הממשלה האחרונה בזבזה המון אנרגיה על שלל "פתרונות לשוק הדיור" מהם לא יצא דבר, למעט אולי מכרזים במחיר מטרה שהם למעשה מתן מתנה לכמות מאוד קטנה של רוכשים על חשבון כלל האוכלוסייה וזאת כאשר ההשפעה על כלל שוק הדיור תהיה בדיוק אפס מכיוון אינה פותרת את בעיית השורש - מחסור בדירות באזורי הביקוש.
המחסור נובע לא רק מהעובדה שבונים לא מספיק בכוונת מכוון. המחסור נובע מכך שגוש דן הוא המקום המועדף למגורים ע"י הישראלים וכפי שניתן לראות מהטבלה מעלה מספר האנשים שעוברים להתגורר בגוש דן (למעט ת"א) ממקומות אחרים בארץ (כולל יציאה מת"א) עולה בכ 140 אלף איש על התנועה בכיוון האחר. רק יהודה ושומרון נהנים אף הם מזרימת אוכלוסיה חיובית - אך שם אין בעיה של קרקעות...
במקביל, ללא הרבה כותרות , יש בניה של דיור ציבורי בישראל , לא תמיד באופן מאורגן ע"י הממשלה, אך זה מתרחש.
היכן זה מתרחש? באוניברסיטאות, באמצעות בניית מעונות סטודנטים:
אין ספק שמעונות סטודנטים הם דוגמא לדיור ציבורי במיטבו -
עלויות ההקמה של מעונות הסטודנטים הם מאוד נמוכים - בטכניון יבנו 488 מיטות בעלות כוללת של 90 מליון ש"ח - זה 185 אלף ש"ח למיטה בלבד
בכפר סבא מתוכנן פרויקט ל 1000 סטודנטים במחיר של 180 מליון ש"ח - 180 אלף ש"ח למיטה
באופן מפתיע, הטבת המע"מ בתוכנית מע"מ 0 עומדת על כ 200 אש"ח לדירה בממוצע.
בישראל יש 300,000 סטודנטים.
הקמת מעונות ל 10,000 סטודנטים תעלה 1.8 מליארד ש"ח. כלומר רק בעלות של מע"מ אפס ניתן לבנות כ 15,000 מעונות כל שנה . אם תוך 3 שנים יצאו ממעגל השכירות 45 אלף סטודנטים - האם משהו חושב שלא תהיה לזה השפעה משמעותית על שוק הדיור?
אך יש אוכלוסיה נוספת שניתן וצריך לבנות עבורה מעונות - הזכאים להשתתפות בשכ"ד ע"י המדינה. לא מדובר בסכומים קטנים אלא על 1.4 מליארד ש"ח בשנה שמעבירה הממשלה לצורך השתתפות בתשלום שכ"ד בשוק החופשי לאוכלוסיה זכאית - החלכאים הנדכאים והמסכנים של החברה הישראלית.
בהחלטה פשוטה , בעלות של 180 אלף ש"ח למיטה, מעבירים את הזכאים לסיוע בשכ"ד לסביבה מוגנת, הוגנת ותומכת ומוציאים אותם משכירות בשוק חופשי ו- 1.4 מליארד ש"ח של סיוע לביקושים של דירות בשכירות יצאו מהשוק החופשי.
תנועת מספרים כזו - בניית מעונות לסטודנטים מצד אחד ובניית מעונות לזכאים לסיוע בשכר דירה / דיור ציבורי תקטין את הביקושים באופן מהותי על שוק הדיור בשכירות ובשרשור לשוק הדיור כולו כאשר "ההטבה" הכספית מגיעה רק למי שזקוק לה באמת - סטודנטים שעוברים מיון ליכולת כלכלית וזכאים של משרד השיכון.
מה שלי לא ברור - מדוע הממשלה לא דוחפת כיוון זה בכל הכוח?
המחסור נובע לא רק מהעובדה שבונים לא מספיק בכוונת מכוון. המחסור נובע מכך שגוש דן הוא המקום המועדף למגורים ע"י הישראלים וכפי שניתן לראות מהטבלה מעלה מספר האנשים שעוברים להתגורר בגוש דן (למעט ת"א) ממקומות אחרים בארץ (כולל יציאה מת"א) עולה בכ 140 אלף איש על התנועה בכיוון האחר. רק יהודה ושומרון נהנים אף הם מזרימת אוכלוסיה חיובית - אך שם אין בעיה של קרקעות...
במקביל, ללא הרבה כותרות , יש בניה של דיור ציבורי בישראל , לא תמיד באופן מאורגן ע"י הממשלה, אך זה מתרחש.
היכן זה מתרחש? באוניברסיטאות, באמצעות בניית מעונות סטודנטים:
אין ספק שמעונות סטודנטים הם דוגמא לדיור ציבורי במיטבו -
- הבניה היא על קרקעות שלא מיועדות לבניה רגילה למגורים
- הבניה היא בסטנדרטים הגיוניים של גימור בחשיבה על תחזוקה לטווח ארוך
- מיועדת לציבור נצרך - ללא יכולת כלכלית ויש "וועדת קבלה" שבוחנת את המקשים להתגורר עפ"י פרמטרים כלכליים.
- בעלת תחלופה מהירה - רק סטודנטים זכאים
- שכ"ד נועד להחזיק את המבנים, לא ליצור רווח יזמי ולכן המוך ממחירי השוק
- דירות קטנות , חניה מצומצמת, צפיפות גבוהה מאוד - אך עם שטחים ציבוריים נדיבים.
- המגורים צמודים ל "מוקד תעסוקה" - כלומר מי שגר במעונות אינו זקוק לרכב ואינו מעמיס את התחבורה הציבורית
עלויות ההקמה של מעונות הסטודנטים הם מאוד נמוכים - בטכניון יבנו 488 מיטות בעלות כוללת של 90 מליון ש"ח - זה 185 אלף ש"ח למיטה בלבד
בכפר סבא מתוכנן פרויקט ל 1000 סטודנטים במחיר של 180 מליון ש"ח - 180 אלף ש"ח למיטה
באופן מפתיע, הטבת המע"מ בתוכנית מע"מ 0 עומדת על כ 200 אש"ח לדירה בממוצע.
בישראל יש 300,000 סטודנטים.
הקמת מעונות ל 10,000 סטודנטים תעלה 1.8 מליארד ש"ח. כלומר רק בעלות של מע"מ אפס ניתן לבנות כ 15,000 מעונות כל שנה . אם תוך 3 שנים יצאו ממעגל השכירות 45 אלף סטודנטים - האם משהו חושב שלא תהיה לזה השפעה משמעותית על שוק הדיור?
אך יש אוכלוסיה נוספת שניתן וצריך לבנות עבורה מעונות - הזכאים להשתתפות בשכ"ד ע"י המדינה. לא מדובר בסכומים קטנים אלא על 1.4 מליארד ש"ח בשנה שמעבירה הממשלה לצורך השתתפות בתשלום שכ"ד בשוק החופשי לאוכלוסיה זכאית - החלכאים הנדכאים והמסכנים של החברה הישראלית.
בהחלטה פשוטה , בעלות של 180 אלף ש"ח למיטה, מעבירים את הזכאים לסיוע בשכ"ד לסביבה מוגנת, הוגנת ותומכת ומוציאים אותם משכירות בשוק חופשי ו- 1.4 מליארד ש"ח של סיוע לביקושים של דירות בשכירות יצאו מהשוק החופשי.
תנועת מספרים כזו - בניית מעונות לסטודנטים מצד אחד ובניית מעונות לזכאים לסיוע בשכר דירה / דיור ציבורי תקטין את הביקושים באופן מהותי על שוק הדיור בשכירות ובשרשור לשוק הדיור כולו כאשר "ההטבה" הכספית מגיעה רק למי שזקוק לה באמת - סטודנטים שעוברים מיון ליכולת כלכלית וזכאים של משרד השיכון.
מה שלי לא ברור - מדוע הממשלה לא דוחפת כיוון זה בכל הכוח?

זה דבר אחד לגור בצפיפות חבורת סטודנטים\יות צעירים ואינטליגנטים, זה דבר שונה לחלוטין לדור באותו הבניין עם חבורת מוכי גורל ונזקקים. זה מרשם לגטו במובן האמריקני.
השבמחקאיש(3718)
הפתרון המוצע נשמע לי מצויין לסטודנטים בפרט ולצעירים בכלל, אבל פחות לבעלי משפחות. מסכים עם כותב התגובה שלפני שזה ייצור בעיות סוציולוגיות לא פשוטות (איזו עיריה תרצה לספק שרותים לתושבים כאלה? וכשעיריה לא רוצה, גם אם תכריח אותה בחוק, זה ייצא עוד יותר חרא רק כדי לגרום לאנשים לא לבוא). אבל פינוי דירות התפוסות ע"י סטודנטים - זה יכול מאוד לשהגדיל את היצע הדירות - גם במרכז.הכפלה, כבר עכשיו של המעונות ליד אוניברסיטת ת"א, הקמת מעונות ליד בר-אילן, וכו' - יכולים בהחלט לתרום לירידת לחץ משוק הדיור - ובעיקר לדירות קטנות (2-3 חדרים) - שמתאימות למעוטי יכולת או למשפחות צעירות / זוגות צעירים.
השבמחקפתרון ל-10K סטודנטים יפנה להערכתי כ- 2K דירות (אני מניח שחצי מהסטודנטים יגיעו הישר מבית ההורים ולכן לא יפנו דירות, והחצי השני גרים לרוב עם שותף או שניים). כמות כזו של דירות חדשות פנויות בת"א יכולה להוריד את מחירי השכירות ב-10% - שזו התחלה טובה בהחלט.
דיור ציבורי לניזקקים הוא פתרון לבעיות סוציאליות - במקום לתת לאשם המוחלש כסף כסיוע בשכ"ד ולתת לו "להסתדר לבד" והתוצאה שהוא זרוק בדירה קטנה, מוזנחת ואינו מסוגל לטפל בעצמו - מעבירים האוכלוסיה למרכזים מטופלים ומושגחים. - "גטו" נוצר מהזנחה, דירות עמידר שפזורות בשכונות מצוקה הופכות להיות מוזנחות אך מרכז של מאוד יחידות עם תקציב שנתי ראוי, הנהלה ופיקוח של משרד הרווחה ומשרד הבינוי והשיכון - לא רק שלא יוזנח - הוא יהפוך מוקד להתנדבות , תרומות ויעד של שרות לאומי צבאי .
השבמחק