אסטרטגיית מסחר ה VIX נמוך - מאות אחוזי רווח 5 שבועות אחר סגירת הגידור

פוסט זה ממשיך את הסדרה האחרונה העוקבת אחר יישום אסטרטגיית מסחר ב - VIX נמוך:

פתיחת פוזיציה ראשונה בסיבוב זה  , פוזיציה שניה

סטטוס הפוזיציה ב - 1/9/2015  

סגירת הגידור  

 אבני הדרך באסטרטגיה מסומנים בגרף מטה כאשר הקו האדום -מדד VIX והקו הכחול UVXY

• 15/5/2015 ברכישת הפוזציה הראשונה (VIX בערך 12 - הקו האדום)
•  27/5/2015 רכישת הפוזיציה השניה (VIX בערך 12 - הקו האדום)
• 1/9/2015 סגירת גידור

 כדבר ראשון אני חייב לציין כי היום בדיעבד ניתן לראות כי סגירת הגידור בוצעה במועד השני הכי טוב שיכול היה להיות - זה לכשלעצמו מזל לא רגיל. ב 1/9/2015 מדד ה VIX עמד על רמתו השניה בגובהה בכל התקופה.

מכיוון שב 1/9/2015 UVXY נסגר ברמתו הגבוהה ביותר בכל התקופה אך  אפשר להבין יותר טוב את  הפוסט המתאר את סטטוס הפוזיציה ב 1/9/2015 וההבדל הלא קטן בין התחזית בסימולציית ההפסד הצפוי בקפיצת VIX לביצועים בפועל 

אני מזכיר כי במהלך ה 1/9/2015 מכרתי את הגידורים בשתי הפוזיציות:

בפוזיציה הראשונה את האופציות לאוקטובר ב 8.9 (נרכשו ב 3.1) - תשואה של  187%
בפוזיציה השניה את האופציות לנובמבר בטווח של 7.9-8.7 (נרכש ב 2.95) - תשואה של 181%

חשוב לציין כי התשואה היא התשואה על מרכיב הגידור בלבד , בפועל ההפסד בפוזיציה השניה, שהיתה ההפסדית יותר מכיוון שנחנכה שבועיים אחרי הפוזיציה הראשונה ,  עמד על  כ- 80%  אל מול 45% ב XIV ו- 65% של  UVXY - כלומר הפסד הפוזיציה היה גבוה בכ 22% מפוזיציה של שורט UVXY.

עתה חלפו 5 שבועות מסגירת הגידור , השוק נרגע, ה VIX  ירד אל מתחת ל- 18 ,  UVXY הגיע חזרה לרמה שלו בעת חניכת הפוזיציה השניה (כ - 41) ולכן הגיע הזמן לבדוק את תשואת הפוזיציה כאשר תשואת UVXY בתקופה היתה כ - 0.

כל שנותר בפוזיציה השניה הוא מרכיב השורט -  שורט CALL UVXY 40 לינואר 2017 בתמורתו התקבלו 21.9 דולר לאופציה. היום מחירו בשוק 21.5 - המחיר דומה מכיוון שנכס הבסיס נסחר באותו מחיר בעת החניכה  ופרמיית הזמן שעבר ( 135  ימים ) התקזזה עם הגידול בתנודתיות הגלומה באופציה.

עפ"י מחירי השוק של השורט הפתוח והרווח מסגירת הגידור , הרווח על הפוזיציה נכון לעכשיו עומד על כ - 220% (!) וזאת בשעה שה VIX גבוה ב - 50% מה VIX בחניכת הפוזיציה ו UVXY  נתן תשואה שולית.

המצב בפוזציה הראשונה עוד הרבה יותר טוב :

 ניתן לראות כי פוזיציית השורט נשחקה בכ - 20%  (UVXY בחניכה היה 47.5 לפני הספליט) ולכן הרווח הרבה יותר גבוה - 347%(!).


אם משווים  את תוצאות המסחר המתוארות כאן, לאותה אסטרטגיה שהופעלה בקיץ 2014  , ניתן לראות כי ההפסד המקסימלי של הפוזיציה היותר צעירה בסיבוב הזה (80%) היה נמוך מההפסד המקסימלי בסיבוב הקודם (120%) של פוזיציה דומה, הדבר נובע מכך שהגידור בסיבוב זה היה יותר הדוק.

בשלב זה אני עדיין מחזיק את פוזיציית השורט , בצפיה להמשך ירידה ב UVXY שתתבטא ברווחים באופציות. יחד עם זאת, לא אחזיק האופציות עד פקיעה אלא עד הנקודה בה הרווח הדולרי (שינוי מחיר ב - % כפול גודל פוזיציה) יפסיק להיות מהותי משמע רוב הרווח כבר התקבל . אני מניח שנקודה זו תהיה  כאשר UVXY יגיע ל- 28 , זה יתרחש כאשר F30 (שיקלול החוזה הראשון והשני) יהיה כ- 16.
 

לתוצאות פוזציה II בזמן אמת

מטרו במקום רכבת קלה? אחרנו כבר את המועד, הטכנולוגיה מתחלפת....

לפני כשנה וחצי כתבתי על חלם הרכבת הקלה בת"א, ומשפט המפתח היה:

בישראל הלכו על פתרון משולב - רכבת קלה אך היא תנוע בחלקים מהמסלול  במנהרות. כלומר רקחו  מרקחת שנפגעת מהחסרונות של כל מערכת - גם הקמה והפעלה יקרים מאוד בגלל החפירות של המנהרות , וגם קיבולת נמוכה.

עתה אנו למדים כי וועדה משותפת של האוצר ומשרד התחבורה ממליצה על שינוי משמעותי בפרויקט ולמעשה להופכו לרכבת תחתית מלאה  , על זה נאמר בוקר טוב אליהו.

אין דבר יותר מעצבן בבירוקרטיה הישראלית מאשר השיטה של שינוי החלטות תוך כדי ביצוע, לצהלת כל העוסקים במלאכה. איזה משרד תכנון מתנגד לבצע 3 פעמים תכנון במשך 10 שנים לאותו פרויקט בדיוק?....

ההצדקה לשינוי:

מסמך פנימי של אגף האוצר מצייר תמונה עגומה מאד עבר אזרחי המדינה, ותושבי תל אביב בפרט. לפי המסמך, פרויקט הרכבת הקלה שזה עתה יצא לדרכו לא יעמוד בביקוש למערכת הסעת המונים כבר בעוד שנים ספורות. "חלופה A4 (הפרויקט הנוכחי, ה.פ) לא מתפקדת בשנת 2040 וכנראה גם הרבה קודם. תחזית הביקוש לקווים 'אדום', 'ירוק' ו'סגול' גבוהה מהקיבולת". עוד אומרים שם כי "נדרש שלד משמעותי של קווי מטרו כדי לעמוד ביעדי התוכנית והיקף הביקוש".

 אין כוונה לשנות את פרויקט הקו האדום מכיוון שממילא בחלקיו העמוסים הוא תת קרקעי , אך מדובר על תכנון מחדש של הקו הירוק שכבר סיים מזמן את התכנון הראשוני ועומד לפני תכנון מפורט ומדובר על והתחלה מ- 0 של הקו הסגול שכנראה ישנה את מסלולו לאור המעבר לתת קרקע והתאמה למרכז האורבני הגדול שיקום במקום מחנה תל-השומר. במילים אחרות, הקו הירוק ידחה בלפחות 5 שנים ( 3 שנים לתכנון מחדש + שנתיים הארכת תקופת העבודה בגלל שכל הקו תת קרקעי) כלומר פתיחת הקו תהיה לא לפני 2025 אם מחר מתחילים לתכנן על בסיס הקו הקיים והקו הסגול נדחה בכשנתיים  -זה מקרה קלאסי שהאוייב של הטוב הוא הטוב יותר.

אין זה אומר שהתוכנית החדשה אינה טובה. זו תוכנית מצויינת שתתן רמת שרות הרבה יותר גבוהה ל 2.5 מליון תושבים המתגוררים בגוש דן המורחב. השינוי  המהותי, התפיסתי בתוכנית החדשה  הוא "קו הטבעת" המחבר את רשל"צ / חולון דרך כביש 4 עד צמת גהה ומשם דרך רמת החייל לכיוון צומת גלילות - למעשה זה קו שהיה חסר מאוד בתוכנית של נת"ע מכיוון שהיא ממוקדת "כניסה לת"א" בעוד רוב העובדים והגרים בגוש  דן המורחב לא עובדים בתוך ת"א אלא במעגל החיצוני שרווי אזורי תעשיה , מסחר ובילוי. במילים אחרות, "קו הטבעת" הופך את המערכת לרשת - מערכת ללא מרכז וזאת במקום כוכב - מערכת עם מרכז אחד. היתרון הגדול של מערכת רישתית היא הגדלת  הקיבולת של המערכת באופן משמעותי (למשל במערכת כוכב נסיעה מפ"ת לראשון לציון עוברת דרך מרכז ת"א, במערכת רישתית אין צורך בכך).

הבעיה בכל החשיבה מחדש של פרוייקט הסעת ההמונים בגוש דן היא שלא חשוב כמה התוכנית טובה , אנו עומדים בפני שינוי טכנולוגי מהותי שיהפוך את הרכבות הקלות / תחתיות לנחלת העבר מלבד באזורים סופר צפופים:

אם נסתכל על אופק תכנון של 25 שנה - 2040 , יש לשאול את השאלה הבאה -   האם ננהג במכונית או שהיא תהיה אוטונומית?

עפ"י ההתקדמות בתחום נראה כי מוניות אוטונומיות יופיעו עד סוף העשור, בין 2020 ל 2030 הטכנולוגיה מאוד תתפשט וב 2030-2040 תהיה מסה קריטית שתחולל שינוי עמוק  - משאית של מרצדס נוסעת אוטונומית כניסוי  באוטובן בגרמניה, רכב אוטונומי של פיז'ו סיטרואן השלים נסיעה אוטונומית מפאריז לבורדו הרכב האוטונומי של גוגל רשאי לנוע על הכבישים כבר ביותר ממדינה אחת בארה"ב , רכב אוטונומי של אובר כבר בנסיעות ניסוי  ואפילו  אפל בונה מכונית אוטונומית

הבעיה של נסיעה אוטונומית היא בעיית תוכנה , לא חומרה. לא צריך להמציא חומרה חדשה על מנת להגיע לנסיעה אוטונומית, צריך ליצור תוכנה מתאימה. זה לוקח זמן ומשאבים אך נראה לי שאנו קרובים יותר לסוף  מאשר להתחלה בפתרון בעיה זאת וככל שהזמן עובר כמויות הכסף המושקעות בנושא גדלות באופן מעריכי ולדעת כולם מדובר בבעיה פתירה.

כאשר המכונית הופכת להיות אוטונומית (גם אם יהיה נהג בכיסא הנהג למקרה חרום) עולם התחבורה משתנה - התנועה בכבישים נעשית במהירות אחידה , תכנון הנסיעה נעשה דינמי לכל הרכבים יחד כך שפקקים יעלמו מהנוף , אין צורך ברמזורים מכיוון שכל המכוניות מסונכרנות או לחילופין החלפת הרמזור מירוק לאדום היא מיידית - רכב אוטונומי לא מנסה "לגנוב ירוק" או לעבור בכתום.

התחבורה הציבורית ב 2040 תהפוך ליותר "אישית" - "מונית שרות" תאסוף נוסעים שישתמשו באפליקציה להזמנת נסיעה בדומה להזמנת מונית היום  אך למעשה המכונית האוטונומית שתוקצה תאסוף נוסעים נוספים לאותו כיוון (כמו השרות של VIA בניו יורק) . לא עוד מסלולים קבועים של אוטובוסים גדולים העוצרים בתחנות קבועות בתדירות נמוכה אלא מערכת תחבורה ציבורית "לפי דרישה" בזמינות גבוהה שעוצרת רק היכן שצריך (לאסוף / להוריד). כך תשתית הכבישים העמוסה לעייפה היום מכיוון שרוב הרכבים הנוסעים בה נוסעים לבד, תהפוך לפנויה כי רובה המוחלט של התנועה תהיה ברכבים עם 10-15 נוסעים.


מערכת תחבורה ציבורית לפי דרישה , מנקודה לנקודה וללא פקקים תחליף את מערך האוטובוסים העירוניים כולו ותאפשר לא רק רמת שרות יותר גבוהה לנוסעים אלא תהיה גם  יותר יעילה וזולה לתפעול והקמה מכל מערכת אחרת.

המערכת המתוארת כאן היא העתיד שיגיע ללא כל ספק , אם לא ב 2040 אז ב 2050. הנקודה היא שהקמת מערכת רכבות תחתיות בישראל שיתחילו לתת שרות ב 2025 לכל המוקדם  תהיה זריקת כסף אם בעשור של 2040-2050 התחבורה הציבורית תשתנה לחלוטין. התשואה המשקית על ההשקעה תהיה שלילית ובפועל מדובר על בזבוז כסף קולוסלי.

אז מה צריך לעשות?

ההחזר על ההשקעה בפרויקטים של רכבת קלה הוא מהיר יותר מאשר רכבת תחתית , בוודאי כאשר הרכבת הקלה תגיע למלוא הקיבולת הרבה יותר מהר מאשר רכבת תחתית. יתרונה  של רכבת תחתית ברמת השרות הגבוהה ובקיבולת הגדולה -  השקעה חד פעמית גדולה בחפירה ומאפשרת קצירת התועלת הכלכלית במהלך 100 שנים בגלל הקיבולת הגדולה. לעומתה, ברכבת קלה יש להתמודד עם הצורך להגדיל את הקיבולת (קווים חדשים).

אם התחזית היא שתוך 15 שנה מפתיחת הרכבת התחתית הראשון (2025 קו ירוק)  - שנת 2040,  מודל התחבורה הציבורית ישתנה, יהיה זה נכון להשקיע בפרויקטים זולים בעלי החזר השקעה מהיר יחסית. במקרה הגרוע שהתחזית לשינוי ב 2040-2050 אינה מתממשת , ניתן תמיד להוסיף קיבולת באמצעות הוספת קווים חדשים לרשת. כלומר מחיר הטעות הוא נמוך.  לאור זאת, דווקא  מודל הרכבת הקלה הוא הנכון לעת הזו, אך חשוב לעדכן את הפרויקט בראיה של שילוב רכבת פרברית עם רכבת קלה:

1. הפעולה הכי חשובה היא יישום "קו הטבעת"  הדורש התמודדות עם קטע הכביש העמוס בישראל - כביש 4 בין צ. מסובין לצ. גהה שכמות התשתיות מתחתיו היא גדולה, כולל המוביל הארצי.....
הרפלקס האוטומטי של מתכננים במקרה זה זה "לעשות סדר בתשתיות" ואח"כ לחפור קו רכבת מתחת , אך זה פרויקט ארוך , מסובך ומאוד יקר ולכן מיותר. יש שתי חלופות הרבה יותר זולות - הראשונה פשוט להפקיע רצועה בצד הכביש, לפנות את מי שצריך לפנות תוך מתן פיצוי ולבצע קו קרקעי - זה יותר מהיר וזול מאשר כל חלופה אחרת, השניה היא לקרות את כביש 4 , להעביר רכבות (קלה וכבדה)  מעל הכביש ולממן הקרוי באמצעות זכויות בניה משמעותיות מעל הכביש ובצידיו.

2   אסור לגעת בקו הירוק - יש להמשיך לקדמו בכל המהירות במתכונתו הנוכחי - הוא ממילא תת קרקעי בחלקו תודות להתעקשות של עיריית ת"א מול משרד האוצר.

 3.  את הקו הסגול יש לפשט - להעבירו בכביש 471 החל ממזרח לצומת נחשונים (ראש העין / אלעד וכל מי שמגיע לגוש דן דרך כביש 6 + תהיה שם בעתיד תחנת רכבת)  עד לאוניברסיטת בר אילן  (מפגש עם "קו הטבעת") ומשם בקשת  תת קרקעית  מתחת לבני ברק (העיר הצפופה בישראל), רמת גן וגבעתיים עד לתחנת רכבת השלום, דיזנגוף סנטר (יש תחנה מוכנה במרתף....)  - סה"כ 7 ק"מ תת קרקעי בלבד ומשם מעל הקרקע לאן שרוצים

4. יצירת "קו הטבעת" יאפשר חיבור קל של שלוחה עילית משהם , יהוד מונסון, אור יהודה, תל-השומר למערכת בכביש 4 ועתה זה עניין של עלות תועלת - להיכנס לת"א דרך תוואי הקו הסגול / האדום או להשתמש בתכנון הנוכחי של הקו הסגול - קו עילי לאורך יצחק שדה אך הפעם להמשיך אותו לאורך קיבוץ גלויות עד שדרות ירושלים (מפגש קו אדום).

היתרון של כל אלו הוא אדיר - במקום מערכת הסעת המונית הממורכזת בת"א , נוצרת רשת אמיתית שתאפשר מתן שרות הרבה יותר טוב לגוש דן בטווח הקצר ובעלות יותר נמוכה. למעשה , לאור הניסיון שנוצרת בעקבות פרשת הפיכת חלקים מהקו הירוק לתת קרקעיים הייתי מצפה כי  העלות למשלם המיסים תהיה 0. כיצד? פשוט ע"י הגדלת זכויות בניה לאורך הצירים  כיד הדמיון וההיגיון הכלכלי / אורבני- כפי שמדובר על קירוי האיילון, ניתן לקרות את כביש 4, 471 ולבנות מגדלי תעסוקה ומגורים, ניתן להפקיע קרקעות עם מבנים ישנים ולבנות במקומם מגדלים כאשר התחנה במרתפם - זו ההזדמנות לנצל פרויקט זה לפינוי בינוי בבני ברק, רמת גן, גבעתיים ות"א - כולם רק ירוויחו מכך אך בשביל זה צריכה להיות יד מכוונת של מהנדסי הערים הרלבנטיות שהיום הם מחוץ לתהליך התכנון.

החזקות אג"ח עיקריות - רבעון III 2015

בהמשך לפוסט המציג את 10 האחזקות הגדולות באג"ח סחירות של הקרן בישראל בסוף  2014 והרכב ההחזקות בסוף הרבעון הראשון של 2015 , ורבעון שני 2015 מוצג להלן  הרכב ההחזקות בתום הרבעון השלישי של 2015 .

ברבעון החולף חלו מספר שינויים -

יצאו מהרשימה:


ברבעון זה לא השתנה הרכב התיק

נכנסו:


ברבעון זה לא השתנה הרכב התיק 

שינויים בהחזקה:

• מירלנד - הגדלת הפוזיציה 
• פטרוכימיים - כצפוי ההסדר שיחרר ערך שהיה חבוי באג"ח ו' והדבר בה לידי ביטוי בגידול בחלק היחסי של האג"ח ללא שינוי בכמות המוחזקת.
• אפריקה השקעות - המשך רכישות באג"ח במקביל לירידה במחירו ( 12% ברבעון החולף) שמרה על חלקו היחסי בתיק.
• אידיבי פיתוח - האג"ח עלה ב 9% ברבעון החולף ו- 25% ב - 6 חודשים האחרונים - ההזדמנות שהיתה הסתיימה והתחלתי במימוש.

במבט קדימה  כנראה אמשיך להגדיל במירלנד ואפריקה השקעות ולהקטין את ההחזקות בלוי ופיתוח. 

להלן פרוט ההחזקות, אחוזי ההחזקה מבטאים את החלק היחסי של כל אג"ח מסה"כ ההחזקות ב 10 האג"חים הגדולים:

אג"ח	Q3 2015	Q2 2015	Q1 2015
קרדן	28%	31%	35%
לוי	26%	26%	32%
אידיבי פיתוח	13%	13%	3%
פטרוכימיים	9%	7%	6%
אפריקה השק'	9%	9%	5%
מירלנד	4%	3%
ארזים	3%	4%	3%
פרופיט	3%	4%	4%
סקורפיו	3%	2%
סאני	1%	2%

המתאם (בטא) של חוזי VIX למדד ה VIX

החוזים העתידיים על ה VIX הם המכשיר הפיננסי הקרוב ביותר להשקעה ישירה ב VIX . וכידוע,  על החוזים העתידיים בנויים כל יתר המוצרים - מאופציות על ה VIX ועד  לתעודת סל המחזיקות בתמהיל של חוזים.

התמסורת בין מדד ה VIX לערכי החוזים , כלומר יחס השינוי בין מדד ה VIX לחוזים העתידיים (באופן פשטני - בסטטיסטיקה הממוצע של השינוי נקרא מתאם ומסומן באות בטא במסגרת רגרסיה לינארית),  אינו נתון קבוע אלא משתנה המושפע ממספר פרמטרים שרק אחד מהם הוא כמה רחוקה פקיעת החוזה.

הגרף מעלה מראה את המתאם  בין החוזים העתידיים ל - VIX כפונקציה של ימים לפקיעת החוזה , וניתן לראות בברור כי ככל שהחוזה ארוך יותר , כך המתאם שלו קטן יותר.

השינוי במתאם  אינו לינארי אך בהחלט ניתן לחלק את החוזים לשתי קבוצות:

•  הקבוצה הקצרה  המתחילה כ -  30 ימים לפקיעת החוזים בה קצב השינוי במתאם  משתנה באופן שאינו לינארי (מבטא ~042. ל בטא 0.79 )
• הקבוצה הארוכה - כל יתר החוזים שנראה כי השינוי במתאם  הוא בקרוב לינארי .

 ההבחנה בין "קבוצות החוזים" רלבנטית למספר תחומים:

בראש ובראשונה המתאם  לתקופה מאפשר לאמוד את השינוי במחיר תעודת הסל על חוזי ה VIX כפונקציה של שינוי ב VIX. למשל התעודות VXX / XIV מהוות חוזה עתידי סינטטי עם 30 יום לפקיעה ולכן  הסטטיסטיקה מלמדת  כי ממוצע שינוי המחיר של התעודה יהיה סביב 40% מהשינוי ב VIX (אני מזניח את מרכיב האלפא - אך הוא קיים ואינו 0.) - אני משתמש באמד של 50% לצרכי אומדנים לגידור.

הנושא השני הוא גידור באמצעות חוזים עתידיים - החוזים העתידיים על ה VIX הם בעלי סחירות גבוהה ויכולים להיות אלטרנטיבה מצויינת לגידור פוזיציה - המתאם  מאפשר למשקיע להחליט באיזה חלק של עקום החוזים  הוא רוצה לגדר - האם בחלק הקצר בעל המתאם הגבוה או החלק הארוך יותר בעל המתאם הנמוך - לא אכנס כאן לשיקולים , אך למצבי שוק שונים אסטרטגיות גידור שונות.

אחרי שכתבתי כל זאת והכל נראה הגיוני ונכון, אני חייב לאמר כי מדובר בראיה לא מדוייקת  של המציאות וזה מקרה קלאסי של שימוש לא נכון בסטטיסטיקה!

הסטטיסטיקה כמובן אינה משקרת , אך השאלה היא מה מודדים. המתאם בין החוזים ל VIX המתואר כאן הוא מתאם כפונקציה של זמן לפקיעה , אך חשוב לזכור כי קיימים גורמים נוספים המשפיעים על המתאם כגון - מבנה עקום החוזים, התנודתיות של התנודתיות, שוק עולה או יורד וכו'. במילים אחרות, הסתמכות על הסטטיסטיקה המתוארת מעלה לצרכי גידור היא טעות שכן כאשר מגדרים חשוב להתייחס למצב שוק ספציפי .

 

 



   

כ-280 שקל בחודש עבור מגורים בפרויקט דיור ציבורי לקשישים- הפעולה האפקטיבית ביותר לטיפול במשבר הדיור

280 קשישים זכאי מערך הדיור הציבורי מהעיר בת ים ישלמו כ-280 שקל בחודש עבור מגורים בפרויקט דיור ציבורי של הסוכנות היהודית, משרד הבינוי והשיכון וחברת עמיגור. כך נודע ל-ynet. מדובר במיזם דיור ציבורי שבו הושקעו כ-80 מיליון שקל.

המיזם מיועד למגורים עבור זכאי מערך הדיור הציבורי, ובהם קשישים, עולים חדשים וניצולי שואה. הפרויקט בבת ים ייבנה ברחוב כצנלסון מול קניון בת ים, ויכלול מגדל בן 17 קומות ו-200 דירות, בשטח ששייך לסוכנות היהודית. שטח הדירות יעמוד על כ-40 מ"ר והן יכללו מטבח, סלון, חדר שינה ושירותים. המגדל יכלול לובי, מועדון דיירים, מכבסה ושטחי מסחר.

כתבתי בעבר על היתרונות הכלכליים הגדולים למדינה ליצירת דיור ציבורי לקשישים  ולא נותר אלא לברך על הסנונית הראשונה לדיור ציבורי כזה.

בפוסט על דיור ציבורי לקשישים הערכתי כי עלות יחידת דיור תעמוד על כ 500,000 ש"ח , אך בפרויקט בבת ים   העלות היא כ 280,000 ש"ח ליחידה וזאת בהשוואה ל- 175,000 ש"ח ליחידה במעונות הסטודנטים בתל-אביב.

במקום כל התוכניות של "מחיר למשתכן" , הגרלות לרכישת דיור מוזל, הנחות על קרקעות  ושאר יוזמות המתפרסמות בקול תרועה רמה, מדינת ישראל צריכה להשקיע בדבר אחד בלבד - דיור ציבורי לחלשים, סטודנטים, עולים  ב - 3 מיליארד ש"ח לשנה ניתן לבנות יותר מ 10,000 יחידות דיור קטנות - לקשישים, נכים, משפחות חד הוריות וסטודנטים ולהוציא את האוכלוסיות הללו משוק השכירות - הקטנת הביקושים בשוק השכירות , בוודאי לדירות מפוצלות (כך יוצרים יחידות קטנות היום) יביא בהכרח ירידת מחירים.

יש דרך קלה מאוד להאיץ מאוד את בניית הדיור הציבורי במתכונת המבוצעת בבת ים - במכרזים קיימים לקרקעות לשמור חטיבת קרקע למגדל של דיור מוגן שיבנה במקביל לבניית השכונה - אם הבניה הרגילה היא של דירות 4-5 חדרים בשטח של 100-120 מ"ר, הסבת ייעוד המבנה לדיור מוגן תאפשר בניית פי 3 יחידות דיור.

בנוסף, לחייב כל פרויקט פינוי / בינוי  לבנות מגדל של דיור ציבורי תמורת הגדלת זכויות בניה.

יש לקבל את העובדה כי השוק הפרטי אינו יוצר היום יחידות מגורים קטנות ועל המדינה למלא חלל זה באופן אקטיבי. כאשר יבנו מספיק יחידות קטנות של דיור ציבורי , אין כל ספק כי שוק הדיור יתייצב - וזו הדרך המהירה והזולה ביותר ובעל ההשפעה החברתית הטובה ביותר.

ה - VIX היום 15/9/2015 - חזרה לשיגרה ואסטרטגית XIV בניהול חופשי

במהלך המסחר ירד ה VIX ב - 7% אך החוזים ירדו  יותר והניבו עליה של כ- 10% ב - XIV וירידה של 20% בתעודות הממונפות.

על פניו נראה כי אירוע התנודתיות של "המשבר הסיני" הסתיים וזאת  לאור חזרת העקום לקונטנגו קטן ומי שמחפש "איתות קניה" קיבל אותו כאשר יחס VIX ל VXV ירד אל מתחת ל- 1 למרות שבהחלט ניתן להמתין אף לירידה ל 0.9.

הנתון החריג בתמונה הוורודה הוא ה VIX שגבוה בכ- 10% מהחוזה הראשון המאותת כי שחקני האופציות חוששים מתנודתיות קיצרת טווח  לעומת שחקני החוזים שבטווח של 30 יום צופים תנודתיות נמוכה משמעותית- יש לזכור כי "במצב נורמלי" כאשר החוזה הראשון עומד על 20 , ה- VIX עומד על 18.

בהיבט ניהול האסטרטגיה ב VIX חופשי , הגדלתי את החשיפה בשתי פעימות בשערים 23-25 והחשיפה עומדת היום על 92%. אני מתעד את הפעולות בזמן אמת בפורום ואת גרף התשואות ניתן לראות כאן.

אסטרטגיה נוספת המתוארת כאן היא האסטרטגיה למסחר ב VIX נמוך וב- 1/9/2015 נסגרו הגידורים .

המשותף לשתי האסטרטגיות היא הפעולה ה"אנטי מחזורית" - הקטנת חשיפה / גידור במצב של שוק עולה ו- VIX נמוך כאשר מודלים של מומנטום ממליצים על "קניה" ומנגד הגדלת חשיפה / סגירת גידור במצב של ירידות בשוק ועליה בתנודתיות.

שיאים בתנודתיות הצפויה של התנודתיות (VIX של VIX .....)

בפוסט האחרון על אסטרטגיה ל VIX נמוך - סגירת הגידור, עסקתי בהשפעת התנודתיות הגלומה במחיר האופציות על ה UVXY שחרגה "מהצפוי" כלפי מעלה וזו על אופציות ה VIX כלפי מטה.

על מנת לפתח את הנושא, יש לבחון את התנודתיות הצפויה של התנודתיות לאורך זמן והגרף מעלה מראה את המידע לתקופה מתחילת 2007 - כלומר כולל המפולת הגדולה של 2008 , משבר החובות האירופאי, המשבר היווני , הזעזועים בשוק בגלל אוקראינה ושוב יוון ועד ל"משבר הסיני" של היום.


כפי שניתן לראות , התנודתיות של התנודתיות רשמה שיא באירוע האחרון , אך מה שיותר מעניין הוא שאין קשר בין התנודתיות של התנודתיות לעומק או משך הזמן של הירידות בשוק המניות .

מ- 6 ארועים קודמים, 3 ארעו בעת משבר "חריף" המשאיר רישומו על הגרף של S&P ולקח לשוק זמן להתאושש ממנו ו- 3 הנותרים נראים כמו  "בליפ" קטן על הגרף.

מה שכן נראה כיותר משותף ל- 6 הארועים הקודמים הוא שלמעט באירוע של 2008 שהיה חריג בעוצמתו , ובמידה מסוימת גם "משבר החוב האירופאי" של 2011  שיא התנודתיות של התנודתיות סימן את ריצפת הירידה ב S&P.

בעקבות שאלות קוראים המתייחסות למודל הגידור באמצעות אופציות ציינתי כי מודל תמחור האופציות של B&S אינו מתאים לתמחור אופציות בעולם ה- VIX ואחת הסיבות היא התנודתיות הגבוהה של התנודתיות  - מהגרף מעלה ניתן לראות כיצד לאורך שנים משתנה משטר התנודתיות של התנודתיות  - 2007-2010 שונה מ 2011-2012  ששונה מ 2013-2014.

מודל B&S מניח כי אנו יודעים את תנודתיות נכס הבסיס והתנודתיות קבועה. בעולם ה VIX התנודתיות עצמה משתנה בין התקופות אך אנו למדים זאת רק בדיעבד .

אם עוסקים באופציות קצרות, לנושא הזה אין משמעות אך כאשר עוסקים באופציות ארוכות, כפי שמבוצע בזרוע השורט  באסטרטגיה ל VIX נמוך , מחיר האופציה עשוי להתנפח רק בגלל שחל שינוי בתנודתיות הצפויה.

המשמעות הפרקטית של העניין היא פשוטה - כל מודל תמחור אופציות למוצרי VIX הוא קירוב גס למחירי האופציות בעת ארוע תנודתיות משמעותי- אסור להיות נאיביים ולהתייחס לתוצאות גידור הצפויות כמציאות הצפויה אלא כתוחלת למציאות הצפויה עם תנודתיות משמעותית בתוצאות ולהיערך בהתאם .

אסטרטגיית מסחר ב VIX נמוך - סגירת גידור

האסטרטגיה תוארה בפוסטים קודמים , וכזכור היא נועדה לאפשר רווחים מקונטנגו תוך גידור סיכון בעת VIX נמוך , עת בה הסיכון לזינוק אחוזי גדול ב VIX הוא המשמעותי ביותר.

אני חייב לציין כי קפיצת VIX ו- UVXY היו חריגים למדי בעצמתם אך היתה שונות גדולה בשונות הגלומה במחירי האופציות (implied  volatility )  של ה VIX וה UVXY .

אני מציין את הנושא כי בדר"כ לא נותנים את הדעת לשינוי בשונות הגלומה במחירי האופציות אך בעולם המסחר ב VIX לא ניתן להתעלם מהתנודתיות של התנודתיות מכיוון שהיא משתנה דרמטית בעתות משבר ומשפיעה באופן מהותי על תמחור האופציות.

כאשר יוצרים אסטרטגיית גידור בסביבה בה השונות הגולמית משתנה, חייבים לקחת בחשבון את הנושא אך מדובר רק באומדנים / הערכות וסטטיסטיקה , החיים , ברוב הפעמים , מתנהגים לא בדיוק עפ"י המודל.

אירוע התנודתיות האחרון אופיין בשונות גלומה גדולה מהרגיל באופציות על ה UVXY ושונות גלומה נמוכה מהרגיל באופציות על ה VIX . אין לי הסבר אינטליגנטי לעניין למעט אולי כי  בניגוד לפעמים קודמות החוזים הדביקו את ה VIX ברמות הגבוהות והמתאם בין VIX ל UVXY הפך להיות גדול משמעותית מ - 1 , אך זו השערה בלבד.

המשמעות של השוני בתנודתיות הגלומה הביא לכך שמחירי האופציות על UVXY היו גבוהות מהצפוי ואילו האופציות על ה VIX המהוות גידור , היו נמוכות מהצפוי.

התוצאה  - הפסד גדול מהצפוי לפוזיציה המגודרת והדבר כמובן בולט יותר בפוזיציה החדשה  מכיוון שהפוזיציה הוותיקה יותר כבר נהנתה משחיקה של ה UVXY.

מי שעוקב אחר הבלוג וליווה את הסבב הקודם של האסטרטגיה, יודע שההפסד של הפוזיציה הוא זמני והמטרה באירוע של תנודתיות היא למכור את הגידור ברווח ולהשאיר חשיפה של לונג CALL UVXY שמחירו צפוי לצנוח בסוף האירוע.

במהלך ה 1/9/2015 מכרתי את הגידורים בשתי הפוזיציות:

בפוזיציה הראשונה את האופציות לאוקטובר ב 8.9 (נרכשו ב 3.1) - תשואה של  187%
בפוזיציה השניה את האופציות לנובמבר בטווח של 7.9-8.7 (נרכש ב 2.95) - תשואה של 181%

כל שנותר הוא להמתין עכשיו בסבלנות לדעיכת גל התנודתיות שצפוי לאפס את מחירי האופציות על ה UVXY

"המשבר הסיני" של 2015 מתקרב לפאניקה של "משבר החובות האירופאי" של 2011

תנודתיות ל 30 יום של S&P ומדד ה VIX ב 5 שנים האחרונות

מי שקורא את הבלוג האופן תדיר יודע כי דעתי היא כי "אירועי תנודתיות" נעשים יותר שכיחים מנתוני העבר לאור התפשטות המסחר הממוחשב ולעניות דעתי אנו חווים דוגמה קיצונית כזאת כיום.

קפיצת ה VIX במהלך המסחר לפני ימים ספורים אל מעל 50 היא תופעה שאמורה להתרחש במקרי קיצון - ראינו זאת בשיא המשבר של 2008 כשהתחושה היתה כאילו סוף העולם הפיננסי מתקרב וב - 2011 כשהאפשרות כי האיחוד האירופאי יקרע לגזרים הפכה להיות מוחשית מאוד

 המצב הגלובלי היום שונה לחלוטי -  המערכת הפיננסית יציבה, מחירי הסחורות נמוכים, אין בועות עולמיות למעט בועת האג"ח אך תהליך העלאת הריבית הוא ברור וידוע ותוקשר עד אין סוף ע"י הפד והעובדה שהבורסה הסינית יורדת בחדות לאחר עלויות מטורפות לא משפיעה כהוא זה על רווחיות קוקה- קולה.

גם האטה בסין לא מסבירה רמות פאניקה כאלו לכן או שיש מידע לא ציבורי אצל חלק מהשחקנים הגדולים - מה שאני מתקשה להאמין כי קיימת אפשרות כזו , או שמתקיים תהליך המזין עצמו באדיבות מכונות המסחר יתכן מכיוון שהתנודתיות החלה כבר בסוף יוני סביב המשבר היווני התורן.

במילים אחרות, אין לי כל הסבר רציונלי לפניקה.

בהיבט של תיקון בשווקים, לכך יש בהחלט מקום כפי שכתבתי ב 22/6/2015 על השוק השורי הרביעי בחוזקו ב 40 שנה האחרונות.


מבחינת עקום החוזים , למרות שלחוזה הראשון יש עוד 14 ימים לפקיעה הוא משיק ל VIX , כלומר שחקני החוזים מעריכים, בניגוד לדוגמאות רבות אחרות, כי הגל טרם חלף.

הבסיס לתעודות הסל על חוזי ה V וכו' - חוזה סינטטי ל 30 יום עומד על כמעט 27 , רמה גבוהה לכל הדעות ויש לתת את הדעת כי מבחינת מבנה העקום אנו נמצאים בבקוורדיישן של  13% בחוזים הקצרים ו - 1% החוזים הבונים את ZIV , תופעה לא שכיחה בפני עצמה.

בהיבט זה , העליה המשמעותית בחוזים כנראה מאחורינו אם לוקחים החשבון כי  החוזה השני עלה מ 14 ל 25 -עליה של 78% .  עליה דומה מכאן תביא את החוזה השני ל 44 - זו רמה של משבר 2008 , אך אי אפשר לפסול כי החוזים יגיעו לסביבות ה- 30 האומר עליה של עוד כ 20%-15% .

מבחינת מסחר , הפוזיציות שלי שתוארו בפוסטים על  אסטרטגיות למסחר ב VIX נמוך, התנהגו כצפוי בקפיצת VIX , בסימולציה של קפיצת VIX הנחתי הפסד של כ- 60% כאשר VIX יגיע ל- 30 בפועל ההפסד בפוזיציה הוא כ- 80%  אל מול 45% ב XIV ו- 65% של  UVXY והזמן מתקרב לשחרר את הגידור שעלה ב 250% בפוזיציה המתוארת בפוסט שבקישור.

באסטרטגיית VIX  בניהול חופשי , מכיוון שהייתי בחופשה של כ- 3 שבועות , לא ביצעתי אף פעולה למרות שבפועל הייתי אמור לצמצם חשיפה בסוף יולי כאשר ה VIX עמד על כ- 12 , אך לא בוכים על חלב שנשפך , ובכוונתי להגדיל החשיפה.

אלגו טרייד על מוצרי VIX - לרכב על דרקון

כבר מספר שנים לא קטן אני עוסק במסחר במוצרי VIX והשאיפה כל העת היא למצוא "פטנט" שיאפשר מסחר אוטומטי, על סמך אלגוריתם שיאפשר הפקת תשואות טובות "ללא מאמץ".

שלמרות שהנושא מפתה ונראה כצעד הגיוני, יש לי מספר השגות עקרוניות ופרקטיות על העניין:

ראשית לכל, בהיבט הפרקטי אני כלל לא בטוח שיש צורך באלגוריתם מתוחכם על מנת לקבל תשואה פנטסטית במוצרי  VIX. כל מי שימכור בשורט UVXY או TVIX ביום המסחר הראשון של השנה ויסגור הפוזיציה ביום המסחר האחרון של השנה ירוויח בין 50% ל- 95% ובממוצע כ 80% בשנה. מי שיקנה ZIV וישכח אותו 10 שנים בתיק ימצא כי קיבל תשואה של כ 35% בשנה. אז בשביל מה צריך אלגוריתם?

שנית, אנשים רבים היוצרים "מכונות מסחר" מתייחסים לעניין כנושא דטרמיניסטי - כלומר אם יש מספיק נתונים ללמד את המכונה ולקבל אלגוריתם שעובד על נתוני עבר אזי התוצאה דטרמיניסטית - המכונה תהיה בסדר. הבעיה היא כי החיים בשוק ההון הם סטוכסטיים , אך אנו כבני אדם  מחווטים למצוא תבניות ולכן אנו נתלים בתוצאות העבר ומניחים כי התבנית שאנו (והמכונה) רואים היא תבנית אמיתית בעוד שהאמת היא שזו תופעה אקראית וכל שיצרנו זו "תבנית דינמית" שהותאמה באופן אופטימלי לנתונים שהוזנו בה.  המקרה השכיח הוא שמתחילים לסחור עפ"י המכונה ואם יש מזל העסק עובד מספר חודשים ואז פחות. הדילמה היא ברורה - להמשיך או להפסיק? אז בודקים את המכונה ," מכווננים אותה" , מסבירים הסברים ולבסוף מעטים מגיעים למצב בו הם מפעילים משהו לתקופת זמן המקבילה לתקופה של הנתונים ההיסטוריים מהם נבנתה המכונה - מכיוון שאם יש הפסד רציני בגלל תנודתיות שוק או סתם יש 0 תשואה לאורך זמן כל העניין נראה מיותר.

הנושא  השלישי קשור יותר למסחר ב VIX. התנודתיות של ה VIX מורכבת מהרבה אלמנטים פסיכולוגיים ופונקציית התמסורת של ה VIX למוצרי ה VIX אינה טריוויאלית לכן אני בדעה שמכונה שסוחרת על סמך אלגוריתם הניזון מערכים של VIX ומוצריו חסרה מידע לקבל החלטות הנכונות למצב הספציפי -מידע שעשוי להיות במדדים אחרים, בוודאי שטרם נמצא מחקר שיראה כי ל VIX יש ערך חיזויי כלשהו. במילים אחרות, לבסס אסטרטגיית מסחר  על מידע הגלום ב VIX ומוצריו בלבד שמחקרים רבים הראו כי אינם חוזים דבר נראה לי נאיבי למדי.


לאור האמור לעיל, הדרך למסחר אוטומטי  במוצרי VIX היא לא פשוטה בהיבט פונקציית המטרה - מהי פונקציית מטרה "נכונה" מקסימום רווח? מקסימום רווח ליחידת סיכון? קיבוע הפסד מקסימלי באירוע בלתי צפוי?

כאשר בוחנים את פונקציית המטרה יש להבין היטב את הקשר בין הגורמים השונים במשוואת הסיכוי / סיכון:

• כאשר פונקציית המטרה היא מקסימום רווח, הצד הנגדי לכך הוא מקסימום סיכון - האם אני כמשקיע מוכן לשלם את המחיר כאשר הסיכון מתממש? האם אני בכלל יודע להגדיר נכון מה הסיכון המקסימלי?
• פונקציית מטרה של מקסימום רווח ליחידת סיכון מחפשת נקודה "אופטימלית" בה   היחס בין התשואה המתקבלת ליחידת זמן לסיכון המתואר ע"י תנודתיות התשואה או מינימום התשואה במהלך יחידת הזמן הוא הטוב ביותר . הבעיה היא כמובן להגדיר את יחידת הזמן - יום? שבוע? חודש ? שנה? 5 שנים?  
• קיבוע הפסד מקסימלי הוא אילוץ על פונקציית המטרה - מה שלא יהיה , איני רוצה להפסיד יותר מ X אחוזים ביחידת זמן. 

גורם נוסף שחייבים להתייחס אליו הוא נושא תשואת המטרה. כפי שכתבתי בתחילה, החזקה של מוצרי VIX שונים לאורך זמן תתן תשואה וודאית , כך שאין כל  כל טעם בליצור אסטרטגיית מסחר על XIV שתיתן 20% בשנה אם החזקת XIV לטווח ארוך נותנת 35% בשנה' אלא אם קיבלת תמורת הירידה בתשואה ירידה בסיכון.
 גם אם התשובה חיובית, יש לבדוק האם האסטרטגיה יותר טובה מאשר "אסטרטגיה פסיבית" - פשוט להחזיק 57% מהפוזיציה ב XIV ולקבל על 100% תשואה של 20% (על החלק המושקע מקבלים כאמור 35% לשנה) והתנודתיות כמובן יורדת - אם לאסטרטגיה האקטיבית המניבה 20% בשנה תנודתיות יותר נמוכה מאשר השקעה פסיבית של 57% ב XIV והיתר במזומן - הרי היא רלבנטית.
בדוגמה על XIV  החכמה האמתית כמובן זה ליצור אסטרטגיה  שתיתן תשואה יותר גבוהה מאשר החזקה פסיבית של XIV ובתנודתיות שאינה יותר גבוהה מזו של XIV

לאור כל האמור לעיל, אסטרטגיית מסחר במוצרי VIX חייבת לכלול המרכיבים הבאים:

1. דינמיות שתתאים למצבי שוק משתנים
2. שימוש בפרמטרים נוספים מעבר לערכים של מוצרי ה VIX
3. פונקציית מטרה שתביא לביצועים טובים יותר מהחזקה פסיבית , מלאה או חלקית במוצרי VIX עם גידור הסיכון

בימים אלו התחלתי בניסוי אסטרטגיה המבוססת על התובנות הנ"ל. האסטרטגיה נראית אומנם מבטיחה, אך היא אינה מושלמת.

למעשה , אינני קורא לכך אסטרטגיית מסחר, אלא ניהול פוזציה , כי למעשה זה מה שמתבצע - הגדלת / הקטנת פוזציה ,  גידור הפוזציה וכו'.

בפוסטים הבאים אתאר קצת ממה האסטרטגיה מורכבת  ואציג ביצועי עבר.


  

פלח השוק של טסלה יורד - וכפי שצפיתי - BMW מתחזקת

מכירות רכב חשמלי נטען (היברידי / חשמלי) מאי 2015

טסלה כמעט הגיע ליעד השורט שלי , אך יוון שוב טורפת את הקלפים.

תזת השורט לא השתנתה -מחיר טסלה היום משקף ציפיות לגידול משמעותי ביותר במספר הרכבים הנמכרים, גידול שיכול להגיע רק מהתרחבות ההיצע של טסלה לפלחי שוק שאינם רכבי סופר יוקרה בסופר מחיר. כשתנסה טסלה לחדור לשווקים אלו התחרות מצד חברות הרכב המבוססות תאלץ את טסלה לעבוד במרווחים הרגילים של תעשיית הרכב וזה יגזור תמחור שונה לחלוטין של המניה.

כתבתי כבר לפני למעלה משנה כניסת BMW לשוק של המכוניות החשמליות תציב אתגר רציני לחברה וכאשר   BMW  החליטה להגדיל את היקפי הייצור בסוף אפריל שנה שעברה עובדה זו נעשתה עוד יותר ברורה.

שנה חלפה ומעניין לראות למה התחרות גורמת.

מבחינת השוק, ירידת מחיר הדלק הקטינו את המכירות ב - 33% (!) כשמשווים בין מאי 2014 ל- מאי 2015

מכירות טסלה S ירדו ב - 5.6% ואילו BMW I3 המכירות עלו ב- 143%.

ההשוואה בין 1-5/2014 ל- 1-5/2015 בין הדגמים אינה רלבנטית מכיוון שמכירות BMW בראשית 2014 היו קטנות ביותר.

BMW I3 אינה מתחרה ישירה של טסלה בהיבט מודל הרכב - אי אפשר להשוות בין המכונות בגודל, ביצועים או מחיר אך זו דוגמה לכך לסוג התחרות העומדת בפני טסלה שתנסה להיכנס לפלחי שוק  של המכוניות שאינן מיועדות לאלפיון העליון.

נכון להיות 3 הדגמים החשמליים הנמכרים ביותר במאי  -

ניסן ליף  - 2100 יחידות
טסלה -  1700
במוו 3 - 818

פלח השוק של טסלה ירד מ 24% ל- 22% ואילו פלח השוק של BMW 3I עומד על 9%


ומילה על סוללות לשימוש ביתי - עכשיו גם סמסונג מוציאה לשוק מוצרים הדומים לסולללות הבייתיות של טסלה:

שוק הסוללות הבייתיות רק בימיו הראשונים, בסופו של תהליך זה יהיה מכשיר חשמלי ביתי שיותקן בבית או בחוץ ופשוט יחובר לשקע קרוב. למכשיר, כמו יתר המכשירים בבית, יהיה WIFI כזה או אחר שבאמצעותו ניתן יהיה "לתכנת" את משטר פעילות הסוללה.
החלק בכי מעניין הוא שאם תיתן לחברת החשמל לשלוט מתי הסוללה תיטען (בשיא השפל בצריכת חשמל) ומתי הסוללה תיפרוק האנרגיה (בשיא הביקושים) זה לבדו עשוי לתת תשואה נאה על ההשקעה כתוספת לוויסות החשמל המיוצר עצמאית ע"י מערכת סולארית.

כמה עולה להפיק זהב? בערך 800 דולר לאונקיה

בפוסט על מחירי הסחורות ציינתי כי מחירי הסחורות עשויים לרדת הרבה מתחת  למחיר ההפקה ההוגן לטווח ארוך ולא תמיד זה ברור כיצד זה יתכן.

הדוגמה הבאה היא משוק הזהב, המנתחת את עלויות חברת Barrick Gold עפ"י הדוחות הכספיים שלה.

כפי שניתן לראות בעסקי הסחורות ישנם שני מעגלי עלויות -

• עלויות פיתוח מכרות , החלפת ציוד וסגירת מכרות
• עלויות הפקה ישירות

במקרה של Barrick , עלות ההפקה הישירה היא 610 דולר לאונקיה + 44 דולר תמלוגים - כלמר 654 דולר לאונקיה. אלו העלויות המשתנות שכל זמן שמחיר הזהב מעליהם הפקת זהב תייצר לחברה תזרים מזומנים (אני מתעלם מהקרדיטים וריווחי הגידור).

עלות המעגל השני הינה 358 דולר,  182 דולר הם עלויות פיתוח מכרות וסגירתם ו- 121 דולר הם רכש ציוד במקום ציוד שמתיישן, הוצאות שהחברה יכולה להימנע מהם בטווח הקצר או לצמצמם באופן משמעותי.

מהנתונים הלו עולה כי החברה תייצר תזרים מזומנים חיובי מפעילות ברמות מחיר של 654 דולר (עלות הפקה ישירה) + 44 דולר (הנהלה וכלליות) - סה"כ  כ- 700 דולר, ללא חידוש ציוד. במידה והחברה תשקיע רק 80% ממה שצריך בחידוש הציוד , מדובר על עלות כוללת של 800 דולר לאונקיה.

כמובן שכאשר המחירים יגיע לרמות של 800-900 דולר לאונקיה התמלוגים שהחברה משלמת יצטמצמו החברה תנקוט צעדי התייעלות  הכוללים צמצום הוצ' הנהלה וכלליות, הדממת מכרות יקרים, הפסקת חידוש ציוד וכו'. הכל על מנת לייצר מזומנים לכיסוי החוב, כלומר החברה תוכל לפעול לתקופה מסוימת גם ברמת מחירים של 650 דולר ואף פחות מכך.

למעשה, כאשר המחירים יורדים אל מתחת לרמה בה החברה מייצרת מזומנים, השרדות החברה תלויה ברמת המינוף והמח"מ של החוב. חברה בעלת מינוף נמוך תוכל לעמוד במספר רבעונים בהם החברה מפסידה תפעולית, חברה בעל מינוף גבוה - לא תשרוד.

יש כאן נקודה כללית שמשקיע ביצרני סחורות חייב לתת דעתו - המינוף בחברות אלו קטלני לטווח ארוך אך למרות זאת בכל מחזור של עליה במחירי הסחורות מגיעה הנקודה בה חלק מהחברות ממנפות עצמן לדעת על מנת לרכוש מתחרים , הכל בשם "פלח שוק" או "סינרגיות תפעוליות" . אותן חברות שלרוע מזלן ביצעו הרכישות סמוך לסופו של המחזור לא שורדות את תחתית המחזור.

מדוע החזקת סחורות לטווח ארוך זו לא השקעה - אך היום יש הזדמנות

 רוב המשקיעים הקטנים אינם עוקבים אחר מחירי הסחורות, זה נראה משעמם ומול אין סוף המניות , קרנות ואג"ח הקיימים בשוק. אז מתי מגיעים משקיעים קטנים לשוק הסחורות? כשהשוק עולה ובסופו מגיע לבועה - אז העיתונות הכלכלית עוסקת בתחום כמכונה משומנת שנועדה לעורר מודעות ותשומת לב "להזדמנויות" הנוצרות בעקבות הנפקת חברות שדוהרות לתחום החם.

אין כמו שוק רותח לפתות משקיעים.

כאשר המחירים יורדים, לאף אחד אין אינטרס כלכלי להבליט את העניין ולכן המשקיעים הקטנים אינם נותנים את הדעת לנפילה הגדולה במחירי הסחורות כשלאחרונה מדד הסחורות הגיע לרמה נמוכה אף יותר מאשר רמתו בשיא המשבר הכלכלי.

 מעיון בגרף ניתן לראות כי מי שהשקיע במדד הסחורות לפני 20 שנה לא הרוויח דבר על השקעתו בעוד ששוק המניות עשה X3.5 מאז.  למעשה , ב- 20 שנה האחרונות היו רק חודשים מעטים בהם היה ניתן לקנות את מדד הסחורות , להחזיקו עד היום ועדיין להרוויח נומינלית.

יש שחושבים שסחורה כזו או אחרת "מיוחדת".  יש לה ביקוש מיוחד ולכן יש "ריצפה" למחיר - אלו  יכולים להיות זהב, נפט , אורניום , ליתיום או מיץ תפוזים - הכל קשקוש. בשוק משוכלל מחיר הסחורה שואף בטווח הארוך לעלות הייצור השולית  , אך מנגנון זה ממוסך ע"י היצע/ ביקוש של ספקולנטים (משקיעים שפשוט סוחרים בסחורה - הם אינם יצרנים או צרכנים) , חוזים לטווח ארוך , אסטרטגיות גידור, ייצור בתנאי הפסד לטובת תזרים מזומנים  ועוד- אך לטווח ארוך הכל מתאזן.

מכיוון שמחירי הסחורות שואפים "למחיר נכון" , הרי כאשר יהיו מעל למחיר סופם כי יירדו וכאשר יהיו מתחת למחיר - סופם כי יעלו - מה שמכונה מחזוריות בשווקי הסחורות.

לאור זאת, אם במחירים של היום מי שקנה את מדד הסחורות במהלך ה - 20 שנה האחרונות לא הרוויח, יש להסתכל על כך מהנקודה ההפוכה - זו רמת מחירים מהזולות ב - 20 שנה האחרונות.

האם זו הזדמנות קניה?

אינני בטוח , מאוד יתכן שנגיע לרמות השפל של סוף 2001. מחיר הנפט יכול להגיע גם ל 35 דולר לחבית והזהב ל 500 דולר  אך דבר אחד למדתי - המחירים עשויים לרדת לרמות מחיר שלא יאמנו ומה שעוצר את ירידת המחירים אלו סגירת מערכי ייצור כאשר העלות השולית של ההפקה  גבוהה ממחיר השוק ופשיטות רגל של יצרניות.

מדוע אני טורח לעסוק הכל עניין?

מכיוון שבתהליך של ירידה דרסטית במחירים הסחורות מחירי החברות היצרניות יורדים לשפל רב שנתי , חלקן פושטות רגל (ראה מקרה וולטר אנרג'י שאני מחזיק את האג"ח שכמעט לא נשאר ממנו דבר) אך מי שמצליח לרכוש מניות בחברות ששרדו, צפוי לעשות תשואות אדירות - פי 10 ויותר כשהמחזוריות תגרום לעליית מחירים.

בשפל הסחורות הראשון שחוויתי כמשקיע עצמאי היה במשבר של 2008 אך אז השקעתי במניות בכורה של מוסדות פיננסיים ונדל"ן והם הניבו את התשואה הפנטסטית.

כתבתי לפני 8 חודשים על כך שנפילת מחירי הנפט יצרה הזדמנות באג"ח שלהן אך היום אני מתחיל להביט על שוק הסחורות בהיבט הרחב יותר כשהמטרה להשקיע במניות של חברות ברמות שפל היסטוריות.

אינני יודע מתי זה יתרחש , בוודאי איני רוצה לנסות לתפוס "סכין נופלת" אך פשיטות רגל הן בהחלט סימן מעודד לעתיד. בשוק הפחם  זה כבר מתרחש  אך ביתר הסקטורים אנו עדיין לא שם.

"תוכנית גלנט" לפתרון בעיות שוק הדיור - מחזור תוכניות קודמות - אך מה כבר בוצע?

שר השיכון החדש , יואב גלנט, משאיר את הבמה לבוס שלו - כחלון, אך מכיוון שבאופן רישמי הוא שר השיכון,  ובכל זאת זה המשרד שאחראי על שוק הדיור בישראל (אם כי תייר הבא לביקור ויקרא עיתונים יהיה בטוח שהאחראי זה משרד האוצר...) חייבים "לעשות קולות" של עשיה ותוכניות.

לפיכך משרד השיכון פרסם   ברוב עם "תוכנית 5 נקודות" לפתרון משבר הדיור גירסאת יולי 2015 שעיקריה:

• הגדלת מלאי הדירות באמצעות רכישת דירות חדשות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בהיקף של עד 5% מיחידות הדיור שישווקו – צעד שאושר עקרונית בקבינט דיור שהתקיים אתמול.
• ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית על ידי חברת עמיגור, במסגרתם ניתן יהיה לבנות דירות קטנות של 55 מ"ר עבור זכאי דיור ציבורי, באתרים של הסוכנות היהודית. היקף הבנייה המתוכנן - כ-2,500 דירות שייבנו בשיתוף פעולה של הסוכנות ושל משרד הבינוי.
• אכלוס מיידי של כ-500 דירות ריקות ברחבי הארץ על ידי הגמשת קריטריונים לזכאות, על פי מפתח שנקבע לנושא. 
• ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף רחב באמצעות חברת עמידר במבנים בהם יש רוב לדיור ציבורי – תוך ייעוד הדירות החדשות או התמורה ממכירתן לדיור ציבורי,
• יפוץ שנתי של אלפי דירות השייכות למדינה ומשמשות לדיור הציבורי.

תוכנית נהדרת, רק נדמה לי שכבר ראיתי אותה בעבר.....

פינוי בינוי של עמידר / עמיגור
כבר במאי 2014 , לאחר הסתבכויות אין קץ עם הבירוקרטיה החדשה שנקראת "דירה להשכיר" הכריז שר השיכון הקודם על תוכנית נוספת - פינוי בינוי של עמידר:

תוכניתו של אריאל רותמת לראשונה את כלי הפינוי־בינוי לטובת הדיור הציבורי, וחידוש נוסף בה היא שהמדינה תרכוש עד 50% מהדירות החדשות לצורך דיור ציבורי לפי מחיר מקסימום שייקבע מראש, כשיתר יימכרו בשוק הפרטי. במשרד השיכון מציינים שכך יגדל מלאי הדירות לדיור הציבורי לצד היצע הדירות במקומות שבהם מחירי הדירות זינקו בשנים האחרונות בשל מחסור בהיצע. המהלך ימומן מכספי מכירת הדירות ולא מתקציב המדינה, ולטענת אריאל, הוא צפוי לחסוך למדינה מיליארדי שקלים.

לדברי אריאל, "הרקע לתוכנית הוא המצוקה האנושית שנתקלתי בה והתשובה ששמעתי לא פעם — שלא ניתן לפתור את המצוקות בגלל היעדר תקציב. הנכסים של חברות הדיור הציבורי הן תרנגולת שיכולה להטיל ביצי זהב. נמנף את עמידר מחברת אחזקה שגובה שכר דירה לעולמות חדשים של נדל"ן שיכולים להכניס מיליארדים לקופת הדיור הציבורי".

כל הליך הפינוי, ההריסה והתכנון של המבנים החדשים יבוצע בידי עמידר, והקבלנים הפרטיים יופקדו אך ורק על בניית הבניינים החדשים ומכירת הדירות. הבנייה החדשה שתחליף אותם תתוכנן במטרה למקסם את כמות יחידות הדיור שניתן לבנות על כל מגרש.
 

חלפו שנה וחודשיים והתוכנית מוכרזת מחדש תחת ההנחה שאף אחד לא ישים לב למיחזור, אך זה העניין השולי. הנושא החשוב כאן הוא מה בוצע בעמידר במהלך השנה וחודשיים שחלפו מהכרזת התוכנית ע"י שר השיכון הקודם ועד הכרזתה שוב היום? האם קודם העניין, זוהו המתחמים הרלבנטיים ונשכרו אדריכלים לתחילת תכנון או שהכל עוד בגדר רעיון הממתין ליישום?

הגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי ע"י רכישת דירו בפרויקטים חדשים

מיחזור נוסף מהעבר הקרוב - נובמבר 2014:
  

קבינט הדיור צפוי להחליט היום על מתווה פעולה חדש עבור חברת "דירה להשכיר", במסגרתו תורשה החברה לרכוש אלפי דירות חדשות מיזמים במהלך השנתיים הקרובות, על מנת לשכן בהם משכירים בהשכרה ארוכת טווח

 מדוע רכש דירות מייזמים פרטיים לצרכי דיור ציבורי זו  דרך אידיוטית ומזיקה לטיפול בבעיות הדיור שנובעת מבעיית היצע קשה הסברתי בפוסט רחב.
על קצה המזלג רק אומר שהמדינה למעשה מסלקת דירות ממאגר הדירות המוכנות לבניה הנמצא במחסור ועושה זאת ללא שום יתרון כלכלי - המדינה למעשה מתחרה בזוגות הצעירים כאחרון המשקיעים. האירוניה בולטת - ימים אחרי שכחלון מבקש מהמשקיעים של "ישתו" את הדירות לזוגות הצעירים, גלנט מכריז כי המדינה תעשה בדיוק את זה....

+++++++++

אין ספק בליבי כי הדרך המכונה, המהירה והיעילה ביותר כלכלית לטפל במשבר הדיור היא באמצעות דיור ציבורי ואני כמובן לא היחיד שחושב כך.

מדינת ישראל הזניחה את הדיור הציבורי וכעת כולם משלמים את המחיר. כל מדינה נורמלית דואגת לדיור ציבורי - לא בגלל "טוב ליבה" אלא מכיוון שזו השקעה המשתלמת משקית - תן פתרון דיור ציבורי לכל החלכאים והנזקקים בחברה ומערכי סיוע / בריאות / אכיפת חוק חוסכים פי כמה, מעבר לתועלת הענקית של שליטה במחירי שוק הדיור הפרטי.

על הכלכלה של הדיור הציבורי כתבתי בעבר . על פתרון מצוקות דיור של קשישים כבר כתבתי. 40,000 דירות מושכרות היום ע"י זכאים לדיור ציבורי המקבלים במקום סיוע בתשלום שכ"ד, עשרות אלפי סטודנטים גרים בדירות שכורות באזורי ביקוש. דיור ציבורי חכם המותאם לאוכלוסיות ייעודיות - סטודנטים, קשישים, נכים, משפחות חד הוריות, רופאים ואחיות צעירים , אנשי קבע צעירים וכו'  יסלק מאות אלפים משוק השכירות לדירות קטנות בבעלות ממשלתית הבנויות ומנוהלות כדיור דיבורי לטווח קצר. 

אני בדעה כי הרחבת הדיור הציבורי וניהולו היא משימה לאומית מספר אחת היום וככזו יש להקים מנהלת מיוחדת לעניין בדגש על ניהול תחזוקתי של מלאי הדיור הציבורי.

על VIX ומומנטום - ה- VIX עולה במעלית אך יורד במדרגות

כל מי שעוסק בתחום ההשקעה במוצרים מבוססי VIX מכיר את המתאם ההפוך  בין תשואת ה S&P ל- VIX. כלומר כשמדד המניות עולה - ה VIX יורד ולהיפך.

נושא מעניין הוא הקשר בין ה VIX למומנטום של ה S&P , כלומר לכיוון הכללי של המדד לאורך תקופת זמן מסויימת.

ראשית יש להבין מהו המומנטום ומדוע הוא חשוב -

סיכון מוגבר לארוע של ירידה חדה

ירידות חדות מאוד  נוטות להתרחש כאשר מדד המניות מתחת לממוצע הנע על פני 200 יום -
מאז 1960 , 22 מתוך 25 הימים הגרועים ביותר חלו כאשר המדד היה נמוך מהממוצע של 200 יום, מתוך 100 הימים הגרועים ביותר, 83 חלו כאשר המדד היה נמוך מממוצע 200 יום שלו.

תשואות קצרות טווח נמוכות נמוכות

החל מ 1960 , תשואה חודשית ממוצעת עומדת על 0.88% , כאשר המניות מתחת לממוצע ה- 200 יום, התשואה היא שלילית - 2.6%

אך תשואות שנתיות גבוהות

החל מ- 1960 תשואה שנתית ממוצעת של 13.6% אך 18.4% כאשר המדד היה נמוך ממוצע ה 200 יום. כלומר מי שנכנס לשוק כאשר כולם ברחו - הרוויח בטווח הבינוני, גם אם היה חשוף להפסד בטווח הקצר

התופעה המוארת מעלה לא ממוקדת בממוצע של 200 יום, היא קיימת גם כאשר לוקחים תקופות ממוצע נע ארוכות אחרות. אך מכיוון שהמדדים נוטים להיות רוב הזמן מעל הממוצע הנע הארוך, צריך הרבה אורך רוח וסבלנות על מנת לסחור באופן טכני שכזה לאורך עשרות שנים וזה גם לא הנושא של הפוסט , אלא מה קורה ל VIX התקופות הללו.



הטבלה מעלה מנתחת את הקשר בין המומנטום הבא לידי ביטוי בממוצע נע של 200 יום לערכי  VIX החל מ 1993 .

כפי שניתן לראות, ב 72% מהזמן המדד מעל הממוצע נע של 200 יום , כאשר (פלח אדום) ה VIX נמצא מתחת ל 20 ו- 21% מעל ל 20 (הפלח הכחול).

38% מהזמן  המדד מתחת לממוצע 200 יום כאשר ב - 22% ה -  VIX  גבוה מ 20 (פלח ירוק) וב - 6% נמוך מ- 20.

המעניין לראות את היחס של "החריגים" -

כאשר המומנטום חיובי, 29% מזמן זה ה- VIX עדיין גבוה מ- 20 , כאשר המומנטום שלילי , רק 16% מזמן זה ה- VIX מתחת ל- 20. במילים אחרות, הסיכוי לפגוש VIX גבוה בשוק עולה גדול ב - 80% מהסיכוי לפגוש VIX נמוך בשוק יורד.


בהיבט הפרקטי של העניין, מתוארת כאן התופעה בה  VIX רגיש לירידות ובוודאי למומנטום של ירידות  - ה VIX קופץ מהר וגבוה (עולה במעלית) בעוד הנטיה של ה-  VIX בעליות היא לרדת יחסית לאט (יורד במדרגות).

לסוחרים ה VIX זו תופעה קצת מתסכלת מכיוון שהתנודתיות הגדולה ב VIX כאשר מגיעות הירידות מוחקת לעיתים בימים  תשואה של חודשים . למרות זאת, מכיוון שרוב הזמן השוק עולה והחוזים בקונטנגו האסטרטגיות השונות רווחיות.

על מנת לשפר את הרווח יש לנקוט בפעילות "אנטי מחזורית" - לצמצם חשיפה ב VIX נמוך, להגדיל חשיפה ב VIX גבוה - בלי קשר למומנטום או איתותים גם בסיכון של הפסד רווח (צמצום בחשיפה כאשר המומנטום החיובי בעיצומו) או הגדלת הפסד לטווח קצר (הגדלת חשיפה בארוע של מומנטום שלילי בשוק)  וזו האסטרטגיה המוצגת ב XIV בניהול חופשי

המפקחת על הביטוח יוזמת מסלול פנסיה מוזל לחוסכים חלשים

לפני כ - 4 חודשים כתבתי על כוונת האוצר לטפל "בסבסוד" הפנסיה ע"י הקטנת / ביטול עודף הריבית (ביחס לריבית השוק) המשולמת ע"י אג"ח מיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה, סוגיה שצפה בגלל החלת פנסיית חובה בישראל שהעלתה את שיעור ההפרשות לפנסיה שהגדילה את ההנפקות הדרושות של אג"ח מיועדות.

 בפוסט התייחסתי לעובדה הפשוטה שסבסוד המדינה את הפנסיה ניתן בשני אופנים  - אג"ח מיועדות והטבות מס על ההפרשות. האבסורד הוא כי רק מי שמגיע לסף המס נהנה מהסובסידיה הנובעת מהזיכויים.

לאור זאת כתבתי:

האם המדינה צריכה לסבסד פנסיה לחלק מעם ישראל? התשובה לדעתי כן.

מי שמרוויח שכר מינימום או קרוב לו חובה עליו להפריש לפנסיה גם משכרו המצומק,   כלומר השכר נטו שלו ירד והוא אינו נהנה מהזיכויים במס שכן אינו מגיע לסף המס . מכיוון שאוכלוסייה זו ממילא חיה על משיכת יתר, הלוואות , משכנתה וכו' - הרי המדינה גורמת לשכבות בעלות הכנסה נמוכה "ללוות" ולשלם ריבית גבוהה על מנת להפריש לפנסיה ולקבל ריבית נמוכה - זו לא התנהלות סבירה.

באופן טיבעי  בשיכבה זו נמצאים רוב "מעלימי המס" הקטנים שעובדים בשחור , עצמאיים שלא נותנים חשבוניות וכו' להם אין בכלל פנסיה.

לאור האמור לעיל יש מקום להחליף את הסובסידיה הכללית לפנסיה בסובסידיה פנסיונית לבעלי שכר נמוך שתתן תועלות לא מועטות הטווח הקצר והארוך.

כיצד זה יעבוד?

ראשית, יש להפסיק את האבסורד והגזל של דמי הניהול הגבוהים שנגבים מחוסכים אלו לפנסיה (בגלל ההפרשות הנמוכות והצבירה הקטנה) אם ע"י חקיקה או פשוט ע"י פתיחת קרן פנסיה בניהול ממשלתי ללא כל דמי ניהול המיועדת לשכבות החלשות (והנה תחילת סבסוד חכם).

 כעת המפקחת על הביטוח פועלת בנושא אך השאלה   היא האם הכוונה לבצע צעד אמיתי או רק "לעשות קולות"?

משמעותו של צעד אמיתי הוא לקיחת אחריות של המדינה על הנושא ע"י תיקון תקנות שיקבעו מערך עמלות שאינו דורש פעולה אקטיבית מצד החוסך (כמו בקשה להצטרף למסלול עמלות) אלא יופעלו אוטומטית ע"י קרן הפנסיה עפ"י פרמטרים שיקבעו (הפרשה חודשית, היקף צבירה) וסבסוד אמיתי של עמלת הניהול לחוסכים חלשים.

לעניות דעתי אין מנוס מלקבוע עלות ניהול קבועה לחשבון פנסיה בש"ח (עלות תקן) - הרי ממילא אין הבדל בעלות לחברת הביטוח בין חשבון המפריש 100 ש"ח לחודש ולזה המפריש 3000 ש"ח לחודש - העלות התפעולית זהה- ואותה המדינה צריכה לכסות לחוסכים החלשים - זה סבסוד חכם!

מדד יוני 2014 - אינפלציה בקצב שנתי של 4.2%

על המדד של חודש מאי כתבתי כי מסמן חזרתה של אינפלציה נורמלית לישראל  וזאת מכיוון שמדד מאי סיכם  רבעון בו המדד עלה ב 1.1% - קצב שנתי של 4.5%. קורא העיר לי כי להתבסס על 3 חודשים כאינדיקציה לעתיד זה עוד מוקדם, אך הנה הצטרף עוד מדד "גבוה מהתחזית" לסדרה ועתה אנו עומדים על עליית מדד של  1.4% ב - 4 חודשים - קצב שנתי של 4.2%.

לא אחזור על כל הסיבות שציינתי חודש שעבר כתומכות בהערכתי לאינפלציה שתהיה גבוה ממה שהפרשנים והחזאים צופים, רק אוסיף שהריצה לדירות בחודש החולף צפויה לתרום לעליית מחירים נוספת בתחום ועדיין מדינת ישראל פועלת ללא תקציב לשנת 2015 ומצב זה ימשך עוד מספר חודשים כך שהביקושים הממשלתיים עדיין נמוכים מהנורמה.

בנוסף שיעור האבטלה בחודש בחולף אומנם עלה ב 0.1% מ- 4.9%  ל- 5% אך הסיבה היא עליה נוספת של 0.1% בשיעור ההשתתפות בעבודה בישראל - פשוט יותר אנשים התחילו לחפש עבודה.

הבעיה של המשק הישראלי היתה ונשארה שער החליפין אך כפי שכתבתי פעמים רבות בעבר - זו בעיה ללא פתרון. בנק ישראל משחק על זמן , על מנת לאפשר לייצואנים להסתגל לשקל חזק  אך משחק זה יסתיים ביום מהימים והאפקטיביות שלו מאוד יורדת כאשר היורו, המטבע של שותף הסחר מס' 1 של מדינת ישראל.

אני חייב לציין, כהערת צד, שהירידה החדה  ביורו פותחת הזדמנויות השקעה באירופה שיהנו מרוח גבית של התחזקות עתידית בשער היורו. לרוב החשיפה המטבעית של משקיעים מישראל היא לש"ח ולדולר וכעת יש הזדמנות לפזר את ההשקעה בהיבט המטבעי, בעיקר ביחס יורו / דולר שכן הנחת העבודה שלי היא שהשקל יתחזק יותר משניהם בטווח ארוך אך בטווח הבינוני, אין ספק שהיורו קורץ.

הסטטיסטיקה של קפיצות VIX מעל 30%

בקפיצה ה VIX האחרונה כתבתי על כך שקפיצות VIX של מעל 30% אומנם לא שכיחות אך אינן נדירות:

קפיצה של 34% היא מאורע חריג מאוד , למעשה הסתברות לקפיצה שעולה על 30% ביום עומדת על פחות מחצי אחוז. לכאורה הסתברותית מדובר בארוע נדיר למדי , אך כשפורטים זאת למונחי זמן מקובלים מדובר בארוע  של "פעם בשנה" בממוצע, אם כי לאחרונה התדירות גדלה באופן משמעותי.

יש לתת את הדעת למספר נקודות הקשורות לקפיצות VIX משמעותיות:

ההסתברות לקפיצה אחוזית גדולה ב VX גדולה יותר ברמות VIX נמוכות:
 שלושת קפיצות ה VIX הגבוהות ביותר ארעו כאשר ה VIX עמד על פחות מ 16. יתרה מכך, קפיצת ה VIX הגבוהה ביותר (64%) ארעה מ VIX בשער 11 , השניה בגובהה (52%) החלה מ VIX בשער 14.

הארועים שגורמים לקפיצות גדולות ב VIX הם לעיתים בלתי צפויים ואינם קשורים לתהליכים כלכליים (בניגוד לקפיצה האחרונה שלכולם ברור כי הרקע כלכלי וההסתברות לקפיצה היתה לא מבוטלת בהשוואה לארועי העבר סביב משבר החוב האירופאי) - פלישת עיראק לכווית יצרה מספר קפיצות, נסיון המהפכה ברוסיה וכו'

לעיתים קרובות הקפיצה הגדולה ב VIX אינה מלווה בירידה חדה ב S&P:
4 ארועים (17%) של ירידה מעל 6%
0 ארועים של ירידה בין 5% ל 6%
3 ארועים (13%) של ירידה בין 4% ל 5%
3 ארועים (13%) של ירידה בין 3% ל- 4%


תדירות הארועים של קפיצה ב VIX   - ללא ארועים ש"שוברים את השוק" - עולה :

ב - 2.5 שנים (16% מהזמן) - 2013- מחצית 2015 ארעו 5 קפיצות (21% מהסה"כ)   VIX הגבוהות מ 30% ללא התרחשות משמעותית - הירידה הממוצעת ב S&P בקפיצות אלו היא 1.9% בלבד.


לשם השוואה מממחצית 2007 עד תום 2011 (23% מהזמן) - ל ארעו  8 (34% מהס"כ)  קפיצות וממוצע ירידה של 5.2%

הקפיצה ב VIX היא לא סימן מובהק למשבר אמיתי, אך בהחלט יש לשים לב - 
רק ב 26% עד 32%  מהמקרים, S&P לאחר 100 או 60 ימים מהקפיצה ב VIX נמצא ברמה הנמוכה מטרום הקפיצה -אך כאשר במקרים אלו בדר"כ הירידה היא משמעותית, אך ממוצע התשואות הוא חיובי מובהק.
בטווח של 10-20 ימים מהקפיצה התשואה הממוצעת שלילית , אך בטווח המידי של 1-5 ימים מהקפיצה - התשואה חיובית.


מה המשמעויות למסחר של הנקודות מעלה?

• כפי שאני כותב שוב ושוב - ברמות VIX נמוכות יש לתת לפוזיציות להישחק, להקטין את החשיפה ולעבור לאסטרטגיית מסחר ל VIX נמוך
• לזכור כי קפיצות גדולות מאוד ב VIX מגיעות ללא התראה וכנראה ארועים שבעבר לא גרמו לקפיצה גבוהה ב VIX היום גורמים לקפיצה - לוודא שהחשיפה אינה גדולה מדי בשני היבטים - האחד המוכנות הנפשית לספוג ההפסד והשני היא יכולת התיק לעמוד בדרישה לבטחונות.
• אם הקפיצה כבר התרחשה , רוב הסיכויים שלמחרת תהיה הזדמנות לצאת מהפוזציה בתנאים יותר טובים.

אני בטוח כי מי שיתעמק בנתונים , יגלה תובנות נוספות.

ה VIX היום- 6/7/2015 המהומה שככה?

אחרי שלפני שבוע חווינו  זינוק של 34% ב  VIX המשקיעים בארה"ב מעכלים את המידע ונראה כי ההיסטריה שהניבה את הזינוק ב - VIX קצת שככבה - ספוט VIX עומד היום על 17 לעומת כמעט 19 ב - 29/6/2015.

ספוט VIX הנע בין 19 ל 17 הוא למעשה בממוצע הרב שנתי שלו, אך מכיוון שההנחה הכללית היא שאנו נמצאים בשוק עולה וכלכלה בריאה , VIX ממוצע היא רמה שממנה ניתן להגדיל חשיפה מכיוון שבטווח של שבועות ואולי אף ימים ה VIX יהיה נמוך יותר , הקונטנגו יגדל והסיכוי לרווח גדול משמעותית מהסיכוי להפסד, אם כי כשזה מגיעה לאירוע כמו יציאה של יוון מגוש האירו יש לזה פוטנציאל לפיצוץ- לכן יש להתנהל בזהירות.

מבחינת עקום החוזים, השינוי היא מינורי - החוזה הראשון עומד היום באותו מחיר בדיוק כפי שהיה ב 29/6/2015 ויתר החוזים נמצאים היום  +/-  0.1 ממחירים אז.

מבחינת מסחר, זינוק ב VIX הוא הזדמנות להגדיל החשיפה שמבחינתי מדובר בצמצום הגידור בפוזיציות למסחר ב VIX נמוך  והגדלת החשיפה (ב 1/7/2015) באסטרטגיה בניהול חופשי מ 57% ל-  68%  מגמה שתמשיך בכל מקרה - קפיצה נוספת ב VIX (זו תהיה פעולה כנגד המגמה) או כאשר יהיה "איתות כניסה" כלשהו.

החזקות אג"ח עיקריות - 2015 - רבעון II

בהמשך לפוסט המציג את 10 האחזקות הגדולות באג"ח סחירות של הקרן בישראל בסוף  2014 והרכב ההחזקות בסוף הרבעון הראשון של 2015 מוצג להלן  הרכב ההחזקות בתום החציון  הראשון של 2015 .

ברבעון החולף חלו מספר שינויים -

יצאו מהרשימה:

• כלכלית ירושלים - כפי שכתבתי בפוסט בתום הרבעון הקודם - ההזדמנות בכלכלית  הסתיימה בעקבות ההתאוששות מהפניקה סביב רוסיה
• אפריקה נכסים - אג"ח אפריקה השקעות הפך לאטרקטיבי יותר
• סקיילקס - ירידה בשווי

נכנסו:

• סקורפיו וסאני הנמצאים בתיק ללא שינוי הנובע ממסחר
• מירלנד - רכישה חדשה

שינויים בהחזקה

• לוי - בעקבות העליה בתשואות האג"ח לא השקעתי חזרה את הפדיונות ולכן חלה ירידה 20% בשיעור ההחזקה. כוונתי להמשיך ולהחזיק את אג"חי לוי עד שהתשואה תגיע לרמות חד סיפרתיות . במקביל יש לי החזקה קטנה גם במניה.
• אידיבי פיתוח - העליה בתשואות לצד מאבק השליטה יצרו  לדעתי הזדמנות
• אפריקה השקעות - חזרתי לאג"ח בעקבות העלייה בתשואות , כאשר במקביל סגרתי הפוזיציה במניות אפריקה נכסים.

במבט קדימה אינני רואה שינויים משמעותיים בתיק. אני מקווה כי יישום ההסדר בפטרוכימיים יעלה את ערך ההחזקות באג"ח ו' שיומר לאג"ח חדש ובמידה ותשואות אפריקה ופיתוח ימשיכו להיות גבוהות, יש סיכוי סביר שפדיונות ינותבו להגדלת ההחזקה בהם.


להלן פרוט ההחזקות, אחוזי ההחזקה מבטאים את החלק היחסי של כל אג"ח מסה"כ ההחזקות ב 10 האג"חים הגדולים:

אג"ח מחצית 2015 Q1 2015 קרדן 31% 35% לוי 26% 32% אידיבי פיתוח 13% 3% אפריקה השק' 9% 5% פטרוכימיים ו' 7% 6% פרופיט 4% 4% ארזים 4% 3% מירלנד 3% סאני 2% סקורפיו 2%