יום ראשון, 26 ביוני 2016

ארוע תנודתיות Brexit - ה VIX היום 26/6/2016 *** עדכון 27/6/2016 *** עדכון 27/6/2016 - התאוששות




נראה כי הפעם השוק מתנהג כפי שאותתו החוזים העתידיים על ה VIX בתחילת המשבר - משבר קצר טווח. שוק המניות בארה"ב תיקן בחדות מעלה לאור העובדה שכלכלית אין סיבה אמיתית לתמחור מחדש של שוק המניות לאור יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי - אם בכך העניין יסתיים.

בתחילת המסחר הגדלתי החשיפה באסטרטגיה XIV בניהול חופשי ל- 70% באמצעות רכישת XIV בשער 22.21 (הפעולות מדווחות בזמן אמת בפורום)

מבחן השוק יגיע היום כאשר התייצבות תביא להמשך ירידה ב VIX והגדלת הקונטנגו בחוזים העתידיים  באופן שעשוי כבר ביום המסחר הקרוב להצדיק העלאת חשיפה לתנודתיות ל 100%, מנגד חדשות רעות יחזירו הירידות לשוק ובעקבותיהם עליה ב VIX ובחוזים העתידיים, כאשר אין כעת "מרווח בטחון" בין ספוט VIX והחוזה הראשון / שני

אני חייב להצביע על הזדמנות שנוצרה בפאונד האנגלי אשר נחלש לרמות שפל של 30 שנה - מי שמחזיק יתרות מט"ח בחשבון השקעות  (אצלי למשל קיימות יתרות רבות בגלל מכירה בשורט של ני"ע - היתרות הן הבטוחות  לשורט)  חייב לשקול להעביר חלק מהיתרות לפאונד - ממילא היתרות לא מקבלות ריבית וקיים  סיכוי לא רע כי בטווח של שבועות עד חודשים נראה התחזקות של הפאונד חזרה לרמות טרם ההחלטה על ה BREXIT כאשר הסיכון להמשך החלשות דרמטית של הפאונד נראית לי נמוכה משמעותית.











עקום חוזים  27/6/2016





בהמשך לפוסט הקודם שהעריך כי מבחינת שחקני ה VIX ההנחה היא כי אירוע התנודתיות יהיה קצר טווח והמידע הרלבנטי מאורע ה BREXIT כבר מגולם במחירי החוזים העתידיים על ה VIX , יום המסחר האחרון רק חיזק מגמה זו.

באירוע נדיר  מדד ה S&P500 ירד ב- 1.8% אך ה VIX ירד בכ 7.5% , בניגוד מוחלט להתנהלות הרגילה בה ה VIX צפוי לעלות בירידה חדה של מדד המניות. אל מול התנודתיות הגדולה של המדד וה- VIX , החוזים הגיבו באדישות מוחלטת לדרמה ונסגרו כמעט ללא כל שינוי מיום המסחר הקודם.

כפי שכתבתי אתמול, עם כל ההתרגשות סביב ה BREXIT דבר לא התרחש בכלכלה הראלית ואינו צפוי להתרחש  בטווח של שנה ויותר כך "שמשחק הציפיות" ותמחור הנכסים הסחירים לאור המידע אינו צפוי להיות ארוך.

כמובן שיש לקחת בחשבון את האפשרות כי עצם השינוי בתמחור הנכסים הסחירים עשוי לעורר צרות בטווח הקצר העשויות להזין מעגל היזון חוזר ולהשפיע שוב על השווקים שגם כך עצבניים....



ב 26/6/2016 כתבתי:


VIX טרום מסחר ובמהלך המסחר לאחר BREXIT




מי שעוקב אחר הבלוג קיבל התרעה של שבוע שיש להערך לתנודתיות גבוהה - באסטרטגית VIX בניהול חופשי עברתי לראשונה לחשיפה של 0%. ההיגיון המנחה היה  שכאשר מתקרבים לארוע שתגובת השוק לאחת מתוצאותיו בוודאות   תהיה קפיצה חדה ברמת התנודתיות , השקעה לא מגודרת במוצרי VIX הופכת להיות הימור על תוצאת הארוע. מכיוון שאיני  עוסק בהימורים העדפתי, באסטרטגיה זו, "לשבת על הגדר".

אני חייב לצייו כי גם האסטרטגיות הממוכנות זיהו את עליית הסיכון בשווקים ועברו מחשיפה מלאה לחשיפה מגודרת כך שיהיה מעניין לראות את ההתנהגות של האסטרטגיות הממוכנות אל מול הניהול הידני.

התנהגותו של ספוט  VIX לאור  התוצאות היתה צפויה - טרום המסחר קפיצה  משמעותית לרמת ה- 24 , אך למרבית ההפתעה , החצי שעה הראשונה של המסחר הראתה על ירידה חדה ברמת התנודתיות וה VIX נגע אף ברמות הנמוכות מ- 20 אך בהמשך שינה כיוון ועלה באופן מדורג לרמה של כ- 25 עד סיום המסחר.

תופעה כזו של צניחה ב VIX בתחילת המסחר היא מאוד לא אופיינית לימים בהם ארוע חיצוני גורר עליה משמעותית בתנודתיות  והיא מעידה כי שחקנים רבים חושבים שהפניקה פשוט לא במקומה.

אני מאוד מסכים עם הגישה שאין מקום לפניקה ותגובת השווקים היא בלתי פרופורציונאלית לארוע, כי הרי ההחלטה לא מובילה לפעולה ספציפית באופן מיידי. ביום שני בבוקר בריטניה עדיין באיחוד ועד שההחלטה תתורגם לצעדים פרקטייים בשטח יחלפו חודשים ארוכים אם לא שנים וההשפעה האמיתית של צעדים אלו על הכלכלה העולמית הם זניחים - למשקיע בורסה האמריקאית באמת לא איכפת כיצד מטפלים במע"מ על עסקאות בין חברה בריטית לגרמנית או יכולתו של אזרח פולני לעלות על אוטובוס ללונדון ולהתחיל לעבוד שם ללא רשיון. מי שינזקו ללא ספק הן דווקא המדינות החלשות של האיחוד - בריטניה תקשיח את מדיניות ההגירה ותפסיק להעביר כספים לאיחוד לטובת פרויקטים "אירופיים" במדינות החלשות - התרומה נטו השנתית של בריטניה לאיחוד עומדת על 11.5 מליארד דולר וזאת מתקציב של 1290 (!) מליארד דולר (כלומר קצת פחות מ- 0.9% מהתקציב הבריטי , או כ 12% מהגרעון התקציבי הבריטי של 2016)  - זו השקעה מאוד קטנה במונחים של הכלכלה הבריטית.




מצב מוזר זה הביא לעקום שטוח כמעט לחלוטין, כאשר האנומליה הרגילה של חוזה דצמבר (מספר ימי מסחר מועטים יחסית בדצמבר גוררים תנודתיות נמוכה ביחס לחודש "נורמלי")   גורמת לפער של כ- 5% בין החוזה הגבוה לחוזה הנמוך בעקום, אך הספוט  VIX גבוה ב- 14% מהחוזה הראשון.

אינני מתיימר לחזות את כיוון השוק, אך עפ"י מחירי החוזים נראה כי השחקנים מעריכים כי קפיצת התנותיות תסתיים במהרה לאור העובדה שאין מדובר בארוע "מתגלגל" בעל פוטנציאל החמרה בטווח הקצר , כלומר לשוק יספיקו ימים ספורים לעכל המידע ולחזור לשיגרה.

לחוזה הראשון  כ 23 ימים לפקיעה כך שלא צפויה כניסה לבקוורדיישן משמעותי בטווח של ימי המסחר  הקרובים, כך שהשאלה האמיתית היא האם יש כדאיות בתחילת חשיפה ל VIX?

מבחינת הסיכון, אם יתרחש ארוע חדש , שאינו קשור ל- BREXIT  אך המצדיק עליה בתנודתיות ,  השוק  עלול להגיב  בהיסטריה שתחזיר אותנו לאוגוסט 2015 כך שעל שחשיפה ל VIX להתבצע בזהירות, מצד שני  ,השוק כבר אותת כי המידע "עוכל".

מכיוון שלא ניתן לתזמן  את השוק, באסטרטגיה XIV בניהול חופשי חזרתי לחשיפה של כ-33% במהלך המסחר.


יום חמישי, 23 ביוני 2016

מדידת הדעיכה של UVXY / VXX לאורך זמן


כידוע לקוראים בבלוג, תעודותUVXY ו- VXX מתכנסות ל- 0 ועל תופעה זו מתבססת אסטרטגיית ההשקעה במוצרי VIX.

ההתכנסות ל- 0 נובעת מהפסדי הקונטנגו ובתעודה הממונפת מצטרפים לכך הפסדים בגין התנודתיות של התעודה עצמה.

למעלה גרף המראה את הדעיכה החודשית של התעודות (הרגילות  בכחול, הממונפות באדום) וכפי שניתן לראות בברור , למעט תקופות של משבר קיצוני (2008/2009) התעודות דועכות בשיעור כזה או אחר.

תופעה מעניינת שניתן ללמוד מהגרף היא כי בעוד בזמנים נורמליים הדעיכה של התעודה הממונפת גדולה בפי 2 ויותר מהתעודה שאינה ממונפת, במהלך המשבר היחס אינו מתקיים.

נקודה נוספת קשורה למצב השוק בשנה וחצי האחרונות, ניתן להבחין כי הדעיכה של התעודות היא ברמה הנמוכה מאז ההתאוששות ממשבר 2008 , הסוחרים במוצרי VIX מרגישים זאת היטב בתנודתיות השוק וקונטנגו ממוצע נמוך .

 

יום שני, 20 ביוני 2016

הדישדוש הארוך מעולם בשוק שורי


בסוף מרץ 2016 כתבתי על כך שכבר שנה וחצי שוק המניות לא הולך לשום מקום.

מסתבר שהתופעה הזו שברה כל שיא ידוע.

במאי 2015 כתבתי פוסט השואל האם הגענו לשיא במדד המניות וביוני 2015  כתבתי על השוק השורי  - הרביעי בעצמתו ב - 80 שנה האחרונות , והצבעתי על הגורמים העשויים להביא לתיקון "בריא" בשוק.

השילוב של תחושה כי השוק קרוב למיצוי ו VIX ברמה של 12.5 הביא לכך כי  באסטרטגיית מסחר ב VIX נמוך במאי 2015 הקטנתי החשיפה מ 87%  ל- 57% פעולה שבדיעבד היתה נכונה לאור המשבר החריף שהתפתח בשוק באוגוסט 2015.

הסיבה כי השוק מדשדש היא כי החדשות הטובות מהכלכלה הריאלית במערב מתנגשות עם אירועים בעלי השפעה גלובלית - "המשבר הסיני"  , הירידה החדה במחיר הנפט , המשבר באוקראינה וכו' ורק תקופה של שקט באירועים הגלובליים תאפשר חזרה לגל נוסף של עליות או לחילופין - חדשות רעות יביאו לתיקון רציני בשוק.

היום אנו ניצבים שוב בפתחו של ארוע בעל פוטנציאל תנודתיות גבוה - יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי.
בשל פוטנציאל התנודתיות הגבוה, באסטרטגיה של XIV חופשי העדפתי לעבור לשבת על הגדר מכיוון שפוטנציאל ההפסד גדול מפוטנציאל הרווח.

ללא קשר לתוצאות משאל העם בבריטניה ולתגובת השוק אחריה, תקופת הביניים שאנו חווים אותה כעת תתאפיין בקונטנגו גבוה כך שחשיפה לתנודתיות תהיה ריווחית ביותר, רק יש להמתין למועד הנכון לחשיפה, אם מעוניינים לצמצם סיכון.


יום חמישי, 16 ביוני 2016

אסטרטגיה ל XIV בניהול חופשי - סגירת הפוזיציה


באמצע אפריל הורדתי החשיפה באסטרטגיה ל- 85%.

בפוסט כתבתי כי :

בסופו של יום, הרווחיות העתידית מכאן והלאה  תלויה לחלוטין בשקט חדשותי  - ככל שתקופת השקט תימשך והתנודתיות בשוק תישאר נמוכה כך הפוזיציה תרוויח את דיבידנד השונות.

השקט החדשותי נמשך כמעט חודשיים מהשקטים שהיו בשנה בחולפת , אך עתה השוק הכנס לתקופה של חוסר וודאות ותנודתיות בשל הסיבה החדשה לפאניקה - יציאת בריטניה מהאיחוד.

 
עליית ה VIX מ- 14 ליותר מ- 20 והשתטחות העקום הם סימן מובהק שיש לצאת ולהמתין להתפתחויות, כנראה עד לאחר משאל העם בבריטניה.

ב - 14/6/2016 הורדתי את החשיפה ל- 0% באמצעות מכירת הפוזציה בשער 24.5.

את הפעולות ניתן לראות בזמן אמת  בפורום


יום שלישי, 14 ביוני 2016

מניות חדשות לתיק


אני ממעט מאוד לרכוש מניות של חברות הנסחרות בבורסה בת"א מכיוון שבהשוואה בינלאומית כל החברות בישראל נחשבות ל"חברות קטנות" במונחים בינלאומיים, אך לעיתים נוצרות הזדמנויות לרכישת מניות לטווח ארוך בעיקר שהבורסה בת"א זולה ביחס לבורסה בארה"ב או כשחברות ספציפיות נסחרות במחירים נמוכים בגלל התרדמה בשוק בת"א.

אחד הסקטורים המענינים ביותר בבורסה בת"א הוא הסקטור הפיננסי "הנחבט" ע"י הרגולטורים ולכן שווי החברות בו , ביחס להון העצמי , צנח לשפל.
בסקטור הפיננסי, התחום החבוט ביותר הוא מגזר הביטוח - החברות נסחרות בשווי של - 55%-60%  מההון העצמי בשל "גזרות רגולטוריות" ורווחים נמוכים בגלל הריבית הנמוכה במשק , אך גם בראיה קצרת טווח ברור כי השווי הכלכלי של החברות גבוה משווי השוק בעשרות אחוזים ולעדות הפרמיה על מחיר השוק קונים פוטנציאלים של כלל ביטוח מוכנים לשלם. בראיה ארוכת טווח , התשואה על ההון של חברות הביטוח צריכה להגיע ליותר מ- 10% כך שההחלטה לקנות היום חברת ביטוח ולהחזיקה בתיק לטווח ארוך לא דורשת חוכמה גדולה.

התחום החבוט השני הוא הבנקים הנסחרים בכ 70% מההון העצמי שלהם. לבנקים בישראל פוטנציאל התייעלות אדיר, למעשה הם טרם השכילו לנצל באמת את ההתקדמות הטכנולוגית המגולמת בטלפונים חכמים, מחשוב ענן ובינה מלאכותית  וזאת בגלל נוקשות הסכמי שכר מחד ושמרנות פנימית ורגלוטורית מאידך . אין לי כלל ספק כי ההנהלות יפעלו במרץ על מנת להשיא רווחים ברמה הנחשבת נורמלית בעולם הבנקאות - 10%-12% על ההון.  מול הבנקים בישראל לא  עומדת שום תחרות מהותית וגם עם יכנסו כמה בנקים חדשים או שחברות כרטיסי אשראי יהפכו לבנקים - זה לא איום אמיתי על הבנקים הגדולים בישראל.

התחום השלישי  המעניין  בסקטור הפיננסי הוא תחום ניהול ההשקעות לסוגיו הכולל פנסיה / גמל , תעודת סל , קרנות נאמנות וכו' - בתחום התרחשה קונסולידציה  והשחקנים שנותרו ילכו ויגדלו או שירכשו בפרמיה נאה ע"י גוף גדול (הודגמא האחרונה - אקסלנס)  ובינתיים הגופים המנהלים נהנים מזרינת כספים קבועה בעקבות המעבר לפנסיה חובה במשק ובניגוד לבנקים  חברות אלו גמישות בהעסקת עובדים, גמישות עסקית והן מאופיינות בהיקף הוצאות קבועות גדול כך שככל והיקף הכספים המנוהל גדל - הריווחיות משתפרת.


לאור הניתוח הנ"ל רכשתי המניות הבאות - פועלים, מגדל ביטוח, הראל השקעות , מיטב דש

אפריקה נכסים - לדעתי השוק פשוט לא מבין את אפריקה נכסים.  כאשר החברה , המדורגת A3 , נסחרת בכ- 30% מההון העצמי שלה ו- כאשר 25% משוויה ההוגן מבוסס על נכסים מצויינים בישראל המשמעות היא כי השוק מעניק שווי של 15% מהשווי ההוגן של נכסי אפריקה נכסים בחו"ל  וזה בלתי סביר בעליל.

קבוצת אשטרום -  הקבוצה מבוססת על עבודה קבלנית בהיקפים גדולים ופעילות תעשייתית משלימה, יזמות למגורים וזרוע השקעות . החברה  ריווחית, מחלקת דבידנדים ונסחרת משמעותית מתחת להונה העצמי. זו הזדמנות להיחשף להשקעות הממשלה הגדולות בתחום התשתית והמעבר לפרויקטי BOT .




 










יום שישי, 10 ביוני 2016

ניהול השקעות אלגוריתמי במוצרי VIX בחשבון הלקוח החל מ- 100,000 דולר - צור קשר ב -052-6057118


כמשקיע בני"ע תמיד אתה חושב על פיזור - סוגי  נכסים שונים ממניות ועד אג"ח, מסחורות עד מטבעות, השקעה במדדים שונים , במדינות שונות וכו'.

לראשונה בישראל  אפשרות להשקיע באופן חכם בסוג הנכס החדש - תנודתיות השוק.

השקעה במוצרים המבוססים על תנודתיות מאפשרת את קצירת "דבידנד השונות" וכך להשיג יחס סיכוי/ סיכון העולה על השקעה ישירה במדד ה- S&P.

לפרטים על מהם מוצרי השקעה המבוססים על VIX והשימוש בהם להשקעות

ההשקעה מנוהלת באמצעות מערכת ממוחשב (אלגוריתם) המאפשרת ניהול אופטימלי של רמת הסיכון.

לפרטים נוספים על אלגוריתם  ותוצאות המסחר מהבלוג

מצגת ההשקעה

למי מתאימה ההשקעה?

מי שמקבל את העובדה כי השקעה במדדים היא דרך השקעה האפקטיבית ביותר לזמן ארוך ומשקיע (או רוצה להשקיע) במדד ה- S&P 500 , אנו מציעים אלטרנטיבה להשקעה במדד כך שהמשקיע יזכה לתשואות הגבוהות מתשואות ה- S&P500 אך ברמת סיכון נמוכה יותר.



היקף השקעה מינימלי

150 אלף דולר.

ההשקעה מיועדת לעונה להגדרת  "משקיע כשיר" לפי התיקון הראשון לחוק ניירות ערך.

מסלולי השקעה
  • מסלול אגרסיבי  המבוסס על האלגוריתם המתואר בבלוג.
  • מסלול  S&P500 - תנודתיות הדומה למדד אך תשואה גבוהה יותר לאורך זמן.


מהי רמת הסיכון?

המסלול האגרסיבי דומה להשקעה במינוף של כ- 30%-40% ב S&P , מסלול ה- S&P דומה לסיכון למשקיע במדד ה- S&P500 .

כיצד הסיכון מגודר? -  משברים בשוק ההון מתפתחים על פני זמן והאסטרטגיה מנהלת את רמת הסיכון באופן יומי (מכאן הצורך בכלים ממוחשבים) וכוללת STOP LOSS מובנה הנועד להגן ממאורעות "מתפרצים" המשפיעים על שוק המניות באופן פתאומי.




היכן מנוהל הכסף?

ניהול כספי הלקוח נעשה בחשבון ייעודי של הלקוח באינטראקטיב ברוקר . אין אפשרות למנהל החשבון להוציא הכסף מהחשבון אלא רק להעביר הוראות ולגבות דמי הניהול עפ"י הסכם הניהול.

כיצד מועברות ההוראות לחשבון?

ההוראות מועברות באופן ידני  ע"י מנהל מקצועי על מנת להבטיח את הביצוע האיכותי ביותר 

עלות ניהול 

1. ללא רווח - אין עמלות - אנו חושבים כי העידן בו אין קשר בין תשואות הלקוח ודמי הניהול חלף מהעולם. 
2. ככל שתרוויח יותר , חלקנו יגדל .


להשארת פרטים להתקשרות 


לשאלות ובקשות הצטרפות צור קשר ב 052-6057118 onthe.vix@gmail.com  

יום רביעי, 25 במאי 2016

ה VIX היום - 25/5/2016 - העקום זהה לעקום מחודש קודם



חלף בדיוק חודש מאז כתבתי על מצבו של עקום החוזים על ה VIX , אך למעשה דבר לא השתנה.

הקונטנגו הקצר גבוה (10%)  וזאת בנוסף לפרמיה גבוה של החוזה הראשון לספוט (14%) , החוזים לטווח בינוני נסחרים ברמה של 20  ודי שטוח כך שהקונטנגו החודשי של ZIV עומד על כ - 1%.


מהגרף מטה ניתן לראות כי התנודתיות (ממוצע נע של 30 יום) במהלך החודש החולף לא השתנתה , אך מי שיבדוק התנודתיות עפ"י ממוצע של 10 ימים יגלה עדות  כי התנודתיות נוגעת  בשפל של שנה. כלומר השוק , לכל הדעות, "רגוע".

תנודתיות השוק - מוצע נע 30 ימים





יחד עם זאת, כפי שניתן לראות מעקום החוזים , החוזה הרביעי לא משתתף בירידה החדה של ה- VIX ותנודתיות השוק אלא נשאר ברמות של כ- 19-20 לעומת מצב "נורמלי" בעיתות שקט של 16-17, כלומר קיימת היום פרמיית סיכון בחוזה הרביעי השווה ל- 20% מערך החוזה בעיתות רגיעה.

הסיטואציה הנוכחית בשוק מאפשרת, למי שאינו רוצה להיות חשוף לסיכון של קפיצת VIX בקצה הקצר של העקום (XIV) כאשר ה- VIX נמוך , לקבל חשיפה להמשך שיפור "מצב הרוח" ברמת סיכון נמוכה משמעותית באמצעות השקעה החלק הבינוני של העקום לו עדיין פוטנציאל ירידה של כ - 20% המתרגם לפוטנציאל עליה של 20%  בהשקעה ב ZIV הממוקדת בחוזים 4-7.

במקרה של עליה משמעותית בתנודתיות כפי שארע באוגוסט 2015 או ינואר 2016 , החוזה הרביעי עשוי להגיע ל- 25  אך החוזים אחריו כבר היום נסחרים ב - 20-20.5 והם לא יעברו את ערך החוזה הרביעי  בקפיצת VIX כך  שההפסד הפוטנציאלי הוא 25% במקרה הגרוע , לעומת 60% בהשקעה ב- XIV בתסריט דומה. 

אומנם החלק הבינוני של העקום טומן בחובו רווחים פוטנציאלים נאים בסיכון לא גבוה, להשקעה בקצה הקצר של העקום  פוטנציאל לריווחי קונטנגו גבוהים, במידה והשקט בשווקים ימשך , לצד הגנה סבירה מקפיצות לא גדולות ב VIX , המשך הרגיעה יביא להגדלת הקונטנגו ככל שהחוזה הראשון יתקרב לפקיעה - הפקיעה באפריל הגיעה עד קונטנגו שיא של 22%  ובמאי ל- 16.5%.

בסוף מרץ 2016 כתבתי על הערכתי כי השוק ימשיך ללכת לשום מקום . על כל מי שסוחר ב VIX  להיות מודע למשמעויות על המסחר אם התזה שלי נכונה - בינתיים החודשיים הראשונים הם עפ"י ההערכה.

יום שבת, 14 במאי 2016

פוסט ליום העצמאות - 10 הדברים שיש לבצע בעשור הקרוב על מנת להפוך את ישראל לגן-עדן לתושביה



בשנים קודמות כתבתי ביום העצמאות על  כמה המצב בישראל  טוב ובמגמת שיפור יחסית לעולם. הפעם אנסה ליצור את רשימת 10 הנושאים החשובים שלדעתי יש לבצע במהלך העשור הבא בתחומים האזרחים-פנימיים של מדינת ישראל על מנת להבטיח חיי רווחה ושפע לתושבים במדינה, שעוד 10 שנים תהיה כנראה מ 15 העשירות בעולם בהיבט תל"ג לנפש.

ישראל כבר מספר שנים לא קטן אינה בסכנה קיומית מבחוץ והאנרגיה הגדולה שהשתחררה בעקבות הירידה בסיכון הכללי פותחת פתח לשיח ציבורי על חלוקת משאבים "הוגנת וצודקת" בין הציבורים השונים המרכיבים את מדינת ישראל. לפיכך, האתגר של המדינה בעשור הקרוב הוא לצמצם פערים בין האוכלוסיות השונות מבלי לתת הרגשה , מוצדקת או שאינה מוצדקת, כי אוכלוסיה אחת "מסבסדת" אוכלוסיה אחרת.

בניגוד למקובל לחשוב , צמצום פערים בישראל אינה בעיה מסובכת ואין צורך בתקציבי עתק  על מנת לבצע שינוי מורגש תוך עשור. יש מספר מועט של פעולות שיש לבצע שיביאו להורדת עלות הקיום בישראל, ישפרו את האפשרות להתערות בחברה הישראלית, יתמכו בחלשים ונזקקים ויאפשרו קפיצת מדרגה בניהול ובפעילות של הלב הכלכלי של מדינת ישראל.

הפעולות הנדרשות הם:

  • בתחום הדיור - בנייה ציבורית להשכרה והפסקת הקמת ישובים חדשים
  • בתחום התעסוקה - העלאת שכר מינימום, תשלום שכר מינימום למשרתי החובה בצה"ל, הכרה חלקית בהוצאות מטפלת / גן / עוזרת, התאמת חופשות מערכת החינוך לשוק העבודה והגדל מספר הימים בהם בתי הספר פועלים
  • בתתחום התכנון / תחבורה  / תשתיות  - העברת סמכויות ממשלתיות לרשויות בגוש דן המורחב ע"י יצירת "רשות על" שתיקח גם חלק מסמכויות העיריות. 
  • תעשייה - רפורמה בחקלאות, שחרור חסמים מוחלט לתעשיית החשמל הסולארי.
  • מערכת בריאות - הקמת מערכת ייעודית לאוכלוסיה המבוגרת ותיקצובה בהתאם לגידול באוכלוסיה


1. דיור ציבורי על שטחים "חומים" - שטחים "חומים" הם שטחים המיועדים בתב"א לשימושים ציבוריים כגון בתי ספר, מרפאות, גנים, שרותים עירוניים וכו' . על המדינה לממן בניה ציבורית להשכרה בהיקף של 15% מהיקף הביקושים לדירות בישראל על קרקעות חומות בשיתוף העיריות ומועצות מקומיות. בונים בית ספר? - מעליו יבנה מבנה מגורים לנזקקים / סטודנטים / חיילים בודדים / אוכלוסיות שיש לעודדם  המבוסס על דירות קטנות של 1-2 חדרים ע"ח המדינה.  בניה למגורים על קרקעות חומות אינה מתחרה בשיווק קרקעות רגילות ע"י המדינה אלא עושה שימוש יעיל יותר במשאבי הקרקע ומוציאה קהלים משוק השכירות שממילא לא נותן מענה לצורך בדירות קטנות.
מימון הפרויקטים יהיה באמצעות הקמת מנגנון איגוח  פרויקטי  דיור ציבורי שיאפשר הבטחת תשואה לקרנות פנסיה שירכשו אג"ח המממן פרויקטים של דיור להשכרה.

2. הפסקת הקמת ישובים חדשים - ישראל היא מספר  אחד במספר ישובים לאוכלוסייה או לשטח - הגיע הזמן להפסיק את ההתפשטות האורבנית בשטחים הפתוחים ולעבור למדיניות של ציפוף ערים / ישובים קיימים והרחבת ישובים קייימים בדגש על הרחבות מודרניות של ישובים ערביים. הקמת ישוב חדש דורשת השקעה ציבורית בתשתיות ותקורות נהוליות היכולות להיות מושקעות בהקמת דירות.

3. רפורמה טכנית  בחינוך:

ברשימה שלי לגורמים העוינים המסכנים את בטחון הציבור במדינת ישראל, משרד החינוך נמצא במקום גבוה. פעם למדו יחסית מעט שעות, הספרים לא השתנו שנים (מי זוכר את "מקראות ישראל"?) וחשבון לימדו עם בדידים. מאז תקציב החינוך התנפח, היקף שעות הלימוד גדל משמעותית אך ורמת ההשכלה יחסית לעולם ירדה.
במקום בתי ספר מקצועיים שהעניקו מקצוע לחיים וכ"א לתעשיה,  כספי המיסים היום מממנים עשרות אלפים הלומדים לבגרות בקולנוע, דרמה ושאר ירקות המצויינים לנפש והעשרה אך אינם מועילים לפרנסה של מי שלימודים "רגילים" פחות מתאימים לו.
מהדורות חדשות של ספרי לימוד יוצאים כל שנה-שנתיים, תוכניות הלימוד משתנות עוד לפני שהמורים הבינו כיצד ללמד את התוכנית האחרונה ו"רפורמה"  רודפת "רפורמה" , דגשים ומטרות משתנים עפ"י אישיותו של שר החינוך וכך במעגל אינסופי ובעלויות של מליארדי ש"ח.  משרד החינוך הוא מפעל זבל שאינו מייצר דבר , רק מפריע למנהלים ולמורים שממילא תחת פיקוח הרשות המקומית וההורים. אם הייתי שר החינוך, הייתי מבקש מעובדי המשרד להגיע לעבודה רק יום בשבוע ולמען האל - בלי שינויים בלי יוזמות! 

לאור זה השינויים הבאים בעיני הכרחיים:

  א.  מעבר ל- 5 ימי לימודים בשבוע (תוכנית שאושרה ב - 2004 ע"י הממשלה!)  , התאמת חופשות תלמידים לחופשות הורים למעט חופשת אמצע שנה בפסח וחופש גדול שיקוצר בשבועיים. בבתי ספר יסודיים יופעל "בית ספר של החופש הגדול" עד לכיתות ו'.
ב. הוצאת לימודי צרפתית כחלופה לשפה שניה וחובת לימוד ערבית במקביל לאנגלית.
ג. ב- 5 ימי לימוד ילמדו לימודי "ליבה" ,    ביום שישי יופעלו בתי הספר במתכונת לימודי העשרה כאשר בחטיבת הבינים / תיכון יוקדש היום לימודי האומנות, קולנוע, דרמה וכו'  - נוכחות אינה חובה. הפעלת בתי הספר בימי ו' תבוצע ע"י מורים שירצו בכך וחברות חיצוניות.
ד. צמצום מטה משרד החינוך ב - 50% ושימוש בכספי החיסכון להגדלת מספר ימי הלימודים בשנה וזאת ע"י - הקפאת תכניות הלימוד במקצועות הליבה - לא עוד ספרים חדשים כל שנתיים, לא עוד "פרויקטים חדשים" , צמצום בחינות בגרות  - במקצועות שאינן ליבה בית הספר יעניק הציון , צמצום  מערך הפיקוח ע"י העברת אחריות גדולה ליותר לעיריות חזקות.

4. תשלום שכר מינימום למשרתי החובה בצה"ל - יביא לרציונליזציה של שימוש במשאבי כ"א בצה"ל, יגביר את השוויון בין מתגייסים לאלו שאינם מתגייסים, יגביר את אטרקטיביות הגיוס באוכלוסיות שאינן מתגייסות  ויגביר את הצריכה הפנימית במשק.  מימון השכר יבוא באמצעות הפסקת כל ההטבות האחרות במימון המדינה ל "יוצאי צבא",  העלאת שכר  לימוד באוניברסיטה , הגידול גביית מיסים כתוצאה מגידול הביקושים במשק  ובמקביל צמצום משך השרות וחסכונות מניהול כ"א הגיוני יותר בצה"ל לאור עלותו הברורה.

5. איחוד  מחוז מרכז וגוש דן של משרד הפנים והקמת רשות מטרופולין גוש דן כרשות על בעלת סמכויות שיילקחו ממשרד הפנים, משרד התחבורה, הכלכלה , איכות הסביבה וכו'.
  • הרשות תיגבה ארנונה עפ"י מפתח זהה בכל גוש דן ותעביר תקציב שוויוני לערים. 
  • תיזום, תתכנן ותנהל פרויקטי תשתית  - תחבורה (כבישים, רק"ל, מטרו, אופניים), מים (תחליף את כל תאגידי המים העירוניים)  וביוב (זה דווקא קיים - "איגודן") ותפעל לתכנון אורבני כוללני של גוש דן כולו כיחידה אחת
  • תאכוף חוקי בניה, תחבורה, איכות סביבה  ועבודה בשטח שיפוטה
  •  תהיה אחראית על תשתיות חינוך (הקמת בתי ספר, הקמה ותפעול מעונות) ופיקוח על בתי הספר (במקום משרד החינוך) 
  • תיזום , תתכנן ותנהל פרויקטי דיור ציבורי בתחומה 
  • למימון פרויקטי התשתית הרשות תהיה זכאית ל 50% ממס השבח שיגבה ע"י המדינה מקרקעות בתחום שיפוטה ותהיה רשאית  לגייס חוב  אל מול הכנסות עתידיות מפרויקטים / השבחה.

דירקטוריון הרשות יורכב מראשי הערים החברים כאשר לכל אחד ממשקל הצבעה כמספר התושבים הרשומים בעיר. הדרג הניהולי ברשות יוגבל למשך תעסוקה מקסימלי של 8 שנים וב - 2 תפקידים לכל היותר.

6. הפיכת התקנת מערכת חשמל פוטו וולטאיות  בשיטת "מונה נטו" בבתים פרטיים / משותפים לפשוטה כמו התקנת דוד שמש. כל שידרש הוא  רישום המערכת ע"י  מתקין מוסמך באתר אינטרנט ממשלתי - ללא צורך ברישום במע"מ , מס הכנסה , מכסות,  היתרים, בדיקת חברת חשמל  וכו'. משרדי ממשלה, רשויות מקומיות,  חברות ממשלתיות , מוסדות נתמכים ע"י המדינה יחויבו להתקין מערכות אלו ע"ג מבנים בבעלותם. היתרונות אינם רק מערכת חשמל מבוזרת  ונקיה אלא אלפי מקומות עבודה של "צווארון כחול" למתקינים ומתחזקים בכל רחבי הארץ, פוטנציאל להקמת מפעלים לייצור מערכות אלו בישראל והחזר השקעה גבוה למערכת המייצרת חשמל כ- 25 שנים ויותר.

7. הקמת מערכת רפואית / סיעודית ייעודית לאוכלוסייה  המבוגרת  במטרה לצמצם ימי אשפוז, לשפר איכות חיים ובסופו של דבר גם להתייעל כלכלית באמצעות התמחות והתמקדות בשיכבת הגיל הצורכת את מרב המשאבים.   המערכת תכלול חדרי מיון ומחלקות פנימיות ייעודיות, דיור מוגן ממשלתי כזכות בתשלום לכל אדם מעל גיל 75 וזאת ללא המתנה, כאשר התקציב במופנה למערכת זו יוצמד לגידול באוכלוסיית הקשישים.

8.העלאת שכר מינימום כפונקציה של השכר הממוצע במשק - לא עוד מו"מ על שכר מינימום אלא הצמדה אוטומטית - כך הפערים לא יתרחבו , לפחות ביחס לממוצע. שכר מינימום גבוה יותר לא רק מאפשר קיום בכבוד אלא יאפשר למשק הישראלי להתחרות טוב יותר בשווקי העולם. תעשיות המבוססות על שכר עבודה נמוך לא ישרדו בתחרות העולמית

9. הכרה חלקית במס (נניח 50%) בהוצאות על מטפלת / גן / פעוטון לאמהות עובדות  לילד עד גיל 7 ועוזרת בית לבני זוג העובדים משרה מלאה - זה מנגנון שאינו עולה כסף למדינה כי "ילבין" מועסקים רבים שאינם מדווחים על עבודתם (ומקבלים דמי אבטלה או סיוע אחר) , ישפר את תשלומי ביטוח לאומי / פנסיה לעובדים אלו, יעודד יציאה לעבודה של שני בני הזוג ויסייע למעמד הביניים

10. רפורמה בחקלאות - מעבר ממשק מתוכנן עם מכסות לתמיכה ישירה בחקלאים (במתווה יורד) תוך חשיפה לייבוא יאפשר לחקלאות הישראלית לבצע קפיצת מדרגה - חקלאות ישראלית תחרותית לא  אמורה לייבא גבינה צהובה מפולין אלא לייצא גבינה לפולין וזאת ללא סבסוד ממשלתי. זו המטרה.


אני בטוח שלכל אחד יש את הרשימה  שלו ......

חג שמח.

יום ראשון, 8 במאי 2016

VMAX / VMIN מוצרי השקעה חדשים ב- VIX



כבר תקופה ארוכה לא היה חידוש בזירת המוצרים על ה VIX  אך לאחרונה החלו להיסחר   ETN חדשים היוצקים עניין מחודש בזירות המסחר.

המבנה של התעודות החדשות דומה למבנה של XVV (VMAX) ו- XIV (VMIN)  בשינוי אחד בולט - במקום להשקיע ב F30 - כלומר חוזה סינטטי ל- 30 יום המורכב  מהחזקה פורפורציונאלית של החוזים (החודשיים)  הראשון והשני על ה VIX , התעודות החדשות שואפות להשקיע במח"מ הקצר מ- 30 אך אין התחייבות למח"מ קבוע.

למה זה טוב? כפי שמודגם בדרף מעלה, ככול שהמח"מ המוחזק בחוזים קצר יותר כך המתאם בין התעודה לספוט VIX משתפר ולמשקיעים המשתמשים ב VXX כגידור המתאם חשוב מאוד, בעיקר בזמנים של ירידות חדות בשוק המלוות בקפיצה גבוהה מאוד ב VIX.


בהיבט הטכנישל ניהול התעודה  אין כל קושי - ניתן להחזיק פרופורציה של חוזים עתידיים על ה VIX הכוללים היום מלבד מחוזים חודשיים גם חוזים קצרים מאוד (שבועיים)  ולגלגלם בדיוק כפי שמבוצע ב VXX.

בפועל VMAX מחזיקה היום:
  • 80% מהיקפה בחלוקה של  כ- 50% ב - F30 באמצעות פוזציה ב VXX ו- שורט XIV  ו- 50% בחוזה הראשון הפוקע בעוד 9 ימים כך שהמח"מ של חלק זה היום 19.5  ימים,
  • 20% החזקה במזומן

תמהיל החזקה זה יוצר מתאם של  80% ממתאם חוזה סינטטי ל 20 יום ל- VIX ולדעתי אין כל הבדל ממשי בין זה לבין המתאם של VXX ל VIX כך כ בהיבט הגידור, כל זמן שהתעודה מחזיקה היקפים אלו של מזומן , אין כל יתרון.

על מנת לא לחרוץ דעה רק על סמך ימי המסחר הראשונים, ייתכן כי המזומנים הם כספים חדשים שנכנסו לתעודה וטרם הושקעו ועוד מספר שבועות כאשר היקף הנכסים יגדל עודפי המזומנים לא יהיו מהותיים אך נכון לעכשיו מתקבלת תמונה קצת משונה.

 אל מול היתרון לכאורה של מתאם גבוה יותר ל VIX הנובע מהחזקת מח"מ קצר קיים החסרון הנובע מהצורך ב"גילגול" החוזים בקצב גבוה יותר מאשר ב VXX - במקום גילגול ב - 30 יום, הגילגול הוא של 20 יום - כלומר ב - 50% יותר גבוה.

התוצאה  של גילגול מוגבר היא חשיפה גדולה יותר לאפקטים של הקונטנגו  -ב- 50% יותר (!).

אם נבדוק את מבנה ההחזקות  הנוכחי של התעודה הרי מהחלק שאינו מזומן 50% המושקעים ב VXX סובלים מהקונטנגו שבין החוזה הראשון והשני העומד היום על 16.5%  ואילו ה - 50% המושקעים בחוזה הקצר , בהנחה כי קיים גילגול אל ה F30 העומד כל כ - 17.5 , סובלים מקונטנגו של 11% אך מגולגלים 3 פעמים בחודש לפחות כלומר 33% בחודש.
יוצא איפה כי  הקונטנגו החודשי הוא כ - 24.75  (50%X16.5+50%X33) השקול ל- 1.5 פעמים הקונטנגו ל 30 יום המשפיע על VXX / XIV.

מכיוון כי רק 80% מהתעודה מושקעים , הקונטנגו בפועל של התעודה עומד היום על כ- 20% בחודש.

למה התעודה טובה?

כפי שהראתי, בהיבט הגידור, לפחות היום , לתעודה אין כל יתרון, אך החא תהיה תנודתית יותר מאשר VXX / XIV כך שלסוחרי היום יהיה יותר מעניין, אך כמובן פחות מאשר בתעודות הממונפות.
מבחינת קונטנגו , התעודה חשופה להשפעה גדולה יותר ולכן לשחקנים הרוצים להרוויח את דיבידנד השונות לבצע שורט VMAX נראה עדיף מאשר שורט VXX , אך עדיין פחות טוב משורט התעודות הממונפות UVXY ו- TVIX

לגבי VMIN, התעודה לכאורה תרוויח יותר מהקונטנגו מאשר XIV אך התנודתיות הגדולה יותר של התעודה תקשה לחלץ תשואה חיובית לאורך זמן.

מי שפחות בקיא הנפתולי VXX / XIV מוזמן לקרוא את הפוסטים הבאים, המודל של VMAX / VMIN מאוד דומה.


VXX - מה זה ומדוע זה כלי השקעה נוראי 
  

יום חמישי, 5 במאי 2016

הסדר II בסקורפיו - עדכון



לפני כשנה כתבתי על ההסדר II המוצע בסקורפיו.

חלפה שנה וההסדר אותו הגדרתי "גבולי" ו- "מאכזב" סופו שלא אושר  ובמקומו הושג הסדר עדכני טוב יותר בהיבט תזרים התשלומים , גובה הפרעון והנחתת חוב בעלים (הנחתה של 37 מש"ח נוספים)

מחוב למחזיקים בגובה כ - 250 מש"ח ישולמו רק  168 (במקום 160 בהצעה הקודמת) מש"ח אך במקום להמתין לתשלום אחד ב- 2020 בהסדר החדש מובטחת סדרה של תשלומים וריבית של 2% לשנה +הצמדה  :




ביוני 2020 תתבצע בדיקה לגבי השווי השארי של נכסי החברה (ללא התחשבות בחוב לבעלים) ומחזיקי האג"ח יקבלו 25% מהיתרה עד לסכום של 40 מש"ח.

את לוח תשלומי ההסדר מבטיחה ערבות אישית של שטיינמץ.

לפני כשנה כתבתי:

בהנחה שההסדר יאושר, בטווח הקצר אפשר לצפות לעליה במחיר האג"ח שכן אג"ח המשלם   10% שנתי בערבות של שטיינמץ יסחר מעל לפארי  -אין ספק כי מחיר 55 אג' הוא נמוך.

היום מחיר האג"ח עומד על 77 , תשואה של 40% בכ - 11 חודשים - זה ההבדל בין הסדר "מאכזב" להסדר "טוב".

אני חייב לציין כי ההסדר הזה הרבה יותר טוב מההסדר הקודם לא רק בהיבט השיפורים שהוכנסו בו אלא גם לאור ההתדרדרות בעסקי החברה לאור ריכוז נכסים באוקראינה ורוסיה.

האם כדאי במחיר הנוכחי להיכנס להסדר?

ברמת הסחירות של האג"ח אני חושש שזו יותר שאלה תאורטית  מאשר אפשרות מעשית , אך התשובה לטעמי ברורה - בפרוש לא.

בשער 55  הזדמנות היתה טובה, בשער 77 מדובר על מחיר מלא כשלוקחים בחשבון את אי הסחירות ל- 5 שנים.

מבחינתי אמשיך להחזיק באג"ח, מימוש החזקתי לא נראית לי אפשרית ללא השפעה משמעותית על המחיר ולא אכפת לי כי האג"ח יהפוך ללא סחיר אני ממילא מחזיק אותו עוד טרום ההסדר הראשון אז מה זה עוד 5 שנים







יום שבת, 30 באפריל 2016

הממשלה מגייסת ב- 1% במח"מ של 25 - מדוע אין הגברת השקעות ממשלתיות? - חלם ה- 7%



לסביבת שערי ריבית נמוכים מאוד לטווח ארוך יתרונות וחסרונות המביאים למצבים קיצוניים - מצד אחד הציבור לא מקבל תשואה נאותה על החיסכון לטווח ארוך המרוכז רובו ככולו בחסכון פנסיוני אך מצד שני עלות הריבית נמוכה על משכנתה / הלוואה מאפשרת השקעה בנכסים  - מהלוואה מאוד זולה לרכישת רכב / שיפוץ ועד לקיחת משכנתה גדולה יותר מאשר בזמנים נורמליים (בישראל כשיש מחסור בהתחלות בניה, הדבר גורם כמובן לעליית מחירים).

בחברות עסקיות , הריבית הנמוכה מאפשרת הגדלת הרווח לבעלי המניות ע"י צמצום הוצ' הריבית על מינוף החברה או לחילופין לאפשר הגדלת מינוף לצורכי הרחבת העסק (השקעה) על מנת להגדיל את הרווחים העתידיים עוד יותר.

מבחינת המדינה , עלות גיוס החוב המממן את הגרעון הממשלתי יורדת ותשלומי הריבית היורדים על החוב מאפשרים להפנות מקורות תקציביים לשרות הציבור או להפחתת מיסים וזאת מכיוון שהמדינה מתנהלת עפ"י תקציב שנתי והחוב הממשלתי  הדומה ל"מינוף" חברה פרטית.


מדוע למדינה חשוב לשמור על גרעון בשליטה ? על מנת שהיקף החוב לא יעלה יותר מיכולתה של המדינה לשרתו באמצעות תשלומי קרן ומימון ריבית ללא פגיעה בשרותים לאזרח. מי שמבקש דוגמאות למה מתרחש כשהחוב הממשלתי יוצא  משליטה מוזמן לעיין בכלכלת יוון וונצואלה.

אם המדינה היתה חברה עסקית אזי היינו רוצים לראות כי הגרעון הממשלתי השנתי (ההפרש בין הכנסות המדינה להוצאות המדינה)  = הגדלת המינוף  , מושקע בפרויקטים הנושאים תשואה הגבוהה מעלות המימון כך שהרווח לבעלי המניות ילך ויגדל. במקרה של השקעות מדינה , "הרווח" הוא התועלת למשק וכשהיא חיובית הפרויקט תורם לצמיחה / התייעלות המשק.

בעידן של ריבית ארוכת טווח סופר נמוכה, שיש לשער שעוד 10 שנים נביט אחורה ונבין כי זה היה אירוע של פעם ב- 2-3 דורות , הייתי מצפה מהמדינה להגדיל את המינוף לטובת השקעה בפרויקטים המניבים תשואה חיובית, ואין ספק כי כאשר הריבית למימון החוב למח"מ של 25 שנה היא 1% , פרויקטים כאלו לא חסרים.

הבעיה היא שאיננו רואים את המדינה משקיעה בפרויקטים יותר מזמנים שיגרתיים, ובוודאי כי אינה מגדילה את הגרעון הממשלתי על מנת לבצע השקעות משקיות.

אז מה קורה?

העניין התחיל מכך שכל מדינה קובעת שיעורי היוון לחישוב כדאיות פרויקטים , עפ"י המצב השורר בה :



כפי שניתן לראות, ריבית ההיוןן בישראל היא 7% שנקבעה בנוהל פר"ת המשמש לבחינת כדאיות פרויקטים תחבורתיים ב- 2012 , לעומת ארה"ב עם 2.8%, גרמניה 3% צרפת / הולנד עם 4%.

מדוע בישראל פורסמה ב 2012 ריבית היוון של  7%?  האמת היא שזו בדיוק אותה ריבית שפורסמה ב 2006 , פשוט העתיקו אותה....   . יתכן מאוד כי ריבית של 7% היתה נכונה להיוון פרויקטים הסביבות הריבית של 2006 , אך 7% ב 2015-2016 זו שערורייה לאומית!


ההשפעות של שיעור היוון גבוה מדי על המדיניות הממשלתית היא מתכון לקבלת החלטות שגויות מיסודן, פרויקטים שאין ספק שהם כלכליים , נדחים ובמקומם מבוצעים פרויקטים "חברתיים" שאינם כלכליים כלל.

דוגמה בולטת היא "מחיר למשתכן" - המדינה מפעילה סוג חדש של "מפעל פיס" לקבלת הנחה על מחיר קרקע וזאת ממאגר הקרקעות המתוכננות - אין הגדלה של כמות הדירות אלא פשוט הגרלה לגבי מי יקבל את ההנחה שזו למעשה השקעה ממשלתית בדמות סובסידיה (אי מכירת הקרקע במחירה האמיתי מקטין את הכנסות המדינה= מגדיל הגרעון) שכדאיותה הכלכלית היא 0 אחד גדול - המשק מקבל 0 תשואה על ההשקעה.
מנגד , אם משתמשים במקדם היוון של 3% (2% יותר מעלות המימון למח"מ של 25 שנה) לחישוב פרויקט של בניה ציבורית לזכאים של משרד השיכון המקבלים היום סיוע בשכ"ד , היו מגלים כי השקעה בבניה ציבורית על מנת לחסוך את שכ"ד היא השקעה כלכלית משתלמת. התוצאה נטו מבחינת שוק הדיור של תכנית "מחיר למשתכן"  ושל בניה ציבורית לזכאים היא זהה, אך האחת הוא זריקת כסף לים והשניה השקעה נושאת תשואה חיובית נטו.

חישוב כדאיות פרויקט בתשואה של 3% היה הופך את הרכבת הקלה למטרו , היה דוחף לשיפור ניכר בתשתיות כבישים , משנה לחלוטין את הכדאיות בהקמת תשתיות רפואיות ולמעשה מאפשר תכנון פרויקטים גדולים ויקרים לטווח ארוך דבר שמי שמשתמש במקדם היוון 7% פשוט לא יכול להראות כלכליות (תזרים בעוד 10 שנים במקדם היוון של 7% שווה רק    50% ול- 15 שנה רק 36% , לעומת 75% ו - 64% בהתאמה אם משתמשים במקדם היוון 3%).

הסיבה כי יש תחושה שפרויקטים תשתיתיים אינם מבוצעים "בזמן" אלא בוצעים כי "הגיעו מים עד נפש"  נובעת משימוש במקדם היוון 7% - רק כשהתועלת  לטווח קצר (10 שנים) מצדיקה את ההשקעה היא מבוצעת . לעומת זאת  משק המתנהל במקדם היוון של 3% הוא משק בו הפרויקטים מבוצעים "בזמן" כי הפרויקט הופך כדאי לפני הקטסטרופה.

אז מדוע משתמשים עדיין ב- 7%? למשרד האוצר פתרונות.


יום שלישי, 26 באפריל 2016

ה VIX היום - 26/4/2016 - ה VIX נמוך, העקום גבוה

VIX  מול ממוצע נע 20 יום של תנודתיות השוק

מאמצע מרץ , למעשה כבר יותר מחודש ימים, ה VIX נע סביב ה- 14.5  - לפעמים קצת יותר , לפעמים קצת פחות ומלווה את הירידה החדה בתנודתיות השוק לרמה של 10, שני הפרמטרים  מגלמים שוק רגוע לחלוטין.

לעומתם, עקום החוזים משדר תמונה שונה , תמונה של מתח והמתנה לקפיצה משמעותית ב - VIX:
ערך החוזה הרביעי בעקום החוזים על ה VIX

כפי שניתן לראות, החוזה הרביעי לא משתתף בירידה החדה של ה- VIX ותנודתיות השוק אלא נשאר ברמות של כ- 19-20 לעומת מצב "נורמלי" בעיתות שקט של 16-17, כלומר קיימת היום פרמיית סיכון בחוזה הרביעי השווה ל- 20% מערך החוזה בעיתות רגיעה.

כפי שאני חוזר ומזכיר, למחירי החוזים , ה- VIX או כל יחס ביניהם אין שום יכולת לחזות את העתיד (בשוק / ב VIX או בחוזים) אך מודעות להיכן השוק נמצא מבחינת מבנה העקום והיחס בין המחירים היום להיסטוריה יכולים ליצור תובנות באשר לדרך המסחר במוצרי VIX.

הסיטואציה הנוכחית בשוק מאפשרת, למי שאינו רוצה להיות חשוף לסיכון של קפיצת VIX בקצה הקצר של העקום (XIV) כאשר ה- VIX נמוך , לקבל חשיפה להמשך שיפור "מצב הרוח" ברמת סיכון נמוכה משמעותית באמצעות השקעה החלק הבינוני של העקום שיש לו עדיין פוטנציאל ירידה של כ - 20% המתרגם לפוטנציאל עליה של 20%  בשקעה ב ZIV הממוקדת בחוזים 4-7.

במקרה של עליה משמעותית בתנודתיות כפי שארע באוגוסט 2015 או ינואר 2016 , החוזה הרביעי עשוי להגיע ל- 25  אך החוזים אחריו כבר היום נסחרים ב - 20-20.5 והם לא יעברו את ערך החוזה הרביעי  בקפיצת VIX כך  שההפסד הפוטנציאלי הוא 25% במקרה הגרוע , לעומת 60% בהשקעה ב- XIV בתסריט דומה. 

אומנם החלק הבינוני של העקום טומן בחובו רווחים פוטנציאלים נאים בסיכון לא גבוה, להשקעה בקצה הקצר של העקום  פוטנציאל לריווחי קונטנגו גבוהים, במידה והשקט בשווקים ימשך , לצד הגנה סבירה מקפיצות לא גדולות ב VIX:


קונטנגו של 12% ומרחק F1 ו- F2 מהספוט  של 15% ו- 30% בהתאמה מהווים מצב ראוי ביותר להשקעה, רק יש לקחת בחשבון כי VIX מתחת ל- 14 וקפיצה של 30% תביאו ל- 18 ממוצע VIX  , כך שההגנה עשויה להיעלם מהר מאוד. יחד עם זאת,  אין ספק כי מצב זה עדיף על מצב בו החוזה הראשון יהיה ב - 15 והשני ב - 16 כאשר אני ממליץ להגן אקטיבית על הפוזיציה.

מבחינת סיכונים לשוק , יש לשים לב לנושאים של  חובה של סין, יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי וכמו תמיד - העלאת ריבית שלטעמי כבר מתאחרת.

יום ראשון, 24 באפריל 2016

אורבונקורפ - מלכודת או הזדמנות?



הפוסט נכתב מייד לאחר הקריסה באג"ח שהחלה בתחילת אפריל. לפרסומו היום תועלת מועטה שכן לחברות הבנות של החברה העוסקות בייזום  מונה נאמן בית משפט בקנדה , ובשעות הקרובות בית המשפט בישראל ימנה בעל תפקיד לחברה  בישראל בעקבות העמדה לפרעון מוקדם של האג"ח עפ"י התשקיף, כך שהסבירות כי האג"ח יחזור להיסחר היא קלושה.


אורבונקורפ היא חברה קנדית שנוצרה לצורך גיוס אג"ח בישראל. החברה נוצרה ע"י יציקת נכסים (פרויקטים) בבעלות היזם אל תוך החברה , כך שהדוחות בהנפקה הם דוחות "פרפורמה" כלומר "כאילו" שהחברה היתה פעילה בתקופת הדו"ח.

מדוע יזם קנדי בוחר ליצור חברה ייעודית לצורך גיוס אג"ח בישראל? פשוט מאוד -  כדאי לו. הריבית אותה מבקשים המשקיעים הישראלים להשקעה שיעודה השלמת הון עצמי בפרויקטים נמוכה משמעותית מריבית הלוואות המזנין בקנדה אותה שילם היזם בפרויקטים שנכנסו לתוך החברה. מיותר לציין שרוב הסיכויים כי היזם ערב אישית לאותן הלוואות מזנין וכמובן שהאג"ח המונפק הוא ללא שיעבודים כלל למעט "עודפים מפרויקטים".

כיצד נס זה מתרחש? כאן נכנסת המערכת המשומנת (וה"משמנת"?) של יחסי הסימביוזה בין מתווכים, חתמים וחברות דרוג היוצרים ישות "יש מאין" שעומדת בדיוק במינימום הנדרש על מנת לקבל דרוג A3 על סמך אותם דוחות פרפורמה ואיכות המסעדות בביקור האנליסטים ל"סקירת הנכסים" בחו"ל....

 על מנת כי החברה תקבל דרוג גבוה מחברות הדרוג יש להראות איתנות פיננסית באמצעות יחס הון עצמי למאזן. בדוח פרפורמה היחס הוא 25% שכמובן נתפס לא כגבוה  ולכן ניתנה הבטחה להזרמת 12 מליון דולר קנדיים מהבעלים כאשר תושלם הנפקת האג"ח שתביא את ההון למאזן ליחס של   28.5% . כמובן שבדרך משערכים את הרכוש בדיוק באותן שיטות ששימשו את החברות הישראליות בהשקעותיהם בחו"ל על מנת להגדיל את ההון העצמי.

כל הסיפור אינו סוד, הוא מפורט כדין בתשקיף החברה:


מי שמבקש להתעלם מהשיערוכים על מנת לקבל תמונה יותר אמיתי לגבי היקפי ההון , יקבל יחס הון למאזן של 21% שמתאר חברה מאוד ממונפת אך בהנחה שעסקי החברה מנוהלים כיאות תזרימית ותפעולית וקיימת יכולת מוכחת לייצר רווחיות מינימלית לצרכי החזר חוב עסקים במינוף של 80% יכולים להתקיים שנים רבות.


על סמך המספרים הנ"ל גייסה החברה 180 מש"ח בריבית של 8.55%.

על מה המהומה?


הבעיות עם אורבנוקורפ החלו מיידי בסמוך לגמר ההנפקה כאשר בעלי החברה לקח הלוואה על נכסים אחרים שלו והזרים את התמורה בסך - 12 מליון דולר קנדי  כהון עצמי לאורבונקורפ עפ"י התחייבותו (עד כן בסדר גמור)  אך הכסף עבר לחשבון מוגבל הנתון בשליטה המלווה. כלומר ההזרמה היא "בכאילו". העניין שכל עניין ההגבלה כלל לא דווח והתגלה רק חודש לאחר ההזרמה....   זה הספיק לדירקטור אחד כבר להתפטר.

תוך 10 ימים העניין תוקן , אך התרגיל , אם היה בכוונה או לא, עלה לבעלי החברה באמינותו בקרב המשקיעים והכנסת החברה לבדיקה מחדש של חברות הדרוג "לאור חולשת תהליכי הדיווח והבקרה הדרושים לחברת אג"ח מדווחת".

החלק הכי מעניין הגיע ב-  29/3/2016 כאשר מדרוג הורידה את דרוג האג"ח ל Baa1  כאשר הסיבה:


מהיכן הגיעה עליית רמת הסיכון ביכולת החברה לייצר מזומנים? הרי לא דווח כל דוח כספי חדש או מידע אחר שיעיד כי המידע שעמד לרשות חברת הדרוג טרם ההנפקה השתנה לרעה. הצהרה זו פותחת לדעתי דלת לתביעה כנגד חברת הדרוג.

הברוך הגדול הגיע ב - 4/4/2016 כאשר החברה הודיעה:


במילים אחרות - הדירקטורים אינם מסכימים לאשר  הנתונים שקיבלו אישור רו"ח בעת הכנת התשקיף ושלל נושאים של מנהל תאגידי שהחברה כלל לא מקיימת עד כדי כך שהיועצים המשפטיים התפטרו (משרד עורכי הדין שמעונוב ושות' שבבעלות עו"ד ישראל שמעונוב. הם אלו שכתבו את התשקיף להנפקה של אורבנקורפ ושל רוב חברות הנדל"ן האמריקאיות שגייסו בישראל. )  וכן הדירקטור בעל המיומנות החשבונאית מימונית.

וכאילו שזה לא הספיק, הוטלה גם הפצצה הבאה:


המשמעות היא שהחברה לא תוכל למכור דירות והדיווח לבורסה בישראל הוא כחודש לאחר קבלת ההודעה.


 מחזיקי האג"ח לא יושבים בשקט והחליטו על ביצוע בדיקה מקיפה של פרויקטי החברה , פעילותה וחשבונות הבנקים, שכירת עו"ד קנדי לברור הצעדים לשמירה על זכויות וכו'  (כזכור רק לפני 4 חודשים נחתם תשקיף...)


החברה מצידה פרסמה דוח המצביע על הפסד של 15 מליון דולר קנדי ברבעון הרביעי - 6 מליון מפעילות שוטפת, 6 ביטול שערוכים של נדל"ן ו- 3 מליון בגין מיסים (צפוי עפ"י תשקיף). חוץ מזה , תהיה הפחתה נוספת בשערוכים של נכסים גאותרמיים בהיקף של 4-6 מליון.

כלומר 15 מליון הפסד מוצהר + 5 בצנרת - 20 מליון דולר הפחתה בהון העצמי - כלומר החברה ממונפת בשיעור של  80% אך ההון העצמי עומד על כ- 65 מליון דולר קנדי.

התגובה של הדירקטורים מטעם הציבור לחדשות - התפטרות קולקטיבית, כולל מבקד החברה.

הנימוק:
"במהלך תקופת כהונתנו גילינו כי הנהלת החברה בקנדה אינה ערוכה ומאוישת ברמה הנדרשת בהתחשב באופי והיקף פעילותה והיותה תאגיד מדווח בישראל. כמו כן, לאחר לימוד וחקירה מעמיקה של אופן התנהלות החברה, תוך הקדשת מאמצים רבים לנושא, הגענו למסקנה כי בנסיבות שנוצרו איננו יכולים למלא כראוי את תפקידנו, מאחר ואיננו יכולים לפקח באופן אפקטיבי על התנהלות החברה"


בעקבות זאת, הפסיקה הבורסה את המסחר באג"ח.

כל הבלגן הזה הביא את האג"ח לשער 47, כלומר מגלמים שווי של 85 מש"ח לחוב של 180 מש"ח - 52% תשואה שנתית למח"מ של 2.17 שנים.

הזדמנות או מלכודת?

ראשית אני חייב לציין כי בניגוד להערכות השמאיות של נדל"ן במזרח אירופה אליהם אי אפשר להתייחס ברצינות, הערכות שווי בקנדה הרבה יותר קרובות למציאות, לפיכך אני מניח כי העבודה שנערכה  ברבעון האחרון של 2015 , כאשר דמ"צים מעורבים , שווי נכסי החברה בספרים ישקף שווים האמיתי וכך ההון העצמי הוא הון אמיתי ולא תוצר של שערוכים אגרסיביים לצורכי הנפקה. על כן איני צופה תופעה של מחיקות שווי מתמשכות בדומה לתהליך שארע בחברות הפועלות במזרח אירופה.

הנקודה השניה היא השימוש בכספי ההנפקה לאור המבנה המימוני של החברה המתואר בתשקיף:



עפ"י סעיף 7.11.3 הלוואות המזנין (הלוואות השלמת הון עצמי בריבית גבוהה) הם בשיעור 34% מהיקף חובות החברה כלומר כ - 46.5 מליון דולר קנדי והם למעשה יוחלפו בחלקם הגדול באמצעות כספי ההנפקה והזרקת ההון של הבעלים.

לפיכך מבנה החוב של החברה מורכב מיתרה לא גדולה של מימון מזנין, כספי הנפקה, הלוואות בנקאיות לקרקע ונדל"ן להשקעה (50%-60% LTV ) וייזום (70% LTV) וכל זה "יושב" על כרית ביטחון של 20% הון היזם שזכאי למלוא הרווח מפרויקטי החברה.

למה הדבר דומה? כל מי שפגש "קרנות השקעה" לסוגיהם השונים המציעים למשקיעים ישראלים קטנים וגדולים כאחד להשקיע בפרויקטים בחו"ל לא יכול שלא לזהות קווים מקבילים - המשקיעים הישראלים מספקים מימון לפרויקט בו ההון העצמי של היזם מינימלי אם בכלל קיים ובתמורה מקבלים ריבית או השתתפות מסוימת ברווחים. הריבית / תשואה במקרים אלו נעה בין 10% ל-20% כפונקציה של רמת סיכון, נואשות היזם , עמלות הניהול וכו'.

לעומתם, אג"ח אורבונקורפ מציע תשואה שנתית של 50% עובדה העשויה להצביע על הזדמנות רצינית אם החברה תהיה מסוגלת לשלם את חובותיה במועד.

פעילות החברה בראי החזרת החוב



כפי שניתן לראות מהטבלה מעלה , מתוך 1231 דירות לבניה,  1024 (83%) מרוכזים בפרויקט  עם שותף שהינו אחת החברות בניה הגדולות בקנדה. פרויקטים עם שותף כזה לא נתקעים כי אם יש בעיה של מימון הון עצמי פותחים את הסכם השותפות וכמו כן פרויקטים אלו אינם מושפעים מהודעת טריון.
הפרויקט עצמו מחולק ל- 3 שלבים נפרדים כאשר  2 שלבים מכילים 78% מסך הדירות לייזום של החברה בכל הפרויקטים.  באחד מהפרויקטים הגדולים למעשה נמכרו כמעט כל הדירות ואילו בשני טרם הוחל שיווק אך זה "דיור בר השגה" כך ששני פרויקטים אלו לבדם ישחררו את רוב ההון העצמי המושקע בתחום היזמות.

מיתר פרויקטי היזמות  המונים 207 דירות נמכרו כבר יותר מ 91 דירות (44%) או 54% אם בודקים רק את הפרויקטים בהם הוחל שיווק.

יוצא איפה כי זרוע הפעילות המסוכנת ביותר של החברה נמצאת במצב סביר בהחלט מבחינת התקדמות לקראת חילוץ ההון העצמי כמינימום



פרוקטי הנכסים המניבים של החברה הם למעשה 3 סוגי מוצרים - מקבצי דיור (בניינים עם דירות להשכרה) ושטחי משרדים - רובם המכריע (93%) עם שותפים  ופרויקטים  גאותרמיים  נשוא המחלוקות על שיערוכו.

2 הפרויקטים הגדולים המהווים כ-  66% מההכנסות הצפויות  הם בשותפות חברת בת של גזית גלוב הישראלית.

גם כאן, בכל מקרה של בעיה , יש שותף שיאפשר חילוץ ההון העצמי.

מעבר לנכסים המאזניים, בידי הנאמן 7 מש"ח בנאמנות המיועדים לתשלום הריבית הראשונה  .



סיכום מסקנות

עפ"י השתלשלות הדברים ניתן להבין כי רוב הבעיות בחברה קשורות לבעיית אמינות החברה , אך בעיית האמינות נוצרה כאן לדעתי לא בגלל שיש בעלים שהוא רמאי וגנב אלא בגלל שיש בעלים שהוא קנדי משכיל עם בעיות נזילות אשר  סובב ע"י המערכת הישראלית לצרכי הנפקה בארץ (שערוכים) מבלי שיסבירו לו כראוי את חובותיו (דיווח לבורסה/ בקרה חיצונית) והוא בתמימותו נפל לבור של חובות חברה מדווחת מבלי  להיות מודע לעניין והמשיך את התנהלותו כאילו דבר לא השתנה והוא עדיין מנהל עסק פרטי.

מעבר לכך, לחתמים , רו"ח ועו"ד שליוו   ההנפקה אחריות מקצועית לתוכן התשקיף כך שאם הודעה מהותית לא נכללת בתשקיף (אם היתה נכללת כנראה לא היתה כלל הנפקה) או הדוח הכספי כולל שערוכים שאינם עומדים בסטנדרטים חשבונאיים מקובלים יש ממי לדרוש נזקים  וכבר ב 4 לאפריל 2016 הוגשה תביעה ייצוגית. 

אני חושב כי ביקורו בארץ והשתתפותו בפגישת מחזיקי האג"ח וכן פגישות עם הנאמן הבהירו לו את התמונה - עליו להתחיל לפעול  באופן מיידי עפ"י הדין בישראל או שפשוט ימצא עצמו מהר מאוד בלי חברה (האג"ח יועמד לפירעון מיידי ואם הוא לא יוכל לפרוע - הנאמן יפנה לבית משפט בישראל להמשך הליכים) וכידוע ליזם יש בחברה הון עצמי "אמיתי" של כ- 60 מליון דולר קנדי.

[בדיעבד במקום לריב עם הישראלים שנתיים, הלך היזם בדרך של הקפאת הליכים לחברות הייזמות, בין השאר על מנת להגן כנראה על ההון העצמי שלו שם]

לאור זאת החברה הודיעה   קיבלה על עצמה את דרישות הנאמן , אך בפועל העבירה את כל הפעילות היזמית שלה להפעלה תחת בית המשפט:



 לעניין טריון , החמור לכשלעצמו , אין השפעה מהותית אמיתית  על יכולת ההחזר של החברה, רוב הדירות ממילא נבנות ע"י קבלן מוכר או שכבר מכורות ובפרויקטים האחרים תמיד ניתן לתת העבודה לקבלן מבצע מוכר או פשוט למכור הפרויקט. לא מדובר על ערבות רומניה בעת משבר  אלא בטורנטו קנדה בזמנים נורמליים- שוק יעיל, נזיל וגדול.


לאור האמור לעיל, אני מרגיש בטוח מספיק , ברמות תשואה של 50% , לרכוש פוזיציה לא גדולה באג"ח.

הפסקת המסחר קטעה את הרכישות בשער ממוצע של 52.


יום שלישי, 19 באפריל 2016

אסטרטגיית VIX חופשי - הקטנת חשיפה ל 85%


בתחילת המסחר הורדתי את החשיפה לרמה של 85% כאשר מימשתי 15% מהפוזיציה בשער של 28.41.

על האסטרטגיה ניתן לקרוא כאן.

בתחילת נובמבר 2015 הצגתי תוצאות האסטרטגיה ל- 3 שנים כאשר החשיפה עמדה על 100% מהיקף ההשקעה.

חלפו 6 חודשים סוערים למדי בשוק ההון, אך היקף החשיפה של האסטרטגיה לא השתנה ונותר על 100%.

הסיבה לחוסר השינוי במשך תקופה כל כך ארוכה והסיבה לשינוי היום היא מעט מורכבת ודורשת הסבר המבוסס על הגרף הבא:


  • VIX בכל התקופה לא ירד אל מתחת ל- 15
  • גם כאשר VIX היה בסביבות 15 המרחק בין הספוט לחוזה הראשון (F1) היה גבוה
  • הקונטנגו היה מאוד נמוך לאורך כל התקופה
מה השתנה כעת?

  • VIX ברמה הנמוכה מ 13.5 הנחשבת רמה נמוכה
  • המרחק של החוזה הראשון מ VIX הלך והצטמצם עד שהגיע היום לכמעט 0 (כי החוזה הראשון פוקע)
  • הקונטנגו הגיע לגבהים שלא נראו מ 2012
המשמעות היא כי XIV ביצע את מהלך "החזרה לנורמליות" ומעתה הרווח מ XIV תלוי בקונטנגו ובהישארות VIX ברמה נמוכה , שכידוע זה עניין זמני לחלוטין וקפיצת VIX הבאה היא תמיד בפתח.

שלא יהיו אי הבנות, החשיפה של 100% לאורך כל התקופה פגעה בתשואה הכוללת  - XIV ירד עד ל- 16 בפברואר 2016 (כך שמכירת XIV בשער 28.41 מהווה עליה של 77.5% מהשפל - לכל הדעות זמן לממש) אך   בנובמבר 2015 התשואה הכוללת עמדה על  ב- 169% במהלך 3 שנים עתה מדובר על 150% ב- 3.5 שנים. יחד עם זאת , החשיפה של 100% שמרה על הפער של 91% בין התשואה המנוהלת לתשואת XIV.

כל שנותר הוא  לראות כיצד המצב יתפתח - פקיעת החוזה הראשון תיצור מצב בו החוזה הראשון רחוק כ- 18%מהספוט ובהנחה שרמת המחירים הקיימת תישמר פער זה  אמור להיות "משכך זעזועים" מול תנודתיות בספוט ו"המנוע" לריווחי קונטנגו  , אך כאשר הספוט ב 13.5 כל מידע שיגביר קצת את העצבנות בשווקים יסגור את הפער בין הספוט לחוזה הראשון.

בסופו של יום, הרווחיות העתידית מכאן והלאה  תלויה לחלוטין בשקט חדשותי  - ככל שתקופת השקט תימשך והתנודתיות בשוק תישאר נמוכה כך הפוזיציה תרוויח את דיבידנד השונות.

יום רביעי, 13 באפריל 2016

GSE - הגיעו קצת חדשות טובות



בסוף פברואר עדכנתי על מצב ההשקעה וציינתי כי ההסתברות לתסריט בו מניות הבכורה משולמות במלואן הוא תסריט הרבה יותר אפשרי מאשר היה לפני שנים כאשר חנכתי הפוזיציה  וכן כי  מספטמבר 2014 נסחרו מניות הבכורה סביב ה 6 דולר , אך הירידות הכלליות בשוק מאוגוסט 2015 הביאו אותם לשערים של 3.5-4 ובכך החזירו את יחס הסיכוי / סיכון בהשקעה למאוד מעניין - הפסד קרן ההשקעה או רווח של עד  פי 12.5.

  אתמול הותרו לפרסום ע"י בית המשפט מספר קטן של מסמכים שהוגשו במסגרת גילוי המסמכים בתהליכים המשפטיים ותגובת השוק על המידע החדש מעידה על איכותו.

בשורה התחתונה, המידע שפורסם שומט את טענת הממשל כי לא ידע כי החברות הולכות להיות רווחיות ולא יזדקקו להמשך הזרקת כספים למרות חובת תשלום דיבידנד של 10% לממשל על כספי החילוץ.

יתרה מכך, הוברר כי גם רואי החשבון הכירו בצורך להפוך את מחיקת נכס המס שבוצעה - פעולה חשבונאית כאשר בוצעה מחקה 50 מליארד דולר מהון החברות ושימשה  כתירוץ להצדקת החילוץ והחזרתה  תיצור הון של 50 מליארד דולר ולמעשה תהיה צעד גדול "בהבראת" החברות.


כאשר משרד האוצר למד על ההתפתחויות, תוך שבועיים נחתם התיקון השלישי להסכם החילוץ הקובע כי במקום לשלם 10% דיבידנד על כספי החילוץ, כל ריווחי החברות, ללא קשר לגודלם,  ישולמו כריבית ......

דבר חשוב נוסף הוברר כי "הפרדת הרשויות" בין האוצר למנהל המיוחד של החברות כלל לא נשמרה - מנהלת הכספים של החברה נפגשה לדיווח באופן תדיר וסדיר עם האוצר , גם ללא נוכחות המנהל המיוחד, כך שלטענה כי משרד האוצר למעשה הנחה את המנהל המיוחד (דבר האסור עפ"י חוק)  יש רגליים במציאות
מה הלאה?

כפי שניתן לראות , המחזורים ברובן המכריע של מניות הבכורה הם זעומים, וגם היכן שקיימים מחזורים יותר גדולים, עדיין הפערים בין ה BID ל- ASK הם גדולים כך שאם יהיו גופים גדולים שיחליטו כי המידע מספק אותם לצורך השקעה, רמת המחירים תמשיך לעלות , ויתכן כי תהיה חזרה לריצת המחירים השחלה במרץ 2013 והסתיימה בספטמבר 2014 כאשר שופט פסק, באחת מהתביעות , כי התביעה למעשה מוקדמת ובכך אימץ טענת הממשל כי  תהליך החילוץ טרם הבשיל ומוקדם לקבוע האם עשקו בדרך את בעלי המניות.

מצד שני, מדובר בקרב משפטי ארוך ומורכב מול ממשל ארה"ב , לא בטוח כי העובדות באמת משחקות תפקיד.

אני מעריך היום את סיכויי ההצלחה בכ- 50% , מחירי מניות הבכורה משקפות 10% - אך הן כוללות מקדם היוון, כי גם אם תהיה הצלחה - זה לא סביר כי תתרחש ב- 2016 , אולי ב 2017 עם נשיא חדש.....

יום שני, 11 באפריל 2016

אחזקות אג"ח עיקריות - רבעון I 2016





בהמשך לפוסט הקודמים המציגים את 10 האחזקות הגדולות:

 בסוף שנת  2014 
רבעון הראשון של 2015 ,
 רבעון שני 2015
רבעון שלישי של 2015
סוף שנת 2015

מוצג להלן  הרכב ההחזקות בתום הרבעון הראשון  של 2016:

ברבעון החולף חלו מספר שינויים -

יצאו מהרשימה:


סקיילקס

נכנסו:

דיסקונט השקעות שהגיעה  לזמן קצר למחירי קניה


שינויים בהחזקה:

  • לוי - קיטון בעקבות פדיונות
  • אפריקה השקעות - המשך רכישות באג"ח לא קיזזו את הירידה באחזקה בגלל ירידת מחירים ופדיונות.
  •  אידיבי פיתוח - הגדלת הפוזיציה באמצעות רכישות חדשות
  •  דיסקונט השקעות - רכישה חדשה

במבט קדימה  אמשיך להקטין את ההחזקות בלוי, למרות שבפועל לא מכרתי דבר בשוק בגלל חוסר הנזילות בניירות, אך הפדיונות מבוצעים כסידרם , אם התשואות של דסק"ש יעלו בשנית - אגדיל אחזקה.

במקביל , הכותרות הרעות שמקבלים האג"חים של חברות זרות שגייסו בחו"ל יוצרות הזדמנויות חדשות, כאשר בתחילת אפריל נרכש אג"ח אורבנקורפ לאחר הנפילות החדות.

להלן פרוט ההחזקות, אחוזי ההחזקה מבטאים את החלק היחסי של כל אג"ח מסה"כ ההחזקות ב 10 האג"חים הגדולים:



אג"ח Q1 2016 Q4 2015 Q3 2015 Q2 2015 Q1 2015
קרדן 30% 28% 28% 31% 35%
לוי 17% 23% 26% 26% 32%
אפריקה 14% 15% 9% 9% 5%
פיתוח  14% 10% 13% 13% 3%
פטרוכימיים 9% 10% 9% 7% 6%
דיסקונט השקעות 4%



מירלנד 3% 4% 4% 3%
פרופיט 3% 4% 3% 4% 4%
ארזים 3% 3% 3% 4% 3%
סקורפיו 3% 2% 3% 2%


יום חמישי, 7 באפריל 2016

אלגו טרייד על מוצרי VIX - תוצאות 8 חודשי מסחר


האסטרטגיה  הוצגה  בסדרה של פוסטים  והעדכון האחרון נערך לפני כחודשיים לאחר  6 חודשי מסחר באסטרטגיה.



 התוצאות נכון לסוף יום המסחר  1 באפריל  2016  -

 S&P 500 ירידה של 1.48% החל מ 1 אוגוסט 2015
אסטרטגיה  - עליה  של 14.1% באותה תקופה, כלומר תשואה עודפת של 15.5% על המדד בתקופה של 8 חודשים
XIV - ירידה של 44.6% באותה תקופה.
VIX עלה מ 12.2 ל- 13.1  - 7.3%


ב - 8 חודשי המסחר, האסטרטגיה הניבה עודף תשואה חודשי ביחס למדד ב-  6 מתוך 8 חודשי המסחר , כאשר בחודש מרץ האסטרטגיה הפגינה תשואה עודפת  של 6.6% ביחס ל S&P.

מבחינת נקודות קצה -


  • שיא עודף התשואה של האסטרטגיה ביחס למדד היה ביום ה- 7 לדצמבר 2015 - 17.8% 
  • שיא תשואה  של האסטרטגיה היה ביום  1 לדצמבר 2015 - 17.1%
  • התשואה היומית הנמוכה  ביותר נרמה  ביום 11 דצמבר 2015 - ירידה של 6.8% 
  • התשואה היומית הגבוהה ביותר נרשמה ביום 2 ספטמבר 2015 - 7.15%

סה"כ בוצעו 59 פעולות מסחר במהלך 169 ימי מסחר  - כפעולה כל 3 ימים, כלומר כ- 3 פעולות בשבועיים  בממוצע בלבד.


למרות שוק מאוד תנודתי שהחל בסמוך לתחילת הפעלת האסטרטגיה, ותנודתיות גדולה בתחילת 2016 , האסטרטגיה הצליחה ליצור תשואה עודפת משמעותית ביחס למדד.


כאשר ה VIX עומד על 13.1 , האסטרטגיה מיצתה את "ריווחיות פוטנציאלית" הנגרמת מירידת ה- VIX לאחר משבר  אלא כעת  היא במצב של חשיפה מגודרת חלקית הנועדה להרוויח את הקוטנגו אך להימנע מהפסדי הון גדולים במקרה של קפיצה ה- VIX שהיא רק עניין של זמן.



יום שני, 4 באפריל 2016

אג"חים של חברות זרות - הכתובת היתה על הקיר




בדיוק לפני שנה כתבתי הפוסט על

חלפה שנה  וכבר כותבים על "אפקט אורבנקורפ"  - חברה קנדית שהתאגדה במיוחד לצורך הנפקת אג"ח בריבית של  8.1%   כאשר 1/3 מהונה הוא שיערוכי נכסים וייעוד ההנפקה הינו השלמת הון עצמי לפרויקטים שונים וכל זה מקבל חותמת של דרוג - A ממעלות.....   כיצד A- מסכים לשלם 8%?! זה לכשלעצמו דגל שחור משחור.

לא חלפו 4 חודשים מהנפקת האג"ח כבר מתגלים אי סדרים רציניים בהתנהלות החברה אל מול ההתחייבויות התשקיפיות בכלל ודיווח למשקיעים בפרט.

כל שנותר זה לחזור שוב על הפוסט:


שילוב של בצע כסף  והפקרות בניהול כספם של אחרים היו הסיבות המרכזיות למפולת של 2008.

חלפו מספר שנים ובבורסה בת"א נזרעים זרעי הפורענות הבאה  - גיוסי אג"ח של חברות נדל"ן מארה"ב.

כאילו לא למדנו כלום - חברות חדשות הנרשמות באיי הבתולה להם מעבירים נכסים המקבלים הערכות שווי "ראויות" ועל בסיס הערכות השווי והצמא של משקיעים מוסדיים ואחרים לקבל תשואות בסביבת ריבית אפסית מכונת השיווק המשומנת של החתמים המתודלקת בעמלות שמנות עושה את העבודה ומשווקת אג"ח ללא בטחונות לחברה שרכושה ממושכן לטובת בנקים מממנים

כל הסימנים המעידים לצרות בעתיד מרוכזים באג"ח אחד:

  • חברה חדשה 
  • רישום באיי הבתולה
  • נדל"ן ממונף
  • הערכות שווי טריות
  • דרוג חברת הדרוג "מינימום  מה שצריך"
  • ללא בטחונות
ועדיין, שוב כספי הפנסיה / קרנות הנאמנות  שלנו מתועלים למקומות שאל להם להיות מושקעים שם ועל הדרך חתמים, מתווכים, רואי חשבון, עו"ד  ואסתכן ואנחש כי אולי עוד כמה גורמים נסתרים גוזרים קופונים ענקיים - אך את המחיר נשלם כולנו.

מישהו חושב שהבעלים של ג'י.אף.איי היה מסכים לגייס ב 7.9% ריבית ועוד לשלם 6% הוצ' הנפקה (שזה בערך עוד 1% ריבית) אם  הנכסים היו באמת בדרוג A-?  אפילו מנהלי הפנסיה לא יכלו לקנו את הלוקש , אך תמיד יהיו אחרים שיסכימו לקחת הסחורה  - מחצית מהסכום נרכשה בידי מור קרנות נאמנות, וביתרה התחלקו הקרנות של אי.בי.אי, מגדל, סיגמא ואקסיומה.

אם המוסדיים חפצים לגוון השקעותיהם בחו"ל - מדוע לקנות את הסחורה שחתמים ישראלים דוחפים לגרונם? חסרים הם מחלקות מחקר, אנליסטים מנהלים  המרוויחים משכורות עתק שאין הם יכולים לבצע מחקר עצמאי או לרכוש מחקר על חברות נדל"ן הנסחרות שנים בחו"ל - עם דוחות כספיים שנים אחורה ולהשקיע בהם בפיזור נאות?

למוסדיים פתרונים.

יום שבת, 2 באפריל 2016

ניהול אקטיבי / אלגו-טרייד - כמה קשה להביס המדד לאורך זמן?


בפוסטים על אלגו-טרייד הדגשתי את נושא מדידת יחס תשואה / סיכון של האסטרטגיה אל מול יחס תשואה / סיכון של השוק.

ציינתי כי המטרה באלגו טרייד ניא לקבל יחס תשואה / סיכון טוב יותר משל השוק, אחרת כל העניין מיותר ואפשר פשוט להשקיע בשוק.

הבעיה היא כי להכות את יחס התשואה / סיכון של השוק זה עניין סבוך למדי  והגרפיקה מעלה מדגימה זאת באמצעות השוואת מדד שוק רלבנטי לקרנות הגידור הרלבנטיות והתוצאות הן חד משמעויות -  פחות מ 20% מקרנות הגידור המשקיעות במניות מצליחות להכות את מדד הייחוס לתקופות העולות על 5 שנים.

בתחום האג"ח המצב אף פחות טוב - רק 6% מהקרנות מכות המדד לאורך 10 שנים.


לאור זאת אין פלא כי תעודות הסל צוברות נכסים בהיקפים אדירים. לפשטותן, יעילות המיסוי שלהם ודמי הניהול הנמוכים שלהם יתרון אדיר אל מול קרנות מנוהלות לסוגיהן.

10 הקרנות הגדולות בהיבט היקף הנכסים הן עדות לכך שציבור המשקיעים העולמי לא מחפש נישות השקעה אלא בוחר להיצמת למדדים רחבים:


הצמיחה בענף היא פנומנלית:



למשקיע העצמאי , תעודות סל הן פתרון מעולה. במקום לעסוק בניתוח של חברות בודדות ולהיות חשוף לסיכון של חברה בודדת , יש הזדמנות להשקיע ברמת המאקרו כאשר כל השווקים בעולם, כל הסקטורים, וכל הסחורות אפשריים לפוזיציית שורט או לונג.

למרות זאת, האתגר של פיתוח אלגו לניהול פוזיציה המניבה תשואה הגבוהה יותר ליחידת סיכון מהמדד הכללי הוא אפשרי אך תוצאות מסחר  של 6 חודשים שנה או שנתיים אינן מספיקות על מנת לקבוע באופן פסקני כי "המערכת עובדת".
יחד עם זאת,  אין ספק כי ככל שהזמן עובר ויציבות התוצאות נשמרת, ההסתברות כי המערכת פועלת באופן קונסיסטנטי , כלומר משיגה יחס תשואה סיכון טוב יותר מהמדד בחלונות זמן רלבנטיים , הולכת ועולה.

יום רביעי, 30 במרץ 2016

אג"ח ל 10 שנים - שפל בתשואות בסביבת ריבית עולה? - הזדמנות!

תשואת אג"ח ממשלתי ארה"ב ל- 10 שנים


גם בזמנים של ריבית קצרה נושקת ל- 0 , קשה להבין את תשואת האג"ח לטווח של 10 שנים.

תשואה של 1.9%  לשנה וללא הצמדה לאינפלציה לפרק זמן של  10 שנים אינה פיצוי ריבית נאות  על הלוואה ל- 10 שנים לאף ממשלה , בוודאי לא כאשר יש אפשרות ראלית כי במהלך התקופה האינפלציה תעלה ועימה הריבית לטווח בינוני / ארוך.

בהסתכלות היסטורית , מעניין לראות כי תנודתיות התשואה לאורך זמן גדלה דרמטית לאחר ההתפרצות האינפלציונית של שנות ה - 70 וביתר שאת משנות ה- 90 , עובדה שרק מחזקת את האפשרות שנראה מהלך עלית תשואות חד יחסית.

בניגוד לאמור לעיל, הדוגמה של שנות ה 40 מציעה חלופה שונה - לקח לתשואה 15 שנה לעלות משפל של 2% בתחילת מוערבות ארה"ב במלחמת העולם השניה  ועד להגעתה ל 3%. 5 שנים נוספות והתשואה עמדה על כ- 5%.

מי שחושב כי הגיעה השעה למכירה בשורט של אג"ח ארוך , הכלי המומלץ הוא מכירה השורט של  TMF או רכישת TBT