסה הישראלית אך החשיפה לאג"ח דולרי מאוד מצומצמת בכלל ובפרט בתחום האג"ח בסיכון.

לפיכך , הפנים כמובן לבורסה האמריקאית שם נסחרים אג"חים, מניות בכורה, כתבי חוב , ETF , ETN  וקרנות סגורות העונים לצרכי ההשקעה של משקיע באג"ח בסיכון.

עליית הריבית הפכה את ההשקעה בתשואות דולריות של 10% ליחסית קלה ובסיכון יחסית נמוך אך צמוד דולר + 7% בתנאים של המשך החלשות השקל  בשיעור שנתי של 3% שקול להשקעה שיקלית של 10% בשנה כך שאתחיל מרמה זו.

השקעות בטווח ~7%-8%:

VanEck Emerging Markets High Yield Bond ETF (HYEM)   - קרן סל המשקיעה באג"ח זבל  של חברות  דולרי בשווקים מתפתחים  - תשואת דיבידנד- 6.8%

SPDR Portfolio High Yield Bond ETF (SPHY) - קרן סל המשקיעה באג"ח זבל הארה"ב - תשואת דיבידנד 6.7% .   (אני מעדיף אותה על פני HYG  בגלל דמי  ניהול נמוכים של 0.1% שנתי)

iShares J.P. Morgan EM High Yield Bond ETF (EMHY  - קרן סל המשקיעה באג"ח דולרי מכל הסוגים במדינות מתפתחות  - תשואת דיבידנד 7.3%.

InfraCap REIT Preferred ETF (PFFR) - קרן סל המשקיעה במניות בכורה של קרנות השקעה בנדל"ן  (ריט) בארה"ב  - תשואת דיבידנד- 8.5%. הקרן ממוקדת בהשקעה בשיכבת החוב הנחותה ביותר בריט, די דומה לאג"חים שהנפיקו חברות הנדל"ן הזרות בישראל. בניגוד להשקעה באג"ח , המח"מ של מניות בכורה הוא ארוך מאוד, כלומר כל שינוי בתשואה מבטא ירידת מחיר משמעותית של המניה כך שבאופן טיבעי עליית הריבית גרמה לעליה גדולה בתשואות מניות הבכורה שגרמה כמובן לירידה במחירם שהתבטאה בירידה גדולה במחיר השוק של התעודה ולעליה בתשואת הדיבידנד. כאשר נראה כי עליית הריבית בארה"ב מתקרבת לסופה, השקעה במניות בכורה עשויה להניב רווח הון לא קטן כשהשוק יסכים כי עליית הריבית הסתיימה וככל שהריבית תרד (מיתון) התשואה עשויה לרדת ומחיר ה- ETF יעלה באופן משמעותי.

הערה ביחס ל - PFFR -  תשואת הדיבידנד היא על סמך תשלום חודשי קבוע של 12 סנט . בגלל הירידות לקרן אין רווחים בהיקף זה והיא מדווחת כי כ-  1/3 מהתשלום הוא החזר הון וכך המצב מ 10/2022. בשנת 2021 לא היה ההחזר הון ובשנים 2020-2018 החזר ההון עמד על כ- 16% מתשלום הדיבידנד בשיעור של כ- 12.5 סנט לחודש.  הנחת ההשקעה הינה שהיום התשואות המתקבלות מאחזקות הקרן גבוהות ממבעבר בשל עליית הריבית וכאשר עליית הריבית תעצר והמחירים יתיצבו / יעלו, הדיבידנדים יהיו מלאים כולל אפשרות לרווחי הון. (ראה התגובות מטה). ככל  שהחזר ההון ימשך, התשואה האפקטיבית הינה כ- 5.5%.

SPDR® Bloomberg Short Term High Yield Bond ETF  - קרן סל המשקיעה באג"ח בסיכון קצר טווח (0-5 שנים) - תשואת דיבידנד- 6.5%.  היתרון של התעודה הוא ההתמקדות באג"ח קצר כך שמי שמבקש לגדר את הסיכון של המשך עליות הריבית , המח"מ הקצר יחסית של השקעות תעודה זו יצמצמו את הירידה במחיר התעודה כתוצאה מעליית הריבית.




 












 

יום שישי, 28 באפריל 2023

אג"ח זבל לכל דיכפין - מייתר האנליזה?

אני עוקב , די בהשתאות, אחרי הכמות ההולכת וגדלה של האג"חים המצטרפים לשורות "אג"ח זבל", אלו עם תשואה לפדיון של 10% ומעלה.

הישתאותי נובעת מהכמות הגדולה מאוד של אג"חים אלו בשוק הישראלי במצב שאינו באמת משברי. העולם עובד, אין ארוע גלובלי  חיצוני המשפיע על הכלכלה למעט עליית ריבית גלובלית אך מדובר בהיבט הזה ב- "חזרה לנורמליות" ממצב לא נורמלי של ריבית אפסית וההשפעה של עליית הריבית, כפי שנמדדת בתשואות מדדי המניות, כבר הגיעה לשיא והצפיה כי אנו לקראת סוף מהלך עליית הריבית.

אין ספק כי לטרלול הישראלי הנוכחי של חבורה, המתאפיינת ברוב חובשי כיפות,  שהחליטה שהדמוקרטיה הישראלית שהצעידה את ישראל מעוני לעושר ב- 75 שנה לא די טובה להם למימוש המטרות המשיחיות , האנטי דמוקרטיות או הפרזיטיות שלהם השפעה ניכרת על המצב והדבר ניכר גם בפער בתשואות מדדי המניות בישראל ביחס למערב מתחילת השנה.

ללא קשר לסיבות, התוצאה לפנינו. כמות גדולה מאוד של אג"חים שהשקעה בהם , בהנחה שלא יחוו כשל , תניב תשואה שנתית של 10% ויותר.

על חלק קטן מחברות כתבתי, ואכתוב בהמשך בעיקר אלו שהתשואות על האג"ח שלהם גבוהות מאוד - 15%  שכן ההסתברות לכשל נחזית, בעיני המתבונן בתשואה , כגבוהה. יחד עם זאת מה עם השקעה ביתר אג"חי הזבל?

היום ספרתי ברשימת המעקב שלי 22 אג"חים מעל תשואה שנתית של 15% (צמוד ולא צמוד, שקלי ודולרי) ו- 43 בין 10% ל- 15%  ובטח יש עוד כמה....    האם יש סיבה "לנתח" את ה- 30 חברות להן אג"חים ברמה זו?

"הכדאיות" היא כמובן תלויה במידה שינאת הסיכון  והיקף התיק אך כאשר עוסקים באג"ח זבל ממילא נדרש פיזור גדול כי בהגדרה האג"ח בסיכון כך שיש עדיפות לפיזור באשר לנסות "לקלוע" באג"חים שההסתברות שלהם לכשל נמוכה אך בכך להקטין את הפיזור ולהגדיל את  "מחיר הטעות" כפגיעה בתשואה הכוללת אם אג"ח יגיע לכשל.

יש לזכור כי לא כל האג"חים שווים - יש ענפים שהן בסיכון גדול יותר מאחרים, יש אג"חים מובטחים, יש אג"חים שצמודים למדד או לדולר , יש אג"חים של חברת גדולות ובעלים מוכרים ויש אג"חים של חברות קטנות ובעלים עלומים. לבצע ההבחנה מסוג זה קל הרבה יותר מאשר לנסות להבין על בוריו את הדוח השנתי של החברה ולהבין את הסיכונים לכשל. מנסיוני, חלק גדול מהאג"חים המגיעים לכשל החברות נגועות בבעלים לא ישר ודוחות שהתגלו שאינם משקפים המציאות (מהאחרונות כגון אול-ייר, גיבוי, אורבנקורפ וברוקלנד ועד ההסטוריה ההולכת ומתרחקת - חפציבה חופים) כך שחזקה על מי שמשקיע בתחום "ליפול" עם חברה שאומנם יש סימני אזהרה ביחס אליה אך המידע הציבורי המשמש להחלטת השקעה מתברר כמשענת קנה רצוץ.

לפיכך , כאשר רוצים להשקיע באג"ח זבל "הבטוח" יותר (במצב הנוכחי ,  בתשואה של פחות מ 15%) לדעתי עקרון הפיזור חשוב יותר מאשר נסיון לבחון כל מקרה לגופו . מחיר השוק מאותת כי בחברה יש בעיות את התשואה אינה בטווח הגבוה (מעל 15%) כך שמדובר , לפחות מבחינת "חוכמת ההמונים" באג"חים עם פחות סיכון.

רכישת סל של 43 אג"ח בטווח של 10%-15%  ייצר תיק בתשואה לפדיון של כ- 12% לשנה ומח"מ של כשנתיים [אניח 3 שנים לפדיון] וכל אחד יהווה כ- 2.3% מהסל.  סטטיסטית , בתשואות אלו בהתרחש משבר , כ- 5% מהאג"ח יכשלו כלומר 2-3 אג"חים ושיעור ההחזר יהיה ~50% (מההשקעה, לא מהפארי) המהווים הפסד של 3.5% מהקרן אל מול ריבית של 36% בשלש שנים , כך שהתשואה הצפויה , לאחר הכשל הינו יותר מ- 11% לשנה ברמת ביטחון גבוהה מאוד.

כהשוואה, ננניח ומשקיע סרק את הדוחות של החברות הללו וצמצם ההשקעה ל- 20 "הכי טובות" אך אין בכך כל בטחון שלא יהיה כשל בתיק וכנראה התיק יהיה מוטה לאג"ח בעלי התשואה היותר נמוכה ומח"מ יותר קצר כך שיניב 11% במח"מ של 1.5.  די אם אג"ח בודד יכשל (הבחירה באג"חים לא הפחיתה סיכון ל- 0, מדובר באג"ח זבל...) תשואת התיק שנבנה בשיקול דעת תהיה נמוכה מהתיק שנבנה ע"י רכישת כלל האג"חים.



  

יום שלישי, 18 באפריל 2023

הליכוד נגד חיילי החובה - מוכן להעלות שכר רק "תמורת" כניעה לסחיטת החרדים

 הפוסט המקורי נכתב לפני כשנה , כשהליכוד התנגה לסייע בהעברת החוק "ממדים ללימודים" משיקולים פוליטיים ע"ח גבם של החיילים המשתחררים.

בימים אלו הציניות של הליכוד ממשיכה להכות בחיילי החובה כאשר הממשלה מבקשת לתת פטור רישמי מגיוס לחרדים המתנים את תמיכתם בתקציב המדינה ומכאן על שלמות הממשלה בפטור זה. פשוט סחיטה באיומים.

על מנת "לרכך" את הכניעה לסחטנים במקום לעמוד מולם , הליכוד , באמצעות שר הביטחון, מציע העלאת שכר של 25% לחיילי החובה ו- 6,000 ש"ח לחיילים קרבים בשמונת חודשי  השרות האחרונים  ועוד הטבות כאלו ואחרות.

במילים אחרות, החרדים יקבלו פטור בגיל 23 או 21 , עד אז ימומנו ע"י המשרתים בלימודים בישיבה ולמי שיתחשק הוא ילך  לעבוד ומי שלא ישאר אברך וימשיך להיות ממומן ע"י המדינה...  אחלה סידור.

כמובן שמי שהולך לעבוד חוק שכר מינימום יוחל עליהם.  אך חיילי חובה שישקיעו יותר ויקבלו  פחות תמורה שכן עפ"י ההצעה ב- 24 חודשי השירות הראשונים הם ירוויחו פחות משכר מינימום ועל הפרשות לפנסיה אין  בכלל על מה לדבר ובעיני הליכודניקים זה כנראה נראה הוגן.

כפי שכתבתי בפוסט מטה, הליכוד לא יכול לבצע את המהלך הפשוט, ההוגן , המוסרי , הצודק והנדרש של החלת שכר מינימום על המשרתים בצה"ל , כשכר בסיס ממנו התגמול עולה עפ"י רמת הסיכון של השרות,לא מסיבות תקציביות אלא בגלל המתח שזה יוצר מול המפלגות החרדיות שהעלאת שכר מסיבית למשרתים מאיימת עליהם בכך שבני ה- 18 יעדיפו לתגייס ולקבל שכר הוגן מאשר לשרוף זמנם בלימודים אם הם "מסונדלים" לישיבה עד גיל 26.

לפיכך מוכן הליכוד לפגוע בעיקרון השוויון בגיוס ולהרגיש "טוב עם עצמו" כי מבחינה כספית התגמול למשרתים גדל אך בליכוד לא מרגישים מספיק הזדהות עם משרתי החובה על מנת להגדיל את שכר החובה לרמת שכר המינימום!

זה כמובן כשל מוסרי , מהלך אנטי ציוני המתאים לפוליטיקאים החפצים ב - "כוח וכבוד" ולא בטובת המשרתים. נקודת שפל חדשה לתנועת הליכוד.

שכר חיילי החובה צריך לעלות לשכר מינימום. זו עובדה שאינה קשורה בדבר , בוודאי לא "בעיסקה" בה נותנים לאוכלוסיה יהודית פטור רישמי משרות צבאי. 

עד לפני עשור עוד דובר כי השרות בצה"ל הוא ללא "שכר" . המשרתים מקבלים "דמי קיום" , תהליך שעבר בבג"ץ אחרי שמחוסר אכפתיות של השלטון (ומי היה אז בשלטון שנים ארוכות?)  "דמי הקיום" של 350 ש"ח לא הועלו. התוצאה הייתה קביעה של "סל" לדמי קיום + צ'ופר כספי לתוצכי לחימה / קרביים.

מאז סוגיית תגמול חיילי החובה מזמן התנתקה מ "דמי קיום" והפכה לנושא שהממשלה קובעת את גובה השכר ללא כל נימוק מדוע השכר עולה , פרט לעובדה המוכרת לכולם כי "צבא העם" כבר לא "צבא העם" ולכן שרות החובה גובה "מס שרות" מהמשרתים , עלות שעולה באופן ברור ממחקרים שבוצעו ומורכבת מאובדן הכנסה בעקבות כניסה מאוחרת לשוק העבודה. ככל שהמשרת יהיה משכיל יותר בעתיד, כך יפסיד יותר מהכניסה המאוחרת לשוק העבודה. לפיכך הוגנות מוסר בסיסיים גלפי אלו המסכנים נפשם בשרות האומה הוא לצמצם למינימום את "מס השרות" והדרך הפשוטה ביותר היא תשלום תגמול הוגן.  

מהו תגמול הוגן? תגמול הוגן הוא תגמול שניתן לכולם במזומן לכיס ולקרן הפנסיה , כל חודש , כולל פיצויים כחוק. כל תוספת צריכה להינתן כבונוס כספי לחשבון הבנק ולא בדרכים עקיפות של מימון לימודים או סיוע בדיור. מה עניין המדינה מה המשתחרר עושה אחרי שיחרורו?  רוצים להיות נחמדים? תעבירו בונוס של 1,000 ש"ח כל חודש במשך 10 שנים , 120 אש"ח שהמשתחרר יקבל כסיוע "בהשתלבות בחיים האזרחיים". ירצה ישלם מזה משכנתא, ירצה, שכ"ל , ירצה, יממן לו מגורים באי תאילנדי....  כל סידור של "מימון לימודים" , "הנחה בארנונה" או כל "כסף צבוע" למטרה אחרי שחרור הוא פסול. אין כל צורך בבירוקרטיה סביב נושא זה כאשר חייל חובה קרבי ירוויח 10,000 ש"ח לחודש במשך 36 חודשי שרות . מיום גיוסו לטירונות גולני ועד שיחרורו.

הצעד הנכון הוא להעלות את שכר חיילי החובה. עכשיו. לא תמצא ציוני אחד שחושב שהמצב הקיים תגמול חיילי חובה הינו הוגן או מוסרי.

כיצד לטפל בבעיית הגיוס החרדי תוך שמירה על שיוויון בנטל , זו סוגיה שעל הליכוד לפתור ואין לה קשר לשכר חיילי החובה.  האם הליכוד מסוגל לתת מענה לבעיה ? כנראה שלא. "כוח וכבוד" חשובים יותר.

הפתרון שלי? לפטור את החרדים כמו את הערבים. במקביל לבטל את כל מנגנוני התמיכה הממשלתיים ב- "חברת הלומדים" , גם כמקור תקציבי להגדלת שכר המשרתים. אני בטוח כי יהיו צעירים חרדיים רבים שירצו לשרת בצה"ל , בתפקיד קרבי , ולקבל את ה- 10,000 ש"ח לחודש, סכום שעם כישורי החיים וההשכלה שקיבלו בישיבות הוא דמיוני לרובם או ללמוד מקצוע טכני צבאי ולהרוויח 7500 ש"ח לחודש אך לצאת עם ידע רלבנטי לפרנסה.  אותה תופעה אני צופה שתתרחש בחברה הערבית. 

בינתיים תנועת הליכוד עומדת בפני אתגר מוסרי מהקשים שידעה. קשה לראות שתעמוד בו 




פוסט מקורי פורסם ב- 19/5/2022

במשך שנים אני כותב על העובדה שישראל היא אחת מהמדינות העשירות בעולם, מהדמוקרטיות הבודדות שיש בהם שרות חובה , היחידה בו שרות החובה ממושך (32 חודשים) והיחידה שפוטרת סקטורים שלמים מגיוס והיחידה שאינה משלמת שכר הוגן למשרתים ,למרות ששיעור השרות עומד על פחות מ- 50%.

כל השנים הללו היו תחת שלטון הליכוד וה- "מחנה הלאומי"....  חשבתי לתומי כי "המחנה הלאומי" על טהרת היהודים יהיה בעד חיילי צה"ל, אך העובדות הן אחרות לגמרי.

התנהלות המדינה במשך שנים הייתה ביזיונית  - החל האי העלאת שכר החובה במשך שנים עד שהורים פנו לבג"ץ בו הממשלה נלחמה בהורים - למעשה בחיילי החובה(!),  המשיך ביצירת פקדונות לחיילים משוחררים שניתן להשתמש בהם רק למטרות שקבעה המדינה , התעלמה מהמלצות וועדות בנושא קיצור שרות  וצפתה בלי לעשות דבר בשחיקת המוטיווציה לגיוס.

מתי שוצעה העלאה משמעותית של שכר חיילי החובה? רק כאשר צה"ל החל ללחוץ כי הציבור החל לעשוק בשערוריית הפנסיה , וצה"ל מצא שיתוף פעולה מלא עם הממשלה החדשה. אין ממשלה "לאומית" יש עליית שכר חובה! כיצד הנס הזה קורה? מדוע הליכוד במשך 12 שנות שילטון לא העלה את שכרר חיילי החובה באופן משמעותי? מדוע עמד מהצד? 

הסיפורים של "אין תקציב"  נועדו למטומטמים.  הממשלה קובעת סדרי עדיפות ואין שום בעיה של תקציב אלא הבעיה כולה טמונה ברצון פוליטי. זו עובדה שהודגמה - כשהיה רצון פוליטי, הוגדל שכר החיילים רגע אחרי שתקציב המדינה נסגר.

הסיבה האמיתית מתגלה כעת בוויכוח האופיזציוני על תוכנית "ממדים ללימודים" שאפילו הליכוד כאופוזציה לוחמת ולעומתית ביותר מעולם לא באמת יכול להתנגד לה. אז מההבעיה?

החרדים הם הבעיה. שמסבירים לליכוד שאם הוא יצביע בעד הצעת ממשלה בנושא שקרוב לליבו , הם יצביעו עם הממשלה בנושאים שקרובים לליבם.

ברגע זה מתגלה האמת הכעורה - החרדים מתנגדים לתוכנית "ממדים ללימודים" עד כדי איומים על הליכוד.   

מדוע החרדים מתנגדים לתוכנית? כי כל עלייה בתגמול חיילי חובה , לוחמים או אחרים , מגדילה את האטרקטיביות לגיוס של אלו שאינם מתגייסים .  מה שאזרחים משרתים רואים כמתן פיצוי הוגן על שרות חובה של אלו שממילא מתגייסים , החרדים רואים כאיום על מודל "אח הגיוס" שלהם.

מבחינתם אם צעיר חרדי יתגייס ויקבל שכר מינימום במשך 32 חודשים הוא יצא עם 172 אש"ח בשכר + מענקים שיחרור והטבות נוספות . 172 אש"ח זה כבר מתחיל להתקרב להון עצמי שנדרש עבור דירה בפריפריה ודירה זה תנאי לחתונה....      שומו שמים, העצמאות הכלכלית האפשרית של חרדי שיגיע להון עצמי משמעותי תהיה כל כך אטקרטיבית שתמשוך בחורי ישיבה לשרות בצבא במקום למות באוהלה של תורה תוך יצירת "אקו-סיסטם" של מוסדות לימוד ותפקידים בשכר , כבוד ויקר לעסקנים, מקושרים ויתר אנשי שלומינו. מה יעלה בגורלה של מערכת מפוארת זו שנבנתה בעמל של שנים של ישיבה בקואליציה?

אם ההתנגדות של החרדים כל כך גדולה (ומאוד מוצדקת מבחינתם) עכשיו ברור מדוע הליכוד , שהחרדים הם חלק אינטגרלי מ- "מחנה הימין" שלו , הוא נגד חיילי חובה.  הליכוד לא יכול לפעול לשיפור אמיתי בשכר ובתנאים כי  מנוגד לחלוטין לאינטרס קיומי של שותפיו לשלטון.  במילים אחרות , לחרדים יש ווטו אפקטיבי נגד חיילי צה"ל והליכוד משתף פעולה.

"המחנה הלאומי" הוא פיקציה. הליכוד התגלה כעבד נרצא של המפלגות החרדיות כאשר פגע במודע , בקודש הקודשים של הציונות הלאומית - כוח המגן העיברי המושתת על חיילי חובה.

כעת זו שעת המבחן של הליכוד - האם כאופוזציה יחדל להיות עבד לחרדים ונגד המחנה הלאומי ציוני?


יום שני, 10 באפריל 2023

הליכודניקים מפסיקים לעשות קולות של שטיח אבל חיים בלה לה לנד

 

הדבר המדהים ביותר בכל הסיפור של המהפכה המשטרית הוא שכל העניין פשוט לא מתאים למצביע הליכוד הממוצע. אם היה משיחי - היה מצביע סמוטריץ, אם גזעני היה מצביע בן גביר , אם חרדי / מאוד מסורתי - למפלגות הדתיות השומרות על "טוהר המוצא" , כלומר הפרדה בין אשכנזים למזרחיים (ומשם האנרגיה לייחס לחילונים הבחנה בין מזרחי לאשכנזי, הבחנה שילידי הארץ החילוניים משנות ה- 60 של המאה הקודמת שרובם ככולם שרתו בצבא, בכלל לא עושים, אך זה סיפור אחר).

מצביע הליכוד קלאסי רוצה תנועה דמוקרטית, שומרת חוק, ליברלית , ציונית וחילונית המקדמת שיוויון חברתי , קידום מעמד האישה ,  משק פתוח  וחינוך ושואפת לשלום ולהפרדה בין ישראל לפלסטינים עפ"י החלטות האו"מ. אני לא ממציא את זה. זה מצע הליכוד.

כאשר החלה "המהפכה" רוב חברי הליכוד השתתקו למעט בודדים , רובם "מלככי פינחה" שיאמרו על היום לילה אם ידרשו , מיעוט "אדיוטים שימושיים" שכלל לא מבינים על מה מדברים , ומיעוט קיצוני, בראשות לוין המהווים את הגבול הימני של הליכוד עם סמוטריץ/בן-גביר.

ברור לי מה עומד מאחורי "שתיקת הכבשים". הליכוד , כתנועה דמוקרטית ומרכז מפלגה מאוד פעיל , בוחר את נציגיו לכנסת בתחרות גלדיאטורים של עסקאות בין קבוצות לחץ , "קבלני"  קולות ו- "חברות". מי שרוצה להיבחר צריך להשקיע כסף וזמן רב לרכוש "חברים" (לבלות את הערבים בחתונות בר מיצוות ושאר שמחות על מנת שבעל השימחה יוכל "להשוויץ" בקשריו / חבריו) ולבסוף כשמגיע אל הנחלה ונבחר לכנסת , הוא יודע שאם רוצה להיבחר שנית, עליו להמשיך לרוץ על הגלגל התנועתי. זו עבודה קשה. לפיכך כאשר אפשר "לתמוך במנהיג" במשהו שאולי קצת מאמינים, אז רצים לאולפנים ולטוויטר אך שכל העניין מטורלל, אי אפשר לצאת נגד כי "יזכרו לו". אז שותקים. עושים קולות של שטיח וממלמלים את המשפט שכל דיקטטורה בנויה עליו: "אנו נאמנים למנהיג". רק חסרי הבושה,  המאמינים או האידיוטים פותחים את הפה בעד הטרלול.

היום כשהגיעו מים עד נפש והסקרים מראים שלמעלה מ- 1/3 ממצביעי הליכוד נפרדו מהתנועה ,  מרהיבה עוז קבוצה לכתוב למנהיג את הדברים שברורים לכולם ובקריאה לפעול ולשנות ההסכמים הקואליציוניים ולהחליף שרים. 

אין ספק כי בראש ובראשונה הם מבקשים להחליף את הפירומן ואומן הטיקטוק הבכיר , בן גביר, כנראה בדיכטר, אך בוודאי ישראל כץ לוטש עיניים למשרד האוצר וכולם רוצים שלוין ילך כי אז יחזור השקט הליכודי  ללא "נושא צלב" המהפכה. 

התסכול והמצוקה של חברי הקבוצה לא יקבלו מענה כי המנהיג שבוי. שבוי בטובתו האישית, שבוי של בני משפחתו , שבוי  של חברות הקואליציה. הקבוצה היחידה שהוא לא "סופר" אלו חברי הליכוד, כי לא צריך מהם דבר. מי שהוא הרגיש שצריך לתת לו משהו לטובת שקט קיבל להיות שר שני במשרד המשפטים ושרת הסברה במשרד בלי תקציב. הליכודניקים  כנראה שהם עוד לא מבינים שהמנהיג שהם בחרו לא סופר אותם. ככה זה שחיים בלה לה לנד והדעות במשך שנים התבססו על דף המסרים של הליכוד שהיה מורכב מ- 3 חלקים- להלל את ביבי, להלל את בנימין נתניהו, להלל את ראש הממשלה....

ביום שחברי מרכז הליכוד יתעוררו מהמציאות המדומה שהם חיים בה ויבינו שביבי כבר לא "איתם" למרות שהם "איתו", אולי אז הם יעשו מעשה. ידיחו אותו מראשות התנועה,  ימנו יו"ר חדש שיתמנה לראש ממשלה. אולי הממשלה תיפול אולי לא.

אחרי הבחירות, בלי קשר מי המפלגה הגדולה, ישראל זקוקה ל- 4 שנים של ממשלת אחדות לאומית של החילונים העובדים ומשרתים שתסדר את כללי המשחק הדמוקרטי, ואת יחסי חילונים - חרדים , את היחסים עם הפלסטיניים והכי חשוב, תבוא חשבון עם סוכני האלימות והגזענות האנטי דמוקרטי של הימין הקיצוני ע"י התנערות מארגונים שלהם , ניתוקם מתקציבי מדינה  וכו'.






יום ראשון, 9 באפריל 2023

הלא ציוניים, המשיחיים, הפליליים ומלחכי הפינכה רוקחים מהפכה - האמת על המהפכה המשפטית - עדכון

 


הפוסט המקורי נראה כאילו נכתב מזמן אך בפועל חלפו רק חודשיים וחצי והדברים שכתבתי אז נכונים גם היום.

המעניין היו התגובות לפוסט בעיקר מיהודי יקר,  שלא הזדהה בכינוי,   שניסה לטעון כי  ההצעה לבחירת שופטית היא תקינה,. עובדה שיקרית שאין עליה מחלוקת כי שר המשפטים הודה בקולו כי ההצעה אינה יכולה להתקיים במשטר דמוקרטי"

מקריאת הדוח שיח ניתן לראות כיצד ככל שפרמתי את הטיעונים שלו כך התגלה כי מדובר בעניין של עליונות יהודית וכך כתבתי כתגובה:

מדהים שכאשר חושפים את הפייק סיפורים של המהפכה המשפטית , מה שנותר זה להתנפח בשם העם היהודי השליט העליון, הגזע הטהור, העם הנבחר , שליט הארץ מהפרת עד החידקל.

אתה מוכיח בדיוק את שאמרתי - מדובר בפאשיזם מהסוג הכי גרוע במשטרים הכי נוראיים. נמנה השופטים "שלנו" , נכתיב מדיניות "שלנו" כעריצות רוב ואם יש בעיה עם החוק נשנה את החוק או נתגבר עליו . אתה מוזמן ללמוד מההיסטוריה איך משטרים כאלו סיימו ולפני המשטר , מה קורה לכלכלה. איזה משקיעים יבואו למדינה פאשיסטית?

בדמוקרטיה יש ערכים , שלעיתים מתנגשים, אז בית המשפט צריך להחליט איזה ערך גובר ותמיד יהיה מי שנפגע מההחלטה. הבסיס הוא שלאזרח עדיף לחיות במדינה בה בית המשפט חזק ממדינה בה בית משפט חלש , גם אם לעיתים "נפגע" מההחלטות.

בהמשך ערכתי לו הדגמה קטנה של החיים אחרי ש"המהפכה המשטרית" תעבור. זה התחיל עם עבירה חמורה כלפי זכותו לביטוי עצמי , עליה הוא הגיב:

תגיד, השתן עלה לך לראש שאתה מוחק שוב את התגובה שלי.
נמאס לי להקליד תגובות.

ברור שאתה מרגיש דיקטטור גדול עם היכולת למחוק הודעות.

פעם אחרונה שאני כותב.


אך כמובן הסברתי לו את מהות העניין:

זה לא שהשתן עלה לי לראש, רק בבלוג התבצעה ההפיכה המשטרית שאתה בעדה, אז מה אתה כועס? אסביר:
הבנתי אחרי הדיון עימך שעריצות הרוב היא פשוט דמוקרטית לחלוטין, הרוב יכול לעשות מה שהוא רוצה , אז כמו שבישראל הרשות המבצעת (הממשלה) והמחוקקת (כנסת) הם למעשה רשות מאוחדת בקואליציה , אז הוחלט למחוק את התגובות שלך כי "לא מתאימות לרוח הליברלית של הבלוג"
אני כמובן אסכים עימך כי חוק יסוד חופש האדם וחרותו צריך לשמור על זכות הביטוי החופשי שלך , אז אתה מוזמן ללפנות לבית המשפט העליון שישמור על זכויותיך.
רק הרשה לי להזכיר לך כי אני מיניתי את החברים שלי לשופטים, הם לא רק מסכימים לדעותיו הליברליות הקיצוניות , הם גם חייבים לי את המינוי שלהם לשופטים ושל הנשים שלהם ליועצים משפטיים אצלי ושל הבנים שלהם למנכ"לים של משרדים ממשלתיים.

נקודה אחרונה, גם אם השופטים לא יצליחו למצוא דרך משפטית להשתיק אותך, אל דאגה, יש את פסקת ההתגברות שתטפל גם במקרה הקיצוני הזה, הרי מגילת העצמאות המבטיחה את חרויותיך כבר לא מהווה בסיס לחוקי היסוד והחקיקה החדשה "מודעת" לחקיקה הישנה ולכן גוברת עליה אם סותרת אותה -

אימצתי ב- 100% את השקפת עולמך, אז אל תכעס, תשמח, הרי "המשילות" השתפרה פלאים , אז מה אם אני על הדרך רומס , מה שאתה בטעות חשבתה , זכויות יסוד שלך.

עכשיו שהעניין קצת יותר ברור לך ברמה האישית כי פגעו בזכותך להגיב בבלוג - יש לך משהו להוסיף לטובת המהפכה המשטרית? 

השאלה נותרה ללא מענה.

בינתיים סמי פרץ שואל את נתניהו:

אתה מקבל מאיתנו 484 מיליארד בשקל בשנה - וזה מה שאתה נותן? ממשלה שעסוקה מרגע הקמתה בהפיכה משטרית ובניסיון השתלטות עוין על מערכת המשפט שהובילו להידרדרות חמורה בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ וביחסי הפנים. היינו מצפים לקבל בכסף הזה חינוך, תשתיות וביטחון טובים יותר, צמצום יוקר המחיה והאלימות – אבל במקום זאת אנחנו מקבלים גל טרור, ואוסף של שרים חסרי ניסיון ומסוכנים שאי-אפשר לסמוך עליהם. כל זה גרוע יותר משביתה.


אם בממשלת בנט-לפיד האופוזציה (היום הקואליציה) השתלחה בקואליציה , שלא בצדק, היום האמירה "אפס הרתעה , אפס משילות, אפס אכיפה" הרוויחה הממשלה הנוכחית ביושר:



והממשלה, שכבר כבשה את המקום הראשון , ללא עורערין , של הממשלה הגרועה בתולדות המדינה ממשיכה להתנהל ע"י חבורה לא ראויה:

1. שר משפטים לוין - החוק המקורי שקידמנו לשינוי בחירת השופטים "לא יכול להתקיים במדינה דמוקרטית" - איך הוא עוד בתפקיד?
2. נתניהו - הרפורמה פוגעת בבטחון ובכלכלה. פיטרתי את שר הבטחון? לא באמת.... אז כולנו מבינים ששר הבטחון צדק. - אז אולי תכריז על עצירת הרפורמה?  רק אחרי שהבן  שלו, שבית המשפט קבע כי  כינויו כ- "גזען", "מטרידן" ו"מתבטל מכספנו" מוגנות תחת הטענה "אמת דיברתי" , יחליט. 
3. ההפיכה המשטרית מונעת בכסף זר של מיליארדרים מארה"ב הרוצים להפוך את המדינה הישראלית הסוציאל-דמוקרטית לקפיטלזם-פשיסטי
4. גם קהלת חושבים שפסקת ההתגברות זה צלם בהיכל הדמוקרטיה, ופתאום מגלים מי באמת רוצה אותה - החרדים. מי אמר שיוויון בנטל?
5. אז מה עושים כדי לרצות את החרדים? כל מה שה- OECD אומר שצריך לעשות כלכלית לטובת המדינה . אבל הפוך.
6. תחזית הצמיחה של ישראל עודכנה פעם חמישית כלפי מטה ל- 2.5%
7. ההשקעות בהיטק - ברבעון הראשון הושקעו 1.7 מיליארד דולר בחברות הייטק מקומיות, זאת לעומת 6.7 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד - צניחה של כ-75%. שלוש חברות בלבד - eToro, Wiz ו-Via - גייסו מעל ל-600 מיליון דולר - 40% מסך ההשקעות
8. ברבעון הראשון הבורסה הישראלית פתחה פער שלילי גדול את מול מדדי המניות בארה"ב.

9 האיראנים חוגגים. חמאס חוגג. היהודים קוראים בהגדה על יציאה מעבדות לחרות וחושבים מתי הממשלה הרעה הזו תחלוף מהעולם?

בינתיים הממשלה הופכת לאוסף קריקטורות מביך -
ראש ממשלה לחיץ , מבוהל המנוהל ע"י בנו ואישתו המעדיף לבלות סופי שבוע ארוכים בחו"ל במקום להתמודד עם הפגנות
שר לבטחון פנים שמתעסק עם פיתות ומקלחות של האסירים אבל הפשיעה מתגברת והוא עסוק להילחם במשטרה,
שר אוצר שמאמין בכלכלה "בעזרת השם", להרוס כפרים ערביים ויש לו זמן להיות גם שר במשרד הביטחון,
שרת הסברה שלא מצליחה להסביר ,
אין שר פנים, אין בריאות אך יש שני שרים במשרד המשפטים

אין אף מנכ"לית של משרד ממשלתי, אז פתחו משרד חדש ל "קידום האשה"

שר החקלאות, גיבור צה"לי, ראש שב"כ לשעבר , לא מסוגל לאמר באופן ברור כי יש בעיה מפחד "הבייס" אך לפחות הגיע לאולפן 
ושרים רבים המתחבאים מתחת לשטיח ברוב בושה למה הפכה תנועת הליכוד ומפחד שהמשיחיים - פאסישטים יגלו מה הם באמת חושבים והם יטוהרו. רק 2 התגלו עם אומץ ויושרה מספקת לעמוד מול האלימות המילולית של המחנה שלהם.

אין ספק שזו הממשלה הרעה והמביכה מאז הקמת המדינה , 141 הצעות חוק להפיכת ישראל למושחתת , דיקטטורית , הדתה וסתם מטורפת . למה? שיכרון כח ויהירות. "אנחנו הרוב" ....


פוסט מקורי מיום 22/1/2023

אין ספק כי מדינת ישראל במצב כלכלי / ביטחוני מצויין כי הממשלה  והקואליציה עסוקים באמוק של תיקוני חקיקה בשם "המשילות", מושג חמקמק שחברי הכנסת הלא מאוד מתוחכמים מתבלבלים בינו לבין ניהול. במילים אחרות, בשביל למשול צריך לדעת לנהל ואחד מעקרונות הניהול החשובים ביותר הוא שעל המנהל להקיף עצמו באנשים מקצועיים, חכמים   שיאמרו לו האמת גם אם היא מנוגדת לדעתו וכמו כן, להכיר במגבלות בכח.

בליכוד החשיבה העצמאית כבר מזמן הלכה לאיבוד יחד עם העקרונות של זבוטינסקי , היושרה של בגין והליברליות של הליכוד, אך זה בסדר גמור, מפלגות חייבות להתפתח אחרת הן מתות , ראה ערך העבודה ורצ.

יחד עם זאת, שהאינטלגנציה והדרך האידיאולוגית היא לא הצד הקובע את הבחירה לכנסת (מי יודע מה האידיאולוגיה היום של מפלגות? אף אחד, כנראה שאין)  אלא נאמנות , נוצרים מצבים מגוחכים ומסוכנים כמו "המהפכה המשפטית".

ראשית נתחיל במי רוצה את המהפכה המשפטית ומדוע?

החרדים - רוצים להנות מיחס מועדף בגיוס וקיצבאות ותמיכות כאלו ואחרות, הרי הם חיים מתקציב המדינה. חופש משפטי יחרב זאת. אם אפשר לממן מערכת חינוך פרטית ע"י המדינה וללמד מה שרוצים ללא ליבה ואח"כ לקבל מימון מהמדינה ללמוד ליבה בזמן שחילונים שלמדו ליבה משרתים בגולני  ובכל הזמן הזה לקבל תיעדוף בתחבורה ציבורית , הנחות בארנונות (שמסובסדות ע"י מענקי איזון מהמדינה) וכו' שיאפשר את חיי הרוח ע"ח הברון ברור שבתי משפט ציוניים זה עניין מיותר, הבו לנו בתי דין רבניים בלבד והכי חשוב - ג'ובים מלוא הטנא בשרות הציבורי , גם ללא לימודי ליבה וללא התאמה.

תנועת ההתנחלות - אי אפשר "לגזול את כבשת הרש" (אדמות פלסטיניות) כאשר מערכת המשפט מתערבת. "אדוני הארץ"  אינם יכולים לסור למרותו של איש, גם לא לחוק

המסובכים בפלילים - זה פשוט אנושי. אף אחד לא רוצה לשבת בכלא או שיזכרו לו מה אמר לבית משפט על מנת לקבל הסדר טיעון מקל.

מלחכי הפינכה - כל מי שמתפרנס מהגורמים הנ"ל ולא יכול למצוא עבודה אחרת. ראה מקרה ח"כ לשעבר אסנת מארק שברצינות חושבת שנסיונה המועט בניהול ציבורי הוא מספיק למינויה כמנכ"ל משרד ממשלתי וכשנפסלה , בלי להתבלבל טענה שזה בגלל שהיא אשה , מזרחית ותומכת ביבי ....  רק שכחה שהמנכ"לים היוצאת של משרד המדע היא אשה, מזרחית אבל להבדיל עם פרופסורה באווירונאוטיקה  והמון הכרה מקצועית במדינה...

אף אזרח אחר לא ירצה שבתי המשפט יאבדו מכוחם, גם אם לפעמים הפסיקות "מעצבנות" את הממשלה ואפילו חלק מהאזרחים. אותי למשל מעצבן שבית המשפט לא כופה על המדינה לשלם שכר מינימום + הפרשות סוציאליות לחיילי חובה. אז מה אם הם משרתים עפ"י חוק ולא "עובדים"?! העובדה כי בית המשפט לפחות התערב בעתירה להעלות את שכר החובה לאחר שנים שצה"ל התעלם מהעניין , היא הוכחה שכדאי שבתי המשפט ישארו עצמאיים ככל היותר...

יש לתת את הדעת שבעוד בקבוצה הראשונה חלק ניכר ממנה אינו ציוני (לא משרת בצבא) ואילו הקבוצה השניה מורכבת מרבים המתייחסים למדינה כ- "חמורו של משיח". בשתי הקבוצות רבים שואפים לשינוי משטרי והחלת דין תורה כך  ש- "דמוקרטיה" מבחינתם היא כלי להשגת מטרות נעלות אך אין הם מאמינים בערכים הליברלים המאפיינים חברות דמוקרטיות. למעשה ערכים אלו מאיימים עליהם (מי אמר לה"טבים?)  וכפי שאומר גפני "אני לא מחויב לממשלות נתניהו הקודמות, אלא למעמד הר סיני" במילים אחרות, "בחוקתי תלכו" אין הכוונה לחוקי המדינה.

מה רוצים לשנות?

מינוי שופטים ע"י פוליטקאים - החל משנת 1953 השופטים בישראל ממונים באמצעות וועדה לבחירת שופטים בה היה לשופטים רוב, לאחרונה חלה התפתחות וניטל מהשופטים הרוב אך עדיין זקוקים להסכמתם. סה"כ לדעתי שיטה מצויינת המחייבת את כל הצדדים להתפשר. השינוי המבוקש יהפוך את תהליך הבחירה משקוף לחסוי שכן אין לדעת מי הבוחשים מאחורי הפוליטיקאים  ואילו עסקאות יעשו במחשכים. לא רק זאת , מכיוון ששופטים מקצועיים הם הכרח, כיצד ידעו הפוליטקאים לבחור מקצועית שופטים? לפי צבע העור? או כפי שרצו למנות את אסנת מארק למנכ"ל משרד ממשלתי? מזל שהפוליטקאים לא רוצים לבחור מנהלי מחלקות בבתי חולים.

 יש שיאמרו שגם רמטכ"ל , ראש שב"כ, ראש המוסד ומפכ"ל המשטרה נבחרים  ע"י פוליטקאים. זה כמובן נכון אך רק מדגיש שבעוד הכנסת + הממשלה , שתיים משלוש רשויות החוק הפועלות למעשה כאחת מכח ההסכמים הקואליציוניים, ממנה את ראש זרועות הביטחון אז על אחת כמה וכמה ניתוק הקואליציה מבחירת השופטים היא הדרך הדרך להבטיח עצמאות של הרשות השופטת. מי חושב שזה חכם שהקואלציה תמנה ראש שב"כ, מפכ"ל משטרה ושופטים כשאין חוקה להגן על האזרח? יתרה מזו , בבחירה של ראשי מערכת הביטחון  מרחב הבחירה של הפוליטיקאי מאוד מצומצם  לדוגמה  לרמטכ"ל  בדר"כ 2 מועמדים בלבד .

בכל מדינה בה פוליטקאים ממנים שופטים (למשל ארה"ב) יש חוקה ו/או 2 בתי מחוקקים כאיזון ובלם ואילו בישראל הקואליציה השולטת בכנסת ובממשלה , רוצה לשלוט גם בבית המשפט. זה השינוי שיעקר חלק מהותי מהדמוקרטיה הישראלית והוא המסוכן ביותר. 

יועצים משפטיים משרות אמון , ייעוץ לא מחייב - עד המהפך של 1977 כך בערך היה. בגין החליט כי היעוץ המשפטי מחייב, כלקח מהשחיתות של שלטון מפא"י. מי שרוצה להיות מושחת ולא יודע לנהל תומך בעניין שכן היעוץ המשפטי מחוייב לנסות לממש את מדיניות השר אך כשמרים דגל, ראוי להקשיב. 

התוצאה הישירה של ייעוץ משפטי לא מחייב תהיה סינדול מוחלט של הפעילות הממשלתית באינסוף עתירות לבית משפט וצווי מניעה זמניים כי העותר תמיד יחשוב שהיעוץ המשפטי של המשרד משוחד נגדו, שלא לדבר על התבזויות של השרים שיפסידו תיקים בבית משפט או שאפילו תוטל עליהם אחריות פלילית / אזרחית ולא תעמוד להם הטענה שחבר המרכז שגמר שלשום תואר מישפטים והוא היועץ המשפטי שמונה כמשרת אמון ייעץ להם לפעול כך.   התוצאה היא ההפך ממשילות.

פסקת התגברות - "קונץ פטנט" שהכנסת תוכל להתגבר על פסילת חוקים ע"י בית המשפט. מה בדיוק מפריע לכנסת  לעשות זאת היום ע"י העברת / תיקון חוק יסוד בהצבעה לילית? רוב של 2 נגד 1 מספיק ועל מנת שבג"ץ יפסול חוק יסוד , הוא באמת צריך להיות בניגוד חריף לחוקי יסוד אחרים / ערכי מגילת העצמאות.  שאלה מענינת מה יקרה עם הכנסת תחוקק חוק לדחיית הבחירות הבאות ב- 10 שנים כחוק יסוד משוריין של 64 ח"כ. מה העם ירצה? בית משפט שמתגבר על זה או לא? 

ביטול עילת הסבירות - לא במשפט המנהלי אבל בכל הקשור למינויים של הממשלה (ראה ערך אסנת מארק / דרעי)  ופסילת חוקים. הבעיה היא שזה מהלך פשוט חסר משמעות. לסבירות יש אחות  גדולה הנקראת "מידתיות" (פרופורציונאליות) עילה שמשתמשים בה רבות בתי משפט בדמוקרטיות מערביות בבואם לבחון מעשי הממשלות.  הדרך היחידה לבטל שיקול דעת שיפוטי (סבירות / מידתיות) היא להכריז על נושא כבלתי שפיט. האם ראוי שמינויים ממשלתיים (מראשי מערכת הביטחון למנכ"לים של משרדים , מינויים בחברות ממשלתיות וכו') לא יהיו כפופים כלל לחוק? ואם כפופים לחוק, לאיזה חוק? מדוע לאפשר לממשלה מינוי שלא עובר את וועדת המינויים מבלי שהעניין יעבור בבית המשפט?   האם נכון לאפשר מצב בו ראש הממשלה יכול למנות כשר ביטחון את חמורו של משיח , את בנו לשר האוצר ואישתו לשר בלי תיק במשרד ראש הממשלה וחברת קבינט?

בקיצור, פסק התגברות כבר קיימת בספר החוקים והכנסת יכולה להתגבר על בג"צ בלי קושי בנושאים שאינם נוגעים לליבת הדמוקרטיה והערכים האוניברסליים .  יועצים משפטיים עד 1977 היו פורמלית פחות חזקים  והחלשתם תפגע בממשלה ומעילת הסבירות או מאחותה המידתיות אי אפשר באמת להתחמק בדמוקרטיה. הבעיה היחידה היא עם הרצון למינוי שופטים ע"י פוליטקאים שהוא באמת צעד סופר קיצוני. אני צופה שאם יחוקק יפסל ע"י בג"צ בטענה כי מנוגד לערכי מגילת העצמאות , החלק על דמוקרטיה....

מכל האמור מעלה ניתן להבין בברור כי "למהפכה השיפוטית" אין דבר עם "משילות" אלא מדובר ברצון של קבוצות לשנות את כללי המשחק הפוליטיים לטובת קידום אג'נדות שלא ניתן לקדם במבנה המשטרי / חוקי הקיים.