מחצית שנת 2014 - תשואות קרן הגידור - מה המטרה וכיצד מודדים

במטרות ההשקעה של הקרן , ניתן דגש לנושא של תשואות מול סיכון - המטרה היא להכות את מדדי המניות - אך בפחות "יחידות סיכון" לתשואה.

זו חוכמה קטנה להציג תשואות גבוהות במחיר סיכון גבוה, אך להכות את המדדים במשוואת תשואה / סיכון זה עניין אחר לגמרי - והוא למעשה מבטא את "איכות ניהול ההשקעה" .
כאשר השילוב של תשואה גבוהה יותר מהשוק בשילוב מדד תשואה / סיכון נמוך מהשוק - הם "הגביע הקדוש" של ניהול השקעות.

הבעיה, כמו תמיד, היא במדידה - למדוד תשואה - כולם יודעים, אך כיצד למדוד את יחס התשואה סיכון?

הנושא הראשון הוא תקופת ההשקעה -

 הקרן אינה עוסקת בסחר יומי או במסחר בתדירות גבוהה, אלא בגישה שמבוססת יותר על "השקעות ערך" לטווח בינוני / ארוך, לצד השקעה בתעודות סל "פגומות" שמאפשרות את קצירת דווידנד השונות כלומר רובו המכריע של תיק ההשקעה הוא סטטי שאמור להכות את תשואת השוק  לאורך זמן וחלק יותר דינמי שמיועד להוסיף תשואה נוספת באופן שוטף - כלומר התקופה הרלבנטית למדידת תשואת הקרן היא שנים ולא שנה בודדת, ותשואה חודשית פשוט אינה רלבנטית.

הנושא השני הוא תשואה -

מכיוון שאני מסתמך על שווי תיק, השווי הוא אחרי מס על  דבידנדים שהתקבלו, עמלות קניה / מכירה, ריבית בגין השאלת ני"ע לשורט וכן ריבית בגין מינוף  - אך ללא מס על רווחי הון.

הנושא השלישי הוא מדידת הסיכון   -

המעורבים בשוק ההון מכירים את "מדד שארפ"  (מווקיפדיה):

"מדד שארפ משמש כדי לאפיין עד כמה התשואה של נכס מפצה את המשקיע על הסיכון שהוא לוקח. כאשר משווים שני נכסים, הנכס בעל מדד שארפ הגבוה יותר נותן תשואה גבוהה יותר באותה רמת סיכון. או לחלופין, הוא נותן אותה תשואה אך בסיכון נמוך יותר. בדרך כלל מומלץ למשקיעים לבחור השקעות בעלות מדד שארפ גבוה יותר"

מדד שארפ הוא מדד מצויין - לשווקים עולים או השקעות ללא הרבה תנודתיות  -  הבעיה היא שכאשר השווקים יורדים או שמדובר בהשקעה תנודתית מאוד ,  מדד שארפ מאבד  את חדותו.

בין התחליפים  למדד שארפ ניתן למצוא את  מדד קאלמר  שלמעשה בוחן תשואה מול הירידה המקסימלית של התיק או מדד שורטינו  ש"מעניש" תשואות שליליות - שני המדדים , כמדד שארפ , בנויים כך שככל שהמדד גבוה יותר - כך "איכות הניהול" טובה יותר - כמובן שמשווים את אותו סוג השקעה.

הנושא הרביעי - מדד השוואה (Benchmark )

כאשר בוחנים תשואה של "קרן גידור" שלמעשה אינה מוגבלת בדבר, כל שאפשר זה להשוות שת התשואות ומדדי הסיכון ל"מדד שוק" - תשואת מדד מניות - אך אפשר להשתמש במדדים רחבים עד "מדד מניות עולמי"  ולא להסתפק ב S&P500.

הנושא החמישי - ביצוע החישוב

לשימחתי, בניגוד מוחלט לברוקרים בישראל שאינם מאפשרים חישובי סיכון של תיקים  התיק המנוהל בחו"ל ב -  IB כולל יכולת לביצוע ניתוח תשואה סיכון ואני מוצא זאת מאוד מועיל.

תשואות הקרן

 התשואות ב 12 חודשים האחרונים של החלק הקרן בחו"ל:

כפי שניתן לראות, תשואת הקרן, בחלק המנוהל בחו"ל עומדת על:

 91.44% ב 12 החודשים האחרונים
54.18% ב 6 החודשים האחרונים של 2013
24% ב 6 חודשים הראשונים של 2014
6.3% ב - 3 החודשים האחרונים  - רבעון II של 2014


מבחינת הסיכון, IB מחשב את שלשת המדדים שהוזכרו מעלה:



כפי שניתן לראות, בכל שלשת מדדי התשואה / סיכון הקרן עברה באופן משמעותי את מדדי הייחוס שהם מדדי מניות .

כיצד הושגו התשואות?


המנועים העיקריים מאחורי התשואות  12 חודשים האחרונים הם  ההשקעה במניות הבכורה של ה GSE והירידה הגדולה ב VIX:

• מניות הבכורה של ה GSE , המהווים  חלק לא מבוטל מהקרן עלו מ 12 סנט לדולר ל 34 סנט לדולר - עליה של 180%
• XIV עלה מ 25 ל 46  - עליה של 84%

תשואות אלו אינן חריגות ביחס לתשואות העבר:

2009 - 169%
2010 - 65%
2011 (30%)
2012 - 69%
2013 - 109%
2014 - H1 -  תשואה של 24% - תשואה שנתית של 53%

התשואות הושגו ע"י ניצול ההזדמנות של פעם בחיים שנוצרה ע"י המשבר של 2008 - משבר הנזילות הגדול הביא את מניות הבכורה והחוב הזוטר של חברות בתחומי  הפיננסיים והנדלן  להיסחר ב10-20 סנט לדולר וכשהם תיקנו  העברת ההשקעה ממניות הבכורה למניות קרנות ריט וחברות השקעה והקצאת 5% מהתיק למניות הבכורה של ה GSE שעלו מאז פי 17 הניבו תשואות מצויינות שאל הכל מצטרפת הירידה החדה ב VIX והקונטנגו הרציני

בראיה קדימה, אין כל סיכוי של חזרה על תשואות אלו - הכסף כבר מזמן לא "שוכב על הריצפה", ה VIX הנמוך לא יצור את הרווחים הגדולים שמבעו מעצם ירידת ה VIX מ רמות של 30 ל - 11 וזאת בנוסף לקונטנגו החריף שהיה לאורך התקופה.

לאור כל זאת תמהיל ההשקעה הולך ומשתנה- אך על נושא זה בפוסט אחר.