ארנונה למגורים - איך "העשיר" דופק את "העני" - וכיצד זה קשור למחירי הדיור?

עובדה ידועה היא כי ראשי ערים לעולם יעדיפו בניית אזורי מסחר / משרדים על מגורים בגלל ש"עוד תושבים" זה רק הוצאות ו"עוד עסקים" זה הרבה הכנסות.

ידוע גם כי יש התנגדות להוסיף שכונות לערים בגלל סיבה זאת - וזה מקטין כמובן את היצע הדירות ומעלה את מחירם.

זאת ועוד  -ע"פ נתוני הלמ"ס שיעור ההשקעה לנפש בעיר תל-אביב-יפו הוא הגבוה ביותר- מבין הערים הגדולות המונות מעל 100,000 תושבים.

להלן השוואת נתוני השקעה לנפש בין הרשויות על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2011:

עיר	הוצאה לנפש בתקציב הרגיל
ממוצע עיריות בישראל	5,802
תל-אביב-יפו	9,834
חיפה	8,189
רמת גן	6,403
פתח-תקווה	5,980
רחובות	5,831
נתניה	5,755
ראשון לציון	5,652
באר-שבע	5,426
אשדוד	5,341
בני ברק	5,247
בת ים	5,198
אשקלון	5,145
חולון	4,918
ירושלים	4,732

בתל אביב משקיעים ב כ - 20% יותר לתושב מחיפה , ב 53% יותר מאשר בר"ג  ופי 108% מאשר בירושלים.

אל מול רמת ההשקעה הגבוהה, הייתי מצפה כי הארנונה בת"א תהיה מהגבוהות בארץ , בעיקר לאור מחירי הנדל"ן למגורים המרקיעים שחקים.

אבל המציאות כמובן שונה לחלוטין:

להלן השוואת ממוצעי תעריפי חיוב מגורים בין הרשויות לשנת 2011:

 

שם הרשות	תעריף ממוצע 2011	שיטת חיוב
ירושלים	66.53	נטו
חיפה	56.96	נטו
רמת גן	56.03	נטו
חולון	54.61	נטו
בני ברק	54.13	נטו
רחובות	53.28	נטו
הרצליה	52.56	נטו
נתניה	51.92	נטו
תל-אביב-יפ	42.15	נטו

הארנונה בתל אביב היא  63% מהארנונה בירושלים, 73% מהארנונה בחיפה, ו - 75% מר"ג!


ההסבר "לפלא" הזה טמון כמובן בכמות העסקים לתושב בכל עירייה - היכן שיש יותר עסקים - העירייה יותר עשירה והארנונה יכולה להיות נמוכה יותר וההשקעה בתושב גדולה יותר.

לאחרונה , "נפל האסימון" למדינה ובמקרים קיצוניים  בה מועצה קטנה מחזיקה אזור תעשיה גדול  - אזור התעשיה סופח לרשות המקומית הגדולה השכנה  - על מנת לאזן את ההכנסה מארנונה לעסקים לנפש.

אבל , בסופו של דבר, חייבים לזכור שארנונה למגורים זה מס לכל דבר ועניין, ולא יעלה על הדעת שבירושלים ישלמו 50% יותר מאשר בת"א ויקבלו 50% פחות.....

האבסורד הוא שכספי המיסים של כל עם ישראל מסבסדים את הארנונה של תושבי ת"א. כיצד זה קורה? כל ההשקעה בתשתית כבישים ורכבות לטובת כניסה סבירה לת"א בשעות הבוקר מנציחה ומחזקת את ת"א כמרכז כלכלי  ומגדילה את תקבולי הארנונה של ת"א - שהיא הנהנת היחידה מכל ההשקעות ואז תושבי ת"א משלמים ארנונה נמוכה ואלו שמשקיעים שעות ביום להגיע לעבוד בת"א משלמים ארנונה גבוהה.....


הפתרון הוא ידוע וברור - "תשלומי איזון" מהרשויות החזקות באזורי תעשיה לחלשות ללא אזורי תעשיה באזורים בעלי זיקה גאוגרפית   - ת"א / ר"ג ופ"ת יעבירו כספים לערים הסמוכות להם בגוש דן - אותו "ערי שינה" שתושביהם מניעים את העסקים של אזורי התעשייה / משרדים עתירי הארנונה.



 המטרה היא שהארנונה שנגבית בישראל  תהיה זהה - כלומר הארנונה לתושב בת"א תהיה כמו הארנונה לתושב  בירושלים.

כך נרוויח פעמיים - יחזור האיזון בין "כדאיות" בניה למגורים (צורך שרותים) לבניה למסחר (מכניס ארנונה) בעיני העירייה - התוספת של מגורים - תגדיל את חלקה ב"עוגת הארנונה העסקית האזורית" ואילו בניה למסחר תגדיל את התרומה של העירייה "לעוגת הארנונה העסקית האזורית" ויקטנו הפערים בין ערים חזקות לערים חלשות.

פתרון פשוט , אלגנטי ומיידי - צריך רק ממשלה שיודעת לנהל