שערוריית האנרגיה הסולארית בישראל או איך דופקים את הדרום -עדכון - הוגש בג"ץ

מסתבר שאני לא היחידי שחשב כי מחיר הקרקע במכרז הסולארי בתמנע הוא שערוריה לאומית והעניין מגיע לבג"ץ.


את  העתירה הגיש עו"ד רם גורודיסקי בשם גלעד חן, אזרח מתל אביב. גורודיסקי טוען בעתירה כי יש לבטל את המכרז בתמנע מבלי לפגוע בחברה הזוכה, EDF-EN ישראל, באמצעות הפחתה מקבילה בעלות הקרקע שהחברה התחייבה לשלם - 213 מיליון שקל - ובתעריף שהיא תקבל מחברת החשמל לכל קוט"ש, שעומד נכון להיום על 31.9 אגורות.

כתבתי בפוסט המקורי (ראה מטה) כי ברור כי מדובר ב"מס חשמל" - התעריף המובטח של 31 אגורות הוא זה שמשלם את ה 200 מליון ש"ח עבור הקרקע (+ הוצ' מימון ורווח על סכום זה) - אך זה עניין כללי של משק החשמל ואני תוהה מדוע צרכני החשמל במשק צרכים לשלם פרמיה לרשות מקרקעי ישראל.

העותר חישב כי אם יוקם השדה הסולארי בתמנע על פי התוכניות הקיימות, ישלם הציבור קנס חד-פעמי של 185 מיליון שקל על עלות הקרקע דרך תעריף החשמל, ותשלום עודף של כ-30% ואף יותר על תעריף החשמל שייוצר בשדה לאורך שנים רבות - סה"כ 335 מליון ש"ח מיותרים שיועמסו על משק החשמל כי מנהל מקרקעי ישראל החליט לספסר בקרקע.

על העתירה ניתו לקרוא בגלובס

חוץ ממכרז תמנע המותקף עכת בבג"ץ  , החלמאות בניהול המכרזים הסולאריים טרם הסתיימה .

פוסט מקורי מיום 18/8/2016

אין לאף אחד ספק, והעניין מעוגן בהחלטת ממשלה - ישראל סופר מתאימה לפרויקטים סולאריים בגלל שלשה מאפיינים:

 - המון שמש  - בוודאי בדרום
 - המון אדמה שלא טובה לכלום (בדרום)
 - מרחקים יחסית קצרים (מדינה קטנה, אין צורך להעביר את החשמל המיוצר מהשמש מרחקים גדולים בתשתית יקרה)

הטבלה מעלה מתארת מחירי ייצור  חשמל מכל סוגי מקורות הייצור בעולם כאשר החלק העליון בטבלה מתייחס לאנרגיה מתחדשת והחלק התחתון לכל היתר.

הדבר הראשון הבולט לעין  הוא כי עלות ייצור חשמל באמצעות פנלים על הגגות זה עניין יקר מאוד שדומה בעלות  להפעלת גנרטורים של דיזל   (בשימוש כגיבוי כאשר חסר חשמל במערכת הייצור הרגילה ).

בקצה הזול של ייצור החשמל רואים פרויקטים של חשמל מרוח (במקומות המתאימים) ותחנות  גז במחזור משולב (התחנות הנבנות בארץ בשנים האחרונות) וקרוב מאוד אליהם פרויקטים גדולים של ייצור חשמל באמצעות פנלים של PV.

כפי שניתן לראות , רמת המחירים היא בסביבות 55 דולר למגה וואט חשמל, כלומר 5.56 סנט לקילו ואט - 22 אגורות ש"ח.

בעוד כי מחיר ייצור החשמל זהה, ברור כי לייצור חשמל מגז עלויות סביבתיות נוספות (זיהום, צורך בתשתית גז וכו') כך שאין ספק כי לייצור השולי של חשמל עדיף פרויקט PV גדול מאשר תחנת ייצור בגז.


עד כאן ההיסטוריה הרחוקה (עד 2015). בינתיים העולם מתקדם ואנו ב - 2016 והמחירים ממשיכים לרדת:

אצל השכנים שלנו בדובאי בונים פרויקט ענק - 800 מגה וואט , במחיר ייצור חשמל של 3 סנט לקילו ואט - 12 אגורות ש"ח.


ומה קורה בישראל? הרי אין הבדל ממשי בין המדבר בדובאי לנגב לכן הצפייה היא כי מחיר החשמל המיוצר מפרויקטי PV בנגב יהיה קרוב לרמת המחירים הנמוכה המושגת בעולם.

כאן נכנס "התחכום" הישראלי.

במקביל לסגירת המכרז בדובאי פורסם ע"י רשות החשמל מכרז לייצור אנרגיה סולארית מהשמש בשדה סולארי  של 60 מגה  וואט בתמנע המשתרע על פני 1000 דונם. ליזמים הובטח מחיר קבוע של 32 אג' לקילו ואט (8 סנט!)  ורכש מלא של כל כמות הייצור.

אז אם הכל קבוע וידוע כיצד בוחרים זוכה? - התחרות היא על מחיר הקרקע  וכך הזוכה המאושר  ישלם למנהל מקרקעי ישראל 200 מליון ש"ח עבור חכירת 1000  דונם אדמה שלא שווה כלום!

מדוע זו שערורייה והתנהלות הדופקת את הדרום?

ראשית ברור כי מדובר ב"מס חשמל" - התעריף המובטח של 31 אגורות הוא זה שמשלם את ה 200 מליון ש"ח עבור הקרקע (+ הוצ' מימון ורווח על סכום זה) - אך זה עניין כללי של משק החשמל ואני תוהה מדוע צרכני החשמל במשק צרכים לשלם פרמיה לרשות מקרקעי ישראל.

שנית, מדינת ישראל משקיעה הון עתק בהטבות לדרום - ממע"מ 0 באילת דרך סבסוד כבד של החקלאים בערבה , הטבות במס הכנסה ומענקים למפעלים, מס הכנסה מופחת לעובדים וכיוצא באלו, ועדיין קשה להביא עבודה לדרום.

עכשיו נתאר לעצמנו מצב בו מחיר החשמל דרומית מצומת הנגב הוא 75% מהמחיר ביתר חלקי הארץ כי המדינה מקצה קרקעות ללא תשלום להקמת פרויקטים ענקיים של PV במחיר ייצור  של 15 אג' (4 סנט) ולא 32 אג'. מה זה יעשה לדרום מבחינת תעסוקה? מבחינת עלויות לתושבים?
באמצעות פרויקטי PV המייצרים חשמל הזול האפשרי (ופחות מעלות ייצור חשמל בגז) לדרום נוצר יתרון כלכלי תחרותי המבוסס על משאבים טיבעיים שאינם במחסור בדרום  - אדמה ושמש.  אך במקום לממש יתרון זה , המוח היהודי מנסה למקסם מחיר קרקע מדברית......

האבסורד הגדול הוא שאם היו מכשירים את הקרקע לחקלאות, אזי המדינה נדרשת להשקיע  את עלויות הכשרה הקרקע , דואגת להביא מים ועובדים זרים ומוסרת הקרקע לחקלאי בחינם. אך כאשר במקום חממות  לפלפלים רוצים לבנות שדה סולארי , פתאום כל דונם מדבר ציה בחכירה שווה 200,000 ש"ח.....

מדינת ישראל חייבת להתעשת, להקצות עשרות אלפי דונמים של קרקעות בנגב  לטובת פיתוח פרויקטי ענק של חשמל סולארי  כאשר המטרה היא המחיר הנמוך האפשרי ובמקביל ליצור תוכנית שתמשוך מפעלים עתירי אנרגיה לדרום שיהנו מחשמל זול וקיטור המיוצר באמצעות השמש. שילוב תוכניות מעין זה באמת יפריח את הנגב בתעשיה ברת קיימא המנצלת את המשאבים הטיבעיים של הדרום.