צה"ל הוא הארגון הגדול ביותר במדינה מבחינת עלויות שכר והיקף כ"א שהוא מעסיק - סדיר וקבע.
מדיניות ניהול כ"א נקבעה לפני עשורים רבים ולמעשה לא חלו בה שינויים של ממש - בניגוד לאופי הפעילות הנדרש מהצבא שהשתנה לחלוטין ב 25 שנה האחרונות והיום יש חוסר הלימה מוחלט בין הדרך בה מנהל הצבא את כ"א לבין הצורך לניהול אפקטיבי /כלכלי / חברתי נכון.
לניהול כ"א מספר רבדים, אך ראשית יש להבין מהם השינויים בסביבה עימם הצבא נאלץ להתמודד ומדוע הוא נכשל כשלום חרוץ :
השינוי העיקרי הוא השינוי הטכנולוגי - אם פעם רק יחל האויר היה "חיל טכנולוגי" שדרש הכשרה ארוכה תחזוקה ותפעול ולכן נבנה עם אנשי קבע רבים על מנת להחזיק את המערכים התחזוקתיים מחד ולתמוך בהכשרה ארוכה של טייסים מאידך , היום מערכים שלמים - משריון עד מודיעין מחזיקים מערכים טכנולוגיים מורכבים שלוקח זמן ללמוד להפעילם ולתחזקם כהלכה.
השינוי השני הוא שינוי חברתי / כלכלי - מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מספר גדול של אנשי קבע שפורשים כל שנה בהגיעם לגיל 45 ומתחילים לקבל פנסיה צבאית - בעבר, רוב צבא הקבע היה קרבי, והצבא היה קטן אז הסידור הזה יכול היה לעבוד, כולל פרישה בגיל 40 . אך צבא טכנולוגי שנאלץ להחזיק הרבה אנשי קבע אינו יכול להמשיך להתנהל באופן הזה .
המשמעויות של השינויים שהוזכרו הם שנדרשות היום הכשרות הרבה יותר ארוכות על מנת להביא את כ"א לרמה המקצועית הנדרשת - והעלויות בהתאם , והפרישה בגיל 45 למעשה מוציאה מצה"ל ידע ונסיון שדרושים לצבא
בנושא ההכשרות , כבר בשנותיה הראשונות של המדינה היה ברור כי לא הגיוני להכשיר טייס ללא התחייבותו של הטייס לשרת בקבע תקופה יחסית ארוכה - באופן זה תועלת ההכשרה מתקבלת לאורך שנים, ואפשר להכשיר פחות טייסים ביחס למצב בו טייסים יחתמו פחות - וזה חסכון בעלויות - כי תשלום שכר קבע הוא זניח ביחס לעלות ההכשרה של טיס חלופי.
קורס הטיס אורך היום 3 שנים, אך שנה מוקדשת ללימודים אקדמאיים - כלומר משך ההכשרה נטו - 24 חודש.
טענתי היא שקיימים מערכים רבים בצבא שדורשים משכי הכשרה ארוכים ויקרים, אך מסיבות הסטוריות החיילים אינם נדרשים לחתימת קבע ארוכה יחסית שתאפשר הפחתה ניכרת בעלויות הכשרה מחד ושיפור המקצועיות הטמון בשרות ארוך במקצוע הצבאי מהצד השני.
הדוגמה הבולטת לעין היא הכשרת קציני שריון - על מנת להכשיר קצין שריון יש צורך ב 20 חודשים של קורסים (לעומת 24 של טייס):
טירונות (2) , מקצועות (2) צמ"פ (4) , מט"קים (4) , בהד"1 (4) קורס קציני שריון (4) - וזה עוד בלי לקחת בחשבון שרות כחייל או מט"ק לפני יציאה לקורס קצינים.
אין לי נתונים לגבי עלות הכשרה של קצין שריון , אך נתון שפורסם להוא כי עלות נסיעה של 1 ק"מ בטנק מרכבה סימן 4, עולה 4,700 שקלים לקילומטר ופגז "כלנית" עולה 30,000 ש"ח, שלא לדבר על עלויות כ"א / תפעול / בסיסים של מערך ההכשרה.
וכמה זמן נדרש קצין שריון לחתום קבע? תלוי מי יוצא לקורס קצינים אך כמינימום שנה ומקסימום כ 1.5 שנה ?
עכשיו נשווה את עלויות ההכשרה לשכר של סגן בקבע ברמת פעילות א' - 8000 ש"ח לחודש וחוסר ההיגיון במצב הנוכחי בולט לעין.
החלק המדהים בכל העניין שאת החיסכון משיגים בעלות מזערית שכן כל שמבצעים זה שבמקום ששני קצינים ישרתו כל אחד שנה וקצת בקבע, קצין אחד ישרת שלש שנים.
אין כל ספק כי הארכת קדנציית של מפקד מחלקה בשריון בפי 2 , שתכלול הכפלת החתימה לקבע של אותו קצין תאפשר הכשרת 50% פחות קציני שריון בשנה והחיסכון מתגלגל הלאה גם להכשרת המט"קים - אם יש פחות יוצאים לקצונה מקרב המט"קים, אזי צריך להכשיר פחות מט"קים (כ 25% פחות לפחות) וכך אם יש פחות הכשרת מט"קים - צריך פחות הכשרת צוותים (כ 20% פחות)
התועלות הן אדירות:
1. חסכון כספי ישיר בהכשרת צוותים, מט"קים, קצינים
2. פחות כ"א מופנה לשריון - אפשר להפנות למערכים אחרים או להשתמש לטובת קיצור שרות
3. פרמידה מקצועית יותר תלולה תאפשר לקחת את הטובים יותר למט"קים / קצינים ומתן אופק שרות יותר ארוך לקצינים - כי הסיכויים להישאר אח"כ בקבע - יגדלו משמעותי כי עכשיו יש 50% פחות קצינים בשנה.
4. פחות מט"קים יוצאים לקצינים = בממוצע מט"קים יותר וותיקים / מקצועיים
אלו התועלות הבולטות לעין, אך יש תועלת שאינה נראית באופן מיידי והיא משמעותית לא פחות -
בצבא האמריקאי פלוגת שריון היא בת 4 טנקים. בצה"ל , מחלקת שריון היא בת 3 טנקים. למה?
כי הצבא האמריקאי הוא צבא מקצועי וההכשרות של מפקד טנק ומפקד מחלקה הן משמעותית. צה"ל , ברמת מפקדי טנקים ומחלקות , הוא עדיין צבא של חובבים, והכשרה של מפקד מחלקה לא מאפשרת לו לשלוט ב - 3 מט"קים שגם הם לא הכי מקצועיים.... , אז מפקד מחלקה אחד שולט ב-2 מט"קים.
עכשיו, שמפקד מחלקה ישאר יותר זמן בקבע, היכולות המקצועיות שלו ישתפרו , וכך גם המט"קים שבממוצע יהיו יותר ותיקים ובמתווה כזה, מעבר של מחלקה ל 4 טנקים הוא ישים - כי יש מט"קים ומפקד מחלקה יותר מקצועיים.
ומה ההשפעה על מבנה צה"ל אם מחלקת טנקים הופכת להיות 4 טנקים במקום 3? פשוט מאוד - צריך 25% פחות מחלקות בשביל אותה כמות טנקים -שזה 25% פחות מפקדי מחלקות שיגדיל את החסכונות שמנינו קודם באופן משמעותי.
אך עדיין יש תועלת אחת ענקית - מכיוון שבצה"ל 4 חטיבות שריון בסדיר, המשמעות האמיתית היא ביטול חטיבה שלמה כמסגרת ארגונית. תחשבו על זה שכל טנק בחטיבה הרביעית מצטרף למחלקה באחת משלושת החטיבות הנותרות כטנק הרביעי, ו"פוף" נעלמה חטיבה! לא צריך מח"ט / סמח"ט, לא צריך מג"דים/ סמ"גדים, לא צריך מ"פים, לא צריך שלישי חטיבה קציני תחזוקה / קשר / מחשוב וכו' - כל התפקידים "הניהוליים" נעלמים ועימם שלל הפקידים / פקידות /נהגים שעוסקים באדמיניסטרציה.
אנשי הקבע שיחסכו אלו תפקידים של קבע ארוך של משרתים בשדה ומרוויחים יפה , כולל מימון לימודים באוניברסיטה והכשרות צבאיות רבות , ופורשים בגיל 42 עם פנסיה צבאית.
מכל האמור לעיל עולה , שהמשך ניהול כ"א "על אוטומט" מבלי להתאים את המדיניות למציאות הקיימת, גורמת לעלויות תקציביות עצומות שאיש לא ממש רואה ולמקצועיות ירודה שפוגעת בביטחון המדינה.
אין לי כל ספק שההתנהלות ההזויה של ניהול כ"א בשריון חוזרת על עצמה במערכים רבים אחרים בצה"ל. העקרון פשוט - בכל מערך בו קיימת עלות הכשרה משמעותית יש ליצור מסלול קבע שיאפשר את צימצום עלות ההכשרה והעלאת המקצועיות - ע"י הקטנת התחלופה במקצוע.
מדיניות ניהול כ"א נקבעה לפני עשורים רבים ולמעשה לא חלו בה שינויים של ממש - בניגוד לאופי הפעילות הנדרש מהצבא שהשתנה לחלוטין ב 25 שנה האחרונות והיום יש חוסר הלימה מוחלט בין הדרך בה מנהל הצבא את כ"א לבין הצורך לניהול אפקטיבי /כלכלי / חברתי נכון.
לניהול כ"א מספר רבדים, אך ראשית יש להבין מהם השינויים בסביבה עימם הצבא נאלץ להתמודד ומדוע הוא נכשל כשלום חרוץ :
השינוי העיקרי הוא השינוי הטכנולוגי - אם פעם רק יחל האויר היה "חיל טכנולוגי" שדרש הכשרה ארוכה תחזוקה ותפעול ולכן נבנה עם אנשי קבע רבים על מנת להחזיק את המערכים התחזוקתיים מחד ולתמוך בהכשרה ארוכה של טייסים מאידך , היום מערכים שלמים - משריון עד מודיעין מחזיקים מערכים טכנולוגיים מורכבים שלוקח זמן ללמוד להפעילם ולתחזקם כהלכה.
השינוי השני הוא שינוי חברתי / כלכלי - מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מספר גדול של אנשי קבע שפורשים כל שנה בהגיעם לגיל 45 ומתחילים לקבל פנסיה צבאית - בעבר, רוב צבא הקבע היה קרבי, והצבא היה קטן אז הסידור הזה יכול היה לעבוד, כולל פרישה בגיל 40 . אך צבא טכנולוגי שנאלץ להחזיק הרבה אנשי קבע אינו יכול להמשיך להתנהל באופן הזה .
המשמעויות של השינויים שהוזכרו הם שנדרשות היום הכשרות הרבה יותר ארוכות על מנת להביא את כ"א לרמה המקצועית הנדרשת - והעלויות בהתאם , והפרישה בגיל 45 למעשה מוציאה מצה"ל ידע ונסיון שדרושים לצבא
בנושא ההכשרות , כבר בשנותיה הראשונות של המדינה היה ברור כי לא הגיוני להכשיר טייס ללא התחייבותו של הטייס לשרת בקבע תקופה יחסית ארוכה - באופן זה תועלת ההכשרה מתקבלת לאורך שנים, ואפשר להכשיר פחות טייסים ביחס למצב בו טייסים יחתמו פחות - וזה חסכון בעלויות - כי תשלום שכר קבע הוא זניח ביחס לעלות ההכשרה של טיס חלופי.
קורס הטיס אורך היום 3 שנים, אך שנה מוקדשת ללימודים אקדמאיים - כלומר משך ההכשרה נטו - 24 חודש.
טענתי היא שקיימים מערכים רבים בצבא שדורשים משכי הכשרה ארוכים ויקרים, אך מסיבות הסטוריות החיילים אינם נדרשים לחתימת קבע ארוכה יחסית שתאפשר הפחתה ניכרת בעלויות הכשרה מחד ושיפור המקצועיות הטמון בשרות ארוך במקצוע הצבאי מהצד השני.
הדוגמה הבולטת לעין היא הכשרת קציני שריון - על מנת להכשיר קצין שריון יש צורך ב 20 חודשים של קורסים (לעומת 24 של טייס):
טירונות (2) , מקצועות (2) צמ"פ (4) , מט"קים (4) , בהד"1 (4) קורס קציני שריון (4) - וזה עוד בלי לקחת בחשבון שרות כחייל או מט"ק לפני יציאה לקורס קצינים.
אין לי נתונים לגבי עלות הכשרה של קצין שריון , אך נתון שפורסם להוא כי עלות נסיעה של 1 ק"מ בטנק מרכבה סימן 4, עולה 4,700 שקלים לקילומטר ופגז "כלנית" עולה 30,000 ש"ח, שלא לדבר על עלויות כ"א / תפעול / בסיסים של מערך ההכשרה.
וכמה זמן נדרש קצין שריון לחתום קבע? תלוי מי יוצא לקורס קצינים אך כמינימום שנה ומקסימום כ 1.5 שנה ?
עכשיו נשווה את עלויות ההכשרה לשכר של סגן בקבע ברמת פעילות א' - 8000 ש"ח לחודש וחוסר ההיגיון במצב הנוכחי בולט לעין.
החלק המדהים בכל העניין שאת החיסכון משיגים בעלות מזערית שכן כל שמבצעים זה שבמקום ששני קצינים ישרתו כל אחד שנה וקצת בקבע, קצין אחד ישרת שלש שנים.
אין כל ספק כי הארכת קדנציית של מפקד מחלקה בשריון בפי 2 , שתכלול הכפלת החתימה לקבע של אותו קצין תאפשר הכשרת 50% פחות קציני שריון בשנה והחיסכון מתגלגל הלאה גם להכשרת המט"קים - אם יש פחות יוצאים לקצונה מקרב המט"קים, אזי צריך להכשיר פחות מט"קים (כ 25% פחות לפחות) וכך אם יש פחות הכשרת מט"קים - צריך פחות הכשרת צוותים (כ 20% פחות)
התועלות הן אדירות:
1. חסכון כספי ישיר בהכשרת צוותים, מט"קים, קצינים
2. פחות כ"א מופנה לשריון - אפשר להפנות למערכים אחרים או להשתמש לטובת קיצור שרות
3. פרמידה מקצועית יותר תלולה תאפשר לקחת את הטובים יותר למט"קים / קצינים ומתן אופק שרות יותר ארוך לקצינים - כי הסיכויים להישאר אח"כ בקבע - יגדלו משמעותי כי עכשיו יש 50% פחות קצינים בשנה.
4. פחות מט"קים יוצאים לקצינים = בממוצע מט"קים יותר וותיקים / מקצועיים
אלו התועלות הבולטות לעין, אך יש תועלת שאינה נראית באופן מיידי והיא משמעותית לא פחות -
בצבא האמריקאי פלוגת שריון היא בת 4 טנקים. בצה"ל , מחלקת שריון היא בת 3 טנקים. למה?
כי הצבא האמריקאי הוא צבא מקצועי וההכשרות של מפקד טנק ומפקד מחלקה הן משמעותית. צה"ל , ברמת מפקדי טנקים ומחלקות , הוא עדיין צבא של חובבים, והכשרה של מפקד מחלקה לא מאפשרת לו לשלוט ב - 3 מט"קים שגם הם לא הכי מקצועיים.... , אז מפקד מחלקה אחד שולט ב-2 מט"קים.
עכשיו, שמפקד מחלקה ישאר יותר זמן בקבע, היכולות המקצועיות שלו ישתפרו , וכך גם המט"קים שבממוצע יהיו יותר ותיקים ובמתווה כזה, מעבר של מחלקה ל 4 טנקים הוא ישים - כי יש מט"קים ומפקד מחלקה יותר מקצועיים.
ומה ההשפעה על מבנה צה"ל אם מחלקת טנקים הופכת להיות 4 טנקים במקום 3? פשוט מאוד - צריך 25% פחות מחלקות בשביל אותה כמות טנקים -שזה 25% פחות מפקדי מחלקות שיגדיל את החסכונות שמנינו קודם באופן משמעותי.
אך עדיין יש תועלת אחת ענקית - מכיוון שבצה"ל 4 חטיבות שריון בסדיר, המשמעות האמיתית היא ביטול חטיבה שלמה כמסגרת ארגונית. תחשבו על זה שכל טנק בחטיבה הרביעית מצטרף למחלקה באחת משלושת החטיבות הנותרות כטנק הרביעי, ו"פוף" נעלמה חטיבה! לא צריך מח"ט / סמח"ט, לא צריך מג"דים/ סמ"גדים, לא צריך מ"פים, לא צריך שלישי חטיבה קציני תחזוקה / קשר / מחשוב וכו' - כל התפקידים "הניהוליים" נעלמים ועימם שלל הפקידים / פקידות /נהגים שעוסקים באדמיניסטרציה.
אנשי הקבע שיחסכו אלו תפקידים של קבע ארוך של משרתים בשדה ומרוויחים יפה , כולל מימון לימודים באוניברסיטה והכשרות צבאיות רבות , ופורשים בגיל 42 עם פנסיה צבאית.
מכל האמור לעיל עולה , שהמשך ניהול כ"א "על אוטומט" מבלי להתאים את המדיניות למציאות הקיימת, גורמת לעלויות תקציביות עצומות שאיש לא ממש רואה ולמקצועיות ירודה שפוגעת בביטחון המדינה.
אין לי כל ספק שההתנהלות ההזויה של ניהול כ"א בשריון חוזרת על עצמה במערכים רבים אחרים בצה"ל. העקרון פשוט - בכל מערך בו קיימת עלות הכשרה משמעותית יש ליצור מסלול קבע שיאפשר את צימצום עלות ההכשרה והעלאת המקצועיות - ע"י הקטנת התחלופה במקצוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור