אינפלציה רבעונית של 1.1% = 4.5% שנתי , תעסוקה בשיא- מישהו אמר שאין אינפלציה?

מדד מאי 2015 העומד על 0.2% הביא את האינפלציה ב - 3 החודשים האחרונים ל- 1.1%  קצב שנתי של כ 4.5% לשנה.

המדדים השליליים של ינואר-פברואר 2015 שנשענו על הורדות מחירים חד פעמיות של מים, חשמל וירידה חדה במחירי הדלק הוחלפו במדדים חיוביים הנשענים על אינפלציה בסיסית של עלית מחירים כתוצאה מביקושים - דיור, תרבות, פירות טריים.

במחירי הדלק צפויה עליה בחודשים הקרובים ובהנחה שיהיה גם הסכם שכר חדש מלווה בתוספות שכר במגזר הציבורי והעלאת שכר מינימום, אנו צפויים לראות ביקושים מתגברים , וכל זאת עוד כשהמדינה מתנהלת בתקציב חודשי של 1/12 מהתקציב הקודם  - כאשר יהיה  תקציב חדש אשר  רמת ההוצאה הממשלתית בו תתואם לקצב ההכנסות ממיסים נראה זרימה מוגברת של ביקושים ממשלתיים.

האינפלציה בחודש יוני 2015 תהיה כמובן חיובית והגידול בגביית מיסים מעיד כי המשק הישראלי בצמיחה והאינפלציה מרימה ראש.

לי נראה כי העיתונות הכלכלית בארץ מתעלמת מהעובדה המכריעה באשר להתפתחות האינפלציה  - הירידה החדה באבטלה: 

אינפלציה נוצרת מעודף ביקושים. אמצעי הייצור המתייקר באופן יחסי מהר במצב של מחסור זה כוח העבודה. כשיש אבטלה גבוהה, השכר יורד, שהתעסוקה מלאה - השכר עולה.

בישראל האבטלה במשק ירדה באפריל לשיעור של 4.9% ושיעור ההשתתפות בעבודה עלה באפריל ל-64% לעומת 63.5% במארס, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

שיעור המובטלים בקרב בני 25 עד 64 עמד בחודש אפריל על 4.2% לעומת 4.6% במארס. בקרב הנשים בגילאים אלה שיעור האבטלה היה גם כן 4.2% לעומת 4.7% בחודש מארס.
הקיטון באבטלה  במקביל  לגידול בשיעור ההשתתפות מהווה אינדיקציה מצויינת כי מאגר העובדים הזמינים לעבודה הולך ויורד ואין לי ספק כי מגמה זו תימשך.

לאור זאת, אין מנוס מעלית שכר. כשהשכר עולה, הגידול בעלויות מגולם בהתייקרות המוצרים והשרותים  = אינפלציה.

אינני יכול להדגיש מספיק כמה הגידול בשיעור השתתפות בעבודה משפיע על האינפלציה - זו תוספת נטו של אוכלוסיה  שכלל לא עבדה בעבר , כנראה גברים חרדים, והשכר שהם מקבלים עובר ישירות לצריכה. 

כבר לפני 6 חודשים כתבתי כי הדיבורים על מיתון ודפלציה   הם קשקוש פרשני שאין לו אחיזה במציאות , ועתה אני בדעה שהחזאים והפרשנים עשויים לפספס את תחילתה של אינפלציה נורמלית בישראל - עצם ההפתעה "מנאום הריבית" של הנגידה האומר באופן ברור כי מכאן הריבית הקצרה  רק תעלה (בהנחה של עסקים כרגיל) "הפתיעה" את השוק - כפי שניתן לראות בתגובה האלימה של האג"ח השקלי הארוך. ופה קבור הכלב - מה הקשר בין הריבית לטווח קצר מאוד (ריבית בנק ישראל) לריבית על אג"ח משלתי ל 30 שנה?- שום קשר. מי שקנה באג"ח הארוך ברמות שפל פשוט לא הבין מה הוא עושה. זה נסלח למשקי הבית שהסתערו, בעידוד יועצי ההשקעות בבנקים, על קרנות נאמנות של אג"ח ארוך (כי "זה עולה") אך למקצועני השקעה זה בלתי נסלח.

מי שקרא את תחזית 2015 ידע כי את 2016 נתחיל בריבית ארוכה גבוהה יותר מתחילת 2015 וההתייחסות לכתבה של מוטי בסוק מינואר 2015 עוסקת גם הנושא.