השטויות שמוטי בסוק כותב בדה-מרקר- ומדוע אין אינפלציה (עדיין)

מדי פעם אני קורא כתבות שממש מראות שמי שכותב, כותב כי חייב לכתוב כי יש מועד הגשה, ומה שיוצא זה גיבוב שטויות.

האחרון הוא מוטי בסוק בכתבה

הערכות: מדד המחירים לצרכן ב-2014 שלילי - לראשונה מאז 2006

הכתבה מדגישה את השיח הרדוד, הבלתי מקצועי בעיתונות הכלכלית על אינפלציה, שערי ריבית, שערי מטבע ופעילות הבנק המרכזי.


מתוך הכתבה:

"מדוע המחירים במשק אינם עולים, למרות הצמיחה הגבוהה יחסית בצריכה הפרטית ב–2014? התשובה לכך היא בעיקר שינויים מבניים בצד ההיצע, שיהיו קיימים גם השנה. בין הגורמים לירידה נמצאת הירידה הגדולה במחירי הסחורות המיובאות, ובראשן הנפט; התגברות התחרות ברשתות הקמעוניות; הקפדה גדולה יותר על מחירים מצד משקי בית בעת ביצוע קניות; המסחר המקוון, שתופס מקום גדול יותר בהוויה הישראלית; רפורמות של הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה; והפיחות בשער השקל במחצית השנייה של השנה. "

זה תאור נכון של המצב - הירידה במחירים היא לא כתוצאה מירידה בביקושים אלא ירידת מחירים אקסוגנית למשק הישראלי (מחירי נפט) , ירידת מחירים בקמעונאות בגלל פעילות הממשלה, תחרות מחו"ל וחינוך צרכנים.
רק לא ברור לי כיצד פיחות השקל נכנס להסבר כאן......

אבל ההמשך:

בבנק ישראל נבהלו מהנסיגה במדד. הבנק הוריד את ריבית הבסיס במשק בשלוש פעימות שוות, מ–1% ל–0.25% - שפל חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל - אך ללא הועיל.

מוטי כנראה חי על הירח. הורדת הריבית לא היתה קשורה כלל לשיעור האינפלציה בישראל אלא להתחזקות השקל. הורדת הריבית הביאה לפיחות בשקל. זה היה מהלך ברור שאפילו אני הספקתי עוד לכתוב ביוני פוסט על הצורך הוריד הריבית לאור הפגיעה הקשה ביצוא , ומייד אחרי ההורדה ל 0.5% כתבתי כי לא תספיק ויש להורי עד ל-0.

 בבנק מקווים כי המשך הפיחות בשקל ב–2015 ידחוף את האינפלציה לאזור תחום היעד של הממשלה, אך רוב האנליסטים מפקפקים בכך שהפיחות בלבד יספיק. לדעתם, בנק ישראל יצטרך לנקוט במשך השנה צעדים נוספים, כנראה חריגים, כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של 1%–3%."

בנק ישראל לא ינקוט בשום צעד כל זמן שהמשק הישראלי צומח, כתבתי על כך ומה כן צריך לעשות בפוסט:

אחרי שהריבית כמעט 0 - מה הצעד הבא?

 מהפוסט:

מה יש לעשות? - מבחינת האוצר - להגדיל את הגרעון.

שיעור הריבית ארוך הטווח הוא נמוך כפי שמעולם לא היה - זה מאפשר השקעה בתשתיות ותשואה משקית גבוהה (עלות המימון של הגרעון מול תשואת הפרויקט)  - כבישים , נמלים, שדות תעופה, רכבות קלות, מעבר צה"ל לנגב, הקמה / הרחבה בתי חולים, פריסת תשתיות גז   - השקעות באספלט, בטון וברזל  - מעולם לא היה זמן יותר נכון וזול לביצוע - זה יגדיל את היבוא, יגביר את הצמיחה לטווח ארוך - אין בזה שום אלמנט בעייתי.

ההשקעה הכי חשובה  - דיור ציבורי - זה מסתמן ככישלון הכי גדול של הממשלה הזו  - כשהמדינה יכולה לממן גרעון ב- 3.5% לא צמוד ל 30 שנים ו- 2.6% לא צמוד ל 15 שנה  זה פשוט פשע לא להשקיע בדיור ציבורי  - בניה ממשלתית של דירות על קרקעות מדינה / עיריות והשכרתן  לטווח ארוך  במחירי שוק  - תיצור רווח מימוני נאה למדינה ונכס שניתן יהיה לממש אותו בבוא הזמן.  פרויקטים כאלו אפילו לא מצריכים 100% הון ממשלתי- הכנסת קרנות הפנסיה למימון הפרויקט בתוספת ריבית קטנה על הריבית הממשלתי - תהפוך אותם למאושרים.

ומה בפועל קרה?

הממשלה התפרקה וכל היזמות בדיור נעצרה , הגרעון ב 2014 היה נמוך מהתחזית כאשר המשרדים האזרחיים בתת ביצוע והכסף זרם למשרד הביטחון ונעלם שם - כלומר המשק הישראלי קיבל משמעותית פחות ביקושים מהמגזר הממשלתי מאשר היה מתוכנן - אז מה הפלא שאין לחצים להעלאת מחירים?

אך אל דאגה - מחירי הנפט יתייצבו ויעלו, ממשלה חדשה תוקם ותקציב 2015/2016 יפנה משאבים רבים לתחום האזרחי - האינפלציה תגיע....