סימנים לקרבה לפסגה

אחת הבעיות הבלתי ניתנות לפתרון בהשקעה בנירות ערך היא ההחלטה מתי למכור. 
"השיטות" הן רבות ומגוונות - יש האומרים כי יש "לחתוך" הפסדים אם המניה יורדת, יש האומרים שיש למכור לאחר שהרווחת "מספיק" , יש האומרים שהאחזקה במניות טובות היא "לנצח".

כאשר משקיעים במדדי מניות הבעיה של "מתי למכור" הופכת מבעית מיקרו הקשורה למניה ספציפית לבעיית מאקרו הקשורה לשוק כולו, הכלכלה המקומית העולמים וגרמים נוספים כמו פוליטיקה ומשברים בינלאומיים.

אני נוהג להסתכל גם על "מדד האופריה" זו אינו מדד רשמי אלא מדד סובייקטיבי המנסה לאמוד את הקשר בין הכלכלה הראלית לעומת הצפיות לעתיד המתבטאות במחירי נכסים.

על מנת להבין את "מרכיבי" מדד האופוריה אפשר לשוב לשתי הבועות הגדולות של ה- 20 שנה האחרונות - בועת הדוט-קום ובועת הנדל"ן / אשראי בנקאי ב- 
2008.

בשני במקרים היה ברור כי מדובר בשוק אופורי - החל ממחירי החברות "המובילות" בתחום, דרך שיעור השתתפות הציבור הרחב "במשחק". כשרופא שיניים מניו-יורק משקיע בסטארט-אפ או כשבנקים נותנים משכנתאות ללא תנאים - זה סימן לאופוריה. כאשר הבורסה עולה תקופה ארוכה ומתחילים להישמע קולות כי "הפעם זה אחרת" - זה סימן לאופוריה.

בתקופה האחרונה "מדד האופוריה" שלי החל להבהב סימני אזהרה. אין לי כל ספק כי מתפתחת בועה במחירי המניות הטכנולוגיות לאור הצפיות הגדולות לקפיצת מדרגה נוספת בתחום המחשוב (AI / מחשוב קוונטי) , נהיגה אוטונומית, פרדיגמת מסחר צרכני חדשה ועוד אך הבועה הזו היא נקודתית לסקטור הטכנולוגי ואין היא מעידה על בועה כללית.

על כן יש צורך לזהות את הבועה - והיא אינה בשוק המניות אלא באג"ח- שערי ריבית קצרה אפסיים שליליים, ריבית ארוכה נמוכה ביותר שנתמכה (בארה"ב) ונתמכת (אירופה) ברכישות הבנק המרכזי יוצרים היום ראשיתה של בועה.

חשוב להבין כי האקט עצמו של הורדת הריבית ורכישת אג"חים בשוק ע"י הבנקים המרכזיים היתה מעשה נכון שלא יצר הבועה אלא רק זרע זרעיה. הבועה עצמה נוצרת כאשר הבנקים המרכזיים מאחרים ביישום מדינות מצמצמת לאחר שנים רבות של מדיניות מרחיבה ותחושתי היא כי הבנקים מאחרים והיום אין ספק כי בועה מתנפחת לה בנחת.

אך שערי הריבית אינם יכולים להיות בבועה מכיוון שהם נקבעים בידי הבנקים המרכזיים ולא באמצעות מציאת מחיר שיווי משקל בין קונה למוכר מרצון.

אז היכן הבועה?

כל שאני יכול הוא לנסות ולהדביק לבועה שם זמני "בועת חוסר הסיכון". בבועה זו מפגש המחיר בין קונה ברצון למוכר ברצון בנכסים שונים מעיד כי הצד הקונה מעריך בחסר את הסיכון הגלום בנכס.

הסימנים לבועה הם סביבנו  - שוק שכבר שנה לא יורד,  יחס CAPE ברמות היסטוריות , שיאים חדשים ב VIX  ועוד שיאים חדשים ב- VIX.


וכאילו שכל זה אינו מספיק - עוד שיאים חדשים - חודש אוקטובר 2017 היה החודש עם ממוצע ה VIX הנמוך מעולם.
יש לתת הדעת לסטטיסטיקה של 10 החודשים בהם ה VIX היה הנמוך ביותר:

שנת 2017 בראש - 5 חודשים  מהם 4 תופסים מקומות 1-4 והחמישי את מקום 6.
שנת 2006 - 2 חודשים - מקום 5 ו- 7
שנת  2007 - 2 חודשים - מקום 8 ו- 10
שנת 2005 - חודש אחד במקום 9 (וחודש במקום ב 11)

ה- VIX האולטרה נמוך הוא אחד האמדים ל"בועת חוסר סיכון" , מצטרפים אליו תשואות אג"ח ברמות הרחוקות מהנורמליות, חלק מהמניות המייצגות את "הטרנד בנוכחי" במחירים המעידים על סופר אופטימיות , ערכי CAPE גבוהים בשוק ותופעות כמו שיגעון המטבעות הדיגיטליים.

למרות ערכי ה VIX הנמוכים וכנראה בגללם, שחקני האופציות מוכנים לשלם פרמיה מוגדלת להגנה בפני תנודה חדה במדד המניות כפי שמעיד מדד ה SKEW. אותה תופעה באה לידי ביטוי בקונטנגו על החוזים לטווח בינוני על ה-  הVIX הנמצא ברמות גבוהות במהלך כל 2017.

מה יניע את "התפוצצות הבועה"?

את המאורע הספציפי שבעתיד ייחסו לפקיעת הבועה הנוכחית איני יכול לצפות את הרקע של תחילת מדיניות מצמצמת של ה- FED והבנק המרכזי האירופאי יהיה הגורם  המכריע.

הבנקים המרכזיים מבינים זאת ולכן מהלכי שינוי המדיניות - שלב העלאות ריבית בארה"ב  ובאירופה הנמצאת כשנתיים שלוש מאחורי ארה"ב - שלב צמצום רכישות האג"ח,  מבוצעים באיטיות גדולה שבעצמה תורמת לבועה.