מדד MSCI EAFE מתייחס למניות בשווקים המפותחים, ללא ארה"ב.
מאז שנות ה - 70 המדד חווה 12 חזרות של שוק דובי (20% ירידות ויותר) ו- 16 תיקונים (ירידות של יותר מ 10%) וזאת לעומת 6 שווקים דוביים ו- 19 תיקונים בשווקי ארה"ב.
לכאורה, עפ"י נתונים אלו ההשקעה בארה"ב עדיפה על ההשקעה מחוץ לארה"ב.
השנים האחרונות מחזקות התחושה הזו כאשר משנת 2013 השוק באמריקאי עלה ב- 43% לעומת 15% של יתר השווקים המפותחים אך כשבודקים בטווחים הארוכים יותר התמונה אחרת לגמרי:
ב- 2002-2007 השוק האמריקאי פיגר באופן ניכר אחר השווקים מחוץ לארה"ב ובין 2008-2014 התמונה התהפכה.
במבט ארוך עוד יותר, התמונה משתנה שוב:
בטווח של 44 שנים , התשואה השנתית הממוצעת של ארה"ב דומה לזו של אירופה והתשואות במזרח מפגרות רק במקצת.
תשואות השווקים במזרח אל מול ארה"ב הן גם נושא מעניין בפני עצמו:
במשך כמעט 30 שנה השוק במזרח עלה משמעותית ממקבילו בארה"ב, עד שהתמונה התהפכה לחלוטין.
המסקנות מהנתונים מעלה הן ברורות - בטווח הארוך מאוד תשואות שווקי המניות דומות למדי אך בטווחים הקצרים והבינוניים יתכנו פערי תשואה גדולים.
הבנה של פערים אלו והשקעה בשווקים בהם התשואה פיגרה עשויים בטווח הארוך להגדיל את תשואת התיק ובוודאי ליצור פיזור אפקטיבי כאשר אחד השווקים מוביל באופן מובהק.




אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור