יום שלישי, 3 במרץ 2015

תיק אג"ח ישראל - אחזקות עיקריות 31/12/2014





למען הסדר הטוב  ו"גילוי נאות" בדבר ההשקעות, אפרסם מפעם לפעם את התפלגות ההשקעה בתיק אג"ח הזבל בישראל של עשרת ההחזקות הגדולות ביותר בתיק.

כמובן שהתיק דינמי ומושפע מפדיונות , הזדמנויות חדשות שנוצרו והגדלת  / הקטנת פוזציה בעקבות שינוי התשואה באג"חים.




התפלגות תיק האג"ח ל 31/12/2014





קרדן 38%
לוי 28%
פטרוכימיים 5%
כלכלית ירושלים 5% - 
 פרופיט 5%
אפריקה נכסים (מניה שתשלם דבידנדים גבוהים לטובת אפריקה השקעות) 5%
אאורה 5% - מקטין
אפריקה השקעות אג"ח  4% - 
 ארזים ,3%
סקורפיו 2%


ניתן להשוות תיק זה לתיק של תחילת 2014:


אגחי לוי - 34%
 אגחי קרדן - 16%
אידיבי ד' - 12%
 אאורה - 9%
 אגחי פרופיט - 6%
סאני - 6%
ביגיאי - 6% - מקטין
והיתר (כ 3% -4% כל אחד) - סקורפיו, ארזים, סקיילקס
 

כפי שניתן לראות , במהלך 2014 היו לא מעט שינויים בתיק -


ההחזקה בקרדן גדלה מ 16% ל 38%
נרכשו - פטרוכימיים , כלכלית ירושלים,  אפריקה נכסים (מניה)  , אפריקה השקעות בהיקף של 19%
נמכרו - ביגיאי , אידיבי אחזקות - נמכרו האגחים של פיתוח שהתקבלו בהסדר, שווי סאני / סקיילקס הוציא אותם מעשרת הגדולים
הקטנת אחזקה - אאורה (מכירות) לוי (פדיונות) 

נכון להיום , לא חלו שינויים ניכרים בתיק למעט שינויים שנבעו משינויים בשערים של האג"חים וכניסה קטנה לאג"ח אידיבי פיתוח שמגרד את ה 2%.

יום ראשון, 1 במרץ 2015

ה VIX היום - 27/2/2015 - קונטנגו גבוה


ב 12/2/2015 כתבתי כי עברנו עם הגעת הקונטנגו ל 8%  תקופה בת חודשיים של עקום שטוח וכי -
כמו תמיד, התהליך של הירידה ב VIX הוא איטי והירידה ברמה הממוצעת של החוזים העתידיים היא איטית אף יותר וכך נוצרת תקופה של קונטנגו גבוה המהווה את מנוע הרווחיות של האסטרטגיות לקצירת דיבידנד השונות.

מאז חלפו  כשבועיים של מסחר יחסית נינוח ובעוד ה VIX ירד ב 2 נקודות מ 15.3 ל 13.3 , רמות שנחשבות כנמוכות , החוזה הראשון נמוך רק בכ 1.2 נקודות ואילו החוזה השני נמוך רק בנקודה אחד  שמביא להגדלת הקונטנגו מרמה של 8% לרמה של 10% ופרמיה של 18%על ספוט VIX של החוזה הראשון.


חודש ינואר היה, בראיה לאחור , חודש של ירידה דרמטית בתנודתיות בשוק ובערכי ה VIX אך מ 12/2/2015 ניתן לראות כי UVXY ירד בכ - 25% לעומת ירידה של 13% בלבד  ב VIX - ניתן לראות כיצד הקו הכחול (UVXY) נפרד מהקו הירוק (VIX) באותו מועד ובמידה ותנודתיות השוק תישאר נמוכה , מגמה זו אף תתחזק.

אין ספק כי התקופות הטובות ביותר להיות בשורט חשוף על תנודתיות הם התקופות של סיום תקופה של תנודתיות גבוהה אשר גורמת לשחקני החוזים העתידיים להסכים לשלם פרמיה גבוהה ביחס ל VIX כך שנוצר קונטנגו גבוה לאורך זמן.



יום שישי, 27 בפברואר 2015

הסדר II בפרופיט - בית המשפט קיבל ההחלטה הנכונה


לפני כ 10 ימם פרסמתי פוסט על מאבקם הצודק של המחזיקים "הטהורים" (אלו שאין להם אינטרסים אחרים בחברה)  באג"ח ז' של פרופיט אל מול "הסדר" שנרקח המעביר אותם תספורת של  6 מליון ש"ח ללא כל פגיעה / השתתפות בעלי המניות או מחזיקי אג"ח מסדרה מקבילה.

העניין הגיע לבית משפט על בסיס השאלה כיצד לספור את תוצאות אספות האג"ח  - האם מחזיקים טהורים של אג"ח ז' שהיוו רק כ 20% מהמצביעים באסיפה של אג"ח ז' המהוים רק 6% מהחוב  של החברה לנושיה המובטחים זכאים להיספר כ"סוג" נפרד ובכל למעשה לסכל את ההסדר המקובל על יתר 94% מהנושים?

בית המשפט פוסק באופן ברור:

מחיקת חלק מהנשיה המובטחת , המבוצעת אך ורק לגבי מחזיקי אג"ח ז', היא שהופכת את מחזיקי אג"ח ז' הטהורים לסוג המובחן באופן מהותי

החלטה זו היא מתבקשת , והתמורה  למחזיקי אג"ח ז', בהסדר הוגן ,  עשויה לגדול בכ 50% ממה שניסו לכפות עליהם.

לקריאת פס"ד המלא

יום חמישי, 26 בפברואר 2015

הכותרת הטיפשית של היום - באדיבות כלכליסט - אך המידע מעניין



מכלכליסט 

כמה משכורות באמת צריך כדי לרכוש דירה?

 שילוב נתוני השכר הממוצע בחתך לפי ערים עם מחירי הדירות ב-102 יישובים מצביע על תמונה מבהילה - במחצית מהיישובים מספר המשכורות הדרוש לרכישת דירה גבוה מאשר המספר הארצי.

על הפנינה הזו חתום שאול אמסטרדמסקי שניכר שאין לו מושג בסטטיסטיקה - הרי המספר הארצי מהווה ממוצע , כך שיהיה זה מאוד מפתיע אם כמחצית מהישובים בארץ לא יהיו מעליו (או מתחתיו).

עד כאן הביקורת.

באשר לנתונים , מעניין לראות כי ביתר עילית מובילה את הטבלה עם מחיר דירה ממוצעת המשקף 293 משכורות ממוצעות בביתר עילית.  כיצד הנס הזה קורה?

פשוט מאוד - כלכלה שחורה . זה לא שלתושבי בביתר עילית יש יש איזה פטנט לרכוש דירה ממוצעת של 1.32 מש"ח משכר ממוצע של 4537 ש"ח, השכר בפועל משמעותית יותר גבוה וכך ניתן לרכוש דירות.
יטיב מס הכנסה לעשות אם פשוט יעבור בכל בתי העסקים בביתר עילית לביקורת מס וכן יבדוק את כל נותני השרותים "הפרטיים"  - אין ספק כי יגלה תעשייה שלמה שחיה ללא דיווח.

 הסיפור חוזר ב 3 מ - 4 המקומות הבאים - 

ירושלים (שילוב של חרדים וערבים) - 259 משכורות
מודיעין עילית (חרדים)  - 254 משכורות
בני ברק - 242 משכורות - למרות שבוודאי יש משמעות רבה שגם אוכלוסיית בני ברק היא אוכלוסיה מזדקנת

היוצאת דופן בחמישיה הראשונה היא ת"א- זו עיר וותיקה עם בניה חדשה אפסית שיש בה שילוב של תושבים רבים בפנסיה (לכן ללא שכר) ומשקיעים מבחוץ כך שנתון השכר הממוצע פשוט לא מעיד על דבר.

יום שני, 23 בפברואר 2015

ריבית בנק מתקרבת יותר ל- 0 - וכפי שטענתי תמיד - זה הדולר טמבל!

הורדת הריבית של בנק ישראל , למרות הנופך הדרמטי , היתה צפויה למי שמבין את המטרה אותה מנסה בנק ישראל להשיג - עצירת התחזקות השקל. כבר בסוף יולי כתבתי שיש להוריד הריבית ל- 0, אך יש להבין את התהליך:

ב- 30 ביוני 2014 כתבתי פוסט שלמעשה הראה את הירידה המשמעותי בייצוא שנגרמה מהתחזקות השקל וסיכמתי את הפוסט בפסקה הבאה:

לסיכום, הממשלה היום עסוקה בנושאים אחרים, לא פחות חשובים, האוצר נוקט במדיניות שפוגעת בשער החליפין כך שההפסקה בהתחזקות השקל תגיע רק לאחר שעוד יצואנים יסגרו את העסק , הייצוא יירד והעודף במאזן המסחרי יעלם - אך לפני שכל זה יתרחש, כנראה בנק ישראל יוריד עוד קצת את הריבית... - זה טרם התרחש - אך זה יקרה.

ב 29 ליולי, אחרי הורדת הריבית ב 0.25% ל 0.5% ללא כל השפעה על שער הדולר , כתבתי את הפוסט - להוריד הריבית ל- 0 בו כתבתי כי

אם המטרה היא לגרום לפיחות בשקל - יש להוריד הריבית ל - 0. רק השוק של הספקולנטים מהמהלך היה מוציא להם החשק מלהמר על השקל.
בנק ישראל כנראה לא שם לב, שלמרות שיש לחימה שגורמת לירידת ביקושים  (הקטנה ביבוא) הדולר ממשיך להחלש- מה יקרה שהמשק ימשיך לצמוח?
הורדת ריבית ל - 0 מוציאה את בנק ישראל מהמשחק של ההגנה על השקל , ומי שישאר במשחק זה משרד האוצר  - והחבר'ה באוצר יאלצו לקחת אחריות על חלק מהשטויות שהם עושים , כי לא ניתן יהיה להאשים אף אחד אחר בהתחזקות השקל.

מאז הריבית ירדה עוד ושער הדולר זינק והגיע עד ל 4 שקלים, ו 14 בדצמבר 2014 כתבתי בפוסט על מה יהיה עם הדולר כי :
 החלשות השקל היא ארוע חולף. השקל יתחזק ובנק ישראל יאלף להמשיך לרכוש דולרים על מנת להגן על שער חליפין מינימלי שיאפשר למדינת ישראל לייצא
 שכתבתי זאת הדולר עמד על 3.95 ומאז השקל התחזק עד ל 3.85 , כאשר היורו מאוד נחלש היחס לדולר כך שהייצוא הישראלי לגוש היורו - יעד הייצוא מספר 1 של ישראל התייקר מאוד במונחים של יורו ומול זאת בנק ישראל אינו יכול לעמוד מנגד  - ולכן היה עליו שוב להוריד הריבית.


בבנק ישראל הסבירו את ההחלטה בעיקר בהתגברות הייסוף בשקל, שהתחזק במהלך פברואר ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות). בבנק הסבירו כי:
 "הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

התגובה האוטומטית של השווקים היא כמובן החלשות השקל אך החולשה הזו זמנית. כוחות גדולים הרבה יותר משערי הריבית פועלים על שער השקל והם כולם פועלים באותו כיוון - התחזקות השקל לאורך זמן.

לאור זאת, במידה והריביות בעולם לא יתחילו לעלות (ואני כן צופה תחילת עליית ריבית בארה"ב במחצית 2015) אך השקל שוב יתחזק - בנק ישראל עשוי להוריד הריבית ל- 0 ואולי אף פחות.

במאמר מוסגר, אם שער הדולר יקבע שיאים חדשים של 4.2-4.3 ש"ח, נראה לי שיהיה זה זמן נכון להמר על התחזקות השקל. אני מתכנן להפוך משכנתה צמודת מדד למשכנתה צמודת דולר - זה אפשרי עפ"י תנאי המשכנתה ושקול למכירת דולרים ורכישת שקלים.

לוי אג"ח - חדשות חמוצות מתוקות

כתבתי על לוי אג"ח לפני מספר חודשים בניתוח שהדגיש כי מדובר בהזדמנות  אך במחיר של סיכון כי תזרים המזומנים ממימושי נכסים לא יתאים בדיוק ללוח  התשלומים  לאג"ח ולכן צפויות "תקלות" תשלום  - דחיה של חודשים במועדי תשלומים  ספציפיים.

ואכן תקלות אלו מתממשות - התשלום הקרוב לאג"ח יתעכב במקצת , אך בסופו של דבר הוא יבוצע - ואלו החדשות החמוצות.

החדשות הטובות הם מו"מ למכירת נכס פדני במחיר העולה על 10 מש"ח מערכו בספרים - 33.5 מש"ח לעומת שווי של 23.5 בספרים - מדובר כמובן במו"מ בלבד אך בהחלט זה נותן אינדיקציה לגבי שווי הנכס המהווה את עיקר  הנדל"ן להשקעה המיועד למימוש של החברה כאשר היתרה הם מגרשים לבניה או פרויקטים בבניה.


הנקודה שאני מבקש להאיר היא שבמידה והעסקה יוצאת לפועל , עודף הנכסים הצפוי ב 2016 על יתרת האג"ח של 38 מש"ח תעמוד על כ - 24 מש"ח. מדובר בשיעור  כיסוי של 163% שנותן ביטחון משמעותי לפדיון האג"ח - כלומר אם העסקה תצא לפועל במחיר המתוכנן או קרוב לו, התשואה על אג"חי החברה  צריכה לרדת באופן משמעותי  מכיוון שהסיכון הטמון באג"ח יורד  -  מחיר האג"ח צפוי לעלות כאשר לאג"ח ו' המנוף הגבוה.

אך יש עוד עניין אחד - המניה.

שווי החברה היום כ 4.8 מש"ח   (שער 32.1)  אם אכן עודף הנכסים הצפוי יהיה נניח 20 מש"ח ומינוף החברה ירד משמעותית  - האם מחיר המניה לא יעלה?  לטעמי לרכוש את יתרת נכסי לוי ב 25 אגורות על 1 ש"ח נכסים זו מציאה אמיתית  - אך עוד חזון למועד - קודם עסקת פדני צריכה להראות סימני התקדמות.



 

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

הסדר II בפרופיט מגיע לבית משפט - הכנ"ר ורשות ני"ע - פרוק מרצון = פרוק

ההסדר השני המוצע בפרופיט נועד לפתור קונפליקט בין שתי סדרות אג"ח שנוצרו בהסדר הראשון - אג"ח ד' בעל מח"מ קצר ואג"ח ז' בעל מח"מ ארוך יותר כאשר  שתיהן נהנות פארי פאסו מאותם בטחונות.

פרופיט עצמה במצב של פרוק מרצון ותשואות האג"ח מעידות כי קיים חשש סביר כי החברה לא תעמוד בכל התחיבויותיה לאג"ח ז' אם תמשיך בתהליך של הפרוק מרצון.

מחזיקי אג"ח ז' ביקשו לעצור את התשלומים ובסופו של דבר נרקח "הסדר" בו יוחלפו אג"ח ז' באג"ח ד' אך בתספורת רצינית. כל ההסדר הושתת על דוח "מומחה" שהראה כי הסדר, מבחינת אג"ח ז'  זה עדיף על פרוק, וכל זאת מבלי לפגוע בבעלי המניות!

מכיוון שרוב הגדול של המחזיקים באג"חים של פרופיט הם מחזיקים מוסדיים שהיו בהסדר וקיבלו את שתי סדרות האג"ח ומניות שליטה הרי מבחינתם תמונת כדאיות ההסדר על פני פרוק שונה לחלוטין ממי שרכש אג"ח ז' בשוק , אך מכיוון שבהצבעה על ההסדר לא הוגדרו "סוגים" שונים לבעלי החזקות שונות - ההסדר עבר.

לאור זאת , פנה מחזיק אג"ח ז' , שאין לו החזקות אחרות , לבית המשפט בבקשה שההצבעות יספרו מחדש על פי סוג - ואז ברור שההסדר לא עובר כי מבחינת מחזיק מובהק של אג"ח ז' (ללא כל עניין מנוגד) אין סיבה שיעבור תספורת ועדיין בעלי המניות ישארו כשהיו.

בתהליך זה הגיעה הפנינה המצוטטת מעלה  שקובעת את הברור מאליו - פרוק ע"י מפרק אינו בהכרח "מימוש מהיר" של נכסים ואין מניעה להעסיק את בעלי העניין הקודמים אם יש צורך לכן ההנחה הסמויה כי פרוק משמעו אובדן שווי נכסי משמעותי היא פשוט לא נכונה - עובדה המשליכה על כל דוחות המומחה המשווים חלופה של פרוק אל מול הסדר.

אני מצדיע למחזיק אג"ח ז' על שיצא למערכה לניפוץ מערכת האינטרסים הלא בריאה שהביאה לתוצאה האבסורדית כי אג"ח ז' יעבור תספורת של 6 מליון ש"ח שבעצם יעברו למחזיקי המניות....

מומלץ לקרוא את הבקשה לבית המשפט על מנת להבין כמה ציניות וחוסר הוגנות קיימת במערכת עם "נאמני אג"ח"  ו"מומחים" שלכאורה מאושרים ע"י בית המשפט אך הם עושי דברם של בעלי השליטה המשלמים את שכרם....

יש לזכור כי ההסדר בפרופיט נעשה בדומה להסדרים אחרים - אג"ח ארוך / אג"ח קצר חברה שצריכה לעבור פרוק מרצון - עוד חברות יגיעו לאותו קונפליקט וכאן יש הזדמנות - להשקיע דווקא באג"ח הארוך הנסחר במחיר מאוד נמוך.

לפרופיט ז' נכנסתי בתחילת דצמבר 2013 במחיר 20, עתה הוא 27 ובפרוק עשוי להיות שווה אף יותר - מי שמעוניין לקרוא את הניתוח שעשיתי בזמנו אחרי ההסדר יכול למצוא זאת בשחקן מעו"ף.

כאשר פרופיט תפרסם דוח שנתי, אשתדל לפרסם ניתוח עדכני


יום שני, 16 בפברואר 2015

S&P בשיא - לאן עכשיו?



השוק שוב שובר שיאים, ומי שעוקב אחרי הבלוג אינו מופתע.

באפריל 2014 פרסמתי את הפוסט על הגאות הגדולה   ובו צפי  ברור להמשך העליות וכך גם בתחזית 2014 ותחזית 2015.

העליות אינן בדר"כ בקו ישר, תמיד מופיעים גורמים חיצוניים המשפיעים לטווח קצר על המגמה הארוכה (רוסיה-אוקראינה, המפולת בנפט, יוון) אך היסודות של המגמה איתנים וצפוי כי ימשכו כל זמן שלא יהיו ארועים חריגים.

במידה והנפט ימשיך להתאושש, שיאים חדשים ישברו תוך תקופות קצרות.

מילה על ישראל - מצב הכלכלה הישראלית טוב (לא מצויין) והצמיחה נתמכת בשקל חלש (וזה זמני - אין ספק שהשקל יחזור להתחזק) . כל בילבולי המוח של התקשורת על "דפלציה" כתוצאה מירידת מחירים של מוצרי צריכה ושרותים (חשמל , מים, תקשורת) הם פשוט שטויות בוודאי שבאותם חודשים של מדדים שליליים הצמיחה עמדה על קצב שנתי של 7.2% (!).   ירידת  המחירים היא בעלת מאפיינים חד פעמיים, חלקם קצרי טווח כמו הירידה במחירי הנפט , ותעשה רק טוב - תשאיר לשכבות הביניים ומטה  יותר כסף בכיס וזה פשוט יעבור לצריכה.

התקשורת פשוט שכחה שמחירי החשמל עלו ב - 30% בשנתיים וכך מחירי המים (עליית מחירים + הטלת מע"מ של 18%)  כך שירידת המחירים היא רק צעד ראשון להקטנת העליה המצטברת.

מה יגרום לבורסה בישראל לדהור? ממשלת אחדות. הסיכוי לדעתי כלל לא נמוך ועומד על לפחות 50%.....

בינתיים השוק בארה"ב הוא מקום טוב להיות בו ואני מקווה כי "הקביעה" שלי  על תחתית בנפט  ורכישות האג"ח ומניות בתחום יביאו רווחים גבוהים.

יום שישי, 13 בפברואר 2015

ה VIX היום 12/2/2015 - חזרתו של הקונטנגו - הזדמנות לכניסה לפוזציית שורט


ביום המסחר האחרון הגיע הקונטנגו לרמה של 8% ולמעשה חצה פעם ראשונה את סף ה-5% מאז אמצע דצמבר 2014 ובזאת מסיים כחודשיים של עקום חוזים עתידיים שטוח ביותר עם תקופות קצרות של בקוורדישן.


מעבר לכך, יש לתת את הדעת כי הפער בין ספוט VIX לחוזה הראשון עומד על כ 11% כשנותרו רק 4 ימים עד לפקיעת החוזה , מהם יומיים (סוף שבוע ) ללא מסחר כך שבמידה והשוק ישמור על יציבות ולא יהיה שינוי משמעותי ב VIX , החוזה הראשון צפוי לסגור את הפער ופוטנציאלית להגדיל את הקונטנגו.

העניין המשמעותי הוא שהחוזה השני, שיהפוך להיות הראשון עוד 4 ימים,  נסחר בפרמיה של 20% על ספוט VIX שזו פרמיה מאוד גבוהה לכל הדעות ומהווה "מגן תנודתיות" על ערכו של החוזה, עובדה שהופכת הכניסה לפוזציית שורט תנודתיות לבטוחה יחסית בהיבט הטכני של מנגנון ערכי החוזים מול הספוט.

כמו תמיד, התהליך של הירידה ב VIX הוא איטי והירידה ברמה הממוצעת של החוזים העתידיים היא איטית אף יותר וכך נוצרת תקופה של קונטנגו גבוה המהווה את מנוע הריווחיות של האסטרטגיות לקצירת דבידנד השונות.

יום חמישי, 5 בפברואר 2015

ה - VIX היום - 6 חודשים של טחינת מים



מדי פעם יש תקופה שבה השוק נראה כאילו מחפש כיוון - ימים של עליות חדות , אחריהם ירידות חדות וחוזר חלילה, הפעם התקופה הזו כבר נמשכת  6 חודשים , תקופה בה התשואה על האסטרטגיות על ה VIX נמוכה , אפסית או שלילית, תלוי במה מחזיקים.

מהגרף מעלה ניתן לראות בברור את העליה הכפולה  בתנודתיות של השוק (בירוק - ממוצע נע  20 יום  של תנודתיות השוק ובסגול מדד ה VIX)  החל ממחצית ספטמבר 2014 ועד היום עם הפסקה קצרה של כחודש בנובמבר 2014. משטר חדש זה של התנודתיות החליף משטר של תנודתיות שוק מאוד נמוכה וכמו תמיד - גם הוא לא ישאר עימנו לתמיד - או שתהיה פריצה מעלה לתנודתיות משברית, או שהעניינים ירגעו והשוק יחזור לתנודתיות נמוכה.

מי שעוקב אחרי הבלוג וודאי זוכר כי המחצית  הראשונה של 2014 התאפיינה בתנודתיות נמוכה במונחים היסטוריים והתחזית שלי היתה (וזה בכלל לא חוכמה)  שקפיצה של 100% ויותר ב VIX היא רק שאלה של זמן....

כתוצאה ממעבר בין משטרי תנודתיות - מנמוך לרמה ממוצעת החוזים הראשון והשני על ה VIX עליהם מבוססות תעודות הסל הקצרות עברו מרמה של 12-14 לרמה של 20-18 - זו עליה של כ-  50%.

לאור זאת אין זה מפתיע  כי  XIV ירד בכ- 30% ב- 6 חודשים. באופן נורמלי XIV אמור להרוויח לאורך זמן מהקונטנגו , אך בתקופה של 6 החודשים אחרונים , הקונטנגו הממוצע היה בשעור נמוך מאוד ולמעשה תרם רק כ 2.5% בחודש לשווי XIV.

לעומת החזקת XIV, אני תמיד ממליץ על האסטרטגיה "הפשוטה" ביותר - החזקת שורט על תעודות הסל הממונפות  UVXY / TVIX אם ע"י שורט ישיר או מכירת אופציית CALL או קניית PUT. בנקודת הזמן הנוכחית אסטרטגיה זו הניבה  16% ב - 6 חודשים רק בגלל "רכבת ההרים הפרועה" של ה VIX שפשוט שחק את התעודה הממונפת.

כפי שאני חוזר ואומר, אין ל VIX שום ערך מנבא עתיד לכן לעובדה של שינוי משטר ה VIX אין כל ערך תחזיתי לגבי מה יראה מחר או עוד שבוע, אך דבר אחד בטוח - כפי שמשטר של VIX נמוך אינו מחזיק לאורך זמן וחייבים להבין כי תהיה קפיצה ב VIX כך משטר של VIX שנע בין 22 ל 18 אינו מחזיק לאורך זמן.

אני מציע לכולם לקרוא שוב את הפוסט על כמה זמן ה VIX יכול להיות נמוך  - ניתן לראות שם באופן ברור כי המעבר ממשטר VIX נמוך למשטר VIX בינוני הוא או ארוע זמני קצר , מעין ספייק בתקופה שקטה או שהעניין מתפתח למשבר.

האם אני רואה משבר רציני באופק - לא. חוסר השקט של השווקים כתוצאה שוב של מערכת היחסים בין יוון לאיחוד האירופאי הוא (לדעתי) חזרה על הסערה בכוס מים מהסיבובים הקודמים ולכן , מי שחושב שאנו רק בספייק של תנודתיות בתקופה שקטה , יכול לנצל הזדמנות ולהגדיל את החשיפה לאסטרטגיה של קצירת דיבידנד השונות - רמת חוזים עתידיים קצרים של 19-20 היא קצת מעל הממוצע ואם אכן השוק ירגע, צפויה ירידה לכיוון ה 13-14  תוך חזרה לקונטנגו גבוה.
מנגד, הסיכון של קפיצה ב VIX ל 30 היא שקולה מבחינת הסיכון של קפיצת VIX ל - 18 אצל מי שמשקיע באסטרטגיית  VIX כאשר הוא ב 12.



יום רביעי, 4 בפברואר 2015

חדרי המיון- סיפור של קריסה ידועה מראש

כמו בכל שנה אני נדהם מחוסר האונים הניהולי של מערכת הבריאות בארץ לטפל באופן סביר בעליית הביקוש לשרותי חדר המיון בחודשיים של החורף הישראלי. בכל שנה, תמיד אותם דיווחים על המתנות אין קץ במיון , בתי חולים שקורסים כאילו שזו גזירה משמיים ולא גידול טבעי בביקוש עקב מזג האויר - ביקוש שניתן לתחזית באופן פשוט ביותר - פשוט יש לבדוק מה קרה בשנים הקודמות.....

במערכת פרטית , דבר כזה פשוט לא יעלה על הדעת - האם האתר של אמזון או מערכת הלוגיסטית של אמזון קורסת בכל תקופת חגים בהם הביקוש לקניות גדל?
האם חברות התעופה קורסות כל קיץ כי יש ביקוש שיא לשירותים שלהם?

התשובה היא כמובן שלא, וזה לא קורה  - מכיוון שהחברות מתכוננות לעלייה בביקושים חודשים מראש - אמזון מגייסת אלפי עובדים זמניים ומדריכה אותם מראש, חברות תעופה דואגות שצי המטוסים יהיה מטופל וזמין במקסימום האפשרי ביולי-אוגוסט - כך כל חברה בתחומה.

אז במה שונה מערכת הבריאות? האם לא ניתן להתכונן לגידול בביקוש?

התשובה היא ברורה - אין כל בעיה להתכונן לביקוש ולהעניק רמת שרות טובה לפונים לחדרי המיון גם בשיא עונת השפעת ודלקות הריאות , יש רק צורך בתשומת לב ניהולית וקצת כסף.

אז כיצד מתכוננים?

מקום- ראשית יש לדעת שברוב בתי החולים בישראל יש שטחי אשפוז ומיטות שאינם בשימוש יום-יומי - אלו מיועדים לשעת חרום וממוקמים במרתפי המבנים  ולאחרונה גם בחניונים. לפיכך, צעד ראשון - לפתוח ל2-3 חודשים את שטחי האשפוז הללו , עפ"י הכמות הדרושה - זה גם תרגול מצויין למערך הלוגיסטי של בית החולים בחרום - אם כל שנה יפתחו מחלקות חרום בחורף - שיהיה צורך אמיתי , כולם ידעו מה לעשות והמתקנים יהיו כשירים.

כוח אדם - זה האתגר הניהולי אמיתי - כיצד מגייסים כ"א זמני לתגבור? גם בנושא זה , המקורות נמצאים, צריך רק לנהלם:
פנסיונרים של מערכת הבריאות - זה מקור מספר 1 - רופאים, אחיות ואדמיניסטרטורים  שיצאו לפנסיה - יש בהם לא מעטים שישמחו לבוא ולסייע, בתשלום - הם יבואו ל 4 שעות, 8 שעות, 3 פעמים בשבוע, 5 פעמים בשבוע - זה לא ממש משנה  - יש אלפים רבים שמתאימים - צריך להגיע אליהם, לגייסם ולנהל את המשמרות שלהם.
צה"ל - רופאים בסדיר / קבע, רופאים במילואים - ניתן לשבץ במינון מתאים בחדרי המיון ברחבי הארץ
סטודנטים לרפואה / בית ספר לאחיות  -  שיקראו לזה סטאז' מוקדם  - לא לקיים לימודים לשנה ד' במשך שבועיים ולשלוח את הסטודנטים ל- שבועיים לחדר מיון.
הסטת רופאים ואחיות ממחלקות לא עמוסות - אפשר בהחלט להסיט כ"א ממחלקות אחרות שלא סובלות מגידול בביקוש בחורף - אורתופדיה וכו' לטובת משמרת אחת או שתיים  כל חודש בחדר במיון

כל התגבור הזה צריך לתת מענה ל"תחלואי החורף" - זה סט ידוע של מחלות וסיבוכים שברוב המקרים מצריכים בדיקות פשוטות, טיפול פשוט ושחרור או אישפוז "לצרכי השגחה" - כשיש מספיק כ"א לתת מענה מהיר לפונים ומחלקות  להעביר אליהם את המאושפזים להשגחה כל העומס נעלם.

תגבור חדרי המיון לא צריך להיות בכל בתי החולים בארץ - די אם ב 4 הערים הגדולות יפתחו חדרי מיון ל"חרום" שיעודם אבחון ,טיפול ואישפוז בחולי חורף  כל החוויה של פניה לחדר מיון בסוף ינואר תשתנה מהיסוד.

אז כמה זה יעלה?

כאמור , שטחי הפעילות למיון ואשפוז קיימים כמו גם במיטות וחלק משמעותי מהציוד. עיקר ההוצאה היא על כח האדם הנוסף למערכת.

אם נניח כי ב- 4 בתי חולים התגבור יהיה של 100 איש במשמרת של 8 שעות (וזה כולל מהמנקה לרופא, מהאחות לפקידה)  - סה"כ 300 איש - מדובר על  כ 1,200 איש ל- 3 חודשים - 3,600 חודשי שכר.אם  נניח עלות של 15,000 ש"ח לחודש שכר אזי נדרש תקציב של  54 מליון ש"ח בלבד.


כסף קטן.

אז מה מונע ממערכת הבריאות להתארגן כמו שצריך לקראת החורף? זה לא כסף, זה לא שטחי אשפוז חסרים. זה פשוט חוסר אכפתיות מערכתית שמתחילה ממשרד שר הבריאות.






יום ראשון, 1 בפברואר 2015

האם מחירי הנפט יחזרו על מתווה מחירים של 2009?

בפוסט על

תארתי את תזת ההשקעה בנפט שמבוססת על העובדה כי הפקת הנפט השולית המבוצעת בארה"ב בקידוחי פצלים מאופיינת בעלות גבוהה  אך בעלת אורך חיים קצר, כך שפרק הזמן בו הפקת  הנפט תגיב לביקוש לנפט המתבטא במחירים נמוכים הוא פרק זמן של 6-9 חודשים.

 מנתונים שפורסמו לסוף ינואר ניתן לראות את הנפילה הגדולה במספר מתקני הקידוח לנפט בצפון אמריקה - משיא של כ 1600 באוקטובר 2014 לתחתית של 1223 בשבוע האחרון של ינואר 2015 , רמה דומה ליוני 2010 (!)- ירידה של 24% ב- 4 חודשים - ירידה של כמעט 400 מתקנים.

יחד עם זאת, השימוש במתקנים אלו לא נעצר - הוא פשוט עבר לקידוחי גז וגרם לירידה החדה במחירי הגז שתארתי בפוסט על רכישת אג"ח של חברות בתחום הנפט   אשר לתחושתי סימנה את הקרבה לתחתית במחירי הנפט (זה היה ב 46 דולר לחבית). סה"כ מתקני הקידוח בעולם ירדו ב 89 יחידות בלבד מהשיא של סוף ספטמבר 2014 - זו רק ירידה  2.5% מהשיא.

יש לתת את הדעת שכאשר לא מתחילים לבצע קידוח היום, התפוקה מהקידוח אמורה להגיע  לשוק רק עוד כ 4-5 חודשים  - כלומר הירידה בהפקת הנפט עוד לא מתממשת היום, אך זרעיה נטמנים וכל המקצוענים בענף יודעים יפה מאוד לחשב הכמה התפוקה תרד כאשר יש 25% פחות קידוחים.

במידה ומחירי הנפט ימשיכו להיום נמוכים - מגמה זו תמשך.



 




יום חמישי, 22 בינואר 2015

ברבור שחור בשוק המט"ח - שיעור חשוב לסוחרים בדבידנד השונות



מי שלא מכיר את המושג "ברבור שחור" שנטבע ע"י ניסים טאלב בהקשרים  לשווקים פיננסיים - אל לו להפוך למשקיע עצמאי.

ברבור שחור הוא הסכנה מספר אחד למשקיע העצמאי שכן מגלם מצב בו מתרחש ארוע בלתי צפוי, בעל הסתברות מאוד נמוכה ופשוט מוחק את ההשקעות.

מוויקפדיה

מושג הברבור השחור של טאלב מתמקד בשני מאפיינים אחרים של הבלתי צפוי: ההשפעה האדירה שלו, והעובדה שבכל זאת ניתן לחזות את בואו.
טאלב מגדיר ככשל לוגי הנקרא כשל לודי (Ludic fallacy), את האמונה (השגויה) כי האקראיות הכאוטית בעולם האמיתי מתנהגת כמו אקראיות של משחקים המוגדרים באופן מכני וטכני (כזריקת קובייה), בעוד המציאות היא הרבה יותר מורכבת ומבלבלת. אמונה זו נובעת מהתפישה כי גם הבלתי צפוי ניתן היה לצפייה מראש, באמצעות ניתוח סטטיסטי של אירועי העבר, בפרט הודות להנחה שאירועים נוטים להתפלג באופן נורמלי. טאלב מציין כי בניגוד להתפלגות נורמלית, לעתים רבות פונקציות אחרות מתארות טוב יותר את המציאות. הפונקציות האלה מתאפיינות על ידי דעיכה אטית של ההתפלגות עבור ערכים גדולים - לכן הסתברות של חריגות גדולות מן הממוצע די גבוהה. מקובל לומר שלהתפלגויות אלה יש את הזנב הארוך.

טאלב מנתח גם שלוש אשליות עיקריות שמפריעות לאדם להתייחס בצורה נכונה להיסטוריה. הוא אומר שכאשר מוח אנושי בא במגע עם ההיסטוריה, אז המוח סובל משלוש מחלות. המחבר קורא להן "שלישיית האטימות":
  1. אשליית הבנה – כל אחד חושב שהוא יודע את העולם סביבו. אבל העולם מורכב יותר מכפי שנדמה לנו ורוב מוחלט של נסיבות וקשרים פשוט נעלם מאיתנו.
  2. עיוות הראייה לאחור – אנו יכולים להעריך עניינים רק אחרי מעשה. ואז הכל נראה מובן מאליו וצפוי מראש. בזיכרון של בן אדם נשארים רק מעט דברים שהוא רואה בהם רצף הגיוני.
  3. הערכת יתר של מידע עובדתי והמוגבלות של אנשים משכילים ומומחים. בן אדם נוטה לתת אמון יתר בנתונים שמוצגים בצורה מדעית ובדעות של בני סמכא עטורי דרגות אקדמיות.
אז למה בכל זאת כל כך קשה לחזות את העתיד? טאלב מביא דוגמה של תרנגולת הודו. נניח שתרנגולת הודו שמה לב שמאכילים אותה כבר שנה שלמה וגם היום נתנו לה אוכל טוב. מה היא חוזה על פי זה?
  • אופציה א' – חיים מאושרים עוד 100 שנה.
  • אופציה ב' – מחר חג ההודיה.
לכן על בסיס של אותם נתונים אפשר לתת הרבה תחזיות שונות מרוחקות מהמציאות באותה מידה. אין קשר הכרחי בין עבר לעתיד.

טאלב מספק כמה עצות איך להיות בעולם מודרני המלא בברבורים שחורים:
  1. הבדילו בין אפשרויות חיוביות לבין האפשרויות השליליות. בקולנוע, במדע, בקרנות סיכון גרים ברבורים שחורים חיוביים. בעיסוקים כמו צבא, ביטחון או בנקאות המצב שונה לחלוטין - שם היזהרו מהם.
  2. אל תנסו לחזות ברבור שחור מסוים. פשוט, אל תהיו צרי אופקים. ההצלחה מגיעה לאלה שמוכנים אליה ולא לאלה שמחפשים בעקשנות אחרי דבר ספציפי.
  3. נצלו כל הזדמנות או כל דבר שנראה כמו הזדמנות. מקרים כאלה נדירים. אם משקיע או מדען מוביל מזמין אתכם לפגישה – היענו. היו בקשר עם יותר אנשים.
  4. היזהרו מתוכניות מדויקות של ממשלות ומתחזיות כלכליות רחוקות טווח. אל תיפלו קורבן לטעויות שלהם.
  5. אל תבזבזו את הזמן בניסיון להילחם בתחזיות, באנליסטים, בכלכלנים. אם מישהו מדבר אתכם על שיווי משקל והתפלגות נורמאלית – פשוט התעלמו ממנו או נסו להכניס עכבר לחולצתו.
  6. בנו מערכות המסוגלות לעמוד באירועי קיצון ולצמוח מתוכם.

 ביטול התקרה לפרנק השוויצרי הוא בדיוק ארוע של ברבור שחור - ארוע בעל הסתברות מאוד נמוכה - אך ניתן לצפיה , וכשמתרחש ההשפעה על מי שסוחר בשוקי המטבע היא ענקית.

אני חייב לאמר "שצפיתי" את העניין, לא מתוך תהליך ניתוח או חשיבה מודעת אלא רק מתוך הכרת ההיסטוריה - ג'ורג סורוס ב 1992 גרם לממשלת בריטניה לצאת ממנגנון קיבוע המטבע האירופאי פשוט ע"י מכירת הפואונד בשורט והוביל למה שנקרא יום שישי השחור.  ואני לתומי חשבתי שדי בעובדה זו למנוע ממדינה לקבע המטבע שלה באופן מלאכותי - אך השוויצרים טעו , קבעו תקרה ושילמו מחיר בצורך לרכוש כמויות עתק של מטבע זר - עד שלא יכלו יותר - וזה מה שהביא לביטול התקרה. כשקראתי כי השוויצרים קבעו תיקרה , אמרתי לעצמי "מעניין מי יעשה עליהם סיבוב" - וזאת נגלה בימים הקרובים....   . בכל אופן - ההיסטוריה חזרה על עצמה ואף אחד לא יכול לטעון שיהיה כאן ארוע "חסר תקדים". מה שהיה זה ארוע בעל הסתברות מאוד נמוכה - הקודם ארע לפני 25 שנה....

בשלב זה אנו קוראים על ההפסדים הכבדים של המשקיעים - חברות מסחר מט"ח פושטות רגל ונזקקות לחילוץ בגלל שלקוחותיהם הפסידו יותר מאשר היה להם בחשבון - ומדובר בברוקרים בכל העולם - זה טיבעו של ארוע של ברבור שחור. 

כיצד זה קשור למסחר בתעודות סל על ה VIX?

קפיצה מסיבית מאוד בשונות היא עניין וודאי. הקפיצה  עשויה להגיע כתוצאה מארוע חיצוני בעל השפעה עולמית שתגרום לתנודתיות מסיבית בשווקים או מארוע פיננסי סופר חריג אך הסיבה הספציפית אינה חשובה אלא התוצאה. במקרה כזה ,   מי שנמצא , כמוני, בפוזיציה של שורט שונות , לעיתים ללא גידור , חשוף להפסדים כבדים  עד כדי איבוד ההשקעה ביום בודד של מסחר.

ארוע זה יתרחש ללא התראה מוקדמת והוא יהיה חריג לחלוטין בכל קנה מידה - לא חשוב כמה ההיסטוריה של השונות בשווקים מוכרת לנו, כמה  וניתוחים סטטיסטיים נעשה או באיזה מודל אנו משתמשים. זו לא שאלה של אם, זו שאלה של מתי. לאחר שארוע כזה יתרחש, נקרא בעיתונות כי היה  זה  "ברבור שחור" בשווקים הפיננסיים.

אז מה המשמעות לסוחר בשונות?

הדרך שלי היא להסתכל על היקף החשיפה הכולל - מה יקרה עם תהיה קפיצה של ה VIX ל 80 בין לילה. תיק ההשקעות חייב יהיה להיות מסוגל לספוג את הנזק מבלי להימחק כי ביום שאחרי ה VIX ירד וההפסדים יתחילו להתהפך - אך אם אין יכולת להישאר בשוק ולספוג - ההפסדים מתקבעים עד אשר מצליחים להביא "כסף חדש" מהשקעות אחרות - אם בכלל זה אפשרי.






יום שלישי, 20 בינואר 2015

רכישות אג"חים של חברות בתחום הפקת הנפט


כתבתי בתחילת דצמבר  כי הירידה החודש במחיר הנפט יצרה הזדמנויות גדולות באג"ח של חברות בתחום האנרגיה, סקטור שלם שיורד בחדות בדומה לסקטורים של הפיננסים והנדל"ן במשבר 2008 כאשר לדעתי מחיר הנפט יחזור לרמות גבוהות. הפוסט נכתב שהנפט ירד את מתחת ל 70 דולר לחבית ואז כתבתי:

בשנת 2008 מחיר הנפט ירד ממחיר של 145 דולר בראשית יולי 2008 לכ 35 דולר בסוף 2008  - 75% ירידה ב 6 חודשים. אנו נמצאים בירידה מרמה של כ 114 דולר ביוני 2014 עד ל 63 דולר למחצית דצמבר 2015 - ירידה של 45% בכ-6 חודשים- כאשר רוב הירידה (כ 40%) התרחשה ב 4 חודשים האחרונים.
בסימן הראשון להתייצבות מחירי הנפט , אתחיל לרכוש סדרה של אג"חי זבל מהתחום .

היום, בעת כתיבת הפוסט באמצע ינואר , כאשר הנפט נסחר ב 46 דולר לחבית, הושלמה ירידה של 60% במחיר בכ- 7 חודשים שמרבית הירידה התרחשה ב 5.5 חודשים האחרונים. תחושתי היא שהגענו לתחתית או קרוב מאוד אליה, ומכיוון שאינני מנסה לתפוס תחתיות או שפל - אני מתחיל לקנות שלטעמי המחירים הגיעו לרמות שיאפשרו רווח נאה לאורך זמן.

את הרכישות התחלתי ב 20/12/2014 ואני קונה לאט תוך ניסיון לקבל מחירים טובים באג"חים שהסחירות שלהם אינה גדולה. מדוע דווקא 20/12/2014 ? ההסבר בגרף מעלה - כשמחירי הגז מתקרבים ל 3 דולר נראה כי "התרסקות" המחירים מגיע לשיא - לא שהמחירים לא יכולים לרדת עוד - אך אלו רמות מחירים  מאוד נמוכות לגז.

מבחינת פיזור הרכישות יש ייצוג לכמעט כל תתי הסקטור בתחום חיפושי הנפט/ גז כאשר עיקר ההשקעה הכספית היא בחברות שרותי הנפט + MHR שניתן לקרוא עליה כאן , יתר מפיקות הנפט הם בסכומים קטנים - כפונקציה של הסיכון.

חוץ מאג"ח , תפסו את עיני גם מספר מועט של מניות שהתחלתי לרכוש, אך זה לפוסט אחר


רשימת האג"חים שנרכשו:

אג"ח
AREX 7 06/15/21
  - מפיקה יבשה
BAS 7 3/4 10/15/22 PAK6 שרותי נפט ארה"ב
CLF 5.9 03/15/20
 פחם מטאלוגי
KEG 6 3/4 03/01/21
שרותי נפט בינלאומי
MHR 9 3/4 05/15/20 BAB8
מפיקה  פצלים
WTI 8 1/2 06/15/19 PAC0
מפיקה - ים
REN 8 1/2 05/01/20 AAB4
מפיקה - פצלים
SD 7 1/2 03/15/21 PAN9
מעורב - הפקה ושירותי נפט
SSE 6 5/8 11/15/19 8AB0
שירותי נפט
XCO 7 1/2 09/15/18
מפיקה - יבשה 



יום שבת, 17 בינואר 2015

השטויות שמוטי בסוק כותב בדה-מרקר- ומדוע אין אינפלציה (עדיין)

מדי פעם אני קורא כתבות שממש מראות שמי שכותב, כותב כי חייב לכתוב כי יש מועד הגשה, ומה שיוצא זה גיבוב שטויות.

האחרון הוא מוטי בסוק בכתבה

הערכות: מדד המחירים לצרכן ב-2014 שלילי - לראשונה מאז 2006

הכתבה מדגישה את השיח הרדוד, הבלתי מקצועי בעיתונות הכלכלית על אינפלציה, שערי ריבית, שערי מטבע ופעילות הבנק המרכזי.


מתוך הכתבה:

"מדוע המחירים במשק אינם עולים, למרות הצמיחה הגבוהה יחסית בצריכה הפרטית ב–2014? התשובה לכך היא בעיקר שינויים מבניים בצד ההיצע, שיהיו קיימים גם השנה. בין הגורמים לירידה נמצאת הירידה הגדולה במחירי הסחורות המיובאות, ובראשן הנפט; התגברות התחרות ברשתות הקמעוניות; הקפדה גדולה יותר על מחירים מצד משקי בית בעת ביצוע קניות; המסחר המקוון, שתופס מקום גדול יותר בהוויה הישראלית; רפורמות של הממשלה שנועדו להוריד את יוקר המחיה; והפיחות בשער השקל במחצית השנייה של השנה. "

זה תאור נכון של המצב - הירידה במחירים היא לא כתוצאה מירידה בביקושים אלא ירידת מחירים אקסוגנית למשק הישראלי (מחירי נפט) , ירידת מחירים בקמעונאות בגלל פעילות הממשלה, תחרות מחו"ל וחינוך צרכנים.
רק לא ברור לי כיצד פיחות השקל נכנס להסבר כאן......

אבל ההמשך:

בבנק ישראל נבהלו מהנסיגה במדד. הבנק הוריד את ריבית הבסיס במשק בשלוש פעימות שוות, מ–1% ל–0.25% - שפל חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל - אך ללא הועיל.

מוטי כנראה חי על הירח. הורדת הריבית לא היתה קשורה כלל לשיעור האינפלציה בישראל אלא להתחזקות השקל. הורדת הריבית הביאה לפיחות בשקל. זה היה מהלך ברור שאפילו אני הספקתי עוד לכתוב ביוני פוסט על הצורך הוריד הריבית לאור הפגיעה הקשה ביצוא , ומייד אחרי ההורדה ל 0.5% כתבתי כי לא תספיק ויש להורי עד ל-0.

 בבנק מקווים כי המשך הפיחות בשקל ב–2015 ידחוף את האינפלציה לאזור תחום היעד של הממשלה, אך רוב האנליסטים מפקפקים בכך שהפיחות בלבד יספיק. לדעתם, בנק ישראל יצטרך לנקוט במשך השנה צעדים נוספים, כנראה חריגים, כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של 1%–3%."
בנק ישראל לא ינקוט בשום צעד כל זמן שהמשק הישראלי צומח, כתבתי על כך ומה כן צריך לעשות בפוסט:

 מהפוסט:

מה יש לעשות? - מבחינת האוצר - להגדיל את הגרעון.

שיעור הריבית ארוך הטווח הוא נמוך כפי שמעולם לא היה - זה מאפשר השקעה בתשתיות ותשואה משקית גבוהה (עלות המימון של הגרעון מול תשואת הפרויקט)  - כבישים , נמלים, שדות תעופה, רכבות קלות, מעבר צה"ל לנגב, הקמה / הרחבה בתי חולים, פריסת תשתיות גז   - השקעות באספלט, בטון וברזל  - מעולם לא היה זמן יותר נכון וזול לביצוע - זה יגדיל את היבוא, יגביר את הצמיחה לטווח ארוך - אין בזה שום אלמנט בעייתי.

ההשקעה הכי חשובה  - דיור ציבורי - זה מסתמן ככישלון הכי גדול של הממשלה הזו  - כשהמדינה יכולה לממן גרעון ב- 3.5% לא צמוד ל 30 שנים ו- 2.6% לא צמוד ל 15 שנה  זה פשוט פשע לא להשקיע בדיור ציבורי  - בניה ממשלתית של דירות על קרקעות מדינה / עיריות והשכרתן  לטווח ארוך  במחירי שוק  - תיצור רווח מימוני נאה למדינה ונכס שניתן יהיה לממש אותו בבוא הזמן.  פרויקטים כאלו אפילו לא מצריכים 100% הון ממשלתי- הכנסת קרנות הפנסיה למימון הפרויקט בתוספת ריבית קטנה על הריבית הממשלתי - תהפוך אותם למאושרים.

ומה בפועל קרה?

הממשלה התפרקה וכל היזמות בדיור נעצרה , הגרעון ב 2014 היה נמוך מהתחזית כאשר המשרדים האזרחיים בתת ביצוע והכסף זרם למשרד הביטחון ונעלם שם - כלומר המשק הישראלי קיבל משמעותית פחות ביקושים מהמגזר הממשלתי מאשר היה מתוכנן - אז מה הפלא שאין לחצים להעלאת מחירים?

אך אל דאגה - מחירי הנפט יתייצבו ויעלו, ממשלה חדשה תוקם ותקציב 2015/2016 יפנה משאבים רבים לתחום האזרחי - האינפלציה תגיע....

יום חמישי, 15 בינואר 2015

מדוע האג"ח עולים והאם הפד יתחיל למכור אג"חים - QE הפוך?

בלי כמעט להרגיש, התשואות על האג"ח הארוך של ארה"ב שוברות שיאים היסטוריים מבחינת רמות תשואה נמוכות.

הביקוש לאג"ח ממשלתי אמריקאי עולה על ההיצע והמחירים מגיעים לרמות  לא סבירות וזאת כאשר הכלכלה האמריקאית צומחת בקצב יפה, האבטלה ב 5.6% מחירי הנפט והסחורות בשפל - אפשר וצריך לחגוג.

אחת הסיבות למחסור באג"חים היא שפשוט כמות אדירה שלהם - יותר מ 2 טרליון דולר - יושבת במאזןל הפד שרכש אותן ב QE וטוויסטים  למיניהם במחירים הנמוכים משמעותית מממחירם היום.

באוקטובר 2014 , עם סיום ה QE כתבתי על האפשרות שבעתיד הבנק יתחיל למכור אג"ח ארוכות על מנת להעלות את הריבית הארוכה - למנוע התפרצות אינפלציונית , ובפברואר 2014 על השיטה הכללית שסביר שהפד ישתמש על מנת להקטין את המאזן.

בינתיים הפד הוכיח, בניגוד לכל המקטרגים , כי הוא מנווט את הספינה באופן סביר - עובדה היא שה QE הסתיים והבעיה היא לא איך לעצור את עליית התשואות לטווח ארוך כי פתאום אין תמיכה לשוק - אלא בדיוק הפוך - כיצד להשאיר את התשואות הארוכות ברמה סבירה.....   אני תמיד נזכר בכל רואי השחורות שניבאו היפר-אינפלציה ואח"כ מפולת בשווקים - אין ספק שזה מכר עיתונים, אך אי אפשר היה להרוויח כסף מתחזיות אלו.....

בינתיים, הפד העביר לממשל כמעט 100 מליארד דולר - ריווחי ריבית של 2014 והמשבר הכלכלי מתחיל להראות כהעברת הון ענקית מהמגזר הפרטי לממשלתי - רווחי פד של כ 300 מליארד דולר ב 4 שנים, תוכנית  TARP ברווח , ה- GSE החזירו כל החובות + 30 מליארד דולר והממשל עוד מחזיק 80% מהמניות שבמידה והחברות יוחזרו לידיים פרטיות יהיו שוות יותר מ 100 מליארד דולר ועוד עשרות רבות של מליארדי דולרים קנסות על המגזר הפיננסי על מתן הלוואות לא כשרות והתנהלות פלילית.


 לאור כל זאת , לא יהיה מפתיע להתחיל לקבל איתות ראשוני מהפד על האפשרות למכירת אג"ח ממשלתי - אפילו לא מכירה ישירה אלא ביצוע הפוך של ה"מוניטורי טוויסט" מ 2011 מכירת אג"ח ארוך וקניית אג"ח קצר שתניס לבנק רווחים עצומים.
על מנת להבין מהיכן יגיעו הרווחים יש  להבין היכן היינו אז והיכן אנו היום:

ב 14/1/2011 תשואת האג"ח ל 5 שנים היתה 1.95 אג"ח ל 10 שנים -  3.35   אג"ח ל 30 שנה  - 4.53
ב 14/1/2015   תשואת האג"ח ל 5 שנים  1.33 אג"ח ל 10 שנים -   1.86  אג"ח ל 30 שנה -  2.47

ב 2011 פער ריביות 5-10 עמד על 1.4 ו- 10-30  על  1.18
ב 2015 פער ריביות 5-10 עמד על 0.53  ו- 10-30 על  0.61

לתופעה זו של הצטמצמות פערי הריבית בין התקופות השונות קוראים - השתטחות עקום התשואות - ועקום שטוח כפי שהוא היום הוא תופעה חריגה ביותר .


המספרים נותנים גם פרספקטיבה על המצב החריג היום - אג"ח ל 30 שנה בריבית של 2.47% - זה נראה מתכון בטוח להפסד כספו של מי שרוכש היום.

השאלה היא מדוע בכלל אנו במצב זה ?  ההסבר המלומד בעיתונות הכלכלית הוא שקיים חשש מדפלציה בגלל מחירי הסחורות הנמוכים שמהווים "איתות" לירידה בביקושים. אני חושב שאלו שטויות גמורות וההוכחה היא פשוטה - גם אחרי שהוריד 0.5% בתחזית הצמיחה, הבנק העולמי חוזה צמיחה של 3% ב 2015. אז כשכל העולם צומח ב 3% הביקושים לא יורדים -הם עולים.

מחירי סחורות יורדים הם עובדה שמלווה את העולם המודרני מאז ומתמיד - מהרגע שנכנס מיכון וטכנולוגיה, מחירי חומרי הגלם כפונקציה של עלות שעת עבודה הולכים ויורדים , ותמיד ענפי הכריה היו ענפיים מחזוריים - מחירים גבוהים מובלים לעליה בתפוקה ולירידת מחירים שגורמת לעצירת השקעות ולעליית מחירים - רק המחזורים הם מאוד ארוכים ואנו לא מסתכלים על קבועי הזמן הללו בשיגרה.
אז מה לדעתי קורה? לדעתי כסף רוסי / אוקראיני והסביבה בורח החוצה וזורם לאג"ח אמריקאי בתוספת כסף פנוי בארה"ב שהולך לחיסכון וביחד הם  הגדילו משמעותית את הביקוש לאג"ח ארוך בדיוק אחרי שהפד "ניכה" את השוק מאג"ח ארוכות והגרעון האמריקאי הצטמצם משמעותית - אז יש פער בין היצע וביקוש והמחירים מטפסים.

אז מה הפד יכול לעשות?

ב 2011 מכר הפד אג"ח קצה וקנה אג"ח ארוך- היום אם יעשה את הפעולה ההפוכה - ירוויח הון עתק (יש לזכור כי המנוף של האג"ח הארוך גבוה ביחס לקצר כך שפערי הריבית מתרגמים להפרשי שער גדולים)

לסיכום - טוויסט הפוך , בתנאים הנוכחיים , הופך להיות פעולה רצויה , רווחית ונדרשת - אין למהלך שום השפעה על הנזילות הכוללת בשווקים שכן זו פעולה של קניה / מכירה - הנטו הוא 0 - אך פעולה זו תספק את הביקושים לאג"ח לטווח ארוך , תקבע רווחים של הפד ותקל על הקטנת המאזן בעתיד.




יום שלישי, 13 בינואר 2015

משרד האוצר שוקל מערכת מחשוב בנקאית מרכזית - מדוע לא להתחיל עם מערכת הנהלת חשבונות לעסקים קטנים ?

במשרד האוצר יושבים חברה חכמים שנבחרים בקפידה.

שמעתי שעל כל משרת כלכלן באוצר יש כ 100 מועמדים  - אך כשהמדינה מנוהלת ע"י כלכלנים ללא נסיון עסקי, לפעמים עולים רעיונות מוזרים.

אחד הרעיונות המוזרים הם הנושא הדרך להגדיל את התחרותיות בבנקים - המדינה חושבת שהמונופול לאומי-פועלים הוא בעייתי והשחקנים הקטנים האחרים - מזרחי, בינלאומי ודיסקונט קטנים מדי בשביל באמת לייצר תחרות - ואני מסכים עם העניין אך הבעיה אינה "תחרות" בתחום הצרכני כי עמלות הבנקים בישראל נמוכות. גם התחרות בתחום המימון של החברות הגדולות הוא תחרותי - הגופיים המוסדים המנהלים כספים נותנים אשראי מסחרי בתנאים תחרותיים מצד אחד ומהצד השני יש את שוק ההון המקרטע.

אבל המדינה חושבת שיש להגדיל את התחרות והרעיון הוא לפתח בנק אינטרנטי - אך דרישות ההון הגבוהות מצד אחד ודרישות המחשוב מהצד השני (מערכת המחשוב מוערכת ב 30 מליון דולר) הורגות כל נסיון .

אז עכשיו משרד האוצר נכנס לעובי הקורה ומתעסק בכיצד לפתור את בעיות המחשוב של בנק עתידי .......

כמובן כל העניין הוא מיותר לחלוטין.

בהחלטות יחסית פשוטות ניתן להקים כמה בנקים שרוצים - אבל האמת היא שלא באמת רוצים ולכן ההתעסקות בשטויות.

אז כיצד אפשר להקים בנקים חדשים בישראל?

דרך ראשונה  - אם לאומי / פועלים הם מונופול, אפשר פשוט לפרק את המונופול - הממונה על הגבלים העסקיים והמפקח על הבנקים יורו עם פיצולו של כל בנק ל- 3 - 2 חברות בנקאיות וחברת תפעול / טכנולוגיה שתיתן שרותים לבנקים - אך כמובן תוכל להציע שרותים לכל אחד. 
הפיצול עצמו מאוד קל - מחלקים הסניפים מהצפוני לדרומי - אחד לכל בנק חדש - כך הפריסה תהיה ארצית ורחבה  - לכל סניף מחוברת הפעילות העיסקית שלו. את "הסניף המרכזי" מפצלים ל- 2 ובזה מסתיים הסיפור - יש רק עניין אחד של הסכמי תפעול / טכנולוגיה עם החברה השלישית.
דרך שניה - להורות לגופים המוסדיים להקים 3 בנקים  שמשותפים  לכולם (פשוט להוסיף זאת כתנאי לרשיון שלהם- שהלוואות מכספי עמיתים ניתן לבצע רק דרך בנק....) בסגנון חברות כרטיסי האשראי - בנק מסחרי ובנק צרכני  עם סניפים ובנק צרכני באינטרנט. תנאי ההפעלה יהיה שנפחי הפעילות של הבנקים צרכים להיום דומים או פונקציה מסויימת שלהם
דרך שלישית - הקמת שותפות של המדינה עם שותפים  - במדינה תכריז כי תספק 75% מההון לבנק חדש - השותף יצטרך להביא 25%
דרך רביעית - עידוד השקעות הון - פטור ממס ל 20 שנים לבנק זר שיפתח פעילות בישראל עם לפחות 100 סניפים


מכיוון שמשרד האוצר כבר נכנס לעניין חסמים מיחשוביים, הצעתי היא שיטפל בדברים פשוטים שיכולים לסייע ל 75% מהעסקים הקטנים בישראל ול- 100% מהעסקים החדשים  - מערכת הנהלת חשבונות + שרותי קופה רושמת אינטרנטיים של המדינה - ללא עלות - זה מהלך זול ליישום שיקפיץ את המשק ומערך המס שנות דור קדימה.

אי אפשר לנהל עסק בישראל ללא הנהלת חשבונות כלשהי - אפילו מי שפטור ממע"מ עדיין חייב לנהל חשבונות.  עכשיו יש לתאר שהמדינה מספקת מערכת הנהלת חשבונות אינטרנטית ללא עלות. מערכת שמאפשרת הוצאת חשבוניות, ניהול מלאי בסיסי ועוד פונקציות נוספות שרוב החברות הקטנות נזקקות להם.
בעל העסק נכנס לאתר של המדינה , פותח חשבון עם כל פרטיו , מגדיר משתמשים (כולל מנהל החשבונות שלו) וזה הממשק שלו לעולם - חשבוניות לעסקים יוצאות רק עם חתימה אלקטרונית ונשלחות דרך המערכת   - ומכיוון שזו מערכת מרכזית, הגוף שמקבל החשבונית לא צריך להזינה - היא נקלטת אוטומטית - כולל פרטי הבנק של מוציא החשבונית וכך אפשר גם לשלם בהעברה בנקאית בלחיצת כפתור. חשבוניות לפרטיים ניתן להדפיס מקור , מע"מ משולם אוטומטית דרך המערכת.

כל מי שלא פועל במערכת המרכזית - יתממשק אליה - גופים ציבוריים לא יאמרו עוד לעסק הקטן "שלח חשבונית בדואר" , עסקים גדולים יהנו מחסכון בעלויות מכיוון שיקבלו חשבוניות אוטומטית ויוכלו לשלם אוטומטית דרך הבנק   - כל תהליך הוצאת חשבונית, אישורה, תהליך גביה ותשלום יפושטו מאוד.

האינסטלטור יוכל להוציא חשבונית מהטלפון הנייד למייל של הלקוח וחשבונות הטלפונים, חשמל, ארנונה וכו' יועברו באופן אוטומטי ויקלטו בהנהל"ח ללא מגע יד אדם   - כל "ניהול החשבונות" יעבור למתכונת של "הקלדה אחת כמקסימום".

מערכת כזו תחסוך לכלל המשק  עלויות כבדות של מערכת, הזנות , טעויות ודיווח  ועסקים קטנים יהנו הכי הרבה כי לא ישלמו על התוכנה, עלות ניהול החשבונות שלהם תיקטן וגביית הכספים תשתפר.

ברמה הכלל מישקית פתאום למס הכנסה תהיה תצפית ישירה לתוך הנהלת החשבונות של כל העסקים הקטנים - יהיה אפשר לאתר באופן מיידי מי זקוק לסיוע, את מי צריך לבדוק בסוף השנה ומי מנהל חשבונות באופן כזה שאין צורך לבודקו.
מעבר לכך , הקמת מערכת מרכזית להעברת חשבוניות (העברת מסמכים אלקטרונית) ע"י המדינה לטובת עסקים קטנים תתרחב לכלל המשק  ותשפר אץ התחרותיות במשק באופן משמעותי.

אז היכן יותר חשוב להשקיע זמן , אנרגיה וכסף - בלפתור את בעיית המחשוב של בנק חדש או לתת מענה רוחבי למשק ע"י מחשוב הנהלת החשבונות של עסקים קטנים והקמת מערכת ארצית סליקה לחשבוניות?

אני בעד העסקים הקטנים את נושא הקמת בנקים חדשים אפשר לפתור בהחלטה פשוטה אחת.
 




יום ראשון, 11 בינואר 2015

2015 - תחזית

כמו בתחילת כל שנה, אני מקדיש זמן לנסות לגבש מה יהיו המגמות העיקריות בשווקים בהם  אני פועל ובוחן את תיק ההשקעות אל מול הצפיות על מנת שיהיה ניתן לבצע התאמות נדרשות.

התחזית היא כלי עבודה שמנסה להצביע על מה סביר שיתרחש וכך יש להתייחס אליה תוך הבנה שיש תמיד משתנים ותהליכים שבדיעבד קל להסביר אותם אך אף אחד לא חזה אותם - ירידת מחירי הנפט בסוף 2014 היא דוגמה מובהקת לכך או לחילופין שיש "זמן הבשלה" עד להפיכת כוחות שפועלים במשק לתוצאה אמפירית בשוק  - עליית  שערי הריבית לטווח ארוך תתרחש - השאלה הגדולה מתי.

בדומה לתחזיות ב 2013 ו- 2014 , אני צופה שגם  2015 תהיה שנה טובה לבורסות  ולכלכלות העולם , ולמעשה תהיה המשכית ל 2014 בה  ארה"ב צמחה  משמעותית.

בארה"ב מנועי הצמיחה ימשיכו להיות התגברות הצריכה הפרטית, חזרת ייצור , שיפור בנדל"ן ושוק האנרגיה האלטרנטיבית.
אירופה -  לדעתי אירופה נמצאת כשנתיים אחורנית מבחינת היציאה מהמשבר ביחס לארה"ב וצפויה שם צמיחה יותר טובה מבעבר, אך למרות שעד מחצית 2014 נראה כי הדברים אכן מתנהלים כצפוי , בסופו של  דבר הצמיחה וביצועי הבורסות אכזבו  בגלל האירועים באוקראינה והסנקציות על רוסיה שפוגעות בכלכלה האירופאית. יחד עם זאת , שנת 2015 מוצאת את אירופה בנקודת פתיחה טובה יותר כאשר התחזקות הדולר ב 2014 הביאה את היורו לשפל של כמעט עשור - מצב שיאפשר התגברות הייצוא האירופאי שיהווה מנוע הצמיחה לכלכלה. בהנחה שגם למשבר האוקראיני ימצא פתרון במהלך 2015 - השנה עשויה להיות מצויינת.
סין הצמיחה תמשך אך חוק המספרים הגדולים מחייב ירידה בקצב הצמיחה  - זה פשוט עניין של מתמטיקה....  אך סין גם גם שינתה מדיניות - לא עוד "צמיחה בכל מחיר" אלא צמיחה אחראית, ברת קיימא ומבוססת גם על צריכה פנימית.

שנת 2015 תעמוד בסימן שתי בועות מרכזיות  -

בועת האג"ח לטווח ארוך ובועת מחירי הנפט הנמוכים.

איני יכול לקבל בשום צורה ריבית לטווח ארוך של 2%-2.5% במשק הנמצא בצמיחה בריאה לטווח ארוך כפי שאיני יכול לקבל מחירי נפט של 50 דולר באותה סיטואציה.

השאלה המרכזית היא שאלת הצמיחה - האם השוק העולמי שמרביתו מתרכז ב-3 גושים עיקריים - ארה"ב, אירופה וסין יראה צמיחה בריאה ב 2015? התשובה לכך היא חד משמעית כן - שילוב של ריבית נמוכה לטווח ארוך בתוספת "הורדת מס" ענקית בעקבות הירידה במחירי הנפט תייצר צמיחה.

כשמדובר בירידת מחירי הנפט, רוב המשקיעים כלל לא מבינים באילו סכומים מדובר - העולם צורך 90 מליון חביות נפט ביום - חסכון של 50 דולר לחבית מבטא 4.5 מליארד דולר ביום - 1.65 טריליון דולר חסכון שנתי על נפט!  זו לא "הקלה מוניטרית" - זו יותר דומה לרעיון בבסיס "הליקופטר בן" - על מנת לעודד את הכלכלה אפשר וצריך לפזר שטרות ממסוקים - אז כל חודש בו מחיר הנפט הוא 50 דולר ולא 100 דולר לחבית "מחולקים" לחברות ופרטיים בעולם 135 מליארד דולר - והיופי שזה מגיע מכיסם של משטרים לא סימפטיים.....  שנותן לעניין ערך מוסף של פחות נפט לזרוק על מדורת הטרור העולמי לסוגיו השונים.

מי שמקבל את התזה הזו, יבין את ההשפעה המאוד חיובית שתהיה לכך על מגזרים שצורכים הרבה דלק  - תחבורה לסוגיה וכריה וכן את ההשפעה על הצרכן  - אפילו בישראל בה רק מחצית מההוזלה הגיעה  לצרכן , ירידת מחיר  של 2 ש"ח לליטר בנזין מתרגמת לחסכון בנטו של 600-800 ש"ח למשפחה מהמעמד הבינוני המחזיקה 2 רכבים  - זה המון - וכך זה בכל העולם - מעמד הביניים ומטה  נשאר עם יותר כסף בכיס שיוצא על צריכה אחרת - וזו צמיחה נטו בכל העולם.

יש לזכור שכל העניין, לעניות דעתי, זמני לחלוטין. מחירי הנפט אינם יכולים להישאר על רמות של 50-60 דולר לחבית יותר מאשר למספר חודשים - עד אשר התפוקה של המפיקים היקרים יותר תעלם מהשוק - אך  לא ברור כמה זמן זה יקח כי חלק ממפיקי הנפט ביצעו גידור, אחרים אומנם מפעילים בבארות יקרות אך עלות ההפקה השולית מרגע שהבאר מפיקה היא נמוכה - כך שהירידה בתפוקות מפגרת ב 6-9 חודשים מהירידה במחיר כך שבסיכוי גבוה נראה מחירי נפט  גבוהים יותר כבר במחצית 2015 והרבה יותר גבוהים בסוף 2015 - הכל תלוי בקצב הצמיחה של הכלכלות מחד והירידה בהפקת הנפט מאידך.


השיפור בצריכה וריווחיות החברות יובילו לעליה בצמיחה  וקיטון באבטלה ומשם הדרך קצרה לניצני לחצים אינפלציוניים ועליית ריבית לטווח ארוך . לאחרונה ראיתי טענות כי הירידה בנפט תביא לדחייה בהעלאת הריבית בארה"ב - אני בדעה שזה בדיוק הפוך - אפשר להעלות הריבית ללא קושי אל מול ירידה של 50 דולר במחיר הנפט - וכפי שלא היתה שום השפעה להפסקת ה QE על השוק , הצמיחה או אפילו שערי הריבית לטווח ארוך , כך להעלאת ריבית הקצרה ברבעון  השני של 2015  לא תהיה השפעה. כך או כך, כאשר את 2015 מתחילה עם ריבית ארוכה של 2%, תחזית כי שנת 2016 תתחיל עם ריבית ארוכה יותר גבוהה נראית לי תחזית עם סיכון נמוך לאי מימוש.

מכיוון שמרבית התל"ג של ארה"ב מופנה לצריכה פנימית, לשיעור התעסוקה במשק חשיבות קריטית לצמיחה מחד וללחצים האינפלציוניים מאידך. גם בנושא זה המשקיעים מסתכלים רק על המספרים האחרונים ולא על התמונה הגדולה שהיא לא פחות ממדהימה - משיא של 10% אבטלה באוקטובר 2009 ארה"ב ניצבת עם 5.6%  - מדובר על קצב ירידה של יותר מ-1% לשנה ובהנחה שקצב זה ימשך , שיעור אבטלה של 4.7% שהיה אחוז האבטלה הממוצע ב 2006-2007 הוא מעבר לפינה ומי שחושב שלא תהיה לכך השפעה על השכר יש לי חדשות בשבילו - שיעור עליית השכר ברבעון השלישי (האחרון במגזר הפרטי בארה"ב היה הגבוה מאז 2008 ואני מניח שהרבעון הרביעי יראה עליה גבוהה עוד יותר - וכשהשכר עולה, הצריכה עולה ומתחילה להראות אינפלציה - לא ב 2015 אך השוק מסתכל קדימה.

לאור האמור לעיל , השקעה בסקטור הנפט ושורט ריבית טווח ארוך נראית כאסטרטגיה טובה ל 2015... . אני חייב להודות שגם בראשית 2014 חשבתי באופן דומה אך האירועים התנהלו אחרת לגמרי. 

אני חייב לציין כי לדעתי ההזדמנויות בסקטור הנפט מזכירות את ההזדמנויות של משבר 2008 - פחות בחוב, יותר במניות, אך ביחס לריביות על אג"חים בשוק לחברות היותר מסוכנות בסקטור הנפט (לתקופה ממושכת של מחיר נפט נמוך) תשואות יפות.

מעבר לכך, מגמות 2014 ימשיכו - התחזקות סקטורי ההובלה והתיירות, המשך התחזקות הנדל"ן והפיננסים - הסקטורים שנחבטו ב 2008 ימשיכו להנות מפירות הצמיחה.

באירופה - השקעה באירלנד, פורטוגל ,יוון ואפילו ברוסיה ברגע שמחירי הנפט יתחילו לעלות או שהמשבר האוקראיני יסתיים.

הודו - היתה ונשארה השקעה לטווח ארוך.

ענפי הכריה לסוגיהם השונים (ברזל,נחושת, דשנים, פחם וכו') הם ענפים מחזוריים הסובלים כבר שנים מעודף ייצור ומחירים נמוכים. המחירים הנמוכים מונעים השקעות אך מכיוון שהצמיחה קיימת, הביקושים עולים ובסופו של דבר מחירי הסחורות יעלו. במקרה כזה הנוף הריווחיות של החברות כתוצאה מעליית מחירי הסחורות הוא גבוה מאוד.  כניסה לסקטורים הללו בתום תקופה ממושכת של מחירים נמוכים עשויה ליצור תשואות גבוהות מאוד במעבר לעליית מחירים אך נדרשת סבלנות - כמעט בלתי אפשרי לדעת מתי המחירים יתחילו לעלות.

הסיכון של 2015 - כמו ב 2014 - יפן. חוב ענקי, אוכלוסיה מזדקנת , ללא צמיחה - כולי תיקווה שזה לא יתפוצץ. הסיבה שיפן לא במשבר חוב היא שהחוב של יפן הוא בעיקר פנימי והיפנים חסכניים- אך זה משתנה - אוכלוסיה המבוגרים בפנסיה מפסיקה לחסוך ומתחילה להוציא.

בהיבט הגאופוליטי, פלישת רוסיה לחצי האי קרים הוכיחה כי תמיד יש איזו הפתעה וכאשר ארוע  מתרחש - ההשפעות על הכלכלה הם ניכרות (די לראות מה קרה בבורסות באירופה מיוני 2014 ועד סוף השנה) , אך הפלישה מראה גם כמה קשה למדינה מודרנית לנהל מערכה צבאית - זה מאוד יקר כלכלית והמחירים עולים אם הקהילה הבינלאומית מעורבת בעניין. כך 2015 תהי ההמשך ישיר של המגמה הרב שנתית - פחות עימותים, פחות הרוגים ופחות סיכון לכלכלה.

מבחינת משק האנרגיה - שנת 2015 תהיה שנת האנרגיה הסולארית. המערכות הגיעו לשוויון עם מחירי הרשת באזורים עתירי שמש  וב- 2014 וב 2015 המחירים כבר יהיו נמוכים ממחירי הרשת  - הביקושים גדלים ופיתוח מערכות אחסון חשמל זולות רק יגדילו את הביקושים. יחד עם זאת  השקעה בסקטור תמיד בעייתית - בחירת חברה ספציפית זה למעשה הימור על הטכנולוגיה שלה וצמיחת טכנולוגיה חדשה היא עניין וודאי.

כמו תמיד , להיות שורט שונות זו אסטרטגיה מעולה -  למכור UVXY או TVIX ופשוט להמתין 12 חודשים או לאיתות יציאה כלשהו.



יום שלישי, 6 בינואר 2015

ה VIX היום - 6/1/2015


שנת 2015 נפתחה בסערה של ירידות שערים וחששות שונים ומשונים על בעיות בגוש היורו , ירידת מחירי הנפט ומי יודע מה עוד.

שהשוק קובע שיאים , לא צריך הרבה על מנת ליצור ירידות שמזינות את עצמן ובעקבותיהם ה VIX מזנק.

אני כותב את הפוסט תוך כדי יום המסחר, כאשר השוק יורד בכ- 1% וה VIX מזנק ב 12% ל 22.5 - זה ערך שנמצא בטווח הגבוה של הנורמה.

המעניין הוא מבנה עקום החוזים המוצג מעלה  - עקום שטוח שנע בין 19.9-20.58 - אינני זוכר שאי פעם ראיתי דבר כזה.

כמו בזינוקים הקודמים של ה VIX , גם זינוק זה יסתיים ויפתח שוב הזדמנות לשורט.

הקפיצה הזו ב VIX מאפשרת לראות שוב את השחיקה האדירה של תעודת הסל הכפולה - UVXY / TVIX  ואת רווח הקונטנגו של XIV - בטווח של 6 חודשים בלבד, ה VIX עלה ב 75% אך UVXY עלה רק ב 11% ו XIV ירד ב 36%


יום שני, 5 בינואר 2015

דיור ציבורי - כמה עולה מיטה?

 הממשלה האחרונה בזבזה המון אנרגיה על שלל "פתרונות לשוק הדיור" מהם לא יצא דבר, למעט אולי מכרזים במחיר מטרה שהם למעשה מתן מתנה לכמות מאוד קטנה של רוכשים על חשבון כלל האוכלוסייה וזאת כאשר ההשפעה על כלל שוק הדיור תהיה בדיוק אפס מכיוון  אינה פותרת את בעיית השורש - מחסור בדירות באזורי הביקוש.

המחסור נובע לא רק מהעובדה שבונים לא מספיק בכוונת מכוון. המחסור נובע מכך שגוש דן הוא המקום המועדף למגורים ע"י הישראלים וכפי שניתן לראות מהטבלה מעלה מספר האנשים שעוברים להתגורר בגוש דן (למעט ת"א)  ממקומות אחרים בארץ (כולל יציאה מת"א) עולה בכ 140 אלף איש על התנועה בכיוון האחר. רק יהודה ושומרון נהנים אף הם מזרימת אוכלוסיה חיובית - אך שם אין בעיה של קרקעות...

במקביל, ללא הרבה כותרות , יש בניה של דיור ציבורי בישראל , לא תמיד באופן מאורגן ע"י הממשלה,  אך זה מתרחש.

היכן זה מתרחש? באוניברסיטאות, באמצעות בניית מעונות סטודנטים:

אין ספק שמעונות סטודנטים הם דוגמא לדיור ציבורי במיטבו -

  • הבניה היא על קרקעות שלא מיועדות לבניה רגילה למגורים
  •  הבניה היא בסטנדרטים הגיוניים של גימור בחשיבה על תחזוקה לטווח ארוך
  • מיועדת לציבור נצרך - ללא יכולת כלכלית ויש "וועדת קבלה" שבוחנת את המקשים להתגורר עפ"י פרמטרים כלכליים.
  • בעלת תחלופה מהירה - רק סטודנטים זכאים
  • שכ"ד נועד להחזיק את המבנים, לא ליצור רווח יזמי ולכן המוך ממחירי השוק 
  • דירות קטנות , חניה מצומצמת, צפיפות גבוהה מאוד - אך עם שטחים ציבוריים נדיבים.
  • המגורים צמודים ל "מוקד תעסוקה" - כלומר מי שגר במעונות אינו זקוק לרכב ואינו מעמיס את התחבורה הציבורית

עלויות ההקמה של מעונות הסטודנטים  הם מאוד נמוכים - בטכניון יבנו 488 מיטות בעלות כוללת של 90 מליון ש"ח - זה 185 אלף ש"ח למיטה בלבד

בכפר סבא מתוכנן פרויקט ל 1000 סטודנטים במחיר של 180 מליון ש"ח - 180 אלף ש"ח למיטה

באופן מפתיע, הטבת המע"מ בתוכנית מע"מ 0 עומדת על כ 200 אש"ח לדירה בממוצע.

בישראל יש 300,000 סטודנטים.

הקמת מעונות ל 10,000 סטודנטים תעלה 1.8 מליארד ש"ח. כלומר רק בעלות של מע"מ אפס ניתן לבנות כ 15,000 מעונות כל שנה . אם תוך 3 שנים יצאו ממעגל השכירות 45 אלף סטודנטים - האם משהו חושב שלא תהיה לזה השפעה משמעותית על שוק הדיור?

אך יש אוכלוסיה נוספת שניתן וצריך לבנות עבורה מעונות - הזכאים להשתתפות בשכ"ד ע"י המדינה. לא מדובר בסכומים קטנים אלא על 1.4 מליארד ש"ח בשנה  שמעבירה הממשלה לצורך השתתפות בתשלום שכ"ד בשוק החופשי לאוכלוסיה זכאית - החלכאים הנדכאים והמסכנים של החברה הישראלית.

בהחלטה פשוטה , בעלות של 180 אלף ש"ח למיטה, מעבירים את הזכאים לסיוע בשכ"ד לסביבה מוגנת, הוגנת ותומכת ומוציאים אותם משכירות בשוק חופשי ו- 1.4 מליארד ש"ח של סיוע לביקושים של דירות בשכירות יצאו מהשוק החופשי.

תנועת מספרים כזו - בניית מעונות לסטודנטים מצד אחד ובניית מעונות לזכאים לסיוע בשכר דירה / דיור ציבורי תקטין את הביקושים באופן מהותי על שוק הדיור בשכירות ובשרשור לשוק הדיור כולו כאשר "ההטבה" הכספית מגיעה רק למי שזקוק לה באמת - סטודנטים שעוברים מיון ליכולת כלכלית וזכאים של משרד השיכון.

מה שלי לא ברור - מדוע הממשלה לא דוחפת כיוון זה בכל הכוח?