הקלות הבלתי נסבלת של בקשות שכר מבית המשפט - מקרה סאני

תהליך הסדר החוב בסאני קרב לסיומו והגיע העת לשלם שכר לבעלי התפקידים - גיא גיסין שמונה ל"בעל תפקיד שאמון על ייצוג וניהול החברה עד הסדר החוב ורו"ח יואב כפיר שמונה כמומחה.

אחת הפעולות המרכזיות שביצע גיסין לאחרונה הוא מימוש מניות מוביילאיי  בבורסה.

על הפעולה של מכירת המניות מבקש גיסין "רק" 0.5% מתמורת המכירה, אך מדובר 235 אלף ש"ח שכר טירחה!

האם הגיוני או סביר לשלם סכום זה לבעל תפקיד כאשר מחזיקי האג"ח עוברים תספורת?!

גיסין מנסה  מתפתל ומנסה לקשור את שכ"ט לתהליך פרוק , אך כאן לא מדובר בפרוק, והמאמץ הנדרש למכור מניות בבורסה אין לו שום קשר לכמות המניות הנמכרת ולכן אומנם התקנות על פרוק מאפשרת תשלום אחוזי, אך גם אם היה פרוק, הסכום בלתי סביר בעליל, וכאמור לא היה פרוק.

 חשוב להבין כי התנאים בהם נשכר גיסין ברורים ומפורטים:




גיסין מקבל 100 אש"ח עד לאישור ההסדר + 280 אש"ח עד להשלמת ההסדר + 225 אש"ח שכרו בגין מימוש יוזרטרנד - 575 אש"ח.

האם בכלל מגיע לו שכר בגין מימוש מניות שהחברה הולכת להסדר? עפ"י סעיף 5 - ממש לא! המכירה היא חלק משרותי בעל התפקיד (סעיף 2) עליהם מקבל גיסין 40 אש"ח לחודש.

יש כאן  דוגמה לתאוות בצע וחוצפה  - גיסין מבקש על מימוש המניות סכום השווה ל 90% ממה שישולם לו בעבור היותו "בעל תפקיד" במשך 8 חודשים(!)  וזאת כאשר  יש הסכם שכ"ט ברור - מדוע בכלל לנסות ולבקש שכ"ט שאינו מגיע?

מעניין מה יהיה לבית המשפט לאמר על העניין.

כמו גיסין, כך רו"ח יואב כפיר פועל בשיטת "ניסיתי" עם הבקשה שלו לשכ"ט  אך כאן לפידות בדקו את הבקשה והיה להם מה לאמר:

גיסין מוסר לבית המשפט גרסה "מרוככת" של פניית לפידות  שמלינה על כך שמעלות של 30 אש"ח להכנת חוו"ד , החיוב בסוף מגיע ל 153 אש"ח...:

 התנהלות הצמד גיסין / כפיר היא שערורייתית ואני מצפה לראות את תגובת בית המשפט לבקשה.

מדד פברואר 2015 - שלילי אבל צפוי

שלא יבלבלו את המוח עם דיפלציה.

מחירי החשמל ירדו ב- 10%, מחירי הדלק ירדו בכ- 3% , תעריפי הטלפון / סלולאר המשיכו לרדת - אלו מרכיבים משמעותיים בסל הצריכה של הצרכן הישראלי ולכן המדד יורד.

מנגד האבטלה יורדת, השקל נחלש , הצמיחה ממשיכה - אלו יוצרים לחצים אינפלציוניים שיקוזזו בירידת מחירים בעקבות רפורמות והגברת התחרות.

אנו עוד צפויים להמשך ירידת מחירי החשמל, המים, תקשורת, טלוויזיה ומוצרי מזון  - אלו לא ירידות מחירים של דפלציה אלא שינויים שאין להם קשר לביקושים אלא לרפורמות ושינויים מבניים.

דבר אחד בטוח - מי שלקח משכנתה צמודת פריים או מדד משלם ריבית אפסית, ומי שמשכיר דירה ב 3% לשנה עושה עיסקה לא רעה....

יגמר האחסון לנפט אז המחיר ייפול?! לא כל כך מהר....

מהעיתונות:
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מזהירה שמלאי הנפט הלאומי בארה"ב מתקרב לתפוסה מלאה, כלומר ייתכן שבתקופה הקרובה לא יהיה יותר היכן לאחסן את הנפט.
כידוע, בשוק הנפט העולמי ישנו עודף היצע שנאמד ב-1.6-1.8 מיליון חביות ביום. בחודש שעבר דווח כי מלאי הנפט באירופה ובאסיה מלאים ב-80%-85% וממשיכים לגדול. כעת, הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה (IEA) מזהירה שגם בארה"ב המלאים מתמלאים במהירות ויכולים להגיע בקרוב ל-100%.
ה-IEA מעלה את תחזית תפוקת הנפט בארה"ב לשנת 2015 למרות סגירת אסדות קידוח. מספר אסדות הקידוח הפעילות בארה"ב צנח ביותר מ-30% בעוד חברות האנרגיה מקצצות בהשקעות וסוגרות מתקנים, אולם זה לא פגע עדיין בתפוקת הנפט בארה"ב. ככל הנראה, האסדות שהושבתו הן אסדות פחות יעילות מבחינה כלכלית ותרומתן פחותה.
העלייה המתמשכת במלאי הנפט מאיימת לגרום להצפה דרמטית של השוק, מה שיוביל לירידה חדה במחירים. ב-Cushing, אוקלהומה, שם נמצא מתקן אחסון הנפט הגדול בארה"ב, המלאי מלא ב-70%.
"המתקנים יגיעו בקרוב לגבול מירבי", נמסר מה-IEA. "זה יוביל באופן בלתי נמנע לחידוש הירידה במחירי הנפט, וזה מה שיכול לגרום בסופו של דבר לירידה בתפוקה".
מחיר הנפט מסוג WTI נסחר היום סביב 47 דולר לחבית ואילו הנפט מסוג ברנט נסחר סביב 57 דולר לחבית. להערכת ה-IEA, מלאי הנפט בארה"ב יעלה השנה ב-750 אלף חביות ביום בממוצע לרמה של 12.56 מיליון חביות. מדובר בתחזית גבוהה יותר לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 12.41 מיליון חביות ביום. המשמעות: תפוקת הנפט בארה"ב ממשיכה לעלות.
מלאי הנפט בארה"ב עמד בסוף חודש ינואר על 468 מיליון חביות - שיא היסטורי ורמה הגבוהה ב-72 מיליון חביות מהממוצע ב-5 השנים האחרונות.

התשובה מדוע שאיבת הנפט ממשיכה והמלאים גדלים טמונה בחוזים העתידיים על הנפט. כפי שניתן לראות מעלה, הקונטנגו חוגג. מי שקונה היום נפט במחיר ספוט של כ 45 דולר ומוכר חוזה עתידי למרץ 2016 (12 חודשים מהיום) תמורת 56 דולר , ירוויח ללא סיכון 11 דולר לחבית,  כ 24%  לפני ניכוי עלויות!

מהן העלויות? - הוצאות מימון  (2%-3% לשנה וגם זה הרבה מעבר למה שסוחרי הנפט הגדולים משלמים)  ועלויות אחסון הנפט לשנה . ומי אמר שצריך לאחסן ביבשה? - כל שצריך זה לחכור מיכלית נפט  שתשב בנמל שנה עם שומר . מיכלית כזו נשכרה בינואר 2015 במחיר של 40 אלף דולר ליום לתקופה של שנה - עלות של 14.5 מליון דולר לאחסון 2 מליון חביות המניבות 22 מליון הכנסה מקונטנגו  המשאיר רווח שנתי , ללא סיכון , של 16.5% לפני הוצאות מימון. עכשיו תחשבו שהרכישה ממונפת ב - 70%  - מדובר ברווח חסר סיכון  של 50% בשנה על ההון העצמי.

השחקנים הגדולים והמתוחכמים עושים הרבה כסף , וזאת לא הפעם הראשונה - זו אסטרטגיה ששימשה כבר ב 2009 אז אוחסנו 100 מליון חביות נפט במיכליות....

יש לתת את הדעת  שהספקולנטים מרוויחים מהקונטנגו אך פעולותיהם מקטינות אותו - הם מוכרים חוזים עתידיים וההיצע שהם יוצרים מצטרף להיצע של מפיקי הנפט המגדרים את התפוקם.ההיצע פוגש ביקושים בריאים המעידים כי תעשיית הנפט אינה מאמינה כי מחיר הספוט משקף נאמנה את המחיר עוד שנה.

כאשר ה"אחסון יגמר"  - שזה לדעתי לדעתי תאורטי לחלוטין שכן אין סיבה לאחסן את הנפט רק בארה"ב, תמיד ניתן יהיה לאחסן נוזלים במיכלי פלסטיק ענקיים חד פעמיים (מי שזוכר את הרעיון לייבא מים דרך הים) -  הקונטנגו בעקום ההחוזים  יגדל  - כי מחיר החוזים העתידיים יעלה  עם ירידת הההיצע הספקולנטי המעביר ביקושים מהיום להיצע בעוד שנה ע"י אחסון הנפט.
 
גידול בקונטנגו פשוט יאפשר לשלם יותר על אחסון ,   יעלה את תעריפי המיכליות ויאפשר איחסון נפט באופנים אחרים.

כפי שכתבתי בתחילת דצמבר 2014, כמויות הנפט המופקות יירדו, אין בכך ספק,  אך מכיוון שבאר פצלים מניבה 6 חודשים את עיקר התפוקה, הקיטון בתפוקה יגיע לשוק תוך 6-9 חודשים מירידת המחיר מתחת לסף הכלכליות התפעולית (המחיר בו הקודח מכסה את עלויותיו השוטפות ומחלץ הון עצמי - ללא רווח)   שכנראה נמצא במחירים סביב 55-60 דולר לחבית.

היום, באמצע מרץ 2015 עברו רק  רק 3-4 חודשים "ממחירי הריצפה" כך שלצפות לירידה בתפוקה זה קצת מוקדם- אני לא חושב שזה יתרחש לפני יולי- אוגוסט 2015 שכן הירידה בקידוחים החלה בדצמבר 2014.

האם מחיר הנפט (ספוט) יקבע שיאים שליליים חדשים עד אז? אינני יודע. הריצפה ב 2008 היתה ב 35 דולר לחבית אך זו היתה סיטואציה  של האטה כלכלית חריפה בכל העולם. מבחינתי, לתזת ההשקעה באג"חים של חברות הנפט  זה לא  באמת משנה.

ה VIX היום - 12/3/2015 ניתוח ריווחי קונטנגו, ומדוע אין ב ZIV

שינוי בערכי VIX XIV UVXY ב- 30 הימים האחרונים

ב 12/2/2015 כתבתי כי עם  הגעת הקונטנגו ל 8%  עברנו תקופה בת חודשיים של עקום  שטוח וכי -

כמו תמיד, התהליך של הירידה ב VIX הוא איטי והירידה ברמה הממוצעת של החוזים העתידיים היא איטית אף יותר וכך נוצרת תקופה של קונטנגו גבוה המהווה את מנוע הרווחיות של האסטרטגיות לקצירת דיבידנד השונות.

חלף חודש   וערכו של VIX עומד על 15.5 - דומה לערכו לפני חודש אך  XIV עלה בכ 12% וחלה ירידה ב-  UVXY בשיעור של  24% במהלך החודש.  לעומתם ZIV התחזק ב 5% בלבד.

בהתייחס למשפט שצוטט מעלה מהפוסט ב 12/2/2014 , חשוב להבין מהיכן הגיעו השינויים בשווי המוצרים השונים כאשר למעשה לא חל שינוי בערכו של VIX ולשם כך יש להשוות את עקום החוזים של ה 12/2/2015 לעקום התשואות היום:
 

השוות עקום חוזים 12/2/2015 לעקום היום (12/3/2015)

 
מהגרף מעלה ניתן להבחין באופן ברור כי עקום החוזים ירד באופן סימטרי לכל אורכו, בכ- 5% - כלומר מי שהחזיק בתעודות סל המושפעות מהעקום  מקבל את תוצאות שינוי זה ללא קשר לקונטנגו.

נשווה את השינוי של 5% בעקום לשינוי בערכי התעודות  - כל שינוי מעבר להשפעת ה 5% של העקום  הוא השינוי בגין קונטנגו.

ב UVXY , שינוי של 5% בעקום מתרגם לכ 10%-12% שינוי בערך, כלומר מתוך השינוי של 24% ב UVXY הקונטנגו תרם כ 50%-60% - שינוי של 12%-14%.

ב XIV , שינוי של 5% בעקום מתרגם לכ 5%  שינוי בערך, כלומר מתוך השינוי של 12% ב XIV הקונטנגו תרם כ 60% - שינוי של 7%.

ב ZIV , שינוי של 5% בעקום מתרגם לכ 5%  שינוי בערך, כלומר מתוך השינוי של 5% ב ZIV הקונטנגו תרם  0%. 

במילים אחרות, ZIV כלל לא הושפע  מקונטנגו לעומת XIV ו- UVXY שהושפעו עד כדי 60% מהשינוי בערכם היה בגין קונטנגו.

מדוע זה מתרחש?

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאומנם קיים קונטנגו לטווח קצר בין החוזה הראשון והשני עליהם מושתתות התעודות של XIV ו- UVXY , אך קונטנו לטווח בינוני  - חוזים 4-7 הוא נמוך מאוד וזאת מכיוון  שעקום החוזים נשאר ברובו שטוח (היום הקונטנגו הוא 4.5% בלבד) ו- ZIV מושפע רק מ 1/3 מהקונטנגו - 1.5% לפי הקונטנגו היום לעומת 9.8% בחוזים 1-2.

מה ניתן ללמוד מכך?

אסטרטגיית מסחר שנועדה לקצור את דיבידנד השונות חייבת להתאים עצמה למצבים השונים בשוק. הראתי בעבר אסטרטגיה המבוססת על ZIV שהתאימה למצבים בהם עקום החוזים במצב "נורמלי" המגלם קונטנגו של כ- 10% בחוזים 4-7 אך אסטרטגיה זו לא תניב ריווחי קונטנגו במצב של עקום שטוח ולמעשה הרווח יווצר רק משינוי עקום החוזים - אך זאת ניתן להשיג באופן זול יותר פשוט ע"י מכירת  חוזה עתידי מס 5 על VIX.

דבר אחד ברור - יחס סיכוי / סיכון ב ZIV בעקום שטוח אינו מצדיק החזקה  - עדיף להחזיק XIV בכמות יותר קטנה ולהנות מריווחי קונטנגו.

אג"ח רילייטד וג'י.אף.איי ודומיהם - זה יכול להיגמר רע מאוד

שילוב של בצע כסף  והפקרות בניהול כספם של אחרים היו הסיבות המרכזיות למפולת של 2008.

חלפו מספר שנים ובבורסה בת"א נזרעים זרעי הפורענות הבאה  - גיוסי אג"ח של חברות נדל"ן מארה"ב.

כאילו לא למדנו כלום - חברות חדשות הנרשמות באיי הבתולה להם מעבירים נכסים המקבלים הערכות שווי "ראויות" ועל בסיס הערכות השווי והצמא של משקיעים מוסדיים ואחרים לקבל תשואות בסביבת ריבית אפסית מכונת השיווק המשומנת של החתמים המתודלקת בעמלות שמנות עושה את העבודה ומשווקת אג"ח ללא בטחונות לחברה שרכושה ממושכן לטובת בנקים מממנים

כל הסימנים המעידים לצרות בעתיד מרוכזים באג"ח אחד:

• חברה חדשה 
• רישום באיי הבתולה
• נדל"ן ממונף
• הערכות שווי טריות
• דרוג חברת הדרוג "מינימום  מה שצריך"
• ללא בטחונות

ועדיין, שוב כספי הפנסיה / קרנות הנאמנות  שלנו מתועלים למקומות שאל להם להיות מושקעים שם ועל הדרך חתמים, מתווכים, רואי חשבון, עו"ד  ואסתכן ואנחש כי אולי עוד כמה גורמים נסתרים גוזרים קופונים ענקיים - אך את המחיר נשלם כולנו.

מישהו חושב שהבעלים של ג'י.אף.איי היה מסכים לגייס ב 7.9% ריבית ועוד לשלם 6% הוצ' הנפקה (שזה בערך עוד 1% ריבית) אם  הנכסים היו באמת בדרוג A-?  אפילו מנהלי הפנסיה לא יכלו לקנו את הלוקש , אך תמיד יהיו אחרים שיסכימו לקחת הסחורה  - מחצית מהסכום נרכשה בידי מור קרנות נאמנות, וביתרה התחלקו הקרנות של אי.בי.אי, מגדל, סיגמא ואקסיומה.

אם המוסדיים חפצים לגוון השקעותיהם בחו"ל - מדוע לקנות את הסחורה שחתמים ישראלים דוחפים לגרונם? חסרים הם מחלקות מחקר, אנליסטים מנהלים  המרוויחים משכורות עתק שאין הם יכולים לבצע מחקר עצמאי או לרכוש מחקר על חברות נדל"ן הנסחרות שנים בחו"ל - עם דוחות כספיים שנים אחורה ולהשקיע בהם בפיזור נאות?

למוסדיים פתרונים.

האם הגיע הזמן להוציא לפנסיה את האג"ח המיועדות?

מירב ארלזרוב פרסמה מאמר בנושא  המאיר את הנקודה כי מדינת ישראל מנפיקה לקרנות הפנסיה אג"ח לא סחירות בריבית של 4.8%  שמהוות היום  סבסוד מהותי של הפנסיות.

העניין עולה כי בעקבות מעבר לפנסיית חובה , חל זינוק בהפרשות הפנסיוניות לקרנות החדשות ופתאום נדרשה המדינה להנפיק ב 2013  אג"ח מיועדות בכמות של פי 4 ממוצע 2009-2011. זו כמובן לא הפתעה - זה מעשה ידיה של הממשלה וזה היה צפוי לחלוטין.

עכשיו מגיע  משרד האוצר ואומר - במקום לסבסד פנסיה דרך מרכיב הריבית המועדפת בקרן הפנסיה - אנא שלמו את הסובסידיה ישירות לקרנות הפנסיה מתקציב במדינה באופן שקוף.

יש להבין שמדובר בסכומים אסטרונומיים - עודף הריבית שמשלמת המדינה על 20 מליארד אג"ח שהונפקו בשנת 2013 עומד על כ 600 מליון ש"ח בשנה (אם מניחים 3% פרמיה על ריבית אג"ח ממשלתי) - כמו פנסיות אנשי הקבע - זה יתחיל להצטבר כי כל שנה יש צורך להנפיק אג"ח נוסף. גודל הסובסידיה תלויה בתשואות האג"ח הממשלתיות אך כיצד שלא מסתכלים על זה תוך 10 שנים זה יגיע ל 6-4 מליארד ש"ח.

נשאלת כאן שאלה עקרונית -האם המדינה צריכה לסבסד פנסיה לכל עם ישראל? - התשובה היא כמובן לא , בייחוד שזה סבסוד המטיב עם החזקים - אלו שיש להם צבירה גדולה לפנסיה בגלל שכר גבוה. לא רק זאת, הרי המדינה מעודדת חסכון פנסיוני ע"י הטבות מס - אך הן רלבנטיות רק למי שבכלל מגיע לסף המס.

האם המדינה צריכה לסבסד פנסיה לחלק מעם ישראל? התשובה לדעתי כן.

מי שמרוויח שכר מינימום או קרוב לו חובה עליו להפריש לפנסיה גם משכרו המצומק,   כלומר השכר נטו שלו ירד והוא אינו נהנה מהזיכויים במס שכן אינו מגיע לסף המס . מכיוון שאוכלוסייה זו ממילא חיה על משיכת יתר, הלוואות , משכנתה וכו' - הרי המדינה גורמת לשכבות בעלות הכנסה נמוכה "ללוות" ולשלם ריבית גבוהה על מנת להפריש לפנסיה ולקבל ריבית נמוכה - זו לא התנהלות סבירה.

באופן טיבעי  בשיכבה זו נמצאים רוב "מעלימי המס" הקטנים שעובדים בשחור , עצמאיים שלא נותנים חשבוניות וכו' שלהם אין בכלל פנסיה.

לאור האמור לעיל יש מקום להחליף את הסובסידיה הכללית לפנסיה בסובסידיה פנסיונית לבעלי שכר נמוך שתתן תועלות לא מועטות הטווח הקצר והארוך.

כיצד זה יעבוד?

ראשית, יש להפסיק את האבסורד והגזל של דמי הניהול הגבוהים שנגבים מחוסכים אלו לפנסיה (בגלל ההפרשות הנמוכות והצבירה הקטנה) אם ע"י חקיקה או פשוט ע"י פתיחת קרן פנסיה בניהול ממשלתי ללא כל דמי ניהול המיועדת לשכבות החלשות (והנה תחילת סבסוד חכם).

שנית, עובד שאינו מגיע לסף המס יקבל חזרה , בהעברה בנקאית , חלק מההפרשות שנוכו משכרו .באופן כזה לאותם עצמאיים קטנים שלא מפרישים לפנסיה יהיה יותר כדאי להיכנס למעגל המדווחים כי נטל התשלומים עליהם יקטן משמעותית ולשכירים החלשים יגדל הנטו - זה עידוד ליציאה לעבודה , זה עידוד לעבודה מדווחת.

במאמר מוסגר  אני חייב לציין כי באופן כללי הייתי מייקר את עלות העסקת העובדים הזולים ע"י חיוב המעביד לשלם מרכיב יותר גדול של החסכון הפנסיוני ובכך מקטין עוד יותר את הניכויים הנדרשים מהברוטו של העובד.

למעשה ניתן לבנות מערכת פנסיונית חדשה הבנויה משתי שכבות - קרן פנסיה "ממשלתית"  למי ששכרו נמוך עד כדי אי הגעה לסף מס - שם המדינה תסבסד הפנסיה בכסף ע"י החזר הפרשות  ופנסיה פרטית  למי שעובר את סף המס - שם הסבסוד הוא באמצעות הטבות מס.

כל עובד יתחיל בקרן "הממשלתית"  ועפ"י רמת הכנסתו יקבל את ההטבות - דמי ניהול 0 , החזר ניכויי פנסיה.

מי ששכרו גבוה יותר, יוכל להישאר בקרן הממשלתית אך ישלם דמי ניהול מקסימליים המותרים עפ"י חוק, זאת על מנת "לעודדו" לצאת למערכת הפנסיונית הפרטית.
מי שממוצע שכרו יורד מתחת לסף המס במשך 5 שנים - יכול לחזור לקרן הממשלתית

הייתי מתחיל בפתיחת קרן הפנסיה הממשלתית לכל חייל ומתחיל להפריש אליה גם לחילי חובה עפ"י רמת שכר מינימום (הפרשות עובד ומעביד) זה ייצור מודעות מלאה לפנסיה שתחלחל גם למשפחות באזורים עם החתך הסוצי-ואקונימי הנמוך ביותר.

ומהוא סבסוד הוגן? סבסוד הוגן הוא שבממוצע החסכון במס למי שנהנה מהטבות מס פנסיוניות (=תוספת לנטו) יהיה שווה לסבסוד בכסף של מי שלא נהנה מהטבות מס אלו בגלל שכר נמוך (=החזר כספי של הפרשות להגדלת הנטו)

אך כמובן לאוצר לא איכפת מכל זה , מה שמטריד אותם זה "עודף" הריבית שהמדינה משלמת ולא כיצד דופקים פה את החלשים ומחזקים החזקים.

כיצד להפסיק את תשלומי הארנונה בישראל?

"מחאת הארנונה" מעלה לדיון ציבורי את ה"מיסוי  העירוני" שמהווה שכבת מס אימתנית בישראל שמממנת מעבר לשרותים עירוניים את פעילות המדינה בערים - 25% משירותי הרווחה, כ- 25%-40% משרותי החינוך , שרותי דת והגנה אזרחית.

מערכת גביית הארנונה היא מערכת טפילית שחיה של כספי הארנונה ונוגסת בהם, כאשר יש לה יכולת לנקוט יד רכה מול חייבים שרוצים ביקרם  זאת בנוסף לצורך להתמודד עם כל ההנחות שניתנות לסוגי אוכלוסיה שונים.

יוצא איפה שבישובים עם חתך סוציו-אקונומי גבוה או מקורות הכנסה גבוהים  יש מקורות לממן שרותים ברמה גבוהה לתושבים בהשוואה לישובים חלשים. על מנת לשמור על רמת שרות מינימלית , מעבירה המדינה "מענקי איזון" לישובים החלשים וכך תלות ראשי הערים בשלטון המרכזי גדלה....

הדברים מגיעים לקיצוניות במדינת ת"א בה אומנם הנכסים היקרים במדינה, אך הארנונה מאוד נמוכה תודות להכנסות הגדולות ממשרדים ועסקי שרותים של מרכז מטרופוליני המביאות את עיריית ת"א לעודפים גדולים המוצאים על פרויקטים גרנדיוזיים לטובת תושבי העיר כאשר בבת ים למשל, שתושביה עובדים בת"א, הארנונה גבוהה יותר והשרותים לאזרחים נמוכים יותר עד כדי שבת ים דורשת חלק מתקבולי הארנונה של ת"א "כצדק חלוקתי"!

אכן הגיע העת לעשות סדר בנושא אך שתי ההצעות שהועלו  - לעלות המע"מ ב 2% (גביה של 9 מליארד ש"ח) או  לגבות ארנונה לפני שיערוך שווי נכס פרטי אינן הצעות מתקבלות על הדעת שכן העלאת מע"מ מיטיבה דווקא עם בעלי ההכנסה הגבוהה ואילו חיוב המבוסס על שווי נכסים יעשיר שמאים ועורכי דין  ואינו פותר את נושא עלות מערכת הגביה.

אל מול אלו אציע את ה 2 סנט שלי לכיצד לגבות את ה- 9 מליארד ש"ח אשר תעודד גם עסקים קטנים.

כצעד ראשון יש להטיל  מס "ארנונה" יעודי על פחם / גז המשמשים לייצור חשמל - גבית המס קלה ביותר , ועול המס מתחלק בין כל צרכני החשמל עפ"י היקף השימוש באופן צודק יותר מאשר  העלאת מע"מ.בשוליים זה גם מעודד התייעלות בצריכת חשמל.  - יעד הכנסות - 2-3  מליארד ש"ח.

ארנונה למגורים בוטל ותוחלף ב:

1) מס רכוש  על חניה תת קרקעית  - גביה שתבוצע ע"י אגף מס רכוש במס הכנסה  בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציואקונומי של יישוב) כאשר  המס יגבה  מוועד הבית  ואם  יהיה קיים חוב  לא תתאפשר העברת בעלות על דירות בבניין - זה יבטיח 100% גביה כמעט ללא בירוקרטיה כי כולם פשוט ימלאו הוראת קבע לחשבון וועד הבית.
2) מס רכוש על בתים פרטיים צמודי קרקע  - בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציואקונומי של יישוב)


ארנונה לעסקים תבוטל ותוחלף ב -

1) מס מחזור עיסקי  בשיעור נמוך   אך משתנה לפי סוג העסק - שיגבה מחברות / עמותות / מלכ"רים בעלי מחזור של מעל 3 מליון ש"ח בשנה  - גביה ע"י המדינה (בנקים ישלמו יותר, יצרנים בפריפריה לא ישלמו כלום)  -יעד גביה  1 מליארד ש"ח. 
2) מס רכוש נכסים מסחריים מעל 300 מ"ר - גביה שתבוצע ע"י אגף מס רכוש במס הכנסה  בתעריפים עפ"י מפתח ארצי ( חוזק סוציו-אקונומי של יישוב) - 2 מליארד ש"ח
3) מס רכוש  על חניה תת קרקעית  - גביה ע"י העירייה בתעריפים עפ"י מפתח ארצי

גביית ארנונה ממחנות צה"ל, בתי חולים, מבנים בבעלות  ממשלתית - תיפסק.


כפי שניתן לראות , קיימים 2 ערוצים ליצירת הכנסות תחליפיות לארנונה -

ערוץ עקיף - מס המבוסס על היקף צריכת חשמל ומס המתבסס על מחזור עיסקי  שיגבו יחדיו כ 4 מליארד ש"ח.
ערוץ ישיר - מס על חניות תת קרקעיות המעידות על שווי קרקע וצפיפות גבוהים  ומס רכוש על נכסים מסחריים שהם מעבר לחנות או משרד קטנים - הדגש הוא על כך שכמות "משלמי הארנונה" ירד באופן דרמטי ביותר , לאזרח הפשוט או בעל העסק הקטן כל העניין הופך להיות שקוף - הוא משלם חלקו דרך חשבון החשמל ואולי דרך תשלומי וועד הבית. העסקים הגדולים יותר עובדים מול מס רכוש.

ערוצים אלו לבדם עשויים שלא להספיק ותקציב המדינה יצטרך לממן את ההפרש.  הפוליטיקאים יאלצו  לקבל החלטה כיצד לעשות זאת - להעלות מיסים (מס הכנסה לסוגיו / מע"מ), לצמצם תשלומי העברה לאזרחים (קיצבאות ) הרי ממילא האזרחים "חוסכים" את תשלומי הארנונה    או לחילופין קיצוץ בשירותים.

המעבר של תקצוב הרשויות מארנונה הנגבית על ידם , לתקצוב ע"י הממשלה יחייב את המדינה להיות הרבה יותר מוערבת ברמה המוניציפלית - מתקצוב הוגן של מערכת החינוך והרווחה בכל ישוב דרך קביעת תקנים ומבנה ארגוני  של עיריה - כמה עובדים בכל מחלקה , רמת שכר וכו' וכן רמות שרות שעירייה תהיה חייבת לספק

שינוי כזה יחולל רעידת אדמה אמיתית שכן ינותק הקשר בין היקף הפעילות הכלכלית ביישוב להכנסותיו מארנונה. אני מניח כי עיריות יקבלו נתח כלשהו מגביית מס רכוש בעירם שכן הם חייבים לספק שרותים גם לעסקים אך ללא ספק  ישובים חזקים יקבלו פחות הכנסות   וישובים חלשים יקבלו תקציבים בהיקפים שלא ראו מעולם.

המערכת כולה תשתנה לטובה -

• לראשי ערים כבר לא יהיה אינטרס לעודד בניה מסחרית על פני מגורים שכן לא יהנו מהכנסות הארנונה של העסקים אלא בשיעור נמוך ואילו יקבלו הכנסות מהמדינה כפונקציה של מספר תושבים, מספר תלמידים במערכת החינוך ומספר המטופלים ע"י הרווחה.
• התנגדות לבניה של דירות קטנות תקטן שכן העיריה תתוקצב ספציפית על פי מקרי הרווחה בעיר.
• לא תהיה חשיבות כספית לשאלה לאיזו רשות שייך אזור תעשייה או לעובדה שבגוש דן יש הרבה יותר הכנסות ממשרדים מאשר בחיפה או ירושלים - ההכנסות יחולקו באופן שוויוני בין כולם.
• תקצוב תלמיד במדינת ישראל יהיה זהה ויכולת העירייה להגדיל את המימון לנערכת החינוך תהיה מוגבלת  - הפערים בין רהט המשקיעה 36 ש"ח לתלמיד וקריית אונו המשקיעה 13,000 ש"ח בתלמיד יקטן באופן דרמטי
• כל מערכת הגביה העירונית תעלם ועימה הביורוקרטיה של פטורים , הנחות , תהליכי גביה בבית משפט וויתור על חובות למקורבים  כך שנטל הארנונה על מי שמשלם - תקטן (למעט בת"א....).
• תעריפי מס הרכוש ומס המחזור ישמשו להעדפת פריפריה ויהיו כלי כלכלי מסייע להוצאת עסקים מגוש דן לפריפריה

כמו תמיד, מדובר על פתרונות פשוטים   , בעלות אפסית שיביאו תועלות אדירות - זה מבטיח כי ממשלת ישראל תעשה משהו אחר לגמרי....

תיק אג"ח ישראל - אחזקות עיקריות 31/12/2014

למען הסדר הטוב  ו"גילוי נאות" בדבר ההשקעות, אפרסם מפעם לפעם את התפלגות ההשקעה בתיק אג"ח הזבל בישראל של עשרת ההחזקות הגדולות ביותר בתיק.

כמובן שהתיק דינמי ומושפע מפדיונות , הזדמנויות חדשות שנוצרו והגדלת  / הקטנת פוזציה בעקבות שינוי התשואה באג"חים.




התפלגות תיק האג"ח ל 31/12/2014

קרדן 38%

לוי 28%

פטרוכימיים 5%

כלכלית ירושלים 5% - 

 פרופיט 5%
אפריקה נכסים (מניה שתשלם דבידנדים גבוהים לטובת אפריקה השקעות) 5%
אאורה 5% - מקטין
אפריקה השקעות אג"ח  4% - 

 ארזים ,3%
סקורפיו 2%

ניתן להשוות תיק זה לתיק של תחילת 2014:


אגחי לוי - 34%
 אגחי קרדן - 16%
אידיבי ד' - 12%
 אאורה - 9%
 אגחי פרופיט - 6%
סאני - 6%
ביגיאי - 6% - מקטין
והיתר (כ 3% -4% כל אחד) - סקורפיו, ארזים, סקיילקס
 

כפי שניתן לראות , במהלך 2014 היו לא מעט שינויים בתיק -


ההחזקה בקרדן גדלה מ 16% ל 38%
נרכשו - פטרוכימיים , כלכלית ירושלים,  אפריקה נכסים (מניה)  , אפריקה השקעות בהיקף של 19%
נמכרו - ביגיאי , אידיבי אחזקות - נמכרו האגחים של פיתוח שהתקבלו בהסדר, שווי סאני / סקיילקס הוציא אותם מעשרת הגדולים
הקטנת אחזקה - אאורה (מכירות) לוי (פדיונות) 

נכון להיום , לא חלו שינויים ניכרים בתיק למעט שינויים שנבעו משינויים בשערים של האג"חים וכניסה קטנה לאג"ח אידיבי פיתוח שמגרד את ה 2%.

ה VIX היום - 27/2/2015 - קונטנגו גבוה

ב 12/2/2015 כתבתי כי עברנו עם הגעת הקונטנגו ל 8%  תקופה בת חודשיים של עקום שטוח וכי -

כמו תמיד, התהליך של הירידה ב VIX הוא איטי והירידה ברמה הממוצעת של החוזים העתידיים היא איטית אף יותר וכך נוצרת תקופה של קונטנגו גבוה המהווה את מנוע הרווחיות של האסטרטגיות לקצירת דיבידנד השונות.

מאז חלפו  כשבועיים של מסחר יחסית נינוח ובעוד ה VIX ירד ב 2 נקודות מ 15.3 ל 13.3 , רמות שנחשבות כנמוכות , החוזה הראשון נמוך רק בכ 1.2 נקודות ואילו החוזה השני נמוך רק בנקודה אחד  שמביא להגדלת הקונטנגו מרמה של 8% לרמה של 10% ופרמיה של 18%על ספוט VIX של החוזה הראשון.

חודש ינואר היה, בראיה לאחור , חודש של ירידה דרמטית בתנודתיות בשוק ובערכי ה VIX אך מ 12/2/2015 ניתן לראות כי UVXY ירד בכ - 25% לעומת ירידה של 13% בלבד  ב VIX - ניתן לראות כיצד הקו הכחול (UVXY) נפרד מהקו הירוק (VIX) באותו מועד ובמידה ותנודתיות השוק תישאר נמוכה , מגמה זו אף תתחזק.

אין ספק כי התקופות הטובות ביותר להיות בשורט חשוף על תנודתיות הם התקופות של סיום תקופה של תנודתיות גבוהה אשר גורמת לשחקני החוזים העתידיים להסכים לשלם פרמיה גבוהה ביחס ל VIX כך שנוצר קונטנגו גבוה לאורך זמן.

הסדר II בפרופיט - בית המשפט קיבל ההחלטה הנכונה

לפני כ 10 ימם פרסמתי פוסט על מאבקם הצודק של המחזיקים "הטהורים" (אלו שאין להם אינטרסים אחרים בחברה)  באג"ח ז' של פרופיט אל מול "הסדר" שנרקח המעביר אותם תספורת של  6 מליון ש"ח ללא כל פגיעה / השתתפות בעלי המניות או מחזיקי אג"ח מסדרה מקבילה.

העניין הגיע לבית משפט על בסיס השאלה כיצד לספור את תוצאות אספות האג"ח  - האם מחזיקים טהורים של אג"ח ז' שהיוו רק כ 20% מהמצביעים באסיפה של אג"ח ז' המהוים רק 6% מהחוב  של החברה לנושיה המובטחים זכאים להיספר כ"סוג" נפרד ובכל למעשה לסכל את ההסדר המקובל על יתר 94% מהנושים?

בית המשפט פוסק באופן ברור:

מחיקת חלק מהנשיה המובטחת , המבוצעת אך ורק לגבי מחזיקי אג"ח ז', היא שהופכת את מחזיקי אג"ח ז' הטהורים לסוג המובחן באופן מהותי

החלטה זו היא מתבקשת , והתמורה  למחזיקי אג"ח ז', בהסדר הוגן ,  עשויה לגדול בכ 50% ממה שניסו לכפות עליהם.

לקריאת פס"ד המלא

הכותרת הטיפשית של היום - באדיבות כלכליסט - אך המידע מעניין

מכלכליסט 

כמה משכורות באמת צריך כדי לרכוש דירה?

 שילוב נתוני השכר הממוצע בחתך לפי ערים עם מחירי הדירות ב-102 יישובים מצביע על תמונה מבהילה - במחצית מהיישובים מספר המשכורות הדרוש לרכישת דירה גבוה מאשר המספר הארצי.

על הפנינה הזו חתום שאול אמסטרדמסקי שניכר שאין לו מושג בסטטיסטיקה - הרי המספר הארצי מהווה ממוצע , כך שיהיה זה מאוד מפתיע אם כמחצית מהישובים בארץ לא יהיו מעליו (או מתחתיו).

עד כאן הביקורת.

באשר לנתונים , מעניין לראות כי ביתר עילית מובילה את הטבלה עם מחיר דירה ממוצעת המשקף 293 משכורות ממוצעות בביתר עילית.  כיצד הנס הזה קורה?

פשוט מאוד - כלכלה שחורה . זה לא שלתושבי בביתר עילית יש יש איזה פטנט לרכוש דירה ממוצעת של 1.32 מש"ח משכר ממוצע של 4537 ש"ח, השכר בפועל משמעותית יותר גבוה וכך ניתן לרכוש דירות.
יטיב מס הכנסה לעשות אם פשוט יעבור בכל בתי העסקים בביתר עילית לביקורת מס וכן יבדוק את כל נותני השרותים "הפרטיים"  - אין ספק כי יגלה תעשייה שלמה שחיה ללא דיווח.

 הסיפור חוזר ב 3 מ - 4 המקומות הבאים - 

ירושלים (שילוב של חרדים וערבים) - 259 משכורות
מודיעין עילית (חרדים)  - 254 משכורות
בני ברק - 242 משכורות - למרות שבוודאי יש משמעות רבה שגם אוכלוסיית בני ברק היא אוכלוסיה מזדקנת

היוצאת דופן בחמישיה הראשונה היא ת"א- זו עיר וותיקה עם בניה חדשה אפסית שיש בה שילוב של תושבים רבים בפנסיה (לכן ללא שכר) ומשקיעים מבחוץ כך שנתון השכר הממוצע פשוט לא מעיד על דבר.

ריבית בנק מתקרבת יותר ל- 0 - וכפי שטענתי תמיד - זה הדולר טמבל!

הורדת הריבית של בנק ישראל , למרות הנופך הדרמטי , היתה צפויה למי שמבין את המטרה אותה מנסה בנק ישראל להשיג - עצירת התחזקות השקל. כבר בסוף יולי כתבתי שיש להוריד הריבית ל- 0, אך יש להבין את התהליך:

ב- 30 ביוני 2014 כתבתי פוסט שלמעשה הראה את הירידה המשמעותי בייצוא שנגרמה מהתחזקות השקל וסיכמתי את הפוסט בפסקה הבאה:

לסיכום, הממשלה היום עסוקה בנושאים אחרים, לא פחות חשובים, האוצר נוקט במדיניות שפוגעת בשער החליפין כך שההפסקה בהתחזקות השקל תגיע רק לאחר שעוד יצואנים יסגרו את העסק , הייצוא יירד והעודף במאזן המסחרי יעלם - אך לפני שכל זה יתרחש, כנראה בנק ישראל יוריד עוד קצת את הריבית... - זה טרם התרחש - אך זה יקרה.

ב 29 ליולי, אחרי הורדת הריבית ב 0.25% ל 0.5% ללא כל השפעה על שער הדולר , כתבתי את הפוסט - להוריד הריבית ל- 0 בו כתבתי כי

אם המטרה היא לגרום לפיחות בשקל - יש להוריד הריבית ל - 0. רק השוק של הספקולנטים מהמהלך היה מוציא להם החשק מלהמר על השקל.
בנק ישראל כנראה לא שם לב, שלמרות שיש לחימה שגורמת לירידת ביקושים  (הקטנה ביבוא) הדולר ממשיך להחלש- מה יקרה שהמשק ימשיך לצמוח?
הורדת ריבית ל - 0 מוציאה את בנק ישראל מהמשחק של ההגנה על השקל , ומי שישאר במשחק זה משרד האוצר  - והחבר'ה באוצר יאלצו לקחת אחריות על חלק מהשטויות שהם עושים , כי לא ניתן יהיה להאשים אף אחד אחר בהתחזקות השקל.

מאז הריבית ירדה עוד ושער הדולר זינק והגיע עד ל 4 שקלים, ו 14 בדצמבר 2014 כתבתי בפוסט על מה יהיה עם הדולר כי :

 החלשות השקל היא ארוע חולף. השקל יתחזק ובנק ישראל יאלף להמשיך לרכוש דולרים על מנת להגן על שער חליפין מינימלי שיאפשר למדינת ישראל לייצא

 שכתבתי זאת הדולר עמד על 3.95 ומאז השקל התחזק עד ל 3.85 , כאשר היורו מאוד נחלש היחס לדולר כך שהייצוא הישראלי לגוש היורו - יעד הייצוא מספר 1 של ישראל התייקר מאוד במונחים של יורו ומול זאת בנק ישראל אינו יכול לעמוד מנגד  - ולכן היה עליו שוב להוריד הריבית.


בבנק ישראל הסבירו את ההחלטה בעיקר בהתגברות הייסוף בשקל, שהתחזק במהלך פברואר ב-2.6% מול הדולר וב-3.3% מול השער הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות). בבנק הסבירו כי:

 "הוועדה המוניטרית סבורה שלאור התגברות קצב הייסוף, והשפעותיו האפשריות על הפעילות והאינפלציה, הפחתת הריבית לרמה של 0.1% היא הצעד המתאים ביותר בעת הזו כדי לתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

התגובה האוטומטית של השווקים היא כמובן החלשות השקל אך החולשה הזו זמנית. כוחות גדולים הרבה יותר משערי הריבית פועלים על שער השקל והם כולם פועלים באותו כיוון - התחזקות השקל לאורך זמן.

לאור זאת, במידה והריביות בעולם לא יתחילו לעלות (ואני כן צופה תחילת עליית ריבית בארה"ב במחצית 2015) אך השקל שוב יתחזק - בנק ישראל עשוי להוריד הריבית ל- 0 ואולי אף פחות.

במאמר מוסגר, אם שער הדולר יקבע שיאים חדשים של 4.2-4.3 ש"ח, נראה לי שיהיה זה זמן נכון להמר על התחזקות השקל. אני מתכנן להפוך משכנתה צמודת מדד למשכנתה צמודת דולר - זה אפשרי עפ"י תנאי המשכנתה ושקול למכירת דולרים ורכישת שקלים.

לוי אג"ח - חדשות חמוצות מתוקות

כתבתי על לוי אג"ח לפני מספר חודשים בניתוח שהדגיש כי מדובר בהזדמנות  אך במחיר של סיכון כי תזרים המזומנים ממימושי נכסים לא יתאים בדיוק ללוח  התשלומים  לאג"ח ולכן צפויות "תקלות" תשלום  - דחיה של חודשים במועדי תשלומים  ספציפיים.

ואכן תקלות אלו מתממשות - התשלום הקרוב לאג"ח יתעכב במקצת , אך בסופו של דבר הוא יבוצע - ואלו החדשות החמוצות.

החדשות הטובות הם מו"מ למכירת נכס פדני במחיר העולה על 10 מש"ח מערכו בספרים - 33.5 מש"ח לעומת שווי של 23.5 בספרים - מדובר כמובן במו"מ בלבד אך בהחלט זה נותן אינדיקציה לגבי שווי הנכס המהווה את עיקר  הנדל"ן להשקעה המיועד למימוש של החברה כאשר היתרה הם מגרשים לבניה או פרויקטים בבניה.


הנקודה שאני מבקש להאיר היא שבמידה והעסקה יוצאת לפועל , עודף הנכסים הצפוי ב 2016 על יתרת האג"ח של 38 מש"ח תעמוד על כ - 24 מש"ח. מדובר בשיעור  כיסוי של 163% שנותן ביטחון משמעותי לפדיון האג"ח - כלומר אם העסקה תצא לפועל במחיר המתוכנן או קרוב לו, התשואה על אג"חי החברה  צריכה לרדת באופן משמעותי  מכיוון שהסיכון הטמון באג"ח יורד  -  מחיר האג"ח צפוי לעלות כאשר לאג"ח ו' המנוף הגבוה.

אך יש עוד עניין אחד - המניה.

שווי החברה היום כ 4.8 מש"ח   (שער 32.1)  אם אכן עודף הנכסים הצפוי יהיה נניח 20 מש"ח ומינוף החברה ירד משמעותית  - האם מחיר המניה לא יעלה?  לטעמי לרכוש את יתרת נכסי לוי ב 25 אגורות על 1 ש"ח נכסים זו מציאה אמיתית  - אך עוד חזון למועד - קודם עסקת פדני צריכה להראות סימני התקדמות.



 

הסדר II בפרופיט מגיע לבית משפט - הכנ"ר ורשות ני"ע - פרוק מרצון = פרוק

ההסדר השני המוצע בפרופיט נועד לפתור קונפליקט בין שתי סדרות אג"ח שנוצרו בהסדר הראשון - אג"ח ד' בעל מח"מ קצר ואג"ח ז' בעל מח"מ ארוך יותר כאשר  שתיהן נהנות פארי פאסו מאותם בטחונות.

פרופיט עצמה במצב של פרוק מרצון ותשואות האג"ח מעידות כי קיים חשש סביר כי החברה לא תעמוד בכל התחיבויותיה לאג"ח ז' אם תמשיך בתהליך של הפרוק מרצון.

מחזיקי אג"ח ז' ביקשו לעצור את התשלומים ובסופו של דבר נרקח "הסדר" בו יוחלפו אג"ח ז' באג"ח ד' אך בתספורת רצינית. כל ההסדר הושתת על דוח "מומחה" שהראה כי הסדר, מבחינת אג"ח ז'  זה עדיף על פרוק, וכל זאת מבלי לפגוע בבעלי המניות!

מכיוון שרוב הגדול של המחזיקים באג"חים של פרופיט הם מחזיקים מוסדיים שהיו בהסדר וקיבלו את שתי סדרות האג"ח ומניות שליטה הרי מבחינתם תמונת כדאיות ההסדר על פני פרוק שונה לחלוטין ממי שרכש אג"ח ז' בשוק , אך מכיוון שבהצבעה על ההסדר לא הוגדרו "סוגים" שונים לבעלי החזקות שונות - ההסדר עבר.

לאור זאת , פנה מחזיק אג"ח ז' , שאין לו החזקות אחרות , לבית המשפט בבקשה שההצבעות יספרו מחדש על פי סוג - ואז ברור שההסדר לא עובר כי מבחינת מחזיק מובהק של אג"ח ז' (ללא כל עניין מנוגד) אין סיבה שיעבור תספורת ועדיין בעלי המניות ישארו כשהיו.

בתהליך זה הגיעה הפנינה המצוטטת מעלה  שקובעת את הברור מאליו - פרוק ע"י מפרק אינו בהכרח "מימוש מהיר" של נכסים ואין מניעה להעסיק את בעלי העניין הקודמים אם יש צורך לכן ההנחה הסמויה כי פרוק משמעו אובדן שווי נכסי משמעותי היא פשוט לא נכונה - עובדה המשליכה על כל דוחות המומחה המשווים חלופה של פרוק אל מול הסדר.

אני מצדיע למחזיק אג"ח ז' על שיצא למערכה לניפוץ מערכת האינטרסים הלא בריאה שהביאה לתוצאה האבסורדית כי אג"ח ז' יעבור תספורת של 6 מליון ש"ח שבעצם יעברו למחזיקי המניות....

מומלץ לקרוא את הבקשה לבית המשפט על מנת להבין כמה ציניות וחוסר הוגנות קיימת במערכת עם "נאמני אג"ח"  ו"מומחים" שלכאורה מאושרים ע"י בית המשפט אך הם עושי דברם של בעלי השליטה המשלמים את שכרם....

יש לזכור כי ההסדר בפרופיט נעשה בדומה להסדרים אחרים - אג"ח ארוך / אג"ח קצר חברה שצריכה לעבור פרוק מרצון - עוד חברות יגיעו לאותו קונפליקט וכאן יש הזדמנות - להשקיע דווקא באג"ח הארוך הנסחר במחיר מאוד נמוך.

לפרופיט ז' נכנסתי בתחילת דצמבר 2013 במחיר 20, עתה הוא 27 ובפרוק עשוי להיות שווה אף יותר - מי שמעוניין לקרוא את הניתוח שעשיתי בזמנו אחרי ההסדר יכול למצוא זאת בשחקן מעו"ף.

כאשר פרופיט תפרסם דוח שנתי, אשתדל לפרסם ניתוח עדכני

S&P בשיא - לאן עכשיו?

השוק שוב שובר שיאים, ומי שעוקב אחרי הבלוג אינו מופתע.

באפריל 2014 פרסמתי את הפוסט על הגאות הגדולה   ובו צפי  ברור להמשך העליות וכך גם בתחזית 2014 ותחזית 2015.

העליות אינן בדר"כ בקו ישר, תמיד מופיעים גורמים חיצוניים המשפיעים לטווח קצר על המגמה הארוכה (רוסיה-אוקראינה, המפולת בנפט, יוון) אך היסודות של המגמה איתנים וצפוי כי ימשכו כל זמן שלא יהיו ארועים חריגים.

במידה והנפט ימשיך להתאושש, שיאים חדשים ישברו תוך תקופות קצרות.

מילה על ישראל - מצב הכלכלה הישראלית טוב (לא מצויין) והצמיחה נתמכת בשקל חלש (וזה זמני - אין ספק שהשקל יחזור להתחזק) . כל בילבולי המוח של התקשורת על "דפלציה" כתוצאה מירידת מחירים של מוצרי צריכה ושרותים (חשמל , מים, תקשורת) הם פשוט שטויות בוודאי שבאותם חודשים של מדדים שליליים הצמיחה עמדה על קצב שנתי של 7.2% (!).   ירידת  המחירים היא בעלת מאפיינים חד פעמיים, חלקם קצרי טווח כמו הירידה במחירי הנפט , ותעשה רק טוב - תשאיר לשכבות הביניים ומטה  יותר כסף בכיס וזה פשוט יעבור לצריכה.

התקשורת פשוט שכחה שמחירי החשמל עלו ב - 30% בשנתיים וכך מחירי המים (עליית מחירים + הטלת מע"מ של 18%)  כך שירידת המחירים היא רק צעד ראשון להקטנת העליה המצטברת.

מה יגרום לבורסה בישראל לדהור? ממשלת אחדות. הסיכוי לדעתי כלל לא נמוך ועומד על לפחות 50%.....

בינתיים השוק בארה"ב הוא מקום טוב להיות בו ואני מקווה כי "הקביעה" שלי  על תחתית בנפט  ורכישות האג"ח ומניות בתחום יביאו רווחים גבוהים.

ה VIX היום 12/2/2015 - חזרתו של הקונטנגו - הזדמנות לכניסה לפוזציית שורט

ביום המסחר האחרון הגיע הקונטנגו לרמה של 8% ולמעשה חצה פעם ראשונה את סף ה-5% מאז אמצע דצמבר 2014 ובזאת מסיים כחודשיים של עקום חוזים עתידיים שטוח ביותר עם תקופות קצרות של בקוורדישן.

מעבר לכך, יש לתת את הדעת כי הפער בין ספוט VIX לחוזה הראשון עומד על כ 11% כשנותרו רק 4 ימים עד לפקיעת החוזה , מהם יומיים (סוף שבוע ) ללא מסחר כך שבמידה והשוק ישמור על יציבות ולא יהיה שינוי משמעותי ב VIX , החוזה הראשון צפוי לסגור את הפער ופוטנציאלית להגדיל את הקונטנגו.

העניין המשמעותי הוא שהחוזה השני, שיהפוך להיות הראשון עוד 4 ימים,  נסחר בפרמיה של 20% על ספוט VIX שזו פרמיה מאוד גבוהה לכל הדעות ומהווה "מגן תנודתיות" על ערכו של החוזה, עובדה שהופכת הכניסה לפוזציית שורט תנודתיות לבטוחה יחסית בהיבט הטכני של מנגנון ערכי החוזים מול הספוט.

כמו תמיד, התהליך של הירידה ב VIX הוא איטי והירידה ברמה הממוצעת של החוזים העתידיים היא איטית אף יותר וכך נוצרת תקופה של קונטנגו גבוה המהווה את מנוע הריווחיות של האסטרטגיות לקצירת דבידנד השונות.

ה - VIX היום - 6 חודשים של טחינת מים

מדי פעם יש תקופה שבה השוק נראה כאילו מחפש כיוון - ימים של עליות חדות , אחריהם ירידות חדות וחוזר חלילה, הפעם התקופה הזו כבר נמשכת  6 חודשים , תקופה בה התשואה על האסטרטגיות על ה VIX נמוכה , אפסית או שלילית, תלוי במה מחזיקים.

מהגרף מעלה ניתן לראות בברור את העליה הכפולה  בתנודתיות של השוק (בירוק - ממוצע נע  20 יום  של תנודתיות השוק ובסגול מדד ה VIX)  החל ממחצית ספטמבר 2014 ועד היום עם הפסקה קצרה של כחודש בנובמבר 2014. משטר חדש זה של התנודתיות החליף משטר של תנודתיות שוק מאוד נמוכה וכמו תמיד - גם הוא לא ישאר עימנו לתמיד - או שתהיה פריצה מעלה לתנודתיות משברית, או שהעניינים ירגעו והשוק יחזור לתנודתיות נמוכה.

מי שעוקב אחרי הבלוג וודאי זוכר כי המחצית  הראשונה של 2014 התאפיינה בתנודתיות נמוכה במונחים היסטוריים והתחזית שלי היתה (וזה בכלל לא חוכמה)  שקפיצה של 100% ויותר ב VIX היא רק שאלה של זמן....

כתוצאה ממעבר בין משטרי תנודתיות - מנמוך לרמה ממוצעת החוזים הראשון והשני על ה VIX עליהם מבוססות תעודות הסל הקצרות עברו מרמה של 12-14 לרמה של 20-18 - זו עליה של כ-  50%.

לאור זאת אין זה מפתיע  כי  XIV ירד בכ- 30% ב- 6 חודשים. באופן נורמלי XIV אמור להרוויח לאורך זמן מהקונטנגו , אך בתקופה של 6 החודשים אחרונים , הקונטנגו הממוצע היה בשעור נמוך מאוד ולמעשה תרם רק כ 2.5% בחודש לשווי XIV.

לעומת החזקת XIV, אני תמיד ממליץ על האסטרטגיה "הפשוטה" ביותר - החזקת שורט על תעודות הסל הממונפות  UVXY / TVIX אם ע"י שורט ישיר או מכירת אופציית CALL או קניית PUT. בנקודת הזמן הנוכחית אסטרטגיה זו הניבה  16% ב - 6 חודשים רק בגלל "רכבת ההרים הפרועה" של ה VIX שפשוט שחק את התעודה הממונפת.

כפי שאני חוזר ואומר, אין ל VIX שום ערך מנבא עתיד לכן לעובדה של שינוי משטר ה VIX אין כל ערך תחזיתי לגבי מה יראה מחר או עוד שבוע, אך דבר אחד בטוח - כפי שמשטר של VIX נמוך אינו מחזיק לאורך זמן וחייבים להבין כי תהיה קפיצה ב VIX כך משטר של VIX שנע בין 22 ל 18 אינו מחזיק לאורך זמן.

אני מציע לכולם לקרוא שוב את הפוסט על כמה זמן ה VIX יכול להיות נמוך  - ניתן לראות שם באופן ברור כי המעבר ממשטר VIX נמוך למשטר VIX בינוני הוא או ארוע זמני קצר , מעין ספייק בתקופה שקטה או שהעניין מתפתח למשבר.

האם אני רואה משבר רציני באופק - לא. חוסר השקט של השווקים כתוצאה שוב של מערכת היחסים בין יוון לאיחוד האירופאי הוא (לדעתי) חזרה על הסערה בכוס מים מהסיבובים הקודמים ולכן , מי שחושב שאנו רק בספייק של תנודתיות בתקופה שקטה , יכול לנצל הזדמנות ולהגדיל את החשיפה לאסטרטגיה של קצירת דיבידנד השונות - רמת חוזים עתידיים קצרים של 19-20 היא קצת מעל הממוצע ואם אכן השוק ירגע, צפויה ירידה לכיוון ה 13-14  תוך חזרה לקונטנגו גבוה.
מנגד, הסיכון של קפיצה ב VIX ל 30 היא שקולה מבחינת הסיכון של קפיצת VIX ל - 18 אצל מי שמשקיע באסטרטגיית  VIX כאשר הוא ב 12.

חדרי המיון- סיפור של קריסה ידועה מראש

כמו בכל שנה אני נדהם מחוסר האונים הניהולי של מערכת הבריאות בארץ לטפל באופן סביר בעליית הביקוש לשרותי חדר המיון בחודשיים של החורף הישראלי. בכל שנה, תמיד אותם דיווחים על המתנות אין קץ במיון , בתי חולים שקורסים כאילו שזו גזירה משמיים ולא גידול טבעי בביקוש עקב מזג האויר - ביקוש שניתן לתחזית באופן פשוט ביותר - פשוט יש לבדוק מה קרה בשנים הקודמות.....

במערכת פרטית , דבר כזה פשוט לא יעלה על הדעת - האם האתר של אמזון או מערכת הלוגיסטית של אמזון קורסת בכל תקופת חגים בהם הביקוש לקניות גדל?
האם חברות התעופה קורסות כל קיץ כי יש ביקוש שיא לשירותים שלהם?

התשובה היא כמובן שלא, וזה לא קורה  - מכיוון שהחברות מתכוננות לעלייה בביקושים חודשים מראש - אמזון מגייסת אלפי עובדים זמניים ומדריכה אותם מראש, חברות תעופה דואגות שצי המטוסים יהיה מטופל וזמין במקסימום האפשרי ביולי-אוגוסט - כך כל חברה בתחומה.

אז במה שונה מערכת הבריאות? האם לא ניתן להתכונן לגידול בביקוש?

התשובה היא ברורה - אין כל בעיה להתכונן לביקוש ולהעניק רמת שרות טובה לפונים לחדרי המיון גם בשיא עונת השפעת ודלקות הריאות , יש רק צורך בתשומת לב ניהולית וקצת כסף.

אז כיצד מתכוננים?

מקום- ראשית יש לדעת שברוב בתי החולים בישראל יש שטחי אשפוז ומיטות שאינם בשימוש יום-יומי - אלו מיועדים לשעת חרום וממוקמים במרתפי המבנים  ולאחרונה גם בחניונים. לפיכך, צעד ראשון - לפתוח ל2-3 חודשים את שטחי האשפוז הללו , עפ"י הכמות הדרושה - זה גם תרגול מצויין למערך הלוגיסטי של בית החולים בחרום - אם כל שנה יפתחו מחלקות חרום בחורף - שיהיה צורך אמיתי , כולם ידעו מה לעשות והמתקנים יהיו כשירים.

כוח אדם - זה האתגר הניהולי אמיתי - כיצד מגייסים כ"א זמני לתגבור? גם בנושא זה , המקורות נמצאים, צריך רק לנהלם:
פנסיונרים של מערכת הבריאות - זה מקור מספר 1 - רופאים, אחיות ואדמיניסטרטורים  שיצאו לפנסיה - יש בהם לא מעטים שישמחו לבוא ולסייע, בתשלום - הם יבואו ל 4 שעות, 8 שעות, 3 פעמים בשבוע, 5 פעמים בשבוע - זה לא ממש משנה  - יש אלפים רבים שמתאימים - צריך להגיע אליהם, לגייסם ולנהל את המשמרות שלהם.
צה"ל - רופאים בסדיר / קבע, רופאים במילואים - ניתן לשבץ במינון מתאים בחדרי המיון ברחבי הארץ
סטודנטים לרפואה / בית ספר לאחיות  -  שיקראו לזה סטאז' מוקדם  - לא לקיים לימודים לשנה ד' במשך שבועיים ולשלוח את הסטודנטים ל- שבועיים לחדר מיון.
הסטת רופאים ואחיות ממחלקות לא עמוסות - אפשר בהחלט להסיט כ"א ממחלקות אחרות שלא סובלות מגידול בביקוש בחורף - אורתופדיה וכו' לטובת משמרת אחת או שתיים  כל חודש בחדר במיון

כל התגבור הזה צריך לתת מענה ל"תחלואי החורף" - זה סט ידוע של מחלות וסיבוכים שברוב המקרים מצריכים בדיקות פשוטות, טיפול פשוט ושחרור או אישפוז "לצרכי השגחה" - כשיש מספיק כ"א לתת מענה מהיר לפונים ומחלקות  להעביר אליהם את המאושפזים להשגחה כל העומס נעלם.

תגבור חדרי המיון לא צריך להיות בכל בתי החולים בארץ - די אם ב 4 הערים הגדולות יפתחו חדרי מיון ל"חרום" שיעודם אבחון ,טיפול ואישפוז בחולי חורף  כל החוויה של פניה לחדר מיון בסוף ינואר תשתנה מהיסוד.

אז כמה זה יעלה?

כאמור , שטחי הפעילות למיון ואשפוז קיימים כמו גם במיטות וחלק משמעותי מהציוד. עיקר ההוצאה היא על כח האדם הנוסף למערכת.

אם נניח כי ב- 4 בתי חולים התגבור יהיה של 100 איש במשמרת של 8 שעות (וזה כולל מהמנקה לרופא, מהאחות לפקידה)  - סה"כ 300 איש - מדובר על  כ 1,200 איש ל- 3 חודשים - 3,600 חודשי שכר.אם  נניח עלות של 15,000 ש"ח לחודש שכר אזי נדרש תקציב של  54 מליון ש"ח בלבד.


כסף קטן.

אז מה מונע ממערכת הבריאות להתארגן כמו שצריך לקראת החורף? זה לא כסף, זה לא שטחי אשפוז חסרים. זה פשוט חוסר אכפתיות מערכתית שמתחילה ממשרד שר הבריאות.

האם מחירי הנפט יחזרו על מתווה מחירים של 2009?

בפוסט על השחיטה של מניות האנרגיה - הזדמנות דומה למשבר 2008

תארתי את תזת ההשקעה בנפט שמבוססת על העובדה כי הפקת הנפט השולית המבוצעת בארה"ב בקידוחי פצלים מאופיינת בעלות גבוהה  אך בעלת אורך חיים קצר, כך שפרק הזמן בו הפקת  הנפט תגיב לביקוש לנפט המתבטא במחירים נמוכים הוא פרק זמן של 6-9 חודשים.

 מנתונים שפורסמו לסוף ינואר ניתן לראות את הנפילה הגדולה במספר מתקני הקידוח לנפט בצפון אמריקה - משיא של כ 1600 באוקטובר 2014 לתחתית של 1223 בשבוע האחרון של ינואר 2015 , רמה דומה ליוני 2010 (!)- ירידה של 24% ב- 4 חודשים - ירידה של כמעט 400 מתקנים.

יחד עם זאת, השימוש במתקנים אלו לא נעצר - הוא פשוט עבר לקידוחי גז וגרם לירידה החדה במחירי הגז שתארתי בפוסט על רכישת אג"ח של חברות בתחום הנפט   אשר לתחושתי סימנה את הקרבה לתחתית במחירי הנפט (זה היה ב 46 דולר לחבית). סה"כ מתקני הקידוח בעולם ירדו ב 89 יחידות בלבד מהשיא של סוף ספטמבר 2014 - זו רק ירידה  2.5% מהשיא.

יש לתת את הדעת שכאשר לא מתחילים לבצע קידוח היום, התפוקה מהקידוח אמורה להגיע  לשוק רק עוד כ 4-5 חודשים  - כלומר הירידה בהפקת הנפט עוד לא מתממשת היום, אך זרעיה נטמנים וכל המקצוענים בענף יודעים יפה מאוד לחשב הכמה התפוקה תרד כאשר יש 25% פחות קידוחים.

במידה ומחירי הנפט ימשיכו להיום נמוכים - מגמה זו תמשך.