הקלות הבלתי נסבלת של בקשות שכר מבית המשפט - מקרה סאני

תהליך הסדר החוב בסאני קרב לסיומו והגיע העת לשלם שכר לבעלי התפקידים - גיא גיסין שמונה ל"בעל תפקיד שאמון על ייצוג וניהול החברה עד הסדר החוב ורו"ח יואב כפיר שמונה כמומחה.

אחת הפעולות המרכזיות שביצע גיסין לאחרונה הוא מימוש מניות מוביילאיי  בבורסה.

על הפעולה של מכירת המניות מבקש גיסין "רק" 0.5% מתמורת המכירה, אך מדובר 235 אלף ש"ח שכר טירחה!

האם הגיוני או סביר לשלם סכום זה לבעל תפקיד כאשר מחזיקי האג"ח עוברים תספורת?!

גיסין מנסה  מתפתל ומנסה לקשור את שכ"ט לתהליך פרוק , אך כאן לא מדובר בפרוק, והמאמץ הנדרש למכור מניות בבורסה אין לו שום קשר לכמות המניות הנמכרת ולכן אומנם התקנות על פרוק מאפשרת תשלום אחוזי, אך גם אם היה פרוק, הסכום בלתי סביר בעליל, וכאמור לא היה פרוק.

 חשוב להבין כי התנאים בהם נשכר גיסין ברורים ומפורטים:




גיסין מקבל 100 אש"ח עד לאישור ההסדר + 280 אש"ח עד להשלמת ההסדר + 225 אש"ח שכרו בגין מימוש יוזרטרנד - 575 אש"ח.

האם בכלל מגיע לו שכר בגין מימוש מניות שהחברה הולכת להסדר? עפ"י סעיף 5 - ממש לא! המכירה היא חלק משרותי בעל התפקיד (סעיף 2) עליהם מקבל גיסין 40 אש"ח לחודש.

יש כאן  דוגמה לתאוות בצע וחוצפה  - גיסין מבקש על מימוש המניות סכום השווה ל 90% ממה שישולם לו בעבור היותו "בעל תפקיד" במשך 8 חודשים(!)  וזאת כאשר  יש הסכם שכ"ט ברור - מדוע בכלל לנסות ולבקש שכ"ט שאינו מגיע?

מעניין מה יהיה לבית המשפט לאמר על העניין.

כמו גיסין, כך רו"ח יואב כפיר פועל בשיטת "ניסיתי" עם הבקשה שלו לשכ"ט  אך כאן לפידות בדקו את הבקשה והיה להם מה לאמר:

גיסין מוסר לבית המשפט גרסה "מרוככת" של פניית לפידות  שמלינה על כך שמעלות של 30 אש"ח להכנת חוו"ד , החיוב בסוף מגיע ל 153 אש"ח...:

 התנהלות הצמד גיסין / כפיר היא שערורייתית ואני מצפה לראות את תגובת בית המשפט לבקשה.

מדד פברואר 2015 - שלילי אבל צפוי

שלא יבלבלו את המוח עם דיפלציה.

מחירי החשמל ירדו ב- 10%, מחירי הדלק ירדו בכ- 3% , תעריפי הטלפון / סלולאר המשיכו לרדת - אלו מרכיבים משמעותיים בסל הצריכה של הצרכן הישראלי ולכן המדד יורד.

מנגד האבטלה יורדת, השקל נחלש , הצמיחה ממשיכה - אלו יוצרים לחצים אינפלציוניים שיקוזזו בירידת מחירים בעקבות רפורמות והגברת התחרות.

אנו עוד צפויים להמשך ירידת מחירי החשמל, המים, תקשורת, טלוויזיה ומוצרי מזון  - אלו לא ירידות מחירים של דפלציה אלא שינויים שאין להם קשר לביקושים אלא לרפורמות ושינויים מבניים.

דבר אחד בטוח - מי שלקח משכנתה צמודת פריים או מדד משלם ריבית אפסית, ומי שמשכיר דירה ב 3% לשנה עושה עיסקה לא רעה....

יגמר האחסון לנפט אז המחיר ייפול?! לא כל כך מהר....

מהעיתונות:
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מזהירה שמלאי הנפט הלאומי בארה"ב מתקרב לתפוסה מלאה, כלומר ייתכן שבתקופה הקרובה לא יהיה יותר היכן לאחסן את הנפט.
כידוע, בשוק הנפט העולמי ישנו עודף היצע שנאמד ב-1.6-1.8 מיליון חביות ביום. בחודש שעבר דווח כי מלאי הנפט באירופה ובאסיה מלאים ב-80%-85% וממשיכים לגדול. כעת, הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה (IEA) מזהירה שגם בארה"ב המלאים מתמלאים במהירות ויכולים להגיע בקרוב ל-100%.
ה-IEA מעלה את תחזית תפוקת הנפט בארה"ב לשנת 2015 למרות סגירת אסדות קידוח. מספר אסדות הקידוח הפעילות בארה"ב צנח ביותר מ-30% בעוד חברות האנרגיה מקצצות בהשקעות וסוגרות מתקנים, אולם זה לא פגע עדיין בתפוקת הנפט בארה"ב. ככל הנראה, האסדות שהושבתו הן אסדות פחות יעילות מבחינה כלכלית ותרומתן פחותה.
העלייה המתמשכת במלאי הנפט מאיימת לגרום להצפה דרמטית של השוק, מה שיוביל לירידה חדה במחירים. ב-Cushing, אוקלהומה, שם נמצא מתקן אחסון הנפט הגדול בארה"ב, המלאי מלא ב-70%.
"המתקנים יגיעו בקרוב לגבול מירבי", נמסר מה-IEA. "זה יוביל באופן בלתי נמנע לחידוש הירידה במחירי הנפט, וזה מה שיכול לגרום בסופו של דבר לירידה בתפוקה".
מחיר הנפט מסוג WTI נסחר היום סביב 47 דולר לחבית ואילו הנפט מסוג ברנט נסחר סביב 57 דולר לחבית. להערכת ה-IEA, מלאי הנפט בארה"ב יעלה השנה ב-750 אלף חביות ביום בממוצע לרמה של 12.56 מיליון חביות. מדובר בתחזית גבוהה יותר לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 12.41 מיליון חביות ביום. המשמעות: תפוקת הנפט בארה"ב ממשיכה לעלות.
מלאי הנפט בארה"ב עמד בסוף חודש ינואר על 468 מיליון חביות - שיא היסטורי ורמה הגבוהה ב-72 מיליון חביות מהממוצע ב-5 השנים האחרונות.

התשובה מדוע שאיבת הנפט ממשיכה והמלאים גדלים טמונה בחוזים העתידיים על הנפט. כפי שניתן לראות מעלה, הקונטנגו חוגג. מי שקונה היום נפט במחיר ספוט של כ 45 דולר ומוכר חוזה עתידי למרץ 2016 (12 חודשים מהיום) תמורת 56 דולר , ירוויח ללא סיכון 11 דולר לחבית,  כ 24%  לפני ניכוי עלויות!

מהן העלויות? - הוצאות מימון  (2%-3% לשנה וגם זה הרבה מעבר למה שסוחרי הנפט הגדולים משלמים)  ועלויות אחסון הנפט לשנה . ומי אמר שצריך לאחסן ביבשה? - כל שצריך זה לחכור מיכלית נפט  שתשב בנמל שנה עם שומר . מיכלית כזו נשכרה בינואר 2015 במחיר של 40 אלף דולר ליום לתקופה של שנה - עלות של 14.5 מליון דולר לאחסון 2 מליון חביות המניבות 22 מליון הכנסה מקונטנגו  המשאיר רווח שנתי , ללא סיכון , של 16.5% לפני הוצאות מימון. עכשיו תחשבו שהרכישה ממונפת ב - 70%  - מדובר ברווח חסר סיכון  של 50% בשנה על ההון העצמי.

השחקנים הגדולים והמתוחכמים עושים הרבה כסף , וזאת לא הפעם הראשונה - זו אסטרטגיה ששימשה כבר ב 2009 אז אוחסנו 100 מליון חביות נפט במיכליות....

יש לתת את הדעת  שהספקולנטים מרוויחים מהקונטנגו אך פעולותיהם מקטינות אותו - הם מוכרים חוזים עתידיים וההיצע שהם יוצרים מצטרף להיצע של מפיקי הנפט המגדרים את התפוקם.ההיצע פוגש ביקושים בריאים המעידים כי תעשיית הנפט אינה מאמינה כי מחיר הספוט משקף נאמנה את המחיר עוד שנה.

כאשר ה"אחסון יגמר"  - שזה לדעתי לדעתי תאורטי לחלוטין שכן אין סיבה לאחסן את הנפט רק בארה"ב, תמיד ניתן יהיה לאחסן נוזלים במיכלי פלסטיק ענקיים חד פעמיים (מי שזוכר את הרעיון לייבא מים דרך הים) -  הקונטנגו בעקום ההחוזים  יגדל  - כי מחיר החוזים העתידיים יעלה  עם ירידת הההיצע הספקולנטי המעביר ביקושים מהיום להיצע בעוד שנה ע"י אחסון הנפט.
 
גידול בקונטנגו פשוט יאפשר לשלם יותר על אחסון ,   יעלה את תעריפי המיכליות ויאפשר איחסון נפט באופנים אחרים.

כפי שכתבתי בתחילת דצמבר 2014, כמויות הנפט המופקות יירדו, אין בכך ספק,  אך מכיוון שבאר פצלים מניבה 6 חודשים את עיקר התפוקה, הקיטון בתפוקה יגיע לשוק תוך 6-9 חודשים מירידת המחיר מתחת לסף הכלכליות התפעולית (המחיר בו הקודח מכסה את עלויותיו השוטפות ומחלץ הון עצמי - ללא רווח)   שכנראה נמצא במחירים סביב 55-60 דולר לחבית.

היום, באמצע מרץ 2015 עברו רק  רק 3-4 חודשים "ממחירי הריצפה" כך שלצפות לירידה בתפוקה זה קצת מוקדם- אני לא חושב שזה יתרחש לפני יולי- אוגוסט 2015 שכן הירידה בקידוחים החלה בדצמבר 2014.

האם מחיר הנפט (ספוט) יקבע שיאים שליליים חדשים עד אז? אינני יודע. הריצפה ב 2008 היתה ב 35 דולר לחבית אך זו היתה סיטואציה  של האטה כלכלית חריפה בכל העולם. מבחינתי, לתזת ההשקעה באג"חים של חברות הנפט  זה לא  באמת משנה.

ה VIX היום - 12/3/2015 ניתוח ריווחי קונטנגו, ומדוע אין ב ZIV

שינוי בערכי VIX XIV UVXY ב- 30 הימים האחרונים

ב 12/2/2015 כתבתי כי עם  הגעת הקונטנגו ל 8%  עברנו תקופה בת חודשיים של עקום  שטוח וכי -

כמו תמיד, התהליך של הירידה ב VIX הוא איטי והירידה ברמה הממוצעת של החוזים העתידיים היא איטית אף יותר וכך נוצרת תקופה של קונטנגו גבוה המהווה את מנוע הרווחיות של האסטרטגיות לקצירת דיבידנד השונות.

חלף חודש   וערכו של VIX עומד על 15.5 - דומה לערכו לפני חודש אך  XIV עלה בכ 12% וחלה ירידה ב-  UVXY בשיעור של  24% במהלך החודש.  לעומתם ZIV התחזק ב 5% בלבד.

בהתייחס למשפט שצוטט מעלה מהפוסט ב 12/2/2014 , חשוב להבין מהיכן הגיעו השינויים בשווי המוצרים השונים כאשר למעשה לא חל שינוי בערכו של VIX ולשם כך יש להשוות את עקום החוזים של ה 12/2/2015 לעקום התשואות היום:
 

השוות עקום חוזים 12/2/2015 לעקום היום (12/3/2015)

 
מהגרף מעלה ניתן להבחין באופן ברור כי עקום החוזים ירד באופן סימטרי לכל אורכו, בכ- 5% - כלומר מי שהחזיק בתעודות סל המושפעות מהעקום  מקבל את תוצאות שינוי זה ללא קשר לקונטנגו.

נשווה את השינוי של 5% בעקום לשינוי בערכי התעודות  - כל שינוי מעבר להשפעת ה 5% של העקום  הוא השינוי בגין קונטנגו.

ב UVXY , שינוי של 5% בעקום מתרגם לכ 10%-12% שינוי בערך, כלומר מתוך השינוי של 24% ב UVXY הקונטנגו תרם כ 50%-60% - שינוי של 12%-14%.

ב XIV , שינוי של 5% בעקום מתרגם לכ 5%  שינוי בערך, כלומר מתוך השינוי של 12% ב XIV הקונטנגו תרם כ 60% - שינוי של 7%.

ב ZIV , שינוי של 5% בעקום מתרגם לכ 5%  שינוי בערך, כלומר מתוך השינוי של 5% ב ZIV הקונטנגו תרם  0%. 

במילים אחרות, ZIV כלל לא הושפע  מקונטנגו לעומת XIV ו- UVXY שהושפעו עד כדי 60% מהשינוי בערכם היה בגין קונטנגו.

מדוע זה מתרחש?

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאומנם קיים קונטנגו לטווח קצר בין החוזה הראשון והשני עליהם מושתתות התעודות של XIV ו- UVXY , אך קונטנו לטווח בינוני  - חוזים 4-7 הוא נמוך מאוד וזאת מכיוון  שעקום החוזים נשאר ברובו שטוח (היום הקונטנגו הוא 4.5% בלבד) ו- ZIV מושפע רק מ 1/3 מהקונטנגו - 1.5% לפי הקונטנגו היום לעומת 9.8% בחוזים 1-2.

מה ניתן ללמוד מכך?

אסטרטגיית מסחר שנועדה לקצור את דיבידנד השונות חייבת להתאים עצמה למצבים השונים בשוק. הראתי בעבר אסטרטגיה המבוססת על ZIV שהתאימה למצבים בהם עקום החוזים במצב "נורמלי" המגלם קונטנגו של כ- 10% בחוזים 4-7 אך אסטרטגיה זו לא תניב ריווחי קונטנגו במצב של עקום שטוח ולמעשה הרווח יווצר רק משינוי עקום החוזים - אך זאת ניתן להשיג באופן זול יותר פשוט ע"י מכירת  חוזה עתידי מס 5 על VIX.

דבר אחד ברור - יחס סיכוי / סיכון ב ZIV בעקום שטוח אינו מצדיק החזקה  - עדיף להחזיק XIV בכמות יותר קטנה ולהנות מריווחי קונטנגו.

אג"ח רילייטד וג'י.אף.איי ודומיהם - זה יכול להיגמר רע מאוד

שילוב של בצע כסף  והפקרות בניהול כספם של אחרים היו הסיבות המרכזיות למפולת של 2008.

חלפו מספר שנים ובבורסה בת"א נזרעים זרעי הפורענות הבאה  - גיוסי אג"ח של חברות נדל"ן מארה"ב.

כאילו לא למדנו כלום - חברות חדשות הנרשמות באיי הבתולה להם מעבירים נכסים המקבלים הערכות שווי "ראויות" ועל בסיס הערכות השווי והצמא של משקיעים מוסדיים ואחרים לקבל תשואות בסביבת ריבית אפסית מכונת השיווק המשומנת של החתמים המתודלקת בעמלות שמנות עושה את העבודה ומשווקת אג"ח ללא בטחונות לחברה שרכושה ממושכן לטובת בנקים מממנים

כל הסימנים המעידים לצרות בעתיד מרוכזים באג"ח אחד:

• חברה חדשה 
• רישום באיי הבתולה
• נדל"ן ממונף
• הערכות שווי טריות
• דרוג חברת הדרוג "מינימום  מה שצריך"
• ללא בטחונות

ועדיין, שוב כספי הפנסיה / קרנות הנאמנות  שלנו מתועלים למקומות שאל להם להיות מושקעים שם ועל הדרך חתמים, מתווכים, רואי חשבון, עו"ד  ואסתכן ואנחש כי אולי עוד כמה גורמים נסתרים גוזרים קופונים ענקיים - אך את המחיר נשלם כולנו.

מישהו חושב שהבעלים של ג'י.אף.איי היה מסכים לגייס ב 7.9% ריבית ועוד לשלם 6% הוצ' הנפקה (שזה בערך עוד 1% ריבית) אם  הנכסים היו באמת בדרוג A-?  אפילו מנהלי הפנסיה לא יכלו לקנו את הלוקש , אך תמיד יהיו אחרים שיסכימו לקחת הסחורה  - מחצית מהסכום נרכשה בידי מור קרנות נאמנות, וביתרה התחלקו הקרנות של אי.בי.אי, מגדל, סיגמא ואקסיומה.

אם המוסדיים חפצים לגוון השקעותיהם בחו"ל - מדוע לקנות את הסחורה שחתמים ישראלים דוחפים לגרונם? חסרים הם מחלקות מחקר, אנליסטים מנהלים  המרוויחים משכורות עתק שאין הם יכולים לבצע מחקר עצמאי או לרכוש מחקר על חברות נדל"ן הנסחרות שנים בחו"ל - עם דוחות כספיים שנים אחורה ולהשקיע בהם בפיזור נאות?

למוסדיים פתרונים.

האם הגיע הזמן להוציא לפנסיה את האג"ח המיועדות?

מירב ארלזרוב פרסמה מאמר בנושא  המאיר את הנקודה כי מדינת ישראל מנפיקה לקרנות הפנסיה אג"ח לא סחירות בריבית של 4.8%  שמהוות היום  סבסוד מהותי של הפנסיות.

העניין עולה כי בעקבות מעבר לפנסיית חובה , חל זינוק בהפרשות הפנסיוניות לקרנות החדשות ופתאום נדרשה המדינה להנפיק ב 2013  אג"ח מיועדות בכמות של פי 4 ממוצע 2009-2011. זו כמובן לא הפתעה - זה מעשה ידיה של הממשלה וזה היה צפוי לחלוטין.

עכשיו מגיע  משרד האוצר ואומר - במקום לסבסד פנסיה דרך מרכיב הריבית המועדפת בקרן הפנסיה - אנא שלמו את הסובסידיה ישירות לקרנות הפנסיה מתקציב במדינה באופן שקוף.

יש להבין שמדובר בסכומים אסטרונומיים - עודף הריבית שמשלמת המדינה על 20 מליארד אג"ח שהונפקו בשנת 2013 עומד על כ 600 מליון ש"ח בשנה (אם מניחים 3% פרמיה על ריבית אג"ח ממשלתי) - כמו פנסיות אנשי הקבע - זה יתחיל להצטבר כי כל שנה יש צורך להנפיק אג"ח נוסף. גודל הסובסידיה תלויה בתשואות האג"ח הממשלתיות אך כיצד שלא מסתכלים על זה תוך 10 שנים זה יגיע ל 6-4 מליארד ש"ח.

נשאלת כאן שאלה עקרונית -האם המדינה צריכה לסבסד פנסיה לכל עם ישראל? - התשובה היא כמובן לא , בייחוד שזה סבסוד המטיב עם החזקים - אלו שיש להם צבירה גדולה לפנסיה בגלל שכר גבוה. לא רק זאת, הרי המדינה מעודדת חסכון פנסיוני ע"י הטבות מס - אך הן רלבנטיות רק למי שבכלל מגיע לסף המס.

האם המדינה צריכה לסבסד פנסיה לחלק מעם ישראל? התשובה לדעתי כן.

מי שמרוויח שכר מינימום או קרוב לו חובה עליו להפריש לפנסיה גם משכרו המצומק,   כלומר השכר נטו שלו ירד והוא אינו נהנה מהזיכויים במס שכן אינו מגיע לסף המס . מכיוון שאוכלוסייה זו ממילא חיה על משיכת יתר, הלוואות , משכנתה וכו' - הרי המדינה גורמת לשכבות בעלות הכנסה נמוכה "ללוות" ולשלם ריבית גבוהה על מנת להפריש לפנסיה ולקבל ריבית נמוכה - זו לא התנהלות סבירה.

באופן טיבעי  בשיכבה זו נמצאים רוב "מעלימי המס" הקטנים שעובדים בשחור , עצמאיים שלא נותנים חשבוניות וכו' שלהם אין בכלל פנסיה.

לאור האמור לעיל יש מקום להחליף את הסובסידיה הכללית לפנסיה בסובסידיה פנסיונית לבעלי שכר נמוך שתתן תועלות לא מועטות הטווח הקצר והארוך.

כיצד זה יעבוד?

ראשית, יש להפסיק את האבסורד והגזל של דמי הניהול הגבוהים שנגבים מחוסכים אלו לפנסיה (בגלל ההפרשות הנמוכות והצבירה הקטנה) אם ע"י חקיקה או פשוט ע"י פתיחת קרן פנסיה בניהול ממשלתי ללא כל דמי ניהול המיועדת לשכבות החלשות (והנה תחילת סבסוד חכם).

שנית, עובד שאינו מגיע לסף המס יקבל חזרה , בהעברה בנקאית , חלק מההפרשות שנוכו משכרו .באופן כזה לאותם עצמאיים קטנים שלא מפרישים לפנסיה יהיה יותר כדאי להיכנס למעגל המדווחים כי נטל התשלומים עליהם יקטן משמעותית ולשכירים החלשים יגדל הנטו - זה עידוד ליציאה לעבודה , זה עידוד לעבודה מדווחת.

במאמר מוסגר  אני חייב לציין כי באופן כללי הייתי מייקר את עלות העסקת העובדים הזולים ע"י חיוב המעביד לשלם מרכיב יותר גדול של החסכון הפנסיוני ובכך מקטין עוד יותר את הניכויים הנדרשים מהברוטו של העובד.

למעשה ניתן לבנות מערכת פנסיונית חדשה הבנויה משתי שכבות - קרן פנסיה "ממשלתית"  למי ששכרו נמוך עד כדי אי הגעה לסף מס - שם המדינה תסבסד הפנסיה בכסף ע"י החזר הפרשות  ופנסיה פרטית  למי שעובר את סף המס - שם הסבסוד הוא באמצעות הטבות מס.

כל עובד יתחיל בקרן "הממשלתית"  ועפ"י רמת הכנסתו יקבל את ההטבות - דמי ניהול 0 , החזר ניכויי פנסיה.

מי ששכרו גבוה יותר, יוכל להישאר בקרן הממשלתית אך ישלם דמי ניהול מקסימליים המותרים עפ"י חוק, זאת על מנת "לעודדו" לצאת למערכת הפנסיונית הפרטית.
מי שממוצע שכרו יורד מתחת לסף המס במשך 5 שנים - יכול לחזור לקרן הממשלתית

הייתי מתחיל בפתיחת קרן הפנסיה הממשלתית לכל חייל ומתחיל להפריש אליה גם לחילי חובה עפ"י רמת שכר מינימום (הפרשות עובד ומעביד) זה ייצור מודעות מלאה לפנסיה שתחלחל גם למשפחות באזורים עם החתך הסוצי-ואקונימי הנמוך ביותר.

ומהוא סבסוד הוגן? סבסוד הוגן הוא שבממוצע החסכון במס למי שנהנה מהטבות מס פנסיוניות (=תוספת לנטו) יהיה שווה לסבסוד בכסף של מי שלא נהנה מהטבות מס אלו בגלל שכר נמוך (=החזר כספי של הפרשות להגדלת הנטו)

אך כמובן לאוצר לא איכפת מכל זה , מה שמטריד אותם זה "עודף" הריבית שהמדינה משלמת ולא כיצד דופקים פה את החלשים ומחזקים החזקים.

כיצד להפסיק את תשלומי הארנונה בישראל?

"מחאת הארנונה" מעלה לדיון ציבורי את ה"מיסוי  העירוני" שמהווה שכבת מס אימתנית בישראל שמממנת מעבר לשרותים עירוניים את פעילות המדינה בערים - 25% משירותי הרווחה, כ- 25%-40% משרותי החינוך , שרותי דת והגנה אזרחית.

מערכת גביית הארנונה היא מערכת טפילית שחיה של כספי הארנונה ונוגסת בהם, כאשר יש לה יכולת לנקוט יד רכה מול חייבים שרוצים ביקרם  זאת בנוסף לצורך להתמודד עם כל ההנחות שניתנות לסוגי אוכלוסיה שונים.

יוצא איפה שבישובים עם חתך סוציו-אקונומי גבוה או מקורות הכנסה גבוהים  יש מקורות לממן שרותים ברמה גבוהה לתושבים בהשוואה לישובים חלשים. על מנת לשמור על רמת שרות מינימלית , מעבירה המדינה "מענקי איזון" לישובים החלשים וכך תלות ראשי הערים בשלטון המרכזי גדלה....

הדברים מגיעים לקיצוניות במדינת ת"א בה אומנם הנכסים היקרים במדינה, אך הארנונה מאוד נמוכה תודות להכנסות הגדולות ממשרדים ועסקי שרותים של מרכז מטרופוליני המביאות את עיריית ת"א לעודפים גדולים המוצאים על פרויקטים גרנדיוזיים לטובת תושבי העיר כאשר בבת ים למשל, שתושביה עובדים בת"א, הארנונה גבוהה יותר והשרותים לאזרחים נמוכים יותר עד כדי שבת ים דורשת חלק מתקבולי הארנונה של ת"א "כצדק חלוקתי"!

אכן הגיע העת לעשות סדר בנושא אך שתי ההצעות שהועלו  - לעלות המע"מ ב 2% (גביה של 9 מליארד ש"ח) או  לגבות ארנונה לפני שיערוך שווי נכס פרטי אינן הצעות מתקבלות על הדעת שכן העלאת מע"מ מיטיבה דווקא עם בעלי ההכנסה הגבוהה ואילו חיוב המבוסס על שווי נכסים יעשיר שמאים ועורכי דין  ואינו פותר את נושא עלות מערכת הגביה.

אל מול אלו אציע את ה 2 סנט שלי לכיצד לגבות את ה- 9 מליארד ש"ח אשר תעודד גם עסקים קטנים.

כצעד ראשון יש להטיל  מס "ארנונה" יעודי על פחם / גז המשמשים לייצור חשמל - גבית המס קלה ביותר , ועול המס מתחלק בין כל צרכני החשמל עפ"י היקף השימוש באופן צודק יותר מאשר  העלאת מע"מ.בשוליים זה גם מעודד התייעלות בצריכת חשמל.  - יעד הכנסות - 2-3  מליארד ש"ח.

ארנונה למגורים בוטל ותוחלף ב:

1) מס רכוש  על חניה תת קרקעית  - גביה שתבוצע ע"י אגף מס רכוש במס הכנסה  בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציואקונומי של יישוב) כאשר  המס יגבה  מוועד הבית  ואם  יהיה קיים חוב  לא תתאפשר העברת בעלות על דירות בבניין - זה יבטיח 100% גביה כמעט ללא בירוקרטיה כי כולם פשוט ימלאו הוראת קבע לחשבון וועד הבית.
2) מס רכוש על בתים פרטיים צמודי קרקע  - בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציואקונומי של יישוב)


ארנונה לעסקים תבוטל ותוחלף ב -

1) מס מחזור עיסקי  בשיעור נמוך   אך משתנה לפי סוג העסק - שיגבה מחברות / עמותות / מלכ"רים בעלי מחזור של מעל 3 מליון ש"ח בשנה  - גביה ע"י המדינה (בנקים ישלמו יותר, יצרנים בפריפריה לא ישלמו כלום)  -יעד גביה  1 מליארד ש"ח. 
2) מס רכוש נכסים מסחריים מעל 300 מ"ר - גביה שתבוצע ע"י אגף מס רכוש במס הכנסה  בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציו-אקונומי של יישוב) - 2 מליארד ש"ח
3) מס רכוש  על חניה תת קרקעית  - גביה ע"י העירייה בתעריפים עפ"י מפתח ארצי

גביית ארנונה ממחנות צה"ל, בתי חולים, מבנים בבעלות  ממשלתית - תיפסק.


כפי שניתן לראות , קיימים 2 ערוצים ליצירת הכנסות תחליפיות לארנונה -

ערוץ עקיף - מס המבוסס על היקף צריכת חשמל ומס המתבסס על מחזור עיסקי  שיגבו יחדיו כ 4 מליארד ש"ח.
ערוץ ישיר - מס על חניות תת קרקעיות המעידות על שווי קרקע וצפיפות גבוהים  ומס רכוש על נכסים מסחריים שהם מעבר לחנות או משרד קטנים - הדגש הוא על כך שכמות "משלמי הארנונה" ירד באופן דרמטי ביותר , לאזרח הפשוט או בעל העסק הקטן כל העניין הופך להיות שקוף - הוא משלם חלקו דרך חשבון החשמל ואולי דרך תשלומי וועד הבית. העסקים הגדולים יותר עובדים מול מס רכוש.

ערוצים אלו לבדם עשויים שלא להספיק ותקציב המדינה יצטרך לממן את ההפרש.  הפוליטיקאים יאלצו  לקבל החלטה כיצד לעשות זאת - להעלות מיסים (מס הכנסה לסוגיו / מע"מ), לצמצם תשלומי העברה לאזרחים (קיצבאות ) הרי ממילא האזרחים "חוסכים" את תשלומי הארנונה    או לחילופין קיצוץ בשירותים.

המעבר של תקצוב הרשויות מארנונה הנגבית על ידם , לתקצוב ע"י הממשלה יחייב את המדינה להיות הרבה יותר מוערבת ברמה המוניציפלית - מתקצוב הוגן של מערכת החינוך והרווחה בכל ישוב דרך קביעת תקנים ומבנה ארגוני  של עיריה - כמה עובדים בכל מחלקה , רמת שכר וכו' וכן רמות שרות שעירייה תהיה חייבת לספק

שינוי כזה יחולל רעידת אדמה אמיתית שכן ינותק הקשר בין היקף הפעילות הכלכלית ביישוב להכנסותיו מארנונה. אני מניח כי עיריות יקבלו נתח כלשהו מגביית מס רכוש בעירם שכן הם חייבים לספק שרותים גם לעסקים אך ללא ספק  ישובים חזקים יקבלו פחות הכנסות   וישובים חלשים יקבלו תקציבים בהיקפים שלא ראו מעולם.

המערכת כולה תשתנה לטובה -

• לראשי ערים כבר לא יהיה אינטרס לעודד בניה מסחרית על פני מגורים שכן לא יהנו מהכנסות הארנונה של העסקים אלא בשיעור נמוך ואילו יקבלו הכנסות מהמדינה כפונקציה של מספר תושבים, מספר תלמידים במערכת החינוך ומספר המטופלים ע"י הרווחה.
• התנגדות לבניה של דירות קטנות תקטן שכן העיריה תתוקצב ספציפית על פי מקרי הרווחה בעיר.
• לא תהיה חשיבות כספית לשאלה לאיזו רשות שייך אזור תעשייה או לעובדה שבגוש דן יש הרבה יותר הכנסות ממשרדים מאשר בחיפה או ירושלים - ההכנסות יחולקו באופן שוויוני בין כולם.
• תקצוב תלמיד במדינת ישראל יהיה זהה ויכולת העירייה להגדיל את המימון לנערכת החינוך תהיה מוגבלת  - הפערים בין רהט המשקיעה 36 ש"ח לתלמיד וקריית אונו המשקיעה 13,000 ש"ח בתלמיד יקטן באופן דרמטי
• כל מערכת הגביה העירונית תעלם ועימה הביורוקרטיה של פטורים , הנחות , תהליכי גביה בבית משפט וויתור על חובות למקורבים  כך שנטל הארנונה על מי שמשלם - תקטן (למעט בת"א....).
• תעריפי מס הרכוש ומס המחזור ישמשו להעדפת פריפריה ויהיו כלי כלכלי מסייע להוצאת עסקים מגוש דן לפריפריה

כמו תמיד, מדובר על פתרונות פשוטים   , בעלות אפסית שיביאו תועלות אדירות - זה מבטיח כי ממשלת ישראל תעשה משהו אחר לגמרי....