יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

אלגו טרייד על מוצרי VIX - לרכב על דרקון

כבר מספר שנים לא קטן אני עוסק במסחר במוצרי VIX והשאיפה כל העת היא למצוא "פטנט" שיאפשר מסחר אוטומטי, על סמך אלגוריתם שיאפשר הפקת תשואות טובות "ללא מאמץ".

שלמרות שהנושא מפתה ונראה כצעד הגיוני, יש לי מספר השגות עקרוניות ופרקטיות על העניין:

ראשית לכל, בהיבט הפרקטי אני כלל לא בטוח שיש צורך באלגוריתם מתוחכם על מנת לקבל תשואה פנטסטית במוצרי  VIX. כל מי שימכור בשורט UVXY או TVIX ביום המסחר הראשון של השנה ויסגור הפוזיציה ביום המסחר האחרון של השנה ירוויח בין 50% ל- 95% ובממוצע כ 80% בשנה. מי שיקנה ZIV וישכח אותו 10 שנים בתיק ימצא כי קיבל תשואה של כ 35% בשנה. אז בשביל מה צריך אלגוריתם?

שנית, אנשים רבים היוצרים "מכונות מסחר" מתייחסים לעניין כנושא דטרמיניסטי - כלומר אם יש מספיק נתונים ללמד את המכונה ולקבל אלגוריתם שעובד על נתוני עבר אזי התוצאה דטרמיניסטית - המכונה תהיה בסדר. הבעיה היא כי החיים בשוק ההון הם סטוכסטיים , אך אנו כבני אדם  מחווטים למצוא תבניות ולכן אנו נתלים בתוצאות העבר ומניחים כי התבנית שאנו (והמכונה) רואים היא תבנית אמיתית בעוד שהאמת היא שזו תופעה אקראית וכל שיצרנו זו "תבנית דינמית" שהותאמה באופן אופטימלי לנתונים שהוזנו בה.  המקרה השכיח הוא שמתחילים לסחור עפ"י המכונה ואם יש מזל העסק עובד מספר חודשים ואז פחות. הדילמה היא ברורה - להמשיך או להפסיק? אז בודקים את המכונה ," מכווננים אותה" , מסבירים הסברים ולבסוף מעטים מגיעים למצב בו הם מפעילים משהו לתקופת זמן המקבילה לתקופה של הנתונים ההיסטוריים מהם נבנתה המכונה - מכיוון שאם יש הפסד רציני בגלל תנודתיות שוק או סתם יש 0 תשואה לאורך זמן כל העניין נראה מיותר.

הנושא  השלישי קשור יותר למסחר ב VIX. התנודתיות של ה VIX מורכבת מהרבה אלמנטים פסיכולוגיים ופונקציית התמסורת של ה VIX למוצרי ה VIX אינה טריוויאלית לכן אני בדעה שמכונה שסוחרת על סמך אלגוריתם הניזון מערכים של VIX ומוצריו חסרה מידע לקבל החלטות הנכונות למצב הספציפי -מידע שעשוי להיות במדדים אחרים, בוודאי שטרם נמצא מחקר שיראה כי ל VIX יש ערך חיזויי כלשהו. במילים אחרות, לבסס אסטרטגיית מסחר  על מידע הגלום ב VIX ומוצריו בלבד שמחקרים רבים הראו כי אינם חוזים דבר נראה לי נאיבי למדי.


לאור האמור לעיל, הדרך למסחר אוטומטי  במוצרי VIX היא לא פשוטה בהיבט פונקציית המטרה - מהי פונקציית מטרה "נכונה" מקסימום רווח? מקסימום רווח ליחידת סיכון? קיבוע הפסד מקסימלי באירוע בלתי צפוי?

כאשר בוחנים את פונקציית המטרה יש להבין היטב את הקשר בין הגורמים השונים במשוואת הסיכוי / סיכון:

  • כאשר פונקציית המטרה היא מקסימום רווח, הצד הנגדי לכך הוא מקסימום סיכון - האם אני כמשקיע מוכן לשלם את המחיר כאשר הסיכון מתממש? האם אני בכלל יודע להגדיר נכון מה הסיכון המקסימלי?
  • פונקציית מטרה של מקסימום רווח ליחידת סיכון מחפשת נקודה "אופטימלית" בה   היחס בין התשואה המתקבלת ליחידת זמן לסיכון המתואר ע"י תנודתיות התשואה או מינימום התשואה במהלך יחידת הזמן הוא הטוב ביותר . הבעיה היא כמובן להגדיר את יחידת הזמן - יום? שבוע? חודש ? שנה? 5 שנים?  
  • קיבוע הפסד מקסימלי הוא אילוץ על פונקציית המטרה - מה שלא יהיה , איני רוצה להפסיד יותר מ X אחוזים ביחידת זמן. 

גורם נוסף שחייבים להתייחס אליו הוא נושא תשואת המטרה. כפי שכתבתי בתחילה, החזקה של מוצרי VIX שונים לאורך זמן תתן תשואה וודאית , כך שאין כל  כל טעם בליצור אסטרטגיית מסחר על XIV שתיתן 20% בשנה אם החזקת XIV לטווח ארוך נותנת 35% בשנה' אלא אם קיבלת תמורת הירידה בתשואה ירידה בסיכון.
 גם אם התשובה חיובית, יש לבדוק האם האסטרטגיה יותר טובה מאשר "אסטרטגיה פסיבית" - פשוט להחזיק 57% מהפוזיציה ב XIV ולקבל על 100% תשואה של 20% (על החלק המושקע מקבלים כאמור 35% לשנה) והתנודתיות כמובן יורדת - אם לאסטרטגיה האקטיבית המניבה 20% בשנה תנודתיות יותר נמוכה מאשר השקעה פסיבית של 57% ב XIV והיתר במזומן - הרי היא רלבנטית.
בדוגמה על XIV  החכמה האמתית כמובן זה ליצור אסטרטגיה  שתיתן תשואה יותר גבוהה מאשר החזקה פסיבית של XIV ובתנודתיות שאינה יותר גבוהה מזו של XIV

לאור כל האמור לעיל, אסטרטגיית מסחר במוצרי VIX חייבת לכלול המרכיבים הבאים:

1. דינמיות שתתאים למצבי שוק משתנים
2. שימוש בפרמטרים נוספים מעבר לערכים של מוצרי ה VIX
3. פונקציית מטרה שתביא לביצועים טובים יותר מהחזקה פסיבית , מלאה או חלקית במוצרי VIX עם גידור הסיכון

בימים אלו התחלתי בניסוי אסטרטגיה המבוססת על התובנות הנ"ל. האסטרטגיה נראית אומנם מבטיחה, אך היא אינה מושלמת.

למעשה , אינני קורא לכך אסטרטגיית מסחר, אלא ניהול פוזציה , כי למעשה זה מה שמתבצע - הגדלת / הקטנת פוזציה ,  גידור הפוזציה וכו'.

בפוסטים הבאים אתאר קצת ממה האסטרטגיה מורכבת  ואציג ביצועי עבר.


  

יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

פלח השוק של טסלה יורד - וכפי שצפיתי - BMW מתחזקת

מכירות רכב חשמלי נטען (היברידי / חשמלי) מאי 2015


טסלה כמעט הגיע ליעד השורט שלי , אך יוון שוב טורפת את הקלפים.

תזת השורט לא השתנתה -מחיר טסלה היום משקף ציפיות לגידול משמעותי ביותר במספר הרכבים הנמכרים, גידול שיכול להגיע רק מהתרחבות ההיצע של טסלה לפלחי שוק שאינם רכבי סופר יוקרה בסופר מחיר. כשתנסה טסלה לחדור לשווקים אלו התחרות מצד חברות הרכב המבוססות תאלץ את טסלה לעבוד במרווחים הרגילים של תעשיית הרכב וזה יגזור תמחור שונה לחלוטין של המניה.

כתבתי כבר לפני למעלה משנה כניסת BMW לשוק של המכוניות החשמליות תציב אתגר רציני לחברה וכאשר   BMW  החליטה להגדיל את היקפי הייצור בסוף אפריל שנה שעברה עובדה זו נעשתה עוד יותר ברורה.

שנה חלפה ומעניין לראות למה התחרות גורמת.

מבחינת השוק, ירידת מחיר הדלק הקטינו את המכירות ב - 33% (!) כשמשווים בין מאי 2014 ל- מאי 2015

מכירות טסלה S ירדו ב - 5.6% ואילו BMW I3 המכירות עלו ב- 143%.

ההשוואה בין 1-5/2014 ל- 1-5/2015 בין הדגמים אינה רלבנטית מכיוון שמכירות BMW בראשית 2014 היו קטנות ביותר.

BMW I3 אינה מתחרה ישירה של טסלה בהיבט מודל הרכב - אי אפשר להשוות בין המכונות בגודל, ביצועים או מחיר אך זו דוגמה לכך לסוג התחרות העומדת בפני טסלה שתנסה להיכנס לפלחי שוק  של המכוניות שאינן מיועדות לאלפיון העליון.

נכון להיות 3 הדגמים החשמליים הנמכרים ביותר במאי  -

ניסן ליף  - 2100 יחידות
טסלה -  1700
במוו 3 - 818

פלח השוק של טסלה ירד מ 24% ל- 22% ואילו פלח השוק של BMW 3I עומד על 9%


ומילה על סוללות לשימוש ביתי - עכשיו גם סמסונג מוציאה לשוק מוצרים הדומים לסולללות הבייתיות של טסלה:



שוק הסוללות הבייתיות רק בימיו הראשונים, בסופו של תהליך זה יהיה מכשיר חשמלי ביתי שיותקן בבית או בחוץ ופשוט יחובר לשקע קרוב. למכשיר, כמו יתר המכשירים בבית, יהיה WIFI כזה או אחר שבאמצעותו ניתן יהיה "לתכנת" את משטר פעילות הסוללה.
החלק בכי מעניין הוא שאם תיתן לחברת החשמל לשלוט מתי הסוללה תיטען (בשיא השפל בצריכת חשמל) ומתי הסוללה תיפרוק האנרגיה (בשיא הביקושים) זה לבדו עשוי לתת תשואה נאה על ההשקעה כתוספת לוויסות החשמל המיוצר עצמאית ע"י מערכת סולארית.

יום ראשון, 2 באוגוסט 2015

כמה עולה להפיק זהב? בערך 800 דולר לאונקיה



בפוסט על מחירי הסחורות ציינתי כי מחירי הסחורות עשויים לרדת הרבה מתחת  למחיר ההפקה ההוגן לטווח ארוך ולא תמיד זה ברור כיצד זה יתכן.

הדוגמה הבאה היא משוק הזהב, המנתחת את עלויות חברת Barrick Gold עפ"י הדוחות הכספיים שלה.

כפי שניתן לראות בעסקי הסחורות ישנם שני מעגלי עלויות -

  • עלויות פיתוח מכרות , החלפת ציוד וסגירת מכרות
  • עלויות הפקה ישירות
במקרה של Barrick , עלות ההפקה הישירה היא 610 דולר לאונקיה + 44 דולר תמלוגים - כלמר 654 דולר לאונקיה. אלו העלויות המשתנות שכל זמן שמחיר הזהב מעליהם הפקת זהב תייצר לחברה תזרים מזומנים (אני מתעלם מהקרדיטים וריווחי הגידור).

עלות המעגל השני הינה 358 דולר,  182 דולר הם עלויות פיתוח מכרות וסגירתם ו- 121 דולר הם רכש ציוד במקום ציוד שמתיישן, הוצאות שהחברה יכולה להימנע מהם בטווח הקצר או לצמצמם באופן משמעותי.

מהנתונים הלו עולה כי החברה תייצר תזרים מזומנים חיובי מפעילות ברמות מחיר של 654 דולר (עלות הפקה ישירה) + 44 דולר (הנהלה וכלליות) - סה"כ  כ- 700 דולר, ללא חידוש ציוד. במידה והחברה תשקיע רק 80% ממה שצריך בחידוש הציוד , מדובר על עלות כוללת של 800 דולר לאונקיה.

כמובן שכאשר המחירים יגיע לרמות של 800-900 דולר לאונקיה התמלוגים שהחברה משלמת יצטמצמו החברה תנקוט צעדי התייעלות  הכוללים צמצום הוצ' הנהלה וכלליות, הדממת מכרות יקרים, הפסקת חידוש ציוד וכו'. הכל על מנת לייצר מזומנים לכיסוי החוב, כלומר החברה תוכל לפעול לתקופה מסוימת גם ברמת מחירים של 650 דולר ואף פחות מכך.

למעשה, כאשר המחירים יורדים אל מתחת לרמה בה החברה מייצרת מזומנים, השרדות החברה תלויה ברמת המינוף והמח"מ של החוב. חברה בעלת מינוף נמוך תוכל לעמוד במספר רבעונים בהם החברה מפסידה תפעולית, חברה בעל מינוף גבוה - לא תשרוד.

יש כאן נקודה כללית שמשקיע ביצרני סחורות חייב לתת דעתו - המינוף בחברות אלו קטלני לטווח ארוך אך למרות זאת בכל מחזור של עליה במחירי הסחורות מגיעה הנקודה בה חלק מהחברות ממנפות עצמן לדעת על מנת לרכוש מתחרים , הכל בשם "פלח שוק" או "סינרגיות תפעוליות" . אותן חברות שלרוע מזלן ביצעו הרכישות סמוך לסופו של המחזור לא שורדות את תחתית המחזור.




יום חמישי, 30 ביולי 2015

מדוע החזקת סחורות לטווח ארוך זו לא השקעה - אך היום יש הזדמנות

 רוב המשקיעים הקטנים אינם עוקבים אחר מחירי הסחורות, זה נראה משעמם ומול אין סוף המניות , קרנות ואג"ח הקיימים בשוק. אז מתי מגיעים משקיעים קטנים לשוק הסחורות? כשהשוק עולה ובסופו מגיע לבועה - אז העיתונות הכלכלית עוסקת בתחום כמכונה משומנת שנועדה לעורר מודעות ותשומת לב "להזדמנויות" הנוצרות בעקבות הנפקת חברות שדוהרות לתחום החם.

אין כמו שוק רותח לפתות משקיעים.

כאשר המחירים יורדים, לאף אחד אין אינטרס כלכלי להבליט את העניין ולכן המשקיעים הקטנים אינם נותנים את הדעת לנפילה הגדולה במחירי הסחורות כשלאחרונה מדד הסחורות הגיע לרמה נמוכה אף יותר מאשר רמתו בשיא המשבר הכלכלי.

 מעיון בגרף ניתן לראות כי מי שהשקיע במדד הסחורות לפני 20 שנה לא הרוויח דבר על השקעתו בעוד ששוק המניות עשה X3.5 מאז.  למעשה , ב- 20 שנה האחרונות היו רק חודשים מעטים בהם היה ניתן לקנות את מדד הסחורות , להחזיקו עד היום ועדיין להרוויח נומינלית.

יש שחושבים שסחורה כזו או אחרת "מיוחדת".  יש לה ביקוש מיוחד ולכן יש "ריצפה" למחיר - אלו  יכולים להיות זהב, נפט , אורניום , ליתיום או מיץ תפוזים - הכל קשקוש. בשוק משוכלל מחיר הסחורה שואף בטווח הארוך לעלות הייצור השולית  , אך מנגנון זה ממוסך ע"י היצע/ ביקוש של ספקולנטים (משקיעים שפשוט סוחרים בסחורה - הם אינם יצרנים או צרכנים) , חוזים לטווח ארוך , אסטרטגיות גידור, ייצור בתנאי הפסד לטובת תזרים מזומנים  ועוד- אך לטווח ארוך הכל מתאזן.

מכיוון שמחירי הסחורות שואפים "למחיר נכון" , הרי כאשר יהיו מעל למחיר סופם כי יירדו וכאשר יהיו מתחת למחיר - סופם כי יעלו - מה שמכונה מחזוריות בשווקי הסחורות.

לאור זאת, אם במחירים של היום מי שקנה את מדד הסחורות במהלך ה - 20 שנה האחרונות לא הרוויח, יש להסתכל על כך מהנקודה ההפוכה - זו רמת מחירים מהזולות ב - 20 שנה האחרונות.

האם זו הזדמנות קניה?

אינני בטוח , מאוד יתכן שנגיע לרמות השפל של סוף 2001. מחיר הנפט יכול להגיע גם ל 35 דולר לחבית והזהב ל 500 דולר  אך דבר אחד למדתי - המחירים עשויים לרדת לרמות מחיר שלא יאמנו ומה שעוצר את ירידת המחירים אלו סגירת מערכי ייצור כאשר העלות השולית של ההפקה  גבוהה ממחיר השוק ופשיטות רגל של יצרניות.

מדוע אני טורח לעסוק הכל עניין?

מכיוון שבתהליך של ירידה דרסטית במחירים הסחורות מחירי החברות היצרניות יורדים לשפל רב שנתי , חלקן פושטות רגל (ראה מקרה וולטר אנרג'י שאני מחזיק את האג"ח שכמעט לא נשאר ממנו דבר) אך מי שמצליח לרכוש מניות בחברות ששרדו, צפוי לעשות תשואות אדירות - פי 10 ויותר כשהמחזוריות תגרום לעליית מחירים.

בשפל הסחורות הראשון שחוויתי כמשקיע עצמאי היה במשבר של 2008 אך אז השקעתי במניות בכורה של מוסדות פיננסיים ונדל"ן והם הניבו את התשואה הפנטסטית.

כתבתי לפני 8 חודשים על כך שנפילת מחירי הנפט יצרה הזדמנות באג"ח שלהן אך היום אני מתחיל להביט על שוק הסחורות בהיבט הרחב יותר כשהמטרה להשקיע במניות של חברות ברמות שפל היסטוריות.

אינני יודע מתי זה יתרחש , בוודאי איני רוצה לנסות לתפוס "סכין נופלת" אך פשיטות רגל הן בהחלט סימן מעודד לעתיד. בשוק הפחם  זה כבר מתרחש  אך ביתר הסקטורים אנו עדיין לא שם.






יום שני, 27 ביולי 2015

"תוכנית גלנט" לפתרון בעיות שוק הדיור - מחזור תוכניות קודמות - אך מה כבר בוצע?

שר השיכון החדש , יואב גלנט, משאיר את הבמה לבוס שלו - כחלון, אך מכיוון שבאופן רישמי הוא שר השיכון,  ובכל זאת זה המשרד שאחראי על שוק הדיור בישראל (אם כי תייר הבא לביקור ויקרא עיתונים יהיה בטוח שהאחראי זה משרד האוצר...) חייבים "לעשות קולות" של עשיה ותוכניות.

לפיכך משרד השיכון פרסם   ברוב עם "תוכנית 5 נקודות" לפתרון משבר הדיור גירסאת יולי 2015 שעיקריה:

  • הגדלת מלאי הדירות באמצעות רכישת דירות חדשות במסגרת פרויקטים של מחיר למשתכן בהיקף של עד 5% מיחידות הדיור שישווקו – צעד שאושר עקרונית בקבינט דיור שהתקיים אתמול.
  • ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית על ידי חברת עמיגור, במסגרתם ניתן יהיה לבנות דירות קטנות של 55 מ"ר עבור זכאי דיור ציבורי, באתרים של הסוכנות היהודית. היקף הבנייה המתוכנן - כ-2,500 דירות שייבנו בשיתוף פעולה של הסוכנות ושל משרד הבינוי.
  • אכלוס מיידי של כ-500 דירות ריקות ברחבי הארץ על ידי הגמשת קריטריונים לזכאות, על פי מפתח שנקבע לנושא. 
  • ביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית בהיקף רחב באמצעות חברת עמידר במבנים בהם יש רוב לדיור ציבורי – תוך ייעוד הדירות החדשות או התמורה ממכירתן לדיור ציבורי,
  • יפוץ שנתי של אלפי דירות השייכות למדינה ומשמשות לדיור הציבורי.
תוכנית נהדרת, רק נדמה לי שכבר ראיתי אותה בעבר.....

פינוי בינוי של עמידר / עמיגור
כבר במאי 2014 , לאחר הסתבכויות אין קץ עם הבירוקרטיה החדשה שנקראת "דירה להשכיר" הכריז שר השיכון הקודם על תוכנית נוספת - פינוי בינוי של עמידר:

תוכניתו של אריאל רותמת לראשונה את כלי הפינוי־בינוי לטובת הדיור הציבורי, וחידוש נוסף בה היא שהמדינה תרכוש עד 50% מהדירות החדשות לצורך דיור ציבורי לפי מחיר מקסימום שייקבע מראש, כשיתר יימכרו בשוק הפרטי. במשרד השיכון מציינים שכך יגדל מלאי הדירות לדיור הציבורי לצד היצע הדירות במקומות שבהם מחירי הדירות זינקו בשנים האחרונות בשל מחסור בהיצע. המהלך ימומן מכספי מכירת הדירות ולא מתקציב המדינה, ולטענת אריאל, הוא צפוי לחסוך למדינה מיליארדי שקלים.

לדברי אריאל, "הרקע לתוכנית הוא המצוקה האנושית שנתקלתי בה והתשובה ששמעתי לא פעם — שלא ניתן לפתור את המצוקות בגלל היעדר תקציב. הנכסים של חברות הדיור הציבורי הן תרנגולת שיכולה להטיל ביצי זהב. נמנף את עמידר מחברת אחזקה שגובה שכר דירה לעולמות חדשים של נדל"ן שיכולים להכניס מיליארדים לקופת הדיור הציבורי".


כל הליך הפינוי, ההריסה והתכנון של המבנים החדשים יבוצע בידי עמידר, והקבלנים הפרטיים יופקדו אך ורק על בניית הבניינים החדשים ומכירת הדירות. הבנייה החדשה שתחליף אותם תתוכנן במטרה למקסם את כמות יחידות הדיור שניתן לבנות על כל מגרש.
 
חלפו שנה וחודשיים והתוכנית מוכרזת מחדש תחת ההנחה שאף אחד לא ישים לב למיחזור, אך זה העניין השולי. הנושא החשוב כאן הוא מה בוצע בעמידר במהלך השנה וחודשיים שחלפו מהכרזת התוכנית ע"י שר השיכון הקודם ועד הכרזתה שוב היום? האם קודם העניין, זוהו המתחמים הרלבנטיים ונשכרו אדריכלים לתחילת תכנון או שהכל עוד בגדר רעיון הממתין ליישום?

הגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי ע"י רכישת דירו בפרויקטים חדשים

מיחזור נוסף מהעבר הקרוב - נובמבר 2014:
  
קבינט הדיור צפוי להחליט היום על מתווה פעולה חדש עבור חברת "דירה להשכיר", במסגרתו תורשה החברה לרכוש אלפי דירות חדשות מיזמים במהלך השנתיים הקרובות, על מנת לשכן בהם משכירים בהשכרה ארוכת טווח
 מדוע רכש דירות מייזמים פרטיים לצרכי דיור ציבורי זו  דרך אידיוטית ומזיקה לטיפול בבעיות הדיור שנובעת מבעיית היצע קשה הסברתי בפוסט רחב.
על קצה המזלג רק אומר שהמדינה למעשה מסלקת דירות ממאגר הדירות המוכנות לבניה הנמצא במחסור ועושה זאת ללא שום יתרון כלכלי - המדינה למעשה מתחרה בזוגות הצעירים כאחרון המשקיעים. האירוניה בולטת - ימים אחרי שכחלון מבקש מהמשקיעים של "ישתו" את הדירות לזוגות הצעירים, גלנט מכריז כי המדינה תעשה בדיוק את זה....

+++++++++

אין ספק בליבי כי הדרך המכונה, המהירה והיעילה ביותר כלכלית לטפל במשבר הדיור היא באמצעות דיור ציבורי ואני כמובן לא היחיד שחושב כך.

מדינת ישראל הזניחה את הדיור הציבורי וכעת כולם משלמים את המחיר. כל מדינה נורמלית דואגת לדיור ציבורי - לא בגלל "טוב ליבה" אלא מכיוון שזו השקעה המשתלמת משקית - תן פתרון דיור ציבורי לכל החלכאים והנזקקים בחברה ומערכי סיוע / בריאות / אכיפת חוק חוסכים פי כמה, מעבר לתועלת הענקית של שליטה במחירי שוק הדיור הפרטי.

על הכלכלה של הדיור הציבורי כתבתי בעבר . על פתרון מצוקות דיור של קשישים כבר כתבתי. 40,000 דירות מושכרות היום ע"י זכאים לדיור ציבורי המקבלים במקום סיוע בתשלום שכ"ד, עשרות אלפי סטודנטים גרים בדירות שכורות באזורי ביקוש. דיור ציבורי חכם המותאם לאוכלוסיות ייעודיות - סטודנטים, קשישים, נכים, משפחות חד הוריות, רופאים ואחיות צעירים , אנשי קבע צעירים וכו'  יסלק מאות אלפים משוק השכירות לדירות קטנות בבעלות ממשלתית הבנויות ומנוהלות כדיור דיבורי לטווח קצר. 

אני בדעה כי הרחבת הדיור הציבורי וניהולו היא משימה לאומית מספר אחת היום וככזו יש להקים מנהלת מיוחדת לעניין בדגש על ניהול תחזוקתי של מלאי הדיור הציבורי.

יום רביעי, 22 ביולי 2015

על VIX ומומנטום - ה- VIX עולה במעלית אך יורד במדרגות


כל מי שעוסק בתחום ההשקעה במוצרים מבוססי VIX מכיר את המתאם ההפוך  בין תשואת ה S&P ל- VIX. כלומר כשמדד המניות עולה - ה VIX יורד ולהיפך.

נושא מעניין הוא הקשר בין ה VIX למומנטום של ה S&P , כלומר לכיוון הכללי של המדד לאורך תקופת זמן מסויימת.

ראשית יש להבין מהו המומנטום ומדוע הוא חשוב -

סיכון מוגבר לארוע של ירידה חדה

ירידות חדות מאוד  נוטות להתרחש כאשר מדד המניות מתחת לממוצע הנע על פני 200 יום -
מאז 1960 , 22 מתוך 25 הימים הגרועים ביותר חלו כאשר המדד היה נמוך מהממוצע של 200 יום, מתוך 100 הימים הגרועים ביותר, 83 חלו כאשר המדד היה נמוך מממוצע 200 יום שלו.

תשואות קצרות טווח נמוכות נמוכות

החל מ 1960 , תשואה חודשית ממוצעת עומדת על 0.88% , כאשר המניות מתחת לממוצע ה- 200 יום, התשואה היא שלילית - 2.6%

אך תשואות שנתיות גבוהות

החל מ- 1960 תשואה שנתית ממוצעת של 13.6% אך 18.4% כאשר המדד היה נמוך ממוצע ה 200 יום. כלומר מי שנכנס לשוק כאשר כולם ברחו - הרוויח בטווח הבינוני, גם אם היה חשוף להפסד בטווח הקצר

התופעה המוארת מעלה לא ממוקדת בממוצע של 200 יום, היא קיימת גם כאשר לוקחים תקופות ממוצע נע ארוכות אחרות. אך מכיוון שהמדדים נוטים להיות רוב הזמן מעל הממוצע הנע הארוך, צריך הרבה אורך רוח וסבלנות על מנת לסחור באופן טכני שכזה לאורך עשרות שנים וזה גם לא הנושא של הפוסט , אלא מה קורה ל VIX התקופות הללו.



הטבלה מעלה מנתחת את הקשר בין המומנטום הבא לידי ביטוי בממוצע נע של 200 יום לערכי  VIX החל מ 1993 .

כפי שניתן לראות, ב 72% מהזמן המדד מעל הממוצע נע של 200 יום , כאשר (פלח אדום) ה VIX נמצא מתחת ל 20 ו- 21% מעל ל 20 (הפלח הכחול).

38% מהזמן  המדד מתחת לממוצע 200 יום כאשר ב - 22% ה -  VIX  גבוה מ 20 (פלח ירוק) וב - 6% נמוך מ- 20.

המעניין לראות את היחס של "החריגים" -

כאשר המומנטום חיובי, 29% מזמן זה ה- VIX עדיין גבוה מ- 20 , כאשר המומנטום שלילי , רק 16% מזמן זה ה- VIX מתחת ל- 20. במילים אחרות, הסיכוי לפגוש VIX גבוה בשוק עולה גדול ב - 80% מהסיכוי לפגוש VIX נמוך בשוק יורד.


בהיבט הפרקטי של העניין, מתוארת כאן התופעה בה  VIX רגיש לירידות ובוודאי למומנטום של ירידות  - ה VIX קופץ מהר וגבוה (עולה במעלית) בעוד הנטיה של ה-  VIX בעליות היא לרדת יחסית לאט (יורד במדרגות).

לסוחרים ה VIX זו תופעה קצת מתסכלת מכיוון שהתנודתיות הגדולה ב VIX כאשר מגיעות הירידות מוחקת לעיתים בימים  תשואה של חודשים . למרות זאת, מכיוון שרוב הזמן השוק עולה והחוזים בקונטנגו האסטרטגיות השונות רווחיות.

על מנת לשפר את הרווח יש לנקוט בפעילות "אנטי מחזורית" - לצמצם חשיפה ב VIX נמוך, להגדיל חשיפה ב VIX גבוה - בלי קשר למומנטום או איתותים גם בסיכון של הפסד רווח (צמצום בחשיפה כאשר המומנטום החיובי בעיצומו) או הגדלת הפסד לטווח קצר (הגדלת חשיפה בארוע של מומנטום שלילי בשוק)  וזו האסטרטגיה המוצגת ב XIV בניהול חופשי


יום ראשון, 19 ביולי 2015

המפקחת על הביטוח יוזמת מסלול פנסיה מוזל לחוסכים חלשים

לפני כ - 4 חודשים כתבתי על כוונת האוצר לטפל "בסבסוד" הפנסיה ע"י הקטנת / ביטול עודף הריבית (ביחס לריבית השוק) המשולמת ע"י אג"ח מיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה, סוגיה שצפה בגלל החלת פנסיית חובה בישראל שהעלתה את שיעור ההפרשות לפנסיה שהגדילה את ההנפקות הדרושות של אג"ח מיועדות.

 בפוסט התייחסתי לעובדה הפשוטה שסבסוד המדינה את הפנסיה ניתן בשני אופנים  - אג"ח מיועדות והטבות מס על ההפרשות. האבסורד הוא כי רק מי שמגיע לסף המס נהנה מהסובסידיה הנובעת מהזיכויים.

לאור זאת כתבתי:
האם המדינה צריכה לסבסד פנסיה לחלק מעם ישראל? התשובה לדעתי כן.

מי שמרוויח שכר מינימום או קרוב לו חובה עליו להפריש לפנסיה גם משכרו המצומק,   כלומר השכר נטו שלו ירד והוא אינו נהנה מהזיכויים במס שכן אינו מגיע לסף המס . מכיוון שאוכלוסייה זו ממילא חיה על משיכת יתר, הלוואות , משכנתה וכו' - הרי המדינה גורמת לשכבות בעלות הכנסה נמוכה "ללוות" ולשלם ריבית גבוהה על מנת להפריש לפנסיה ולקבל ריבית נמוכה - זו לא התנהלות סבירה.

באופן טיבעי  בשיכבה זו נמצאים רוב "מעלימי המס" הקטנים שעובדים בשחור , עצמאיים שלא נותנים חשבוניות וכו' להם אין בכלל פנסיה.

לאור האמור לעיל יש מקום להחליף את הסובסידיה הכללית לפנסיה בסובסידיה פנסיונית לבעלי שכר נמוך שתתן תועלות לא מועטות הטווח הקצר והארוך.

כיצד זה יעבוד?

ראשית, יש להפסיק את האבסורד והגזל של דמי הניהול הגבוהים שנגבים מחוסכים אלו לפנסיה (בגלל ההפרשות הנמוכות והצבירה הקטנה) אם ע"י חקיקה או פשוט ע"י פתיחת קרן פנסיה בניהול ממשלתי ללא כל דמי ניהול המיועדת לשכבות החלשות (והנה תחילת סבסוד חכם).

 כעת המפקחת על הביטוח פועלת בנושא אך השאלה   היא האם הכוונה לבצע צעד אמיתי או רק "לעשות קולות"?

משמעותו של צעד אמיתי הוא לקיחת אחריות של המדינה על הנושא ע"י תיקון תקנות שיקבעו מערך עמלות שאינו דורש פעולה אקטיבית מצד החוסך (כמו בקשה להצטרף למסלול עמלות) אלא יופעלו אוטומטית ע"י קרן הפנסיה עפ"י פרמטרים שיקבעו (הפרשה חודשית, היקף צבירה) וסבסוד אמיתי של עמלת הניהול לחוסכים חלשים.

לעניות דעתי אין מנוס מלקבוע עלות ניהול קבועה לחשבון פנסיה בש"ח (עלות תקן) - הרי ממילא אין הבדל בעלות לחברת הביטוח בין חשבון המפריש 100 ש"ח לחודש ולזה המפריש 3000 ש"ח לחודש - העלות התפעולית זהה- ואותה המדינה צריכה לכסות לחוסכים החלשים - זה סבסוד חכם!




יום חמישי, 16 ביולי 2015

מדד יוני 2014 - אינפלציה בקצב שנתי של 4.2%

על המדד של חודש מאי כתבתי כי מסמן חזרתה של אינפלציה נורמלית לישראל  וזאת מכיוון שמדד מאי סיכם  רבעון בו המדד עלה ב 1.1% - קצב שנתי של 4.5%. קורא העיר לי כי להתבסס על 3 חודשים כאינדיקציה לעתיד זה עוד מוקדם, אך הנה הצטרף עוד מדד "גבוה מהתחזית" לסדרה ועתה אנו עומדים על עליית מדד של  1.4% ב - 4 חודשים - קצב שנתי של 4.2%.

לא אחזור על כל הסיבות שציינתי חודש שעבר כתומכות בהערכתי לאינפלציה שתהיה גבוה ממה שהפרשנים והחזאים צופים, רק אוסיף שהריצה לדירות בחודש החולף צפויה לתרום לעליית מחירים נוספת בתחום ועדיין מדינת ישראל פועלת ללא תקציב לשנת 2015 ומצב זה ימשך עוד מספר חודשים כך שהביקושים הממשלתיים עדיין נמוכים מהנורמה.

בנוסף שיעור האבטלה בחודש בחולף אומנם עלה ב 0.1% מ- 4.9%  ל- 5% אך הסיבה היא עליה נוספת של 0.1% בשיעור ההשתתפות בעבודה בישראל - פשוט יותר אנשים התחילו לחפש עבודה.

הבעיה של המשק הישראלי היתה ונשארה שער החליפין אך כפי שכתבתי פעמים רבות בעבר - זו בעיה ללא פתרון. בנק ישראל משחק על זמן , על מנת לאפשר לייצואנים להסתגל לשקל חזק  אך משחק זה יסתיים ביום מהימים והאפקטיביות שלו מאוד יורדת כאשר היורו, המטבע של שותף הסחר מס' 1 של מדינת ישראל.

אני חייב לציין, כהערת צד, שהירידה החדה  ביורו פותחת הזדמנויות השקעה באירופה שיהנו מרוח גבית של התחזקות עתידית בשער היורו. לרוב החשיפה המטבעית של משקיעים מישראל היא לש"ח ולדולר וכעת יש הזדמנות לפזר את ההשקעה בהיבט המטבעי, בעיקר ביחס יורו / דולר שכן הנחת העבודה שלי היא שהשקל יתחזק יותר משניהם בטווח ארוך אך בטווח הבינוני, אין ספק שהיורו קורץ.

יום שלישי, 14 ביולי 2015

הסטטיסטיקה של קפיצות VIX מעל 30%



בקפיצה ה VIX האחרונה כתבתי על כך שקפיצות VIX של מעל 30% אומנם לא שכיחות אך אינן נדירות:

קפיצה של 34% היא מאורע חריג מאוד , למעשה הסתברות לקפיצה שעולה על 30% ביום עומדת על פחות מחצי אחוז. לכאורה הסתברותית מדובר בארוע נדיר למדי , אך כשפורטים זאת למונחי זמן מקובלים מדובר בארוע  של "פעם בשנה" בממוצע, אם כי לאחרונה התדירות גדלה באופן משמעותי.

יש לתת את הדעת למספר נקודות הקשורות לקפיצות VIX משמעותיות:

ההסתברות לקפיצה אחוזית גדולה ב VX גדולה יותר ברמות VIX נמוכות:
 שלושת קפיצות ה VIX הגבוהות ביותר ארעו כאשר ה VIX עמד על פחות מ 16. יתרה מכך, קפיצת ה VIX הגבוהה ביותר (64%) ארעה מ VIX בשער 11 , השניה בגובהה (52%) החלה מ VIX בשער 14.

הארועים שגורמים לקפיצות גדולות ב VIX הם לעיתים בלתי צפויים ואינם קשורים לתהליכים כלכליים (בניגוד לקפיצה האחרונה שלכולם ברור כי הרקע כלכלי וההסתברות לקפיצה היתה לא מבוטלת בהשוואה לארועי העבר סביב משבר החוב האירופאי) - פלישת עיראק לכווית יצרה מספר קפיצות, נסיון המהפכה ברוסיה וכו'

לעיתים קרובות הקפיצה הגדולה ב VIX אינה מלווה בירידה חדה ב S&P:
4 ארועים (17%) של ירידה מעל 6%
0 ארועים של ירידה בין 5% ל 6%
3 ארועים (13%) של ירידה בין 4% ל 5%
3 ארועים (13%) של ירידה בין 3% ל- 4%


תדירות הארועים של קפיצה ב VIX   - ללא ארועים ש"שוברים את השוק" - עולה :

ב - 2.5 שנים (16% מהזמן) - 2013- מחצית 2015 ארעו 5 קפיצות (21% מהסה"כ)   VIX הגבוהות מ 30% ללא התרחשות משמעותית - הירידה הממוצעת ב S&P בקפיצות אלו היא 1.9% בלבד.


לשם השוואה מממחצית 2007 עד תום 2011 (23% מהזמן) - ל ארעו  8 (34% מהס"כ)  קפיצות וממוצע ירידה של 5.2%

הקפיצה ב VIX היא לא סימן מובהק למשבר אמיתי, אך בהחלט יש לשים לב
רק ב 26% עד 32%  מהמקרים, S&P לאחר 100 או 60 ימים מהקפיצה ב VIX נמצא ברמה הנמוכה מטרום הקפיצה -אך כאשר במקרים אלו בדר"כ הירידה היא משמעותית, אך ממוצע התשואות הוא חיובי מובהק.
בטווח של 10-20 ימים מהקפיצה התשואה הממוצעת שלילית , אך בטווח המידי של 1-5 ימים מהקפיצה - התשואה חיובית.


מה המשמעויות למסחר של הנקודות מעלה?

  • כפי שאני כותב שוב ושוב - ברמות VIX נמוכות יש לתת לפוזיציות להישחק, להקטין את החשיפה ולעבור לאסטרטגיית מסחר ל VIX נמוך
  • לזכור כי קפיצות גדולות מאוד ב VIX מגיעות ללא התראה וכנראה ארועים שבעבר לא גרמו לקפיצה גבוהה ב VIX היום גורמים לקפיצה - לוודא שהחשיפה אינה גדולה מדי בשני היבטים - האחד המוכנות הנפשית לספוג ההפסד והשני היא יכולת התיק לעמוד בדרישה לבטחונות.
  • אם הקפיצה כבר התרחשה , רוב הסיכויים שלמחרת תהיה הזדמנות לצאת מהפוזציה בתנאים יותר טובים.

אני בטוח כי מי שיתעמק בנתונים , יגלה תובנות נוספות.

יום שלישי, 7 ביולי 2015

ה VIX היום- 6/7/2015 המהומה שככה?


אחרי שלפני שבוע חווינו  זינוק של 34% ב  VIX המשקיעים בארה"ב מעכלים את המידע ונראה כי ההיסטריה שהניבה את הזינוק ב - VIX קצת שככבה - ספוט VIX עומד היום על 17 לעומת כמעט 19 ב - 29/6/2015.

ספוט VIX הנע בין 19 ל 17 הוא למעשה בממוצע הרב שנתי שלו, אך מכיוון שההנחה הכללית היא שאנו נמצאים בשוק עולה וכלכלה בריאה , VIX ממוצע היא רמה שממנה ניתן להגדיל חשיפה מכיוון שבטווח של שבועות ואולי אף ימים ה VIX יהיה נמוך יותר , הקונטנגו יגדל והסיכוי לרווח גדול משמעותית מהסיכוי להפסד, אם כי כשזה מגיעה לאירוע כמו יציאה של יוון מגוש האירו יש לזה פוטנציאל לפיצוץ- לכן יש להתנהל בזהירות.

מבחינת עקום החוזים, השינוי היא מינורי - החוזה הראשון עומד היום באותו מחיר בדיוק כפי שהיה ב 29/6/2015 ויתר החוזים נמצאים היום  +/-  0.1 ממחירים אז.

מבחינת מסחר, זינוק ב VIX הוא הזדמנות להגדיל החשיפה שמבחינתי מדובר בצמצום הגידור בפוזיציות למסחר ב VIX נמוך  והגדלת החשיפה (ב 1/7/2015) באסטרטגיה בניהול חופשי מ 57% ל-  68%  מגמה שתמשיך בכל מקרה - קפיצה נוספת ב VIX (זו תהיה פעולה כנגד המגמה) או כאשר יהיה "איתות כניסה" כלשהו.


יום חמישי, 2 ביולי 2015

החזקות אג"ח עיקריות - 2015 - רבעון II


בהמשך לפוסט המציג את 10 האחזקות הגדולות באג"ח סחירות של הקרן בישראל בסוף  2014 והרכב ההחזקות בסוף הרבעון הראשון של 2015 מוצג להלן  הרכב ההחזקות בתום החציון  הראשון של 2015 .

ברבעון החולף חלו מספר שינויים -

יצאו מהרשימה:
  • כלכלית ירושלים - כפי שכתבתי בפוסט בתום הרבעון הקודם - ההזדמנות בכלכלית  הסתיימה בעקבות ההתאוששות מהפניקה סביב רוסיה
  • אפריקה נכסים - אג"ח אפריקה השקעות הפך לאטרקטיבי יותר
  • סקיילקס - ירידה בשווי

נכנסו:
  • סקורפיו וסאני הנמצאים בתיק ללא שינוי הנובע ממסחר
  • מירלנד - רכישה חדשה

שינויים בהחזקה

במבט קדימה אינני רואה שינויים משמעותיים בתיק. אני מקווה כי יישום ההסדר בפטרוכימיים יעלה את ערך ההחזקות באג"ח ו' שיומר לאג"ח חדש ובמידה ותשואות אפריקה ופיתוח ימשיכו להיות גבוהות, יש סיכוי סביר שפדיונות ינותבו להגדלת ההחזקה בהם.


להלן פרוט ההחזקות, אחוזי ההחזקה מבטאים את החלק היחסי של כל אג"ח מסה"כ ההחזקות ב 10 האג"חים הגדולים:

אג"ח מחצית 2015 Q1 2015
קרדן 31% 35%
לוי 26% 32%
אידיבי פיתוח 13% 3%
אפריקה השק' 9% 5%
פטרוכימיים ו' 7% 6%
פרופיט 4% 4%
ארזים 4% 3%
מירלנד 3%
סאני 2%
סקורפיו 2%

































יום שלישי, 30 ביוני 2015

ה VIX היום 29/6/2015 - המשבר היווני הניב קפיצה של 34% ב VIX


המשבר היווני הגיע לשיא חדש והבורסות בעולם הגיבו באופן צפוי , ניתן אפילו לאמר "אוטומטי" , בירידות שערים חדות וקפיצה משמעותית ב - VIX.

קפיצה של 34% היא מאורע חריג מאוד , למעשה הסתברות לקפיצה שעולה על 30% ביום עומדת על פחות מחצי אחוז. לכאורה הסתברותית מדובר בארוע נדיר למדי , אך כשפורטים זאת למונחי זמן מקובלים מדובר בארוע  של "פעם בשנה" בממוצע, אם כי לאחרונה התדירות גדלה באופן משמעותי אך על כך בפוסט אחר.

לעומת הקפיצה המאוד גדולה ב VIX, התנודתיות בחוזים העתידיים היתה מתונה הרבה יותר. XIV / VXX המגלמים  חוזה עתידי לטווח של 30 יום נעו בכ - 17% , 50% בלבד מהתנודתיות של ה VIX , שגרמה ל UVXY / TVIX לקפיצה זהה לקפיצה ב VIX.

השילוב של קפיצה משמעותית מאוד ב - VIX המלווה בעליה מתונה יותר של החוזים הקצרים מביאה לעקום חוזים לא שיגרתי בו ספוט VIX גבוה ב - 11.5% מהחוזה הקצר ופוגש את עקום החוזים בחוזה השמיני (!).

בניגוד לקפיצה ב VIX בתחילת השנה בה עקום החוזים נעשה שטוח וספוט VIX היה גם אז בפרמיה של מעל 10% על החוזה הראשון  הפעם עקום החוזים בקונטנגו קטן בטווח הקצר של העקום וקונטנגו משמעותי בחלקו הבינוני.


מהיבט הפרקטי של מסחר ב- VIX, מי שעוקב אחרי בלוג קרא בפעם האחרונה שכתבתי פוסט על "ה VIX היום" בסוף אפריל כאשר ה VIX נשק ל 12 כי :

 יש מה לעשות על מנת להוריד את המינוף של הפוזציה ע"י אי הגדלת שורט TVIX / UVXY - פשוט יש לתת לפוזיציה להישחק עם הזמן 
ב 20/5/2015 הצגתי לראשונה את אסטרטגיית XIV בניהול חופשי , כאשר הפעולה האחרונה היתה הקטנת חשיפה:

כפי שניתן לראות,  היום (19/5/2015) בחרתי לצמצם את החשיפה ל- XIV לרמה של פחות מ- 60% מכיוון שהמכניקה של השוק תמיד תביא לקפיצה ב VIX , העומד כעת על כ 12.5, כך  שהסיכוי להמשך הירידה ב - VIX  יחסית נמוך.  המשמעות היא כי  עליית XIV תלויה עתה רק בריווחי קונטנגו
בנוסף, במהלך החודשיים אחרונים הצגתי שתי פעימות של אסטרטגיית מסחר ב VIX נמוך שמשמעותה יצירת פוזיציה מגודרת שתרוויח מקונטנגו , אך במידה ותהיה קפיצה ב VIX ניתן יהיה למכור הגידור ברווח ולהמתין לירידה ב VIX שתיצור רווח נוסף .

 אני מדגיש את העניין כי המסר הוא שיש לזכור תמיד - ה - VIX חוזר לממוצע וככל ש- VIX יותר נמוך כך ההסתברות לקפיצה אחוזית  גדולה ב VIX עולה ולכן פעולה "אנטי מחזורית" של צמצום חשיפה כשה VIX נמוך היא פעולה אחראית שנועדה לשמר הון על מנת להשקיעו מחדש  לאחר קפיצה ב VIX

אני מבקש להזכיר עוד דבר אחר - נושא האיתותים הפשוטים במסחר ב VIX- יחס VIX / VXV עומד על 1.07 - רמה העולה על 1 מהווה איתות יציאה.

אני מניח שכולם גם שואלים עצמם מה יקרה בהמשך. מכיוון שהנבואה ניתמה לשוטים , לא אהמר בתחזית , אך אומר זאת - הסטטיסטיקה מצביעה על העובדה שלאחר קפיצה חדה ב VIX מגיע "תיקון" קצר טווח אך כל היתר תלוי בסאגה של יוון ועל כך כתבתי רק לפני שבועיים בפוסט חוזר על כך שגוש האירו מתקרב לרגע האמת - הפנמה שיוון זקוקה למענקים ולא להלוואות:

ההנהגה היוונית כנראה מבינה זאת היום והם  ידרשו מגרמניה / אירופה מענקים - תחת שמות אחרים אולי, אך יהיה מדובר בהעברת כסף אירופאי ליוון - לא כהלוואות.
וזה רגע האמת - המרכז יצטרך להחליט אם הוא רוצה איחוד ומוכן לשלם את המחיר הכלכלי של האיחוד , או שעדיף לשחרר את יוון.
האבסורד הוא שאין הבדל מהותי בין שיחרור יוון או מחיקת חובותיה ושמירתה בגוש היורו - כך או כך הממשלות האירופאיות וברשותם גרמניה וצרפת יפסידו עשרות מליארדים כי היוונים ממילא לא ישלמו את מלוא חובותיהם....

אני קצת מתפלא על ארה"ב,  וסין ורוסיה - יש הזדמנות חד פעמית לרכוש מיוון איים שיאפשרו הקמת נמלים במזרח אגן הים התיכון . ארה"ב רכשה (כדוגמאות)  את לואיזיאנה מצרפת בעסקת מזומן + ביטול חוב, את אלסקה מרוסיה ופורטו ריקו וגואם מספרד - אז מדוע לא לקנות איזה אי יווני אחד או שניים?

 


יום שבת, 27 ביוני 2015

ארה"ב - הצריכה הפרטית עולה - החוב הפרטי לא גדל


בפוסט קודם הצגתי את העליה המשמעותי בצריכה הפרטית בארה"ב.

לפני משבר 2008 הגידול בצריכה הפרטית לווה בגידול בהיקף החוב ביחס לתל"ג, אר המשבר גרם לצרכן האמריקאי לשנות התנהגותו.

כפי שניתן לראות בגרף מעלה המתאר את החוב הפרטי בארה"ב ביחס לתל"ג, עבר הצרכן האמריקאי דיאטה משמעותית בהיקף החוב ביחס לתל"ג - מרמות של 97.5% ב- 2009 לרמה של 80% ב- 2014

למרות הריבית האפסית לטווח קצר והרמות המאוד נמוכות בטווח הארוך, היקף החוב ביחס לתל"ג ירד - וזאת כמובן בניגוד מוחלט לכל הכותרות הענקיות בעיתונים בעקבות ה QE למיניהם כי הפד "מציף" את השוק בכסף זול -העובדות הן אחרות לגמרי.

המדהים הוא כי העובדות על הירידה במינוף של משקי הבית היתה ידועה לכולם - הנתונים מפורסמים ברמה חודשית, אך למי שצריך למכור עיתונים או לגרום לקורא להיכנס לבלוג, אין טוב מנבואות זעם , גם אם הנתונים מראים דבר שונה לחלוטין.

את מי שמעניין לאן הלך הכסף שהפד "הדפיס" מוזמן לקרוא את הפוסט  -משבר 2008 - אמרו הדפסה , אז איפה הכסף 


יום רביעי, 24 ביוני 2015

אינפלציה רבעונית של 1.1% = 4.5% שנתי , תעסוקה בשיא- מישהו אמר שאין אינפלציה?


מדד מאי 2015 העומד על 0.2% הביא את האינפלציה ב - 3 החודשים האחרונים ל- 1.1%  קצב שנתי של כ 4.5% לשנה.

המדדים השליליים של ינואר-פברואר 2015 שנשענו על הורדות מחירים חד פעמיות של מים, חשמל וירידה חדה במחירי הדלק הוחלפו במדדים חיוביים הנשענים על אינפלציה בסיסית של עלית מחירים כתוצאה מביקושים - דיור, תרבות, פירות טריים.

במחירי הדלק צפויה עליה בחודשים הקרובים ובהנחה שיהיה גם הסכם שכר חדש מלווה בתוספות שכר במגזר הציבורי והעלאת שכר מינימום, אנו צפויים לראות ביקושים מתגברים , וכל זאת עוד כשהמדינה מתנהלת בתקציב חודשי של 1/12 מהתקציב הקודם  - כאשר יהיה  תקציב חדש אשר  רמת ההוצאה הממשלתית בו תתואם לקצב ההכנסות ממיסים נראה זרימה מוגברת של ביקושים ממשלתיים.

האינפלציה בחודש יוני 2015 תהיה כמובן חיובית והגידול בגביית מיסים מעיד כי המשק הישראלי בצמיחה והאינפלציה מרימה ראש.

לי נראה כי העיתונות הכלכלית בארץ מתעלמת מהעובדה המכריעה באשר להתפתחות האינפלציה  - הירידה החדה באבטלה: 


אינפלציה נוצרת מעודף ביקושים. אמצעי הייצור המתייקר באופן יחסי מהר במצב של מחסור זה כוח העבודה. כשיש אבטלה גבוהה, השכר יורד, שהתעסוקה מלאה - השכר עולה.

בישראל האבטלה במשק ירדה באפריל לשיעור של 4.9% ושיעור ההשתתפות בעבודה עלה באפריל ל-64% לעומת 63.5% במארס, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
שיעור המובטלים בקרב בני 25 עד 64 עמד בחודש אפריל על 4.2% לעומת 4.6% במארס. בקרב הנשים בגילאים אלה שיעור האבטלה היה גם כן 4.2% לעומת 4.7% בחודש מארס.
הקיטון באבטלה  במקביל  לגידול בשיעור ההשתתפות מהווה אינדיקציה מצויינת כי מאגר העובדים הזמינים לעבודה הולך ויורד ואין לי ספק כי מגמה זו תימשך.

לאור זאת, אין מנוס מעלית שכר. כשהשכר עולה, הגידול בעלויות מגולם בהתייקרות המוצרים והשרותים  = אינפלציה.

אינני יכול להדגיש מספיק כמה הגידול בשיעור השתתפות בעבודה משפיע על האינפלציה - זו תוספת נטו של אוכלוסיה  שכלל לא עבדה בעבר , כנראה גברים חרדים, והשכר שהם מקבלים עובר ישירות לצריכה. 

כבר לפני 6 חודשים כתבתי כי הדיבורים על מיתון ודפלציה   הם קשקוש פרשני שאין לו אחיזה במציאות , ועתה אני בדעה שהחזאים והפרשנים עשויים לפספס את תחילתה של אינפלציה נורמלית בישראל - עצם ההפתעה "מנאום הריבית" של הנגידה האומר באופן ברור כי מכאן הריבית הקצרה  רק תעלה (בהנחה של עסקים כרגיל) "הפתיעה" את השוק - כפי שניתן לראות בתגובה האלימה של האג"ח השקלי הארוך. ופה קבור הכלב - מה הקשר בין הריבית לטווח קצר מאוד (ריבית בנק ישראל) לריבית על אג"ח משלתי ל 30 שנה?- שום קשר. מי שקנה באג"ח הארוך ברמות שפל פשוט לא הבין מה הוא עושה. זה נסלח למשקי הבית שהסתערו, בעידוד יועצי ההשקעות בבנקים, על קרנות נאמנות של אג"ח ארוך (כי "זה עולה") אך למקצועני השקעה זה בלתי נסלח.

מי שקרא את תחזית 2015 ידע כי את 2016 נתחיל בריבית ארוכה גבוהה יותר מתחילת 2015 וההתייחסות לכתבה של מוטי בסוק מינואר 2015 עוסקת גם הנושא.





יום שני, 22 ביוני 2015

הגאות הגדולה - השוק השורי הרביעי בחוזקו ב- 80 שנה האחרונות - לאן עכשיו?



כתבתי מספר פעמים על "הגאות הגדולה" במחירי המניות והצפיה כי ההליך ימשיך לאור השפל הגדול שקבע המשבר ב- 2008 .

גם לאחרונה עסקתי בנושא  וכנראה זה סימן שלמרות האופטימיות הכללית שלי , אני מתחיל להרגיש בצורך בתיקון כלשהו - אך לעניין אין ייסוד עובדתי שאני יכול להצביע עליו כסיבה שתגרום לתיקון, למרות שאני בטוח כשהתיקון יגיע (והוא תמיד בא) , תירוצים והסברים בדיעבד יהיו לכולם, וכמובן יהיו גם 2-3 "גאונים תורניים" ש "חזו "את התיקון.

אז מדוע אני מתחיל להרגיש לא בנוח?  זה כנראה קשור לאגרסיביות ולמשך העליות - שאומנם צפיתי אותם, אך מכיוון שמדובר על תהליך יוצא דופן הוא אוטומטית מוליך לתחושה של חוסר נוחות כי עומד בסתירה לנסיון הנצבר.

לאור זאת תמיד כדאי להקטין את הרזולוציה ולהסתכל על המאקרו מנתוני העבר.

ניתן לראות כי העליה המצטברת בשוק שהתחילה במרץ 2009  דומה כעת לעלייה מהשפל הכלכלי בתחילת שנות ה- 30.

 יחד עם זאת השווקים  השורים שהחלו ב - 1949 (עידן אייזנהאואר - אנרגיה זולה, בייבי בום, ארה"ב כבית חרושת עולמי)    1982  (עידן רייגן ותחילת הירידה באינפלציה) וב- 1990 (ירידה באינפלציה / סיום המלחמה הקרה)  עדיין גבוהים מריצת השוק הנוכחית.

המעניין הוא שאותן 3 תקופות מאופיינות ב"דיוידנד שלום / מלחמה"  - 1949 / 1990 - שלום, 1982 - התחמשות מסיבית של ארה"ב ללא מלחמה = השקעות גדולות , עידוד צריכה פרטית ושיערוך מוצרים פיננסיים בעקבות ירידה בריבית.

המצב היום, במחצית 2015,  שונה בתכלית - הריבית עולה משפל היסטורי  , הגרעון הממשלתי במתווה יורד , הגידול באוכלוסיה מתון  , הירידה במחירי האנרגיה הסתיימה ואנו עדים לתחילת מגמה של עליית מחירים. כל אלו מעידים כי אין גורמים  מישקיים שידחפו לעליות ניכרות מעבר למיצוי מה שכבר קיים - יכולות ייצור בלתי מנוצלות ואנרגיה זולה.

במידה והניתוח הנ"ל נכון, האינדיקטורים לסיום השוק השורי יהיו מגוונים - עליית התשואות לטווח ארוך, חזרה של מחירי הנפט לרמות של 90+ דולר, תחילתה של אינפלציה , עליה במחירי חומרי גלם / סחורות.

כל עוד אלו אינם מתרחשים, ובהינתן שלא יתרחש ארוע חיצוני שיפיל השווקים (יוון? אוקראינה? איראן?) העליות ימשכו  - מלבד תיקונים הצפויים בכל שוק בריא.





יום רביעי, 17 ביוני 2015

לפעמים גם החכמים והמוכשרים מבצעים השקעה כושלת


השלמת תהליך ה- BMBY בו ירכוש אלשטיין את מניות בן-משה יקבע לאחרון הפסד כבד של 500 מש"ח.

אי אפשר להאשים את בן-משה כי הוא טיפש או נאיבי - מי שהקים מערכת  עיסקית כפי שעשה זאת בן משה הוא אדם אינטליגנטי , מתוחכם שיודע מה הוא עושה. אותם דברים אמורים ביחס לאלשטיין.

התהליך המתרחש לנגד עינינו הוא פשוט תהליך של תיקון טעות עיסקית - השקעה כושלת וככל השקעה כושלת הביטוי לכישלון הוא הפסד כספי.

כתבתי כאן בעבר כי הפסדים הם חלק בלתי נפרד מעולם ההשקעות, בוודאי בשוק ההון והצפיה כי כל השקעה תהיה מוצלחת היא ציפייה לא ריאלית - ככל שהתגמול בגין ההשקעה צפוי להיות גדול יותר - כך הסיכון בהשקעה גדול יותר - הבעיה של המשקיע היא לזהות את ההזדמנויות בהם היחס סיכוי סיכון הוא לטובתו - וזה עדיין לא נבטיח כי השקעה ספציפית תצלח.

ההשקעה של בן-משה ואלשטיין באידיבי מוכיחה כי ניתוח הסיכון הוא עניין בעייתי ביותר - אין ספק כי כל אחד מהם בנפרד, באמצעות הצוות שלו בדקו את נכסי אידיבי שהם רובם המכריע "שקופים" - חברות בורסאיות גדולות הפועלות בשווקים בוגרים המנותחות באופן שוטף ע"י שלל אנליסטים - ובכל זאת הם לא הצליחו לאמוד את הסיכון נכונה.

השקעות כושלות הן נפוצות, אך לעיתים עובר זמן ארוך מאוד מביצוע ההשקעה עד להבנה כי ההשקעה בטעות מקורה - אך שורשי הטעות העיסקית כבר היו ידועים. הדוגמאות הבולטות מהעת האחרונה:

  • השקעתו האישית של דנקנר באידיבי אחזקות בנסיון להצילה - שכבר היתה פגר מת לכל עניין - היה זה עיוורון של בעל שליטה.
  • ההשקעה של בן-דב בפרטנר רגע לפני הרפורמה בסלולר - כל מי שנשא עיניו לעולם ראה כי שוק הסלולאר בישראל עקום לחלוטין ובעולם נכנסים מפעילים וורטואלים - בן-דב התעלם מהכתובת שעל הקיר.
  • ההשקעה של קרן יורק באלביט הדמיה - ניתוח לא נכון של מצב השוק במזרח אירופה / הודו ושווי הנכסים האמיתי של החברה והסתמכות יתר על  התמונה הוורודה של בעל השליטה. 

אלו הדוגמאות הבולטות של עסקאות כושלות שבוצעו ע"י אנשים / גופים שפשוט טעו בניתוח ההשקעה למרות שכל הכלים עמדו לרשותם.

מכיוון שכישלון השקעה הוא מאורע כלל לא נדיר, עקרון הפיזור חשוב ביותר - אסור למשקיע להגיע למצב בו הוא נמחק כמשקיע בגלל כישלון בהשקעה.

העניין הוא שיש פקטור נוסף שגם מי שמרגיש "מפוזר בהשקעות"  (כמו למשל דנקנר באידיבי)  נוטה להתעלם ממנו - המינוף. המשותף לכישלונות של דנקנר , בן-דב וזיסר הוא המינוף האישי הכבד אותו הם לקחו על עצמם בנוסף למינוף של העסק ובעסק עצמו היו שכבות רבות של מינוף בתוך חברות ופרויקטים - מבנה זה נותן הרגשה של פיזור כי "יש הרבה עסקים / הרבה פרויקטים"  אך פיזור המבוסס על מינוף  אינו תורם להורדת הסיכון  אלא רק מגדילו.

אין ספק כי מינוף מדוד הוא חיובי , אך יחס ה- LTV צריך להיות מחושב ביחס לשווי הנכסים במצב משברי ולא עפ"י שיערוכים של שוק חם ותמיד יש לשאול את השאלה - כמה אחוזים מההון העצמי אנו מוכנים להפסיד בהשקעה הממונפת ? 

במצב בו יש לך הן עצמי של 100% , לבצע השקעה עם 200% כאשר 100% מגיע מהבנק זו השקעה מסוכנת הרבה יותר מאשר השקעה של 100% ללא מימון בנקאי כלל - לא חשוב בכלל כמה "פיזור" קונה ההשקעה בכספי ההלוואה - אנו יודעים היטב כי בעולם הגלובלי יש קורלציה משמעותית בין נכסים, יש משברים כלכליים, פוליטיים שכולם תורמים לתנודתיות במחירים - אך בכל זאת חכמים ומוכשרים, המלווים ביועצים שוגים קשות בהערכת הסיכון הגלום בפיזור ומינוף.



דנקנר, בן-דב, זיסר ואחרים שילמו את המחיר המינוף וחוסר הפיזור - ולא חסרו להם יועצים - אולי הם קרבו יועצים שהסכימו רק עם מה שהם עצמם חשבו?


כמשקיע עצמאי נושא הפיזור והמינוף מעסיק אותי לא מעט אך על אלו בהזדמנות אחרת.








יום שני, 15 ביוני 2015

גוש האירו מתקרב לרגע האמת - פרסום חוזר

גוש האירו הוא נסיון ראשון ליצור איחוד כלכלי / מוניטרי ללא איחוד פוליטי מלא , והקשיים הם ניכרים.

הסיבה העיקרית היא המציאות שקיימת בכל מדינה - יש אזורים גאוגרפיים חזקים כלכלית ואזורים גאוגרפיים חלשים כלכלית.

העניין יובהר אם נחשוב על ישראל כ 3 מדינות - צפון , מרכז דרום.

אם כל מרחב היה מתנהל פוליטית עצמאית - גובה מיסים, קובע תקציב ונדרש לאזנו ממקורותיו , אך כולם משתמשים בש"ח הישראלי - אין סיכוי כי הכלכלה של הצפון או הדרום תניב מספיק הכנסות על מנת  להעניק את השירותים הנדרשים לתושבים ברמה המתקרבת לזו של המרכז.

אם לכל אזור היה ניתן לקבוע מטבע משלו, אזי המטבע של המרכז היה חזק , וייצור / שרותים היו עוברים מהמרכז לצפון והדרום הזולים יותר  - אך מכיוון שכולם משתמשים בשקל, היתרון של הצפון והדרום הוא רק ברמת שכר נמוכה - וזה לא מספיק להעביר ייצור / שרותים מסיביים מהמרכז . זו המציאות הישראלית - הפריפריה היא פריפריה. הפרדוקס הוא שהפריפריה צורכת מוצרים / שרותים מהמרכז הרבה יותר מאשר המרכז צורך מוצרים / שרותים מהפריפריה. כלומר הפריפריה "שוק ייצוא" של המרכז ולפריפריה "גרעון מסחרי " קבוע מול המרכז - כלומר המרכז זקוק לפריפריה על מנת לפרוח כלכלית.


לאור זאת  במדינת ישראל ,כמו כל מדינה אחרת,  המדינה מעבירה משאבים לפריפריה הרבה מעבר לגביית המיסים באזור - כי זו מדינה אחת, איחוד פוליטי מלא (ועדיין יש טענות, צודקות, על קיפוח) וכשמממנים את מערכת החינוך או הבריאות לא בודקים כמה מיסים שולמו ביישוב- פשוט אין כל קשר בין צד הכנסות המדינה ביישוב X להוצאות המדינה באותו יישוב.

באירופה המקרה זהה - גרמניה / צרפת הם המרכז החזק ואילו יוון היא הפריפריה החלשה  אשר משתמשת באותו מטבע כמו המרכז. אך באירופה, בעוד המרכז נהנה מקיום הפריפריה כצרכן , המרכז אינו משלם מחיר כלכלי משמעותי על האיחוד כי למעשה אומר לפריפריה - תאזנו תקציב - בלי לקחת בחשבון שבכך הם דנים את הפריפריה לעוני מתמיד יחסית למרכז.

בגרמניה/ צרפת יוצרים מראית עין של  סיוע  ליוונים ע"י מתן הלוואות, בעוד שמה שהם צרכים לעשות זה לתת מענקים שיאזנו את "הגרעון המסחרי" של יוון- כי יוון אינה יכולה לפחת את המטבע שלה על מנת להיות תחרותית יותר.

במילים אחרות, תקציב יוון צריך לכלול "מענקי איזון" שמקורם באיחוד האירופאי שישמשו את משלת יוון לספק שרותים של חינוך, בריאות וכו'  ברמה סבירה  - כי מראש ברור שגביית מיסים מלאה ביוון עדיין לא תאפשר אפילו משהו שדומה לשיוויון.

לגרמנים וצרפתים זה נראה בלתי סביר שכספי המיסים שלהם יממנו חלק מהתקציב היווני - אך אין מה לעשות, כך עובד איחוד מוניטרי כשהדוגמה הטובה ביותר היא ארה"ב - כספי המיסים הפדרליים של קליפורניה מממנים סובסידיות לחקלאים באיווה כי ללא הסובסידיות הללו , החקלאים יחיו בעוני.

וזה מביא למסקנה הברורה כי באיחוד האירופאי חסרה רמת מיסוי "פדרלית" - מיסים שישמשו לסבסוד מדינות חלשות ותכניות פן-אירופאיות לעידוד תעסוקה בקנה מידה רחב.  ביום שפולקסווגן תוכל לקבל 500 מליון יורו מענק להקמת מפעל ביוון - על מנת לספק תעסוקה ומקור מיסים ליוונים ובמקביל לסגור את "הגרעון המסחרי" של יוון עם גרמניה  - זה היום שהאיחוד יוכיח שהוא לטובת כלל משתתפיו.

ההנהגה היוונית כנראה מבינה זאת היום והם  ידרשו מגרמניה / אירופה מענקים - תחת שמות אחרים אולי, אך יהיה מדובר בהעברת כסף אירופאי ליוון - לא כהלוואות.

וזה רגע האמת - המרכז יצטרך להחליט אם הוא רוצה איחוד ומוכן לשלם את המחיר הכלכלי של האיחוד , או שעדיף לשחרר את יוון.

האבסורד הוא שאין הבדל מהותי בין שיחרור יוון או מחיקת חובותיה ושמירתה בגוש היורו - כך או כך הממשלות האירופאיות וברשותם גרמניה וצרפת יפסידו עשרות מליארדים כי היוונים ממילא לא ישלמו את מלוא חובותיהם....

יום ראשון, 14 ביוני 2015

מדוע השוק חזק? כי הצרכן האמריקני חוזר ובגדול


הגרף מעלה מתאר את הצריכה הפרטית הריאלית, במליארדי דולרים של הצרכן האמריקאי.

עליה של 11.2% מינואר 2007, 14% מהשפל של 2009.

כל זמן שהצריכה הפרטית המהווה חלק משמעותי ביותר מהתל"ג של ארה"ב  תעלה  - ריווחיות החברות תעלה ושוק המניות בעקבותיהם.

הצרכן האמריקאי מקבל בטחון ומוציא כסף - זה טוב לכולם.


יום שני, 8 ביוני 2015

בתחום המדיניות בשוק הדיור החלם נמשך


ממשלה חדשה , זמירות חדשות והתוצאות לצערי יהיו אותן תוצאות.

מחירי הדיור בישראל גבוהים כי הקרקע יקרה ===>הקרקע יקרה , כי מונופול הקרקע = מדינת ישראל לא משחרר קרקעות לבניה בהיקפים מספיקים ====>שחרור קרקעות לבניה = קביעת תב"ע לקרקע, הכנת תשתיות נדרשות - דרכים, מים , ביוב , חשמל === פלונטר של פקידים שצרכים לתאם את הארגונים השונים ולשריין תקציבים.

ברגע שקרקע משוחררת לבניה, כוחות השוק יעשו את שלהם ויקבע שווי לקרקע ממנו יגזרו מחירי הדירות.

ככל שיותר קרקעות ישוחררו , מחירי הקרקע יתייצבו ובהמשך יחלו לרדת

כל התהליך הנ"ל נמצא ב - 100% בידיים ממשלתיות ולא חשוב אם זה מנהל מקרקעי ישראל, משרד הפנים, משרד התחבורה,  משרד האוצר וועדות מחוזיות (שאמורות להיות גוף עצמאי) וכו'.

כחלון חושב שאם יארגן מחדש את "קוביות" המבנה הארגוני ויכפיף הכל לאוצר יתרחש נס והמערכת שאינה מתפקדת ביעילות היום תתחיל לתפקד.

יש מסלול נוסף, באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל)  ה- "עוקף מערכת". במקום לעבוד בצינורות (הסתומים) המקובלים, עושים הוקוס-פוקוס, מוותרים על בערך 15 ס"מ עובי של תקנות ונהלים ומוציאים תוכנית מפורטת.

ההוקוס פוקוס הזה קיים כבר משנת 2002 - האם עכשיו פתאום נראה תוצאות? הממשלות הקודמות שכחו שיש ות"ל?

הבעיה היתה ונשארה בעיה ניהולית בדרגים הבינונית - מנהל מחלקה / ענף / מדור - אלו שאחראים על מספר מנהלים זוטרים  שלהם כפופים הפקידים. המנהלים של המנהלים הכי זוטרים בארגון- אלא שלא יושבים בדיונים עם "הגדולים" אך הם בעצם מי שמנהל את העבודה בפועל ובלעדיהם כלום לא יזוז- ובזה אף אחד לא מטפל.

בנקודה זו אני מבקש להציג  אנקדוטה מתהליך פינוי שדה דב (קרקע ל 16,500 דירות)שנמשך לנצח, הדיווח הוא :

בעוד שלפי לוח הזמנים המקורי שגובש לקידום התכנון בשדה, תוכנית הבנייה בשטח אמורה היתה להגיע לדיון בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב באמצע 2016, התכנית תובא לוועדה רק ב–2017. אישורה הסופי של התוכנית לא יבוצע לפני 2020.
אחת הסיבות לעיכוב היא הקושי של אנשי מקצוע מתחום התכנון להיכנס לשדה דב, שם פועלת כנף 15 של חיל האוויר. לפי הנוהל שנקבע, צה"ל ומשרד הביטחון היו אמורים לאפשר לגורמים שעבודתם חיונית להכנת התוכניות גישה לשדה, תוך דאגה לסידורי הביטחון הנדרשים. לפי הסיכום, המתכננים והסוקרים היו אמורים להיכנס לשדה תוך שאחד מאנשי הכנף מתלווה אליהם לכל אורך שהותם.
לאחר ישיבה שנערכה לפני חודשיים, שבה השתתפו קצין הפרויקטים של כנף 15, מנהל הפרויקט שנשכר על ידי המדינה, צבי סומך, וקבוצת הסוקרים שאמורה היתה לפעול בבסיס, שלח סומך לקצין את רשימת המועדים שבהם יידרשו הסוקרים להגיע. ב–18 במארס קיבל סומך מהקצין את התשובה הבאה: "תוכנית הסקרים ששלחת מכילה ימי עבודה רבים. אין לנו בכנף תקן או חייל שתפקידו ללוות את הסקרים שציינת. אנשיך יוכלו לתאם אתי את הסקרים, אך לא אוכל להיות עמם יום שלם, אלא כמה שעות, וגם זה כתלות בזמני הפנוי לנוכח תפקידי. צר לי שזה המצב, אך לא ניתן לאפשר לכם להסתובב בכנף באופן עצמאי".
כך, במשך החודשיים שחלפו, לא הצליחה המדינה על כל מערכותיה - הצבא, משרד הביטחון, משרד האוצר והמינהל - להתמודד עם הבעיה, שבפתרונה תלויה אחת מתוכניות הבינוי הגדולות שמתוכננות בישראל בשנים הקרובות, הצפויה להזרים עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה.
לפני כמה ימים הודיע סומך למתכננת מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), גילי טסלר, ולרכז מקרקעין ותכנון באגף התקציבים, צחי דוד, כי "הבעיה לא נפתרה והסקרים אינם מתבצעים. במצב זה לא יהיה מנוס מלהודיע לחברי ועדת ההיגוי כי צפוי עיכוב בלוח הזמנים להכנת התוכנית". הודעה זו הופצה בקרב בכירים ברמ"י ובמשרדי האוצר והביטחון, ומההתכתבויות עולה תסכול באוצר וברמ"י בשל ההתנהלות.

שום ות"ל בעולם או שינוי כפיפויות לא יתן מענה לבעיות של "ראש קטן" וחוסר ניהול.

המכתב שהגיע ה- 18 במרץ היה צריך להיות על שולחנם של שר הפנים / האוצר / הבטחון ב - 19 למרץ ואני בטוח שעד ה 25 למרס העניין היה נפתר. זו בדיוק העבודה של המנהל של המנהל של הפקיד שפועל מול צוות הסוקרים.

מכיוון שמספר המנהלים של המנהלים הזה לא גדול (אולי יש 100) , כל מה שצריך זה לנהל נכון את ה- 100 הללו. תוך 3 חודשים מאתרים את הבעייתיים , מחליפים אותם ופותחים את הצינורות. החכמה טמונה בניהול 100 עובדי ממשלה וותיקים עם לשכה ומזכירה כי הם "מנהלים" בתחומים מקצועיים. אריאל שרון, כשר הבינוי והשיכון ידע מה לעשות - לעקוב אחר לוחות זמנים, להרים טלפון ולשאול אם יש בעיות, ואם היו - לזמן את הגורם המתאים ולקיים שיחה שאחריה לא נדרש לקיים שיחות נוספות - והרי זה פלא - מליון עולים הגיעו במספר שנים ואף אחד לא גר באוהל. מה הבעיה לשחרר לבניה 100 אלף יחידות דיור בשנה במדינה שיודעת ליירט טיל בליסטי במעופו?

זו נאיביות לחשוב שאם האוצר יקח על עצמו את הפונקציות של משרד הפנים ומשרד הבינוי ויזרוק פנימה כסף אותן פונקציות פתאום יהפכו להיות יעילות יותר.

אם משרד האוצר חושב שהוא מנהל יותר טוב , אזי שידחוף את הממשלה למינוי מנהלים טובים עם סמכויות לגופים אלו ולא ינסה לשלוט בהם מכיוון  שאם נשליך את הלוגיקה של המהלכים האחרונים בתחום הדיור לתחומים אחרים כמו חינוך ובטחון הרי הפתרון לבעיות במשרדים אלו היא הכפפתם למשרד האוצר.....

אבל פה  כבור הכלב. במקום להתמודד עם ניהול הגופים הציבוריים , יוצרים רה-ארגון של כפיפויות שרק ייצר בלאגן בתהליכי העבודה ויגדיל, לא יוריד, את חוסר השליטה.

אין תחליף לניהול אפקטיבי.

הפוסט הזה נכתב כבר לפני מספר ימים, אך בישיבת קבינט הדיור היום השר שלום אמר  את אותם דברים בדיוק:

"ההצעות האלו נגועות בחוצפה או בטיפשות ואווילות", אמר, "כשיש מכונה שחלק ממנה מקולקל לא מעבירים אותה מחדר לחדר - תתקנו. אם חושבים לבוא בכוחנות או דורסנות זה לא ילך. אם כבר החליטו להעביר את מנהל התכנון, העבירו את החלקים הרלוונטיים. פתאום זה רשות, ויש מנכ"ל, ותקציבים לכל דבר. משרד האוצר מעולם לא היה ביצועי אלא משרד מטה. יש לו מה להגיד על כל דבר, אבל לא מבצע. אולי שיבצע בענייני תחבורה. בשביל מה צריך משרד תחבורה שיעשו רשות תחבורה באוצר. שיעשו רשות תיירות למה צריך משרד תיירות?!".

יום ראשון, 7 ביוני 2015

כיצד הפך אג"ח אידיבי פיתוח להזדמנות גדולה?


כשמערבבים אגו ועסקים, מקבלים לעתים צעדים מפתיעים.

כשבן משה, המחזיק רק 16.2% מאידיבי פיתוח, מפעיל BMBY מול אלשטיין המחזיק 49% מהחברה במחיר מניה הנותן שווי של מעל 550 מליון ש"ח לחלקו של אלשטיין ועוד מוסיף על הדרך תזכורת שיש עוד עניין של התחייבות להצעות רכש של עוד  512 מש"ח, הוא למעשה מצהיר על התחייבותו לשלם  עוד מליארד ש"ח מעבר להשקעותיו עד היום על מנת להגדיל את החזקותיו במניות החברה .

גם אם אלשטיין יממש את ה BMBY עליו לרכוש את מניות בן משה בכמעט 200 מש"ח.

כיצד שהעניין לא יתגלגל, בטווח הקצר נוצרה הזדמנות למחזיקים במניה של פיתוח למוכרה במחיר מפולפל הנגרם כתוצאה ישירה של מאבק שליטה עתיר אגו  ואילו בטווח הארוך נוצרה הזדמנות יוצאת דופן באג"חים של פיתוח.

 כתבתי על ההזדמנות באג"חים לפני 3 שבועות אך עם הסתייגות , אך כעת איני רואה תסריט סביר בו לא ישולמו האג"חים במלואם.
הסתייגותי התייחסה לאפשרות של הסדר חוב באג"ח שעיקרו יהיה דחיה של תשלומים והתאמתם למימוש נכסים והזרמות מעת לעת  תמורת שיפור בריבית או סוכריה אחרת  - דבר שמרחיק את הסיכון לבעיות נזילות אך מקטין את התשואה השוטפת של האג"ח.
כשיוותר בעל שליטה יחיד שישלם פרמיה רצינית על מחיר המניה במסגרת תהליך  BMBY למחזיקי האג"ח מנוף רציני במו"מ עימו שכן אי תשלום האג"ח במועד או אי עמידה בתנאי ההסדר של אידיבי אחזקות  יגרמו לחדלות פרעון של החברה הגוררת  הפסדים כבדים לבעל השליטה. המשמעות היא כי על  בעל השליטה  לקחת בחשבון שעליו לעמוד בתנאים שסוכמו ללא סטיה.

במצב זה בו רמת הסיכון לחדלות פרעון למעשה התאפסה ויחסי הכוחות בין מחזיקי האג"ח לבעל השליטה הם ברורים האג"חים הארוכים של פיתוח הם הזדמנות יוצאת מהכלל.