עליה ביצוא הסחורות ברבעון השלישי של
שנת 2014, כך על פי ניתוח נתוני הייצוא שערך אגף הכלכלה במכון הייצוא על
בסיס נתוני הסחר שפורסמו לאחרונה. מהניתוח עולה כי ברבעון השלישי של 2014
עלה יצוא הסחורות בשיעור דולרי של כ-4.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד,
והסתכם בכ-13.3 מיליארד דולר. יצוא הסחורות ללא יהלומים עלה במהלך תקופה זו
בשיעור דולרי של 5.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והסתכם כ-11.2
מיליארד דולר. היצוא החקלאי ירד בשיעור של כ-12% והסתכם בכ-165 מיליון
דולר. יצוא היהלומים ירד בשיעור של כ-2% והסתכם בכ-2.1 מיליארד דולר.
עיקר העלייה ביצוא הסחורות (ללא יהלומים) כתוצאה
מזינוק חד בייצוא התרופות. יצוא התרופות עלה ברבעון השלישי בכ-37% לעומת
הרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ- 1.4 מיליארד דולר. ייצוא הכימיקלים עלה
בכ-1.5% והסתכם בכ-2.7 מיליארד דולר וייצוא הרכיבים האלקטרוניים נותר ללא
שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם בכ-1.1 מיליארד דולר. סך יצוא
שלושת הענפים הדומיננטיים הללו, המהווים כ-46% מסך ייצוא הסחורות (ללא
יהלומים), עלה בשיעור של 8.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ-5.2
מיליארד דולרהמשק לא נשאר אדיש לפיחות של 11% בשלשה חודשים והייצוא גדל. יש לתת את הדעת שהנתונים המוצגים הם בדולרים כלומר גם אם יש 0 גידול בדולרים - מדובר על גידול משמעותי בתקבולים השיקליים.
כל הדיבורים על מיתון / האטה בישראל שנובעים מירידה בצריכה הפרטית זה גיבוב שטויות - ישראל אינה ארה"ב שהכלכלה ניזונה מהביקושים המקומיים, ישראל היא כלכלה מוטת ייצוא וכאשר הייצוא תחרותי המשק פורח. כאשר השקל מתחזק אנו רואים את התוצאות בסגירת מפעלים לייצור - עלייה באבטלה ועצירה בצמיחה.
הגרף מעלה מספר את הסיפור האמיתי של המשק - עד חודש יולי 2014 רואים בברור מגמה של התכווצות הייצוא בעוד הייבוא לא נפגע שגוררת גידול משמעותי בגרעון המסחרי - וכל זאת בתקופה שגז ישראלי מחליף אנרגיה מיובאת (!)- כלומר הגידול בייבוא המסחרי החליף את הקיטון בייבוא אנרגיה - אז מה הפלא שהמשק מתחיל לקרטע?!
אני מקווה כי בנק ישראל ישמור על הריבית נמוכה ככל האפשר לתמיכה בשער החליפין והממשלה תמלא את חלקה - הגדלת הגרעון למימון פרויקטי תשתית בכלל ודיור ציבורי בפרט - אך ברור לי כי הממשלה הזו לא בכיוון של דיור ציבורי אלא זריקת כסף גדול על יוזמות פופוליסטיות בעלות תועלות נמוכות.
אם לא רוצים להגדיל את הגרעון באופן ישיר ניתן לגייס הון לחברות ממשלתיות לצורך ביצוע ההשקעות - אנו רואים זאת בדיבורים על גיוס 2 מליארד ש"ח בחוב ע"י הרכבת - אני הייתי מגייס מליארדים רבים לטובת דיור ציבורי ע"י חברת עמידר - כאשר תיק הדיור הקיים והחדש שיבנה מהווה בטוחה לחוב ניתן יהיה לגייס חוב לטווח ארוך בריביות נמוכות ביותר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור