רכישת אג"חים בתחום הנפט - שנתיים אחרי

עדכון 12/2018  - AREX נמכר בשער 90
עדכון 11/2018  - WTI אג"ח הומר בכפיה בשער 100
עדכון 10/2018 - CLF אג"ח הומר בכפיה ב- 10שער 104


עדכון אפריל 2018:


חלפה יותר משנה מהעדכון האחרון וכשלוש שנים מרכישת האג"ח בתחום הנפט.
לא אחזור על תזת ההשקעה - מי שמעוניין יקרא בפוסט המתאר ההשקעה,  את העדכונים לאחר שנה ושנתיים ניתן לקרוא מטה בסוף העדכון הנוכחי
-----------

AREX- תשואה של 46% מעליית האג"ח + 3 תשלומי קופונים של 7% כ"א השקולים ל 12% כ"א - סה"כ - 82% , האג"ח נסחר בתשואה לפדיון של 8%.

 BAS -  החברה נכנסה להסדר בו בעלי החוב השתלטו על החברה האמצעות המרת חוב למניות עם "תספורת" של כ - 30% משווי הרכישה אך החברה צפויה לעלות על דרך המלך ככל שמחיר הנפט יתייצב סביב ה 50 דולר ומעלה. מכיוון שקיבלתי קופון אחד של 7.75% , ההפסד עומד על 20%.

CLF - החברה התייצבה לחלוטין, תשואת האג"ח עומדת על 5.2%. עם רכישה נוספת של האג"ח במהלך ההתאוששות התשואה על מחיר האג"ח עמדת על 85% + 4 קופונים של 5.9%  ששקולים ל 44% תשואה - סה"כ - 129%.

KEG  - החברה נכנסה להסדר בו בעלי החוב השתלטו על החברה. הפסד ההון אל מול שווי המניות שהתקבלו - 57% , התקבלו 2 קופונים של 6.75% המהווים כ- 11% כ"א - סה"כ 22% תשואה מקופונים, סה"כ הפסד כולל של 37%.

MHR -החברה נכנסה להסדר חוב, תספורת של 33% אחרי תקבולי ריבית.

 
WTI - החברה בהתאוששות עם תשואת אג"ח של 9.5% . רווח הון על האג"ח - 39% . 3 קופונים של 8.5% השקולים ל 13% כ"א - וביחד 39%  מביאים התשואה הכוללת ל 78%.

REN - אג"ח מומש בתשואה כוללת של 131%

SD - החברה נכנסה להסדר חוב, תספורת של 39% אחרי תקבולי ריבית.

 SSE - החברה נכנסה להסדר חוב וכעת נרכשת , רווח קטן כ- 5%.

XCO - החברה בארגון מחדש, תספורת של 80% , 2 קופונים של 7.5% השקולים ל 10% כ"א מביאים התשואה ל הפסד של 60%
התשואה על התיק לאחר 3 שנים עומדת על  23%  , השיפור ב WTI לא קיזז את ההרעה במצבה של XCO ובהינתן כי 5 אג"חים נמחקו עוד במהלך השנים הקודמות, השנה  התיק של 5 האג"ח הנותרים היה ניטראלי בהיבט התשואה.




עדכון 26/12/2017 - מכירה REN שער 102 - רווח הון 86% +  3 קופונים של 8.5% השקולים ל- 15% כ"א מביאים התשואה הכוללת ל- 131%.

עדכון בחלוף שנתיים פוסט מ 16/4/2017

חלפה קצת יותר משנה מאז שפרסמתי את הפוסט על סיכום תוצאות ההשקעה באג"ח זבל בתחום הנפט בתום שנה מההשקעה.  והגיעה העת לבדוק שנית מה התרחש בתיק במלאת שנתיים להשקעה 

לא אחזור על תזת ההשקעה - מי שמעוניין יקרא בפוסט המתאר ההשקעה.

לפני כשנה תפוקת הנפט בארה"ב ומספר מתקני הקידוח היו בשפל , במקביל למחיר הנפט. היום מספר מתקני הקידוח בעליה ברורה מהשפל שנקבע בסוף 2015 ותפוקת הנפט הגיע לרמות הקרובות לשיאי ההפקה טרם הירידה החדה במחירי הנפט. המשמעות היא כי חברות הנפט בארה"ב מפיקות היום משמעותית יותר נפט לקידוח, כלומר מחיר נקודת שיווי המשקל הכלכלית להפקת נפט ירדה וכך החברות "עושות  יותר בפחות" הישג המשפיעה כמובן על הריווחיות שלהם.

מכיוון שהתהליך של עליית מחירי הנפט לא מיצה עצמו , יש להתייחס לתוצאות ההשקעה בהקשר הזה  - האג"חים נרכשו במחיר נפט של 45 דולר לחבית והיום המחיר הוא 54 דולר - רחוק מאוד מסביבת מחירי הנפט בהם הונפק החוב וכנראה רמה שעוד כשנה שנתיים תתפס כנמוכה כך שתוצאותיה המלאות של ההשקעה יש לבחון עוד שנה-שנתיים.

התוצאות עד כה:  



AREX - תשואה של 27% מעליית האג"ח + 2 תשלומי קופונים של 7% כ"א השקולים ל 12% כ"א - סה"כ - 49% , האג"ח נסחר בתשואה לפדיון של 12%.

 BAS -  החברה נכנסה להסדר בו בעלי החוב השתלטו על החברה האמצעות המרת חוב למניות עם "תספורת" של כ - 30% משווי הרכישה אך החברה צפויה לעלות על דרך המלך ככל שמחיר הנפט יתייצב סביב ה 50 דולר ומעלה.מכיוון שקיבלתי קופון אחד של 7.75% , ההפסד עומד על 20%.

CLF - החברה התייצבה לחלוטין, תשואת האג"ח עומדת על 6.2%. עם רכישה נוספת של האג"ח במהלך ההתאוששות התשואה על מחיר האג"ח עמדת על 80% + 3 קופונים של 5.9%  ששקולים ל 33% תשואה - סה"כ - 113%.

KEG  - החברה נכנסה להסדר בו בעלי החוב השתלטו על החברה. הפסד ההון אל מול שווי המניות שהתקבלו - 57% , התקבלו 2 קופונים של 6.75% המהווים כ- 11% כ"א - סה"כ 22% תשואה מקופונים, סה"כ הפסד כולל של 37%.

MHR -החברה נכנסה להסדר חוב, תספורת של 33% אחרי תקבולי ריבית.
 
WTI - החברה עדיין "מתנדנדת" עם תשואת אג"ח של 18.5% . רווח הון על האג"ח - 25% . 2 קופונים של 8.5% השקולים ל 13% כ"א  מביאים התשואה הכוללת ל 51%.

REN - החברה התאוששה, תשואת האג"ח ירדה ל - 6.5%. רווח הון 81% , 2 קופונים של 8.5% השקולים ל- 15% כ"א מביאים התשואה הכוללת ל- 111%.

SD - החברה נכנסה להסדר חוב, תספורת של 39% אחרי תקבולי ריבית.

 SSE - החברה נכנסה להסדר חוב וכעת נרכשת , רווח קטן כ- 5%.

XCO - החברה עדיין "מתנדנדת" עם תשואת אג"ח של 23% . רווח הון 6% , 2 קופונים של 7.5% השקולים ל 10% כ"א מביאים התשואה ל 26%


מתוך 10 האג"חים, 5 נכנסו להסדר שרק באחד מהם  שיעור ההחזר על השקעתי הוא חיובי עד כה.   ביתר האג"חים בהסדר ההפסד נכון להיום נע בין 20% ל- 39% .

בסה"כ התיק, התשואה הממוצעת לכשנתיים אחזקה עומדת על 22.6%  - 10.7% לשנה.

תשואה זו הושגה מרכש האג"חים כאשר הנפט עמד על 45 דולר לחבית ואילו היום הוא נסחר ב 54 דולר לחבית אך לירידה של החיר הנפט ל 26 דולר לחבית היו תוצאות קטסטרופליות - 50% מהחברות התיק נכנסו להסדר חוב.

כתרגיל בניהול סיכונים אני חייב לציין כי הלך לא רע שכן לקבל בשנתיים תשואה של  22.6%  לשנה כאשר 50% מהחברות נכנסות להסדר בשל "סופה מושלמת" בענף מעידה כי היה מרווח בטחונות מספק ברכישת האג"ח.

בשלב זה לא אמשיך להחזיק את כל התיק  -  האג"חים בתשואות נמוכות ימומשו בשלב כלשהו ( CLF / REN)  ו SSE ו- SD ימכרו.  ביתר האחזקות , בהנחה שלא נראה ירידות בנפט , אמורות להניב רווחים לא מבטלים ב- 12-24 חודשים הבאים.

ה VIX היום 11/4/2014 - VIX בתוואי עולה / בקוורדישן חריף

לפני כשבועיים כתבתי על תנודתיות השוק שהוכפלה  ללא תגובה מצידו של ה VIX או החוזים .חלפו שבועיים ובימים האחרונים הם בסימן VIX עולה וחוזים על VIX עולים. אין ירידות מדד דרמטיות או אווירה של מימוש בשווקים אך השוק חווה ימי ירידות ובעיקר ימים בהם טווח המסחר היומי גדול יחסית וזה בסופו של דבר חילחל למחירי האופציות , דרכם ל VIX ולחוזים העתידיים על ה VIX.

כל זאת  הביא את ה VIX לחצות את הממוצע הנע ל 200 יום המהווה אינדיקטור משמעותי לשינוי.

השלווה היחסית בה מקבלים שחקני החוזים העתידיים על ה VIX את העליה בתנודתיות ניכרת בעקום החוזים הנמצא במצב נדיר למדי - ה VIX  בינוני-נמוך אך החוזה הראשון והשני בבקוורדישן של יותר מ  9%!

 למעשה החוזה הראשון גבוה יותר מהחוזה החמישי וזו באמת תופעה נדירה.

יתרה מכך , הבקוורדיישן החריף מתקיים כאשר החוזה הראשון גבוה בכ - 7% מספוט VIX.  זו תופעה משונה שכן הסיבה לבקוורדישן היא בדר"כ עליה משמעותית ב VIX שהחוזה הראשון נצמד לספוט כפונקציה של הימים לפקיעת החוזה ואילו החוזה השני , הארוך יותר , נשאר ברמות נמוכות יותר , צופה את ירידת ה VIX בעתיד. כלומר במצב "נורמלי" ה VIX צריך היה להיות סביב 17 על מנת להסביר את החוזה הראשון ב 16.2 והשני ב- 14.7.

במצב עניינים "נורמלי" הייתי מצפה כי כל עקום החוזים יעלה ב 1-1.5  ולכל היותר יהיה בקוורדיישן קטן מאוד, כאשר החוזה הראשון יהיה סביב הספוט , בוודאי לא 7% מעליו.

מדוע זה קורה?

נראה לי כי אנו חוזים במימוש התחזית שלי מלפני שבועיים שהתבססה על ההשערה  מדוע ה- VIX  לא עלה במקביל להכפלת תנודתיות השוק:


"יש אפשרות כי אנו מתחילים לראות את השפעה המסחר במוצרים המבוססים VIX על השוק עצמו. אם הרווח "הכי קל" הוא מכירת תנודתיות לטווח קצר בשורט אזי אם יש מספיק מוכרים תהיה להם השפעה על חוזי תנודתיות לטווח קצר
ואפילו על הפרמיה של האופציות על ה S&P שכן ניתן "למכור תנודתיות" דרך שוק האופציות.
המשמעות לסוחר ה VIX היא כי הוא נמצא בתוך "עדר" וכשכולם יחפשו את היציאה מהפוזיציה נחווה תופעה של short squeeze  - החוזים הקצרים והאופציות יגיבו באלימות אל מול ארועים שלפני שנים אחדות לא היו זוכים לתגובה כזו."

העליה החריגה בחוזה הראשון היא כנראה ההתממשות של ה short squeeze בחוזים  - כמות חריגה של קונים בחוזה הראשון לו רק 6 ימים לפקיעה הביאה אותו לרמת מחירים חריגה.

אם ננטרל את המחיר החריג של החוזה הראשון אזי יתר העקום הרבה יותר תואם למציאות ומשקף את צפיות שחקני החוזים לירידה בתנודתיות. כידוע לצפיות אין שום יכולת חיזויי כך כל שנותר הוא להמתין בסבלנות ולראות האם מגמת העלייה בתנודתיות תימשך או שנחזור לרמות של 10-13 ב VIX.


חשוב לציין כי למרות הדרמה בקצה הקצר של עקום החוזים, בטווח הבינוני הקונטנגו עדיין גבוה - 2.88% לחודש.



מעוניין בניהול השקעות בנכסים המבוססים על תנודתיות השוק?

צור קשר - 052-6057118

אחזקות אג"ח עיקריות - שנת 2017 רבעון I

בהמשך לפוסטים הקודמים המציגים את 10 האחזקות הגדולות (ני"ע סחירים)

 בסוף שנת  2014 
רבעון הראשון של 2015 ,
 רבעון שני 2015
רבעון שלישי של 2015
סוף שנת 2015
רבעון ראשון 2016
 רבעון שני 2016
רבעון שלישי 2016
רבעון רביעי 2016

מוצג מטה   הרכב האחזקות בתום הרבעון הראשון   של 2017:

ברבעון החולף חלו מספר שינויים   בהרכב ההחזקה

יצאו מהרשימה:

מירלנד - ללא שינוי באחזקה

נכנסו:

סאני  - לא חל שינוי בפוזיציה  אך עליות באג"ח הכניסו אותו לרשימה.




שינויים בהחזקה:

• קרדן  - רכש חדש הגדיל את הפוזיציה
• פיתוח - רכש חדש הגדיל את  הפוזיציה 
• לוי - פדיון הקטין את היקף האחזקה

	2017	2016				2015
אג"ח	Q1	Q4	Q3	Q2	Q1	Q4	Q3	Q2	Q1
קרדן	24%	22%	20%	29%	30%	28%	28%	31%	35%
אפריקה	23%	24%	17%	17%	14%	15%	9%	9%	5%
פיתוח	14%	11%	13%	13%	14%	10%	13%	13%	3%
פטרוכימיים	8%	7%	6%	7%	9%	10%	9%	7%	6%
לוי	7%	14%	15%	16%	17%	23%	26%	26%	32%
לוזון קב	5%	5%	5%	5%
דיסקונט השקעות	5%	5%	4%	4%	4%
אקסטל	5%	5%	4%	4%
ארזים	4%	4%	3%	3%	3%	3%	3%	4%	3%
סאני	4%

היקף שווי האחזקה ב - 10 האג"חים הגדולים עלה ב - 1% מהרבעון הקודם לאחר צניחה של 19% באחזקות בין רבעון 3 לרבעון 4 ב 2016.


במבט קדימה הסיכון בתיק ובמקביל התשואה העתידית הצפויה  ירדו דרסטית  כאשר אחזקה הספקולטיבית ביותר היא באג"חים של קרדן המהווים חלק משמעותי של התיק כבר משנת 2014.

איזה משקיע אתה?

תרשים המתאר את המציאות באופן קולע למטרה.

על מנת להפוך למשקיע עצמאי נדרשים שני תנאים מוקדמים - ידע וזמן.

ידע אפשר לרכוש לאורך זמן בדרכים פורמליות (לימודים מסודרים) וניסיון מצטבר אך הסוגיה של הזמן היא הרבה יותר חמקמקה - כמה זמן באמת נדרש על מנת לנהל תיק משמעותי באופן סביר לאורך זמן?

לדעתי מדובר בלא יותר מ- 2-4 שעות בשבוע, אולי אף פחות.

אשמח לשמוע דעתכם.
 

ה VIX היום 29/32017- תנודתיות השוק הוכפלה , תגובה מזערית של ה VIX

מנובמבר 2016 , תנודתיות השוק , כפי שנמדדת באמצעות ממוצע נע של 10  הימים האחרונים , עברה תהליך של בירידה הדרגתית מרמה של 14 עד לשפל של 4 באמצע בפברואר 2017. ה - VIX משמש כהד לתופעה וירד עד ל 10.6 בסוף ינואר 2017.

ממוצע נע 10 ימים SPY

ממועד זה החלה עליה איטית בתנודתיות השוק שעלה משפל של 4 ל 9.3 . כלומר תנודתיות השוק יותר מהוכפלה.

השפעת הכפלת תנודתיות  השוק על ה VIX היתה מתונה מאוד. ה VIX עלה מהשפל של 10.6 עד לרמה של 13 אך כעת נסחר ב - 11.5.

גם החוזים העתידיים על ה VIX לא הגיבו באופן משמעותי על הגידול התנודתיות השוק ואף על עליית ה VIX והתוצאה היא כי מצד אחד הקונטנגו בטווח הקצר ירד מרמות של 10% ויותר לרמות של כ - 4.5% ואילו הקונטנגו הבינוני שומר על רמות שיא גבוהות של מעל 10% בהמשך למגמה שהצבעתי עליה בפברואר .

לאור ההתפתחויות הללו, אין ספק כי הסיכון השווקים במגמת עליה - הקונטנגו הבינוני משקף זאת היטב אך אם זה המצב נשאלת השאלה מדוע ה VIX או לפחות החוזים הקצרים לא עלו יותר ?

אינני חושב שלמישהו יש תשובה מוסמכת לשאלה אך אני יכול רק להציע השערה  - יש אפשרות כי אנו מתחילים לראות את השפעה המסחר במוצרים המבוססים VIX על השוק עצמו. אם הרווח "הכי קל" הוא מכירת תנודתיות לטווח קצר בשורט אזי אם יש מספיק מוכרים תהיה להם השפעה על חוזי תנודתיות לטווח קצר
ואפילו על הפרמיה של האופציות על ה S&P שכן ניתן "למכור תנודתיות" דרך שוק האופציות.

המשמעות לסוחר ה VIX היא כי הוא נמצא בתוך "עדר" וכשכולם יחפשו את היציאה מהפוזיציה נחווה תופעה של short squeeze  - החוזים הקצרים והאופציות יגיבו באלימות אל מול ארועים שלפני שנים אחדות לא היו זוכים לתגובה כזו. במילים אחרות - התנודתיות של התנודתיות צפויה לעלות ולכך תהיה השפעה מרחיקת לכת על אלגו-טרייד לסוגיהם לרוחבו של השוק.

עדכון

שאלה בתגובות הביאה אותי לבדוק את ה OPEN INTEREST של האופציות על החוזים והמידע מאלף:

ממאי 2016 ועד אמצע פברואר 2017 היקף האופציות הפתוחות שמר על יציבות סביב ה - 6-7 מליון. מאמצע פברואר חל גידול לרמה הנושקת ל 12 מליון - גידול של כמעט 100% תוך פחות מחודשיים!

VIX ברמות גבוהות מאוד שכיח יותר מ VIX ברמות נמוכות מאוד

כבר תקופה ארוכה אנו שוהים במשטר של VIX נמוך.

לאחר שנים ארוכות של VIX גבוה אין ספק כי תופעה של VIX אולטרה נמוך נראית כזמנית ואכן גם הסטטיסטיקה מצביעה על כך.

כפי שניתן לראות בגרף מעלה, רמת VIX של 11 ומטה מופיעה בתדירות של 1.9%  - כלומר 5 מופעים שנתיים בממוצע. כמובן שישנן שנים רבות בהם לא מתקיים אפילו לא מופע אחד ולעומתם שנים עם הרבה יותר מופעים.

המעניין הוא כי רמה של בין 12-13 היא השכיחה ביותר (8.6%) ומייד אחריה רמה של 13-14 (8.1%) .

מהסטטיסטיקה אף עולה כי שכיחות ערכים נמוכים של VIX  מרמה של 14  ומטה (25.2%)   דומה מאוד לשכיחות של הערכים הבינוניים-נמוכים ב VIX  של 14-18 (26%)

מכיוון ש - 18 מהווה את המוצע הרב שנתי של ה VIX אין זה מפתיע כי שכיחות רמות VIX הנמוכות מ 18 עומדת על כ- 51%.


אבחנה נוספת בקשר לתדירות מופעי VIX קשורה לשכיחות VIX בערכים סביב הממוצע - בעוד שכיחות VIX ממוצע - נמוך  ברמות של 14-18 עומדת  על 26% , שכיחות VIX  ממוצע - גבוה ברמות של 22-18 עומדת על 19.6%% בלבד - כלומר השכיחות של VIX מתחת לממוצע ברמות עד 14 גבוה ב -32% משכיחות VIX מעל הממוצע ברמות של 18-22.

תופעה זו מחריפה אם בוחנים את רמות 11-14(23.3%)   מול רמות 22-25 (11.1%).

ולסיום, ערכי VIX מעל 25  שכיחים יותר מערכי VIX מתחת ל- 13.

מה המשמעויות של העניין לסוחרים במוצרי VIX?

ראשית יש לזכור כי ערכים מאוד נמוכים של VIX הם באמת די נדירים ויש להיזהר במסחר בערכים אלו. ילד עם זאת, ערכי VIX מתחת לממוצע עד רמות של 13 מהווים את עיקר מופעי ה VIX  שכיחות של 43% כך שמצב של VIX ממוצע-נמוך הוא "אזור נוחות" לסוחר ב VIX ואין צורך להיות מוטרד יתר המידה מתנודתיות שוק.

רמות VIX ממוצע גבוה הם רמות מעבר - או שה VIX יורד מרמות גבוהות או שעולה מרמות נמוכות. זה אזור בו רמת הסיכון תלויה בכיוון - תהליך של עלית  VIX  מסוכנת מתהליך של ירידה ב VIX ויש להבחין בין המצבים.

כאשר VIX מגיע לערכים הגבוהים של 25 ויותר, בהסתברות גבוהה הוא ישהה של זמן לא קצר כך שבמהלך של VIX עולה , ההסתברות שימשיך לעלות בערכים של קצת יותר מ 25 היא יחסית גבוהה.
 

מותם של אג"חי זבל - אבן דרך במחזור הכלכלי -ומה הלאה?

פרמיית סיכון של אג"ח זבל בהשוואה ל VIX

משבר 2008/2011 היה חריג בעצמתו אך הוא התנהג באופן דומה למדי למשברים בעבר - קשיים כלכליים הגורמים ירידה חדה במניות ובמקביל יצירת שורה ארוכה של אג"חים הנסחרים בתשואות זבל בגלל חשש מבעיות פרעון.

כמו כל משבר, גם משבר 2008/2011 הסתיים בהתייצבות הכלכלה, עליה חדה בשערי המניות וצמצום דרסטי באג"ח זבל הנובע מפירעונות אג"חים, פשיטות רגל או התאוששות של חברות.

במקביל לתהליכים אלו נפתחת מחדש האפשרות להנפיק - הון אן חוב , פרמיית הסיכון יורדת והחיים חוזרים למסלולם הרגיל עד הפעם הבאה...

המצב בשוק הישראלי משקף מצב זה באופן מלא כאשר אג"חים חדשים מונפקים ללא כל קושי ואג"חי הזבל של העבר הפכו לנחלת ההיסטוריה (נפדו,  הפכו ללא סחירים , נמחקו לגמרי או חזרו להיסחר בתשואות נורמליות) ובכך מסתיים פרק ארוך של רווחים נאים בשוק זה.

אם בוחנים היטב את התנהגות המוצרים הפיננסיים במחזוריות הכלכלית מגלים כי אותן סיבות הגורמות להיעלמותם של אג"חי הזבל , תומכים בעליית מחיר המניות ולכן יש הגיון רב לעבור , כתהליך מתמשך, מהשקעה באג"חי זבל להשקעה בשוק המניות ובאופן טבעי כדאי לבחון את הסקטורים "החבוטים" שעדיין בתהליך התאוששות.

דוגמה להשקעה זו היתה ההשקעה בסקטור הפיננסי שהצגתי ביצועיה בפוסט הקודם.

אם מחפשים סקטורים "חבוטים" , אני בדעה כי המקום הנכון הוא אירופה - ממערב ועד מזרח . החלשות היורו הפאונד והרובל ,  הבעיות ברוסיה  והחולשה הכלכלית האירופאית ביחס לארה"ב (וישראל) יוצרות הזדמנויות השקעה לטווח בינוני / ארוך המתבססות על השלמת המחזוריות הכלכלית.

בהיבט הסקטורים להשקעה נראה לי טריוויאלי כי חברות השקעה בנדל"ן ובנקים עדיין רחוקים מהשווי הכלכלי לטווח ארוך שלהם , אך אין כל סיבה שכל שוק המניות לא יעלה עם ההתאוששות הכלכלית וכאשר המטבע חלש, למשקיע זר יש אפשרות להנות מהתחזקותו.

כיצד להשקיע?

הדרך הפשוטה ביותר היא באמצעות ETF  אשר מאפשרים חשיפה לכל סקטור או מדינה . 

תיק ETF תאורטי של השקעה באירופה יכול להתחלק שווה בשווה בין ETF המתמקדים בהשקעות הבאות:

• מניות גדולות 
• מניות קטנות
• סקטור פיננסי
• סקטור נדל"ן
• מזרח / מרכז  ארופה 

ההשקעה במדדים ובסקטורים השונים היא מוטה מערב אירופה ולכן יש לתת דגש מיוחד להשקעה ספציפית במזרח/ מרכז אירופה.

אפשרות אחרת היא כמובן לנסות ולבצע בחירה אינטליגנטית של חברות הנסחרות מתחת להונן העצמי עם אפשרות סבירה כי יחזרו לתפקוד מלא אך אין ספק כי זו משימה לא פשוטה.....

 

"למחיר למשתכן אין מקום באזור המרכז. למה נותנים לאנשים מיליון שקל במתנה?"

מדה מארקר, מנכ"ל החברה הממשלתית לדיור בהשכרה, עוזי לוי, בביקורת נדירה על שר האוצר:

"כך גם לגבי שכונת גליל ים בהרצליה (שם צפויות להימכר 1,400 דירות מחיר למשתכן; נ"ב). מה פתאום נותנים לאנשים מיליון שקל ביד מתנה בגליל ים?" תוקף לוי. "הרי הרוכשים יתגלגלו על הפרויקטים האלה. מבחינתי, בכל מרכז הארץ ואזורי הביקוש, חייבות לקום סוללות של בנייה לדיור להשכרה. באזור המרכז יש לאפשר רק דיור בר השגה בהשכרה, ורק במעגלים השני והשלישי, מנתניה צפונה, ואשדוד דרומה — לאפשר דירות לרכישה מוזלת".

בתחילת השנה כתבתי על האיוולת של מחיר למשתכן בגליל ים  הסיכום היה:

סבסוד של 1 מליון ש"ח לדירה , כאשר בשלב הראשון מדובר בכ 275 דירות  מהווה הפסד לקופת המדינה של 275 מליון ש"ח. במונחים של מעונות סטודנטים / קשישים / נכים מדובר על תקציב המאפשר בניה של 900 יחידות דיור!
 
יש מצבים בהם מוסריות המהלך מוטלת בספק.

זה אינו אחד מהמצבים הללו.

הגרלת  דירות 4-5 חדרים בהרצליה בהנחה של מליון ש"ח ליחידה אינה מוסרית.




המעניין כי הנושא הגיע לפתחו של מדור מחקר בכנסת שהציג תמונה מלאה של ההנחות הניתנות במסגרת המחיר למשתכן  (מוצג בטבלה מעלה) המראה באופן ברור כי ככל שהדירה מוצעת באזור חזק יותר מבחינה סוציואקונומית , הנחת מחיר למשתכן בשקלים גדלה - האשכולות 1-4 ממוצע ההנחה הוא 196 אש"ח אולם באשכולות 6-9 ההנחה עומדת על 329 אש"ח - 67% יותר  - כלומר המתנה לזוכים במחיר המשתכן באזורים חזקים גדולה ב -  133 אש"ח מזו של האזורים החלשים. ממש מדיניות מתקדמת של סיוע לחלשים.....

תוכנית מחיר למשתכן היא פשוט טעות אחת גדולה. כל המאמצים צרכים להיות מכוונים ליצירת דיור ציבורי שיטפל בראש ובראשונה בתחתית  השוק  - כל הזכאים לדיור ציבורי . זו הדרך הזולה ביותר ליצור הצע דירות חדש המבוסס על דירות קטנות בסטנדרט נורמלי המותאם לזכאים.

גם כחלון וגלנט  התחילו להבין את העניין כאשר בוחנים הקצאת 5% מדירות מחיר למשתכן לדיור ציבורי ע"י צמצום ההנחה של מחיר למשתכן ,  אך כנראה העניין לא הופנם עד הסוף.

לא מספיק כי ההנחה ב % במרכז תקטן לצורך מימון דיור ציבורי , ההנחה צריכה פשוט להתבטל, ואם זה "בלתי אפשרי"  ציבורית כי השרים אינם רוצים להודות בטעות, ההנחה על דירה במרכז צריכה לא לעלות על ההנחה על דירה בפריפריה בש"ח. די לדבר על אחוזי הנחה, יש לדבר על "מפעל הפיס" של תוכנית מחיר למשתכן כהזדמנות לקבל מענק של כ - 200-150 אש"ח מהמדינה.....

ואם במענקים עסקינן, האם לא יותר פשוט לתת מענק רכישת דירה של 150 אש"ח לכל הזכאים בתוכנית דיור למשתכן ושהם ירכשו דירה במקום ובמצב המתאימים להם ולאו דווקא ידחפו לרכוש דירות חדשות אשר בהגדרה יותר יקרות ובמיקומים שפשוט פחות מתאימים לשיקוליים האישיים של הרוכשים?

חלוקת מענק היא קלה, פשוטה ושיוויונית ואינה דורשת את כל הבירוקרטיה של מחיר למשתכן. מצד שני מכירת קרקעות המדינה לקבלנים במחירי שוק יאפשרו תקבולים גבוהים יותר למדינה אשר יסבסדו את המענק.

כך ילכו הזכאים וירכשו דירה המתאימה להם ב 100% ולא כפשרה כי "זכינו" , המדינה תזרים  לבנק שיתן משכנתה את המענק כחלק מההון העצמי של הזוג בלי הגרלות , בלי בירוקרטיה כבדה ובלי לפגוע בשוק החופשי של ייצור דירות על קרקעות המדינה.

כמה סיכון יש באסטרטגיה אלגו-טרייד? - חלק א' - כיצד מודדים סיכון?

כמשקיע, לעולם אינני ממוקד בצד של הסיכון אלא תמיד בהיבט  התשואה / סיכון  של ההשקעה. הדבר נכון עוד יותר כאשר זה מגיע לאסטרטגיה של האלגו - טרייד שמטרתה המוצהרת היא לקבל תשואה עודפת לסיכון ביחס למדד.
גם מדידת תוצאות האסטרטגיה מכוונת לעודף התשואה ביחס לסיכון  והתוצאות יפות, אך מה הסיכון באסטרטגיה?

השאלה של כמה סיכון קיים באסטרטגיה או תיק ניירות ערך היא שאלה הנראית פשוטה אך התשובה לגביה מסובכת וזאת מכיוון כי ל"סיכון" יש פנים רבות ושאלה פתוחה של "מה הסיכון" טומנת בחובה זרעי אי הבנה בין כוונות השואל לתשובת הנשאל.

כאשר עוסקים במדידת סיכון יש לבצע הגדרה ברורה של הפרמטרים המגדירים סיכון:

• תקופת הזמן לאורכה הסיכון ימדד
• הגדרה של כיצד מודדים סיכון  - ויש לא מעט דרכים מקובלות לבצע זאת
• הגדרת מדדי ייחוס וכיצד ישמשו במדידת הסיכון
• הגדרה של מעטפת הביצועים המקובלת שחריגה ממנה מאוד לא רצויה  כגון תנודתיות שנתית , drawdown מקסימלי לתקופה (שבוע/  יום / חודש / רבעון ) או ביצועים ביחס למדד ייחוס.

באשר לפרמטרים המודדים סיכון , מקובל להתייחס לפרמטרים הבאים:

• המתאם של תשואות האסטרטגיה למדד הייחוס (הבטא של האסטרטגיה)
• תנודתיות 
• ערך בסיכון 
• Drawdoen מקסימלי

כיצד להתיחס למדדים השונים?

מתאם  -חישוב המתאם בין האסטרטגיה למדד הייחוס נותן אמד לכיצד נעה האסטרטגיה ביחס למדד הייחוס ,  מאפשר השוואה בין אסטרטגיות שונות ומעקב אחר השתנות המתאם לאורך זמן.

תנודתיות -  התנותיות היא מדד הסיכון הנפוץ ביותר אך הוא בבסיסו מאוד לא מובן  - האם תנודתיות תשואות יומית  המתורגמת לתנודתיות שנתית של   20%  זה טוב או רע?   ככלי השוואה ברור כי אסטרטגיה תנודתיות מסוכנת יותר מאסטרטגיה תנודתית פחות , אך כיצד ההפרש בסיכון בא לידי ביטוי?

ערך בסיכון - כלי מצויין למדידת הסיכון באסטרטגיות / תיקים נזילים ,  בייחוד למקרי קצה שלכך משמש הכלי , אך יש לקחת בחשבון כי הכלי רלבנטי לטווח יחסית קצר ולבחירת ההסתברות וטווח הזמן השפעה גדולה על התוצאות.

Drawdown מקסימלי -משתמשים בנתון  על מנת לבחון את יכולת המשקיע לספוג הפסד גדול. ככל ש-  Drawdown    מקסימלי גדול יותר כך הסיכון לירידות באסטרטגיה. אחת הבעיות עם נתון זה שהוא מודד את גודל ההפסד אך לא את תדירותם של הפסדים גדולים.

 עד כאן הכל טוב ויפה , אך יישום התורה על האסטרטגיה מצריך מספר הערות חשובות שיש לקחתן בחשבון:

• בניגוד לתיקי נירות ערך , האסטרטגיה יכולה להיות "בחוץ" פרקי זמן לא מבוטלים - הדבר משפיע באופן ישיר  על התנודתיות.
• תנודתיות נכס הבסיס (VIX) , או במילים אחרות התנודתיות של תנודתיות השוק משתנה לאורך זמן ויש בכך להשפיע על מדדי הסיכון כפונקציה של תקופת המדידה
• ה -  VIX אינו נכס אלא תוצאת חישוב מתמטי וככזה אין הוא מתנהג כנכס בעל התפלגות נורמלית  - יש הבדל מהותי בין התנהגותו במצב גבוה לנמוך כך שיש חובה להתחשב בזאת.
•  תכונתו של ה - VIX לחזור לממוצע משפיעה על מדידת הסיכון האמיתי  במסחר. לכל אחד ברור כי אם הפוזציה תישמר, ההפסד הנגרם לפוזיצית שורט תנודתיות  מעליתו של VIX מרמה של 30 ל- 40 הוא לטווח קצר מאוד  בלבד לעומת הפסד הנגרם  מעלית ה - VIX  מ 14 ל- 19  העשוי להיות לטווח ארוך משמעותית.
• תכונות VIX גורמות לתשואות נכסים המבוססים עליו לסטות באופן מהותי  מהעקום הנורמלי.
• הנכסים המשמשים את האסטרטגיה אינם קיימים זמן רב כך שסטטיסטיקת השוק שלהם מוגבלת יחסית וסימולציה של נכסים אלו לתקופות בהם לא היו קיימים על מנת להפעיל סימולציה של אסטרטגיה בטווחי זמן ארוכים היא סימולציה שיש לה ערך רב בכיוונון ותיקוף אסטרטגיה אך כאשר גוזרים  מהסימולציה נתונים סטטיסטיים כקלט לחישוב מורכב של סיכון חשוב להבין כי אלו נתונים המבוססים על סימולציה הנעשית על נתונים סימולתיביים וככזו יש בה מרווחי טעות הגדולים מסימולציה על נתונים קיימים.
• path dependency  (תלות במסלול)  -  החלטות ההשקעה שמקבל האלגוריתם בצרוף התנהגות השוק יוצרים  מסלול תשואות מסויים מאוד בטווח הקצר-בינוני . הסתמכות על נתוני העבר כמדדי סיכון לקחת בחשבון כי בעתיד ה- path dependency  עשוי ליצור תשואות שונות לגמרי בתנאי שוק דומים. הדבר בעיקר משפיע על ה - Drawdown מקסימלי
• הגורם האנושי - האלגוריתם ממליץ, אדם מבצע. לסוחר תנודתיות מיומן קיים שיקול דעת רחב בביצוע המלצות האלגוריתם בעיקר בנקודת הקצה של קפיצות גדולות ב VIX בהם ממילא אין מסד נתונים המספק מובהקות סטטיסטית לפיתוח מודל .  יוצא איפה כי נתוני תשואות העבר שאינם תוצאה של מסחר אמת הם למעשה ללא הפעלת שיקול דעת אנושי המאוד נחוצה דווקא במצבים של התממשות סיכון גבוה.

יוצא איפה כי לכל הכלים הסטנדרטיים מגרעות רציניות כמעריכי סיכון - המתאם והתנודתיות של האסטרטגיה חסרי משמעות במדידת סיכון , מודל הערך בסיכון אינו שימושי שכן ההתפלגויות רחוקות מלהיות נורמליות והמקסימום DRAWDOWN  תלוי מסלול ואינו מביאה בחשבון את האופי המאוד זמני של ההפסדים בחלק מהמצבים.



מעבר לכל ההסתיגויות , יש סיכון אחד שיש צורך לכמת אותו באופן ברור גם אם אינו קיים כחלק מהסטטיסטיקה של תשואות האסטרטגיה / התנהגות השוק , וזה הסיכון המערכתי של ארוע ברבור שחור אמיתי - מאוד נדיר, מאוד לא צפוי ולמעשה "מחוץ למשחק" של נתוני השוק מהעבר. אני מניח כי  ארועי יום שישי השחור  יכולים לשמש כמסגרת ייחוס לארוע מסוג זה (ירידה יומית של 22% במדד המניות ועליה במדד VXO שקדם ל- VIX פי 4.3). למרות זאת בלקחי יום שישי השחור תארתי הגורמים שחברו להם יחד ותגובת הרשיויות בהיבט תשתיות המסחר כך שארוע הדומה ליום שיש השחור לא יחזור על עצמו כי כנראה הבורסות יעצרו מסחר  בשלבים מוקדמים יותר כפי שכבר ארע ב 1997 ובפלאש קרש של 2010 כך שארוע "ברבור שחור" יכול להתבסס על אומדן ולא יותר.


לאור כל הניתוח הנ"ל אין ספק כי על מדידת הסיכון להתחלק מספר שכבות:

• הראשונה תתמקד  בטווח הקצר באמצעות מודל ערך בסיכון (VAR) תוך שימוש  במקדם הסתברות גבוה. באופן זה ניתן להציג  את הסיכון התאורטי להפסד יומי גדול  בהתאם לנכסים אותם מחזיקה האסטרטגיה .
• השכבה השניה תתיחס ל DRAW-DOWN לטווחים קצרים - כלומר כמה הפסד לאורך תקופה האסטרטגיה תספוג לפני החלטה לצאת לחלוטין מפוזציה 
• השכבה השלישית תתיחס ל DRAW - DOWN פוטנציאלי הנגרם מפוזציות פתוחות ברמות VIX גבוהות אשר הצפי למחיקת ההפסד הוא טווח קצר של זמן

  מכיוון שהאסטרטגיה מנסה למקסם תשואה לסיכון , ההסתכלות על הסיכון בלבד תאפשר למשקיע לכוונן את רמת הסיכון לרמה רצויה ועדיין לקבל תשואה עודפת לאותה רמת סיכון.

היום VIX ב 11.15 מחר ב 18.31 - קפיצת VIX הגדולה מעולם חוגגת 10 שנים

27 לפברואר 2007 נכנס להיסטוריה כיום בו נרשם שיא בקפיצה האחוזית ב -  VIX   ביום מסחר בודד וזאת בעקבות עליתו מרמה של 11.15 ל- 18.31  , זינוק של 65% ביום מסחר בודד.

חשוב לזכור כי מדובר ב VIX מכיון שהמדד שקדם ל VIX  עלה פי 4.3 ביום שישי השחור .

בדיעבד אנו יודעים כי יום זה סימן את סופה  של  תקופה ארוכה שהתאפיינה ב-  VIX נמוך  והיוותה את הקדימון לתנודתיות הגבוהה של משבר 2008. למרות שמשבר 2008 והמשברים אחריו התאפיינו בערכי VIX גבוהים, קפיצת VIX כפי שארעה בפברואר 2007 לא התרחשה בכל התקופה של ה -10 שנים.

מבחינת שוק המניות , אותו יום היה רע  - ירידה של 3.5% ב - S&P אך זו ירידה "מתונה" ביחס לירידות  של 8.8% ב - 29/9/2008 , 6.7% ב - 8/8/2011 ו- 4.8% ב - 4/8/2008 שהניבו קפיצות VIX מכובדות אך רחוקות מהשיא.

מבחינת הסוחר בתנודתיות , הנתון המעניין הוא קפיצת F30 (החוזה העתידי הסינתטי ל- 30 יום עליו מבוססים מוצרי ה VIX לטווח קצר). כאן למרות הקפיצה האדירה ב VIX , עליתו של ה F30 היתה מתונה משמעותית ועמדה על 25% , אך עדיין הינה אחת מקפיצות ה F30  הגדולות בהיסטוריה.

לנתון  זה של קפיצת ה F30  תפקיד חשוב בהגדרת סיכון הקצה  של פוזציות שורט תנודתיות שכן קפיצה של 25% היא ככמעט קצהו של זנב  התפלגות F30.

בעוד כי מצבים משבריים המניבים קפיצות VIX גדולות בהסתברות גבוהה  הם קלים יחסית לזיהוי בשל הגידול בתנודתיות השוק המעלה את רמות ה VIX  לכן לאסטרטגיית מסחר הזדמנות לנקוט בצעדים לגדר הפוזיציה, לקפיצת VIX מרמות שפל היא בדר"כ קודמים מעט מאוד סימני אזהרה , אם בכלל והדוגמה של 27 לפברואר 2007 היא אבן הבוחן לסיכון הקצה הגלום בפוזיציית שורט תנודתיות

יותר על סיכון הקצה וכיצד להתנהל בצלו בפוסט הבא.

המחזורים ב - UVXT עולים בחדות - הסוחרים מהמרים על עליה בתנודתיות

כמות המהמרים על עליית התנודתיות גדלה בקצב מהיר מאוד וזאת עפ"י הגידול החד המסחר בתעודות ואופציות UVXY.

הגידול הקודם בהיקפי המסחר היה באוקטובר ממש לפני הבחירות בארה"ב.

כאשר VIX בסביבות 11-12 אני בהחלט מסכים שאנו צפויים לעליה בתנודתיות אך כמובן שאינני יודע לחזות מתי זה יתרחש. לעומת זאת הקנס המשולם ע"י מי שנכנס לפוזיציית לונג ב UVXY הוא ידוע ועומד היום על סביבות  30% בחודש (!) , לכן אני קורא לפוזיציה זו "הימור" - התוחלת שלה שלילית.

כמובן שבסוף יהיו אלו שירוויחו בלונג UVXY אך הם המעטים שהתזמון שלהם היה מושלם ואני לא מתיימר לדעת כיצד עושים זאת.

במקביל לעליה החדה במסחר ב UVXY , ניתן לראות כי XIV ו-VXX בן תעודות  - 10 ו- 13 בגודלם בבחינת מחזורי מסחר וביחד הן נסחרות בכ 1.7 מליארד דולר ביום בממוצע , כלומר מדובר בשוק עמוק מאוד בהיבט נזילות המסחר.

המעניין הוא שברשימת 15 התעודות הנסחרות (מספר התעודות , לא נפח כספי)  UVXY ו- TVIX מופיעות ברשימה יחד עם VXX. יש לתת את הדעת כי מחיר UVXY הוא כ - 20 דולר ו- TVIX כ - 4.5 דולר - כלומר המחזור הכספי ב UVXY גדול פי 4.5 מהמחזור ב TVIX , כך שברגע ש TVIX תבצע ספליט הפוך, היא כבר לא תופיע הרשימה....

אלגו טרייד על מוצרי VIX - תוצאות 16 חודשי מסחר (סוף 2016)

האסטרטגיה  הוצגה  בסדרה של פוסטים  והעדכון האחרון נערך באפריל 2016  לאחר  8 חודשי מסחר באסטרטגיה.


 התוצאות נכון לסוף יום המסחר  30 דצמבר   2016  -

S&P 500 - עליה  של 6.42% החל מ 1 אוגוסט 2015
אסטרטגיה  - עליה  של 38.1% באותה תקופה, כלומר תשואה עודפת של 31.7% על המדד בתקופה של 16  חודשים
XIV - ירידה של 2.7% באותה תקופה.


מבחינת נקודות קצה -

• שיא עודף התשואה של האסטרטגיה ביחס למדד היה ביום ה- 21 לדצמבר 2016 - 32% 
• שיא תשואה  של האסטרטגיה היה ביום  21 לדצמבר 2015 - 39.3%
• התשואה היומית הנמוכה  ביותר נרשמה  ביום 11 דצמבר 2015 - ירידה של 6.8% 
• התשואה היומית הגבוהה ביותר נרשמה ביום 2 ספטמבר 2015 - 7.15%

מבחינה סטטיסטית סטטיסטית לתקופה של 16 חודשים  האסטרטגייה מייצרת אלפא של 25% בשנה על מדד ה S&P ובטא בשיעור 85% .


לכאורה זו תוצאה מצוינת, אך התשואה לכשלעצמה אינה מעניינת אלא השוואת יחס  התשואה  סיכון בין תוצאות ניהול הפוזיציה לבין מדד ה S&P  כפי שפרטתי   בפוסט הראשון בנושא האלגו-טרייד.  כמקובל אשתמש התנודתיות בתשואות היומיות היא מדד לסיכון:

0.010	מדד
0.014	אסטרטגיה
0.047	XIV
0.091	TVIX

בטבלה מעלה הנכסים ממוינים עפ"י תנודתיותם  ב- 16 החודשים האחרונים, וניתן לראות כי מדד S&P היה הכי פחות תנודתי. תנודתיות האסטרטגיה גבוהה ב- 40% מתנודתיות מדד ה - S&P ואילו תנודתיות XIV ו - TVIX גדולה בפי 3.3 ו- פי 6.5 בהתאמה מזו של האסטרטגיה.




הנושא הבא שיש לבדוק הוא ממוצע התשואות יומיות בתקופה:

0.106%	אסטרטגיה
0.022%	מדד
‎0.109%	XIV
‎0.354%	TVIX שורט

מבחינת התשואות שורט TVIX כמובן מובילה , אך יש לזכור כי מדובר התשואה תאורטית שכן TVIX / UVXY קשים מאוד לשורט ומדידת התשואות היא מדידה יומית על פוזיציה מלאה כך שככל שערכה  של פוזציית השורט נשחק כך יש צורך להגדילה והדבר פשוט בלתי אפשרי ברוב ימי המסחר.

בהשוואה בין המדד לאסטרטגיה ניתן ללראות כי תשואתה  היומית ממוצעת של  האסטרטגיה גבוהה פי 4.8 מזו של המדד, אך מכיוון שתנודתיות האסטרטגיה גבוהה ב 40% מהמדד, תשואה האסטרטגיה ליחידת סיכון גבוהה רק פי 3.4 מזו של המדד.


ביחס ל XIV ניתן לראות כי התשואה היומית הממוצעת של XIV והאסטרטגיה דומות אך מכיוון שתנודתיות XIV גדולה פי 3.3 מזו של האסטרטגיה הרי ברור כי תשואת האסטרטגיה ליחידת סיכון גבוהה פי 3.3 מזו של XIV.

 גם ביחס ל TVIX האסטרטגיה מניבה  יחס תשואה / סיכון עדיף - ל TVIX תשואה יומית ממוצעת הגבוהה  פי 3.3 מזו של האסטרטגיה אך עם תנודתיות הגבוה פי 6.5 ,  כלומר האסטרטגיה מניבה כמעט פי 2 תשואה ליחידת סיכון מאשר שורט  TVIX.



340% תשואה עודפת ליחידת סיכון ביחס למדד במסחר האמת לאורך 16 חודשים טובה הרבה יותר בהיבט תשואה / סיכון מאשר תוצאות הסימולציה שהצגתי לתקופה של 30 חודשים שהחלה בספטמבר 2012 בהם האסטרטגיה הניבה 40% יותר תשואה ליחידת סיכון מהמדד.
הסיבה לכך היא שבעוד כי בתקופת 16 החודשים האחרונים לא רק שתנודתיות האסטרטגיה ביחס למדד ירדה ל-  40% בפועל  לעומת - 60% בתקופת הסימולציה אלא  תשואת המדד בתקופה האחרונה היתה כ - 6%  בלבד לעומת  עליית המדד ב-  147% (!). בתקופת הסימולציה.

בעוד שינויים יחסית לא גדולים ביחסי התנודתיות בין האסטרטגיה למדד הם צפויים,  אין ספק כי עליה של 147%  במדד בתקופה של 30 חודשים היא ארוע נדיר כפי שמשבר 2008 נדיר בחומרתו ולכן במבט קדימה אני מצפה כי יחס תשואה / סיכון של האסטרטגיה ביחס למדד יהיה קרוב לנקודת האמצע - כ - 190% תשואה עודפת לסיכון   בהשוואה למדד.



מעוניין בניהול השקעות באסטרטגיה זו? - 052-6057118

פעמי אינפלציה - עדכון

אינפלציית ליבה

הפוסט הקודם בנושא היה לפני שנה בפברואר 2016 (מופיע בסופו של הפוסט הזה) וטענתי אז שמדד הליבה הגיע ל 2.2% המהווה תנאי שוק רגילים בשנות ה 2000.

חלפה שנה ואכן אינפלציית הליבה התבססה בדיוק ברמה ממוצעת של 2.2% על פני 12 החודשים האחרונים.

אינפלציה

בעוד  מדד הליבה התבסס ברמה של 2.2% , המדד הרגיל נמצא במגמה של כשנה מאחוריו ורק כעת מגיע לרמות של מדד הליבה. אני ממליץ להשוות את גר, האינפלציה של 2016 לגרף מדד הליבה של 2015 - הדמיון רב.

אני מניח כי בתחילת 2018 כאשר נביט על נתוני האינפלציה של 2017 , נראה גרף הדומה לאינפלציית הליבה של 2016.

המשמעויות של העניין הן מרחיקות לכת -

• כל הנושא של "אין אינפלציה" הסתיים. שוב הוכח כי "תורת הכלכלה הישנה" עובדת - צמיחה, תעסוקה מלאה = אינפלציה ופשוט משבר 2008 היה כה עמוק עד שדרש 8 שנים להתאוששות מלאה.
• הריבית הריאלית בארה"ב היא שלילית לטווח קצר ו- 0 לטווח בינוני  - זה כמובן לא מצב של שיווי משקל  וכל עקום התשואות צפוי לעלות  בכ- 1% בטווח של שנה.
• אני כלל לא בטוח כי הפד יצליח לשמור על יעד האינפלציה העליון ב- 2018/2019 כאשר הכלכלה תתחיל להתחמם כך שלא אופתע אם נגיע גם ל- 3%-4% אינפלציה שנתית. זה לכשלעצמו  היבטים חיובים לא מעטים - צמיחה מוגברת, שחיקת החוב הממשלתי, עליית ריביות שתנרמל את מגרש ההשקעות.

פרקטית , להחזיק אג"ח ממשלתית היום הינו  מהלך שיחס התשואה לסיכון בטווח הקצר לא מהטובים , פשוט בגלל הסכנה של הפסדי ההון בטווח הקצר בעקבות העליה בתשואות.

פוסט מיום 24/2/2016

כתבתי מאמצע 2015 כי האינפלציה מתקרבת.

זה נראה מאוד רחוק כאשר המדדים המפורסמים הם שליליים או קרובים ל- 0  אך כל פעם מחדש הסיבה למדד הנמוך טמונה בארוע חד פעמי  - הורדת מע"מ , ירידה במחירי חשמל / מים, ירידה במחירי הדלק וכו' הממסכים את המציאות האמיתית בישראל - משק בתעסוקה מלאה, זחילת שכר כלפי מעלה, מחירי דיור צומחים - וכשיסתיימו ההשפעות החד פעמיות או אף יתהפכו (מחירי אנרגיה למשל) האינפלציה תרים את ראשה.

בארה"ב הנתונים כבר ברורים  - מדד הליבה המודד אינפלציה ללא מרכיבי המדד הנוטים לתנודתיות (מזון / אנרגיה) הגיע בינואר ל 2.2% שנתי. הגורם העיקרי הדוחף את המדד הוא סקטור השרותים (תחבורה / בריאות)  והדיור - האחד מושפע מעליית השכר והשני חווה ביקושים לאחר תקופה "בצורת" של שנים ארוכות בעיקבות משבר 2008.

במבט היסטורי ניתן לראות בגרף מטה כי רמה של 2.2% היא רמת אינפלציה בתנאי שוק רגילים במהלך שנות ה - 2000:

אך אם בתנאים הנוכחיים מדד הליבה עומד על 2.2% , מה יתרחש כאשר הבטחון הצרכני יתגבר, השכר ימשיך לעלות  ומחיר הנפט והסחורות יחזרו לעלות ? נקבל אינפלציה בריאה של 3%-4% כאשר הסיכון הוא כי הריבית לטווח קצר לא תוכל לעלות יחד עם האינפלציה בגלל חוסר ההתאמה במחזור של משבר / התאוששות בין ארה"ב ליתר העולם. אם הריבית בארה"ב תעלה מהר מדי, גבוה מדי ביחס לריביות בשווקים אחרים, הדולר עשוי להתחזק יתר על המידה .

יש עוד נקודה שיש לתת את עליה את הדעת   - משבר 2008 / 2011 התאפיין במינוף יתר / חובות רעים של בנקים ויחידים. בשנת 2016 המצב שונה לחלוטין - המינוף עבר לממשלות כפי שמשתקף ביחס חוב / תוצר . למדינה יש 3 דרכים להוריד את החוב - הדרך הישראלית (מדינות קטנות) - להתנהל נכון תקציבית, לשמור על גרעון נמוך ולהוריד את יחס חוב / תוצר לאורך שנים. הדרך הארגנטינאית (מדינות קטנות) - לפשוט רגל , והדרך המקובלת - לשחוק את החוב באמצעות אינפלציה כשבמקביל מעלה גם את התוצר ......

גוש האירו, ארה"ב ויפן ייצרו סביבה אינפלציונית על מנת לשחוק את חובותיהם . מדינה שגייסה ב - 6 שנים האחרונות חוב לטווח ארוך בריביות מאוד נמוכות , זקוקה לאינפלציה יחסית נמוכה על מנת לצמצם משמעותית את חובותיה.

ניצני האינפלציה כבר כאן, אך הבשלתה עשויה להיות ארוכה.

הכי מעניין זה השינוי המדהים בכותרות העיתונים היום העוסקים ב "אין אינפלציה" לבין  המלל האין סופי על ההיפר אינפלציה הצפויה כאשר התחילו ההתערבויות של הבנקים המרכזיים בשווקים בשנים הראשונות של המשבר.

היום כבר ברור מה שכתבתי אז  - הבנקים המרכזיים יכולים לנסות להזרים כסף לשווקים כמה שהם רוצים  אך אם הבנקים המסחריים לא יוצרים כסף חדש ע"י מתן הלוואות ההתערבות אינה מגיעה לשוק. 

היום הבנקים המסחריים מלווים כסף. בזהירות, בשיקול דעת, במינוף סביר וכאשר כסף זה יתחיל לחלחל לכלכלה הריאלית (והוא כבר התחיל) , אינפלציה היא בלתי נמנעת.

ה VIX היום - 16/2/2017 - הקוטנגו לטווח בינוני חזר לרמות 2013

קוטנגו לטווח בינוני

כבר למעלה מחודשיים לא כתבתי על מצבו של ה VIX במסגרת ה - "VIX היום" , פשוט כי לא היה מה לחדש מעבר לנאמר בפוסט האחרון בנושא מ 7 לדצמבר 2016 - VIX נמוך קונטנגו בשיא .

כפי שניתן לראות בגרף מעלה המתאר ערכי VIX (כתום) קונטנגו קצר (כחול)  ובינוני (שחור) , ה VIX משייט לו כבר למעלה מחודשיים ברמות מאוד נמוכות של 11-12 , הקונטנגו הקצר ב- 10% כאשר לחוזה הראשון זמן ארוך לפקיעה והולך ועולה לרמות של 15% ויותר  כשמתקרבים לפקיעה.

המעניין הוא הקונטנגו הבינוני אשר מאמצע ינואר הגיע לרמות גבוהות של 10% ולאחרונה אף עלה לרמה של 11.3% אשר מהווה שיא רב שנתי. למעשה רק בתקופה של מחצית 2012 ועד תחילת 2013 היו רמות גבוהות של 11% ויותר בקונטנגו הבינוני אך רמות ה VIX עמדו אז על טווחים של 16-18 עם חריגות מדי פעם עד 20+ בגבוה ו- 14.5 בנמוך.

הסיבה לערכי קונטנגו בינוני גבוהים בתקופה ההיא נבעה מהחשש לחזרה למפולת של אוגוסט 2011 אז השוק ירד כמעט ב -  20% וה VIX עבר את ה - 40 , על רקע העובדה כי רמות ה VIX למעשה עברו מערכים של משבר (20 ויותר)  לערכי ממוצע  (16-18) . המשקיעים בחוזים העתידיים פשוט נתנו משקל הסתברותי גבוה להיסטוריה של VIX גבוה מ  2008 והיו מוכנים לתת פרמיה רצינית לחוזים לטווח בינוני ועקום החוזים נעשה תלול.

בדיעבד תשלום הפרמיה התברר כשגיאה יקרה שכן ה VIX המשיך ברגיעה עד אוקטובר 2014.

המצב היום אינו שונה מהותית. מכיוון שה - VIX מאוד נמוך, שחקני החוזים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה בחוזים לטווח בינוני   מתוך ציפיה כי ה VIX יעלה והחוזה ירוויח. הבעיה היא שהדבר דומה לאחזקת VXX בציפיה לקפיצת VIX - התזמון חייב להיות מושלם אחרת הקונטנגו גורם לשחיקה מהירה בערך הפוזיציה.

למשקיעים בדיבידנד השונות , קונטנגו גבוה לטווח בינוני הוא הזדמנות נהדרת לקצור רווחים גבוהים ברמת סיכון יחסית נמוכה - אני תמיד ממליץ להשקיע ב - ZIV כי מבחינת תשואה / סיכון הוא כלי מצוין .

באשר להשקעה בחלק הקצר של העקום XIV / UVXY ודומיהם , לא נותר לי אלא לחזור על דברי בפוסט הקודם:

מכיוון שלא ניתן לחזות מה יעשה השוק מחר או בעוד שבוע, על המשקיע בתנודתיות הניצב מול המצב הנוכחי לאזן בין הקונטנגו הגבוה המהווה "המנוע" לרווחיות פוזיציות של שורט תנודתיות לבין הסיכון הכרוך בחשיפה לתנודתיות ברמה נמוכה כל כך.
הדרך המקובלת שלי היא לתת לפוזיציות להישחק , בוודאי לא להכניס כסף חדש לשורט תנודתיות , לגדר באמצעות האסטרטגיה ל VIX נמוך  למרות כי  לטעמי העקום לא מספיק שטוח לגידור אפקטיבי,   או פשוט להקטין פוזיציות.

כאשר הקוטנגו הבינוני גבוה, אין טעם באסטרטגיה ל VIX נמוך בגלל הפרמיה הגבוהה על הגידור ולכן הדרך המועדפת היא לתת לפוזיציה להישחק. יחד עם זאת פוזיציית שורט עשויה להישחק מאוד לאורך זמן בקונטנגו גבוה כך שיש לשקול ניצול הזדמנות לפצות על השחיקה ע"י שורט חדש אם תנודתיות השוק תגדל במקצת . אני חייב לציין שזה מהלך מסוכן שכן כשהתנודתיות מתחילה לעלות אינך יודע היכן העניין יסתיים   ובערכי VIX נמוכים הקפיצות הנמדדות באחוזים  ב VIX גבוהות כך שיש להימנע משורט בעת העליה בתנודתיות אלא אם מעריכים כי העליה הסתיימה לפחות לזמן מה כך שתוספת הסיכון בפוזיציה תהיה מוצדקת.


יש לציין שדווקא בתקופות אלו, תיק המשלב מרכיב שורט תנודתיות לטווח קצר עם לונג תנודתיות לטווח בינוני מאפשר איזון בין דעיכת ערך השורט לגידול במרכיב הלונג כך שהסיכון בטווח הקצר קטן לטובת הגדלת חשיפה לטווח הבינוני כאשר סך החשיפה לתנודתיות היא פונקציה של סכום המרכיבים - אם מרכיב השורט דועך מהר יותר מעליית ערכו של מרכיב הלונג הרי כלל החשיפה מצטמצמת אך גם אם סכום המרכיבים נשאר קבוע הרי רגישות הפוזיציה לשינוי ב VIX קטנה שכן המתאם של ZIV לשינוי ב VIX נמוך משמעותית מזה של XIV.

מחיר למשתכן מול דיור ציבורי - כחלון את גלנט מתחילים להפנים את האבסורד

באמצע 2016 כתבתי על החלמאות בשוק הנדל"ן כאשר ביד אחת המדינה מנהלת "מפעל פיס" בין זכאים להנחת מחיר למשתכן ומנגד רוכשת דירות לדיור הציבורי בשוק החופשי 

סיכום הדברים היה:

התוצאה - היצע הדירות החדשות לשוק החופשי שאינו זכאים הצטמצם מאוד כי קרקעות המדינה משווקות ב "מחיר למשתכן" והזכאים הזוכים נהנים מהנחה של 20% והמדינה נדרשת לערוב למשכנתה  ומנגד, אל מול ההיצע הקטן , נכנסת המדינה כשחקן מרכזי בשוק הדירות החופשי ברכש של דירות המיועדות לדיור ציבורי במימון ציבורי ובמחירי שוק.
המדינה פשוט דוחפת את הביקושים בשוק החופשי (רכש דירות) מצד אחד ומקטינה את היצע הדירות בו  (מחיר למשתכן)  - אז מה הפלא שהמחירים ממשיכים לעלות?
האם רק אני רואה את האבסורד הנוראי?
האם לא  סביר יותר להמיר חלק מהדירות בפרויקט "מחיר למשתכן" לדיור ציבורי ולהימנע מרכש דירות בשוק החופשי  במחירי שוק תוך תשלום עמלות רכישה שמנות לגופים פרטיים / עמידר?

הקברניטים של שוק הדיור - והיום יש רק אחד -כחלון, פשוט לא מבינים עובדה פשוטה אחת  - על המדינה לבנות דיור ציבורי באופן שוטף וזהו הכלי היעיל ביותר לוויסות מחירי בשוק הדיור.


חלפו להם בדיוק 7 חודשים, וכחלון וגלנט הבינו סוף סוף את האבסורד ומתחילים לתת דגש גדול יותר לדיור הציבורי ע"ח מחיר למשתכן וזאת באמצעות הקצאת עד 5% מהדירות במחיר למשתכן לטובת דיור ציבורי כאשר המהלך ימומן כנראה פשוט ע"י צמצום ההנחה במחיר למשתכן.

כל מי שעיניו בראשו ומבין קצת בנדל"ן וכלכלה מבין כי הדרך היחידה להורדת מחירי הדיור בישראל היא ע"י הגדלת ההיצע הכולל ויצירת דיור ציבורי באופן שיאפשר הקטנת ביקושים לדירות בשוק החופשי.

במצב הנוכחי זכאים לסיוע בשכ"ד המקבלים מזומן ממשלת ישראל כל חודש פשוט מתחרים עם יתר השוכרים על דירות בשוק השכירות החופשית וכך מחירי השכירות עולים. כשכתבתי על הכלכלה של הדיור הציבורי  הראתי כי בניה ציבורית במרכז זולה בכ 75% מבניה פרטית הכוללת סטנדרט גבוה יותר, חניות , מחסנים   הוצ' שיווק, רווח יזמי , מימון ומחיר קרקע.

במחיר של 700 אש"ח המדינה יכולה לבנות דירת 4 חדרים במרכז וב- 550 אש"ח דירת 3 חדרים. מימון הבניה יכול להתבצע ע"י הנפקת אג"ח ייעודיות וארוכות לקרנות הפנסיה בתשואה הגבוהה ב - 0.25% מהתשואה על האג"ח הממשלתיות  - מדובר בפחות מ 2% ריבית שנתית, כלומר  3000  ש"ח לחודש החזר חוב (קרן+ריבית) למימון דירת 4 חדרים בדיור ציבורי באזור המרכז במימון ל 25 שנה .

כחלון וגלנט מתחילים להבין זאת אך מדברים של "משכנתה רוכשת" :

גם בנקודה זו הרחיב גלנט ואמר: "אם נניח שמדינת ישראל נותנת למשפחה מסוימת 2,000 שקל כל חודש, אז בכל חודש זה 4,000 שקל. לאן הולך הכסף הזה? אל המשכיר, אל בעל הנכס, והתוצאה היא שהמדינה שמה כסף חינם והם שמים כסף חינם, והוא הולך למישהו.

"אני אומר, למה שלא נעשה משכנתה רוכשת? 2,000 שקל יבואו מאיתנו, 2,000 שקל יבואו מהאיש, כל שנה 50 אלף וב-20 שנה זה מיליון. אם אתה עושה לזה היוון זה 700 אלף שקל, וב-700 אלף שקל אפשר לרכוש דירה".

אני מציע כי במקום להתחיל מהמקומות המסובכים של משפחה המקבלת סיוע יחסית נמוך בשכ"ד (50% בדוגמה של גלנט) יפתור שר השיכון את בעיותיהן של אלו המקבלים 100% מימון לשכ"ד או אלו הממתינים לדיור ציבורי:

כיום בישראל כ-2,500 משקי בית שהוגדרו כזכאי דיור ציבורי על ידי משרד השיכון, ואשר למדינה אין דירות עבורם, וכ-20 אלף משקי בית נוספים שהוגדרו כזכאי דיור ציבורי על ידי משרד הקליטה – רובם קשישים עריריים. כל אלה מסתפקים לעת עתה בשכירת דירות בשוק החופשי, תוך קבלת סיוע בשכר הדירה מצד המדינה. 




וכאן בדיוק קבור הכלב.

כחלון וגלנט מבזבזים הון עתק (4 מליארד ש"ח) על מפעל הפיס של הנחות מחיר למשתכן במקום לייצר יחידות דיור של 1-3 חדרים בדיור ציבורי בעלות של כ - 175 אש"ח לחדר אשר יתנו מענה איכותי לאלו הזקוקים באמת  , יאפשרו הוצאת אלפי נזקקים משוק השכירות והכי חשוב - יחידת דיור בדיור הציבורי היא הזולה ביותר לייצור כך שההשפעה של 4 מליארד ש"ח בדיור ציבורי היא גדולה הרבה יותר מאשר אותם 4 מליארד בהנחות מחיר למשתכן.

מדובר על כ - 25 אלף יחידות דיור, כ - 50% מקיבולת ייצור הדירות השנתית של מדינת ישראל  - זו צריכה להיות העדיפות הראשונה.

כיצד להפוך למשקיע עצמאי - פרק 4 תכנון - כמה כסף אני צריך?

"The goal of a financial plan is not to describe the exact path you actually take to retirement – it’s to help you figure out what you should be doing to get to retirement, and keep you on track."

פרק זה הוא החמישי  בסדרה,קדמו לו  - מבוא ,פרקים  על רצון ,  השכלה  וניסיון

תכנון המהלך של הפיכה למשקיע עצמאי אינו תהליך חד פעמי או קצר אלא הליך הנמשך לאורך שנים ארוכות , למעשה מהיום  בו אתה אומר לעצמך כי אתה מבקש לצאת "לפנסיה מוקדמת" ולייצר ההכנסה הנדרשת מההון  העומד לרשותך.

תכנון המהלך נועד "תוכנית עבודה פיננסית" שתביא אותך  ממצבך הנוכחי לרגע בו אתה מוכן לפרישה מעבודה קבועה.

הנושא הראשון והחשוב ביותר הוא קביעת היקף ההון הנדרש לצורך פרישה  שהוא פונקציה של ההכנסה החודשית הנדרשת והתשואה על ההון.

היקף ההכנסות והוצאות  למשק בית עפ"י עשירונים כפי שפורסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה :

  

כל אחד כמובן יודע היכן הוא נמצא היום ויכול לשער להיכן עשוי להגיע מבחינת הכנסות אך מי שמתכנן לצאת לפנסיה מוקדמת רצוי שלא יעמיד לעצמו יעדים שאינם ברי השגה כך שלכוון לכיוון של העשירון הרביעי שהוא העשירון הראשון בו ההוצאות וההכנסות הממוצעות מתאזנות הוא יעד ראשוני טוב. כמובן שככל שהזמן עובר הטעמים או התנאים  עשויים להשתנות והיעד יכול לעלות או לרדת אך כנקודת התחלה , הכנסה נטו 11,000 למשפחה שמבחירה אינה קמה לעבודה  צריכה להספיק.

הכנסה חודשית נטו של 11 אלף ש"ח הינה הכנסה שנתית נטו של 132 אש"ח.

כעת  מגיע החלק המסובך - איזה סכום ייצר הכנסה של 132 אש"ח נטו בשנה ברמת וודאות גבוהה?

רמת וודאות גבוהה נדרשת מכיוון ש 132 אש"ח בשנה זה הצורך האמיתי , ללא רזרבות ואינך יכול להתקיים מספר חודשים ללא הכנסה כי היו נפילות בשוק - ולכן העניין מסובך כי אם משקיעים באפיקים סולידיים, התשואה יותר וודאית אך התשואה נמוכה ואם משקיעים באפיקים מנייתיים התשואה ארוכת הטווח גבוהה אך קצרת הטווח מאוד לא וודאית.

לאור זאת די ברור כי לא ניתן באמת לתכנן על הכנסה שנתית של 132 אלא לקחת מקדם ביטחון שיאפשר בניית רזרבה לאורך זמן (הכנסה הגדולה מההוצאה) שתכנס לשימוש בתקופות בהם התשואה על ההשקעות תהיה נמוכה .
היקף הרזרבה נקבע עפ"י התנודתיות הצפויה  בתשואה עפ"י אפיקי  ההשקעה .

לצורך הדוגמה נניח כי התכנית היא לנצל באופן אופטימלי את המסלולים הפטורים ממס כך שהחלק הסולידי של התשואה מגיע מדירה להשקעה המניבה 3%  ומהווה 1/3 מההכנסה הנדרשת , כלומר 3650 ש"ח בחודש פטורים ממס שכ"ד מדירה בשווי של 1.5 מליון ש"ח.
יתר ההכנסה (7,350 ש"ח בחודש,  88,200 בשנה )   נסמכת על ריווחי השקעה בתיק נזיל  בתשואה  של 12% נטו לשנה  כלומר נדרש תיק בהיקף של 735,000 ש"ח.

מבחינת רזרבה  , לדירה המושכרת אין צורך ליצור רזרבה ייעודית אך לתיק ההשקעות יש ליצור רזרבה שנתית של 200% מההכנסה השנתית הצפויה , כלומר  יש להוסיף לתיק 176,400 ש"ח שיהיו זמינים למשיכה במקרה של תשואה אפסית / שלילית לתיק בתקופה ארוכה , כלומר על תיק ההשקעות לעמוד על כ - 911 אש"ח.

סה"כ הון לצורך פרישה - 2.4 מש"ח.

אפשרות אחרת היא כמובן לוותר על החלק הסולידי של תיק השקעות ולנהל תיק השקעות שיניב את מלוא ההכנסה השנתית. במקרה זה היקף התיק, בהנחת תשואה נטו של 12% לשנה יעמוד על 1.1 מליון ש"ח , אך יש להגדיל את הרזרבה ל - 400% על מנת להיות מסוגלים לפצות על ירידה חדה בשווי התיק  ותשואה שלילית לזמן ארוך , כך שהיקף התיק יעמוד על 1.6 מש"ח.

תיק בהיקף כזה יכול לעמוד בירידה בשוויו של 20% ועדיין לאפשר משיכת קרן של שנה לצורך מחייה מבלי לפגוע בקרן הבסיסית של 1.1 מליון ש"ח. מנגד, בשנים טובת יצטברו רווחים שיגדילו את הקרן וכך רמת הסיכון הכללית תרד.


התיאור מעלה הוא רק דוגמה מאוד כללית לדרך בה יש להתייחס לתכנון הסכום הנדרש לפרישה מוקדמת. כמובן כי ניתן לעדן את המודל כך שיתחשב בתשלומי הפנסיה הצפויים להתקבל מגיל הפרישה הפורמלי שלמעשה מאפשרים לתכנן מודל של פרישה מוקדמת בו משתמשים גם בחלק מקרן תיק ההשקעות לצורך מחייה  מכיוון שהסכום הנדרש למחיה מניהול עצמאי של נכסים יורד כאשר קרן הפנסיה / קופת גמל לקצבה מתחילות לשלם וכך היקף תיק ההשקעות הנדרש לפרישה מוקדמת יורד.

כמות הכסף בישראל גדלה בקצב מסחרר

מדד M1 שקלי - כמות הכסף

בהמשך ל"חגיגות" בעקבות הגדלת יתרות מטבע החוץ ליותר מ 100 מליארד דולר (!) כמות הכסף בישראל עולה בקצב מהיר מאוד החל מהמחצית השניה של 2014.

הרבה מאוד כסף נזיל, כלכלה צומחת ואבטלה נמוכה הם מתכון לאינפלציה אם כי כל עוד הממשלה מרוסנת תקציבית החשש אינו גדול להתפרצות אינפלציונית רצינית אך אינפלציה תהיה , השאלה רק מתי.

אחד הדברים שעל הממשלה לעשות זה לאפשר "ספיגת" חלק מהמזומנים בשוק החוב פשוט ע"י הפסקת גיוס חוב חיצוני. אין שום הגיון בהנפקת אג"ח הנקוב במטבע זר ואז המרת המט"ח לשקלים כאשר יתרות המט"ח של המדינה כל כך גדולות. כל גיוסי החוב חייבים להתבצע בשקלים , מה גם שהריבית שעל הממשלה לשלם בישראל נמוכה מהריבית על אג"ח נקוב מט"ח.

משרד האוצר לא אוהב את הרעיון של הפסקת הנפקת האג"ח הזר כי כך לא יהנו עובדי משרד האוצר לנסיעות לחו"ל על מנת לארגן חתמים , לנהל הנפקה ועוד אח"כ לקבל קצת יח"צ על עוד הנפקה מצוינת (כלומר , היו הרבה מאוד ביקושים כי המדינה מציעה ריבית גבוהה מדי...).

ההגיון של משרד האוצר בקשר להנפקות אג"ח בחו"ל מתבסס על שני טיעונים מופרחים:

1. יש לשמור על "גישה" לשווקים הפיננסיים העולמיים  - כלומר אם ישראל לא תגייס בחו"ל 5 שנים , אז כאשר תבוא לגייס , השווקים הפיננסיים יהיו "סגוירם בפניה"
2. הנפקת האג"ח יוצרת באנצ'מארק לסיכון של המשק הישראלי - כלומר שיעור הריבית בה נסחרת איגרת החוב מאפשרת אמד לסיכון מדינת ישראל ביחס למדינות האחרות המשמש את השווקים הפיננסיים לצרכים שונים.

כמובן כי הסיפור על "סגירת שווקים פיננסיים" הוא ללא קשר למציאות , בייחוד שמצבה הכלכלי של ישראל מצוין. לגבי יצירת באנצ'מרק - מעולם לא ראיתי פרסום של בנק ישראל או משרד האוצר או אפילו מחקר עצמאי העוסק בצורך האמיתי במדד זה לטווחי זמן שונים (הרי יש אג"חים ישראלים הנסחרים בחו"ל) או כמה קיומו של מדד זה תורם למשק הישראלי (במונחים כלכליים) וכמה "כדאי" לשלם בעודף תשלומי ריבית בחו"ל על מנת לתחזק אמד זה. אם היה דבר כזה , אין ספק כי היה מפורסם ומצוטט שוב ושוב על מנת להבטיח את משך הנסיעות המפנקות לחו"ל....

בקיצור - סיפורי פוגי.

מפץ האנרגיה הגדול - אנרגיה סולארית + רכב חשמלי + סוללות זולות + רכב אוטונומי = עולם חדש

בשני העשורים הקרובים נחווה שינוי פרדיגמה בשווקי האנרגיה והתחבורה להם תהיה השפעה מהותית ביותר על החברות מהגדולות בעולם אך גם על שווקים מקומיים.

מי שיזהה את הסקטורים שיסבלו ימנע מהפסדים ומי שיצליח לאתר את  הנמצחים - ירוויח בגדול.

שווה צפיה.