תת אלוף עמינח - על אינרציה ארגונית, קפאון מחשבתי ורמיה עצמית -

התפרסם ראיון עם היועץ הכספי לרמטכ"ל , תת אלוף עמינח ולמעשה הציג את עמדת הצבא מדוע הוא לא קטן ומתייעל ומתאים עצמו לאיומים הקיימים:

בהתייחסו לטלטלות שעוברות מדינות שכנות לישראל, הדגיש עמינח כי "בזמן טלטלה אזורית יש תחושה אינטואיטיבית שעלות המענה נמוכה יותר. היום אנחנו צריכים לתת מענה לכמות מסוימת של אנשי חיזבאללה. כשמשווים זאת לתרחיש של לחימה מול טנקים המענה לא בהכרח יותר זול. כשאתה מסתכל על איש חיזבאללה שנמצא במקום לא ברור, בתוך כפר או ליד אוכלוסיה, המענה יכול להיות יותר יקר, באיתור, באמצעים, בדרך להגיע אליו. וקיימת גם שאלת השינוי, עלות השינוי. עצם השינוי עולה כסף, בלי קשר של מה היה קודם ומה עולה יותר. גם אם עוברים מטנקים לגדר, לשינוי יש עלות. אם נוסיף לזה שלא תמיד אני יכול להיפטר או להוריד חלק מהדברים שהיו לי קודם". 

עמינח מנסה למכור תזה שבה להשמיד 3,000 אנשי חיזבאללה בין גבול ישראל לביירות עולה במשאבים כמו (שפעם) להשמיד 7 דוויזיות משוריונות / ממוכנות  סוריות  שיושבות בין הגבול לדמשק בביצורים שנבנו במשך 40 שנה ומגובים במערך ארטילרי ענקי.

זה פשוט לא הגיוני.  אותם האמצעים שנועדו לנצח את סוריה צרכים להיות מסוגלים לנצח את החיזבאללה - תחת תו"ל ומנהיגות נכונים.

  
עמינח ציין כי "כשאתם מסתכלים ואומרים לעצמכם, צה"ל הכי חזק באזור, חזק אמור לנצח. גם החזק לפעמים מפסיד. קבוצת הכדורגל הטובה ביותר מפסידה לפעמים. כשאנחנו מסתכלים על עולם של צבאות ועולמות אחרים, לא תמיד החזק מנצח. אפשר להתווכח אם האיומים גדלו או קטנו, אבל אי אפשר להתווכח שהשונות גדלה דרמטית. אחת הבעיות של השונות זו ההשפעה על הטווחים היותר ארוכים. מישהו יכול לדעת מי יהיו האויבים שלנו בעוד מספר שנים? כשעל זה מוסיפים את השינויים הטכנולוגיים, אתם מבינים שהשונות היא ענקית. ברור שככל שהשונות עולה התקציב הנדרש לניצחון הרבה יותר גדול. בעידן של שינויים כפולים, טכנולוגיים ואזוריים, כשאנחנו רוצים היום להכין חלק מהמענה, כדי שלא יגיע מאוחר מדי, אנחנו מגיעים לפערים התקציביים". 

יש לתת את הדעת למה שעמינח אומר - הוא למעשה אוומר שלא חשוב מה האיומים היום, היום מוציאים כסף על "מי יכול לדעת מי יהיו האויבים שלנו בעוד מספר שנים ...."  ומכיוון שאי הוודאות גדלה - העלות התקציבית גדלה - למרות הירידה באיומים!


אלו טיעונים לא רציניים שבאים מראש המערכת הכלכלית ביטחונית במדינת ישראל ומעידים על קפאון מחשבתי ורמייה עצמית - במקרה הטוב. במקרה הגרוע זו פשוט "מריחה" של סיפורים על מנת לנסות להצדיק את התקציב המנופח.


הבעיה מתחילה ונגמרת במבנה צה"ל - יש לבצע רפורמה מקיפה ולמעשה לבנות את המערך האירגוני מהתחלה בראיה של מעבר לצבא מקצועי:

• אנשי קבע ארוך משרתים עד גיל פרישה - במדים ובאזרחי  ועוברים הכשרה מקצועית מקיפה לאורך תקופת שרותם
• קצינים חותמים לפחות 3 שנים קבע ויצירת שיכבה של "סמלים ראשונים" בקבע של עד 3 שנים  - כך צרכי ההכשרה בחילות השדה יקטנו, ובפלוגות ישרתו קצינים וותיקים ומקצועיים.
• עיבוי  מחלקות  - 4 טנקים במחלקת שריון, יותר חיילים במחלקת חי"ר - לצורך צמצום מסגרות פיקוד של גדודים וחטיבות - במטרה לצמצם חטיבת שריון בסדיר וחטיבת חי"ר בסדיר (כמסגרת אירגונית - לא פוגעים במספר הטנקים או רובאים)
• עיבוי חטיבות / אוגדות - 4 מסגרות משנה לפחות
• צמצום של 50% בטחמ"רים / אוגמ"רים
• במטה ככלל - מתחת לסא"ל - 4 רמ"דים, מתחת לאל"מ - 5 סא"לים, מתחת לתת אלוף - 6 אל"מים  - זו מהפכה בקידום ובאורך קדנציות - יהיו רבי סרנים בני 60 שמשרתים 15 שנה באותו תפקיד - זה חיוני בתפקידי מטה.
• קיצור שרות חובה לשנתיים והשארת מי שצריך 6-12 חודשים נוספים בשכר הוגן

התפקיד להוביל את הרפורמה הוא של הממשלה - הצבא פשוט לא מסוגל לעשות זאת בעצמו.

שר הבטחון, כרמטכ"ל לשעבר , שבוי באותן קונספציות ארגוניות