האם המהפכה ברשתות החשמל כבר כאן? מה ישראל צריכה לעשות?

המהפכה ברשתות חשמל היא המעבר לייצור אנרגיה באמצעות שמש ורוח תוך שימוש בטורבינות גז לצורך מענה לביקושים שאינם מקבלים מענה.

לאחרונה פורסם מחקר שבודק את העלות הכוללת של רשת חשמל כזו   - בהיבט עלויות ייצור החשמל, ללא עלות שידרוג הרשת
 

מחירי ייצור החשמל מבוססים על המחירים שמשולמים היום ליצרנים בגרמניה (רוח / שמש) ובריטניה (גרעין) ולוקחים בחשבון את נושא הטמעת טכנולוגיות של "תפיסת CO2" לצמצום משמעותי בזיהום האויר הנוצר משריפת דלק (פחם / גז)  - כלומר מדובר על מערכות חשמל של מדינות שיחליטו ללכת לכיוון של "אפס זיהום" ככל שהדבר מתאפשר.

מהנסיון שלנו בישראל אנו יודעים כי אפילו פרויקט "בסיסי" של התקנת קולטנים לצמצום זיהום אויר בארובות חברת חשמל הוא פרויקט של מליארדים רבים  -תפיסת CO2 ואחסונו יקרה משמעותית  יותר .


התעריפים המשולמים ליצרני החשמל משמש ורוח ירדו משמעותית בשנים האחרונות , המחיר לאנרגיה גרעינית נותר זהה:

מבחינת  מחירים וירידתם נראה בברור כי אנרגיה משמש / רוח עדיפה על אנרגיה גרעינית, עדיפות שתגדל לאור המשך ירידת המחירים בתחום, כאשר תחנות פחם עם תפיסת פחמן דו-חמצני יקרות אף יותר מאנרגיה גרעינית:




לאור זאת, האם ניתן לבנות רשת חשמל על בסיס רוח / שמש תזזיתיים?  התשובה היא חיובית אך מצריכה מעבר של הרשת לייצור חשמל מגז שמקנה גמישות בהפעלה על מנת להתאים את יכולות היצור לביקושים ואז מקבלים חשמל שב - 21% זול מרשת על בסיס גרעין וכ 30% מרשת מבוססת תחנות פחם.

אם רק היתה איזו מדינה עם מערכת ייצור חשמל מבוססת פחם מזהמת ושהולכת ומזדקנת, הרבה גז טיבעי והרבה שמש שהיה אפשר להתחיל לנוע לכיוון של צמצום משמעותי בזיהום אויר עם פוטנציאל להוריד את מחירי החשמל.....

עכשיו ברורה גם המלחמה של חברת החשמל ביצרני החשמל בגז טבעי מחד וההתעקשות לבנות תחנת פחם חדשה - זה מאבק על עצם קיומה של חברת החשמל - אם לא תוקם תחנה פחמית ויוקמו תחנות גז פרטיות  - תיווצר  גמישות ייצור חשמל בשוק הישראלי שתאפשר שילוב משמעותי של חשמל סולארי   - עם הזמן טכנולוגיות הסוללות יתנו מענה לאגירת אנרגיה ברשת החשמל, מחירי החשמל הסולארי יהיו אף יותר נמוכים ועוד 20 שנה אף אחד לא יחלום על פתיחת תחנת כח פחמית כאשר התחנות הקיימות יגיעו לסוף חייהם.

דבר אחד וודאי - מדינת ישראל חייבת להמשיך עם מכרזים לייצור חשמל סולארי  - להקצות מכסה  לפרויקט גדול ולקיים תחרות.

פעם אחרונה היתה המכרז באשלים והתוצאות היום 56 אג לקוו"ט חשמל פוטווולטאי  (PV) ו- 76 אג לקוו"ט לחשמל תרמו-סולארי.

שני המחירים מצוינים כשמדובר בייצור חשמל נקי ובפיתוח אמיתי ובר קיימה לנגב.


בתחרות הבאה , הייתי מבקש לקיים תחרות על % ההנחה שהיזם ימכור חשמל מעלות הייצור של חברת החשמל - באופן כזה היזמים יתכננו פרויקט שיהיה מכוון לשעות השיא בביקוש  - בה עלות ייצור החשמל גבוהה ונזכה לקדם את תחום אגירת החשמל (סוללה) ברמה  של יצרני חשמל - אחד התחומים הלוהטים שיתפתחו בעשור הקרוב.

גם 0% הנחה תתקבל בברכה - כי מדובר בחשמל עם 0 זיהום ועבודה לנגב

הסוללה תשנה את העולם

שתי טכנולוגיות בדרכן לשינוי רדיקלי של תעשיות מסורתיות -

• אנרגיה מתחדשת  - מרוח , שמש, גלים  ישנו את תעשיית ייצור אנרגית החשמל בעולם ויביאו לירידת מחירים.
• מכוניות חשמליות - יאפשרו החלפה של מנוע פעימה פנימי מבוסס דלק וישנו את תעשיית הנפט והרכב.

הטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות ומכוניות חשמליות כבר כאן, היום, ביצור שוטף -
המנוע החשמלי הוא טכנולוגיה  בוגרת - אם יש שיפורים הם מינוריים.
לעומת זאת, וחשמל מאנרגיות מחדשות נמצא עמוק בתוך העקומה של שיפור טכנולוגי וירידת מחירים חדה  - עדיין ניתן לשפר את ניצולת התאים הסולאריים , להשיג יתרונות לגודל בייצור , להכניס טכנולוגיות ייצור חדשות ולפשט ולהוזיל את ההתקנה והאינטגרציה של המערכות.


באופן קצת מפתיע, שתי הטכנולוגיות מוגבלות בשל טכנולוגיה שלישית - סוללות.

הבעיה היחידה היום של מכוניות חשמליות היא עלות הסוללה. טווח נסיעה ארוך דורש סוללה בעלת קיבולת גדולה וככל שהסוללה בעלת קיבולת יותר גדולה כך היא יותר יקרה. במשוואה של  רכישת רכב חשמלי  ו"תדלוק בחשמל"  מול רכישת רכב רגיל ותדלוק בדלק נשקלת עלות הסוללה מול עלות התדלוק והתוצאה היא שרכב חשמלי הוא רכב נישה שזקוק להטבות ממשלתיות על מנת להימכר - רק מי שיכול להסתפק בטווח של 70-80 ק"מ ונוסע הרבה בטווח הזה  - מכונית חשמלית כדאית לו. למהפכה צריך סוללה שתספיק ל 250 ק"מ בעלות שתהיה כדאית גם למי שנוסע 15,000 ק"מ בשנה.

הבעיה של אנרגיה מתחדשת היא התזזתיות -
ברמה הלאומית -  השמש לא זורחת כל הזמן  וגם ביום יש לפעמים עננות , הרוח אינה נושבת כל הזמן וגם עוצמת הגלים משתנה. כמובן ככל שרשת החשמל יותר מפוזרת אזי התזזתיות מתבטלת בחלקה - בחורף יש פחות שמש אך יותר רוח, ואם יש עננים בחיפה, בת"א אולי בהיר  - וכשמדובר על מדינה ענקית כמו ארה"ב ניתן לבנות רשת חשמל עם אחוז יחסית גבוה של מקורות תזזיתיים - אך עד גבול מסויים.
ברמה הפרטית - התקנתי תאים סולאריים על הגג אך אם אין שמש אין חשמל ואם יש שמש ולא צרכתי , אז החשמל "התבזבז"

מכיוון שהעלות השולית של ייצור חשמל משמש ומרוח היא - 0 - כי לא שורפים דלק, בעולם של תעריפים דינמיים של חשמל שנקנה ע"י חברת החשמל מיצרני חשמל, במקרה של עודף בייצור חשמל מתחדש (הרבה שמש ורוח ביום שבת...) די מהר המחיר קורס  - זה מתרחש היום בגרמניה ויקרה בכל מקום בו  יצור חשמל ממקורות תזזיתיים יהפוך למרכיב משמעותי.

לפיכך, על מנת שחשמל תזזתי יוכל להשתלב באופן אופטימלי ברשתות חשמל לאומיות וביתיות , נדרש פתרון אחסון לאנרגיה שתגשר על התזזתיות - וכאן נכנסות סוללות ענק לתמונה ברמה הלאומית וסוללות צנועות ברמה הביתית.

למעשה, גם  במערכת של ייצור חשמל רגילה נדרש אחסון חשמל  - בעיקר לנצל מחירי ייצור נמוכים בשפל לאגירת אנרגיה (בלילה) ולהשתמש באנרגיה במהלך היום - היום  משתמשים במתקנים של "אגירה שאובה "  - כלומר בשעות השפל  שואבים מים לבריכת אגירה גבוהה, ובעת הצורך משחררים את המים ומייצרים חשמל - אך אלו פרויקטים גדולים , ארוכים בזמן ודורשים מיקום גאוגרפי מיוחד - שאין רבים , בוודאי לא בקרבה ליצרנים / צרכנים - תארו לכם מצב בו כל מפעל יוכל לרכוש סוללות אגירת חשמל, לטעון אותם בלילה ולצרוך את החשמל בשעות היום  - ולחסוך כסף!


הסוללות של רכב חשמלי והסוללות לאגירת חשמל אינן אותן סוללות  - ברכב חשמלי יש משמעות גדולה למשקל, לגודל הפיזי  לקוט"ש,היכולת להיטען מהר ממקור חשמל - אך ניתן להסתפק 1500-200 מחזורי פריקה / טעינה , ומכיוון שהסוללה מחליפה דלק - אפשר לכוון לנקודת מחיר גבוהה.
לעומת זאת בסוללות לאגירת חשמל המשקל / גודל לקוט"ש אינו משחק תפקיד אך  הסוללה צריכה להחזיק 5000+ מחזורי טעינה / פריקה והמחיר צריך להיות נמוך.

השורה התחתונה של הנושא - חברות  / סטראטאפים שיכנסו לנושא - יוכלו לגייס כסף ויזכו לשווי גבוה.

כמו בכל גל טכנולוגי נראה חדשנות שמגיעה מהרבה חברות, הרבה הנפקות, הרבה חלומות  - הסקטור ימריא, עד שיפול ובסוף יוותרו 3-4 מובילות.

שורט טסלה - עדכון III

שנת 2014 מהווה שנת מפנה בעסקי טסלה בהיבט של שינויים בסביבה העיסקית -

ראשית BMW i3  מתבררת כלהיט  - החברה הודיע על הגדלת הייצור מ 70 ל 100 מכוניות ביום  - ב 2014 החברה כבר ייצרה כ 5000 מכוניות ועם הגידול בייצור תגיע ל 20,000 מכוניות בשנה  - יש לזכור שטסלה מכרה כ 22,000 מכוניות ב 2013. הרכב של BMW עולה פחות מחצי ממחירה של טסלה  ולמעשה "תופס" ה את הנישה שטסלה מתכננת להגיע אליה עם הדגם הבא של החברה - והרי שווי השוק של טסלה נסמך על המכירות העתידיות שיגיעו מדגמים חדשים.

הנושא השני הוא שינוי בכללים ותקנות בקליפורניה בנושא זיכוי לרכבים ללא זיהום - טסלה קיבלה זיכויים אלו ויכלה למכור אותם  - זה הכניס 130 מליון דולר  - זה כמעט פי 3 מהרווח השנתי (לא מבוסס גאפ) של החברה.  לפני השינוי בכללים יכלה טסלה למכור 7 זיכויים על כל רכב ועתה זה ירד ל- 4. אני גם מניח שככל שיותר יצרנים יכנסו לעסק המכוניות החשמליות או המבוססות מימן , כך הביקוש לזיכויים ירד וההיצע יעלה - מה שיגרום לירידה בשווים. כלומר טסלה תסבול פעמיים - הפחתה של 40% מהזיכויים לרכב וירידה בשווי הזיכוי.


נוסף לכל הצרות הללו, מסתבר שהקרן של קליפורניה שנתנה מענק של 2,500 דולר לרוכש רכש חשמלי (1,500 לרוכש רכב היברידי)  - התרוקנה. לא ברור עם המענקים יחודשו, אך אני מניח שיהיו כאלה שיעדיפו להמתין עם רכישת רכב עד שהתמונה תתבהר.

החדשות הטובות היחידות עד כה - טסלה החלה למסור מכוניות בסין.


בינתיים השורט מרווח 57%

מיסוי הון כדרך לסגירת פערים חברתיים

כולם מבינים כי פערים חברתיים נוצרים מהבדלים משמעותיים בהכנסה המשפחתית ברמה כזו שיש שכבות אוכלוסיה גדולות שנמצאות בקצוות של החברה - אמידים מול עניים.

המבנה של הכלכלה הישראל מעודד את חוסר השוויוניות  -

• כלכלה מבוססת ידע  - מתגמלת מאוד עובדים בסקטורים רלבנטיים - בישראל חלק זה של הכלכלה גדול באופן לא פרופורציונאלי בהשוואה לכלכלות אחרות
• עובדי  מונופולים ממשלתיים - חשמל, נמלים, מקורות ועוד -מרוויחים ללא פרופורציה לשכר ההוגן המגיע תמורת עבודתם 
• עובדי מערכת הבטחון - סקטור שמתוגמל יפה מאוד, כולל הזדמנות ל"שכר כפול" לאחר פרישה - גם פנסיה צבאית וגם שכר ממשרה בסקטור הפרטי או הציבורי - גם כאן - גודל הסקטור ללא פרופורציה ביחס למדינות אחרות
• "מקלטי מס" לאלו שיש להם - קרנות השתלמות, פטור ממס על השכרת דירה , אין מס רכוש, אין מס ירושה 

מנגד , החברה הישראלית מורכבת מאוכלוסיות שלא משתלבות כראוי בחברה הישראלית בכלל ובשוק העבודה בפרט - כל אוכלוסיה מסיבותיה - חרדים, ערבים, עולים חדשים.

בנוסף , בישראל קיימת כלכלה שחורה לא קטנה  - חלקה "חוקית" - האינסטלטור שלא מוציא חשבונית וחלקה "פלילית" - עסקי סמים, סחיטה, הימורים, הונאות מע"מ וכו'.

הדרך לסגירת פערים היא באמצעות תשלומי העברה  - לוקחים מאלו שיש להם ונותנים לאלו שאין להם, או לחילופין לקחת מאילו שיש להם ולצמצם את נטל המיסוי על אלו שאין להם.

הבעיה של תשלומי העברה במזומן היא העידוד להישאר עני מכיוון שאם ממילא המדינה נותנת מספיק כסף לקיום ללא עבודה - אז מדוע לעבוד בשביל אותו קיום? - מכאן המשל על העדיפות של ללמד לדוג מאשר לתת דגים - אך זה נושא אחר.

לפיכך עולה השאלה - מה הדרך הנכונה והיעילה כלכלית לקחת מאלו "שיש להם".

כאן המדיניות הישראלית ברורה:

• מס רכישה מדורג על נדל"ן למגורים
• מיסוי פרוגרסיבי על הכנסות מעבודה (אך במתווה יורד לאורך השנים) 
• מיסוי "מוצרי יוקרה" שולי לחלוטין.
• מיסוי הכנסות מהון בשיעור של 25% בלבד - לעומת מיסוי שולי על עבודה של יותר מ 50%  (מס הכנסה + בריאות+ ביטוח לאומי) 

במבנה כזה של מיסוי , יש יתרון מובהק להכנסה מהון על פני עבודה , ומי שצבר הון, יכול בקלות להגדיל אותו תחת משטר מיסוי נוח מאוד. שההון הנצבר יכול לעבור בקלות בירושה אזי יתרון ההון על עבודה עובד גם לדורות הבאים.

במילים אחרות, הדרך לצמצום פערים הוא באמצעות מיסוי על הון  - בדרך ש"תתפוס ברשת" גם הון שחור.

יש מספר צעדים פשוטים שניתן לבצע:

1. העלאת מיסוי על ריווחי הון באופן פרוגרסיבי - כלומר מי שהרוויח 50,000 בשנה ריווחי הון , שישלם 25% מס, אך מי שהרוויח 5 מליון בשנה מהון שישלם 35% מס (אגב לפני שנים היה נהוג מס של 35% על ריבית אג"ח)
2. ביטול מס רכישה והטלת מס רכוש פרוגרסיבי שאינו כולל דירת מגורים אחת -עליה ישולם מס רכישה ,  כלומר מיסוי כל הנדל"ן מסחרי   וכל הדירות "להשקעה" - מדובר ב 2-3 עשריות אחוז משווי הנכס בשנה שיניבו מליארדים בהכנסות.
 3. מס מכירה על נדל"ן יוקרתי - 5%


באופן כזה ימוסה כל ההון בנדל"ן שאינו משמש למגורים אלא להכנסה פסיבית וריווחי הוןגדולים  ימוסו ברמה שיותר קרובה למיסוי על עבודה.

מה לעשות עם הכסף?

דבר ראשון זה להכיר בהוצאות מטפלת / עוזרת לזוגות עובדים בעלי ילדים. - זה יקל על הנטל של המעמד העובד וילבין עשרות אלפי עובדים שעובדים "בשחור" ומקבלים קיצבאות לא כדין.
דבר שני זה להוריד המע"מ ל 5% למצרכי יסוד  - הטבה שתגיע בעיקר לחלשים
 









 

הירידה במדד ה- VIX - מבט אל החוזה ה- 7

ה- VIX שוב הגיע לרמת ה 13 - אין ספק כי מדובר בערכים נמוכים, אך זה חלק מהחזרה "לנורמליות" - אנ צופה ערכים נמוכים יותר.

סוחרים צעירים רבים שנכנסו לשוק ב 2008/2007 או אח"כ חושבים שערכי VIX של 30 הם דבר שכיח - אך לא כך הדבר - ככל שמערכות המסחר והסוחרים נעשים יותר מתוחכמים, הפרמיה על האופציות יורדת כשינוי מבני בשוק - כלומר ערכי ה VIX יורדים , וכאשר שוק המניות מפגין עוצמה והחשש מגל משברי חוזר הולכת ונמוגה  - ה VIX יורד - וסופו כי יקבע שיאי שפל שלא נראו מעולם.

בפוסט על מבט גרפי על דיבידנד השונות  הצגתי את התפתחות מחיר החוזה העתידי הראשון על ה VIX - שהציג ירידה משמעותי בערכים ב - 2013 ובכניסה ל 2014.

היום נסתכל כל הקצה היותר רחוק של עקום החוזים העתידיים - החוזה השביעי - זה החוזה האחרון שמשמש כאבן בניין לתעודת סל VXZ שמורכבת מהחוזים 4-7.

גם בחוזה הזה ניתן לראות את הצניחה במחיר  - ב 12 חודשים האחרונים המחיר עבר את ה 21 רק פעם אחת  - כאשר כל התקופה של 2008-2012 הוא נסחר מעל רמה זו.

כאשר אנו כבר שנה עם ערכי VIX נמוכים , זו אינדיקציה ברורה כי החשש מתיקון חד ואלים בשוק המניות הולך ונעלם , יחד עימו יורד גם הקונטנגו שייצג את "פרמיית הסיכון" שסוחרי החוזים העתידיים משלמים - מרמה של 10% בחודש לרמה של 4% בחודש.

שיאי ירידות באפיקי השקעה מתחילת השנה

לאחר חמישה ימי עליות אפשר להסתכל מה התרחש דווקא בתקופת הירידות -  כיצד מגזרי השקעה שמיוצגים ע"י ETF  התנהגו בירידה מהשיא אליו הגיעו.

זו לא מדידה של תשואות יחסיות מיום מסויים עד יום מסויים אלא בדיקה של שיא 2014 לעומת מינימום 2014 - כל ETF עפ"י נתוניו.

ממה שניתן לראות שני סקטורים ירדו הכי הרבה - תעודות סל העוסקות בהשקעה עפ"י מומנטום ("הבועה" בנסדאק) ותעודות סל המשקיעות בשווקים מתעוררים - הושפעו גם מהחלשות מטבעות אך בעיקר ה ETF שמשקיעה ברוסיה וסין


סה"כ הירידות בשוק לא היו משמעותיות ו"התיקון הגדול" שרבים וטובים ממתינים לו מ 2012 עדיין לא נראה.

עד כה, לאור השיפור בכלכלה העולמית, כל ירידה בשוק גוררת כתבות המצטטות את רואי השחורות , אך השוק קופץ מייד חזרה וכובש שיאים חדשים.

מהפכת האנרגיה- -51% מתפוקת ייצור החשמל שהותקנה בארה"ב ברבעון I - חשמל סולארי ,92% ממקורות מתחדשים

אלו מספרים בלתי נתפסים - חשמל משמש ורוח דומיננטי לחלוטין בהתקנות חדשות







אפשר להסתכל על נתוני הרבעון המקביל אשתקד  על מנת להבין את השינוי






האמת היא כי זה ממצא לא כל כך מפתיע לאור העובדה שחשמל מרוח זול יותר מחשמל קונבנציונלי במקומות בהם יש רוח משמעותי כמו במישורי איווה , וחשמל משמש יותר זול מחשמל רגיל בהוואי, פלורידה קליפורניה ועוד מדינות שטופות שמש. מצרפים לכך משטר מיסוי מעודד ומקבל שוק חשמל שעובר במרץ למקורות מתחדשים - עפ"י היתרונות הגאוגרפיים.

מדינת ישראל כרגיל פספסה את הרכבת , למרות שחלוצת החשמל הסולארי-תרמי - לוז - היתה חברה ישראלית.

הסדר מונה נטו זה צעד בכיוון הנכון, רק יש צורך בביטול כל הביורוקרטיה הכרוכה ברישוי וחיבור מתקן ביתי לרשת.

כמו דוד שמש שאינו דורש רישוי , יש לאפשר התקנת תאים סולריים על גגות בתים פרטיים ללא רישוי והתעסקות עם חברת החשמל - חברת החשמל תאפשר הזמנת קופסת חיבור ללוח החשמל ע"י מתקינים מורשים שפשוט יבואו להתקין ויעדכנו את חברת החשמל דרך אתר אינטרנט כי קופסת חיבור X משויכת למונה של צרכן Y וזהו.

ביום שזה יתאפשר תהיה ירידת מחירים בהתקנות ביתיות כך שהכדאיות תעלה משמעותי וכמו שבכל בית יש דוד שמש , כך לוחות סולאריים יהפכו סטנדרט.

שכר מינימום של 30 ש"ח? - שיהיה כבר 35 ש"ח - אך דיפרנציאלי

שכר המינימום בישראל הוא לא מוסרי.

22 ש"ח לשעה לעבודה של אדם מבוגר שצריך לחיות במדינת ישראל זה פשוט לא מספיק.

שכר של 22 ש"ח לשעה זה 4,000 ש"ח למשרה, אך כאשר מורידים מזה ביטוח לאומי, מס בריאות ופנסיה נשאר נטו בבנק 3,660 ש"ח  - תמורה  למשרה מלאה - זה לא רק לא מוסרי - זה מחולל עוני.

צריך לקבל כאקסיומה - אדם שעובד משרה מלאה בשוק חופשי צריך הרוויח כדי פרנסתו  - כל שכר נמוך מזה משמעו ניצול.

שכר המינימום הנמוך גם מונע יציאה לעבודה.

שכר של 35 ש"ח לשעה יביא את שכר המינימום למשרה שסך של 6300 ברוטו, מזה נטו - 5620 - מזה אפשר להתקיים לבד בדוחק , וזוג שירוויח בנטו 11,240 יוכל להתקיים בכבוד.

שכר של 30 ש"ח  - 5460 ברוטו, 5,000 בנטו זה "סף קיום" במדינת ישראל.

לדעתי שכר המינימום צריך להיות דיפרנציאלי - מי שאינו נהנה מקביעות ורשת בטחון של עבודה במגזר הציבורי  - כלומר עובד במגזר העסקי - יקבל שכר של 35 ש"ח לשעה כמינימום, במגזר הציבורי, שכר מינימום יעמוד על 30 ש"ח.


אני מקבל את הטיעון ששכר מינימום של 10 דולר (35 ש"ח לשעה) הוא גבוה ועלול לפגוע בתחרותיות של ישראל בשווקי ייצוא לפיכך על מדינת ישראל לסבסד ליצואנים את ההפרש של 5 ש"ח לשעה למי שירוויח שכר מינימום בתעשיית הייצוא - והם יהיו מעטים.

כמו כן , לדעתי מדינת ישראל צריכה לסבסד באותו האופן שכר בחברות תעשייתיות בפריפריה.

כל יתר המגזר העסקי במדינת ישראל יתכבד וישלם שכר הוגן וראוי לשומרים, מנקים, מלצרים , שוטפי כלים , מזכירות , זבנים וכו'.

באופן כזה גם כל מודל העסקת עובדים ב"מיקור חוץ" יעבור שינוי - האם חברות תעשייתיות / יצואנים ימשיכו להעסיק חברות קבלן לשמירה וניקיון כאשר יהיה פער של 16% בין עלות השעה הבסיסית של  חברת הקבלן (35 ש"ח לשעה) לעלות השעה של החברה (30 ש"ח) עוד לפני התקורות והרווח של חברת השמירה / ניקיון?


שכר מינימום של 35 ש"ח במגזר העסקי יעודד יציאה לעבודה, יקטין קצבאות ממשלתיות ויגדיל צריכה שתביא לצמיחה שתעודד גידול בתעסוקה והכי חשוב  - תאפשר קיטון אמיתי בעוני של משפחות עובדות.


המהלך הוא לא ניטראלי מבחינת תקציב המדינה- יש עלות תקציבית ניכרת , אך מימון המהלך צריך לבוא מצמצום קצבאות / תקנות שמעודדות "אי עבודה"  מחד ומורידות עלויות למעביד מאידך לפיכך הייתי מציע חבילה שמורכבת מהנושאים הבאים:

1. הקטנת קצבת ילדים  - אי מתן קבצה לילד חמישי ואילך  מעל גיל  3 -  הגדלת משמעותית של שכר מינימום בתוספת מימון גני ילדים מגיל   3  מחייבים הורדת תשלומי העברה.
2. דמי מחלה  - מהיום הרביעי בלבד (היום משלמים 50% מהיום השני והשלישי) , איסור פדיון ימי מחלה  - יקטין הוצ' מעסיקים
3. ביטוח לאומי - מכיוון שההפרשות לביטוח לאומי יעלו כי שכר העובדים עלה - יש להוריד תשלומי מעסיקים לביטוח לאומי - יקטין הוצ' מעסיקים
4.  ימי חופש - הורדת יום חופש ,  ימי חופש לעובד לא יעלו על 22 יום.
5. ביטול פטור ממס על פירות קרן השתלמות - למי שיש קרן - ישלם מס רק על הרווחים.
6. הגדלת מס על שכר של מעל 3 פעמים שכר מינימום.

מדד ה VIX היום - 17/4/2014

כל מי שהמתין לתיקון גדול בשוק התאכזב, בדיוק כפי שארע כבר מספר פעמים מתחילת השנה

כפי שהשוק ירד בעוצמה, כך הוא עלה שלשום  בעוצמה  - S&P עלה ב 1.05% וה VIX ירד ב5%

אתמול המשיכה הירידה ב VIX  - עוד 5.5% למטה

בניגוד למהלך הירידות החד ב VIX ,  וכתמונת מראה להתנהגות בעת העליה האחרונה ב VIX , החוזים הקצרים נעו מעט מאוד יחסית לתנודתיות ה VIX - ירידה של רק 3% .

לאור זאת, עקום החוזים העתידיים על ה VIX עדיין שטוח למדי - קונטנגו החוזים הקצרים הוא רק 3% , אך נפתחה פרמיה גדולה של כ 17% בין החוזה הראשון (שעתה הוא "ארוך" - כמעט חודש לפקיעה) לספוט.









יחס VIX/VXV ירד ל 0.9  המהווה אינדיקציה להגדלת החשיפה על שורט תנודתיות, אך יש לעשות זאת במידה  - ערכי ה VIX נמוכים, אך בפועל מי שמוכר VXX או TVIX מוכר למעשה את החוזים העתידיים   - ב 17% פרמיה על ה VIX

מי שמחזיק בלונג על תנודתיות, כדאי שיבדוק את הנחות המסחר שלו - הוא קיבל במתנה יום / יומיים בהם הלונג כמעט ולא נפגע - אך מכאן והלאה, אם השוק ישמור על תנודתיות המוכה החוזים הקצרים יסגרו את הפער לספוט וההפסדים של לונג תנודתיות יהיו גדולים.

ירידת תשואות של חוב ממשלתי

מי כבר  זוכר את משבר החוב האירופאי שגרר ירידות חדות בכל השווקים ב 2011?

החשש מחדלות פרעון של מדינות הביא את התשואות על אגרות החוב הממשלתיות של ספרד / איטליה לרמות של יותר מ - 5%.

שנתיים אחרי המשבר, אגרות החוב האירופאיות נסחרות בתשואות נמוכות משמעותית ו - 3 החודשים האחרונים הראו כיווץ נוסף בתשואות.

את הכיווץ הגדול בתשואות השיגו דווקא מדינות דרום / מרכז אמריקה - ברזיל, פרו, קולומביה

הכלכלה המשמעותי היחידה שסבלה מעליה משמעותי בתשואות זו הודו.






מדוע כל זה חשוב?

עלתה תאוריה כי צמצום הרכישות אגח בארה"ב יביאו לפגיעה בכלכלות בשווקים המתעוררים ותביא לתחילת עליות משמעותית בתשואות האג"ח בעולם לקראת עליית התשואות בארה"ב.

היום שיש נתונים, ניתן לראות כמה חסרת תוחלת היתה התאוריה.

כל נתוני המאקרו העולמיים תומכים הצמיחה ועליות בשווקי המניות. מי שיושב וממתין לתיקון אלים או מהמר נגד השוק - יסבול.

מדד ה VIX היום 14/4/2014

במסחר של היום ההיסטוריה חזרה על עצמה בדיוק - מעקום תשואה שנראה כ"כפית" בו החוזה השני נמוך ב - 2.5% מהספוט, חזרנו למבנה רגיל של העקום בעקבות ירידה של כ5.5% ב VIX












יחס ה VIX/VXV ירד מרמה של מעל 1 ל - 0.986

אומנם ה VIX ירד ב 5.5% ומבנה העקום השתנה , אך ה VXX למעשה לא זז. הסיבה טמונה בעובדה שהחוזה הראשון למעשה פוקע היום ולכן 95% מהחוזים שבונים את ה VXX הם החוזה העתידי השני  - והוא למעשה  לא שינה את ערכו אתמול  - כל מה שקרה זה שהספוט ירד מ 17 ל- 16.11 , החוזה הראשון, המאוד קצר עקב בקפדנות וירד מ 16.84 ל 16.19 ויתר העקום כלל לא השתנה.

אתמול כתבתי:

למרות האיתות הברור, מי שממילא שמר על חשיפה יחסית נמוכה לשורט על התנודתיות לאור ערכי ה VIX הנמוכים, יתכן וכדאי להמתין עוד יום - יומיים לפני שיוצאים , כי בעוד שניתן איתות יציאה, המבנה של החוזים מסמן שזה זמני כך מי שימהר לצאת עשוי לעשות זאת קרוב לערכי המקסימום של גל התנודתיות הנוכחי


אני חייב להוסיף כי העקום מעלה בי תחושת דז'ה - וו - כלומר "נראה כבר", כי אותו עקום כבר היה ב 14/3/2014 - למעשה לפני חודש , אז גם ה VIX עלה ב 7% לעומת עליה מתונה של 3% בלבד ב VXX

לפני חודש, עקום זה סימן את סוף גל התנודתיות.