יום ראשון, 9 בנובמבר 2014

היכן הפרשנים שדיברו על מיתון? - עליה משמעותית בגביית המיסים!

 

הכותרות זועקות:

הפתעה לטובה: גביית המסים באוקטובר גבוהה ב-14% מהתקופה המקבילה אשתקד


הגבייה בחודשים ינואר-אוקטובר השנה גבוהה ב-6.6% ריאלית מהגבייה באותם חודשים בשנה שעברה ■ סך הוצאות הממשלה באוקטובר היו 25.9 מיליארד שקל, מזה הוצאות משרדי הממשלה 20.1 מיליארד שקל

בחודש אוגוסט , מייד אחרי פרסום מדד יולי השלילי שגרר זעקו שהמשק נכנס למיתון , כתבתי את הפוסט :

שעיקרו הוא שכל הפרשנים לא מבינים את המתרחש  - האינפלציה נמוכה בגלל השקל החזק ומדד שלילי הוא ביטוי לכך ולא לפעילות כלכלית נמוכה.

כתבתי אז לסיכום, בהמשך לפוסט של

הריבית תרד, הגרעון הממשלתי יעלה  - הכל על מנת להחליש את השקל.

 ואכן הריבית ירדה, הגרעון הממשלתי המתוכנן ל 2015 עלה  והשקל נחלש באופן משמעותי מהר כל כך , שהביא את בנק ישראל לבטל את דרישות הנזילות מהבנקים בעניין מסחר במט"ח - על מנת להפחית את קצב ההתחזקות שעשה שמות בפוזיציות הגידור של היצואנים.....

במקביל , כתבתי גם:

 בניגוד לכל הפרשנים - אני רואה אינפלציה באופק - השקל לא ימשיך להתחזק בשנתיים הבאות כפי שהתחזק בשנתיים האחרונות  כך שירידת האינפלציה בגלל שערי מטבע תפסיק להיות פרמטר משפיע ובמידה והדולר ישוב להתחזק  - זה אף יתרום לאינפלציה.

 החלשת השקל כבר הושגה, עכשיו תור האינפלציה שתגיע משני כיוונים - עליית מוצרים צמודי דולר מצד אחד ושפיכת כסף של הממשלה:

הגירעון המתוכנן בתקציב המדינה ל-2014 הוא 31.1 מיליארד שקל. בפועל, הגירעון המצטבר בתקציב המדינה לאחר 10 חודשים הוא 12.6 מיליארד שקל בלבד, ב-18.6 מיליארד פחות מהגירעון המתוכנן. על פי ניסיון השנים האחרונות, העודף הזה, של 18.6 מיליארד שקל, יימחק עד סוף השנה לפחות ברובו המכריע. כלומר, הוצאות משרדי הממשלה בחודשים נובמבר ודצמבר יהיו גדולות במיוחד, ובשפה המקצועית אומרים, האוצר "ישפוך כסף". 

כשמשרד האוצר "ישפוך את הכסף" - תהיה לזה השפעה - לא נראה אותה מייד - אך היא כבר בדרך.

כפי שאני חוזר וטוען - המצב מצויין - בישראל וארה"ב.




 

3 תגובות:

  1. המצב מצויין עם ריבית אפס.

    מה יקרה כשהריבית תעלה?

    איש (3718)

    השבמחק
    תשובות
    1. לא יקרה כלום, הריבית ירדה בישראל בגלל הדולר , היא תעלה במקביל לארה"ב על מנת לשמור על שער שקל שיאפשר תחרותיות- בישראל , כמדינת ייצוא , מה שחשוב זו התחרותיות של היצוא, הריבית פחות משמעותית

      מחק
    2. גם אני מקווה שנצא מזה חלק, אבל יש אלפי משפחות שלקחו משכנתאות מנופחות בריבית משתנה כדי לקנות דירות, הן לא יפגעו? הריצה המטורפת אחרי דירות בכל מחיר לא תיפגע?

      חברות הנדלן המניב בארץ רווחיות בעיקר בגלל המימון הזול (למרות עודף ההיצע בתחום), מה יקרה כאשר הריבית תעלה?

      אני מסכים שההייטק לא יפגע, אבל הכלכלה המסורתית עלולה להיפגע.

      יותר מזה, מעולם אף אחד לא עשה ניסוי בסדר גודל כזה (ריבית 0 בכל העולם המערבי והרחבה מוניטרית), כך אף אחד לא באמת ראה בעבר איך יוצאים ממצב כזה בצורה חלקה.

      איש (3718)

      מחק

ממתין לאישור