במשך מספר שנים בנק ישראל מנהל מערכה קשה ועקשנית על שער השקל. שקל חזק הוא אסון לתעשיית הייצוא עליה נבנית התעסוקה במדינה.
שער המטבע נקבע באמצעים מוניטריים (ריבית, הנפקות חוב) ופיסקליים - גרעון המדינה
ניתן היה לשער, שבעוד שבנק ישראל מוריד את הריבית לרמות ששמורות לשעת חרום, במשרד האוצר מבינים את העניין ולא מחפשים להכשיל את העניין.
אבל המציאות עולה על כל דימיון - בינואר 2014 משרד האוצר גייס הון בהנפקת אג"ח ממשלתיות באירופה . בנקי ההשקעות הזרים ברקליס, גולדמן זאקס וסיטי נבחרו כחתמים בהנפקה. ותוכנן לגייס 1 מליארד יורו.
הודעת האוצר:
"בימים הקרובים תצא משלחת של היחידה לניהול החוב שצפויה לקיים סדרת פגישות עם משקיעים זרים באירופה כחלק מתכנית קשרי משקיעים כדי לבחון ביקושים בשווקים הבינלאומיים", נכתב בהודעה לתקשורת. בראש המשלחת יעמוד סגן בכיר לחשבת הכללית, רו"ח יהלי רוטנברג, ביחד עם מנהל החוב הממשלתי, גיל כהן ונציגת משרד האוצר בניו יורק, סיגלית סייג.
לפני שנה גייס האוצר 2 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח לטווחים של 10 ו-30 שנה. ההנפקה האחרונה באירו התבצעה בשנת 2010 בסכום של 1.5 מיליארד אירו לטווח של 10 שנים.
ואני שואל - מדוע מגייסים חוב במטבע זר כאשר לכולם ברור שהשקל חזק מדי - משרד האוצר מבצע SWAP לשקל לחוב דולרי קיים ובנק ישראל שומר על ריבית נמוכה שפוגעת בחלקים לא קטנים של הציבור?
הרי אם יש צורך להחזיר חוב במטבע זר - מה יותר טוב מלגייס בשקלים , לקנות מטבע זר (1.35 מליארד דולר - שווי ההנפקה ) - ולעזור לשקל ?
אבל אנו הרי גרים בחלם, ובחלם יש יחידת ניהול חוב שעיסוקה גם חוב במטבע חוץ והם לא מוכנים לוותר על הנסיעות לחו"ל, גם ליהלי, גיל וסיגלית מגיע!
אין כמו המפגשים עם החתמים "ובדיקת השוק" , - ההרגשה של "ילדים גדולים" .... אנשי העולם...
הרי מה סה"כ יקרה? פקידי אוצר אחרים , שיושבים ליד גיל ויהלי - באותו מסדרון - ייסע לחו"ל לארגן SWAP , שאומנם עולה כסף - אך איך אפשר להשוות זאת עם המעבר בביקורת הגבולות בנתב"ג על חשבון הציבור.... - כך מרוויחים שתי נסיעות במכה אחת!
ואכן, ההנפקה בוצעה ומשרד האוצר הודיע בגאווה:
בהנפקה, מכרה הממשלה איגרות חוב בסכום של 1.5 מיליארד יורו, לטווח של 10 שנים ובריבית שנתית של 2.932% - השיעור הנמוך ביותר בהנפקה של ישראל בחו"ל. זו היתה ההנפקה החמישית של הממשלה ביורו.
היקף ההנפקה המתוכנן היה מיליארד יורו, ואולם בשל הביקושים הגבוהים, פי 5.7 מהסכום המתוכנן, הוחלט להגדיל את היקפה ל-1.5 מיליארד יורו [למה? ככה. רק אני חושב שאם היו כאלו ביקושים סימן שהמחיר היה נמוך מדי?!]
בשנים האחרונות מקפיד אגף החשב הכללי באוצר לבצע בתחילת כל שנה אזרחית הנפקה גדולה של אגרות חוב ממשלתיות בשוקי ההון הגלובליים. בתחילת השנה שעברה הוא ביצע בניו יורק בפעם הראשונה הנפקה לשני טווחי זמן; ל-10.5 שנים ול- 30 שנה, בסכום כולל של 2 מיליארד דולר. שנה קודם לכן ביצע האוצר הנפקה גדולה נוספת בניו יורק לתקופה של 10 שנים, בסכום של 1.5 מיליארד דולר.
כלומר מסבירים לנו שזה "הרגל" , משרד האוצר עובד על "טיס אוטומטי"
למשרד האוצר אין למעשה צורך להנפיק אגרות חוב ממשלתיות דווקא בחו"ל במטרה לממן חלק מהגירעון בתקציב הממשלה. השנה צפוי אמנם האוצר להנפיק אגרות חוב למימון הגירעון בסכום נטו גדול של קצת יותר מ- 30 מיליארד שקל, אך אנשי יחידת החוב בחטיבה הפיננסית באגף החשב הכללי נערכו לגל הנפקות גדול זה כבר בשנה שעברה, וגייסו בשוק ההון המקומי סכום גדול יותר מהמתחייב לצורך מימון הגירעון בשנת התקציב 2013. כתוצאה מכך סיימה הממשלה את שנת 2013 עם תוספת ליתרות החשבונות שלה בבנקים של כ- 7.1 מיליארד שקל.
והאמת שאין באמת מחסור במזומנים או יכולת גיוס בארץ, אבל שאפשר "להגדיל" "בחינם"אז מי לא מגדיל?
להנפקות שמבצע האוצר מדי שנה בשוקי ההון בחו"ל יש סיבות אחרות: הפגנת נוכחות של ממשלת ישראל בשוקי הכספים הבינלאומיים [כלומר נוכחות הפקידים בטיול חו"ל ע"ח משלם המיסים], הקטנת הלחץ מעל שוק ההון המקומי [שקודם הוסבר שאין כלל בעיה], ויצירת "נקודת ייחוס" (בנצ'מרק) עבור חברות ישראליות שירצו להנפיק בעתיד אג"ח בחו"ל [כלומר האגח הקיים היום של המדינה בחול כבר לא טוב לזה .... ]. שיקול נוסף שנוסף להנפקות בחו"ל בשנתיים האחרונות הוא רמת התשואות הנמוכה בשוקי ההון הבינלאומיים.[ לעומת התשואות הענקיות בת"א לאותם טווחים. מה יקרה עם השקל יחלש ה 10 אחוז? זו תוספת עלות של 10% שלא תוכננה]
אני לפחות מקווה שהפייסקו הזה לא יחזור, לפחות עד שנה הבאה....
בינתיים, חלף חודש מהגיוס ומה קרה?
בנק ישראל הוריד שוב הריבית ל 0.75%
בנק ישראל רכש עוד מליארד וחצי דולר (כמעט את כל ההנפקה)
משרד האוצר ביצע SWAP ל 500 מליון דולר (יתר סך ההנפקה)....
הגיע הזמן שאיזה מבוגר אחראי יסביר לאוצר איפה אנו חיים, וה"מסורת" של הנפקת חוב זר במליארדים תפסק לאלתר.
שער המטבע נקבע באמצעים מוניטריים (ריבית, הנפקות חוב) ופיסקליים - גרעון המדינה
ניתן היה לשער, שבעוד שבנק ישראל מוריד את הריבית לרמות ששמורות לשעת חרום, במשרד האוצר מבינים את העניין ולא מחפשים להכשיל את העניין.
אבל המציאות עולה על כל דימיון - בינואר 2014 משרד האוצר גייס הון בהנפקת אג"ח ממשלתיות באירופה . בנקי ההשקעות הזרים ברקליס, גולדמן זאקס וסיטי נבחרו כחתמים בהנפקה. ותוכנן לגייס 1 מליארד יורו.
הודעת האוצר:
"בימים הקרובים תצא משלחת של היחידה לניהול החוב שצפויה לקיים סדרת פגישות עם משקיעים זרים באירופה כחלק מתכנית קשרי משקיעים כדי לבחון ביקושים בשווקים הבינלאומיים", נכתב בהודעה לתקשורת. בראש המשלחת יעמוד סגן בכיר לחשבת הכללית, רו"ח יהלי רוטנברג, ביחד עם מנהל החוב הממשלתי, גיל כהן ונציגת משרד האוצר בניו יורק, סיגלית סייג.
לפני שנה גייס האוצר 2 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח לטווחים של 10 ו-30 שנה. ההנפקה האחרונה באירו התבצעה בשנת 2010 בסכום של 1.5 מיליארד אירו לטווח של 10 שנים.
ואני שואל - מדוע מגייסים חוב במטבע זר כאשר לכולם ברור שהשקל חזק מדי - משרד האוצר מבצע SWAP לשקל לחוב דולרי קיים ובנק ישראל שומר על ריבית נמוכה שפוגעת בחלקים לא קטנים של הציבור?
הרי אם יש צורך להחזיר חוב במטבע זר - מה יותר טוב מלגייס בשקלים , לקנות מטבע זר (1.35 מליארד דולר - שווי ההנפקה ) - ולעזור לשקל ?
אבל אנו הרי גרים בחלם, ובחלם יש יחידת ניהול חוב שעיסוקה גם חוב במטבע חוץ והם לא מוכנים לוותר על הנסיעות לחו"ל, גם ליהלי, גיל וסיגלית מגיע!
אין כמו המפגשים עם החתמים "ובדיקת השוק" , - ההרגשה של "ילדים גדולים" .... אנשי העולם...
הרי מה סה"כ יקרה? פקידי אוצר אחרים , שיושבים ליד גיל ויהלי - באותו מסדרון - ייסע לחו"ל לארגן SWAP , שאומנם עולה כסף - אך איך אפשר להשוות זאת עם המעבר בביקורת הגבולות בנתב"ג על חשבון הציבור.... - כך מרוויחים שתי נסיעות במכה אחת!
ואכן, ההנפקה בוצעה ומשרד האוצר הודיע בגאווה:
בהנפקה, מכרה הממשלה איגרות חוב בסכום של 1.5 מיליארד יורו, לטווח של 10 שנים ובריבית שנתית של 2.932% - השיעור הנמוך ביותר בהנפקה של ישראל בחו"ל. זו היתה ההנפקה החמישית של הממשלה ביורו.
היקף ההנפקה המתוכנן היה מיליארד יורו, ואולם בשל הביקושים הגבוהים, פי 5.7 מהסכום המתוכנן, הוחלט להגדיל את היקפה ל-1.5 מיליארד יורו [למה? ככה. רק אני חושב שאם היו כאלו ביקושים סימן שהמחיר היה נמוך מדי?!]
בשנים האחרונות מקפיד אגף החשב הכללי באוצר לבצע בתחילת כל שנה אזרחית הנפקה גדולה של אגרות חוב ממשלתיות בשוקי ההון הגלובליים. בתחילת השנה שעברה הוא ביצע בניו יורק בפעם הראשונה הנפקה לשני טווחי זמן; ל-10.5 שנים ול- 30 שנה, בסכום כולל של 2 מיליארד דולר. שנה קודם לכן ביצע האוצר הנפקה גדולה נוספת בניו יורק לתקופה של 10 שנים, בסכום של 1.5 מיליארד דולר.
כלומר מסבירים לנו שזה "הרגל" , משרד האוצר עובד על "טיס אוטומטי"
למשרד האוצר אין למעשה צורך להנפיק אגרות חוב ממשלתיות דווקא בחו"ל במטרה לממן חלק מהגירעון בתקציב הממשלה. השנה צפוי אמנם האוצר להנפיק אגרות חוב למימון הגירעון בסכום נטו גדול של קצת יותר מ- 30 מיליארד שקל, אך אנשי יחידת החוב בחטיבה הפיננסית באגף החשב הכללי נערכו לגל הנפקות גדול זה כבר בשנה שעברה, וגייסו בשוק ההון המקומי סכום גדול יותר מהמתחייב לצורך מימון הגירעון בשנת התקציב 2013. כתוצאה מכך סיימה הממשלה את שנת 2013 עם תוספת ליתרות החשבונות שלה בבנקים של כ- 7.1 מיליארד שקל.
והאמת שאין באמת מחסור במזומנים או יכולת גיוס בארץ, אבל שאפשר "להגדיל" "בחינם"אז מי לא מגדיל?
אני לפחות מקווה שהפייסקו הזה לא יחזור, לפחות עד שנה הבאה....
בינתיים, חלף חודש מהגיוס ומה קרה?
בנק ישראל הוריד שוב הריבית ל 0.75%
בנק ישראל רכש עוד מליארד וחצי דולר (כמעט את כל ההנפקה)
משרד האוצר ביצע SWAP ל 500 מליון דולר (יתר סך ההנפקה)....
הגיע הזמן שאיזה מבוגר אחראי יסביר לאוצר איפה אנו חיים, וה"מסורת" של הנפקת חוב זר במליארדים תפסק לאלתר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
ממתין לאישור