מערכת גביית הארנונה היא מערכת טפילית שחיה של כספי הארנונה ונוגסת בהם, כאשר יש לה יכולת לנקוט יד רכה מול חייבים שרוצים ביקרם זאת בנוסף לצורך להתמודד עם כל ההנחות שניתנות לסוגי אוכלוסיה שונים.
יוצא איפה שבישובים עם חתך סוציו-אקונומי גבוה או מקורות הכנסה גבוהים יש מקורות לממן שרותים ברמה גבוהה לתושבים בהשוואה לישובים חלשים. על מנת לשמור על רמת שרות מינימלית , מעבירה המדינה "מענקי איזון" לישובים החלשים וכך תלות ראשי הערים בשלטון המרכזי גדלה....
הדברים מגיעים לקיצוניות במדינת ת"א בה אומנם הנכסים היקרים במדינה, אך הארנונה מאוד נמוכה תודות להכנסות הגדולות ממשרדים ועסקי שרותים של מרכז מטרופוליני המביאות את עיריית ת"א לעודפים גדולים המוצאים על פרויקטים גרנדיוזיים לטובת תושבי העיר כאשר בבת ים למשל, שתושביה עובדים בת"א, הארנונה גבוהה יותר והשרותים לאזרחים נמוכים יותר עד כדי שבת ים דורשת חלק מתקבולי הארנונה של ת"א "כצדק חלוקתי"!
אכן הגיע העת לעשות סדר בנושא אך שתי ההצעות שהועלו - לעלות המע"מ ב 2% (גביה של 9 מליארד ש"ח) או לגבות ארנונה לפני שיערוך שווי נכס פרטי אינן הצעות מתקבלות על הדעת שכן העלאת מע"מ מיטיבה דווקא עם בעלי ההכנסה הגבוהה ואילו חיוב המבוסס על שווי נכסים יעשיר שמאים ועורכי דין ואינו פותר את נושא עלות מערכת הגביה.
אל מול אלו אציע את ה 2 סנט שלי לכיצד לגבות את ה- 9 מליארד ש"ח אשר תעודד גם עסקים קטנים.
כצעד ראשון יש להטיל מס "ארנונה" יעודי על פחם / גז המשמשים לייצור חשמל - גבית המס קלה ביותר , ועול המס מתחלק בין כל צרכני החשמל עפ"י היקף השימוש באופן צודק יותר מאשר העלאת מע"מ.בשוליים זה גם מעודד התייעלות בצריכת חשמל. - יעד הכנסות - 2-3 מליארד ש"ח.
ארנונה למגורים בוטל ותוחלף ב:
1) מס רכוש על חניה תת קרקעית - גביה שתבוצע ע"י אגף מס רכוש במס הכנסה בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציואקונומי של יישוב) כאשר המס יגבה מוועד הבית ואם יהיה קיים חוב לא תתאפשר העברת בעלות על דירות בבניין - זה יבטיח 100% גביה כמעט ללא בירוקרטיה כי כולם פשוט ימלאו הוראת קבע לחשבון וועד הבית.
2) מס רכוש על בתים פרטיים צמודי קרקע - בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציואקונומי של יישוב)
ארנונה לעסקים תבוטל ותוחלף ב -
1) מס מחזור עיסקי בשיעור נמוך אך משתנה לפי סוג העסק - שיגבה מחברות / עמותות / מלכ"רים בעלי מחזור של מעל 3 מליון ש"ח בשנה - גביה ע"י המדינה (בנקים ישלמו יותר, יצרנים בפריפריה לא ישלמו כלום) -יעד גביה 1 מליארד ש"ח.
2) מס רכוש נכסים מסחריים מעל 300 מ"ר - גביה שתבוצע ע"י אגף מס רכוש במס הכנסה בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציו-אקונומי של יישוב) - 2 מליארד ש"ח
3) מס רכוש על חניה תת קרקעית - גביה ע"י העירייה בתעריפים עפ"י מפתח ארצי
גביית ארנונה ממחנות צה"ל, בתי חולים, מבנים בבעלות ממשלתית - תיפסק.
כפי שניתן לראות , קיימים 2 ערוצים ליצירת הכנסות תחליפיות לארנונה -
ערוץ עקיף - מס המבוסס על היקף צריכת חשמל ומס המתבסס על מחזור עיסקי שיגבו יחדיו כ 4 מליארד ש"ח.
ערוץ ישיר - מס על חניות תת קרקעיות המעידות על שווי קרקע וצפיפות גבוהים ומס רכוש על נכסים מסחריים שהם מעבר לחנות או משרד קטנים - הדגש הוא על כך שכמות "משלמי הארנונה" ירד באופן דרמטי ביותר , לאזרח הפשוט או בעל העסק הקטן כל העניין הופך להיות שקוף - הוא משלם חלקו דרך חשבון החשמל ואולי דרך תשלומי וועד הבית. העסקים הגדולים יותר עובדים מול מס רכוש.
ערוצים אלו לבדם עשויים שלא להספיק ותקציב המדינה יצטרך לממן את ההפרש. הפוליטיקאים יאלצו לקבל החלטה כיצד לעשות זאת - להעלות מיסים (מס הכנסה לסוגיו / מע"מ), לצמצם תשלומי העברה לאזרחים (קיצבאות ) הרי ממילא האזרחים "חוסכים" את תשלומי הארנונה או לחילופין קיצוץ בשירותים.
המעבר של תקצוב הרשויות מארנונה הנגבית על ידם , לתקצוב ע"י הממשלה יחייב את המדינה להיות הרבה יותר מוערבת ברמה המוניציפלית - מתקצוב הוגן של מערכת החינוך והרווחה בכל ישוב דרך קביעת תקנים ומבנה ארגוני של עיריה - כמה עובדים בכל מחלקה , רמת שכר וכו' וכן רמות שרות שעירייה תהיה חייבת לספק
שינוי כזה יחולל רעידת אדמה אמיתית שכן ינותק הקשר בין היקף הפעילות הכלכלית ביישוב להכנסותיו מארנונה. אני מניח כי עיריות יקבלו נתח כלשהו מגביית מס רכוש בעירם שכן הם חייבים לספק שרותים גם לעסקים אך ללא ספק ישובים חזקים יקבלו פחות הכנסות וישובים חלשים יקבלו תקציבים בהיקפים שלא ראו מעולם.
המערכת כולה תשתנה לטובה -
- לראשי ערים כבר לא יהיה אינטרס לעודד בניה מסחרית על פני מגורים שכן לא יהנו מהכנסות הארנונה של העסקים אלא בשיעור נמוך ואילו יקבלו הכנסות מהמדינה כפונקציה של מספר תושבים, מספר תלמידים במערכת החינוך ומספר המטופלים ע"י הרווחה.
- התנגדות לבניה של דירות קטנות תקטן שכן העיריה תתוקצב ספציפית על פי מקרי הרווחה בעיר.
- לא תהיה חשיבות כספית לשאלה לאיזו רשות שייך אזור תעשייה או לעובדה שבגוש דן יש הרבה יותר הכנסות ממשרדים מאשר בחיפה או ירושלים - ההכנסות יחולקו באופן שוויוני בין כולם.
- תקצוב תלמיד במדינת ישראל יהיה זהה ויכולת העירייה להגדיל את המימון לנערכת החינוך תהיה מוגבלת - הפערים בין רהט המשקיעה 36 ש"ח לתלמיד וקריית אונו המשקיעה 13,000 ש"ח בתלמיד יקטן באופן דרמטי
- כל מערכת הגביה העירונית תעלם ועימה הביורוקרטיה של פטורים , הנחות , תהליכי גביה בבית משפט וויתור על חובות למקורבים כך שנטל הארנונה על מי שמשלם - תקטן (למעט בת"א....).
- תעריפי מס הרכוש ומס המחזור ישמשו להעדפת פריפריה ויהיו כלי כלכלי מסייע להוצאת עסקים מגוש דן לפריפריה
כמו תמיד, מדובר על פתרונות פשוטים , בעלות אפסית שיביאו תועלות אדירות - זה מבטיח כי ממשלת ישראל תעשה משהו אחר לגמרי....
אכן צריך שינוי אבל לא כזה.
השבמחקזה בלתי ישים בעליל להטיל על ועד בית לגבות מס ארנונה. רק בשבוע שעבר שמעתי סיפור על וועד בית שלא מצליח לגבות 40 שקל בחודש (ארוחה עסקית!) מחלק מהדירות. אז אתה חושב שתצליח להפוך אותם גם לגובי מס? בהצלחה.
ומה בישובים הערביים? לא שהיום המצב בוננזה, אבל חלק מהסיפור זה לנסות לפתור גם את הבעיה הזו.
מבטיח לך שהסנקציה של "לא תוכל למכור" לא תעבוד, לאורכה ולרוחבה של הארץ. יש לא מעט אנשים עם מנטליות של "אני כאן עד המוות" ואחרכך מה אכפת להם. שלא לדבר על בתים פרטיים ויצורים מוניציפליים אחרים. לא יעבוד, וגם לא תפקיד האזרח להפוך לגובה מס.
לעומת זאת מס דרך חשבון החשמל הוא לדעתי וממבט ראשון, רעיון לא רע.