יום שישי, 3 במאי 2019

שורט טסלה III- עדכון 12 - סגירת שורט


טסלה מגייסת הון במניות וחוב בהיקף של כ- 2.5 מיליארד דולר על סמך חלום חדש של "מוניות רובוטיות" שיהפכו כל מחזיק רכב של טסלה לבעליה של מונית המניבה תזרים במקום להמתין בחניה.
הפנטסיה היא כי שווי תזרים המזומנים מרכב שעולה 50K דולר יהיה 250K דולר וכמובן טסלה הולכת למכור מיליוני מכוניות שכבר מצוידות בחומרה המתאימה לכך. זה מחזור של סיפורים קודמים כאשר טסלה התקינה הרכבים החדשים את המחשב הקיים עם הבטחה דומה.

אין ספק כי כמו כל פנטזיה החלום הוא גדול ורחוק וגיוס הכסף יעזור לטסלה לעבור את הרבעונים הבאים ללא פשיטת רגל.

לאור זאת סגרתי השורט על המניה בשער 242.8 קצת לפני תחילת המסחר.

כך מגיע לסיומו סיבוב שורט (שלישי במספר) מורכב וארוך שהחל במרץ 2017 ומי שמעוניין לקרוא את כל ההיסטוריה מוזמן להתחיל מכאן , כאשר ניתן לראות כי כבר באמצע 2017, לפני שנתיים,  היו שהצדיקו המחיר הבועתי של טסלה כאופציה  על שוק "המוביליות" השווה טרליונים של דולרים......

מי שקנה אז את הרעיון ושילם מחיר מופקע, עדיין מופסד על השקעתו כאשר השוק עלה באופן ניכר בשנתיים האחרונות כך שהשקעה חכמה לא הייתה פה.

אני בטוח למדי כי פראיירים לא מתים אלא רק מתחלפים וכך תהיה עוד הזדמנות לבצע שורט.


עדכון 12/4/2019 - התייחסתי בפוסט מטה למודל 3 במחיר 35,000 דולר כרכב שעומדים אכן לייצרו בתקופה הקרובה מאחר וטסלה קיבלה הזמנות לרכב זה כבר לפני למעלה משנתיים ובסוף הרבעון הראשון של 2019 ניתן היה להזמינו עם זמן אספקה של 6-8 שבועות.
בינתיים בטסלה החליטו כי כנראה לא כדאי לייצר רכב במחיר זה ומודל 3 הזול ביותר שיימכר יהיה במחיר בסיס של 39,500 דולר + 1,500"דמי משלוח" 
כאשר מחיר הרכב הזול ביותר עומד על יותר מ- 40 אלף דולר לא נותרו לטסלה ביקושים כבושים בארה"ב וקנדה ובכך מסתיימת תקופת הצמיחה בהיקפי הייצור עד לתחילת ייצור דגם חדש.

פוסט מיום  5/4/2019 - התחרות החלה, הריווחיות נגוזה

אני עוקב, כותב ומוכר בשורט כסוחר כבר תקופה ארוכה בטסלה ותחילת 2019 מאפשרת לחזור ליסודות תזת השורט כפי שפורטה באופן טלגרפי  בפוסט הראשון בשרשור זה ב- 3/2017  - התחרות תוריד את שוויה של טסלה.

בדיעבד הקדמתי עם השורט כי המניה הגיע לשיא של 387 דולר אך ככל שהזמן עבר כך התבררו עובדות נוספות שחיזקו השורט כגון ההבנה כי "הנהיגה האוטונומית" בטסלה שנתפסה כיתרון תחרותי משמעותי היא למעשה "בלוף טכנולוגי" כי בחיים האמתיים טסלה ממוקמת נמוך מאוד בין החברות העוסקות בפיתוח מכונית אוטונומית וכך החלומות על טסלה כ "ספק מוביליות" התפוגגו.

בהמשך התברר כי טסלה פשוט אינה מסוגלת לייצר מכוניות באופן ריווחי תפעולי כאשר הרווח ברבעון השלישי והרביעי של 2018 נשען על מכירת קרדיטים רגלוטריים  , אספקת הדגמים היקרים ביותר של מודל 3 והקדמת ביקושים מ- 2019 כתוצאה מצמצום של 50% בזיכוי המס הפדרלי הניתן לרוכשים רכבי טסלה בארה"ב.

הרבעון הראשון של 2019 פותח תקופה חדשה בחייה של טסלה:

1. הביקושים הכבושים ("הזמנות מראש") של דגמי מודל 3  היקרים בארה"ב נענו במלואם ובכ- 50% באירופה וטסלה תאלץ למכור תמהיל "רגיל" של מודל 3 שרובו יהיה המודל הזול ("35,000" ) כאשר יכנס לייצור כנראה עוד ברבעון השני של 2019 . גם לדגם זה  קיים ביקוש כבוש משמעותי שאין ספק שיחזיק את מפעלה של טסלה פועל במלוא הקיבולת אך הרווחיות בגינו נמוכה.

2. זיכוי  המס לרוכש רכב טסלה שעמד על 7,500 דולר עד תחילת 2019 ירד מ- 3,750 דולר היום ל- 1,875 ביולי 2019 ול- 0 בתחילת 2020 ולמעשה גורם להתייקרות אפקטיבית של הרכב שתשפיע על הביקוש תוך יצירת הקדמת ביקושים מרבעון 3 לרבעון 2 מאלו שיבקשו "לתפוס" את ההטבה לפני שתקטן.

3. תחרות - עד 2019 התחרות הייתה  שמועה בלבד. טסלה שיחקה על המגרש לבדה. ב- 2019 לראשונה החלו להימכר דגמים יוקרתיים ונחשקים ע"י חברות הרכב המוכרות. יגואר ואאודי כבר מספקות מכוניות לשוק האירופאי ואילו פורשה ומרצדס לוקחות הזמנות לרכב שיסופק לארה"ב ב- 2020. אלו מתחרות ישירות במודל S ו- X הריווחים של טסלה ונתוני הרבעון הראשון של 2019 מראים פגיעה קשה, ירידה של 44%, במכירות דגמים אלו שלחלקה, אין ספק, אחראית התחרות. ב- 2020 גם מודל 3 יעמוד בפני שוק תחרותי מלא אף הוא למרות שכבר כעת , לפחות באירופה, כבר קיימת תחרות מסוימת. 

4. קיטון בקרדיטים רגולטוריים - טסלה נהנת משני סוגי קרדיטים - ZEV - הניתן ליצרנים המוכרים רכבים ללא פליטה ו- GHG הניתנות לרכבים המצמצמים פליטת זיהומים. יצרני רכב  נדרשים לעמוד בתנאי סף  של היקפי יצור המזכים בקרדיט ויצרן שאינו עומד בסף יכול לרכוש קרדטים עודפים מיצרנים אחרים. כך יוצא שטסלה, כחלוצה הרכב חשמלי, הייתה יכולה למכור קרדיטים ליצרני רכב אחרים ובכך לשפר הרווחיות. המעבר של חברות הרכב לייצור היקפים גדולים של רכבים חשמליים הקטין את הביקוש לקרדיטים ואת שווים כך שההכנסה מקרדיטים פר רכב של טסלה הולכת ויורדת וכך השפעתם על הרווחיות קטנה.  

5. חלומות על רווחיות גבוהה מעסקי סוללות לאגירת אנרגיה  / מערכות סולאריות התפוגגו לחלוטין. החברה צמצמה למינימום את העסקים הסולאריים ועסקי אגירת האנרגיה הם בשוק תחרותי מאוד בו לא רק שאין חשיבות למותג "טסלה" אלא כלל לא בטוח כי טכנולוגיית הסוללות של טסלה יכולה להתחרות בשוק אגירת האנרגיה הרחב ההופך לגנרי או רק בנישות מסוימות שלו. כך או כך לפעילויות אלו השפעה זניחה על תוצאות החברה.

משמעות שילוב 5 הגורמים היא כי טסלה היא חברת רכב המאבדת את יתרונות הראשוניות שלה ועליה להתמודד, כמו כל חברת רכב בעולם, בשוק תחרותי כאשר גם אם היה או אולי עדיין יש לטסלה  יתרון טכנולוגי מסוים בסוללות ומחשוב הרכב יתרון זה הולך ונסגר בעקבות השקעות הענק של תעשיית הרכב שהפנימה  המעבר לרכב חשמלי.

ההתמודדות של טסלה מנוהלת בשתי חזיתות - 

חזית המחיר - טסלה מורידה מחירים על מנת לשמור על הביקושים , אך הורדת מחיר פוגעת ברווחיות הגולמית וטסלה , כחברה מאוד לא יעילה לייצור כלי רכב שגם כך מתקשה להרוויח  לא יכולה להתחרות במחיר בעוד שלמתחרותיה הנשענות על רווחיות עסקיהם המסורתיים  והיעילים יותר בייצור גמישות  למצב עצמם במחיר באופן שיהלום את צרכיהם הפיננסיים תפעולים טוב יותר.

דגמים חדשים - אם הכמות שניתן למכור מדגם מסויים האופן ריווחי מוגבלת בכמות, הדרך לצמוח היא באמצעות דגמים חדשים. הבעיה היא כי פיתוח דגם חדש לוקח זמן, משאבים כספיים לתכנון, הקמת מערך  ייצור ותחזוקה ולטסלה אין תזרים מזומנים היכול לתמוך בכך כך שנדרש גיוס הון שבמקרה של טסלה ויחסיה עם ה- SEC יתכן ואינה אפשרית אך בכל מקרה תהיה מדללת.


וכך אנו מגיעים להיום, כאשר מפורסמים נתוני המסירות של טסלה ברבעון הראשון של 2019 והתמונה קטסטרופלית:

בשני הרבעונים האחרונים, הודות לביקושם הכבושים והקדמת הרכישות בשל הקטנת הטבת המס טסלה מסרה מעל 80 אלף מכוניות ברבעון בעוד שברבעון הראשון של 2019 מסרה קצת יותר מ- 60 בלבד - מדובר בירידה של 25%  במוצע הרבעונים  במסירות לחברה שאמורה להיות בצמיחה. 
אין ספק כי תחילת המכירות באירופה וסין דורשים הגדלה של כמות הרכבים במעבר מארה"ב ליעד ומספר זה מוערך בכ- 10,000 אך מנגד באירופה  סופקו רכבי מודל 3 לביקוש כבוש כך שמכירות באירופה של מודל 3  לא צפויות להשתנות דרמטית ברבעונים הבאים.
הנתון המדאיג באמת את טסלה היא הירידה החדה במסירות רכבי X/S שנראית פרמננטית לאור הקטנת היקף יצורם, עובדה שתפגע קשות ברווחיות ותזרים.
לירידה במכירות S/X הסברים רבים - תחרות בשוק, קניבליזציה מדגמי הפרמיום של טסלה 3 והעובדה כי מודל S התיישן וזקוק לריענון.

כפועל יוצא של הירידה במסירות טסלה תעבור להפסד של מאות מיליוני דולרים ברבעון הראשון של 2019 ולדעתי תמחק את כל הרווחיות התפעולית (ללא קרדטים) שהשיגה בשני הרבעונים האחרונים עובדה שתראה כי טסלה תתקשה מאוד להראות רווחיות מתמשכת ומשמעותית שתתקרב להצדיק את שווי השוק שלה. 

מי שעקב אחר הפוסטים שחי בנושא  יכול היה לראות כיצד פוזיציית השורט גדלה כשמחיר המניה עולה ומצומצמת כאשר המחיר יורד והתנודתיות הייתה לא מעטה אך בתוך טווח של 340-260 עם סטיות לכאן או לשם כך שמצאתי עצמי סוחר בשורט, שלא כמנהגי ,  שוב ושוב.

טסלה עדיין יקרה מאוד ביחס לשוויה הריאלי . ההיסטוריה מלמדת שכאשר השוק יעבור תיקון, וזה יקרה , טסלה תתרסק . טסלה גם עשויה להגיע למצוקת מזומנים כה חמורה שתאלץ למכור עצמה או להיכנס לארגון מחדש כפי שכמעט ארע , עפ"י הודאת מסק, לפני כ- 9 חודשים בהם טסלה הייתה במרחק  שבועות מגמר המזומנים. התסריט הכי סביר הוא שהתנודתיות במחיר תימשך אך סביב רמת מחירים נמוכה מבעבר.


פוסט מיום 11/12/2018


עדכון מיום 25/12/2018 - טסלה צנחה ביותר מ- 20% במהלך השבועיים מפרסום הפוסט האחרון חזרה אל מתחת ל - 300 ואפשרה להשלים עוד סיבוב ריווחי בשורט טסלה.

פוסט מ 11/12/2018
תמונה אחת שווה אלף מילים כאשר יש צורך להדגים את שוויה המופרז של ההחברה.

בשער 360 חזרתי לפוזיציית שורט מלאה, כנראה לעוד סיבוב.

מבחינת ביקושים, החברה מיצתה לחלוטין את הביקוש הכבוש לרכבי מודל 3 ברמת המחיר שהוצעה ברבעון השלישי והחלה להציע דגם ביניים שלא תוכנן מראש וגם זאת לא משפר הביקושים למרות ביטול 50% מזיכוי המס בתום 2018, כך שהייצור פועל לו בנחת בקצב הנמוך מ- 5000 רכבים בשבוע .

בפוסט קודם הערכתי כי טסלה תוכל לתפוס עד 35% מנתח שוק מכוניות היוקרה הקטנות / בינוניות בדומה לחלקה בשוק היוקרתיות הגדולות אך בפועל, עם הטבות המס וללא תחרות של רכב חשמלי בסגמנט  מדובר בפחות  מ- 30%:



מכיוון שהקבוצה גדלה, טסלה מוכרת את מודל 3 בארה"ב בקצב של כ- 70-75 אלף רכבים בשנה , כפי שהערכתי וככל שמחיר הרכב ירד, הכמויות תגדלנה.

למעשה, חודש ספטמבר בו עשתה החברה מאמץ עילאי להראות רווחיות רבעוני סימן את נקודת השיא של מפגש ההיצע והביקוש ברמה של 24,000 מודל 3 שנמכרו. באוקטובר הכמות ירדה ל- 17,000 ובנובמבר המספר יהיה דומה. 

מבחינת רווחיות, הרבעון הקודם, הרווחי,  היה  חריג ביותר בהיבט תמהיל המכירות שנטה באופן מובהק לגרסאות היקרות ביותר של מודל 3. כעת , כשהביקוש הכבוש הסתיים, הביקוש לדגמים היקרים ביותר הוא מועט והרווח הגולמי יקטן בשיעור של 5%-8% .

מבחנה הבא של טסלה הוא בשיווק מודל 3 באירופה שבה כבר יסתיימו רוב ההטבות לרכישת רכבים חשמליים וכמובן הלקוחות עם זיקה לתוצרת אירופאית שכעת מתחילה להיות יותר זמינה בשווקים - יגואר I-PACE הזוכה לשבחים היא ברמת המחיר של מודל 3 יקר וניסן ויונדאי עם דגמים המתחרים בחלק התחתון של מחירי מודל 3. 


התחרות גם מתקרבת לדגמים היקרים של טסלה, מודל X ו- S  - החל מהיגואר הזולה מהם אך עם מפרט יוקרתי , פורשה שכבר הודיעה כי לאור ההזמנות המוקדמות תגדיל את היקף הייצור מ- 20 אלף יחידות בשנה ל- 30 אלף ודגם של אאודי.

התחרות תגדיל את נפח השוק , כנראה תפגע במכירות S / X אך הנקודה העיקרית היא שמשוק ללא תחרות בו טסלה יכולה לקבוע מחירים גבוהים ביחס לביקוש שהיא רואה ללא התחשבות בגורמים נוספים, כעת התחרות תכניס פרמטרים נוספים לתמחור וכפי שמתרחש בכל שוק תחרותי, המחירים יורדים.


וזו התמצית של תזת השורט על טסלה - ללא יתרון תחרותי מובהק, ללא יכולות ייצור יוצאות דופן וללא בסיס הון רחב שווי השוק של טסלה יתאים עצמו למציאות של היקף המכירות / רווחיות של יצרנית רכב בשוק תחרותי.

והשוק סופר תחרותי:
 - בתחום היוקרתי יכנסו פורשה / אאודי / מרצדס / במוו וכו'
 - בתחום הבינוני יכנסו כל יצרני הרכב בעולם
 - ברכבים קטנים לטסלה לא מתוכננת להיות נוכחות

זאת עוד לפני עשרות הסטרטאפים שרוצים להיות "טסלה" שידחפו את החדשנות עד שירכשו חברות הרכב המוכרות.

כל "היתרונות" של טסלה מתאדים :
 - סוללות - המפעל של פאנסוניק המספק סוללות לטסלה מייצר כעת סוללות מדור "קודם" . היצרנים הנכנסים לשוק משתמשים בטכנולוגיה שהתקדמה , מפעלי ענק לסוללות נבנים בכל העולם.
 - רשת טעינת רכבים - רשתות חדשות נבנות בקצב מהיר בתקן השונה מזה של טסלה וזה עוד לפני שחברות הדלק, המחזיקות את תחנות הדלק, החליטו להיכנס לשוק
 - נהיגה אוטונומית - טסלה רחוק מאחור ביחס למובילות בשוק
- מחשוב  רכב (התוכנה שברכב, הכוללת קישוריות המאפשרת עדכונים) - אני חושב שזה היה המרכיב "הגזעי" שדיבר אל קהל ההיטקיסטים של קליפורניה והעולם וחווית הרכב החשמלי עם התוכנה אפשר את פריצתה של טסלה , אך עתה חווית רכב חשמלי ניתנת ע"י כל רכב חשמלי ברמת מחיר מקבילה וחברות הרכב מתחילות לסגור את פער התוכנה- אין בנושא זה ידע ספציפי לטסלה אלא יישום חדשני שקל לחקותו .

יתר פעילות של טסלה כגון גגות סולאריים או סוללות לבית / חברות חשמל הן שוליות לחלוטין בפעילות. טסלה בינתיים היא חברת רכב העוסקת בייצור ושיווק רכבי יוקרה בשוק ללא תחרות.

מ- 2019 התחרות תרים ראש וב- 2020 תגיע במלואה.





פוסט מיום  5/11/2018


מיראז' של רווחיות




מאז העדכון האחרון המניה ביקרה ב- 250 ואפשרה לי לממש ברווח חלק משמעותי מהפוזיציה ואז שבה  טיפסה חזרה עד מעבר ל 342 שאפשרה הגדלת השורט שוב.

הסיבה לעליה החדה במניה טמונה בהפתעה החיובית של הדיווח הכספי לרבעון השלישי של 2018 בו החברה הציגה רווח של כ- 312 מיליון דולר, הרבה מעבר לתחזיות שנעו בין רווחיות סמלית  של 100-200 מיליון דולר להפסד של 200-300 מיליון דולר.

אומנם הרווחיות הפתיעה אך היא לכשלעצמה נשענת על מספר גורמים חד פעמיים:

1. תמהיל מוצרים (הכוונה למודל 3) המוטה מאוד לדגמים הכי יקרים שהחברה תמכור וזאת בסיוע הביקוש הכבוש למוצרים כתוצאה מההמתנה הממושכת למוצר
2. מכירת קרדיטים רגולטוריים בשיעור של כ- 190 מיליון דולר.
3. מכירה של כ- 1100-1500 רכבים בהיקף כספי של מעל 115 מיליון דולר לחברת השכרה בעסקה שפרטיה לא ברורים. 
4. רבעון אחרון בו כל מכוניות שייוצרו ימכרו בארה"ב עם זיכוי מס של 7500 דולר.
5. עדיין לא הורגשה תחרות משמעותית 


מעבר לדוחות , מבחינה תפעולית החברה לא הצליחה לשחזר היקף ייצור ממוצע של 5000  רכבי מודל 3 בשבוע שהושג במאמץ איתנים בשבוע האחרון של הרבעון השני אלא ממוצע הייצור הרבעוני עמד על כ- 4250 רכבים בשבוע כאשר השבועות האחרונים עמדו על 4700 רכבים בשבוע.

מבחינת תחרות בארה"ב היגואר I-PACE רק עתה התחילה להימכר כך שלטסלה עוד אין תחרות אמיתית בארה"ב.  באירופה ה - I-PACE החלה להימכר בנורווגיה והשפעתה על מכירות  טסלה ניכרת והן ירדו בשיעור של כ- 30%.  באירופה כולה ניסן-ליפ, רנו זואי, במוו 3i והגולף החשמלית מובילים את טבלת מכירות הרכבים החשמליים אך הם אינם תחרות למודל S/X  של טסלה הנמצאים מייד אחריהם. בשוק החשוב בעולם מבחינת רכבים חשמליים, סין, טסלה כלל אינה מופיעה ברשימת 20 הרכבים החשמליים הנמכרים.
נכון להיום, כמעט כל יצרן רכב מתכנן להעמיד מספר דגמים חשמליים עד 2020 שכנראה תהיה שנה בה מבחר הרכבים החשמליים הזמינים ללקוחות יגדל באופן דרמטי.


בהיבט "הנהיגה האוטונומית"  טסלה הרימה ידיים ותפסיק למכור את "חבילת החומרה לנהיגה האוטונומית" , לפחות עד אשר תסיים לפתח חומרה חדשה שתאורטית תאפשר, מבחינת כח מחשוב , השגת יכולות נהיגה אוטונומיות שלטענת מוסק תושג ב- 2019. 
צעד זה כמובן רק מדגיש את המחויבות החוץ מאזנית (שאינה מופיעה במאזן) להחלפת החומרה בכל המכוניות שנמכרו בעבר עם החבילה החומרה שכעת מתברר שאינה מתאימה.  מדובר כנראה בעלות של כמה מאות מיליוני דולרים .
מנגד GM גייסה מיליארדים של דולרים משותפות חזקות לחטיבת הנהיגה האוטונומית שלה ששוויה כבר נושק ל- 15 מיליארד דולר ואילו המובילה בתחום, ווימו של גוגל, היא החברה הראשונה שקיבלה אישור לבחון רכב אוטונומי ללא נהג בטיחות בכבישים ציבוריים בקליפורניה   ועומדת להרחיב  עוד בשנה זו את שרות המוניות אוטונומיות בפיניקס אריזונה.

בתחום הביקושים נראה כי טסלה מיצתה את כל הביקוש הכבוש לרכבי הפרמיום של מודל 3 בארה"ב וקנדה וכבר מציעה למכירה דגמים זולים יותר.
מועד תחילת המכירות באירופה עדיין לא ברור וכנראה שיש בעיות בהתאמת התצוגה הרדיקלית והמינימליסטית של מודל 3 לתקנים אירופיים. מכירות בסין צפויות להתחיל  כנראה במרץ 2019.

תכניות לעתיד - אחד המנופים שטסלה הפעילה לשיפור תזרים המזומנים העומד בפני לחץ של החזר חובות הוא הקטנת ההשקעה במו"פ כך שלוחות זמנים לפיתוח המוצרים החדשים - משאית, טנדר, מודל Y לא ברורים וגם המפעל המתוכנן בסין שיחל בייצור עוד 2-3 שנים לא ברור כיצד ימומן.

מתוך כל אלו עולות שתי נקודות עיקריות - 

במצב אופטימלי של תמהיל מכירות יקר, ניצול גבוה של קיבולת הייצור, מכירת מלאים , ניצול קרדטים  וזיכוי מס בשיעור מלא ללקוחות החברה  הגיע לרווחיות של 300 מיליון דולר בשנה שגם אם נניח שתמשיך לרווחיות שנתית של 1.2 מיליארד דולר, מדובר במכפיל של 45 במחיר המניה הנוכחי. גם אם הרווחיות תוכפל מדובר על מכפיל 23 לייצרן רכב בתעשייה עם  מכפיל רווח של 7-8.


"עודף השווי" שחברה מציגה נסמך ברובו על השווי הפוטנציאלי הטמון בפיצוח הנהיגה האוטונומית והפיכתה לעסק בפני עצמו באמצעות רישיונות לתוכנה/ חומרה  והפעלת צי מוניות אוטונומיות וככל שהזמן חולף נעשה ברור יותר ויותר כי טסלה לא תצליח להתמודד בכיסים העמוקים של קבוצות הטכנולוגיה והרכב ששילבו כוחות לפיתוח התחום - אינטל (מובילאיי) +קבוצת פולקסוואגן  , GM ושותפותיה  ו - WAYMO של גוגל.

לאור כל זאת, בשווי שוק של 55 מיליארד דולר טסלה היא שורט 









פוסט מיום 20/8/2018






פוסט מיום 20/8/2018

לעדכונים הקודמים

חלפו קצת יותר משבועיים מהעדכון האחרון אך היו אלו שבועיים עמוסים במאורעות רבים שכל אחד מהם לכשלעצמו היה אירוע משמעותי - החל מרכישה בשוק של  אחוזים בודדים מהחברה ע"י קרן העושר הסעודית, הצהרה של מוסק כי החברה תהפוך פרטית בשער 420  כאשר קיים המימון מובטח, ההבנה כי אין מאחורי ההצהרה דבר, פתיחת חקירת רשות ניירות הערך בעניין , פרסום על צמצום של כ- 20% באחזקות מוסדיים במניה ב - Q2 , ראיון גלוי לב של מוסק על קשיים אישיים  וחוסר כרוני בשינה ולסיום נתונים המעידים כי היקף הזמנות למודל 3 עומד על  כ- 2000 בשבוע בלבד לאחר סיום גל ההזמנות כאשר מערכת ההזמנות נפתחה לכולם.

החדשות הביאו לתנודתיות גדולה במניה שהגיע לשיא של 388 וירדה עד לשער 290 בפתיחת יום המסחר הנוכחי.

בעדכון הקודם ב- 3 לאוגוסט כתבתי על סגירת (רכישת) אופציות הפוט בשער 5 לאחר שנמכרו בשער 30 במרץ 2018 וזאת כאשר שער המניה הגיע לרמה של כ- 350.

הפוזיציה הנוכחית מורכבת מ- 40% שורט במניה ו- 60% שורט CALL 260

כעת כשהמניה נסחרת סביב 295 והתנודתיות הרבה הגדילה את הפרמיות באופציות זו הזדמנות לגלגל את הפוזיציה ב- CALL ולמכור שוב אופציות PUT:

- אופציות CALL 260 לספטמבר נסגרו בשער  47.3 
- אופציות CALL 260 למרץ 2019  נמכרו  בשער 70
- אופציות PUT 260 למרץ 2019 נמכרו בשער 37.7

נקודת האיזון של הפוזיציה לפני השינוי עמדה על 306 כעת עומדת על  330 והגבלת הרווח בשורט מניה עומד על שער 222.


עדכון 5/9/2018 : נסגרה  1/6 מפוזיציית אופציות CALL 260 למרץ 2019 בשער 55 (רווח 21%)
עדכון   7/9/2018:  נסגרה 1/6 מפוזיציית אופציות CALL 260 למרץ 2019 בשער 47.15  (שער מניה 264) (רווח 33%)


עדכון 2/10/2018: סגירת שורט מניה  304.5 (40% מהיקף הפוזיציה)

סגירת שורט PUT  בשער  30.4 (רווח 20%)

 מכירת שורט CALL 300 למרץ 2019 50.75 (בהיקף 30% מהיקף הפוזיציה)

עדכון 9/10/2018: מכירת שורט PUT 260 מרץ 2019 במחיר 47.55
סגירת שורט CALL 300 למרץ 2019 בשער  28 (רווח 45%)
שורט  מניה 257.5

יום שלישי, 30 באפריל 2019

שיא האופטימיות הכלכלית- הזמן הלא נכון להשקעה חדשה בשוק


בהשקעות אנו משקיעים את רוב הזמן במיקרו - בניתוח החברה הבודדת אם זה לשקעה בהון או בחוב , בלבהות בשוק המבצע את המהלך הרנדומלי היומי או השבועי ולנסות לתת בזה סימנים . לעיתים  המחשבה נודדת לנושאים ענפיים או מגמות שוק כהזדמנויות השקעה רוחביות בנקודת הזמן הנוכחית וכך הלאה.

כמשקיעים אנו משקיעים אחוז מזערי מהזמן בלהסתכל באופן אפקטיבי על התמונה  הרחבה ולטווח ארוך. כאשר אני מתייחס לזמן מזערי הכוונה באמת ליחס של 1:1000 ואף יותר, פשוט כי היומיום הרבה יותר דינמי , התוצאות הן כאן ועכשיו ויכולת לסחור באופן מידי פשוט מסיטה את תשומת הלב ל"מסיבת החוף" עתירת הפידבקים של חדשות, ניתוחים, מאמרים , תנודתיות שוק היומיומית       מ- "השקט של הספרייה" של ניתוח מאקרו לטווח ארוך של שנים קדימה שגם אם צדקת ב- 100% , הפידבק יגיע עוד 12-36 חודשים.

רבים יאמרו "מה מעניין אותי מה יקרה עוד שנה או שלוש שנים?"  וזה בסדר. זו שאלה שמאפיינת סוחרים במניות , כאלו שרצים אחרי המומנטום , אחרי החדשות וההיפ,  שלא באמת איכפת להם "השווי" של המניה אלא יותר הסיכוי שבעוד שבוע / חודש יהיה אפשר למכור אותה ביותר ובטוחים שכאשר יגיעו הירידות הם יצאו בזמן. 

ככל שהשוק עולה יותר ויותר זמן, "סוחרי המניות" מקבלים בטחון, ובייחוד הדור החדש שטרם חווה משבר ארוך והפסדים כבדים מאבד  הקשר בין "שווי" וכדאיות השקעה לבין המומנטום  וההיפ והפוטנציאל הן המילים הדומיננטיות המתרגמות להשקעה בסקטורים בעלי שווי מנופח (כריית ביטקויין, טכנולוגיית בלוקצ'אין, קנאביס אם להזכיר את האופנות האחרונות).

 אני פשוט לא משקיע מסוג זה .  אינני  יודע להיכנס "בזמן" למניה ספציפית ובוודאי לא לצאת ממנה בשיא ואם ברמת המניה אינני מסוגל לבצע זאת , אזי אינני מתיימר לתזמן את כל השוק.
מבחינתי המיקוד הוא בטווח הארוך , במעבר בין להיות מושקע באופן אגרסיבי למעבר איטי לפוזיציות מסוכנות פחות ויותר מזומן , מעבר שעשוי לקחת גם שנים. 

לא ניתן להגזים בחשיבות של ניתוח המאקרו שכן השוק הולך לאן שהכלכלה הולכת ולעיתים קרובות השוק מקדים את הכלכלה הריאלית וגם אם רכשת את המניה הכי טובה מאז ומעולם כשהשוק החליט לשנות כיוון לתיקון כנראה ניתן יהיה לרכוש המניה יותר בזול. 

מכיוון שכך ראוי מפעם לפעם להקדיש את הזמן "לתמונה הגדולה" ולעיתים היא מאוד מפתיעה:




למרות שהאופטימיות הכלכלית בשיא , סוגי הנכסים השונים  , לפחות במהלך 2018  חוו ירידות  ביחס של 1:3 בין אלו בעלי התשואה השלילית לחיובית, רמות הדומות למשבר הדוט קום של שנים 2000-2002 (!) ולמעשה ברמה הגבוהה (של אחוז נכסים בעלי תשואה שלילית) מאז משבר החובות האירופאי של 2011.

הסיבה לכך היא ברורה - בסביבת ריבית עולה , נכסים רבים שאינם יוצרים תשואה שוטפת (ריבית או דיבידנדים) כגון סחורות, קרקעות או מטבעות עם ריבית אפסית שהחזקה בהם היא ספקולציה על עליית מחיר עתידית , פשוט הופכים להיות יקרים יותר לאחזקה מול האפשרות לקבל כ- 3% על אג"ח ארה"ב לטווח יחסית קצר. באותה העת , מחיר האג"חים יורדים בהתאמה לעליית הריבית.

במהלך תהליך זה גם חברות "ההיפ" והחלום יעברו התאמה לשיערוכים החדשים  בהתאם לסביבת הריבית החדשה והנסיון מלמד כי התאמת המחיר עשויה להיות חדה.

אין ספק כי הכלכלה העולמית בשיא של שנים כאשר ארה"ב מקדימה את יתר העולם בצמיחה בריאה אך יד ביד עם צמיחה וגאות הולכת עליית הריבית ואין ספק כי אם הכלכלה צומחת היטב, הריבית תעלה.
עליית הריבית תגרום לשינוי שווי המשקל בין הריבית חסרת הסיכון (אג"ח ממשלתי) לתשואה שהמשקיעים ידרשו לקבל תמורת הסיכון אם בדרך של ריבית על ההלוואות ואג"ח קונצרני ודיכוי מכפילי הרווח בשוק המניות ומתן פרמיה נמוכה יותר לצמיחה.

לשוק כזה לא רצוי להכניס כסף חדש , כי תיקון אינו שאלה של "האם" אלא  של "מתי".  






יום חמישי, 11 באפריל 2019

ה - VIX היום -11/4/2019 הקוטנגו מתעצם






זמן רב יחסית לא כתבתי על ה- VIX למרות שהיו מספר מאורעות ראויים לציון אך העדפתי להשקיע הזמן בחברות הנדל"ן מארה"ב שהנפיקו אג"ח בישראל (ה- BVI's).

המהלך 3 החודשים השוק מתנהל במה שאפשר לכנות מאניה - דיפרסיה  עפ"י מחזור החדשות היומי - כן עסקת מיסוי עם הסינים, לא עסקת מיסוי , עקום תשואות מתהפך ומיתון מתקרב, הכלכלה תקינה וצומחת, כן עליית ריבית לא עליית ריבית וכו'.

תופעה זו מאפיינת תקופות של אי-וודאות באשר לתמחור השוק כולו . ה- S&P500 טיפס 15%  מהשפל של 1/12/2018 חזרה לרמות השיא והדבר היחידי המחזיק אותו ברמות אלו היא כלכלה חזקה וריבית נמוכה מצב שהוא בהגדרתו זמני.

מצב כזה של שוק גבוה על קרעי תרנגולת אינו חדש. בסוף אוגוסט 2018 הרמתי דגל אזהרה בפוסט ספציפי  בנסיבות הדומות לאלו של היום כך שהכתוב שם רלבנטי גם להיום , ואפשר להיזכר מה התרחש במהלך דצמבר 2018.

כתבתי באמצע דצמבר 2018 על כך שלהערכתי אנו במשטר תנודתיות חדש אשר ינוע סביב הממוצע הרב שנתי ועתה כאשר ה- VIX ב- 13.3 רמה זו נחשבת כנמוכה מאוד אל מול פוטנציאל הנפיצות בשוק.

עקום התשואות מעיד על הסיכון כאשר פרמיית F1 ו - F2 על הספוט עומדת על 9% ו- 19% בהתאמה וזאת כאשר החוזה הראשון יפקע בעוד 5 ימים בלבד!




כאשר שחקני האופציות והחוזים על ה- VIX ערים לפוטנציאל הסיכון הגלום בשוק ומוכנים לשלם פרמיית גידור  שהולכת וגדלה ביחס לספוט VIX  כך הקוטנגו הולך וגדל ככל שהשוק עולה וחזר לרמתו באוגוסט - ספטמבר 2018 לפני הנפילות בשווקים.

הקוטנגו הנוכחי של 9% בחוזים הקצרים אינו חוזר החוזים הקצרים בהם הקוטנגו הוא 2.6% המעיד כי העקום הבינוני למעשה שטוח סביב ה- 17.

מה כל זה אומר?

ראשית עלי לחזור על העובדה שהוכחה במחקרים אין ספור - לערכים של עקום התשואה , קונטנגו וכו' אין כל יכולות חיזוי אלא הם צילום מצב על "מצב רוח" והערכות השוק לגבי מה עשוי להיות.

לאחר הדברים הנ"ל, אם ההערכה כי ל VIX הסתברות גדולה לקפוץ מהרמות הללו יש להתאים את רמת החשיפה.
כאשר הקונטנגו גבוה, מחיר הגידור באמצעות חוזים או אופציות על VIX גבוה ולכן , במקרים אלו, החלופה הפשוטה ביותר היא להקטין את גודל הפוזיציה לרמה מתאימה בצפייה להגדילה לאחר קפיצת VIX.

מי שמעוניין לבדוק גידור "מתוחכם" יותר, אני משתמש בחודשים האחרונים בשורט ETF שהוא לונג ממונף כפול 3 על מניות טכנולוגיה. הרעיון המסדר מאחורי הגידור הוא שכאשר יש  ירידות חדות בשוק, מכיוון  שלמניות הטכנולוגיה מתאם גדול מ- 1 מה- S&P500 הם ירדו יותר וכאשר הסיכוי לשוק תנודתי עולה כי השוק בשיא, עצם התנודתיות גורמת לירידת מחיר התעודה בגלל תופעת ה-   Volatility  decay :













יום רביעי, 13 במרץ 2019

השקעות בנדל"ן באמצעות קרנות השקעה - פרק 3 - נתוני תשואה בפועל




המידע הוא מהתשקיף האחרון של קרן הגשמה (ההערות מהתשקיף בסוף הפוסט)



בהמשך לפוסטים הקודמים בנושא ההשקעה באמצעות קרנות השקעה:

פרק 1- השקעות באמצעות קרנות השקעה בנדל"ן - רלבנטי למשקיע הקטן?
פרק 2 - השקעות בנדל"ן באמצעות קרנות השקעה  - הגורמים למרחק בין פרסום למציאות

תשקיף "קרן הגשמה" מאפשר לנו הצצה אל התשואות בפועל המקבלים המשקיעים במסגרת "קרן הגשמה", והנתונים לא סימפטיים....

ראשית יש לתת את הדעת להבדל בין נתוני "השקעות שהושלמו" שבאופן טבעי יש בהם פחות פרויקטים בעייתיים שטרם הושלמו , לנתונים המשוערים של כלל ההשקעות הכוללים גם פרויקטים שטרם הסתיימו.

לגבי הפרויקטים שהסתיימו  ניתן לראות כי  התשואה הממוצעת ב- 145 פרויקטים שהסתיימו עומדת על 12.7% אל מול תשואה "צפויה" של כ- 21% כאשר התשואה החציונית עומדת על 10% בלבד.

מדובר בקבלת תשואה בפועל הנמוכה ב- 40% מהתשואה המפורסמת ופחות מ- 50% אם מתייחסים לחציון - ואלו פרויקטים שהסתיימו.




כאשר בוחנים את המרחק בין "התשואה המפורסמת" לתשואה בפועל הנתונים תומכים בטענה של הטעיית משקיעים - 

60% מההשקעות הניבו לפחות  25% פחות תשואה מהמפורסם - למעשה מדובר התשואה ממוצעת של 8.3% אל מול תשואה מפורסמת של 23% - מדובר ב- 64% פחות תשואה !!
38% מההשקעות הניבו תשואה הנמוכה בלפחות מ50% מהמפורסם. תשואה של 5.7% לעומת תשואה צפויה של 23% - 75% פחות תשואה !!

במילים אחרות, בשקעה עם הגשמה , עפ"י הפרויקטים שהסתיימו ב - 60% מהמקרים תקבל בממוצע רק 35% מהתשואה הצפויה וב- 38% מהמקרים תקבל רק 25% מהתשואה הצפויה.

בכל מקרה, התשואה הממוצעת של הקרן, תחת הנחות מסוימות של החזר בפרויקטים שהסתבכו עומדת על 10% בלבד , רחוק מאוד מהתשואה הצפויה המפורסמת ע"י הקרן.

האם ממוצע תשואה של  10% היא תשואה המצדיקה את הסיכון בהשקעה בקרן?

האמת היא שלא שכן ה- 10% אינה התשואה הסופית למשקיע שנדרש לשלם כמובן על הכנת דוחות בחו"ל כך שהתשואה בפועל עוד יותר נמוכה וכמובן שנדרש היקף השקעה רחב (פיזור בין מספר רב של פרויקטים) על מנת להגיע לממוצע וזאת בשל השונות הגדולה מאוד בתשואות הפרויקטים המצביעה על הסיכון הרב הטמון בהשקעה.

אני חייב לציין כי בעיקר בתקופה הנוכחית של עליה בריבית והצפייה להתקררות בשווקים, משקיעי הגשמה חשופים להשקעה יזמית ממונפת מאוד , ללא בטחונות ובהסתברות לא קטנה ימחקו כאשר שוק הנדל"ן בארה"ב יחווה האטה.

בעת הזו , השקעה ב-  BVI האמריקאיות היא השקעה  סולידית בהשוואה להשקעה בפרויקטים של הגשמה.



הערות מהתשקיף:


יום שבת, 2 במרץ 2019

השקעות בנדל"ן באמצעות קרנות השקעה - פרק 2 הגורמים למרחק בין פרסום למציאות



פרק 1- השקעות באמצעות קרנות השקעה בנדל"ן - רלבנטי למשקיע הקטן?

המשקיעים באמצעות קרנות השקעה שוכחים לעיתים כי תפקידה של קרן ההשקעה הינו להשיא רווח לבעליה (בעלי המניות שלה, לא המשקיעים שהיא מגייסת)ובפרויקטים היא משמשת כברוקר לגיוס כסף וגובה עמלות המהוות את הכנסותיה. מטרתה גיוס כמה שיותר משקיעים לכמה שיותר השקעות כמה שיותר מהר.


לפיכך, פרסום ההשקעה  נועד לפתות המשקיע לבצע ההשקעה. זו פרסומת שיווקית.

חלק מהותי הפרסום הינו "התשואה הצפויה מהפרויקט" המבוססת על התוכנית העסקית המוצגת  במסמכי ההשקעה אך  "התשואה הצפויה" המפורסמת  אינה מה שמשקיע סביר יכול לחשוב שמתכוונים אליו. 

מכיוון שלא מדובר בתשקיף הנבדק ע"י גורמים מקצועיים החתומים עליו וצפויים להיתבע אם הפרטים אינם נכונים אלא גוף שכל מטרתו הוא רווח הנוצר מכך שתשקיע דרכו,  גם אם גוף זה ישר כמו סרגל  ואמין ביותר  האינטרס המובנה שלו הוא להציג את המקרה האופטימי ביותר כ"תכנית העסקית" וככזה ההסתברות של התממשות התוכנית במלואה היא נמוכה מאוד.

לא קרן ההשקעות מכינה את התוכנית העסקית אלא היזם שזקוק לגיוס הכסף בעסקה שמבחינתו היא מצוינת - להשקיע הון עצמי אפסי , לגבות דמי ניהול בפרויקט ואם יהיה רווח חלקו של היזם ברווח יהיה גדול בהרבה מהסיכון שלקח באמצעות השקעתו בהון הפרויקט. במילים אחרות - הרבה סיכוי מול מעט סיכון.

תכנית עסקית של יזם כזה אינה שקר גס אלא יותר מתיחה של האמת האפשרית עד הקצה. הפרויקט אכן, תחת תחזית אופטימית למדי של משך בניה, עלויות בניה והכנסות ממכירות , יכול להגיע לתשואה המפורסמת, פשוט ההסתברות שכל הכוכבים יסתדרו והכל יתבצע בדיוק עפ"י התוכנית היא נמוכה.

תפקידה של קרן ההשקעות היא לקבל את התוכנית העסקית מהיזם ולבדוק אותה בבדיקת נאותות ראויה (מה מוגדר כ"בדיקה ראויה" אינו מוגדר) ולהתאימה למציאות תוך קיזוז "פקטור האופטימיות" של היזם.
מכיוון שבטווח הקצר הקרן מתפרנסת משיווק השקעות, אין הלימה בין האינטרס של המשקיעים והקרן . הקרן  אינה יכולה לבחון התוכנית העסקית בעיניים של משקיע חשדן המסכן את כספו אלא עושה זאת כמנהל של "כספם של אחרים" המרוויח ממחזור ההשקעות , כלומר התוכנית העסקית נשארת מאוד אופטימית וככזו "קלה לשיווק".


יש כמובן גם מקרים של הטעיה- היזם יודע משהו המשפיע לרעה על הפרויקט אך  לא מגלה, ומכיוון שבדיקת הנאותות כאמור אינה בעיני "משקיע חשדן"  והעניין מתגלה זמן קצר לאחר תחילת הפרויקט ומועבר למשקיעים "כגזרה משמיים".

גם כאן הבעיה היא שוב חוסר ההלימה בין האינטרסים של הקרן והמשקיעים.  לקרן ההשקעות אין מוטיבציה להתעמת עם היזם מכיוון שהכספים הושקעו, העמלות נגזרו ועדיף לקבל רווח נמוך יותר  מאשר להשקיע כספים של הקרן , שלא יוחזרו מהמשקיעים, בהתמודדות עם היזם.

אם הסיכוי למימוש התוכנית העסקית המוצגת הוא נמוך, אז כאשר משקיע מחליט להיכנס לפרויקט עליו להחליט מה היא "התוכנית העסקית"  שלו בקשר לפרויקט. כלומר האם ה- 25% רווח לשנה (כן, היו רבים כאלו) הוא בקצה ההסתברות בצד החיובי, מה משקיע סביר צריך לצפות שיקרה?

פשוט יש להניח מספר הנחות - 

 - רווחיות נורמלית של פרויקט - 20%
 - שעור מימון חיצוני - 70%
 - רווח יזמי עם המימון   - רווח של 20% על 30% הון שהושקע - 66%
 - עמלת השקעה - 7%
 - רווח יזמי אחרי עמלת השקעה - 59%
 - משך פרויקט - 3 שנים - רווח לשנה (לא ריבית דריבית)  19.6%
 - בגלל הפרמיה שמקבל היזם חלק המשקיע נמוך מהיקף השקעתו  - השפעת הפרמיה - 20% הקטנת הרווח , נותר - 15.68% - זה הרווח הרלבנטי לבדיקה מול הפרסום.
 - השתתפות ברווח של קרן ההשקעות (10%-20%)  - נותר למשקיע    - 12.5% - 14.1%.
כמובן שאין לשכוח עלות הכנת דוחות מס בארה"ב ודיווח על ההכנסה בישראל למי שאינו ממילא מגיש דוחות שנתיים.

המוצג כאן הוא מודל לחישוב תשואה למשקיע לפני מס. מודל  פשוט וברור המורכב מפרמטרים שכל אחד יכול להחליט לעצמו ועפ"י נתוני הפרויקט המוצגים.

כמובן שגם פרויקט יזמי של 20% הוא לא עניין פשוט, אני מתייחס ל- 20% כחסם עליון במודל וכהישג אפשרי לפרויקטים שנבנים בשוק נדל"ן עולה כפי שחיווינו בשנים האחרונות כאשר פרויקטים מ- 2016 ואילך לא אמורים לספק תשואה יזמית כזו ופרויקטים שמתחילים היום , הרווח היזמי יהיה כנראה נמוך עוד יותר .

לאחרונה הוגשה תביעה כנגד הגשמה על הטעיית משקיעים כאשר אין כל ספק  שאני מבין את מניעיה. 
קיים  קושי מהותי בפרסום נתוני פרויקט להם הסתברות נמוכה למימוש. הדבר יוצר פער ציפיות שאינו ניתן לגישור בין הנתון המפורסם כ"טיזר שיווקי" (בשום פנים ואופן לא מדובר בהבטחת התשואה) למציאות הנגלת שנים אח"כ.

המבחן הוא מבחן פשוט. יש לבדוק התשואה  של פרויקטים שהחלו  לאורך תקופה מסוימת , נניח 2013-2015 בשני פרמטרים:
1. בדיקה האם  קיים הבדל ממשי , מובהק סטטיסטית , בין התשואה המפורסמת לתשואה בפועל.
2. לבדוק סטטיסטית מה ההסתברות של פרויקט לעמוד או לעבור את התשואה המפורסמת.

אם קיים הבדל סטטיסטי  מהותי (גדול מ- 25% התשואה המפורסמת) בין התשואה בפועל לתשואה המפורסמת וההסתברות לקבל התשואה המובטחת ויותר  קטן מאוד (20% ומטה) יש רגלים לטענה כי מדובר בהטעיה בהינתן שאין שינוי בתנאי השוק בתקופה, ודווקא בתחום זה  השוק בה לעזרת הגשמה שכן התקופה התאפיינה בעליית מחירי נדל"ן (למעט תת הסקטור - קניונים).

יש נושא אחרון שקשור להתנהגות שלחלוטין לא תקינה מצד קרנות השקעה  שאם הייתי יודע זאת מראש לגבי קרן ספציפית פשוט לא הייתי משקיע דרכה.
לאחרונה פורסם כי במסגרת פרויקטים של קרן הגשמה :

"כך, גם בפרויקט לונדון 9 נקבע במסגרת ההסכמים בין היזם לשותפות כי מיד עם סגירת עסקת הרכישה של המגרש, תהיה חברה זרה בשם MIS Operartions זכאית לעמלה שהוגדרה כ–Project Fee, בגובה 195 אלף ליש"ט בתוספת מע"מ. בדיקה ברשם החברות הבריטי מעלה כי הבעלים של MIS Operations הוא לא אחר מאשר חנן שמש, יו"ר הגשמה. גם כאן טוען משקיע בפרויקט כי לא ידע על העמלה. "


בלי קשר אם היה גילוי נאות ומלא לגבי זהותו של מי באמת נהנה מהעמלה למשקיעים בפרויקט, עצם העובדה שיו"ר קרן הגשמה מקבל עמלה מפרויקט שהקרן מגייסת אליו כסף מהווה "דגל שחור" מעל העסקה.
ניגוד האינטרסים הוא בלתי נסבל. האם קרן הגשמה יכולה לפרסם "תכנית עסקית" פחות ממעולה שתבטיח גיוס אם ידוע שליו"ר יש אינטרס כלכלי, אישי ומשמעותי בהצלחת גיוס המשקיעים?
ואם הפרויקט לא עמד בתוכנית העסקית , כמה מזה נובע מכך שהתוכנית הייתה אופטימית מדי בגלל האינטרס הכלכלי של יו"ר הגשמה?
אם הפרויקט לא עמד בתוכנית העסקית, חובה על אדון חנן שמש להעביר תקבולים שקיבל לידי המשקיעים.










יום ראשון, 17 בפברואר 2019

מה משמעות דרוג חברה מבחינת ההסתברות לכשל בעמידה בחובות?



אנו בפתחה של תקופה בה לחברות רבות מה- BVI שהנפיקו אג"ח בישראל יירד הדרוג. הסיבות לכך הן מאקרו כלכליות - עליית הריבית שתגדיל את שיעורי היוון הנכסים שיגרמו לקיטון בשווי הנכסים, גידול  בעלויות המימון וגורמים ענפיים כגון החולשה בריטייל.

לאור זאת חשוב להבין את משמעות הדרוג בהיבט רמת הסיכון לחדלות פירעון  של המנפיק.

הטבלה מעלה מציגה את ההסתברות  המצטברת לחדלות פרעון עפ"י הדרוג. לדוגמה חברה המדורגת A הסתברות לחדלות פרעון של 0.07% תוך שנה ו- 0.57% תוך 5 שנים.
כפי שניתן לראות, ההסתברויות לחדלות פרעון תוך 5 שנים בחברות בדרוג BBB ומעלה עומד על פחות 2% , נתון נמוך לכל הדעות.




הבעיה היא כי ההסתברות לחדלות פרעון היא הסתברות ממוצעת לאורך תקופה ארוכה, אך לאורך זמן היא משתנה, אפילו באופן די משמעותי, בין תקופות של משבר לתקופות טובות. כפועל יוצא, תקופת מיתון עשויה לגרום לשיעור חדלות הפרעון בפועל לאורך מספר שנים לעלות פי כמה מהממוצע הרב שנתי.

יש לתת את הדעת כי בחברות הדרוג החלו לשנות את המתודולוגית הדרוג של האג"ח כך שתהיה נפרדת מדרוג החברה ותשקף גם את שיעור ההחזר על החוב במידה והחברה תגיע לחדלות פרעון וזאת על מנת לאפשר הבחנה בין אג"חים של אותה חברה עפ"י רמת הביטחונות.

הדוגמה האחרונה היא  סטרווד בה ירד הדרוג ל A- אך דרוג האג"ח ירד עוד יותר ל- BBB+ המשקף את דעת חברת הדרוג שאם יתרחש אירוע כשל  פרעון שיעור ההחזר של האג"ח , עפ"י תרחיש היפותטי ל- 2023  , יעמוד על 10%-30% וזאת מכיוון שהחוב לאג"ח עומד אחרי חובות לבנקים שיפרעו ראשונים מנכסים, שעפ"י התרחיש ההיפותטי יקטן שווים ב- 45% (!).

מה ההסתברות של אירוע כשל פרעון בשנת 2023 בחברה המדוגת בשנת 2019 כ- A-? מכיוון שמדובר ב- 4 שנים, ההסתברות עומדת על 0.5% בלבד. גם אם נניח מיתון חריף ביותר בשנים לפני 2023, ההסתברות לא תעלה על 2%.

הורדת הדרוג הביאה את אג"ח סטרווד למחיר 45 כאשר עד 2023 מועד פרעון 85% מיתרת האג"ח והטריגר לכשל הפירעון החברה תשלם 15 אג בתשלומי קרן ו- 4 תשלומי ריבית של 6.2 - עוד 25 אגורות, כלומר ביחד 40 אג.

במקרב הגרוע צופה חברת הדרוג 10%  החזר בלבד - כלומר 10 אגורות המביאים את התשלומים בתרחיש הפסימי  ביותר שהסתברותו נמוכה מ- 2% ל-  50 אג'. 

שכל אחד יעשה את חשבון כדאיות ההשקעה בעצמו.











יום שני, 11 בפברואר 2019

שובם של אג"ח הזבל - על השקעה באג"ח בסיכון






חשוב לזכור כי ההשקעה באג"ח בסיכון מבוססת על יכולת הפירעון המאזנית, כלומר האם יש מספיק ערך בחברה לשלם את התחייבויות האג"ח ולא על יכולת הפירעון התזרימית שמשמעה האם לחברה יהיה התזרים הנחוץ לשלם חובותיה במועד מתזרים הנובע מפעילותיה, מימוש נכסים או לקיחת הלוואות חדשות.

הזדמנויות ההשקעה נוצרות כאשר המשקיעים הדורשים יכולת פירעון תזרימית חוששים או מבינים כי יכולת זו נחלשת ומתחילים למכור אולם מנגד , במחיר הנכון , בהיבט המאזני לחברה די נכסים שיכסו את ההתחייבות המגולמת המחיר האג"ח  ולהשיא רווח תחת סיכון של מתי יתקבלו התשלומים.

בהחלט יתכן כי יהיו הזדמנויות השקעה שעל פניהן נראות מצוינות אך בדיעבד יסתבר כי אפילו אם אומדן יכולת הפירעון היה נכון, הזמן שלקח לממש הנכסים במסגרת פרוק פורמלי או תהליך שאני מכנה "פרוק מרצון" בו חברה פועלת רק לשם מימוש נכסיה כחלק מהסדר,   פגע משמעותית בתשואה השנתית מההשקעה , למרות שהתשואה הכוללת הייתה בדיוק כמתוכנן.

יוצא איפה כי משקיע באג"ח זבל צריך לאמוד 2 סיכונים:

 - היקף יכולת הפירעון המאזנית
 - הזמן הנדרש למימוש ההשקעה

כאשר החלטת ההשקעה לקחת בחשבון את שני המרכיבים.

יחד עם זאת, ברוב המקרים ההשקעה הראשונה באג"ח זבל של חברה ספציפית מתבצעת בשלב בו נדמה כי החברה סולבנטית . אומנם יש סיכון תאורטי יותר או פחות  של עיכוב תשלומים אך על פניו נראה כי בהתנהלות נכונה של ההנהלה בשיתוף פעולה עם הנושים ניתן להגיע לפירעון מלא. 
דוגמאות  אחרונות לכך מתוארות בניתוח אג"חים של חברות הנדל"ן האמריקאיות שהתאגדו תחת BVI לצורך הנפקת חוב בישראל. 

במקרים אחרים ההשקעה היא בחברה שברור כי זקוקה להסדר או בכניסה להסדר. מניסיוני , זה השלב האופטימלי להיכנס להשקעה באג"ח זבל מכיוון שישנם שחקנים רבים (מוסדיים / קרנות נאמנות) שפשוט חייבים למכור ומולם  מיעוט קונים וכך נוצרות הזדמנויות כאשר מחיר האג"ח צונח לרמות הנמוכות ממה שנראה כיכולת הפירעון המאזנית.
דוגמה אחרונה לכך היא בניתוח אורבנקורפ  והשתלשלות האירועים  אח"כ בפוסט מעקב.

הדילמה בביצוע ההשקעה במועדים השונים היא האם להשקיע בשלב בו נראה כי החברה  סולבנטית אך אולי תהיה בקשיים  או להמתין לשלב בו הקשיים ניכרים כאשר החברה "לקראת הסדר" והסדר.

הבעיה היא שאם החברה עוברת ממצב של חברה סולבנטית לחברה בהסדר והשקעת כבר בשלב הקודם, אין כל ספק שתספוג הפסד הון רציני (ראה ברוקלנד) אך רוב החברות אינן עוברות שלב. רוב החברות  מצליחות להתגבר על הקשיים התזרימיים ללא הסדר והימנעות מהשקעה בחברות אלו למעשה לא רק שתקטין את מרחב ההשקעה העומד בפני המשקיע (פיזור) אלא תביא לריכוז השקעות בשלב הכי מסוכן ועתיר אי-וודאויות בחיי החברה - הסדר / פרוק.


אז כיצד ניתן לבחור מתי להשקיע?

אני חושב שניתן להיעזר בכלל אצבע יחסית פשוט , שבדיעבד, אם הייתי פועל לפיו, הייתי משיג תשואות טובות משהשגתי בשני מחזורי אג"ח הזבל שחלפו.
הכלל מתייחס לסקטור  נדל"ן כי באופן לא מפתיע, הרוב המכריע של אג"חי זבל בישראל מגיעים מסקטור זה, ובדיעבד הוא די טריוויאלי.

הכלל הוא: לא להשקיע באג"ח של חברה יזמית / קבלנית  עד שלב ההסדר.

במילים אחרות, ככל שהחברה יותר יזמית  /קבלנית  כך יש להשקיע בשלב היותר מתקדם של ההידרדרות העסקית ובהנחה יותר גדולה על הפארי. 
הדבר נובע מחוסר הגמישות בעסקי הייזום והקבלנות  שכאשר יש הפסדים וקשיים תזרימיים קשה לממש נכסים בבניה שמצדם דורשים תזרים וצוברים ריביות ללא מתן תשואה. הכי גרוע, יזם שמתחיל להתדרדר כנראה גם לא באמת יודע / נותן גילוי לעלויות הכרוכות בסיום הפרויקטים וכל ניסיון להבין המצב לאשורו מהדוחות נדון לכישלון כי אין אף מנגנון הבוחן באופן אמין סוגיה זו.

הערת אגב :
על רשות נירות הערך לדרוש פרק שמאות הנדסית בדוחות הכספיים ברמת הפרויקט היזמי  /קבלני שיבחן תכנון מול ביצוע ועלויות דרושות לגמר בדיוק כפי שדורשים שמאות לפרויקט מניב.

לחברת נדל"ן שאינה יזמית בשיעור גבוה מפעילותה  כלומר בעלת נכסים מניבים בשיעור ניכר, גמישות למכור הנכסים המניבים ולחלץ את ההון שנותר בהם ולהוריד את רמת המינוף. הסיכון בהתאיינות ההון העצמי  קטן  ככל שהמרכיב המניב גדול יותר. בנוסף, שווי הנכסים המניבים מבוקר באופן שוטף ע"י שמאים שאומנם מבצעים עבודה הנועדה להציג שווי גבוה כל האפשר אך באופן כללי שמאות בישראל , מערב אירופה וצפון אמריקה היא שמאות אמינה , מה שלא ניתן לאמר על השמאות במדינות מפותחות פחות ומושחתות יותר. 

חשוב לזכור שסביב כל חברה שמתחילים ספקות לגבי יכולתה לעמוד בפירעון במועד  יש תהליך שבו ההנהלה מבצעת מהלכים הנועדים לאותת לשוק כי "המצב לא כזה נורא" באמצעות ראיון עם המנכ"ל / בעלים, פרסום  מצגת  , דיווח כלשהו לבורסה, החלטה על רכישה עצמית וכו' - בכל מקרה אין להשקיע באג"ח זבל לפני השלב הזה. הנהלת חברה הרואה את התשואה על האג"ח מטפסת ושותקת היא הנהלה החושבת כי התשואה מתאימה לסיכון.....

האינדיקציה הטובה ביותר למחיר אג"ח נמוך הוא רכישות של החברה או בעלי עניין בה אך יש להבחין בין "רכישה לפרוטוקול" כלומר סכום נמוך, שברי אחוז מהחוב במצטבר,  לבין רכישה משמעותית של אחוזים ממשיים מהחוב. עצם ההצהרה על תכנית רכישה היא אינדיקציה להתייחסות החברה למצב אך רבים המקרים שהתוכנית נותרת על הנייר.  


לסיכום, משקיע באג"ח זבל חייב טרם ההשקעה ללבן מספר נושאים:
1. להבין באיזה שלב החברה נמצאת
2. מי מוכר? אם המוסדיים יוצאים מההשקעה, יהיה לחץ מכירות ניכר וארוך , יש להתאזר בסבלנות.
3. מה יכולת הפירעון  התזרימית של החברה (כלומר למה ניתן לצפות כתשלומים שישולמו במועד)?
4. מה יכולת הפירעון המאזנית של החברה? 
5. במקרה הרע, כיצד העניין הסתיים - הסדר? , פרוק? כמה זמן זה יקח?

לאחר שהנושאים ברורים והתקבלה החלטה להשקיע יש לזכור את הכללים הבאים:

1. כניסה מדורגת  - המחיר הזול של היום יכול להתברר כיקר כאשר מידע נוסף יתגלה. כאשר אג"ח נסחר בתשואות זבל לעיתים רחוקות "חלון ההזדמנות" של השקעה ברמת מחירים אלו נסגר מהר כך שיש זמן.
2. פיזור - סקטוריאלי, גאוגרפי, כמותי - השקעה באג"ח זבל היא השקעה המתבססת על סטטיסטיקה של הסתברויות לפשיטות רגל ושיעורי החזר ועל מנת שהסטטיסטיקה תפעל , נדרש פיזור.
3. הניסיון מלמד שקיימים מקרים בהם הדוחות הכספיים "מבושלים" , המנכ"לים שקרנים במקרה הטוב וגנבים במקרה הרע ורו"ח, עו"ד, שמאים ויתר שומרי הסף דואגים יותר לחשבונית שלהם שתשולם מאשר לאינטרסים של המשקיעים בחברה. גם הניתוח הטוב ביותר יתקשה לגלות רמאיות כך שנפילות כואבות הן חלק מהעניין ויש לחפש סימנים מעידים.


יום רביעי, 6 בפברואר 2019

בועת הקנביס בישראל - אמריקן קולני ז"ל הפכה להרודיום - מימוש



בעבר הרחוק, במונחי שוק ההון, אמריקן קולני הייתה חברת נדל"ן כושלת בגל של פשיטת הרגל הכללית של החברות בעלות פעילות ישראלית דומיננטית במזרח אירופה.

בעקבות הסדר מ- 2010 נותר מהחברה  שלד עם קופת מזומנים המחפש משמעות שהוחזק בידי הנושים  שקיבלו מניות כחלק מהסדר.

לאחרונה השלד קיבל חיים חדשים  באמצעות הכנסת פעילות בתחום הקבניס לחברה וכמו בבורסות אחרות בעולם כאשר פעילות הקבניס הופכת לחוקית המשקיעים רוכשים מניות מכל הבא ליד וללא קשר למחיר.

כפי שניתן לראות המניה עלתה כמעט פי 10 בתקופה של 4 חודשים ולי זה הספיק.

שווי שוק של 140 מיליון ש"ח לחברה שעדיין ללא פעילות ובעלת הון עצמי המשויך לבעלי המניות (ללא זכויות מיעוט) של כ- 10 מיליון ש"ח לא עומדת בקריטריון ההשקעה שלי ומבחינתי הגיע הזמן לממש.

יש לי אמונה מעטה בתחום של הקנביס. אני מתקשה להבין  היכן ההבדל המשמעותי בין גידול קנביס לכל גידול חקלאי אחר וכמו כל תחום חדש יש הרבה מאוד חברות המנסות מזלן, מעט מהן יישארו בתחום בעוד 5 שנים  ומעטות מהן יהיו רווחיות ברמה שתצדיק שווי השוק הנוכחי. 

כפי שכתבתי בפוסט על טלרי, מניית חלום הקבניס הקנדית, ניצלתי את הרגיעה היחסית במסחר במניה והפרמיות על אופציות ה- CALL לפתיחת פוזיציית שורט עליה ולאחרונה גם על  CRON . המניות מאוד תנודתיות אך מכירת CALL מתגמלת בפרמיה נאה ואם אכן מחיר המניה מנופח, יתכן רווח נאה.








יום שלישי, 1 בינואר 2019

כשהשוק בהיסטריה גם קוף ירוויח 15% לשנה....


24 אג"חים הנסחרים בתשואה לפדיון של 14% ומעלה הם הזדמנות שאינני זוכר כמותה בשוק הישראלי.

להוציא את אג"ח פטרוכימיים ואולי המשביר,  יתר האג"חים הם של חברות בעלות נכסים ברורים , חלקן מדורגות A לסוגיו או BBB כך שסטטיסטית היקף חדלות הפירעון צפוי להיות נמוך, וגם אם יתרחש , שיעור ההחזר אמור להיות בסביבות ה- 50%.

לשם הדגמת ההזדמנות , נניח כי נצמצם הרשימה מ 24 ל- 20 אג"חים בלבד (ללא פטרוכימיים,  משביר , דלשה א' ואולייר ב' - למניעת שני אג"חים של אותה חברה בתיק) 

לא ביצעתי את חישוב התשואה הפנימית של תיק המורכב מאג"חים אלו, אך אם נניח כי התשואה היא   20% והמח"מ 3 .
 אם שני אג"חים כל שנה (10% מהתיק) יבצעו תספורת של 50% , מדובר בהפסד תשואה של 5% בתשואה השנתית .
במילים אחרות, גם אם בשלש שנים 30% מהאג"ח ברשימה (6 מ- 20) יכנס לחדלות פירעון, עדיין המשקיע יקבל 15% לשנה.

זה היתרון הגדול במצבי לחץ בשוק המייצרים יכולת לפזר את סיכון חדלות הפירעון על פני נכסים רבים כך שהתשואה התאורטית , המבוססת על סטטיסטיקת העבר הופכת להיות, בהסתברות גבוהה, התשואה בפועל.

אי ההבנה של עקרון זה מהווה שגיאה תפיסתית של משקיעים הנמנעים מהשקעה באג"ח שנתפס כמסוכן תחת תסריט כזה או אחר וכך עוברים אג"ח אג"ח ולא משקיעים בכלום כי "יכול להיות שתהיה בעיה".
מבחינתי השאלה היא אינה האם יכולה להיות בעיה שתוליך לחדלות פירעון , אינני חושש ממנה , אלא השאלה היא רחבה יותר  - האם התשואה מצדיקה הסיכון והאם ניתן לפזר מספיק את הסיכון. 

נכון לשבוע החולף, אין ספק שמדובר בהזדמנות יוצאת דופן , אולי חד פעמית, שמספר גורמים  התלכדו יחדיו באותה נקודת זמן וגרמו למפולת חסרת תקדים בסקטור חוב ספציפי (אג"ח ה- BVI האמריקאיות)  ומסיבות טכניות גלי ההדף השפיעו על כל שוק אגרות החוב.

מי שלא קרא את הפוסט מ 2017 על הבועה הקונצרנית  מוזמן לעשות זאת על מנת לקבל  פרספקטיבה לגבי מכניקת השווקים ומחזוריות העסקים שבמקרה זה הייתה צפויה לחלוטין . אני מניח כי אחזור לפוסט זה ב- 2020 להזכיר ההזדמנות שהייתה.....