כמו בכל שנה , האקונימיסט מפרסם את המדד שאמור להיות אמד לחוזקו של כל מטבע ביחס לכח קניה כפי שמתבטא במחיר של מוצר סטנדרטי - הביג מאק.
כמובן שבישראל עם דרישות כשרות מיוחדות יש הטיה מסויימת במחיר אל מול מדינות ללא כשרות - אך זו הערת צד שאינה צריכה להפריע לתרגיל האינטלקטואלי הנחמד.
מתרגיל אינטלקטואלי שהחל ב 1986 , הפך המדד לנושא כלכלי רציני, ובעקבות זאת עבר תיקון מתבקש - מכיוון ששכר עבודה המדינות עשיורות גבוה משכר עבודה במדינות עניות, יש לבצע תיקון למדד שיתחשב בעובדה זו - ולכן בטבלה מטה יש קו רגרסיה אדום בין מחיר הביג מאק לתוצר לנפש (GDP) של כל מדינה.
הנתונים כאן הם עפ"י המדד שאינו מתוקן:
מי שקורא את הבלוג יודע שאני טוען שישראל היא מדינה עשירה, ולכן זה טיבעי שהמטבע יתחזק - והקרב של בנק שראל על שערי החליפין הוא קרב מאסף לצורך קניית זמן לתעשיה הישראלית להתאים עצמה לשערי החליפין.
ממדד הביג מאק ניתן ללמוד כי באופן שיפתיע רבים, ובניגוד מוחלט לרוב המדינות שנבדקו, השקל נמצא מאוד קרוב לנקודת שיווי המשקל בוודאי אם משווים את מרחק רוב המדינות משיווי המשקל.
הנתונים נראים תקינים לאור "שכנותיה" של ישראל במדד - גוש היורו, ארה"ב, בריטניה וקנדה שיחדיו מהווים את הרוב המכריע של סחר החוץ הישראלי - כלומר אנו צרכים לבחון את חוזק השקל באופן יחסי לחוזק המטבעות של שותפי הסחר שלנו - ומצבנו לא רע בכלל.
עפ"י המדד, שער השקל היה צריך להיות מפוחת בכ 7% (שער שקל -דולר של 3.65) על מנת להגיע לאיזון מלא לעומת פיחות נדרש של 3.3% בגוש היורו - אם אנו זוכרים כי בגוש היורו אין הוצאות כשרות , אז ברור שההפרש , אם כלל קיים , בין ישראל לגוש היורו - הוא זניח לחלוטין - כלומר פיחות של כ- 3% בדקל יביא לשער של 3.5 שקל לדולר ומשקף שיווי משקל - עפ"י מדד הביג מאק.
על תוצאות עפ"י מדד הביג מאק המתוקן - בהמשך.
כמובן שבישראל עם דרישות כשרות מיוחדות יש הטיה מסויימת במחיר אל מול מדינות ללא כשרות - אך זו הערת צד שאינה צריכה להפריע לתרגיל האינטלקטואלי הנחמד.
מתרגיל אינטלקטואלי שהחל ב 1986 , הפך המדד לנושא כלכלי רציני, ובעקבות זאת עבר תיקון מתבקש - מכיוון ששכר עבודה המדינות עשיורות גבוה משכר עבודה במדינות עניות, יש לבצע תיקון למדד שיתחשב בעובדה זו - ולכן בטבלה מטה יש קו רגרסיה אדום בין מחיר הביג מאק לתוצר לנפש (GDP) של כל מדינה.
הנתונים כאן הם עפ"י המדד שאינו מתוקן:
מי שקורא את הבלוג יודע שאני טוען שישראל היא מדינה עשירה, ולכן זה טיבעי שהמטבע יתחזק - והקרב של בנק שראל על שערי החליפין הוא קרב מאסף לצורך קניית זמן לתעשיה הישראלית להתאים עצמה לשערי החליפין.
ממדד הביג מאק ניתן ללמוד כי באופן שיפתיע רבים, ובניגוד מוחלט לרוב המדינות שנבדקו, השקל נמצא מאוד קרוב לנקודת שיווי המשקל בוודאי אם משווים את מרחק רוב המדינות משיווי המשקל.
הנתונים נראים תקינים לאור "שכנותיה" של ישראל במדד - גוש היורו, ארה"ב, בריטניה וקנדה שיחדיו מהווים את הרוב המכריע של סחר החוץ הישראלי - כלומר אנו צרכים לבחון את חוזק השקל באופן יחסי לחוזק המטבעות של שותפי הסחר שלנו - ומצבנו לא רע בכלל.
עפ"י המדד, שער השקל היה צריך להיות מפוחת בכ 7% (שער שקל -דולר של 3.65) על מנת להגיע לאיזון מלא לעומת פיחות נדרש של 3.3% בגוש היורו - אם אנו זוכרים כי בגוש היורו אין הוצאות כשרות , אז ברור שההפרש , אם כלל קיים , בין ישראל לגוש היורו - הוא זניח לחלוטין - כלומר פיחות של כ- 3% בדקל יביא לשער של 3.5 שקל לדולר ומשקף שיווי משקל - עפ"י מדד הביג מאק.
על תוצאות עפ"י מדד הביג מאק המתוקן - בהמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור